תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סין מכריזה מלחמה על ארה"ב בחלל

סין משקיעה מאמצים רבים בתוכנית החלל שלה, בתקווה שזו תאיץ את כלכלת המדינה ■ בינתיים, היא מצליחה לעקוף את ההתקדמות האמריקאית בתחום

7תגובות
תוכנית חלל סינית שנזו 11
CHINA DAILY/רויטרס

השיגור של חללית שנזו 11 במערב סין לפני כחודש סימן קפיצה אדירה בתוכנית החלל של סין ובשאיפתה לשלוח בני אדם לחלל. על הפרק ניצבת יותר מאשר היוקרה הלאומית: סין בונה על כך שתוכנית החלל שלה תאיץ את כלכלת המדינה.

סין היא יריבתה הגדולה של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א בחקר החלל, עם תוכניות להנחית "טאיקונאוטים" (אסטרונאוטים סינים) על הירח עד 2036, ואחר כך על מאדים. במהלך הדרך, נשיא סין שי ג'ינפינג מקווה שהמשלחות לחלל יולידו גל של חדשנות סינית בתחום הרובוטיקה, התעופה והבינה המלאכותית, כמו גם בטכנולוגיות מובילות אחרות של המאה ה-21.

תוכנית החלל של סין בדרך כלל עוטה סודיות, אבל ממשלו של שי בוחן כעת הצעות של חוקרים מובילים לשלש את ההשקעה במשלחות המדעיות, לפי וו ג'י, מנהל המרכז הלאומי למדעי החלל. התקווה היא שהתקדמות טכנולוגית שתתרחש תוך כדי בנייה של טלסקופים חדשים, ניטור של מחזורי מים ושיפור הניווט של לוויינים תכניס חיים לחברות שבבעלות המדינה ותיתן השראה לסטארט־אפים בבעלות פרטית.

נתונים בכתבה

"סין עשתה את המרוץ בהתבסס על ידע של אחרים", אומר וו, שעומד בחזית מאמצי הלובינג של סין לשליחת משלחות חלל נוספות. "אם סין רוצה לתמרץ את הכלכלה - היא צריכה להקצות יותר מקורות לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך".

תוכנית החומש של סין שואפת לכך שהמדינה תגיע ל"הישגים מקוריים" במדעים בסיסיים ו"תוביל את התפתחות טכנולוגיות החלל החדשניות ביותר". אסטרטגיה כלכלית מרכזית בסין שמה לה למטרה לייצר במדינה 70% מהרכיבים הטכנולוגיים - כמו מוליכים למחצה ותוכנה - עד 2025.

כדי להגיע לשם, וו ועשרות חוקרים אחרים ביקשו מהממשלה המרכזית להקצות יותר משאבים למדע החלל - מ-4.7 מיליארד יואן (695 מיליון דולר) בין 2011 ל-2015, ל-15.6 מיליארד יואן בין 2026 ל-2030. כך תפסע סין בעקבותיה של נאס"א - שתקציבה הוא 5.6 מיליארד דולר. לפני עשור סין כלל לא הוציאה כסף בתחום, אומר וו. במקום זאת, היא שפכה כסף על פרויקטים עם משמעות פוליטית או בעלי פרקטיות מיידית, כמו טילים, לוויינים צבאיים ומטוסים.

סין גם פיתחה כלי נשק: ב-2007 היא ניסתה טילים נגד לוויינים על ידי פיצוץ כלי טיס סיני. כיום סין מוציאה הרבה כסף על מיזמים מדעיים: היא משגרת את לוויין התקשורת הקוונטית הראשון בעולם וטלסקופ שיחפש חומר אפל (חומר היפותטי שמניחים את קיומו כהסבר אפשרי לתופעות כבידתיות מסוימות) - וזה רק בשנה החולפת. "מחקר מדעי בחלל הוא יקר וכמעט ולא נושא פירות בטווח הקצר", אומר וו.

CHINA-SPACE/
CHINA STRINGER NETWORK/רוי�

"סין משתמשת בחלל כדי לזכות ביתרון פוליטי"

ההוצאה המדויקת של סין בתחום החלל אינה ידועה, אבל מה שברור הוא שאנליסטים אמריקאים מודאגים כיום מכך שסין הולכת ומאיצה את התחום - בעוד שנאס"א מאבדת מכוחה. נאס"א הפסיקה לשלוח מעבורות לחלל, נטשה את תוכניותיה לחזור לירח, והיא מחויבת לתחנת החלל הבינלאומית רק עד 2024.

סין סימנה לה כמטרה לבנות תחנת חלל משל עצמה, לנחות על הצד החשוך של הירח ולהנחית רובר (כלי רכב חללי) על מאדים עד 2024, מה שגרם לחבר קונגרס אמריקאי לשאול: "האם אנחנו מפסידים במרוץ לחלל לסין?"

סין התחילה לשלוח משלחות מאוישות לחלל ב-2003, ושלחה עוד שני אסטרונאוטים בשנזו 11. "ההתכווננות של סין לתחום החלל והגישה המקיפה שלה יפתחו בפני בייג'ין אפשרויות כלכליות, פוליטיות ודיפלומטיות", אמר בסוף ספטמבר דניס שי, יו"ר ועדת הביקורת הכלכלית והביטחונית ליחסי סין־ארה"ב.

אף שנאס"א כבר נחתה על הירח, העובדה שהיא נותנת לסין את ההזדמנות לעשות את אותו דבר, בעוד ארה"ב מתמקדת בשליחה של טיסות מאוישות למאדים ב-2030, עלולה להביא לתוצאה לא רצויה, אומר ג'יימס לואיס, סגן נשיא בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון.

"סין משתמשת בחלל כדי לזכות ביתרון פוליטי", אומר לואיס. "באופן ברור, יש פעילויות שקשורות למדע ולמחקר, אבל המטרה העיקרית של סין היא הפגנת כוח".

נתונים בכתבה

יוזמות החלל מגיעות בזמן שכלכלת סין נמצאת בתקופת התמתנות, לאחר עשורים של צמיחה אדירה. התמ"ג במדינה צמח ב-6.7% במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2016 - וככל הנראה יהיה זה קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז 1990. בנוסף, היצוא התכווץ זה החודש השביעי ברציפות.

לפי בלומברג, התשואה על נכסים של חברות סיניות שנמצאות בבעלות המדינה הוערך ב-8.2% בשנה שעברה - לעומת תשואה של כמעט 11% במגזר הפרטי. שי, מצדו, הבטיח לשנות מודל כלכלי כך שכלכלת סין לא תהיה מבוססת על עבודה זולה וחובות. כדי לייצר מומנטום, ממשלות מקומיות במדינה מקצות 3 טריליון יואן להשקעה בביוטכנולוגיה, אינטרנט וייצור איכותי, שיוכלו להחליף את התעשייה הכבדה והמקרטעת.

לסין יש כיום 38 סטארט־אפים ששווים לפחות מיליארד דולר, לפי רשימת "חדי הקרן" של CBI אינסייט. הרשימה כוללת את יו.בי.טק רובוטיקס, חוקרת הגנום iCarbonX, חברת הלמידה ברשת iTutorGroup ומפתחת האפליקציות אפוס גרופ. שי רוצה שהרשימה תהיה ארוכה יותר. בחודש שעבר הוא אמר שאינטרנט ועסקים הקשורים לטכנולוגיית מידע צריכים להוביל את הצמיחה הכלכלית, וקרא לפריצת דרך במחשוב מורכב, מוליכים למחצה, תקשורת קוונטית ומערכות מפעילות תוכנה.

"סין עשתה קפיצת צפרדע ועקפה מדינות אחרות במונחים של התפתחות טכנולוגית ב–15 השנה האחרונות", אומר וינסנט צ'אן, מנהל בקרדיט סוויס בהונג קונג. "צריך לקחת ברצינות את ההשלכות 'המשבשות' הפוטנציאליות של החדשנות הסינית".

יש יזמים סינים ששואבים השראה ממייסד ספייס אקס אילון מאסק, גם אם אין להם את האוטונומיה שיש לו משום שהצבא הסיני שולט בטיסות לחלל. חברת קואנצ'י סייאנס הרשומה בהונג קונג מפתחת שריון קשיח ותרמיל ריחוף (ג'ט פק) כדי שאנשים יוכלו לעוף כמו איירון מן, וקפסולה שתיקח אנשים לחלל באמצעות בלון ענקי. "פעילות מסחרית, המצאה, מחקר והשקעה יהיו נושאים חמים מאוד בחמש־עשר שנים הבאות", אומר מייסד החברה, ליו רופנג.

וו, מהאקדמיה הסינית למדעים, רוצה לתמוך במגמה הזאת. האקדמיה תומכת בפרויקטים הקשורים לחלל מאז שנות ה–50 של המאה הקודמת, כאשר מאו צה טונג החליט להפוך את סין לאומה השלישית בעולם עם לוויין בחלל. בימים הרחוקים האלה, מדענים עשו שרטוטים על רצפת בטון והסתמכו על אור נרות כדי לתכנן אבטיפוס של לוויינים וטילים.

מאז 1970 שיגרה סין יותר מ–100 לוויינים למטרות ניטור מזג האוויר ואסונות טבע, תקשורת וניווט. הלוויין הראשון דונגפאנגהונג 1, שידר לחלל המנון שנכתב עבור מאו וקרא לו "שמש המזרח".

טלסקופ בסין
Liu Xu/אי־פי

"החלל הוא לא רק לממשלות ולמשוגעים לדבר"

ככל שסין מעמיקה לתוך הכוכבים, היא עושה יותר כדי ללמוד אותם. בספטמבר היא הפעילה את רדיו הטלסקופ בגיזו, שתוכנן במשך 22 שנה. המתקן הצלחתי, שרוחבו 500 מטר, מחפש גלי רדיו שמקורם במקומות מרוחקים בגלקסיה, ועוזר למדענים ללמוד יותר על תופעות קוסמיות ואפילו להאזין לחוצנים. שי אמר שהטלסקופ, המכונה "העיניים של סין ברקיע", יתרום לצמיחה הכלכלית, מאחר שהמדינה מחזיקה בזכויות היוצרים שלו - לפי סוכנות הידיעות הממשלתית שינואה.

"התפתחות מדע החלל חשובה לסין", אומר ז'אן ז'אק דורדה, לשעבר מנהל סוכנות החלל האירופית. "החלל הוא כבר לא רק לממשלות ולמשוגעים לדבר. הוא לחלוטין חלק מהכלכלה".

ב–2020 תשגר סין לוויין שילמד את מחזורי המים בכדור הארץ על יד מדידת הלחות באדמה, המליחות באוקיאנוס והתאדות פני האוקיאנוס. זאת חולייה אחת במסגרת פרויקט תצפיות על מחזורי המים - שנעשה בשיתוף עם ארה"ב ואירופה במטרה לחזות שיטפונות ובצורת, ולשמור על הביטחון התזונתי.

המדינה גם מפתחת את ביידו, מערכת ניווט לוויינית שתציב אלטרנטיבה לרשת האמריקאית גלובל פוזישנינג סיסטם. סין רוצה להקים מערך של 35 לווייני ביידו שיכסו את העולם עד 2020, לפי ספייס פאונדיישן, ארגון ללא מטרות רווח שיושב בקולורדו.

ביידו מספקת אבטחה משופרת מהפרעות או יירוטים, ומכוונת בערך 40 אלף סירות דייגים בים סין הדרומי - אחד מנתיבי השיט העמוסים בעולם ואזור שנמצא בלב מחלוקת טריטוריאלית בינלאומית.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם