רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה קרה כששני בכירים ישראלים במיקרוסופט התגעגעו הביתה?

אבי נתן, משה ליכטמן ויורם יעקובי חוזרים 25 שנה אחורה, לסיפור שמאחורי הקמת מיקרוסופט ישראל

17תגובות

מתוך ארבעה בניינים כחולים וגדולים המשתרעים על שטח כולל של 10,000 מ"ר, פועל בהרצליה פיתוח אחד מסניפי מיקרוסופט NY מיקרוסופט נתונים גרפים עבור NY מיקרוסופט שער שינוי לאתר Finance   בישראל. קשה לפספס את הנוכחות במדינה של חברת הטכנולוגיה, שלה סניף נוסף, ותיק יותר, בחיפה, שעבר לבניין חדש בדיוק לפני שנה.

מיקרוסופט ישראל - שחולשת על תחומי הטלקום, הסייבר, הביג דאטה והבינה עסקית - נחשבת לאחד הסניפים הפוריים והמוצלחים של התאגיד. ״מדובר בזיווג שנוצר בשמים, אך פועל כאן על פני כדור הארץ״, התפייט בחודש שעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כשתיאר את מערכת היחסים שמנהלת המדינה עם מיקרוסופט, לאחר פגישה עם מנכ״ל החברה העולמית, סאטיה נאדלה, שביקר לראשונה בישראל לרגל 25 שנות פעילותה במדינה. באותו אירוע אף הוקרן סרטון של מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, שהחמיא לצוות המקומי: ״באחרונה בחנתי הרבה מהעבודה של מרכז הפיתוח בישראל ואני מתרשם ממה שאתם עושים", אמר גייטס בסרטון. "אתם לא רק תורמים רבות למיקרוסופט, אתם עוזרים לקדם את תחום מדעי המחשב. אני לא יכול לחכות לראות מה תעשו ב-25 השנים הבאות".

שלושת המנכ״לים של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל לדורותיהם: אבי נתן, משה ליכטמן, יורם יעקובי
עופר וקנין

בסרטון חשף גייטס את הסיבה שהביאה להקמת הסניף בישראל: "אני זוכר שב-1991 כמה מהנדסים מבריקים מישראל שעבדו במיקרוסופט רצו לחזור לישראל, אבל להמשיך לעבוד במיקרוסופט - אז הסכמנו לפתוח את המרכז הזה. זה היה מרכז הפיתוח הראשון שלנו מחוץ לארה״ב".

שיחה עם שלושת המנכ״לים של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל לדורותיהם, מעידה כי גייטס לא הגזים. מיקרוסופט ישראל, כמו במקרים אחרים בעולם הטכנולוגיה הישראלי, הוקמה בעצם בזכות כמה ישראלים שהתגעגעו הביתה. עם הבנה עמוקה בטכנולוגיה, עבודה מאומצת, תעוזה ויצירתיות, הצליחו המהנדסים הישראלים לשכנע את בכירי התאגיד להמר על המדינה הקטנה במזרח התיכון, הרבה לפני שזו נהפכה לאומת סטארט-אפ. כיום, כששניים מהם מחוץ לחברה, הם משתפים את הדרך שעברה החברה ממשרד קטן וחסר חשיבות - לסניף משמעותי וותיק של התאגיד, ומספקים הסבר נוסף להצלחה הישראלית בתעשיית ההיי־טק בכלל.

סאטיה נאדלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט העולמית, באירוע בנמל תל אביב
עופר וקנין

"החברה עבדה בקצב של מכונה״

מיקרוסופט צמחה בישראל יחד עם ההיי־טק המקומי, שנהפך לקטר צמיחה ולסיפור הצלחה עולמי. כמו חברות אחרות, גם מיקרוסופט נהנתה מהחוצפה, היצירתיות וכושר ההמצאה המקומיים לאורך השנים. ואולם אותה התנהלות ספונטנית ונטייה לעיגול פינות עומדת גם בשורש האתגרים שעמם מתמודדים החברה וההיי-טק הישראלי כיום. בנוסף, אלה נאלצים להתמודד עם התייקרות העסקת המהנדסים הישראלים, עליית הודו וסין כמקורות לכוח אדם איכותי ובעיקר המחסור החמור במהנדסים ישראלים. סיפור הקמת הסניף הישראלי של מיקרוסופט יכול להוות השראה לדרך שבה ניתן למצוא פתרונות לקשיים שמתעוררים בכל פעם ונפתרים בדרך יצירתית.

ביל גייטס
בלומברג

״אז איזה כיתות אתה מלמד וכמה שעות בשבוע?״ שואל יורם יעקובי, המנכ״ל הנוכחי של מרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט בתחילת המפגש, את אבי נתן, כיום מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים בקרית טבעון, שהיה אחד המהנדסים ששיכנעו את גייטס להקים את המרכז בישראל בתחילת שנות ה-90.

הנוכחות הישראלית במיקרוסופט החלה באמצע שנות ה-80, אז היו 15-10 ישראלים שהועסקו בחברה. ״הגעתי למיקרוסופט וכולם היו צעירים יותר ממני, חוץ מסטיב (באלמר) וביל", נזכר נתן. "כשהתראיינתי במארס 1989, היו 3,400 עובדים בחברה, וכשהתחלתי לעבוד ביולי אותה שנה, כבר היו 4,000 עובדים. הקצב היה מהיר - כל יום ראשון היו מגיעים 80 איש עם ארגזים. החברה עבדה בקצב של מכונה״.

ב-1991 חברו נתן, שהיה ראש צוות, וירון שמיר, שהגיע למיקרוסופט ב-1988, לפרויקט שעסק בחיבור בין מערכות הפעלה. השניים כבר חשבו אז על השיבה הביתה, והרעיון הראשוני היה לעבוד על פרויקט במשך חודשיים, ואז להציג אותו להנהלת החברה ולשכנע אותה להעביר את הפרויקט לישראל. התוכנית שלהם היתה למצוא פרויקט מורכב מבחינה טכנולוגית, אבל לא מספיק סקסי כדי שלא תהיה עליו תחרות.

וכך היה. במאי 1991, אחרי קבלת אישור להקים את הפרויקט, נסעו נתן ושמיר לביקור בזק של 36 שעות בישראל. הם ריאיינו 15 מועמדים וגייסו את שלושת העובדים הראשונים של המרכז שהתרחב בהמשך.

מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בחיפה. המרכז בנצרת יצטרף למרכזים של אמדוקס וסאנדיסק שנפתחו בעיר
תומר פולטין

מי שהיה האחראי לפתיחת מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל הוא פול מוריץ, אסטרטג מערכת ההפעלה חלונות. מוריץ הגיע מאינטל, שבה התרבות הארגונית של פתיחת מרכזי פיתוח מחוץ לארה״ב לא היתה זרה. ״הפתיחה של מרכז הפיתוח בישראל היתה בתקופה שבה מיקרוסופט צמחה בקצב מהיר מאוד. מוריץ נתן לזה את החסות שלו, זה לא היה בראש של גייטס וסגנו דאז, סטיב באלמר. אבל פול, שהיה אחראי על מערכות ההפעלה, היה בכיר מספיק כדי להחליט שהוא רוצה חמישה אנשים בישראל בלי לשאול״, מספר נתן.

בחורף 1991 התחיל לפעול מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בחיפה. הבחירה במיקום היתה ברורה למייסדים - שם ישבה אינטל ושם היה חיבור לאינטרנט, שהיה אז בראשית ימיו, אך היה קריטי להפעלת מרכז פיתוח. בנוסף, הקרבה לטכניון ולאנשיו היתה גם היא יתרון. לדברי נתן, בימים הראשונים מרכז הפיתוח, הוא היה נראה כמו סטארט־אפ ולא בדיוק כמו תאגיד אמריקאי קלאסי. "האווירה היתה משפחתית. זה היה סטארט־אפ מהבחינה שכל אחד עשה מה שצריך בשביל שהדברים יקרו - המהנדסים עשו רכש, הכשרה וכל דבר אחר", אומר נתן. תוך כמה שנים הפעילות כבר התמסדה, עם בועת האינטרנט בתחילת שנות ה-2000.

הפרויקטים הראשונים של מיקרוסופט ישראל, תחת חסותו של מוריץ, היו בתחום מערכות ההפעלה. לדברי נתן, המרכז התמקד בראשית ימיו בפרויקטים טכנולוגיים לא סקסיים, שהיו קשורים למערכת הפעלה חדשה באותה תקופה, של 32 ביט, ונועדה לאפשר למיקרוסופט להתנתק מיבמ. לדברי נתן, הבחירה להקים בישראל מרכז בתחום התוכנה, שנראית כיום טריוויאלית, היתה חדשנית - עד אז ישראל התמחתה בעיקר בטכנולוגיות בתחום השבבים והחומרה.

״מבחינת התפישה שלנו עבדנו ברדמונד (מטה החברה בארה"ב), לפי שעון ישראל וגרנו בבית שנמצא בישראל. כל התקשורת הפנימית שלנו היתה בשפה האנגלית. התחושה היתה שהיינו הרחבה גיאוגרפית של רדמונד. מבחינת תעשיית תוכנה, היא לא היתה כל כך קיימת אז בישראל״, מתאר נתן את ההיי־טק הישראלי כפי שהיה בתחילת שנות ה-90. לדברי משה ליכטמן, לשעבר סגן נשיא מיקרוסופט ומנהל מרכז הפיתוח בישראל, "תוכנית יוזמה, שהתחילה את המימון הממשלתי, התחילה להפריח את השממה עם קרנות ההון סיכון הראשונות. לא קראו לזה אז אפילו סטארט־אפ, החברות שקמו עד אז היו במימון עצמי".

סטיב באלמר
אי־פי

"היו שנים שעתיד הקבוצה 
בישראל לא היה מובטח"

הצמיחה של מיקרוסופט ישראל מסמלת גם את מעבר מרכז הכובד של ההיי־טק הישראלי מחברות שבבים, חומרה ותקשורת, שאיפיינו את התעשייה המקומית בראשית דרכה, לכיוון של תוכנה, אינטרנט ומובייל, שהתחזקו בעשור האחרון. המרכז של מיקרוסופט עסק בראשית דרכו בפרויקט שקשור היה למערכת תקשורת, והתמחה במערכות הפעלה וטכנולוגיות ארגוניות אחרות. עם הזמן המיקוד עבר לתוכנה. ב-2003 עבר המרכז להתעסק בעיקר בתחום אבטחת המידע. ככל שמטה החברה ברדמונד הכיר ביכולות של המרכז הישראלי, הועברו אליו סמכויות גדולות יותר. כיום, למשל, המרכז בישראל מוביל בחברה את תחום הסייבר.

ב-2006 עבר המרכז שדרוג ונהפך למרכז פיתוח אסטרטגי עם פתיחת המרכז בהרצליה, שכיום מוביל את הפעילות של מיקרוסופט בישראל. מי שהוביל את השינוי הוא ליכטמן, שהצטרף למיקרוסופט ב-1990 והיה בין האנשים בחברה שהובילו את פיתוח חלונות 95. "מיקרוסופט ניצחה ב-1995 את המרוץ למחשב האישי. השוק חיכה לראות מי ינצח - יבמ עם OS/2, אפל או מיקרוסופט. גם המניה של מיקרוסופט חיכתה וברגע שהיה ניצחון בנוק־אאוט, המניה נסקה בצורה אנכית", אומר ליכטמן. "כשחלונות 95 יצא, כשהלכת לחנות מחשבים בארה"ב הדבר היחיד שהיית רואה זה לוגואים של חלונות. באותה שנה גם האינטרנט פרץ ושני הדברים עשו שינוי דרמטי בתעשייה. מיקרוסופט היתה במקום מדהים באותה תקופה".

במהלך השנים עבר ליכטמן שורה של תפקידים במיקרוסופט: הוא ניהל את פעילות סופט אימג' שרכשה מיקרוסופט במונטריאול, שפעלה בתחום הטלוויזיות. אחרי שלוש שנים מכר ליכטמן את הפעילות - שנקנתה ב-120 מיליון דולר - ברבע מיליארד דולר, ומונה לסגן נשיא במיקרוסופט.

סניף מיקרוסופט בהרצליה
עזרא לוי

לקראת סוף שנות ה-90 התחיל ליכטמן לנהל את תחום האינטרנט של החברה מחוץ לארה"ב, וכך התחדש הקשר שלו עם ישראל. מיקרוסופט יצרה באותה תקופה שיתופי פעולה בתחום התוכן במסגרת פעילות MSN. בעקבות מפגש עם צחי וייספלד, שמנהל כיום את פעילות האקסלרטורים (תוכניות האצה לסטארט־אפים) העולמית של מיקרוסופט, ויצירת שיתוף פעולה עם יורוקום ואינטרנט זהב, בניהולם של שלמה נחמה ושאול אלוביץ', הוקמה ב-2001 MSN ישראל. "תוך שנה זה נהפך לפורטל הכי חזק בישראל", אומר ליכטמן, שב-2001 נהפך לאחראי עסקי הטלוויזיה במיקרוסופט - בימים שבהם טלוויזיה אינטראקטיבית שמחוברת לאינטרנט עוד היתה חזון רחוק.

ואולם אז ליכטמן נדרש לקבל החלטה שעמדה לקטוע את ההתקדמות שלו בחברה, שנהפכה לענקית טכנולוגית מובילה. "בשנה הראשונה סגרנו עסקות במיליארד דולר. אבל יום אחד ב-2005 התעוררנו והילדה הגדולה שלנו היתה בת 16. זו היתה פעם ראשונה שהחלטתי לעשות אופטימיזציה למשהו אחר מהקריירה". ליכטמן החליט לחזור לישראל, ובחודשים הראשונים כאן המשיך לעסוק בפעילות הטלוויזיה, אבל היה ברור לו שזו תקופת מעבר, ושהוא עומד לפרוש אחרי 15 שנה בחברה.

זה לא היה חלק מהדנ"א של מיקרוסופט לאפשר לסגן נשיא שאחראי על פעילות עסקית בחברה לעבוד מחוץ למטה בסיאטל. אלא שלליכטמן כבר היה ניסיון בניהול עסקים רחוק מספינת האם ברדמונד. הוא היה מעורב בהקמת הקמפוס של מיקרוסופט בעמק הסיליקון, שחיבר רכישות קודמות של החברה באזור, כמו פאוור פוינט. האתגר של המרכז היה למשוך את כוח האדם הטוב ביותר שעליו התחרתה מיקרוסופט עם חברות כמו גוגל, אפל, אורקל ויאהו. בסוף 2005 התחיל ליכטמן לנסח את החזון של ILDC - ראשי תיבות של Israel Development Center, מרכז הפיתוח בישראל.

מסמך החזון כלל אסטרטגיה, טקטיקה ותוכנית. למיקרוסופט כבר היו אז 30 מרכזי פיתוח בעולם, היא העסיקה עשרות אלפי עובדים, וליכטמן חיפש דרכים לבדל מהם את המרכז הישראלי. ״חשבתי שלמרכזים קטנים בלי מסה קריטית אמיתית אין קיום לאורך זמן. היו שנים שעתיד הקבוצה בישראל לא היה מובטח, כי במיקרוסופט יש נטייה שהדברים הקטנים נושרים״, אומר ליכטמן.

כדי להתגבר על החיסרון שנוצר כתוצאה מהמרחק מהמטה, חיפש ליכטמן דרכים להפוך את ישראל לנכס אסטרטגי לחברה, שהוא יותר מעוד קבוצה של 200 אנשי פיתוח בתחום התוכנות אבטחת מידע. החברה כבר ביצעה אז רכישה משמעותית ראשונה של סטארט-אפ ישראלי - Whale Communications מראש העין. התוכנית היתה ליצור בישראל את כל עמודי התווך הקיימים במיקרוסופט בארה״ב - שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר אקדמי, שילוב חוקרים שעובדים כתף אל כתף עם מפתחים ועוסקים במחקר בסיסי, מחקר יישומי, יצירת סטארט־אפים פנימיים, עסקים גלובליים וחיבור עם העולם החיצון.

״היה לי חשוב לשחזר את החוויה שהיתה לי במיקרוסופט בתחילת שנות ה-90 - החברה היתה כמו סטארט־אפ, אף שהעסיקה כבר אלפי עובדים. גייטס היה הולך במסדרונות, אנשים הרגישו שהם משנים את העולם. היינו עובדים על חלונות 95 בסופי שבוע. במשך השנים, כשהחברה העולמית גדלה ל-70-60 אלף איש והביאו מנהלים בכירים מיבמ ואורקל, האווירה השתנתה. אבל חשבתי שאלה הדברים שיביאו את הצעירים עם הברק בעיניים, ואני חושב שהצלחנו בזה״, אומר ליכטמן. המדד לכך, לטענתם, הוא שיעור העובדים המצטרפים כיום לחברה בעקבות המלצות חברים - כמחצית מהעובדים.

הערך הישראלי המוסף
 של אקס-בוקס

אחת ההחלטות הראשונות במסגרת ההתחדשות של מיקרוסופט בישראל ב-2006 היתה לפתוח משרד במרכז - והמקום שנבחר היה הרצליה. ב-2007 החברה אף הקימה בישראל מעבדות חדשנות, שעוסקות במחקר יישומי, ומיקרוסופט החלה לטפח קשרים עם סטארט־אפים ישראליים ולהגביר את פעילות הרכישות.

כמו כן, הוחלט להקים קבוצת מחקר בתחום תורת המשחקים, שכללה 20 חוקרים, מתוכם חמישה פרופסורים ממוסדות המחקר המובילים בישראל. ״קיבלנו החלטה להקים את הקבוצה כי זו התיאוריה שנמצאת מתחת לכלכלת האינטרנט וזו חוזקה של ישראל״, אומר ליכטמן.

״כל חודשיים היינו ברדמונד לפגישות שוטפות עם סגני הנשיאים ומנהלי חטיבות כדי להבין מה חשוב להם, מה התחומים שבהם הם מרגישים צורך בעזרה ומתוך זה גם היינו בקשר צמוד עם קבוצת הפיתוח העסקי, כך שבכל פעם שהיו מתחילים מגעים לרכישה של חברה ישראלית, היינו מעורבים״, אומר ליכטמן.

לדבריו, כך החל שיתוף הפעולה בין פריימסנס הישראלית למיקרוסופט. מיקרוסופט שילבה את השבב הישראלי בתוך מצלמת עומק, שהתחברה לקונסולת המשחקים של מיקרוסופט, 360 Xbox. הטכנולוגיה הישראלית איפשרה למשתמשים לנוע באופן חופשי בסלון הביתי שלהם, ולפי תנועות הגוף שלהם שנקלטו במצלמה לשלוט בפעולות שביצעו במשחקים במסך הטלוויזיה. הטכנולוגיה של פריימסנס היתה המפתח להצלחה המסחררת של הקינקט: ב-2011, עם השקת המוצר, מיקרוסופט דיווחה כי נמכרו 8 מיליון יחידות מהמוצר תוך 60 יום.

״הייתי חבר בהנהלה של חטיבת האקס-בוקס - שמכרה ב-10 מיליארד דולר ב-2009. מיקרוסופט, שהובילה את שוק הגיימינג עם האקס-בוקס, הפסידה את ההובלה לנינטנדו שהוציאו את ה-Wii. התוכנית היתה לבנות בקר דומה והתחלנו לחפש דברים מעניינים שיביאו לקפיצת מדרגה״, משחזר ליכטמן. במסגרת החיפושים, שישה סטארט־אפים ישראליים הגיעו למטה החברה, ועם שלושה נחתמו הסכמים אסטרטגיים - פריימסנס ששולבה בקינקט ונרכשה בהמשך על ידי אפל, ושתי החברות הנוספות, 3DV ו-Ntrig, שנרכשו על ידי מיקרוסופט.

״זה הוביל לשינוי של 180 מעלות באסטרטגיה של מיקרוסופט", אומר ליכטמן. "שנה וחצי אחרי זה יצא קינקט, שהיה הטכנולוגיה הכי מוצלחת. בשלושה חודשים נמכרו יותר מ-10 מיליון יחידות ומיקרוסופט עברה להובלה בתחום הגיימינג. זו דוגמה לרעיון של להיות בתוך סטארט־אפ ניישן ומחובר בצורה אינטימית למה שקורה כאן, מתרגם את זה להזדמנויות למיקרוסופט״.

עוד רכישה מוצלחת באותה תקופה היתה של חברת ג'יטקו מרעננה, שעסקה בתמיכה למחשבים, ב-110 מיליון דולר. כך נולד ב-2009 אחד ממוצרי האבטחה המובילים בעולם - Forefront Security - עם 100 מיליון משתמשים. ״זה מסוג הדברים שבחברה ענקית כמו מיקרוספט גורמים לאנשים להבין שיש פה נכס אמיתי וחל שינוי. זו חברה שחושבת במושגים של מאות מיליונים או מיליארדים, אז אם אתה לא עושה שינוי כזה, קשה לקבל תשומת לב כשמתחילים לקרות הדברים הגדולים״, אומר ליכטמן.

עם זאת, ליכטמן מציין שעד כה אין הסתכלות על מרכז הפיתוח בישראל כיחידת רווח שיש לה אחריות עסקית גלובלית על המוצרים שהיא מפתחת. הצמיחה של המרכז הואצה באמצעות הרכישות - ותוך שנתיים החברה צמחה לכ-400 איש, מחצית מהצמיחה היתה בעקבות רכישות. בנוסף לרכישות, מיקרוסופט ישראל הובילה השקעות, בין היתר בווייז, שבהמשך נרכשה על ידי גוגל במיליארד דולר. בהמשך שוכפל מודל מרכז הפיתוח האסטרטגי גם להודו ולסין. כיום כבר לא מרגישים במיקרוסופט שעתיד המרכז בישראל אינו ודאי - ובטוחים שהוא כאן כדי להישאר.

בעשור האחרון התרחבה מיקרוסופט לתחומי התמחות טכנולוגיים נוספים בישראל - כולל טלקום, ביג דאטה ובינה עסקית. ב-2011 פרש ליכטמן ממיקרוסופט, והוחלף בידי יעקובי.

תוכנית האקסלרטורים
 שנולדה בישראל

אם התקופה הראשונה של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל אופיינה בחלוציות, תקופת ליכטמן סימנה את הפיכת המרכז לאסטרטגי ברמה גלובלית - התקופה הנוכחית מסמנת מגמה מדאיגה יותר להיי־טק הישראלי בכללותו: השחיקה ביתרון היחסי של המהנדס הישראלי וקושי גובר להצדיק את עלויות העסקתו. לא פלא שהמנהל הנוכחי של מרכז הפיתוח נשמע גם הפסימי ביותר.

"בשנים הראשונות לא היתה בעיה לגייס עובדים. בהייפ של הבועה ב-2000 זה נהיה קשה יותר, אבל בין לבין היה קל לגייס לכל תפקיד", אומר נתן. ב-2011, עם כניסת יעקובי לתפקיד מנכ״ל המרכז, ערכה ההנהלה הסתכלות מחודשת על המיקוד שלה. "העולם השתנה - אחד הדברים שקרו הוא שהמרכזים בהודו וסין נהיו סופר־משמעותיים. הם גדלים, יש להם כוח הנדסי משמעותי, הרבה מהנדסים חוזרים מרדמונד להודו והתחרותיות של ישראל מבחינת עלויות נפגעת״, אומר יעקובי.

לדברי נתן, בתחילת הדרך עלות העסקת מהנדס ישראלי במיקרוסופט היתה כ-70% מעלות מהנדס אמריקאי, עם השנים שיעור זה עלה וכיום הוא כ-90% מעלות מהנדס בעמק הסיליקון. ״אנחנו כמעט לא תחרותיים מול ארה״ב, והודו וסין מציגות יכולת הנדסית, ניסיון ויתרון בעלויות. בנוסף, כמות הכישרונות שישראל מייצרת יחסית לאקו־סיסטם של ההיי־טק והסטארט־אפים שגדל - הולכת וקטנה", אומר יעקובי. לדבריו, הגורמים לכך שמיקרוסופט בכל זאת פועלת בישראל הם יכולת טכנולוגית ומחקרית טובה מאוד, לצד פעילות באקו־סיסטם של סטארט־אפים ויזמים שמאופיין באנשים חובבי אתגרים וסיכונים שעמידים בפני כישלונות.

בעקבות ההבנה שהיתרון של ישראל אינו בעלות ולא בכמות, מרכז הפיתוח החליט להתמקד רק בתחומים טכנולוגיים שבהם מצטיינת המדינה, כמו אבטחת מידע, ניתוח מידע לצרכים עסקיים וניתוח מידע לצורכי צרכנים. על פרויקטים שאינם באחד משלושת התחומים האלה - לרוב יוותרו במרכז.

"כוח אדם איכותי - ישראלי, סיני או הודי - רוצה לעבוד על הדברים החשובים. עשינו קפיצת מדרגה מטורפת מהקמת המרכז בתחילת שנות ה-90. כיום אנחנו מפתחים את המוצרים הכי חשובים לחברה, למשל, בתחום האבטחת מידע, זה חלק מהמסע שעשינו", אומר יעקובי, שמאז שנכנס לתפקיד, המרכז גדל מ-600 לכ-1,000 עובדים. שינוי זה מחדד את השינוי הגדול ממרכז שבראשית ימיו לקח על עצמו פרויקטים טכנולוגיים שאף אחד בחברה לא רצה, וכיום נמצא בחזית הארגון.

בנוסף, החליטו במרכז בישראל לקחת סיכונים כדי לייצר יתרון גלובלי. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא תוכנית האקסלרטורים של מיקרוסופט שנולדה בישראל. ב-2012 פנו אנשי המרכז בישראל לנאדלה, שהיה אז מנהל חטיבת השרתים והכלים שאליה השתייך המרכז, והציעו לו להקים תוכנית לליווי סטארט־אפים שאינם קשורים לחברה. "השאר הוא היסטוריה", אומר יעקובי. כיום ישראל נהפכה למעצמת אקסלרטורים, עם יותר מ-80 תוכניות שונות. האקסלרטור החלוצי של מיקרוסופט, שבמשך שנים סטארט־אפים נרתעו מהגישה שלה שנתפשה מיושנת, הוא אחד המובילים בעולם - עם 454 בוגרים, 29 אקזיטים, שלוש הנפקות ו-1.78 מיליארד דולר שגויסו.

תוכנית זו מספקת לסטארט־אפים חלל עבודה, ליווי של מנטורים במשך כמה חודשים ומסייעת להם לבצע קפיצת מדרגה עסקית בתקופה קצרה, כאשר החברה לא מקבלת בתמורה מניות בסטארט־אפים. ״התוכנית הזאת גרמה לכך שסטארט־אפים מסתכלים בצורה שונה על מיקרוסופט. בנוסף, יותר מ-80% משתמשים במערכת ההפעלה שלנו בענן ומכניסים סכומים משמעותיים לחברה. ההחזר להשקעה הוא טוב", מסביר יעקובי את ההיגיון שמאחורי התוכנית.

"הפחד: שהאקו-סיסטם 
כאן ימצה את עצמו"

רובד נוסף ומשמעותי בפעילות של מיקרוסופט בישראל הוא רכישת סטארט-אפים. בדרך זו החברה מכניסה פנימה טכנולוגיות חדשניות וממשיכה בצמיחה. בשנה האחרונה היתה מיקרוסופט הרוכשת הפעילה ביותר של סטארט־אפים ישראליים: החברה רכשה חמש חברות מקומיות, הגדולה שבהן - חברת אבטחת המידע אדאלום, שנרכשה בכ-320 מיליון דולר.

"יש כמה סיבות למה הכוכבים הסתדרו השנה. סאטיה הרבה יותר פתוח לישראל - נעשו פה יותר רכישות מאשר בעמק הסיליקון. זה נובע מכך שהתמקדנו ברכישות בתחומים שחשובים לפעילות של המרכז בישראל״, אומר יעקובי. גורם נוסף הוא כמובן פרסונלי: מי שמנהל את המיזוגים והרכישות של מיקרוסופט מחוץ לארה״ב וסין הוא הישראלי יאיר שניר, שהיה מעורב בכל העסקות.

למרות התחזיות הקודרות בכל מה שקשור לכוח האדם בהיי-טק הישראלי - שהוא הגורם שמושך לכאן את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם - אנשי מיקרוסופט אופטימים. ״אנחנו מובילים דברים משמעותיים מאוד לחברה - שהיא לא יכולה להתקיים בלעדיהם", אומר יעקובי. "קל לנו מאוד לגייס עובדים. אין לי חשש לגבי מיקרוסופט בישראל, ואני אופטימי מאוד לגבי היכולת של התעשייה להמשיך לייצר סטארט־אפים. המקום שאני פסימי הוא העובדה שיש פחות בוגרי מדעי המחשב כל שנה ופחות תלמידים שלומדים מתמטיקה".

לדברי יעקובי, ״אני מסתכל על המקצועות שיהיו בעתיד - הם טכנולוגיים לחלוטין. יש צפי שב-2019 יהיה מחסור של 2 מיליון עובדים בתחום הסייבר סקיוריטי. מישהו יצטרך למלא את כל הכוח האדם הזה. כשאני מסתכל עלינו בתור מדינה שמבינה כמה ההיי-טק חשוב, שלא מייצרת מספיק מהנדסי תוכנה, לא מספיק תלמידים של חמש יחידות מתמטיקה ורמות השכר שעולות, אני פוחד שהאקו-סיסטם ימצה את עצמו. אני שואל את עצמי מה יקרה כשעובד ישראלי יעלה 20% יותר מאמריקאי".

לדברי ליכטמן, ״מדהים אותי הפער בין התלונות באוכלוסייה על חוסר היכולת לגמור את החודש לצורך בתעשיית ההיי־טק שמשלמת את המשכורות הכי גבוהות במשק. יש כשל שוק - ביקוש אדיר והיצע קטן. כשאנשים באים להתייעץ אתי בענייני קריירה, אני אומר לכולם - תעשו תואר דו־חוגי של מה שבא לכם - עם מדעי המחשב. תתחילו עם האהבה שלכם - אבל יהיה לכם לאן 'ליפול'".

״בחינוך, בניגוד לעסקים, השאלה קלה - חייבים להשקיע", אומר נתן. "נוצר צורך דחוף שמתחילים להכיר בו. זה אומר שבסוף זה חייב להיפתר".

בשנים האחרונות מקדם יעקובי את הנושא גם במסגרת פעילות פורום החברות הרב־לאומיות של IATI (הארגון הישראלי לטכנולוגיות מתקדמות). המאמץ האחרון של החברה בתחום הוא ההחלטה לעודד שילוב אוכלוסיות נוספות שאינן מיוצגות בהיי־טק הישראלי. באפריל תפתח החברה לראשונה מרכז פיתוח ראשון בנצרת, שבו יועסקו בשלב הראשון 50-30 עובדים ערבים מהסביבה. לדברי יעקובי, מיקרוסופט הגדילה את מספר העובדים הערבים המועסקים אצלה ב-300% בשנה האחרונה. אמנם עדיין מדובר במספרים קטנים, אך בחברה צופים שבשנים הקרובות שיעור זה יגדל, מאחר שגרעין העובדים שהצטרפו לחברה ימשוך עובדים נוספים, בשיטת "חבר מביא חבר".

בניגוד לנתן, שעזב את עולם הטכנולוגיה ומתמקד כיום בחינוך הדור הבא שיצטרף למרכזי הפיתוח בתור מורה בחטיבת ביניים, ליכטמן עבר לצד אחר של מפת ההיי־טק הישראלי. מאז שפרש מהחברה ב-2011, פועל ליכטמן כמשקיע פרטי, ויחד עם חיים שני, לשעבר מנכ״ל האוצר, הקים את קרן (IGP (Israel Growth Partners, שמתמחה בהשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבי צמיחה.

״אני אוהב סטארט־אפים ולעבוד עם אנשים. לכן העבודה עם היזמים היתה המשך טבעי מבחינתי", אומר ליכטמן. "כשהתחלתי לעבוד על זה משהו הטריד אותי. מצד אחד כולם מתלהבים מזה שאנחנו סטארט-אפ ניישן - כאשר הישראלים חסרי סבלנות, תמיד רצים לדבר הבא וכל אקזיט מכניס כסף לכלכלה. רציתי לעשות שינוי מבני שייתן הזדמנות לחברות לצמוח. יש עשרות חברות שיכולות להפוך לצ׳ק פוינט הבאה. החלטנו לנסות לעשות שינוי".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם