הרעיון שיכול לסדר לנתניהו אלפי מאמרים אוהדים בלי לתת דונם - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרעיון שיכול לסדר לנתניהו אלפי מאמרים אוהדים בלי לתת דונם

הנוסחה שהתקבעה בשיח מול הפלסטינים, "ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו", תוקעת לא רק אותם, אלא גם אותנו; הקמת אי מלאכותי מול חופי עזה יכולה לייצר תעסוקה לאלפי עזתים ולמקד בו את תשומת הלב של הרצועה לכמה שנים טובות

80תגובות
אי מלאכותי מול עזה, אחת התוכניות הנבחנות על ידי משרד התחבורה
מהפייסבוק של השר ישראל כץ

תשע שנים עברו מאז הגה הקופירייטר הפוליטי המוביל בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו, את המושג "שלום כלכלי". בנאום שנשא בינואר 2008 בכנס הרצליה, בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה, אמר נתניהו: "השלום הכלכלי הוא פרוזדור לאפשרות לשלום מדיני בהמשך. הוא לא מייתר את המשא ומתן על הסדר הקבע, אבל יוצר תנאים להבשלת הכלי. שלום כלכלי הוא פרוזדור להגעה לפתרונות מדיניים. הסכסוך עם הפלסטינאים זועק לזה. נכון שזה לא פותר את בעיית השאיפות הלאומיות, אבל זה אמור לאפשר לנו להגיע להידברות על השאיפות הלאומיות במצב טוב יותר".

באותו נאום דיבר נתניהו גם על פרויקט כלכלי תיירותי משותף עם הפלסטינאים, וציין כי "פרויקט כזה, שמייצר מקומות עבודה, יעשה יותר שלום מוועידות בינלאומיות". לא הרבה קרה בתחום הזה מאז. שום פרויקט כלכלי לא התרומם, להיפך: רצועת עזה נהפכה מאז לחבית חומר נפץ שמתפוצצת אחת לשנתיים-שלוש. תפישת ה"אין פרטנר" והתקיעות חילחלו חזק, ועמם גם היעדר התקווה להסדר מדיני. מדוע נזנח השלום הכלכלי? אם תמריצים כלכליים יגרמו לצד השני לזנוח את הטרור והאלימות, מדוע לא לנסות לקדם אותם?

אחת לאיזה זמן מעלה שר התחבורה, ישראל כ"ץ, את הרעיון שלו להקמת אי מלאכותי מול חופי עזה שבו ייבנו נמל, מתקני תשתיות בתחום האנרגיה והתפלת המים ושדה תעופה, שיאפשרו לישראל להסיר את המצור על עזה ולמנוע משבר הומניטרי ברצועה או את סבבי הלחימה הבאים. הרעיון נולד אצל כ"ץ לאחר ההתנתקות מרצועת עזה, שלה הוא התנגד. על הרעיון של בניית איים בים הוא שמע מיצחק תשובה, מבעלי מאגרי הגז הטבעי.

אבל במקום לחשוב על הקמת איים מול חופי ישראל, כ"ץ העדיף לראות את הרעיון הזה כפתרון לבעיית עזה. "ההתנתקות לא קרתה. אנחנו יכולים לספר לעצמנו שאנחנו לא אחראים משפטית למה שקורה בעזה, אבל זה לא נכון. כשמצרים סוגרת את הגבול לעזה, אנחנו נתפשים כמי שאחראים עליה. האחריות למשבר הומניטרי ל–2 מיליון האנשים שחיים שם תוטל עלינו", אומר כ"ץ.

האי אמור להיות בגודל של 8 קמ"ר והוא יחובר בגשר לחוף עזה ועליו יהיו עמדות בידוק ביטחוני ישראליות. בתו של כ"ץ קוראת לתוכנית "אי־פרדות". מצד אחד, האי יסיר את טבעת החנק על עזה ויביא לפיתוחה הכלכלי, ומצד שני יאפשר לישראל להמשיך ולפקח על מה שנכנס לעזה ובמקרה של הסלמה ביטחונית גם להשתלט מהר על מתקני התשתיות שלה. זו הסרת מצור מבוקרת ומותנית, אבל יש לה פוטנציאל לתקווה וצמיחה, שאותן תושבי עזה ושלטון חמאס לא ימהרו לסכן.

התוכנית הזאת, עוד לפני שמתעמקים בפרטיה, נשמעת מלהיבה ומעוררת תקווה, ולא ברור מדוע נתניהו לא מביא אותה להכרעה בממשלה. ככל הידוע, שרי הממשלה - לרבות נפתלי בנט, איילת שקד וזאב אלקין - תומכים בתוכנית וכך גם ראשי הצבא והרמטכ"ל, אך המתנגד הראשי הוא שר הביטחון אביגדור ליברמן, ואילו נתניהו לא הביע התנגדות, אך גם לא עשה דבר כדי לקדמה.

רצועת עזה
Adel Hana/אי־פי

אין ויכוח על כך שרצועת עזה היא פצצת זמן מתקתקת בכל היבט שהוא — ביטחוני, הומניטרי, אקולוגי, כלכלי וחברתי. זו פצצת זמן שגובה מחיר מתושבי עזה וגם מתושבי ישראל. העשור האחרון הוכיח זאת היטב בשלושה מבצעים צבאיים שגבו מחיר כבד בחיי אדם, בעיקר בצד הפלסטיני, אך גם בצד שלנו, וגם מחיר כלכלי גבוה.

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן ובו נמתחה ביקורת על הקבינט הביטחוני שלא בחן את החלופות המדיניות המתבקשות לגבי רצועת עזה, שימנעו את ההסלמה הביטחונית. חלופה מדינית אינה הסדר שלום כולל וחגיגי, אלא פתרונות למצוקה הכלכלית של עזה: בעיית המים, אספקת החשמל המועטה, שיעור האבטלה הגבוה, בעיות תברואה ובריאות והתלות המוחלטת בתנועת המטענים לרצועה וממנה, שעוברת דרך ישראל.

ראשי מערכת הביטחון מתריעים כל הזמן מפני פצצת הזמן הזאת. רק בשבוע שעבר התריע ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, מפני משבר הומניטרי בעזה שעלול להוביל להסלמה. הרעיון של האי אמנם מתגלגל כמה שנים כפנטזיה רחוקה ויש שיראו בו סוכריה לחמאס, אבל סבב הלחימה האחרון בצוק איתן הפך אותו למעשה לרעיון היצירתי היחיד הקיים כיום לטיפול בבעיית עזה.

"צוק איתן היה נקודת המפתח. שם נולדה התובנה שישראל לא מתכוונת לחזור לעזה ולהפיל את שלטון חמאס. כולם הבינו שזה לא הולך בכוח. ואז גם מערכת הביטחון וגם הימין אימצו את הרעיון של הקמת האי", אומר כ"ץ.

ישראל לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים. גם אם ברור שלא ניתן להגיע עם חמאס להסדר שלום כעת וגם לא בעתיד, זה לא פוטר את ישראל מגישה פרו־אקטיבית, שתביא להשלמת ההתנתקות מרצועת עזה. הנוסחה שהתקבעה בשיח מול הפלסטינים, "ייתנו — יקבלו, לא ייתנו — לא יקבלו", תוקעת לא רק אותם אלא גם אותנו. זה בדיוק הזמן למהלכים יצירתיים שישחררו את ישראל מנטל האחריות ההומניטרית לנעשה ברצועת עזה ויספקו תקווה ל–2 מיליון תושביה. פרויקט כזה יכול לייצר תעסוקה לעשרות אלפי עזתים ולמקד בו את תשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית של הרצועה לכמה שנים טובות. לא מסובך להבין את ההיגיון הכלכלי הזה, ולא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אתם נמצאים.

אז אחרי שהתלהבנו והחמאנו לרעיון נותר לבדוק איך הוא יעבוד מבחינה כלכלית, ומדוע הוא בעצם הוא לא מתקדם. הרעיון עלה מספר פעמים בקבינט ובינתיים לא התקבלה להכרעה, אף שבשלב זה ההכרעה המתבקשת היא רק ברמה העקרונית.

עזה, 2014 . פצצת זמן מתקתקת
אי־פי

השר כ"ץ מעריך כי עלות הקמת האי תסתכם ב–5 מיליארד דולר וכי לא תהיה בעיה לגייס את הכסף מחברות בינלאומיות שיקימו בו את הנמל ויפעילו אותו, וכן את מתקני התשתית, תחנות הכוח וההתפלה. מקור גיוס שני הוא הפניית הכספים שממילא מושקעים בעזה על ידי מדינות כמו טורקיה וקטאר לפרויקט, וגם גיוס של מדינות תורמות שיכירו בחשיבות המהלך הכלכלי וההומניטרי. הבעלות על האי תהיה בינלאומית, וגם כוחות השיטור בו. ההערכה של כ"ץ היא שניתן לבנות פרויקט כזה בתוך חמש שנים ושהוא יספק עבודה לעשרות אלפי עובדים מעזה.

בדומה להתנתקות מעזה, גם בניית הפרויקט הזה מוגדרת על ידי כ"ץ כמהלך חד־צדדי. כלומר, חמאס ותושבי עזה אמורים להיות הנהנים העיקריים ממנו, אבל התוכנית אינה דורשת את הסכמתם וגם לא נותנת להם בעלות על האי. מצב כזה נראה כמו מוקש כלשהו בדרך לקידום הפרויקט: "ברור שבנמל צריך להיות בידוק ישראלי. זה תנאי של השב"כ. באי יהיה פיקוח בינלאומי ושיטור בינלאומי. ההצעה שלי היא להקים צוות שימנה אנשי מקצוע מכל התחומים — משפטי, איכות סביבה, מדיני וביטחוני — ונקבל החלטה עקרונית שהולכים על זה. זה צעד חד־צדדי והוא המשך של ההתנתקות", אומר כ"ץ.

ואולם מה שכרגע מטריד את כ"ץ אינו שיתוף הפעולה עם עזה, אלא העובדה שהפרויקט הזה תקוע בממשלת ישראל. לא ברור לו מדוע נתניהו וליברמן לא מקדמים אותו. נתניהו נוהג להתפאר בכך שבנה את הגדר בגבול מצרים כדי למנוע כניסה של מסתננים והקים את טייסת הכיבוי של רשות הכיבוי כהוכחה לביצועיסטיות שלו. אבל שני הדברים קרו רק לאחר משברים של כניסת עשרות אלפי מסתננים מסיני ואסון השריפה בכרמל.

מול עזה, ישראל מנהלת בעשור האחרון סבבי לחימה תכופים, וקיים פוטנציאל ממשי למשבר הומניטרי וסבבי לחימה נוספים. זה לא מספיק כדי לקדם רעיון כלכלי מעניין שהגיע מתוך הימין הישראלי ולא חלילה רעיון של שמאלנים?

נ.ב.

יש שיראו בתוכנית של השר כ"ץ פרס לטרור ולחמאס. "אין כאן שום פרס לטרור. מה שאנחנו עושים היום זה פרס לטרור. אנחנו נותנים לחמאס מפתח לבית הכלא הכי גדול בעולם. הוא אומר לאוכלוסיה שלו שישראל חונקת אותם, מאשים את ישראל בצרותיהם וזה מחזק את חמאס. אין לנו פריווילגיה לא לקבל החלטות, כי האלטרנטיבה היא אסון הומניטרי או עימות צבאי או שניהם. צריך להיפרד מעזה מעמדת כוח. לתת להם מוצא לעולם ולהורדת המתח. אני לא בונה על שינוי בעמדות חמאס. המבנה שנקלענו אליו בעקבות ההתנתקות הוא אסון ואי־אפשר להמשיך אותו", אומר כ"ץ.

אז איך אתה מנסה לשכנע את נתניהו לתמוך בפרויקט?, שאלתי. "אמרתי לו", ענה כ"ץ, "שעם האנגלית שלי כבר קיבלתי 300 מאמרים אוהדים לרעיון האי. אתה, עם האנגלית שלך ויכולת השיווק שלך תקבל אלפי מאמרים". האם זה מה שישכנע את נתניהו?

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם