הצטרפתי ל"נסיכי הליכוד החזקים" - וחיי השתנו לעד - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סאבטקסט

הצטרפתי ל"נסיכי הליכוד החזקים" - וחיי השתנו לעד

חיים כץ החליט שאני לא קיים ומירי רגב אימצה אותי בלי לעשות חשבון. לא הייתי צריך יותר מזה כדי ליפול ברשת

15תגובות
מירי רגב
שלומי דעי

יום חמישי, שעת אחר הצהריים, סוף השבוע כבר בפתח - אבל יש מי שאין לו מנוחה. בשבוע האחרון השתנו חיי. לא היה לי בית רשום על שמי בעמונה, אין לי יותר מדי חסכונות מושקעים במניית טבע. אין לי אפילו חשיפה גדולה לדולר האמריקאי, שדונלד טראמפ זומם להחלישו.

קבוצת וואטסאפ אחת שצורפתי אליה ביום שישי שעבר היתה אחראית לשינוי. אם חשבתם שחוויתם הטרדות בקבוצת הוואטסאפ של "גן חרצית", שקבוצת הוואטסאפ של החבר'ה מהכדורסל מנג'סת או שבוואטסאפ של הצוות בעבודה יש חפירות - הגיע הזמן שתקבלו את הדבר האמיתי: "נסיכי הליכוד החזקים", קבוצת הוואטסאפ שקוברת את כולן, קבוצה שבה יום שנגמר ב-1,000 הודעות בלבד נחשב ליום חלש.

את מרבית שעות היום אני מבלה בקבוצה, שיש בה הכל. תמונות של צעירים מתארגנים עם צמיגים להבערה יום לפני פינוי עמונה ומסרים לנשמה כמו "חברים, עכשו יצאתי מהציון של שני צדיקים: הבאבא סאלי הקדוש והרב יורם אברג'ל, שבזכותם ה' ימלא כל בקשות לבנו לטובה, אוהב אתכם תמיד - מוטי". מי שמחפש דעות על חברי מרכז יכול להתעניין בהכרזות דוגמת "ניר ברקת אדם רציני, אין ספק - אבל אני חוזר על השאלה, איפה הוא היה בדאגה לחינוך של ילדינו?", או "מספר אחד תותח־על נאמן ישר ואמין. איפה ראש הממשלה? מה, הוא לא רואה את הנאמנים לו? אבי דיכטר אלוףףףףף".

ראש השב"כ לשעבר נהנה כאן מלא מעט מעריצים באופן כללי. יש מי שבטוח שהוא היחיד שיכול להציל אותנו מאימת הכוחות השטניים שהשתלטו על כדור הארץ. בחור בשם יורם כותב את ההודעה "אבי דיכטר...איפה אתה אבי...מה יהיה עלינו...איך נותנים לדבר כזה לקרות כואב הלב. איך אנחנו עושים עוד הפעם את הטעות הזאת. כל ההתחנפות הזאת אל השמאל העולמי הרדיקלי הזה ששולט על הכוכב הזה מעל ומעבר".

יש פה מישהו שמחפש משרד רואי חשבון שבו הבת שלו תוכל להתמחות, יש כאן הצעות קולינריות כמו "יעקב תעלה למעלה ותראה את ההזמנה של המסעדה הכי טובה בארץ". מי שיגלול את המסך מעלה יגיע לתפריט של מול ים, עם הצעה למנת לובסטר כחול בעלות של 375 שקל. יש דיווחי מזג אוויר שלפיהם "קרה צפויה הלילה, מומלץ להשאיר טפטוף מברז המים החמים בכיור".

ויש, כמובן, התייחסות למנהיג, עם הודעות כמו "ביבי הוא תותח - שמפנה את ההתיישבות. הוא 100% ממלא את מטרות השמאל. ביבי צריך ללכת הביתה!", או "ביבי עשה דילים עם העמונים וסידר אותם". במיוחד הרשים אותי הבחור שכתב "מספיק לסגידה עיוורת והערצה למנהיג שלכאורה לא נהג בדרך המצופה מראש מדינה וכנראה לא ראוי לה". גם תוך כדי התלהמות, הוא טורח להתעטף בסייג "לכאורה", למקרה שנתניהו לא עשה דבר. לבסוף, יש את "נתניהו ישן שלוש שעות בלילה ועובד סביב השעון למען המדינה במקום להרוויח 80–100 אלף דולר להרצאה".

את ההכרזה שלפיה ראש הממשלה שלנו יכול היה לתת הרצאות ולהתעשר, במקום להתעסק במתווים הנוגעים לכריית גז או פינוי מתנחלים, שמעתי לא מעט פעמים. היא הגיונית. הרצאות הולכות חזק היום. כל מקבץ של 20 חבר'ה שמתאסף באיזה סלון כבר מזמין אליו מישהו שייתן הרצאה. יועצים לכלכלת בית, סופרים, אלופים במיל', מרצים לתזונה, כושר, מוסיקה, איזון קריירה ומשפחה - הכל הולך. אבל ראש ממשלה בדימוס הוא ללא ספק ליגה אחת מעל כולם. משהו בקנה המידה של "הזאב מוול סטריט", שמספר לאלפי אנשים בהרצאות כיצד גנב מליונים מהמשקיעים בבורסה האמריקאית. אחת הנישות המצליחות ביותר בתחום ההרצאות היא זו של אסירים לשעבר, שחולקים את מה שעבר עליהם בדרך למאסר וכשיצאו ממנו. אם נתניהו באמת ירצה אי־פעם לחזור לתחום, הוא צריך להביא זאת בחשבון.

ככל שאני חושב על כך, לא רק עבורו המסלול של הענקת הרצאות יכול להיות מקור הכנסה עתידי. לפי אותו היגיון אין לי ספק שגם נפתלי בנט יוכל להשתלב בתחום ההרצאות הנוגעות לתקשורת בין הורים וילדים, לאחר שיפרוש מהפוליטיקה; ישראל כ"ץ יוכל להעניק טיפים למעמד הביניים לגבי הדרך הנכונה להתחמק מפקקים בדרך לעבודה; ויצחק הרצוג יוכל להעביר לאנשים קורסים בקבלת החלטות. יאיר לפיד, כמובן, יוכל להרצות על כל נושא שרק יבחר בו.

הליכודיאדה באילת
שלומי דעי

המלכה האמיתית של האירוע

לא תיכננתי להצטרף לקבוצת הוואטסאפ של נסיכי הליכוד. בכל אשמה הליכודיאדה, שנערכה בסוף השבוע שעבר. שני מפגשים שערכתי במקום גרמו לכך. הראשון התרחש ביום חמישי אחר הצהריים. הלובי של מלון קלאב הוטל באילת המה במאות חברי ליכוד שהגיעו אליו כדי לחגוג את הליכודיאדה השנייה. הח"כים של הליכוד זרמו בזה אחר זה. רובם התקבלו בחיבוקים, נשיקות ונעטפו בהרבה אהבה. עדיין, באוויר אפשר היה להרגיש את ההמתנה למלכה האמיתית של האירוע.

בניגוד למה שחשבתי - היא לא בלונדינית, שם המשפחה שלה אינו נתניהו ובתוכניית הכנס לא הוקדש לה אירוע הוקרה מיוחד. אבל כשהיא הגיעה למקום אי אפשר היה להתבלבל. המכונית השחורה שלה עצרה בכניסה, וברמקולים התחיל להתנגן בווליום מחריש אוזניים ההמנון שחובר במיוחד בשבילה. המלים: "לכי, תספרי לכולם שאת מירי רגב ואת לא דופקת חשבון", אמרו הכל.

כשהיא יצאה מהמכונית לצלילי זעקות המלווים שלה, המכריזים "הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא", הבנתי שגם אם אלביס היה קם לתחייה עכשיו ומתייצב במקום - איש לא היה שם לב אליו. נאווה בוקר כבר זכתה לנשיקות וחיבוקים. ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, קיבל הרבה אהבה, וגם גלעד שרון זכה לכבוד של נסיכים. אבל דבר לא דמה להיסטריה שעטפה את מירי רגב. הבטתי עליה מהצד מפלסת את הדרך בעיניים נוצצות. הקשבתי לה נואמת ויוצאת נגד התקשורת, זרועות החוק והמשפט. ולבסוף הצלחתי לעצור אותה כדי להציג את עצמי כעיתונאי ולשאול שאלה אחת: "איך את מסבירה את הטירוף הזה שיש סביבך". תוך שנייה חוויתי על בשרי איך הקסם עובד. באופן אוטומטי קיבלתי נשיקה וחיבוק, והמכונה החלה לעבוד. רגב שילבה את ידה בידי - ומשכה אותי אחריה. "בוא", היא אמרה, ואני שכחתי מיד מהאמירות המשתלחות והמפלגות נגד כל מי שאינו חבר ליכוד מעדות המזרח. ככה מרגישים כשמלכת הנשף מחליטה להעניק לך תשומת לב בלעדית לכמה שניות.

"זה קורה בגלל שאני שואלת אותם ומתעניינת מה אתם, בגלל שהערכים שלי הם הערכים שהם מאמינים בהם. בגלל העשייה שלי לצמצום פערים. כי הם רואים שאני אומרת ובאמת עושה. אמרתי שאביא את התרבות לפריפריה, ובאמת אני מביאה פסטיבלים והצגות לפריפריה. חוץ מזה אני שומרת על הכבוד של הליכודניקים. אני לא מוכנה שיתייחסו אלינו כאל מלחכי עשב ולא שיצחקו עלינו שאנחנו מנשקי מזוזות. אנחנו ננשק מזוזות ולא נתבייש", היא הכריזה.

אם המפגש עם רגב לא הספיק כדי לגרום לי להרגיש שאני חייב להיות חלק מהתנועה, הגיע למחרת המפגש עם חיים כץ - ומוטט את חומות ההגנה האחרונות שלי. כשניגשתי אליו והצגתי את עצמי, כץ הגיב מיד: "מה זה, TheMarker? אין עיתון כזה. לא שמעתי עליו. איפה הוא יוצא לאור? בארץ? אני לא חושב שהוא קיים", הוא תמה באוזני אחד ממלוויו, כאילו הוא לא רואה אותי.

כל מה שרציתי היה לשאול את כץ בנוגע לחקירה המתנהלת נגדו ברשות ניירות ערך בחשד לקבלת שוחד ועבירות מידע פנים, ואולי לקבל ממנו המלצה לאיזו מניה. אבל התגובה שלו בילבלה אותי. אנחנו חיים בעולם שבו כשפוליטיקאים מכריזים שמשהו לא קיים - הם מצפים שתאמין להם. השילוב בין האיום של כץ על מהות הקיום שלי והרצון להיות חלק מהמסיבה של רגב הכריעו אותי. ביקשתי שישלבו אותי בקבוצת הוואטסאפ "נסיכי הליכודיאדה".

חגי עמית סאבטקסט
איור: שני דניאל
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם