"וויקס - בית הספר הכי טוב להיי־טק בכל כדור הארץ" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"וויקס - בית הספר הכי טוב להיי־טק בכל כדור הארץ"

שלוש שנים וחצי אחרי ההנפקה בנאסד"ק, חברת בניית האתרים הישראלית וויקס כבר הגיעה לשווי של 2.7 מיליארד דולר ■ המנכ"ל והמייסד אבישי אברהמי בטוח שהשנה היא תצמח בעוד 40%, ובינתיים עוזר למשתמשים שפונים אליו בפייסבוק

46תגובות
אבישי אברהמי
אייל טואג

בזמן שהעובדים שלו בודקים את מקרר הבירות או את ארוחת הבוקר המוגשת על גג הבניין מול חוף הים של תל אביב, מנכ"ל חברת בניית האתרים הישראלית וויקס, אבישי אברהמי, פוגש אותנו בבית הקפה שפתחה החברה לעובדיה, שבו פזורות מכונות משחקי וידאו ישנים. "בישראל יש תפישה שלהיות בדיכאון זה יותר 'קול', אבל זה הרבה פחות כיף", הוא אומר. "בסוף, תשווה את כמות האנרגיה, הכוח ושעות העבודה למקומות אחרים, ותראה שאנחנו לא נופלים מהם. זה שאנחנו נותנים להם בית קפה ואפשרות לנוח, ולפעמים מכריחים אותם להתאוורר, זה רק כדי לשפר את הביצועים".

והביצועים אכן השתפרו: וויקס, שהוקמה ב–2006 על ידי אברהמי, אחיו הקטן נדב וגיורא קפלן, פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לבנות אתרי אינטרנט בקלות, וצברה תאוצה מאז שהונפקה בנאסד"ק בנובמבר 2013, אז קיבלה שווי של 765 מיליון דולר. בשנתיים הראשונות המניה אמנם דישדשה, אך בשנה האחרונה זינקה בכ–220% לאחר שהצליחה להציג שוב ושוב צמיחה גבוהה והגיעה ל–100 מיליון משתמשים. כיום היא נסחרת לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר.

נכון להיום, וויקס היא בין עשר חברות ההיי־טק הגדולות בישראל, ותופסת מקום מרכזי בתעשייה המקומית: 1,300 מתוך 1,500 עובדיה מועסקים בישראל — מרביתם בנמל בתל אביב, והשאר בבאר שבע. אבל ההצלחה העסקית היא לא ההצלחה היחידה בחברה: האופי הצעיר והמשוחרר הפכו את וויקס למוקד משיכה לעובדים; התנגדותה הקולנית לרגולציה הישראלית והפורום של חברות ההיי־טק שהיא מובילה הצליחו להביא לשינויים בענף; ובכיריה מעורבים בתעשייה גם באמצעות השקעות בסטארט־אפים.

"השבוע היה פה הבנקאי שלנו מג'יי.פי מורגן, שמלווה אותנו כבר כמה שנים. הוא הרצה לעובדי החברה על הפוטנציאל שלנו. לדבריו, אנחנו רק מגרדים את קצה הקרחון. הלקוחות הפוטנציאלים שלנו הם אנשים, עסקים קטנים וארגונים גדולים יותר — זאת בעצם כמות האנשים על כדור הארץ. כמו שלתוכנות אופיס אין גבול, ככה זה גם אצלנו. זה מה שהוא אמר — והוא מכיר את השוק ורואה חברות ופיתוחים יותר מכולנו", אומר אברהמי.

כחלק מהאסטרטגיה הזאת, וויקס סירבה להצעות רכש כשהיתה קטנה יותר, מפרסמת בסופרבול כדי לחזק את המותג ומנהלת את כל האופרציה מישראל, בלי רגשי נחיתות. גם פעילות השיווק נעשית מישראל, ובמסגרתה היא פונה לעסקים קטנים בעולם, למשל מסעדות, צימרים או צלמים, וכן לאנשים פרטיים שבונים אתרים לאירועים מיוחדים, לשימוש משפחתי או לבניית אלבום תמונות לכלב שלהם. החברה אף פתחה בישראל ובניו יורק מרכז לעסקים קטנים ובינוניים שבו נערכים קורסים וסדנאות כיצד לקדם ולנהל את העסק ברשת.

לפני כשבועיים עשתה וויקס צעד משמעותי נוסף, כאשר בפעם הראשונה רכשה את החברה האמריקאית DevianArt, קהילה וירטואלית של יוצרים בתחום האמנות — ציירים, מעצבים, צלמים ופסלים — תמורת 36 מיליון דולר. הרכישה מסקרנת במיוחד מכיוון שהאתר נחשב מאוד בקרב אמנים וכולל יותר מ–325 מיליון יצירות אמנות מקוריות ויותר מ–40 מיליון משתמשים — וכן משום שהמהלך הזה אינו מקנה לוויקס יכולות טכנולוגיות, כמו הרכישות הקודמות שלה.

"זה אחד מ–100 האתרים המבוקשים בעולם. זאת אולי הקהילה הכי גדולה בעולם. קהילה של אנשים יצירתיים — משוררים, סופרים, צלמים, ציירים, מעצבי אוכל — ומה שמשותף לכולם הוא שהם צריכים להציג את העבודות שלהם באתרים. הלקוחות הכי טובים שלנו הם מעצבים, וזה המקום עם הכי הרבה מעצבים ביקום — שיבנו אתרים גם לעצמם וגם לאחרים. כיום כמות האנשים שעברו מלבנות אתר כתחביב לאנשים מקצוענים היא היסטרית", אומר אברהמי.

בניית אתרים כמעט אוטומטית

בעבר בניית אתר אינטרנט היתה דבר מורכב שבצדו עלות גבוהה. בונה האתר היה עובד קשה על תכנות האתר בשפת HTML, ותכנון מבנה האתר ועיצובו הצריכו ימים ארוכים. וויקס הפכה את התהליך לקצר באופן משמעותי, אך הוא עדיין הצריך חוש עיצוב כלשהו, השקעה של שעות בעימוד וכתיבת טקסטים. מוצר שהשיקה וויקס ביוני 2016 כבר הפך את בניית האתר לתהליך שניתן לבצע בזמן שמחכים שהקומקום ירתח. המוצר, ADI, ראשי תיבות של Artificial Design Intellegence — בונה את האתר באופן כמעט אוטומטי, ופועל כך: המשתמש עונה על כמה שאלות לגבי האתר שברצונו להקים, כמו מהו שם העסק ואילו פיצ'רים הוא צריך לכלול. המערכת של וויקס אוספת תמונות ברשת (ממאגר שרכשה), משלבת טקסט מתאים ובונה את האתר. המשתמש יכול לבצע שינויים כרצונו, אך המערכת יודעת לשמור על העיצוב כך שלא ייפגע. באופן הזה, וויקס מנסה להרחיב את קהל המשתמשים שלה — מצד אחד מפתחת מערכות ייעודיות לעסקים מורכבים כמו בתי מלון ומוזיקאים; ומצד שני מפשטת את המערכת כך שקהל המשתמשים הפוטנציאלי יכלול גם אנשים שאין להם את היכולת והזמן להתעסק בבניית אתר.

"אני עדיין לא מרוצה מה–ADI — לא כל האתרים נראים טוב מספיק", אומר אברהמי. "עם זאת, ה–ADI עושה SEO (אופטימיזציה למנועי החיפוש; ע"ז) ברמה שאנשים לא יכולים לעשות. מי אם לא לנו יש את היכולת לדעת איזה אתרים עובדים בגוגל ואיזה לא. זה בא לידי ביטוי במיקום גבוה מאוד בגוגל".

לאחר שתוך חמש שנים הגדילה וויקס את הכנסותיה פי שישה, ב–2016 הן הסתכמו ב–290 מיליון דולר — צמיחה של 43% בהשוואה ל–2015. גם ב–2017 צופה החברה כי תצמח ב–40%. הכנסות החברה מגיעות מלקוחות משלמים. אמנם שיעור מנויי הפרימיום נמוך, כ–3%, אך בוויקס נוהגים להדגיש כי הם מודדים את ההכנסות במספר אבסולוטי, וכי מספר המנויים החינמיים רק מדגיש את פוטנציאל בחברה. פיצ'רים בתשלום יכולים להיות קבלת תשלומים דרך האתר, מערכת ניוזלטרים, הסרת הלוגו של וויקס מהאתר ועוד. משתמשי פרימיום רבים הם כאלה שמשתמשים בפלטפורמה המתאימה לתחום עיסוקם. כך למשל, וויקס מציעה אתרים ייעודיים למוזיקאים, מסעדות ובתי מלון.

עם זאת, בשורת הרווח החברה עדיין לא מציגה בשורות גדולות, בעיקר מפני שהיא מתמקדת בהשגת צמיחה מהירה על ידי השקעות גבוהות בשיווק ומכירות, וב–2016 הציגה הפסד נקי מתואם (Non-GAAP) של 15 מיליון דולר. ואולם החברה לא שורפת מזומנים כלל. ההסבר לכך הוא שמרבית המנויים של וויקס הם שנתיים, והחברה מקבלת את הכסף מראש.

בונה את עצמה הצמיחה של וויקס, במיליוני דולרים

"למדתי לנהל אנשים יותר אינטליגנטים ממני"

אברהמי, 45, המתגורר בתל אביב, גדל בפתח תקוה עם שני אחים קטנים — נדב, ממייסדי וויקס, ויואב, שגם עובד בחברה. "גדלתי בבית שבו אני לא הכי אינטליגנטי. זה לא אומר שאני טיפש, אבל אני מודע למציאות", אומר אברהמי. "התוצאה היתה שלמדתי לנהל אנשים יותר אינטליגנטים ממני".

בצה"ל שירת אברהמי ביחידת המודיעין 8200, ולפני שהקים את וויקס, היה "יזם סדרתי". בין השאר, הוא ייסד ב–1994 את AIT, ששיווקה מוצר שסייע לייצר ממשק משתמש מעוצב בקלות, ונמכרה שלוש שנים לאחר הקמתה; והיה ממייסדי ספרה, שפיתחה תוכנה לחברות שרתים ולימים גם היא נמכרה.

את עולם הטכנולוגיה גילה אברהמי כבר בגיל 11, אז קיבל את המחשב הראשון שלו והחל ללמוד בעצמו לתכנת. "אבא שלי תמיד מספר שהתקשרו אליו מחנות מחשבים בפתח תקוה, ואמרו לו שיבוא לקחת אותי כי נצמדתי לאיזה מחשב ולא הסכמתי לעזוב. לאחר המקרה הזה קנו לי מחשב", מספר אברהמי. "זאת גם הסיבה שלקחו אותי ל–8200. אני רציתי לנסות להתקבל לסיירת מטכ"ל, אבל הצבא לא נתן לי. בתקופה שלי לפחות, האנשים שיצאו מ–8200 והקימו חברות — למשל, גיל שויד, ניר צוק ואני — אלה אנשים שתיכנתו מהילדות, ולא כאלה שצברו את הידע שלהם ביחידה".

לדבריו, לפני שהקים את וויקס היה שותף להקמת 16–17 מיזמים, שכל אחד מהם הגיע למיליון משתמשים לפחות, שבאותה תקופה נחשב מספר משמעותי. "למשל, חברה שהייתי שותף בה יצרה דיסקים של דפי זהב בעולם. המוצר הזה נמכר דרך אמדוקס ואחר כך גם נמכר לה. דוגמאות נוספות הן ספר דיגיטלי שפיתחנו למגזין 'ספורט אילוסטרייטד', או אתר של גלריות שיצרנו ב–1998 שהגיע למיליון וחצי משתמשים ביום".

חלק מהאתרים האלה היו התשתית שעליה נבנתה וויקס?

"הם לא היו כל כך דומים לוויקס, אבל הם כן עזרו לי להבין מה גורם לאתר להצליח ומה לא. אתה מבין את זה בגלל הצלקות, בסוף אתה לומד ממה שטעית, וזה ידע שתמיד רלוונטי — איך אתה אורז מוצר ואיך אתה גורם לאנשים להשתמש בו. יש תיאוריה שאומרת שצריך לפתח דברים שיהיו כמה שיותר קלים — אבל מערכת ההפעלה ווינדוס, מחשבי מק או סמארטפונים הם לא דברים קלים לתפעול, ועדיין אומרים לנו לפשט. זה קשקוש מוחלט, כי מה שקורה הוא שאתה נכנס למק ויש מלא אייקונים, אתה רואה את כל מה שאפשר לעשות, ואתה חוקר. החלב בסופרמרקט לא נמצא בכניסה — בדרך אליו אתה עובר הרבה מאוד מוצרים, שאולי תקנה עכשיו ואולי בעתיד.

"בדרך לוויקס, בכל מקום מהתחנות שלי בדרך למדתי משהו אחר. על טכנולוגיה, מוצר, שיווק ומרקטינג. בהמשך הבנתי כמה זה חשוב לשלוט בגורל של החברה. כשהתחלנו את וויקס עלתה השאלה לאן ללכת. היתה לנו טכנולוגיה בסיסית, אבל בדקנו שמונה סגמנטים וראינו מה עובד. בתפישה הקלאסית של VC (קרנות הון סיכון) זה לא עובד. אחד מחברי הדירקטוריון דאז ומהמשקיעים הראשונים בחברה — אילון תירוש — חשב בהתחלה שאנחנו 'הזויים' לדבריו, אבל שלושה חודשים לאחר מכן הוא חשב שזה מעולה. לזכותו ייאמר שהוא תמך בנו לכל אורך הדרך. בסוף נשארנו עם שלושה דברים מרכזיים: עמודי פרופיל לאתר מייספייס (רשת חברתית של אמנים ומעריצים שהצליחה מאוד בתחילת שנות ה–2000 ואיבדה מיוקרתה כשפייסבוק החלה לצבור תאוצה, ע"ז); כרטיסי ברכה ואתרי אינטרנט. ואז בחרנו באתרים, כי אנחנו שולטים לגמרי בגורל שלנו, ואנחנו עובדים כמעט תמיד באופן ישיר מול הלקוח. איזה מזל שלא בחרנו במייספייס, הא?"

הרצון של וויקס היה לעבוד מול לקוחות פרטיים (B2C), דבר שהיה אז לא מקובל בקרב חברות ההיי־טק הישראליות. למעשה, מכל החברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק — חברות שהוקמו בראשית שנות ה–2000 או קודם לכן — אין אף חברה שפונה ללקוחות קצה.

"כשהלכנו לגייס כסף ב–2006–2008 ואמרנו שאנחנו B2C, אז 70% מהקרנות בעולם אמרו לנו: 'אתם ישראלים, אתם לא יודעים לעשות את זה. אתם לא יודעים לשווק'. כיום אריק שמידט, יו"ר גוגל, נותן כדוגמה את וויקס על איך עושים זאת נכון. הרי הישראלים לא השתנו — אך התפישה השתנתה, ולכן פעם זה היה הרבה יותר קשה. אנחנו ו־ווייז הוכחנו שזה אפשרי, ובאמת רואים שבחברות פרטיות יש יותר חברות B2C — כמו פייבר".

יו"ר גוגל, אריק שמידט. נותן את וויקס כדוגמה
לאיך עושים זאת נכון
בלומברג

כחלק ממאמצי השיווק שלה, החלה וויקס לפני שלוש שנים במסורת — קמפיין פרסומי ששיאו פרסומת במשחק הסופרבול. את הדמויות מהסרט "קונג פו פנדה 3", שכיכבו בקמפיין בשנה שעברה, החליפו השנה גל גדות והשחקן הבריטי ג'ייסון סטיית'ם. וויקס לא חשפה את עלות הקמפיין, אך לפי הערכות היא גבוהה מ–10 מיליון דולר (כ–3.5% מההכנסות השנתיות של וויקס). לפי האתר ביזנס אינסיידר, המחיר של פרסומת באורך 30 שניות בסופרבול היה יותר מ–5 מיליון דולר, ולכך צריך להוסיף את עלות הפקת הפרסומת. החברה הישראלית הקודמת שפירסמה בסופרבול היתה סודהסטרים, שבה אברהמי משמש דירקטור ממאי האחרון ("אני לא מבין כלום בעולם הפיזי, אבל דווקא יש הרבה דמיון בין החברות. אני מעריץ הרבה מהדברים שהם עושים").

בפעם הראשונה שהחברה החליטה לפרסם בסופרבול הרבה גבות הורמו בתעשייה, אבל אברהמי הסביר כבר אז כי המטרה של וויקס היא לבנות את המותג. "פירסמנו שלוש פעמים בסופרבול, וכל אחת מהפרסומות שלנו זכתה לביצועים הכי טובים. אפשר לראות את האפקט על המותג, ולראות איך זה השפיע על החיפושים אחרינו באינטרנט. יש אתר שמודד מה היתה ההשפעה של הפרסומות בסופרבול על המותג, והבדיקה שלו העלתה שיש לנו ביצועים טובים גם ממותגים שפחות מוכרים מאתנו".

משרדי וויקס, לפני הצפייה המשותפת בסופרבול האחרון. קמפיין בעלות של יותר מ– 10 מיליון דולר
תומר פולטין

כל פעילות השיווק של וויקס נעשית מישראל, ומוביל אותה סמנכ"ל השיווק, עומר שי, שנמצא בחברה כמעט מיום הקמתה. "כל ההפקה של הפרסומת אנחנו עושים מפה. אנחנו, הישראלים, שאמרו לנו שאנחנו לא יודעים לפרסם", אומר אברהמי. "איך אני מסביר את זה? יש פה אנשים מדהימים ונתנו להם את האפשרות".

לפצח את הלקוח האמריקאי זה משהו אחד, אבל אתם מתמקדים בשיווק גם לקהלים במדינות שונות באירופה.

"אני חושב שאחד היתרונות בלהיות ישראלים הוא שאנחנו יותר מסוגלים להקשיב לתרבויות אחרות. בסין חושבים שצריך להתנהג כמוהם, וכך גם בקליפורניה. אנחנו מסוגלים להקשיב, להבין וליישם".

השיווק הוא תחום מהותי בוויקס, ומהווה חלק גדול מהוצאותיה — הוצאות השיווק והמכירות הגיעו ב–2016 ל–156 מיליון דולר. למעשה, החברה גוזרת את הוצאות השיווק מהגבייה — אותם כספים שנכנסים לחברה, אך לא בהכרח מוכרים באופן חשבונאי. לכן נוצר מצב אבסורדי: כל זמן שהגבייה של החברה גבוהה מההכנסות, החברה תציג הפסדים. רק כשהם יצמחו באותו קצב, כפי שקרה ברבעון הרביעי של 2016, החברה יכולה לרשום רווח כלשהו.

החברה אף יודעת לומר באופן מדויק כמה אפקטיבי היה השיווק שלה — היא בוחנת כמה כסף הוציאה בכל רבעון על הבאת משתמשים חדשים, וכמה כסף הם הניבו לה בהמשך. כך, הוצאות השיווק חוזרות לחברה בתוך 7–9 חודשים, ובתוך שנה וחצי היא כבר מקבלת מהמשתמש הכנסות כפולות ממה שהוציאה על השיווק.

"מספר המשתמשים גדל ובאחרונה קשה לנו מאוד לענות לכולם"

אבישי אברהמי
אייל טואג

כשאברהמי התראיין ל–TheMarker לפני כשנתיים, הכותרת היתה: "אני אומר כל הזמן — בוא נעיף מפה את וויקס. לא רוצה שהחברה תישאר ישראלית". אברהמי התייחס אז לרגולציה בישראל, שלדבריו "מפריעה לו לבנות חברה טובה". בוויקס נבהלו מהכותרת, ואברהמי נאלץ לעמוד באותה תקופה מול כל עובדי החברה ולהסביר למה התכוון.

השבוע הוא כבר נשמע אחרת, ומפרגן גם למקבלי ההחלטות: "הכותרת עשתה לנו שירות טוב מאוד. גם ככה לחברה ישראלית קשה להצליח, אבל זה לא צריך להיות עוד יותר קשה. מצד שני, הדהים אותי שאנשים במדינה ניסו לפתור בעיות. אני עדיין חושש מהרגולציה הישראלית, אבל עשו הרבה מאמצים לעזור לחברות ההיי־טק — המדינה ורשות המסים בפרט. למשל, בעבר אם היית רוצה להביא לישראל עובדת מבריקה מאוקראינה, גילית שיש רק משרות של פועלי בניין וקוטפים בשדה. כיום כבר יש דרך לעשות זאת. רשות המסים גם עזרה בקשר לרכישות — אם רכשתי חברה ישראלית, הרווח של המייסדים, אם הם נשארו בחברה, היה ממוסה כרווח בגין עבודה, בניגוד למה שקורה אם הם נמכרים לחברה זרה. אנחנו הפסדנו על זה עסקות".

השינויים בעניין נבעו גם מפורום חברות הצמיחה שהוקם לפני כשנתיים, שבראשו עומד ניר זוהר, נשיא וויקס וסמנכ"ל התפעול של החברה. עם הפורום נמנות חברות כמו טאבולה, אאוטבריין, פריון, איירון סורס וסייבר ארק, והוא הוביל גם להקמת שדולה פרלמנטרית חדשה, שמטרתה לקדם חקיקה שתתמוך בענף ההיי־טק בישראל.

אברהמי מציין כי קודם כל הוא חושש מהרגולציה, במין התניה שאליה התרגלו בכירי וויקס בשנים האחרונות, אך גם חושש מהשוק שבו פועלת החברה: "הבעיה בשווקים היא שתמיד נורא קל להתמודד עם מה שאתה רואה — יש לך כסף וצוות טוב. אבל גם נוקיה ידעו את זה ואז בא האייפון. השאלה היא מה אתה לא רואה — וזה אחד הדברים שאני מנסה לחשוב עליהם. למשל, אם תחום ה–VR (מציאות מדומה) יתפוס או לא. אם עסקים ירצו לבנות לעצמם אפליקציה או לא.

"החוכמה היא לא להצליח בכל דבר שאתה עושה, אלא לנסות לעשות את זה ממש טוב, ואז לדעת לסגור דברים אם זה לא עובד. אנחנו עושים את זה הרבה. החוכמה היא לא להיות צודק ב–1 מתוך 1, אלא להצליח ב–4 מתוך 10, וששניים מהארבעה יהיו מדהימים. מבחינתי זה לא כישלון — ניסינו מוצר, ראינו שלא מבינים מה אנחנו רוצים. הבנו".

זינוק של 220% בשנה האחרונה
מניית וויקס, הנסחרת בנאסד"ק

בדרך כלל לא נוהגים בוויקס לדבר על כישלונות ומנהליה משדרים פעם אחר פעם כי הכל עובד על הצד הטוב ביותר. כשחברה צומחת ב–40% בשנה קשה לבוא אליהם בתלונות, אבל אברהמי סוטה מההרגל: "כל שנה יש דברים שאנחנו רוצים להשתפר בהם — השנה זה התמיכה למשתמשים. מספר המשתמשים שלנו גדל ובחודשים האחרונים קשה לנו מאוד לענות לכולם. זה נובע מכל מיני סיבות, ואני יכול להמציא תירוצים, אבל בסוף האחריות היא שלי ולא הגענו לזה מספיק מוכנים. זה האתגר שעומד בפנינו כיום. כואב לי הלב לקבל פנייה ממשתמש בפייסבוק, וכבר מצאתי את עצמי יושב שלוש שעות ועוזר למשתמשים".

אתה מכיר את המוצרים ברמה שאתה יכול לתמוך במשתמשים?

"אני מכיר את המוצרים ממש טוב. בשנת 2000 ביל גייטס עדיין היה עובר על שורות קוד של מתכנתים במיקרוסופט (25 שנה לאחר שהוקמה החברה; ע"ז), וסטיב ג'ובס היה מעורב באייפון עד הפרטים הכי קטנים. אם הם נהגו כך — אז אין סיבה שאני לא. כשאני יושב במשרד אין לי זמן לענות אפילו על מיילים — כל הזמן נכנסים אנשים, להתייעץ, להציג לי דברים".

"לא בטוח שלקדם אנשים לתפקידי ניהול זה הדבר הנכון"

אחת הסיבות לכך שוויקס היא מהמקומות המבוקשים ביותר לעבוד בהם בהיי־טק הישראלי היא האווירה הצעירה, המסיבות התכופות, ומקרר הבירות — בנוסף לארוחות הבוקר על גג הבניין ובית הקפה שפתחה החברה לעובדים. וויקס גם דואגת לעובדים (בתשלום) לחוגים, מסאז', מספרה ואפילו קוסמטיקאית בקומפלקס מיוחד שהקימה בסמוך למשרדים. באופן שדומה לחברות מעמק הסיליקון, וויקס מציגה מודל שלדעת מנהליה הוא מנצח — החברה מורידה לעובד את הדאגות ונותנת לו מקום שכיף לו לשהות בו, והעובדים יחזירו בנאמנות ובגאוות יחידה חריגה.

"יש מחקרים, לדעתי מאוניברסיטת סטנפורד, שבודקים מה התפוקה של העובד אחרי ששתה בירה — ומתברר שהוא כותב קוד, פותר תרגילים במתמטיקה ועושה דברים יצירתיים טוב יותר. אבל זה לא הדברים שבהם אנחנו מודדים את המציאות. אנחנו לא מסתכלים אם העובד שומר על כללים שאני לא יודע מי המציא, אבל הוא חייב להיות סופר־מקצוען — והחברה מודדת הכל. אני יודע להגיד על כל מוצר איך הוא השפיע, מה התוצאות שלו. אני יודע להעריך את האיכות. חוץ מזה, עדיף להיות שמחים, לא?

"נכון, יש לעבודים אלכוהול במשרדים, ואנחנו לא בודקים כמה הם שותים, אבל אנשים פה אחראים על תחומים חשובים מאוד, ואם הם לא מסוגלים להיות אחראים, הם לא יהיו פה. הטעויות עלולות להיות יקרות מאוד — אמנם לא בחיי אדם — אבל אלה עסקים של אנשים שיכולים להיפגע".

משרדי וויקס
תומר פולטין

לדברי אברהמי, אנשים לא באים לוויקס בגלל השכר ויש חברות שמשלמות יותר. "המוטיווציה הכי חשובה אצל אדם היא לא כסף, אלא אתגרים ויכולת ללמוד. בחברה שגדלה בהכנסות ב–40% בשנה, כל בן אדם צריך לגדול מקצועית ב–50% בשנה, רק כדי לשמור על זה. אתה נותן לאנשים לעשות דברים מדהימים, לבנות פרסומות לסופרבול, לעצב דברים למיליוני אנשים, לדבר עם עיתונים בעולם ולהשתולל עם היכולות שלהם. בכלל, לא בטוח שלקדם אנשים לתפקידי ניהול זה הדבר הנכון — אם אני לוקח מעצב מדהים ונותן לו לנהל מעצבים אחרים, הוא מפסיק לעצב, שזה אולי הדבר שהוא הכי טוב בו.

"הדבר הכי מדהים בוויקס הוא שזה בית הספר הכי טוב להיי־טק בכל כדור הארץ. אנחנו צריכים שיהיו לנו אנשים שיידעו לפתח כלים חדשים. כדי להפוך אותם לכאלה, צריך ליצור את השקיפות המלאה ולחבר בין המחלקות. איש טכני צריך לדעת איך זה השפיע על השיווק, אחרת הוא לא טוב. זה מה שיש בוויקס ואין בחברות אחרות — לא בגוגל ולא בצ'ק פוינט. זה הדבר המדהים שמאפשר לך להבין מה זה לבנות מוצר, שיווק, סטארט־אפ, ואיך כל דבר ממה שאתה עושה משפיע על זה. אתה רואה איך כותבים קוד, איך מתכננים חוויית משתמש טובה. בסופו של דבר אנחנו לא עמק הסיליקון, אין 100 אלף איש, יש פה כישרון ואנחנו צריכים ליצור חברה שמאפשרת לגדול, להתפתח ולהצליח".

"אני אוהב להשקיע באנשים שיצאו מוויקס"

שוני נוסף בין התעשייה בישראל לעומת זו שבחו"ל, טוען אברהמי, הוא בפרגון: "לפני שהלכנו להנפקה, התקשר אלי איל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, כדי לייעץ לי. אמנם מאז נהיינו חברים, אבל לא הכרתי אותו לפני כן. על דעת עצמו הוא החליט לעזור, וגם אחרי ההנפקה הוא התקשר לשאול איך הלך. זה לא דבר שקורה במדינות אחרות — אם תקבע פגישה עם חברה אחרת מעמק הסיליקון, היא תחשוב שאתה רוצה להציע לה לשתף פעולה. הם לא חושבים באופן הזה".

מנכ"ל ומייסד מלאנוקס, איל ולדמן. התקשר
לייעץ לפני ההנפקה
דודו בכר

בשנים האחרונות אברהמי מעורב יותר בתעשייה, ועד לפני כמה חודשים היה יושב בימי שישי, ארבע שעות בכל פעם, לפגישות עם סטארט־אפים צעירים שחיפשו השקעות. "אני לא יודע בכמה סטארט־אפים השקעתי, העוזרת שלי מנהלת את זה. משהו בין 30 ל–40 חברות", הוא אומר. "אני משתדל לעזור להם כמה שאני יכול, אבל האמת שכמעט אין לי זמן. אני לא יושב בדירקטוריונים שלהם, לכן גם אני משתדל לא להשקיע, כי הפכתי להיות כמו 'כסף טיפש'. היזמים יכולים כמובן להרים אלי טלפונים, אבל בסוף מה שגורם לחברות להצליח זה הצוות עצמו".

בין ההשקעות של אברהמי אפשר למצוא את הסטארט־אפ הישראלי Spot.IM של נדב שובל וישי גרין, שפיתח מוצר שמאפשר לאתרי תוכן לבנות קהילת קוראים בתוך האתר; ופרוב (Proov), שמייצר שוק שמחבר בין תאגידי ענק לסטארט־אפים.

"אני משקיע כשאני חושב שהצוות מדהים, שההזדמנות גדולה מאוד, ושזה לא משהו שכולם עושים בעולם", מסביר אברהמי את בחירת ההשקעות שלו. "אם מישהו יבוא לדבר איתי על תחום המכוניות האוטונומית, אז יכול להיות שיש מישהו מבריק מולי — אבל יהיה לו קשה מאוד להתפתח. למשל, אם תומר דביר מסולוטו או אלון בלוך, שהיה בעבר מנכ"ל משותף בוויקס, מקימים סטארט־אפ, אז אני לא צריך לחשוב יותר מדי. אלה אנשים עם יכולות עצומות ולכן שם קל לי יותר, גם אם אני לא מבין את ההזדמנות — אם הם כל כך משוכנעים, הם כנראה יודעים משהו. אני גם אוהב להשקיע באנשים שיצאו מוויקס, כי אנשים נחשפים פה למה שקורה בחברה, וזה בית הספר הכי טוב לסטארט־אפים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם