רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על מפית נייר ובשיחה בפאב: כך נולד אקזיט של 175 מיליון דולר

לפני 6 שנים ישבו שניים מיזמי ריפליי בפאב בלונדון ושירטטו על מפית נייר את הרעיון לגבי הדרך שבה יוכלו לראות משחק כדורגל מעיניו של השוער - השבוע זה נגמר באקזיט ■ אביב שפירא, ממייסדי החברה: "החזון שלנו הוא שהטכנולוגיה תיהפך לפורמט הווידאו החדש"

6תגובות

הסיפור של ריפליי, ששלשום הגיעה ליום שעליו חולם כל יזם שמקים סטארט־אפ כשנמכרה בכ-175 מיליון דולר לחברת אינטל, התחיל במקום המושלם בעבור סטארט־אפ שהמוצר שלו נוגע לענף הכדורגל - בפאב לונדוני לפני שש שנים. אורן חיימוביץ'-יוגב, מנכ"ל ריפליי, ואביב שפירא, מייסד נוסף בחברה ומנהל חטיבת התפעול והתוכן, עבדו בבריטניה בפרויקט משותף לחברת תאלס הצרפתית, העוסקת בפיתוח מטוסים ללא טייס, ולאלביט מערכות. שפירא הוא מהנדס אווירונאוטיקה בוגר הטכניון, ואילו חיימוביץ'-יוגב הוא בוגר תואר ראשון בפיזיקה והנדסת חשמל ותואר שני באלקטרואופטיקה - שניהם מהטכניון, זוכה פרס ביטחון ישראל ולמד תואר שני במינהל עסקים באוקספורד. השניים היו נפגשים לעתים לארוחות צהריים בפאבים, שותים בירה וצופים בליגת הכדורגל. ״אמרנו: 'איזה מגניב היה אילו יכולנו לראות את המשחק מהעיניים של השוער'״, נזכר שפירא השבוע באחד הנושאים שחזרו בשיחות שלהם. השניים התחילו לגלגל רעיונות על מפית נייר - שנשמרה עד היום - ולגייס כסף ראשוני מחברים במשפחה.

ספק אם אחד מהם האמין ששיחת הפאב הזו תוביל לפגישה שנערכה לפני חודשיים וחצי בין חיימוביץ'-יוגב לבריאן קרזניץ', מנכ״ל אינטל NY אינטל נתונים גרפים עבור NY אינטל שער שינוי לאתר Finance  . השניים שוחחו על תערוכת האלקטרוניקה (CES) שעמדה להיערך זמן קצר לאחר מכן בלאס וגאס, ובמהלכה עלה לראשונה הרעיון שאינטל תרכוש את ריפליי. אחרי חודשים ארוכים של משא ומתן, שלשום הרעיון הבשיל, ונחתמה בין הצדדים עסקת הרכישה.

הדמיה של טכנולוגיית FreeD של ריפליי. "צפה איך שאתה רוצה"
E.T. Production

ביום רביעי בשעות הבוקר, בסמוך לחתימה על ההסכם, כינס חיימוביץ'-יוגב יוגב את 80 עובדי ריפליי המועסקים במרכז הפיתוח שלה ברמת החייל, ובישר להם שיצטרפו לאינטל. העובדים לא צריכים להיות מודאגים מפיטורים בתקופה הקרובה - אינטל מתכננת להכפיל את המרכז בעקבות הרכישה. הוא בעצמו מונה לסגן נשיא בחברה שאחראי על התחום החדש והצומח של מציאות מטמיעה (Immersive Reality), שמעטים יודעים להסביר בדיוק מהו.

מסייעת לקבוצות לשפר 
את הביצועים

אם נחזור רגע ל-2010 - באחד הביקורים של שפירא בישראל הוא סיפר לאחיו, מתיאו, על הרעיון לפתח זווית צילום שאין בה מצלמה. מתיאו היה זה שחשב לפתח פתרון טכנולוגי של יצירת שחזור תלת־ממדי של המצלמות. כיום הוא מודה שהוא לא התכוון להקים סטארט־אפ, זה נראה לו צעד פרוע. הוא מילא תפקיד בכיר בסטודיו האנימציה של JVP בירושלים, ולא התעניין בספורט. מתיאו נחשב לחלוץ בתחום האנימציה, ואחיו מספר עליו שבגיל 21 כבר היה מרצה בכיר בבצלאל.

״הרעיון שדיגדג לי ברמה הטכנולוגית היה לייצר מצלמה איפה שאין מצלמה, על ידי עיבוד מידע שמתקבל ממצלמות אחרות״, מספר מתיאו. שלושת המייסדים התחילו לבדוק את הרעיון ולערוך ניסויים. הצילום הראשון היה ניסוי בצילום מתעמל שקופץ מעל משוכה, והעיבוד כולו נעשה באופן ידני. על סמך הדגמה זו גייסה החברה את ההון הראשוני שלה.

מייסדי ריפליי. מימין: מתיאו שפירא, אורן חיימוביץ'־יוגב ואביב שפירא
איתי ארבל

בשלב מוקדם בדרכה נקרתה בפני ריפליי הזדמנות פז שסללה את דרכה ללב עולם הספורט העולמי. במה שמגדירים היזמים כחוצפה או תעוזה, הם הצליחו להגיע בשלב מוקדם לפגישה עם אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי העולמי. הפגישה התקיימה בלונדון באביב 2011 - קצת יותר משנה לפני אולימפיאדת לונדון. היזמים, שהתרגשו מאוד לקראת הפגישה ושכרו לכבודה חדר במלון, הציגו לגלעדי את ההדגמה של הטכנולוגיה, ולדבריהם נעתקו המלים מפיו. הוא עצר את הפגישה והתקשר למנולו רומרו, שהיה בשעתו מנהל ה-OBS, הגוף שאחראי על שידורי האולימפיאדה. במקרה, גם רומרו הגיע באותו יום ללונדון, וגלעדי הודיע לו שעוד באותו ערב הוא חייב לפגוש שני חבר׳ה. הפגישה הזאת היתה מוצלחת גם היא, ובעקבותיה הודיע רומרו ליזמים שאם יעמדו באבני הדרך שהציב להם - הטכנולוגיה תשולב בשידורי האולימפיאדה. כיום הם מודים שבזמן שבו נערכה הפגישה עוד לא היתה מערכת לחברה, ולמעשה לא היה לה כלום למעט ההדגמה המצולמת. כשהוא שאל מה הגודל הפיזי של המערכת, אביב עשה תנועת יד שסימנה את הגודל המשוער של הקופסה, ורומרו אישר אותה.

בשלב זה, שבו לכל אחד מהיזמים עוד היתה עבודה בחברה אחרת, החברה נכנסה למרוץ לקראת האולימפיאדה. החברה יצאה לגיוס כסף, שכרה מרתף ברחוב החשמונאים 100 בתל אביב, ובמימון הראשוני רכשה מצלמות ומחשבים. עוד לפני האולימפיאדה, בדצמבר, החברה הציגה הדגמה של הטכנולוגיה שהיתה במבחן לפני המשחקים האולימפיים. ריפליי שכרה אולם ספורט במדריד שבו היתה צריכה להציג לאנשי הוועד האולימפי צילומי מתעמלת בזמן אמת. כשאנשי האולימפיאדה הגיעו לאולם, השחזור התלת־ממדי עוד לא עבד בצורה מספקת. ״זה נראה נורא. אמרתי לצוות - זהו, זמן אמת, שיהיה בהצלחה. ובפעם הראשונה בהיסטוריה שהטכנולוגיה עבדה זה היה מולם. היו מחיאות כפיים באולם, התרגשות גדולה״, נזכר אביב. ״זו הוכחה לכוח עליון - גם מי שלא מאמין בכוח עליון, מאמין שזה היה מעשה של מזל״, מוסיף מתיאו.

תוך שנה ושלושה חודשים העמידה החברה מוצר, והענף שבו החליטו להשתמש לראשונה ליישום הטכנולוגיה של ריפליי היה סוס קפיצה שבו הטכנולוגיה מאפשרת בחינה מעמיקה של תנועות המתעמל. בספרד עברו 10 דקות מרגע צילום המתעמלת עד יצירת השחזור התלת־ממדי. החברה נדרשה להוריד את משך זמן זה לפחות מדקה - עד האולימפיאדה. מאז, בכל שנה מצמצת החברה בחצי את זמן העיבוד. ״לפי חוק מור (חוק שמכתיב את הקצב שבו מפתחים דורות חדשים של שבבים, ע"א), כל שנתיים מוכפל מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב. זה מתאים לסיפור שלנו, כי גורדון מור היה אחד המייסדים של אינטל. חוק מור שלנו הוא שבכל שנה מצמצמים בחצי את זמן העיבוד. השנה אנחנו כבר בפחות מחצי דקה. המטרה היא לעשות את העיבוד בזמן אמת באולימפיאדת טוקיו ב-2020״, מגלה חיימוביץ׳־יוגב.

כדי להתאמן לקראת האולימפיאדה בלונדון, עברה ריפליי לאולם ששכרה בזכרון יעקב, ושיפרה את הטכנולוגיה תוך כדי צילום המתעמלת האולימפית ולריה מקסיטואה. מיליארד איש נחשפו באולימפיאדה לתוצרים שהופקו במערכות של ריפליי.

חדר בקרה שמתנהל בטכנולוגיית FreeD , בעת משחק כדורסל בליגת ה– NBA
E.T. Production

האולימפיאדה היתה תחילת הדרך. החברה זכתה להכרה כשב-2014 זכו מייסדיה בפרס האמי, החשוב ביותר בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית, על הישג טכנולוגי בעבור עבודתם עם הניו יורק יאנקיז ו-Yes Network. באותה שנה נבחרה ריפליי על ידי מגזין "פורבס" לאחת מעשר החברות החדשניות בעולם בתחום הספורט. החברה גם לקחה חלק בשידורים של אירועי ספורט המוניים ואהובים כמו הסופרבול ומשחקי ה-NBA.

הטכנולוגיה של ריפליי מחולקת בליבה שלה לשלושה רכיבים מרכזיים: הקלטה של האצטדיון באמצעות סט מצלמות, למשל 36 במשחקי ה-NBA, שמחוברות ביניהן בסיבים אופטיים, ושימוש בתוכנות שמאזנות את הצבעים ואת החשיפה, כך שאפשר יהיה לצלם במגוון תנאי מזג אוויר ותאורה. החלק השני הוא שחזור תלת־ממדי של הפיקסלים הדו־ממדיים שנקלטים במצלמות לפיקסלים תלת־ממדיים. המצלמות מסביב לאצטדיון קולטות פיקסלים, נקודת צבע זעירות, ומהן משחזרים איך נראה כל אלמנט בחלל מהזוויות השונות של המצלמות. כך מתקבלת תמונה מציאותית מבחינת הצבע, הברק וההשתקפות של כל גורם. בשלב השלישי הופכים את המידע לתמונה. כיום רוב היישום של הטכנולוגיה של ריפליי נצפה במכשירים שבהם הצפייה היא דו־ממדית, אך בחברה צופים שתוך כמה שנים ישתמשו בה לשחזור תלת־ממדי של המציאות במכשירים מתאימים.

אביב מסביר שעשרות לקוחות החברה מתחלקים לשלושה סוגים. הראשון הוא הקבוצות, למשל דאלאס קאובויז וניו יורק יאנקיז, שהחברה מספקת להן שירות תוכן ללוח המשחק בזמן אמת. הקבוצה השנייה היא רשתות הטלוויזיה שמשתמשות בטכנולוגיה של החברה להעצמת חוויית הצפייה בבית, באמצעות שידור הילוכים חוזרים מהמשחק מזוויות שמוסיפות ערך לצופה. כך למשל, בשידור הסופרבול האחרון, רשת CBS הביאה את הטכנולוגיה של ריפליי ל-160 מיליון איש בארה״ב שצפו בבתים ובאירועים חברתיים במשחק. קבוצת לקוחות שלישית היא הליגות, שמטרת שיתופי הפעולה עמן היא לייצר חוויית צפייה אינטראקטיבית לצופים, למשל כך שהצופה יוכל לבחור מאיזו נקודה במגרש לצפות במשחק ולעבור בין נקודות צפייה שונות. אפשרות זו עד כה לא יצאה לפועל, והטכנולוגיה נמצאת כעת בשלבי בדיקה (בטא), וצפויה להגיע לצרכנים תוך 18 חודשים.

בנוסף לשידור המשחקים לצופים, ריפליי מספקת לקבוצות ולערוצים ניתוח אנליטי ומקצועי של המהלכים במשחק הספורט. כך החברה עוזרת בפיתוח הצד המקצועי בקבוצות, והיא מפתחת כיום מערכת אנליטיקה מקצועית עם אחת הליגות האמריקאיות הגדולות. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לדעת בכל רגע את המיקום המדויק של כל שחקן ושל כל איבר שלו. כך למשל היא יכולה למדוד באיזו מהירות חובט שחקן בייסבול בכדור או מה המרחק מידו של השחקן לבסיס - בלי להשתמש באף חיישן שנמצא על גוף השחקן.

הלקוחות משלמים מאות אלפי דולרים לכל פרויקט. לפני כל משחק מגיע צוות של החברה להתקין במגרש את הציוד - שכולל מצלמות ואמצעי עיבוד ושידור. בזמן המשחק דואגת ריפליי לתפעול השידור באמצעות שני אנשים שנמצאים בשטח - ״טייס״ ו״נווט״ - בשיתוף החברה או הליגה. החברה מעסיקה לשם כך 23 טכנאים בארה״ב. מערכות של החברה מותקנות באירופה, בקוריאה הדרומית, בברזיל ובארה״ב.

חלק נוסף במודל העסקי של החברה מבוסס על שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה. מלבד אינטל, ריפליי עובדת עם ענקית טכנולוגיה אמריקאית, חברה יפנית ויצרניות בתחום המובייל. ריפליי מפתחת עם החברות פלטפורמות שיאפשרו בעתיד שידור תוכן תלת־ממדי במשקפי מציאות וירטואלית ובטלפונים סלולריים. שיתופי הפעולה האלה צפויים להמשיך לפעול גם לאחר הרכישה.

בעתיד: תלת-ממד בכל מקום

במהלך שנות פעילותה גייסה ריפליי 27 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון של החברה הושלם בחודשים האחרונים ודווח רק בשבוע שעבר. את הסבב הובילה זרוע ההשקעות של דויטשה טלקום, והשתתפו בו גם OurCrowd והמשקיעים הקיימים בחברה, שכוללים את סמסונג ונצ׳רס, זרוע ההשקעות של חברת האלקטרוניקה הקוריאנית, גוגנהיים פרטנרס ו-Cervin Ventures. בנוסף לקרנות, השקיעו בחברה משקיעים פרטיים, ובהם היזם האמריקאי מארק קיובן, מייסד כתר פלסטיק סמי סגול, האנג׳ל גיגי לוי, אחד ממיסדי חברת התקשורת האמריקאית AT&T ג׳ון סטנטון, וגיל מזרחי. גורם נוסף שירוויח מהמכירה הוא קרן תמורה, שמקבלת אופציות בסטארט־אפים ומממשת אותן במקרים של אקזיטים. הכנסות הקרן מיועדות לתרומה לעמותות.

שיתוף הפעולה של ריפליי עם אינטל התחיל לפני שנתיים וחצי והתפתח לכיוונים טכנולוגיים ועסקיים בשוק הספורט העולמי. בריאן קרזניץ׳, מנכ"ל אינטל, דיבר ב-CES בינואר בהתלהבות על החברה הישראלית: "מה שאתם רואים כאן הוא הכוח להגדיר מחדש מה זה אומר לצפות ולחוות ספורט", אמר בהדגמה של הטכנולוגיה על בימת האירוע, ״אנחנו מצפים לראות את הטכנולוגיה הזאת מגיעה למגרשי המשחקים הגדולים בעולם. זה הולך לשנות את המשמעות של חגיגות הניצחון. זה לוכד את הספורט שאתם אוהבים בתנועה, והופך אותו לחוויית תלת־ממד שאפשר לצפות בה מחדש כאילו אתם ממש במשחק״.

כעת שיתוף הפעולה הגיע להבשלה בצורת מיזוג. "אינטל תיקח את החזון שלנו ותיתן לו דחיפה. זה אחד הדברים שהכי חשובים לנו - אפילו יותר מהכסף - שאנשים בבית ישתמשו בטכנולוגיה, ושהיא תיהפך לפורמט הווידאו החדש", אומר אביב.

שלשום, לאחר פרסום העסקה, נשמעו טענות מפי גורמים בתעשיית ההיי־טק שלפיהן אפשר היה להמשיך לגדל את החברה ולהפוך אותה לחברה ישראלית עצמאית וגדולה. "אנחנו לא מונעים מכסף. המחיר שאינטל שילמה היה חשוב לנו פחות, כי היתה התחייבות של אינטל ושל קרזניץ', שהולך להשקיע בחברה סכומים גדולים יותר מסכום הרכישה בשנים הקרובות. זאת השותפות שאני מחפש", מודה חיימוביץ'-יוגב. "הגענו לשלב שאינטל היא רוכשת נוחה מאוד לנו. היא נמצאת בצומת דרכים שבו היא עובדת עם כל החברות - פייסבוק, סוני, מיקרוסופט ואחרות. אנחנו רואים בזה פרק ב' של החלום - לא אקזיט, שהולכים הביתה. אנחנו חושבים שעם אינטל נגשים את החלום בצורה גורפת יותר".

ריפליי, שכבר חמש שנים פועלת באירועי הספורט הגדולים בעולם, מכניסה את המותג של אינטל לזירת מגרשי הספורט, לקבוצות ולליגות המובילות. התוצר הראשון של שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין החברות לאחר הרכישה יהיה נגן שיספק למשתמש חוויית צפייה אינטראקטיבית, שאותה הוא יוכל להקליט, לערוך ולשתף ברשתות החברתיות. ריפליי התאימה את הטכנולוגיה שלה כך שתעבוד בצורה אופטימלית עם מעבדי הדור השישי של אינטל, שיותקנו במחשבים שיצאו לשוק בעתיד הקרוב. כלומר, הנגן תוכנן כך שיעבוד בצורה אופטימלית עם החומרה של אינטל, ומבוסס על כוח העיבוד של המעבדים."הסינרגיה עם אינטל מיוחדת, כי היא מנגישה למאות מיליוני צופים וצרכני מדיה בשנה תכנים שאפשר להשתמש בהם בצורה אינטראקטיבית״, אומר חיימוביץ'-יוגב.

מבחינת אינטל, מדובר ברכישה חריגה יחסית של חברה שאמנם יש לה טכנולוגיה עמוקה, אך היא פועלת בעיקר בעולמות המדיה. ״אינטל מנסה למצב את עצמה כחברה שעושה הרבה מעבר למעבדים. היא כבר מובילה בעולם בפיתוח וייצור מעבדים, ומשפרת באמצעותם את חוויית המשתמש״, אומר חיימוביץ'־יוגב.

גם לאחר הרכישה, ריפליי תשמור על המותג שלה - FreeD - ותמשיך לפעול ממשרדיה. חיימוביץ'-יוגב ימשיך לנהל את הפעילות של ריפליי, שתימשך כסדרה. ״יש לנו הרבה דברים לעשות - לכבוש את כל המגרשים, ולהתחיל להתעסק גם בקולנוע במוזיקה בקרוב״, אומר חיימוביץ'־יוגב. היועץ של החברה בתחום הקולנוע הוא הבמאי המוערך ארי פולמן, יוצר הסרט "ואלס עם באשיר". ״לדבריו, הטכנולוגיה שלנו יכולה לשנות את עולם הפקת הקולנוע - פולמן מתאר עולם שבו במאי כמוהו יכול לחסוך שעות עבודה, והחלטות רבות שהוא צריך לקבל ביום הצילומים - לדחות לחדר העריכה. המערכת נותנת לו את כל אפשרויות הצילום. בעשירית מהזמן אפשר לצלם סצנות״, אומר חיימוביץ'-יוגב. בתחום המוזיקה, החברה מתכננת ליצור את ערוץ ה-MTV האינטראקטיבי הראשון, ולהעביר שידורים משבוע האופנה של מילאנו. ריפליי כבר שיתפה פעולה עם הראפר Will.I.Am בפיתוח מוצר ב-2014, אך בסופו של דבר השותפות לא נשאה פרי.

כשותפים להקמת סטארט־אפ, האחים שפירא מספרים שהחוויה דווקא קירבה ביניהם, וכי העבודה הלכה עמם גם הביתה ולארוחות המשפחתיות. ״כל ארוחת צהריים אצל סבא וסבתא היינו מתכננים איך להשתלט על העולם, ופתאום התחלנו להיעלם לטיולים ביחד בשכונה״, מספר אביב. הם מסכימים שללא התמיכה של המשפחות ובנות הזוג הם לא היו מצליחים לבנות את החברה. ״שליש או חצי מהזמן אנחנו בחו״ל - תלוי בתקופה. בשאר הזמן חיים בשגרת סטארט־אפ. יש לי שתי בנות, בנות 4 וחצי ושנה וחצי, שתיהן נולדו אחרי הקמת החברה. השגרה היא לראות את הבנות בערב, לאכול ארוחת ערב עם אשתי - ואז ללכת לעבוד מ-21:00 או 22:00 עד 1:00 בלילה. המשפחה שלנו סובלת מזה שאנחנו בסטארט־אפ״, מודה אביב ומסביר בכך את ההחלטה למכור את החברה, אף שהיזמים הצהירו בעבר שהם לא מעוניינים באקזיט.

לאן תגיע הטכנולוגיה של ריפליי? בחברה מאמינים שהיא תיצור מציאות תלת־ממדית וירטואלית סביבנו, מהר ממה שאנחנו חושבים. ״הצפי הוא שבעתיד זה ישתכלל טכנולוגית, עד שיגיע למצב שבכל בית וקניון יותקנו כמה מצלמות קטנות בקיר שיאפשרו לשגר את עצמך לכל מיני מקומות בעולם", צופה מתיאו. "עולם ההון־סיכון מצביע בהשקעות שיום אחד כל מה שקשור ייהפך לתלת־ממדי. המשמעויות של וידאו תלת־ממדי הן מטורפות. כבר כיום אפשר לשים אותך בתור השער בליגת האלופות של ברצלונה ולראות את מסי רץ אליך. תוכלי לקנות כרטיס ולהרגיש שאת נמצאת בתוך המגרש עם השחקנים, לראות הופעה בפארק הירקון בלי להיות שם, לקחת קורס יוגה עם שמונה אנשים שכולם יהיו בחדר אחד וכל אחד מהם יהיה במקום אחר בעולם, או לחיות במציאות שבה את הולכת עם חברה לסרט והיא בכלל לא לידך. זו המהפכה האמיתית - זה לא מדע בדיוני. הטכנולוגיה כבר עובדת, ועכשיו זה משחק של זמני עיבוד. נותר רק לשאוף ליום שיהיה רוחב פס באינטרנט שיאפשר למידע לזרום, ומשקפיים קטנים מספיק״.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם