תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המסודרים, המסתדרים והדפוקים: הג'וב הכי חשוב לג'ובים שלכם בשנים הבאות

בשוק העבודה הישראלי יש שלושה סוגי עובדים: בעלי הקביעות והביטחון התעסוקתי, להלן "המסודרים"; בעלי מקצועות והשכלה, להלן "המסתדרים"; ומעמד העובדים העניים שרובם חסרי השכלה ועוסקים בעבודות שאינן מחייבות כישורים מיוחדים, להלן "הדפוקים"

82תגובות
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בהפגנה
עופר וקנין

אם מי מכם מחפש ג'וב מעניין ומאתגר, אתם ודאי יודעים שבמאי 2017 יתקיימו הבחירות לראשות ההסתדרות. לפני שאתם מדפדפים לעמוד הבא כי אתם לא חברי הסתדרות, סולדים מוועדי עובדים ומעסקנות ומאמינים בשוק חופשי המבוסס על כישורים ולא על קשרים, כדאי רגע לעצור. ייתכן כי הבחירות הבאות יהיו רלוונטיות מאוד גם לעתידכם.

כרגע יש מועמד אחד ודאי שרוצה להיבחר - היו"ר המכהן אבי ניסנקורן. יש גם מועמדת אחת שמתלבטת אם להתמודד - ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני). אולי גם מפלגת יש עתיד תציב מועמד מטעמה, ח"כ מאיר כהן. נבהיר מיד: אם היו"ר הבא של ההסתדרות יסתפק בלעשות את מה שעשו ראשי ההסתדרות האחרונים, ובהם ניסנקורן - הבחירות האלה ממש לא חשובות. יש המון רעיונות יפים וחיוניים בהנהגת רבע מציבור השכירים בישראל המאוגדים במסגרת ההסתדרות, אבל אם בסופו של דבר המשימה העיקרית של היו"ר היא לדלג מסכסוך עבודה אחד למשנהו - הבחירות במאי מיותרות.

ממש לא חשוב אם ניסנקורן, יחימוביץ' או כהן יהיה זה או זו שיצליח או תצליח לסחוט את קופת המדינה ולחלץ תוספות שכר למגזר כזה או אחר. גם אין משמעות למהלכים כמו קליטת 150 עובדי קבלן להעסקה ישירה בארגון כלשהו. את זה יכול לעשות כל אחד שיפעיל קצת לחץ על משרד האוצר. זה מהותי מאוד מבחינת אותם עובדי קבלן, אבל זה חסר חשיבות מנקודת מבט של מבנה שוק העבודה וההתמודדות עם האתגרים העצומים שבפניהם הוא עומד בשני העשורים הבאים ואחריהם.

לכאורה, שוק העבודה הישראלי מעולם לא היה במצב טוב יותר. האבטלה נמוכה, שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה גבוהים, ואפילו השכר הריאלי נמצא במגמת עלייה קטנה לאחר עשר שנות קיפאון. זה קרה בין השאר עקב מדיניות ממשלתית שדחפה אנשים לשוק עבודה באמצעות מקלות (קיצוץ דמי אבטלה והבטחת הכנסה) וגזרים (מס הכנסה שלילי לבעלי שכר נמוך). מניות הבכורה בתהליך הזה שייכות לראש הממשלה בנימין נתניהו.

אבל נתוני האבטלה ושיעורי התעסוקה מסתירים שלל בעיות אחרות המטילות צל כבד על עתידו של שוק העבודה. החל בפריון נמוך, דרך פערים גדולים בהכנסה וביציבות התעסוקתית, וכלה בהיעדר מנגנוני הכשרה מקצועית סבירים. חלק ניכר מהמשרות שנוצרו כאן בשנים האחרונות הן חלקיות ובשכר נמוך. הן יכולות להתנדף בקלות. ההשקעה הממשלתית בהכשרה מקצועית בישראל נמוכה מאוד בהשוואה לממוצע ב-OECD, ובעידן של גלובליזציה מואצת וטכנולוגיה דוהרת, האיומים על מקומות עבודה רבים מתחזקים. חלקם יתממשו בנקודות השפל הבאה במחזור העסקים ויביאו להגדלת האבטלה. לפיכך, אף שנתוני המקרו אינם מסגירים שום תחושת דחיפות כרגע, זה בדיוק הזמן לחשוב כיצד בונים את שוק העבודה של שני העשורים הקרובים.

בשבועות הקרובים נדע אילו בחירות לראשות ההסתדרות יהיו לנו: אם ניסנקורן ירוץ לבדו וייבחר, או שמא נראה מולו את יחימוביץ' ואולי מועמד נוסף. אבל השאלה החשובה אינה כמה מועמדים ירוצו ומי הם יהיו - אלא אם הבחירות האלה יוציאו את ההסתדרות ממסלולה הרגיל של שיפור מצבם של העובדים המאוגדים - ובעיקר של החזקים שבהם - ויכניסו לסדר יומה נושאים אסטרטגיים ומנהיגותיים יותר לשוק העבודה העתידי של ישראל.

שלי יחימוביץ'
אמיל סלמן

ניסנקורן הוביל בקדנציה הנוכחית שלו כמה מהלכים שקוטלגו כמצמצמי פערים, ובהם העלאת שכר המינימום, קליטת עובדי קבלן בהיקפים קטנים להעסקה ישירה ושילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה. אלה הישגים אבולוציוניים מתבקשים ולא מהפכניים. בדברים הגדולים והאסטרטגיים של העלאת הפריון וקידום ההכשרה המקצועית הוא לא נגע. יש לו אמנם עמדות חיוביות כלפי שני הפרמטרים האלה, אבל אין לו, ולמעשה לאף אחד, שום הישג בנדון. הרבה אנשים מדברים על פריון ועל הצורך בהכשרה מקצועית, אבל כמו נושאים אחרים - אין לנושאים האלה אבא ואמא. כשמנסים לייצר דיוני שולחן עגול כדי לקדם אותם, הם מתפוצצים, פעם כי ניסנקורן מתרגז על אנשי האוצר, ופעם כי נשיא התאחדות תעשיינים, שרגא ברוש, נעלב שהזמינו לדיון גם את אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

הטיעון "אני בעד אבל אין לי פרטנר" מרחף כבר שנים בענייני שוק העבודה הישראלי. כולם בעד הדברים הטובים והמתבקשים, אבל אף אחד לא מסוגל להוביל ולהנהיג את המהפכה הנדרשת. הסיבה לכך היא קודם כל התרבות הניהולית בישראל - כיפופי ידיים וכוח. ומזה נגזרת גם הסיבה השנייה: כדי לחולל מהפכה בשוק העבודה הישראלי יש צורך לטלטל כמה ממוקדי הכוח הגדולים שאין להם עניין בכך.

בשוק העבודה הישראלי יש שלושה סוגי עובדים: בעלי הקביעות והביטחון התעסוקתי, להלן "המסודרים"; בעלי מקצועות והשכלה, להלן "המסתדרים"; ומעמד העובדים העניים שרובם חסרי השכלה ועוסקים בעבודות שאינן מחייבות כישורים מיוחדים, להלן "הדפוקים". הפערים בין שלוש הקבוצות עצומים - בשכר, בביטחון התעסוקתי ובתנאים הפנסיוניים. לעתים תמצאו באותו ארגון נציגים של שלושת המגזרים.

הניסיון לשלב עובדי קבלן להעסקה ישירה יוצר רמה מסוימת של מוביליות בין המגזר הדפוק למגזר המסודר, אבל זה במספרים זעומים. ההסתדרות והאוצר אמנם חוגגים מדי פעם את צירופם של עובדי קבלן להעסקה ישירה, אבל יש סבירות גדולה יותר שאדם עובד יעבור ממעמד של מסתדר למעמד של דפוק או מובטל. יש סבירות גדולה אף יותר שדפוק ייהפך למובטל עקב היעדר כישורים בסיסיים. את זה לא חוגגים. וזה האתגר הכי גדול לשוק העבודה הישראלי לשני העשורים הקרובים: לייצר פתרונות של הכשרה מקצועית, תוך כדי עבודה, שיאפשרו לאנשים להיות שימושיים בשוק העבודה - ולא ליהפך לפגרים תעסוקתיים שהגלובליזציה או הדיגיטציה פלטו מהשוק. זו משימה שלא נמצאת בסדר יומם של ההסתדרות, משרד האוצר או משרד העבודה והרווחה. אם משום שאין תחושת דחיפות כעת, אם בגלל היעדרם של קבוצות לחץ הדואגות לכך, ואם עקב סדר יום שממוקד בבעיות של הטווח הקצר ולא בטווח הארוך.

ישראל לא

אין לצפות מפוליטיקאים להיכנס לעניין הזה, מפני ששרי האוצר האחרונים רואים בכל ניסיון לרפורמות בשוק העבודה שדה מוקשים ומסלול התנגשות מהיר עם ההסתדרות. זה משאיר את ההסתדרות ואת מי שיעמוד בראשה עם האתגר הזה - ובעיקר עם השאלה אם ההסתדרות היא הפתרון לבעיות שוק העבודה, או שמא היא הבעיה. זה מה שצריך לעמוד על הפרק בבחירות הקרובות לראשות הארגון.

נ.ב

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, פירסמה השבוע בכנס שדרות לחברה כמה גרפים שממחישים את הצורך הדחוף בהשקעה בהכשרה מקצועית. בגרפים רואים בבירור כי ישראל מפגרת הרחק מאחור בהשקעה במדיניות פעילה בשוק העבודה, בהכשרה מקצועית ובהוצאה השנתית לתלמיד בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים ובתיכון. בהשכלה הגבוהה המצב טוב יותר, וישראל נמצאת במקום טוב באמצע.

אבל אל תטעו: לא מדובר בבעיית משאבים, אלא בבעיות יעילות ואפקטיביות ניהולית. רואים זאת כשבוחנים את העלייה בתקציב החינוך בשנים האחרונות מול היעדר עלייה מתאימה בהישגי מערכת החינוך. וגם בהכשרה מקצועית (שדורשת משאבים גדולים) אין בעיה אמיתית, כי די בהפניית הטבות המס הניתנות לחוסכים בקרנות ההשתלמות לצורך המהות האמיתית שלהן - השתלמות מקצועית (ולא חופשה מפנקת בחו"ל), כדי לבנות כאן תשתית לא רעה לקידום ההכשרה המקצועית.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם