תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלח לחמך על פני הח"כים: מפת התורמים נחשפת

לכתבה
משכן הכנסתאוליבייה פיטוסי

3,037 איש מהארץ ומהעולם תרמו 46 מיליון שקל לח"כים ב-2015-2011 ■ חלקם תרמו ליריבים פוליטיים מושבעים ממפלגות שונות וללא שום מכנה אידיאולוגי משותף ■ כך מתאפשר מצב שבו חלק מהתורמים שמרפדים את כיסי הפוליטיקאים בדרך אל הכנסת נהנים מאנונימיות כמעט מוחלטת, ושומרים על האינטרסים שלהם הרחק מעין הציבור ■ מפת התורמים לפוליטיקאים, שפותחה על ידי חברת WEAVE, נחשפת ■ TheMarker בפרויקט מיוחד - כתבה ראשונה בסדרה

38תגובות

נפתח בחידה: מה יכול להיות המכנה האידיאולוגי המשותף בין ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני והשר זאב אלקין מהליכוד? בין יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשר אופיר אקוניס מהליכוד לח"כ נחמן שי מהמחנה הציוני? אנחנו לא בטוחים אם יש ביכולתנו לספק את התשובה, אבל קיים לפחות אדם אחד שמצא מכנה משותף כזה בין החמישה. שמו הוא ברוס (ברוך) ארביט, מייסד חברת איי.בי דאטה העוסקת בדיוור ישיר ובייעוץ פוליטי, שבחר לתרום כסף לכל אחד מהח"כים האלה עבור הבחירות המקדימות במפלגתם לכנסת ה–19 וה–20.

 

כיצד אדם יכול לתמוך בפוליטיקאים כל כך שונים כמו יחימוביץ' ואלקין? רק ארביט יודע. אבל לא רק הוא. מתברר שלא מעט תורמים בוחרים לתרום מכספם למועמדים ממפלגות שונות, לעתים אף מנוגדות זו לזו אידיאולוגית — כך עולה ממפה המציגה את כל האנשים שהעבירו תרומות לפוליטיקאים הישראלים ב–2011–2015.

המפה, שפותחה ביוזמת חברת WEAVE, המתמחה בניתוח אסטרטגי והצגה של רשתות קשרים, מתבססת על נתוני מאגר מבקר המדינה מ–2011 ועד 2015. ממנה עולה כי בחמש השנים האלה, שבמהלכן התקיימו שתי מערכות בחירות, השקיעו 3,037 תורמים סכום כולל של 46 מיליון שקל בפוליטיקאים הישראלים. ייחודה של מפת התורמים הכפולים בכך שלראשונה אפשר לראות בתמונה אחת כוללת את התורמים, סכומי התרומות ואת הקשרים שטווים התורמים עם פוליטיקאים שונים, שלהם לעתים השקפות עולם מנוגדות.

מפת התורמים מציגה רק תרומות שערכן יותר מ–1,000 שקל ורק תורמים כפולים — כלומר כאלה שהעניקו תרומות לשני מתמודדים ויותר. כך, מופיעים בה 387 תורמים כפולים וכ–60 פוליטיקאים המשתייכים או השתייכו בתקופת הזמן שנבדקה לאחת מארבע המפלגות שמקיימות בחירות מקדימות: הליכוד, המחנה הציוני, הבית היהודי ומרצ. ביתר המפלגות לא מתקיימים פריימריז וממילא אסורה התרומה האישית לחבריהן.

אינפו-תרומות

החוק מאפשר לתרום עד כ–11 אלף שקל למועמד על מקום ברשימה לכנסת, ותרומה מקסימלית של כ–45 אלף שקל מתורם יחיד למתמודד על ראשות מפלגה גדולה כמו הליכוד או העבודה. במערכת הבחירות האחרונה התקרה המקסימלית לגיוס תרומות בליכוד היתה כ–450 אלף שקל, במפלגת העבודה כ–200 אלף שקל ובמרצ כ–20 אלף שקל — כאשר סך התרומות הכולל בכל מפלגה שמקיימת פריימריז נקבע בהתאם למספר המתפקדים שלה. בנוסף, החוק מאפשר קבלת תרומות למתמודדים מיחידים בלבד ואוסר על קבלת תרומות מחברות ותאגידים, כאשר בכל מערכת בחירות מקדימות יכול תורם לתרום לשלושה מועמדים בלבד.

החוק מתיר גם לאזרחים זרים, שאינם מתגוררים בישראל ואינם משתתפים בהליך הבחירות לכנסת, לתרום לפוליטיקאים. לא ברור אם מעבר לתמיכה האידיאולוגית יש לתורמים הזרים אינטרסים כלכליים בישראל, שהנתרמים יכולים לסייע בקידומם. מהבדיקה עולה כי מתוך כלל התורמים הכפולים בחמש השנים שנבדקו, 48% אינם אזרחי ישראל — 1,042 איש אשר תרמו לנציגי מפלגות שונות. לדברי אור ריגלר, מנכ"ל WEAVE ומומחה לניתוח רשתות, "מערכת הקשרים שמציגה המפה יכולה ללמד אותנו על הקשרים בין הגושים הפוליטיים ואולי אפילו לעזור לנו לשער באיזה אופן הם יתגבשו מחדש — בעיקר לנוכח המציאות שבה המסגרות המפלגתיות הקלאסיות מאבדות מכוחן וקיימת הרבה תזוזה ומוביליות בין המפלגות. המפה חושפת קשרים ובריתות עקיפים בין פוליטיקאים, המחוברים זה לזה דרך תורמיהם. אין פסול בתרומות האלה — אך יש ערך רב בחשיפת הקשרים שמשפיעים ולעתים מעצבים את האג'נדה של נבחרי הציבור".

אידיאולוגיה, מישהו?

ניתוח המפה לפי גושים פוליטיים מגלה כי גוש הימין גייס ב–2011–2015 יותר תרומות מגוש השמאל: 3,037 תורמים העניקו תרומות ל–34 פוליטיקאים מהימין ול–25 פוליטיקאים מהשמאל; לגוש הימין תרמו בשנים שנבדקו 1,962 תורמים, לעומת 1,125 תורמים לגוש השמאל. ההערכות בכנסת הן שהתרומות לא התקבלו לפי רקע אידיאולוגי בלבד, אלא נעוצות גם בעובדה שהימין נמצא בשלטון ברציפות מאז 2009. תורמים מסוימים מעדיפים להעניק את כספם למתמודד בעל השפעה שצפוי להיות בשלטון ולהישאר בו, ולא למועמד מהאופוזיציה. במקרה כזה אפשר להניח כי מדובר בתרומה שיש בצדה גם תקווה לתועלת.

ב–2011–2015 גייס גוש הימין פי שלושה מגוש השמאל, כלומר 71.1% מהסכום הכללי לעומת 28.9%. בחלוקה למפלגות עולה כי חברים מהליכוד גייסו 60% מהסכום הכולל, שיעור הגדול פי שניים מהסכום שגייסו מועמדים במפלגת העבודה — 28.7%; בבית היהודי גייסו 11.1%; ואילו במרצ — 0.2%. בהקשר זה יש לגודל המפלגות כמובן השפעה רבה על היקף הגיוסים.

חלוקת-כספים

לדברי ריגלר, "הפער לטובת גוש הימין בא לידי ביטוי לא רק במספר התורמים, אלא גם בהיקף הגיוסים. מספיק מבט חטוף במפה כדי לראות כמה צד שמאל דליל לעומת צד ימין הצפוף והמחובר".

ואולם אחד הממצאים המעניינים ביותר שעולה מהבדיקה הוא קיומם של קשרים בין ימין לשמאל. המפה מציגה 50 תורמים שהעבירו את כספם למתמודדים משני הגושים הפוליטיים, מה שמעלה לא מעט תהיות: מהו האינטרס של תורם שבוחר לתמוך במתמודדים שעמדותיהם מנוגדות בתכלית זו לזו? מהי האידיאולוגיה של האנשים האלה בנוגע לישראל והאם בכלל ישנה כזו? בנוסף, עד כמה השקפת עולמם משפיעה על פועלו של מי שגייס את כספם? הנה כמה מנקודות ההצטלבות המעניינות ביותר שמציגה המפה בין מועמדי שמאל לימין.

תרומות-לפי-מפלגות

איציק שמולי: שיאן התורמים הכפולים משני צדי המפה הפוליטית

איציק שמולי ממפלגת העבודה הוא שיאן התורמים הכפולים שתומכים במועמדים משני צדי המתרס הפוליטי: מתוך 17 התורמים הכפולים שלו, עשרה הם כאלה שמזוהים בתרומות שהם מעניקים לצד הימני של המפה.

כך, למשל, שמולי חולק יחד עם זבולון אורלב, לשעבר יו"ר המפד"ל, שני תורמים: אבי ביתן וגיל רשף. ביתן הוא הבעלים של המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ורשף הוא מנכ"ל המוסד. ב–2013 שידרה תוכנית "המקור" בערוץ 10 תחקיר שהתחקה אחר פועלו של ביתן, מורה לנהיגה שנהפך ליזם בתחום החינוך והקים את שלוחת מכללת דרבי בישראל, את מכללת כרמל בחיפה ואת המרכז באור יהודה. כפי שעלה בתחקיר, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) המליצה לבטל את תוכנית הלימודים של מכללת כרמל עקב ההישגים הנמוכים של בוגריה. שמולי, חבר המל"ג דאז, אמנם הביע את דאגתו לגורל הסטודנטים במקרה של ביטול התוכנית, אך נעדר מההצבעה המכריעה על עתיד המקום. בתגובה לפרסומים בנושא הגיבו אז עורכי דינו של שמולי כי "הוא איש ציבור נקי כפיים, המקפיד קלה כבחמורה וכך נהג גם לפני שנבחר לכנסת".

שמולי

מעבר לתורמים שמחברים אותו עם אורלב, שמולי מחובר גם לשר יובל שטייניץ (הליכוד), הפעם באמצעות ארבעה תורמים שונים: ג'ורג' פוקס, פילנתרופ ופעיל בארגונים למען נוער בסיכון, המכהן כנשיא חברת קרנות הגידור האמריקאית טייטן אדווייזורז ושלושה מעובדי החברה: דארן רוס, דאגלס הרמן ואנדרו פרידוולד. הבדיקה שנערכה מגלה כי ב–2012 כל אחד מחברי הקבוצה העביר 2,500 דולר הן לשטייניץ והן לשמולי.

"איציק שמולי מסתמן כאחת הדמויות המפתיעות במפה. למרות היותו איש מחנה השמאל, רוב תורמיו הכפולים תרמו גם או רק לאנשי ימין, לרבות מהבית היהודי. מסיבות אלה הוא ממוקם בין שני הגושים ומהווה דה־פקטו את הגשר המשמעותי ביותר בין שתי המחנות" מנכ"ל WEAVE, אור ריגלר

תורם כפול נוסף שקושר את שמולי עם עמיתיו מימין הוא ניר מנדל ממבשרת ציון, יועצה של דליה איציק בימיה כח"כית מטעם קדימה ואחיינו של מנכ"ל קו־אופ לשעבר, רמי מנדל. מלבד הח"כ הצעיר מהעבודה, מנדל תרם לשרה גילה גמליאל, לשר צחי הנגבי וליולי אדלשטיין — כולם מהליכוד. לחבורת מקבלי התרומות ממנדל מצטרף גם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני).

לדברי ריגלר, "המפה חושפת קשרים עקיפים בין פוליטיקאים, שכלל אינם מובנים מאליהם. למשל, שמולי מסתמן כאחת הדמויות המפתיעות במפה. למרות היותו איש מחנה השמאל, רוב תורמיו תרמו גם או רק לאנשי ימין, לרבות מהבית היהודי. מסיבות אלה הוא ממוקם בין שני הגושים ומהווה דה־פקטו את הגשר המשמעותי ביותר בין שני המחנות".

יו"ר האופוזיציה הרצוג חולק שישה תורמים עם נציגי הימין

שמולי אינו הח"כ היחיד במפלגתו שתורמיו חשים קרבה לשני צדי המתרס הפוליטי. היו"ר יצחק הרצוג, למשל, גייס את תרומותיו, בין השאר, משישה תורמים שבחרו לתמוך הן בנציגי גוש השמאל והן בנציגי הימין. הראשון הוא יו"ר קבוצת אלול טכנולוגיות ומקורבה של משפחת הרצוג, דוד קוליץ.

כפי שנמצא, תרומותיו הועברו, מלבד להרצוג, גם לשותפתו להקמת המחנה הציוני ציפי לבני (התנועה), לנשיא המדינה ראובן ריבלין (לשעבר חבר מפלגת הליכוד) ולשר לשעבר דן מרידור (הליכוד), שפרש מהפוליטיקה לפני כמה שנים. תורם נוסף הוא איש העסקים היהודי־אוסטרלי אלברט דדון, שהעביר את כספו להרצוג ולכבל, וגם לשני נציגי הליכוד — יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר, והשר לשעבר גדעון סער.

בוזי

בנוסף, התורמים ג'ון לולה אדרי מאזור השרון והמיליונר דניאל עמר מז'נווה תרמו שניהם גם להרצוג וגם לשר לשעבר סילבן שלום, שעזב את הממשלה ואת הכנסת בסוף 2015. עמר הוא איש עסקים ידוע מתחום הנדל"ן ומקורבם של כמה ח"כים ושרים לשעבר ובהווה, שאחד מהם הוא נשיא המדינה המנוח שמעון פרס. במהלך השנים שנבדקו עמר תרם גם לשר הביטחון לשעבר שאול מופז, יו"ר קדימה עד לעזיבתו את הפוליטיקה ב–2013, ולעמיר פרץ, שבאחרונה הודיע כי יתמודד מול הרצוג על ראשות העבודה.

האחרונים מקרב ששת המזגזגים של הרצוג הם פייר בסנינו ועמנואל ענתבי. בעבר כיהן בסנינו כראש הקהילה היהודית בצרפת וכיו"ר הקונגרס היהודי־אירופי. הוא משמש דירקטור בחברות רבות ומחזיק במניות ברגר קינג ישראל, יקבי כרמל ותאגידים נוספים. שמו מופיע במאגר המבקר בכמה גרסאות (ראו מסגרת).

ענתבי, שכספו שירת הן את הרצוג והן את שטייניץ, הוא הבעלים של חברת ניקוב, ספקית שירותי תוכנה לרישום אוכלוסין ולמערכות בחירות. ב–2013 פורסם כי המועמד דאז לראשות ממשלת זימבבואה טען שחברה ישראלית בשם ניקוב פרויקטים בינלאומיים נקטה צעדים לסילוף תוצאות הבחירות לטובת יריבו, ואצבעו המאשימה הופנתה כלפי ניקוב. החברה הכחישה את הדברים.

לדברי ריגלר, "הרצוג הוא הפוליטיקאי שגייס את סכום הכסף הגדול ביותר מאז 2011. הוא הפוליטיקאי התשיעי הכי מקושר במפה ואיש השמאל היחיד שנכנס לעשירייה הפותחת של רשימת המקושרים. יש לו קשרים חוצי מפלגות, הכוללים, בין היתר, תורם משותף עם אבי וורצמן, ח"כ לשעבר מהבית היהודי. בנוסף, 50% מהתרומות שהועברו לו הגיעו מתורמים ישראלים והמחצית הנותרת ממקורות זרים".

שלישיית יחימוביץ'־ריבלין

נציגה נוספת מהעבודה שחולקת תורמים עם הצד הימני של המפה היא יחימוביץ'. כמו הרצוג, גם היא גייסה את כספי הפריימריז שלה משישה תורמי "ימין־שמאל". הראשון הוא היזם דייוויד פדרמן, מבעלי מכבי תל אביב בכדורסל, שתרם גם לח"כ מרב מיכאלי מהעבודה וגם לשר הנגבי (ליכוד). אחד משותפיו העסקיים של פדרמן הוא ישי מור, המופיע על המפה כמי שבעצמו תרם להנגבי, וכן לשרה איילת שקד ולח"כית שולי מועלם־רפאלי מהבית היהודי.

חוץ מיחימוביץ', תרם ארביט, מייסד חברת הייעוץ הפוליטי איי.בי דאטה ולשעבר חבר הנהלת הסוכנות היהודית, לעמיתה למפלגה ח"כ נחמן שי ולשלושה נציגים מהליכוד — ח"כ אדלשטיין והשרים אלקין ואקוניס. דוגמה נוספת לתורם שהעביר כספים הן ליחימוביץ' והן לכמה מתמודדים מהליכוד — כולל אקוניס — הוא עו"ד יעקב אטרקצ'י, שכיהן כמנכ"ל החברה הממשלתית לור"ם בשנות ה–90. כפי שדווח בשעתו, הוא מונה לתפקיד לאחר התערבות מצד לשכת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. לפני כמה שנים נהפך אטרקצ'י לבעל השליטה בחברת הבנייה אאורה בתום משא ומתן של הסדר נושים בעניינה. אחד מנאמני החברה באותה תקופה היה נציג ממשרדו של עו"ד שלמה נס, בעלה של סגנית השר לשעבר לאה נס (הליכוד), המחזיק בקשרים עם אחדים מבין התורמים שמוצגים במפה.

יתר תורמיה הכפולים והמזגזגים של יחימוביץ' הם דניאל יאמר, יאשה סיטון וגדי גורסקי — שלושתם תרמו גם לה וגם לנשיא ריבלין. יאמר הוא איש עסקים ולשעבר בעלי מועדון הכדורגל של מכבי נתניה; סיטון הוא המנכ"ל לשעבר של חברת המכשור הרפואי לומניס; ואילו גורסקי הוא קרוב משפחתו של הנשיא ולשעבר מנהל מחלקת המיזוגים בפירמת דלויט. מעבר למה שידוע על עברו העסקי, שמו של גורסקי הוזכר בכתבה של אבי בר־אלי ב–TheMarker באוגוסט 2016 אודות הפיכתו של פרויקט להקמת תחנת כוח בבאר טוביה, לצינור שהזרים הון לבכירים במשק. גורסקי היה אז מנכ"ל המיזם. מה גרם לשלושת התורמים האלה להעניק מכספם דווקא ליחימוביץ' וריבלין? אנחנו לא יודעים, לא מצאנו ביניהם קשר או מכנה משותף.

יחימוביץ

"עם 20 תורמים כפולים ו–80 תורמים בסך הכל, יחימוביץ' היא חברת הכנסת הבכירה היחידה שכל תרומותיה מגיעות ממקורות ישראליים", אומר ריגלר. "התורמים של יחימוביץ' אינם קשורים למעגל התורמים המרכזי של המחנה הציוני. יש לה שלושה תורמים משותפים עם נשיא המדינה ריבלין, המגיע מהליכוד — אבל במפה הזאת הוא דווקא ממוקם במרחק מה מעמיתיו לליכוד".

מה הקשר בין ח"כ כבל, השרה שקד והשר לשעבר פורז?

ח"כ איתן כבל מצטרף לחבריו למפלגת העבודה עם מספר לא מבוטל של תורמים כפולים ומזגזגים משל עצמו. הראשונים הם ניר מנדל ואלברט דדון, שכבר הוזכרו בעניין שמולי והרצוג. לאלה מצטרף אבי סממה מבאר יעקב, שתרם גם לח"כ אדלשטיין ולשרת התרבות מירי רגב; ואברהם פרחי מכפר סבא, שתרם גם לשר שטייניץ — בסכום זהה לזה שהעביר לכבל ובהפרש של שלושה ימים בלבד.

בעניין כבל אף נמצא כי רונן זיו מהרצליה ואיש העסקים מתחום הבנייה, סמיר מצלאוי, תרמו כל אחד מהם גם לו וגם לח"כ לשעבר כרמל שאמה־הכהן מהליכוד, כיום שגריר ישראל ב–OECD. מאגר המבקר מוכיח כי תרומותיהם היו זהות והועברו למתמודדים באותה שנה, חרף העובדה שלא מצאנו אין קשרים בין התורמים.

תורם נוסף ומפורסם למדי שתמך בכבל — ולהבדיל, בשרה שקד — הוא הלוביסט עו"ד אברהם פורז, לשעבר שר ממפלגת שינוי. בהיותו איש שמאל, פורז נשאל זה מכבר אודות התרומה לשקד ונימק את הצעד בהיכרות ארוכת שנים עם הוריה. ואולם בספטמבר 2016 חשף "הארץ" כי תרומתו לשקד הועברה לאחר ששקד החלה לקדם הצעת חוק לטובת אחד מלקוחותיו — ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאים. זמן קצר לאחר מכן פירסם העיתון כי גם כבל דאג לקידום חקיקה לטובת אחת מלקוחותיו של פורז — חברת הצמיגים אוטולוקס.

איילת שקד
אוליבייה פיטוסי

"השרה קידמה את התיקון המדובר, לאחר שהשתכנעה כי מדובר בתיקון חקיקה נכון", אמרה שקד בתגובתה לתחקיר ב"הארץ". "עו"ד פורז חבר אישי של הוריה של שקד, ומשכך ביקש לתרום בעת התמודדותה בפריימריז האחרונים לבית היהודי. השרה בדקה את הסוגיה עם הייעוץ המשפטי לכנסת, ומעולם לא נקבע איסור על ידי ועדת האתיקה על קבלת טובת הנאה משתדלן בכל הקשור לתרומה לטובת התמודדות בפריימריז, עניין המוסדר בחוק המפלגות".

כבל הגיב בצורה דומה לתחקיר ב"הארץ" ואמר: "בין התרומה לסעיף בחוק אין קשר, זה איום ונורא לעשות את ההקשר. לא קיבלתי את החלטה לבדי וזה לא עלה בדעתי. זה פורסם, זה גלוי, זה לא מאחורי הקלעים. לא ידעתי בכלל שהוא (פורז) לוביסט שלהם. הוא פנה לוועדה, בדקנו את דבריו ואם הם נכונים, אז אסור לו להעלות אותם? התרומה דווחה למבקר המדינה והדיונים על השולחן. ההחלטה שהעברנו היתה ההחלטה הנכונה".

בעקבות הפרסום הגיש ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הצעת חוק שתאסור על לוביסטים לתרום למתמודדים לכנסת. ועדת השרים לחקיקה אמנם החליטה באחרונה להתנגד לה, אבל יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) הבטיח בעת הדיון שנערך בעניין במליאת הכנסת, כי יפעל לגיוס תמיכה של הקואליציה. לפיכך, ההצבעה על הצעת החוק בקריאה הטרומית נדחתה לפי שעה בהסכמה.

"שקד היא הפוליטיקאית המקושרת ביותר בסיעתה", אומר ריגלר. "מצד אחד, שותפותה עם יו"ר המפלגה נפתלי בנט ניכרת במספר התורמים המשותפים לשניהם — 14 בסך הכל. מצד שני, היא עוקפת את בנט במספר הכללי של תורמיה ה'כפולים', שאותם היא חולקת עם יתר חבריה לבית היהודי המופיעים במפה, ועם נציגים מהליכוד".

התורמים הכפולים של נחמן שי

ח"כ נחמן שי
מיכל פתאל

עוד ח"כ מהשמאל שלו קשרי תרומות משותפים עם הצד הימני של המפה הוא נחמן שי. שני התורמים הכפולים הם הפילנתרופ מייקל סיגל מאוהיו ורעייתו אניטה, שתרמו גם לשי וגם לראש הממשלה נתניהו. בנוסף, לשי שני תורמים משותפים עם השר אלקין: ארביט, ומישה (מיכאיל) גלפרין, פסיכולוג קליני מברוקלין ולשעבר איש הסוכנות היהודית ושיאן שכר בארגון.

עוד הוא חולק שני תורמים עם השר לשעבר משה יעלון: אנדרו גרובמן, סגן נשיא בכיר בבלז אנטרפרייז, הנחשבת אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בדרום ארה"ב, והאנג'ל אמיר גבע מישראל. וזה לא הסוף: לשי שני תורמים משותפים גם עם השר לשעבר דני דנון: פייר בסנינו וג'וזף קנאפר, מנכ''ל חברת התמרוקים גו־ג'ו אינדסטריז ולשעבר מנכ''ל הפדרציה היהודית של צפון אמריקה.

גשר בין הליכוד לבית היהודי

התרומות לא חוצות רק את שני צדי המתרס הפוליטי, אלא גם חוצות מפלגות ומייצרות קווים ברורים לגבי נצים ויונים במפה הפוליטית. כך למשל, שר התיירות יריב לוין (הליכוד) אמנם חולק תורמים רבים עם חבריו למפלגה, אך תשעה מתורמיו העניקו את כספם בין היתר, לשלושה מחברי הבית היהודי — יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי, סגן שר הביטחון אלי בן דהן ושרת המשפטים שקד.

שקד לבדה חולקת עם לוין שישה תורמים. הראשון מהם הוא מייסד חברת בלפור משקיעים, הארי פרוינד מניו יורק, שבנו מיכאל מופיע גם הוא במפה כתורם לפוליטיקאים מהימין. שני תורמים נוספים הם תושבי ההתנחלות הר ברכה, עו"ד מאיר אביגזר ואיש תשתיות המחשוב מחברת מד־וואן פסח גולדמן, כשאליהם מצטרפים התורמים עודד מוראד מרמת גן ויורם וויספיש, אחד משיאני התורמים במפה.

שישיית לוין־שקד נסגרת עם היהלומן היהודי־בלגי סרג' מולר, העצור במונטנגרו מאז מארס 2015 בחשד לסחר בסמים, סחר בנשק והלבנת הון. כפי שדווח בשעתו, מולר נתפס על ידי האינטרפול בעת שניסה לשוב מאירופה לישראל, שבה הוא התגורר כמה שנים לפני כן, ומקבלי תרומותיו הכחישו כל קשר אליו והודיעו כי לא ידעו דבר על מעשיו. מלשכת שקד אף נמסר כי תרומתו של מולר הגיעה לח"כית דאז באמצעות גורם שלישי ולא דרכו ישירות.

גם סגן שר החינוך והח"כ לשעבר אבי וורצמן מהבית היהודי חולק חמישה מתוך ששת תורמיו הכפולים עם חברי הליכוד: הראשון הוא היהלומן יצחק זיוון זיסהולץ מנתניה, שתרם לוורצמן, לשר אלקין ולח"כ לשעבר ציון פיניאן מהליכוד. תורם נוסף הוא דוד הצ'וול, מיליונר מספרד ומייסד שותף של חברת הטכנולוגיה אקום פתרונות, שתרם לוורצמן, לנתניהו ולח"כים אדלשטיין ודיכטר. כפי שפירסם בעבר תומר אביטל בבלוג 100 ימים של שקיפות, המופיע באתר "הארץ", הצ'וול הוא מייסד שותף של ארגון אקום, פלטפורמה דיפלומטית פרו־ישראלית שנוסדה במדריד ב–2007.

יריב-לוין-1

שני תורמים כפולים נוספים של וורצמן הם רומן רוגול מניו יורק, שכספו שירת גם את השרים אלקין ואקוניס, וד"ר מאיר (מישל) ארנפרוינד מירושלים, שתרם בזמנו גם לשר גלעד ארדן. כפי שנמצא, ארנפרוינד הוא מנהל ביולב, חברה המספקת שירות בתחום בטיחות המזון ומעבדות לענף המזון, ההסעדה והמלונאות.

תרומותיו של מארק בלזברג, פילנתרופ ישראלי־קנדי המזוהה עם הימין, שירתו את הח"כ לשעבר אבי וורצמן, יו"ר המפד"ל לשעבר זבולון אורלב, ח"כ יולי אדלשטיין, את השרים גלעד ארדן ויובל שטייניץ ואת השרים לשעבר משה יעלון ודני דנון. שמו של בלזברג הופיע גם בתחקיר ביביטורס, כמי שמימן נסיעה של ראש הממשלה ורעייתו ללונדון ב–2007 ושילם עשרות אלפי דולרים עבור אירוחם בעיר

התורם החמישי ברשימה הזאת הוא מארק בלזברג, פילנתרופ ישראלי־קנדי המזוהה עם חוגי הימין, שתרומותיו שירתו את וורצמן, את יו"ר המפד"ל לשעבר זבולון אורלב, את ח"כ אדלשטיין, את השרים ארדן ושטייניץ ואת השרים לשעבר יעלון ודנון. כפי שעלה מבדיקה אודותיו, בלזברג נוהג לתרום לארגון ידידי צה"ל בארה"ב ולארגון הימין הדתי מבראשית, שהקים מחותנו, הרב המורשע מוטי אלון, ושמנהלו לשעבר הוא לא אחר מאשר וורצמן. עוד עלה, כי שמו הופיע בתחקיר ביביטורס של העיתונאי רביב דרוקר, כמי שמימן נסיעה של ראש הממשלה ורעייתו ללונדון ב–2007 ושילם עשרות אלפי דולרים עבור אירוחם בעיר. התחקיר כלל גם את בני משפחת פאליק ממיאמי, תורמים מובילים לח"כים ולשרים מהליכוד.

לדברי ריגלר, "הגשר בין שתי המפלגות לא מתמצה ביריב לוין. הבית היהודי תחת בנט מחוברת היטב ליהדות התפוצות ולמעגל התורמים המרכזי של הליכוד. מעידים על כך היטב קשרי התורמים השונים של קודמו, זבולון אורלב. האם יש במאגר התורמים המשותף כדי להעיד על שיתוף פעולה הדוק יותר בין המפלגות? המפה כמובן לא יכולה להשיב על כך, רק נציין שציפי לבני חלקה עם הרצוג תשעה תורמים משותפים כבר ב–2012, שלוש שנים לפני הקמת המחנה הציוני".

הקשר הרוסי־אוקראיני

התורמים הכפולים כוללים מקרה מעניין, הפעם פנים־מפלגתי, באדיבותם של השר אלקין ועמיתו שר הרווחה חיים כץ. בהקשר זה, המפה מציגה "אסופת תורמים" הכוללת לא פחות מ–18 איש שתרומותיהם הועברו לצמד אלקין וכץ — כולם אזרחי רוסיה ואוקראינה ורובם ככולם תושבי המדינות גם כיום. אחדים מבין התורמים האלה הוזכרו בכתבה שפירסם "הארץ" ב–2012 אודות שיתוף הפעולה הפורה בין שני הפוליטיקאים וכפי שצוין אז, חלקם כלל לא הכירו את מקבלי התרומות הישראלים ואף לא שמעו אודותיהם לפני שהעבירו להם את כספם.

אחד התורמים ששמו צוין בכתבה הוא גנאדי בלוריצקי, עורך דין יהודי־אוקראיני ושותף במשרד בי.קיי.בי הממוקם בקייב ומתמחה בביורוקרטיה המקומית. בעת העברת התרומות הצטרפו אליו כמה שותפים נוספים במשרד, שתרמו כל אחד אלפי דולרים. כמו כן, תרמו כמה עובדים, ביניהם עו"ד ויקטוריה אובדוסקה ומקסים ברישניקוב. כשנשאל על ידי "הארץ" אודות קשריו עם שני הפוליטיקאים, השיב בלוריצקי כי הוא מכיר את אלקין היטב וכי על כץ שמע מ"חברים טובים שלי מהליכוד". בהמשך אף הודה: "אני עשיתי את הפרופגנדה, ונתתי פרטים לאנשים. החברה שלנו עובדת הרבה עם ישראלים. אנחנו ימנים מבחינה אידיאולוגית. יש לנו גם לא ימנים וגם לא יהודים והם מקבלים את השיטה של הבוסים...אני אמרתי להם שטוב שבפרלמנט (הישראלי) יהיו אנשים שטובים לעלייה וטובים לאוקראינה".

אלקין-וכץ

אלקין רואיין לכתבה ואישר כי רוב התורמים הגיעו דרכו והעבירו כספים לכץ על פי המלצתו. "יש לי שם הרבה חברים תומכי ליכוד והם שאלו אותי מיהם האנשים הטובים בעיני וזקוקים לעזרה", אמר. "אני וחיים כץ משתפים פעולה הרבה שנים...היינו ברוסיה ביחד, התלווינו ליו"ר הכנסת, הכרתי לו כמה אנשים, המלצתי עליו מאוד, הוא חבר ואני שמח לעזור לו". כשהועלתה בפניו האפשרות שגיוס התרומות יצטייר כדיל לטובת סיוע במאגר הקולות הידוע של כץ, הוא השיב: "אני לא צריך לגייס לו תרומות בשביל התמיכה שלו. יותר משנה יודעים בליכוד שהוא מתכוון לתמוך בי. יש פה שיתופי פעולה, גם לי יש מפקד של כ–3,000 אנשים".

התורמים הכפולים כוללים מקרה מעניין ופנים־מפלגתי באדיבותם של השרים זאב אלקין וחיים כץ. המפה מציגה "אסופת תורמים" הכוללת 18 איש שתרומותיהם הועברו לצמד — כולם אזרחי רוסיה ואוקראינה. אחדים מהם כלל לא הכירו את מקבלי התרומות הישראלים ואף לא שמעו אודותיהם לפני שהעבירו להם את כספם

השידוך בין כץ לתורמים זכה להערה קשה בדו"ח מבקר המדינה, ובין היתר נכתב בו כי "כמה מועמדים קיבלו תרומות ממדינות חבר העמים, אף שזיקתם למדינות אלה מוטלת בספק. הגם שתרומות אלה נראות תקינות, קיים חשש שהועברו באמצעות מגייס תרומות או בעסקה".

הסקנדינבית שתורמת גם לנתניהו וגם ללבני

ולבסוף, אמנם מחבר ביניהם רק תורם, או נכון יותר תורמת אחת, אבל החיבור בין ח"כ לבני מהמחנה הציוני (בעבר מתמודדת על ראשות מפלגת קדימה) ומי שמיצבה עצמה כאופוזיציה לשלטון נתניהו, לבין ראש הממשלה הוא מסקרן ומוזר במיוחד. התורמת המשותפת היא פרנילה אנדרן, סקנדינבית המתגוררת בארה"ב ורעייתו של איש השדולה האמריקאית ג'יי סטריט דיוויד אביטל, שבעצמו תרם גם לח"כ מיכאלי (העבודה). כפי שעולה ממאגר המבקר, תרומותיה של אנדרן הועברו ללבני ולנתניהו בשני מועדים במהלך 2012, תקופה שבה השניים כבר נחשבו ליריבים פוליטיים.

כך הורכבה מפת התורמים הכפולים

מפת התורמים הכפולים שנוצרה על ידי חברת WEAVE, המתמחה בניתוח אסטרטגי והצגה של רשתות קשרים, מבוססת על מידע לגבי תרומות פוליטיות שהועברו בין 2011 ל–2015 ונאספו מאתר מבקר המדינה. במפה מוצגים חברי כנסת מכהנים או כאלה שפרשו אחרי 2011 ושמפלגותיהם עדיין מהוות חלק מהכנסת.

המפה מציגה 59 מחברי הכנסת ה–20, ו–387 תורמים כפולים, כלומר כאלה שתרמו לפריימריז של שני חבר כנסת ויותר בסכום של 1,000 שקל ומעלה. העיגולים על המפה מייצגים חבר כנסת או תורם, וקו המחבר בין שני עיגולים מעיד על קשר בין תורם לנתרם.

>>>>> לחצו כאן - במחשב שולחני או נייד בלבד - לצפייה במפת התורמים המלאה: כמה כסף זרם לפוליטיקאים? אילו מיליונרים זרים היו מעורבים? ומי גרף את הסכומים הגבוהים ביותר?

אתר מבקר המדינה: לחפש מחט בערימה של שחת

בניגוד לפינות אפלות וחשוכות שחוק חופש המידע בישראל עדיין לא הצליח להאיר, דווקא בכל הקשור לתורמים לפוליטיקאים בפריימריז — הכל פתוח. לכאורה, כל מי שרוצה יכול לגלוש לאתר מבקר המדינה ולבדוק מי תרם למי, מתי וכמה מאז 2008 ועד היום. הכל שם: השמות, התאריכים והסכומים.

אם כך, למה זה רק לכאורה? כי קשה מאוד למצוא יד ורגל במאגר המבקר, שמות רבים של תורמים מופיעים בשתיים, שלוש, ארבע ואפילו חמש גרסאות שונות: האם MIKHAIL GALPERIN מניו יורק שתרם לשר זאב אלקין הוא אותו אדם אשר תרם לנחמן שי תחת השם Misha Dr. Galperin מברוקלין, והאם שני אלה הם אותו אדם אשר רשום כ-Galperin Mikhail מהעיר רוקוויל שהעמיד תרומה נוספת לשי?

נחסוך לכם את התחקיר: כן. שלושת השמות השונים האלה שייכים לאותו אדם, מישה גלפרין, יליד אודסה ופסיכולוג קליני במקצועו שמתגורר בברוקלין שבניו יורק ובעברו תפקידים בכירים בארגונים ציוניים ובהם הפדרציה היהודית של אזור וושינגטון הבירה — הסמוכה למרילנד, בדיוק כמו רוקוויל. את כל זה אנחנו יודעים כעת אחרי בדיקה מעמיקה.

והאם דוד בראון, דוד ישראל בראון ו–Robert Brown הם אותו אדם? כן — תחת רישומים שונים תרם בראון לח"כים יולי אדלשטיין ושי. האם טלי גדחה, תושבת חיפה שתרמה לשר לשעבר דני דנון היא אותה טל גדחה תושבת כנרת שתרמה לשרה מירי רגב? והאם היא קשורה ל"מגדחה וטל שמשום" שתרמו לח"כ ז'קי לוי? תחקיר העלה שכן — בכל המקרים מדובר בטלי גדחה, שבעלה, ענאן שמשום, הוא מיליונר ובעלי מותג המשקאות בלו. ומה באשר לכפילות במקום המגורים? ובכן, גדחה עודנה חיפאית ככל הנראה, אך הזוג מחזיק בית במושבה כנרת.

טוב, נראה שהרעיון ברור. וזה כמובן רק קצה הקרחון ובדיוק מה שהופך את המאגר הענק לכלי כבד וכמעט לא שימושי עבור מי שרוצה להבין את נתיבי הכסף העוברים לפוליטיקאים הישראלים. כדי להציג את המפה שלפניכם, בוצעו הרבה מאוד כיתותי רגליים, תחקירים רבים והצלבות, כדי לוודא שהמידע מדויק.

ולמה הדברים סבוכים כל כך? באתר המבקר מצוין כי המידע על התרומות מפורסם בהסתמך על הדיווח של המועמד בלבד ועל אחריותו, וכי נתוני התרומות והתורמים מופיעים ללא עיבוד. ואולם גם אם מדובר בטעויות תמימות, התוצאה עגומה: הבלבול הקיים מאפשר מצב שבו חלק מהאנשים שמרפדים את כיסי הפוליטיקאים בדרך אל הכנסת נהנים מאנונימיות כמעט מוחלטת, וגרוע מכך — שומרים על האינטרסים שעומדים מאחורי בחירתם לתרום הרחק מעין הציבור.

דפנה פלס היא עיתונאית עצמאית, כיום רכזת הכנסת בארגון המשמר החברתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות