רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך זינק שכר טייסים באל על מ-70 ל-150 אלף שקל בחודש?

בשבוע האחרון עברו 13 טיסות אל על למטוסים חכורים. זה כבר לא אירוע נקודתי, אלא מתחיל להשתרש כנורמה - וזה מסוכן לעתידה של אל על

146תגובות

לפני כמה שנים שאלתי את מי שהיה אז מנכ"ל אל על אל על נתונים גרפים עבור אל על שער שינוי לאתר Finance  , חיים רומנו, מהו האתגר הגדול ביותר שלו. הוא השיב מיד: "נפט במחיר של 200 דולר לחבית". זה קרה כשמחירי הנפט זינקו והגיעו לסביבות 150 דולר לחבית - ולא נראה שמשהו היה יכול לעצור אותם. נפט וכוח אדם הם שני סעיפי ההוצאה העיקריים של חברות תעופה, ורומנו התלונן אז שבראשון הוא לא שולט, ובשני הוא מנסה לשלוט - ללא הצלחה.

מורשתו של רומנו נמשכת מאז, רק שהחשש מפני נפט ב–200 דולר לחבית התבדה, ולמרבה ההפתעה קרה בדיוק ההפך: מחיר הנפט ירד מ–107 דולר לחבית ביוני 2014 לאזור ה-30 דולר בחודשים האחרונים (34.6 דולר אתמול), וזה ניכר בדו"חות הכספיים של כל חברות התעופה ובהן אל על.

תא טייס, טייסי אל -על
רויטרס

בתשעת החודשים הראשונים של 2015 דיווחה החברה על רווחיות גבוהה במיוחד שלא ראינו ממנה הרבה מאוד שנים. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הסתכמו ב–1.57 מיליארד דולר, קצת פחות מההכנסות בתקופה המקבילה ב–2014 שהסתכמו ב–1.58 מיליארד דולר.

אבל הדרמה הגדולה היתה בשורת הרווח מפעולות רגילות, שהסתכמה ב–146 מיליון דולר לעומת מיליון דולר בלבד בתקופה המקבילה ב–2014. אפשר לספר הרבה סיפורים על התפנית הזו, אבל אפשר פשוט להסתכל על גרף מחירי הנפט באותה תקופה, שמראה את הירידה החדה שאיפשרה את הגדלת הרווחיות.

הזינוק ברווחיות הזניק גם את שווי השוק של החברה שהופרטה ב–2004 ודישדשה שנים ארוכות, והיא נסחרת כיום בשווי של 1.44 מיליארד שקל. ירידת מחירי הנפט היתה מן משמים לחברת התעופה, והיא מספקת הרבה אוויר לנשימה אחרי שנים קשות. בשלב הזה צריך היה גם לכתוב שאל על יכולה סוף סוף ליהנות מקצת שקט גם ביחסי העבודה המעורערים שלה, שנהפכו לאחד מאבני היסוד של המותג. אבל אי־אפשר לכתוב זאת. להפך.

מתברר שירידת מחירי הנפט אינה מביאה ברכה ליחסי העבודה בחברה, אלא אף מערערת ומחריפה אותם. המשך של שתי מגמות מדאיגות ביחסי העבודה שיתוארו כאן תיכף זורע את זרעי הפורענות של היחלשות החברה בטווח הבינוני והארוך. כל עוד מחירי הנפט נמוכים, המצב נראה בסדר וקשה יהיה למצוא בדו"חות הכספיים סימנים מעידים למשבר. אבל כשהעדנה הזו תחלוף, יתגלו הנזקים.

כרגיל וכצפוי, כשהרווחיות של חברה גדלה, העובדים והמנהלים תובעים לעצמם נתח מהחגיגה. אמנם הגידול ברווח מקורו בעניין חיצוני שאין לאיש באל על - לא לבעלים, לא למנהלים ולא לעובדים - השפעה עליו, אבל נחמד לקחת קרדיט על הישגים כאלה. השיפור במצב החברה הביא ללחצי שכר, ובגינם הושג הסכם ביוני 2015 שקושר בין הרווחים לשכר: ככל שהרווחיות גבוהה יותר - תוספת השכר גדלה.

מחירה של חבית נפט מסוג טקסס מתוק בדולרים.
302.11 - 90
3.2016 - 40

ההסכם הזה לא סיפק את טייסי החברה שדרשו יותר, ולכן מצאו לעצמם דרך עוקפת להגדיל את שכרם. בכמה להגדיל? בעשרות אחוזים. על פי נתונים שמסתובבים בחברה, יש טייסים ששכרם צמח מ–70–80 אלף שקל בחודש לכ–160 אלף שקל בחודש.

איך מגיעים לכזה זינוק? מתברר שבחברה יש מנגנון שמכונה "פיצול". לפי הסכם העבודה, הנהלת החברה רשאית לשבץ בתכנון הטיסות את הטייסים ל–85 שעות טיסה בחודש לכל היותר. אם יש צורך בשעות טיסה נוספות, ההנהלה פונה לטייסים ומבקשת מהם להתייצב, ולטייסים יש זכות לדחות את הבקשה או לקבלה בתמורה לתשלום נוסף. בפועל, בעונות הבוערות טייסים רבים עובדים 100–110 שעות בחודש.

איך הגדילו הטייסים את שכרם? בטיסות הטרנס־אטלנטיות הטייסים אמורים לנוח 44 שעות בארה"ב, ואחר כך לשוב לפעילות רגילה. לפני כמה חודשים הם דרשו שבטיסות לא מתוכננות (למשל, כשטייס אחד נאלץ להחליף טייס אחר) הטייסים לא ינוחו בארה"ב 44 שעות שבסופן יטיסו את הטיסה חזרה ארצה, אלא ינחיתו מטוס וישובו מיד לישראל בטיסה הבאה כנוסעים במחלקת עסקים - ולא כאנשי צוות - ויקבלו שכר עבור השעות האלה.

זה גרם לכך שבטיסות מסוימות יכולים להיות שמונה טייסים שמקבלים שכר - ארבעה פעילים וארבעה לא פעילים. זה הזניק את שכר הטייסים בצורה חדה והעביר להנהלת החברה מסר ברור שאם היא לא תדאג להעביר אליהם נתח נאה יותר מרווחי הוזלת הנפט, הם כבר ימצאו את הדרך להגדיל את שכרם. ההנהלה הבינה את המסר ומצאה דרך להראות לטייסים שהיא לא מתכוונת לתת להם לקבוע את שכרם, ודאי לא ברמות הגבוהות שאליהן הן נסקו - והיא מוצאת להם תחליף בדמות טייסים ומטוסים חכורים של חברות זרות במנגנון שקרוי "חכירה רטובה".

נוסעים שקנו בחודשים האחרונים כרטיסים לטיסות אל על, הופתעו לגלות שהמטוס אינו של אל על, ושהצוות זר. הצוותים האלו לא דורשים מנוחה של 44 שעות כמו עמיתיהם הישראלים, אלא מסתפקים ב–12 שעות מנוחה ואינם דורשים מושבים במחלקת עסקים, שפוגעים בהכנסת החברה.

לכאורה, יש כאן מאבק כוח סטנדרטי בין הנהלת אל על לטייסים, אך בפועל נזרעים כאן זרעי המשברים הבאים של אל על. ראשית, בתחום השכר - הרי אי אפשר לשלם משכורות כאלה לאורך זמן, ודאי כשמחירי הנפט יעלו. ושנית - בתחום השירות והמיתוג.

לאל על, שעדיין נתפשת כ"חברת התעופה הלאומית" על אף שהיא נמצאת בבעלות פרטית כבר 12 שנה, יש מיצוב של חברה ישראלית עם טייסים ישראלים שרבים מהם בוגרי חיל האוויר. זה מעניק לחברה איכויות נתפשות גבוהות ורמת אמון מצד הצרכנים, שמוכנים לעתים לשלם קצת יותר ובלבד שירגישו בבית. כשנוסעים רוכשים כרטיס טיסה באל על ומגלים שהם נמצאים במטוס זר עם צוות זר הם חשים מרומים, וייתכן גם שתחושת הנוחות או הביטחון שלהם נפגעת.

הסידור הזה לא תמיד עובד, ובחודשים האחרונים חלו שיבושים קשים בכמה טיסות, וחלקן אף בוטל עקב סירוב של טייסים לקחת טיסות ללא פיצול. הנימוק שלהם היה שהם "חולים" (תרגיל ישן של הטייסים). ביום רביעי, למשל, העבירה אל על ארבע טיסות לחברות זרות ואף ביטלה שתי טיסות לבייג'ין משום שלא היתה לה הרשאה להפעיל מטוס של חברה זרה לשם. הנזקים לצרכני החברה מתחילים להצטבר.

טייסי אל על לא מרגיעים את הנוסעים אלא אף זורעים ספקות כשהם אומרים: "טייסי החברה מוכנים להטיס ברגע זה את כל הטיסות. מאחר שהנהלת אל על חכרה מראש חמישה מטוסים נחותים הכוללים צוותים זרים, נאלצים הנוסעים להסתפק במטוסי לואו קוסט ובטייסים עם הכשרה לא ידועה - במקום מטוסי אל על וצוות אוויר מקצועי וישראלי". בשבוע האחרון עברו 13 טיסות אל על למטוסים חכורים. זה כבר לא אירוע נקודתי, אלא מתחיל להשתרש כנורמה - וזה מסוכן לעתידה של אל על.

נ.ב

כמה מנהלים שעבדו באל על שנים רבות טוענים כי החברה מעולם לא הופרטה. היא אמנם עברה לבעלות פרטית ב–2004, אבל התרבות הארגונית והניהולית שלה נותרה ממשלתית עם שלל ועדי עובדים ששולטים בה. בעיקר הטייסים. שלושה דברים יכולים לעצור את ההידרדרות הנוכחית ביחסי העבודה ובשירות של אל על: 1. עלייה במחירי הנפט ושחיקה ברווחיות 2. תקלה - לא עלינו - בטיסות החכורות 3. הידברות ממשית בין הנהלת החברה לוועד הטייסים והבנה של הצדדים שלא ניתן לנצל את קריסת מחירי הנפט כדי למסד נורמות מקולקלות שיפגעו בחברה ובכושרה התחרותי לאורך שנים. איכשהו נראה שהצדדים שומרים את הפתרון האחרון לסוף.

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם