"עוד יהיה לנו אגף דרוזנט בכלא": הסיפור המוזר על התעשייה האווירית - והחברה מירכא - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עוד יהיה לנו אגף דרוזנט בכלא": הסיפור המוזר על התעשייה האווירית - והחברה מירכא

עובדים בתעשייה האווירית לא מבינים כיצד חברת דרוזנט, שהוקמה רק לפני שנה ועובדיה חסרי ניסיון, קיבלה תוך שלושה חודשים הזמנות מחברה ממשלתית רגישה ■ תע"א: "נבדוק כל טענה שיש על אי-עמידה בנהלים בהתקשרות זו" ■ פורסם במקור ב-20 במאי 2016

54תגובות
המפעל של חברת דרוזנט בעספיא
רמי שלוש

בטקס חגיגי שנערך ב-29 בפברואר, נחנך בעספיא שבכרמל מפעל של חברת דרוזנט מהכפר ירכא, לייצור חלקים למטוסים ללא טייס עבור התעשייה האווירית (תע"א), בהשקעה בסך 12 מיליון שקל של אנשי עסקים מהעדה הדרוזית. לאירוע חניכת המפעל, שמעסיק 30-20 נשים, הגיעו גם בכירי החברה הממשלתית הגדולה, בהם היו"ר רפי מאור, המנכ"ל יוסי וייס וסמנכ"ל התפעול דוד דגן - ששמותיהם אף הוזכרו בטקס לצד שמו של אחד הדירקטורים בתע"א - תא"ל במיל' אמל אסעד, איש ציבור בכיר בעדה הדרוזית.

"אני רוצה להודות לך רפי, ולצוות המדהים שעומד כאן על התמיכה ועל האומץ לבוא ולעשות", בירך את הנוכחים מנכ"ל דרוזנט, אנואר סעב.

אסעד הוסיף דברי ברכה משלו, ובין היתר אמר: "הגעתי לתע"א לפני שלוש שנים - נתנו לי סקירה, 16 אלף עובדים, עשרות או אלפי ספקים, וכמה דרוזים? אף אחד".

במבט ראשון נראית הקמת המפעל בעספיא כיוזמה חברתית מבורכת - עידוד תעסוקה בקרב אוכלוסיה שהיא מיעוט בתוך מיעוט - נשים דרוזיות. אלא שמבט קצת יותר מעמיק מעלה שאלות מטרידות בנוגע להתנהלות תע"א בפרויקט. זה מתחיל בכך שלא ברור מדוע תע"א החליטה לתמוך דווקא במפעל זה. זאת, בזמן שאין החלטת ממשלה או החלטה של רשות החברות הממשלתיות על עידוד חברות מהמגזר הדרוזי, כקבלנית משנה של חברות ממשלתיות בכלל או תע"א בפרט (בניגוד למדיניות מפורשת של אפליה מתקנת בקבלת מיעוטים לשירות המדינה).

זה ממשיך בכך שתע"א התחילה לעבוד עם דרוזנט זמן קצר בלבד לאחר הקמתה בשנה שעברה, ולעובדים בתע"א נאמר שיש להעדיף את דרוזנט על פני ספקים מתחרים, גם אם הדבר יפגע בהם כלכלית. עובדים התריעו שמדובר במהלך לא תקין, אך הממונים עליהם דחו את טענותיהם.

בנוסף, בדבריו בטקס אסעד לא דייק בדבריו: תע"א כבר עובדת עם הרבה ספקים דרוזיים, כפי שמאשר מקור בכיר בחברה, שאחד מהם היא חברה המשמשת ספקית למפעלים השונים של תע"א במשך 30 שנה.

אמל אסעד
רועי בושי

לדברי סעב, הקשר בין תע"א לדרוזנט החל לפני שנה, בביקור של מאור ובכירים אחרים בתע"א בטקס פתיחת בית ספר בכפר ירכא. "היו שם כמה אנשי עסקים, בהם אני", הוא אומר. "מאור אמר לנו: 'חבר'ה, אני מוכן לתמוך ביוזמה כזו'. שאלנו מה צריך, והוא אמר: 'תקימו מפעל ואנחנו נעזור לכם. תתמודדו בצורה הוגנת במכרזים, ואנחנו נעזור לכם בכל מה שקשור בתחום החברתי'".

"אנחנו רק בתחילת הדרך", אומר סעב, "החברה בת פחות משנה. המטרה היא להוזיל עלויות עבור תע"א, הכל לפי הכללים והחוקים".

"הספק לא עומד בדרישות הסף של התעשייה האווירית"

דרוזנט הוקמה במארס 2015, ושלושה חודשים בלבד לאחר מכן, ביוני 2015, תע"א כבר החלה לעבוד עמה - על אף שלא היתה לה הסמכה לעבוד עם תע"א ולא היה לה תקן ISO 9000 (תקני איכות בינלאומיים) של מכון התקנים, כפי שנדרש. תקן זה התקבל, לפי תעודה ששלח אלינו סעב, רק באמצע פברואר 2016. מהתכתבויות דואר אלקטרוני שהגיעו לידינו עולה שבכירים בתע"א ידעו שלדרוזנט אין את התקן הזה, ולמרות זאת אישרו לתע"א להמשיך לעבוד עמה. לינת מורז, ראש צוות קניינים ביחידה של תע"א, אף כתבה לממונים עליה כי לדרוזנט אין תקן ISO 9000, ולכן "לא ניתן לפתוח עדיין הזמנה לדרוזנט על פי כל הנהלים. נא עדכנו כיצד להמשיך".

בתשובה ענה לה עוזר מנהל מפעל מל"ט של תע"א, יוסי כליף, כי "חברת דרוזנט לא צריכה לקבל הסמכה לתקן 9000 ISO, בסך הכל הם מבצעים עבודה שלבית בגימור ובליפוף של בידוד על צנרת. העובדים תודרכו על ידינו, ומבחינתנו הם יכולים לבצע את העבודה ולחתום כמבצע. כאשר נרחיב פעילות לנושאים נוספים - נדאג להסמכתם".

בתשובה למייל זה ענה לכליף חנוך לנדמארק, מנהל הסמכת ספקים: "יוסי שלום, אני מבין את הצורך שלך לעבוד עם הספק, אבל הספק לא עומד בדרישות הסף של החברה להסמכה בסיווג 12 (אחד מהסיווגים הנדרשים מהספקים). במידה שאתה רוצה ויכול לטפל בספק בעצמך (ביקורת שלכם) ולא באמצעות הבטחת איכות של לוגיסטיקה, ולקחת אחריות מלאה על הספק - תעביר לו הזמנת שירות".

"מכיוון שאנחנו צריכים לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, גם הסטנדרטים הפנימיים שלנו אומרים שהספקים שנתקשר עמם, במינימום, יהיה להם ISO 9000", אמר לנו השבוע בכיר בתע"א על הנהלים בחברה. גורם חיצוני העובד עם תע"א מכיר גם הוא את הנהלים האלה: "ISO 9000 זה תנאי בסיסי בתע"א. אפילו חברות ניקיון ושמירה נדרשות לתקן כזה. אני לא מכיר חברה שהתחילה לעבוד עם תע"א בלי תו תקן כזה".

אותו גורם תוהה לגבי הקלות שבה דרוזנט נכנסה לרשימת הספקים של תע"א, מראש. זאת, בוודאי במצב שבו לעובדי החברה לא היה כל ניסיון קודם בעבודה שהם נדרשו לעשות מול תע"א. "המשוכה הכי גדולה היא להגיע למצב שאתה ברשימת הספקים של תע"א", אומר אותו גורם. "צריך למלא טפסים, ואז תע"א בודקת את האיכות של הספק. מי שעובד עם תע"א או רפאל, יהיה לו קל יותר. אני לא מכיר חברה שבאה בכלל בלי רקע ונתנו לה לעשות משהו משמעותי. אני בטח לא מכיר חברה שנפתחה ואחרי חודש או חודשיים כבר מתחילים לעבוד עמה. זה נראה כאילו פתחו את העסק מתוך ידיעה שהם יעבדו עם תע"א".

יו"ר תע"א, רפי מאור
יוג'ין וייסברג

קודם בוחרים - אחר כך בודקים

לפי מסמכים שהגיעו אלינו, עובדות דרוזנט נסעו בחודשים האחרונים לקבל הכשרה במפעלי תע"א בלוד, עוד כשרק התחילה ההתקשרות עם החברה. ההכשרה היא אחד התנאים לקבל הסמכה כספק ולעבוד עם תע"א. לדברי סעב, לפני חודש קיבלה דרוזנט הסמכה שכזו.

העבודה הקלה יחסית שדרוזנט נדרשה לעשות לתע"א היתה בידוד חיצוני של צנרת. לפי מייל פנימי בתע"א ששלחה מורז, נעשתה בסוף 2015 פנייה למחירי יעד לכמה ספקים קבועים שעובדים עם תע"א: כנפית, נר פרויקטים, שתולה ודרוזנט. לדברי מקורבים לנושא, זאת דוגמה לאופן שבו מראש ייעדו את דרוזנט לעבודה: כנפית היא ספקית גדולה יחסית שאין לה טעם לגשת לעבודה קטנה; נר פרויקטים היא חברת כוח אדם ללא מפעל; ואילו שתולה נמצאה באותו זמן בקשיים כלכליים לקראת הכרזה על פשיטת רגל. כך נותרה דרוזנט היחידה שזכתה בהליך זה, והחברות האחרות נמנעו מלהגיש הצעה.

לאור זאת, הוחלט בתע"א לפתוח הזמנה לדרוזנט בסכום של 14 אלף דולר לשלושה חודשים. דבר בעייתי נוסף הוא הצעת המחיר שהגישה דרוזנט - 43 דולר לשעת עבודה, בזמן שהקו האדום לשעת עבודה שקבעה תע"א היה 40 דולר בלבד. בנוסף, בנובמבר 2015 התקיים סיור של אנשי תע"א במפעל דרוזנט כדי לוודא שאכן קיימת תשתית התומכת בביצוע העבודה. כלומר, קודם נבחרה דרוזנט לבצע את העבודה - ורק לאחר מכן נערך הסיור במפעל.

אופן העבודה של תע"א עם דרוזנט מטריד בחודשים האחרונים עובדים בתע"א. באחרונה אף הוגשה בעניין זה תלונה לגורמים המוסמכים בתע"א על ידי חלק מהעובדים, ולפי מקור בחברה, בעקבות התלונה הדברים נמצאים כעת בבדיקה של מבקר הפנים בתע"א.

לפי נתונים שהגיעו אלינו, עד כה הועברו לדרוזנט עבודות בסך של יותר מ-700 אלף שקל. לא ברור אם כולן בוצעו בפועל, ואם כל הכסף כבר הגיע לדרוזנט. לטענת סעב, לחברה הגיעו אלפי דולרים בלבד. דוברות תע"א, מצדה, סירבה להעביר נתונים בנוגע להיקף ההתקשרויות עם דרוזנט. עם זאת, מקור בתע"א טוען שמדובר עד כה בהתקשרויות בסך מאות אלפי דולרים.

מפעל מזל"טים והשבחת מטוסים
אייל טואג

מה שהטריד עובדים בתע"א היה כיצד חברה חדשה, שעובדיה חסרי ניסיון, מקבל כל כך מהר עבודות מתע"א. בנוסף, ספקים של תע"א פנו לעובדים שם בתלונות כי הם מקבלים בקשות מדרוזנט לייצר עבורה מוצרים שהם ייצרו קודם לכן ישירות עבור תע"א, כך שדרוזנט בעצם מהווה "צינור" או מתווכת נוספת ביניהם לבין החברה הממשלתית הגדולה.

באחת ההזדמנויות אמר אחד מהגורמים הבכירים בתחום מערך הספקים בתע"א שאלמלא היה מדובר בדרוזנט, אזי עבודה מסוימת כלל לא היתה יוצאת למיקור חוץ. בשלב מסוים נאמר לעובדים במפורש שיש להעביר לדרוזנט שלוש עבודות בשבוע מתוך אחת היחידות בתע"א. מקורות בתע"א העריכו ששווי העבודות הן כ-50 אלף דולר, אם כי אחרים נתנו הערכה נמוכה יותר.

דבר אחד שנאמר לעובדים במפורש ולא היה שנוי במחלוקת הוא כי עצם העברת העבודה לדרוזנט תפגע בספקים אחרים שעובדים זמן רב עם תע"א. ההצדקה לכך, לטענת תע"א, היא שראוי לתמוך ולטפח את דרוזנט, באותו אופן למשל שמנסים לטפח ספקים בהודו, כדי שיהיו זולים יותר.

עם זאת, לפי מקורות בתע"א נדיר למצוא מקרים שבהם ספק נכנס לעבודה כל כך מהר, וללא כל ניסיון. הבדל חשוב נוסף הוא שההתקשרויות עם הודו מעוגנות גם במדיניות ממשלתית וביחסים אסטרטגיים רחבים יותר בין ישראל להודו.

מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס
אייל טואג

עובדים: "אנחנו שותפים לשחיתות בתוך הבית"

מעדויות שהגיעו אלינו עולה שלעובדי תע"א שעמדו בקשר עם הספקים הוסבר שמקור המדיניות החדשה היא דרישה שהגיעה מההנהלה הבכירה. באחת ההזדמנויות אף נאמר כי אם יש למישהו תלונות - ההנהלה הבכירה היא הכתובת.

לעובדים הוסבר שמדובר בדרישה אמיתית, שנדרש לוודא אותה, מכיוון שבהקמת המפעל של דרוזנט הושקעו כספים על סמך הבטחות של מנהלים בכירים בתע"א וכי אנשי דרוזנט "לא פראיירים", ומבקשים לממש את ההתחייבות הזאת. "אנחנו הזרוע של ההנהלה - מרפי מאור, יו"ר תע"א, דרך דגן, דרך הולצברג, כולם־כולם", נאמר לעובדים באחת ההזדמנויות.

הולצברג הוא יורם הולצברג, מנהל מפעל מל"ט, אחד המפעלים שעמם עבדה דרוזנט. במקרה מסוים הוא אף התעניין אצל מנהל הכפוף לו מה מצב ההזמנה שהיתה אמורה לצאת לדרוזנט - ומדוע היא לא יצאה אל הפועל.

מפעל מזל"טים והשבחת מטוסים
אייל טואג

על פניו, נראה שמישהו בתע"א עירבב בין יוזמה חברתית לבין התנהלות עסקית תקינה. כך, מנהלים בתע"א טענו שהמדיניות הזאת לגיטימית - בנייה ותמיכה בספק שבעתיד יוכל לתת מחירים נמוכים יותר ולהתחרות במחירים הקיימים. מצד שני, נאמר לעובדים במפורש שלתקופה מסוימת יש לתת העדפה לדרוזנט, ושהסיבה לכך היא לא רק עסקית. "בחודשים הקרובים יש כוונה לתת להם העדפה", הסביר זאת אחד המנהלים, "גם בגלל השאיפות הפוליטיות של הארגון שלנו, זה ארגון פוליטי, זה לא סוד - ליכוד, חיים כץ, מפלגות".

אחד הדברים שהטרידו את העובדים, בהקשר זה, היא חוקיות הדברים שהם מוציאים לפועל. כלומר, אם מותר בכלל להעביר עבודות רק לדרוזנט ולתת לחברה זו יחס, הלכה למעשה, כאילו היתה ספקית יחידה. זאת, במצב שבו תע"א והמפעלים השונים בה עובדים עם כמה ספקים שמתחרים ביניהם.

לעתים אף התפתחו עימותים של ממש בשיחות שנערכו בתוך מחלקות הלוגיסטיקה השונות בתע"א, ואמירות חריפות שנשמעו מצד העובדים בישיבות אלה נהפכו לאחר מכן לשיחת היום בתע"א, כמו: "יהיה לנו אגף דרוזנט בכלא"; "אנחנו שותפים לשחיתות בתוך הבית"; ו"זה תחום אפור, אנחנו חוצים את התחום האפור".

מנגד, אלה שתמכו במדיניות סברו שהיא חוקית ולגיטימית לחלוטין - ופשוט יש לחשוב מראש כיצד מבצעים את הדברים כך שיהיו במסגרת החוק. הפתרון שהציע אחד המנהלים היה לבצע הליך תיחור (כלומר לגרום לחברות להתחרות ביניהן) מול חברות אחרת. אם בהליך התיחור יוצא שדרוזנט היא לא הזולה ביותר - אז מכתיבים לה את המחיר שיצא בהליך, ומזה מורידים לה עוד 5%-10%. במידה שמדובר בעבודה שלא מצדיקה הליך לא תחרותי, אז מתמחרים לפי העבודה האחרונה הדומה שבוצעה על ידי ספק במיקור חוץ, וגם כאן משתדלים להוריד במחיר.

"בסוף יבואו, אם יבואו, למי שחתום על ההזמנה", כך ניסה להרגיע אחד המנהלים, "אני לא אחתום על משהו שהוא מופרע לגמרי".

"אנחנו עובדים בצורה הכי הוגנת שיש"

בתגובה לכתבה מסרה התעשייה האווירית (תע"א): "תע"א מעסיקה ספקים רבים בתחום החומרים המורכבים, תוך שהם עומדים בכל התנאים הנדרשים להתקשרות על פי החוק והנהלים, ומציעים מחירים תחרותיים. חברת דרוזנט היא אחת הספקיות בתחום זה, וגם ההתקשרות עמה צריכה לעמוד בכל תנאי הרכש, לצד הרצון לעודד תעסוקה ופיתוח במגזר הדרוזי ובפריפריה. כל טענה שיש על אי־עמידה בנהלים בהתקשרות זו תיבדק על ידי מבקר הפנים של החברה, בהתאם להנחיית ועדת הביקורת של החברה".

מטעם יו"ר תע"א, רפי מאור, נמסר: "יו"ר תע"א אינו מעורב בשום צורה בהתקשרות עם דרוזנט וברכש ממנה, כפי שאינו מעורב בשום הליכי רכש בתע"א, ובוודאי שלא התווה כל מדיניות בנושא זה. כל טענה בנושא זה היא שקרית ובגדר הכפשה חסרת כל בסיס".

מנכ"ל דרוזנט, אנואר סעב, מסר: "בכירי תע"א באו לחנוכת המפעל, כי זה מיזם חברתי - מיזם עסקי עם כיוון חברתי. את יו"ר תע"א רפי מאור לא הכרתי קודם, ולאמל אסעד אין קשר לחברה הזו - הוא לא בעל מניות או בעלים. הוא הגיע לביקור יחד עם מאור, אז נותנים לו כבוד. לאמל אין קשר לסיפור. כשאתה ספק חדש רוצים להרוג אותך כשאתה קטן. ניגשתי לחמישה מכרזים ולא זכיתי באף אחד מהם. היו כמה חוזים שזכיתי במסגרת הליך של הצעות מחיר, אבל אפשר לספור אותן על פחות מכף יד אחת. אני מקווה שלאט־לאט אני אגדל ואזכה בעוד מכרזים. אנחנו עובדים בצורה הכי הוגנת שיש. אם לא נעבוד כמו שצריך, בסופו של דבר זה יפגע בנו".

עד כמה קשור הדירקטור בתעשייה האווירית לחברת דרוזנט?

תא"ל במיל' אמל אסעד, דירקטור בתעשייה האווירית (תע"א), דמות ציבורית מוכרת מאוד במגזר הדרוזי שהיה בעבר מועמד לכהן כח"כ מטעם קדימה, נחשב למי שסייע ביצירת הקשר בין תע"א לדרוזנט. לדברי מקורבים לעניין, אסעד גם מבקר לא מעט במשרדי החברה.

השבוע, למשל, בשתי הזדמנויות שונות התקשרנו למשרדי דרוזנט, וכשביקשנו לדבר עם אסעד, הפקידה ידעה להפנות אותנו למספר הטלפון שלו במקום עבודתו, חברת טיירק למיחזור צמיגים. בנוסף, גיסתו (אשתו של אחיו שנהרג במהלך השירות הצבאי) עבדה בחברה עד לא מזמן ופוטרה על ידי המנכ"ל אנואר סעב - חברו של אסעד, כפי שהוא עצמו הצהיר על כך בעמוד הפייסבוק שלו. השניים הם פעילים ותיקים בעמותת "בשביל הבנים", שהקימה מסלולי טיולים בכרמל לזכר חללי צה"ל. אסעד עומד בראש העמותה וסעב שימש בעבר כיועץ המשפטי שלה. מי שרשום ברשם החברות כבעלי דרוזנט, ראסל אמין, אף הוא ממייסדי העמותה.

לדברי סעב, הבעלות על דרוזנט עברה אליו ולעוד קבוצת שותפים, קצינים בכירים לשעבר בצה"ל, שהשקיעו במיזם את כספי הפנסיה הצבאית שלהם. בסרטון תדמית על העדה הדרוזית שפורסם באחרונה, אומר סעב על דרוזנט: "יש לנו פה אנשים עסקים דרוזים שתרמו מכספם הפרטי ויש לנו את אמל אסעד, שעזר לנו מול תע"א לקדם את החברה הדרוזית וביחד זה היה שילוב מושלם".

אסעד מסר בתגובה כי "אני לא הקמתי את החברה ולא עזרתי להקים אותה. בתוך החברה יש לי חברים, כמו שיש לי חברים בחברות אחרות. במשך השנים, גם כדירקטור בתע"ש וברשות שדות התעופה, עזרתי לחברות הדרוזיות לקבל עבודות בתעשיות הביטחוניות, כולל בתע"א, ואמשיך לעשות את זה. המטרה היא להוציא חבילות עבודה לכפרים הדרוזיים. מה רע בזה? אין פה העדפה של חברה אחת על פני חברה אחרת. הכל על בסיס תחרותי, בתוך תע"א, גם כלפי ספק אחר, בבעלות יהודית. לא נותנים הטבות לדרוזים כי הם דרוזים. אני יודע את זה בוודאות, כדירקטור של החברה. אני גם לא אסכים לזה".

לגבי אמירתו על הספקים בטקס החנוכה של המפעל, אמר אסעד: "זה המפעל הדרוזי הראשון שהוקם, אני יודע שיש ספקים דרוזים אחרים שעובדים עם תע"א, אבל שניים־שלושה ספקים זה עדיין מעט מדי. אני גם לא מסתובב הרבה במשרדי החברה. כשמזמינים אותי, לא לעתים תכופות, אני מגיע. עניין הטלפון אין לו כל חשיבות - אם תתקשר לכל בית בעדה הדרוזית, ייתנו לך את הטלפון של אמל. זה פשוט כי כולם מכירים אותי".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם