תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

האיש שמכר את איזיצ׳יפ ב-810 מיליון דולר: "היא פשוט מושלמת"

אלי פרוכטר, מייסד איזיצ'יפ - שהתמזגה השבוע לתוך מלאנוקס, יוצא לפנסיה מוקדמת - וצולל לתוך האקווריום הביתי ■ הוא נפרד בצער ממפעל החיים שלו - אבל לא מתחרט ■ "יש תחושה שדבר טוב מפסיק להתקיים"

10תגובות

קשה היה לפספס ביום שני את ההתרגשות המהולה בעצב של העובדים במסדרונות חברת איזיצ'יפ ביקנעם. בזה אחר זה הם נכנסו לחדרו של המנכ"ל אלי פרוכטר, שייסד את החברה לפני 16 שנה, כדי שיחתום להם על טופס הטיולים. "בדרך כלל, כשיש אקזיט אנשים שמחים", אומר לנו פרוכטר, שכבר הוריד את התמונות מקירות משרדו וטוען שהיומן שלו להמשך השבוע פנוי, "אבל ההרגשה קשה מאוד. אני עצוב. כאן יש אבל גדול. איזיצ'יפ היא חברה שלאנשים היה כיף מאוד לעבוד בה ועצב גדול נפל על האנשים. יש תחושה שדבר טוב מאוד מפסיק להתקיים".

200 עובדי איזיצ'יפ איזיצ`יפ נתונים גרפים עבור איזיצ`יפ שער שינוי לאתר Finance   ביקנעם, ו–80 עובדים נוספים של החברה במשרדיה בארה"ב, החזירו בתחילת השבוע את תג העובד שלהם. קבוצה קטנה של עובדים, רובם מהנהלת החברה, סיימו את עבודתם. המדבקות על כלי הרכב החלו להתחלף בהדרגה וכתובות המייל הארגוני התחלפו גם הן. במקומן קיבלו העובדים תגים וכתובות חדשות - הפעם של חברת מלאנוקס NY מלאנוקס נתונים גרפים עבור NY מלאנוקס שער שינוי לאתר Finance  , שמשרדיה נמצאים ממש מעבר לכביש.

מנכל איזיצ'יפ אלי פרוכטר
גיל אליהו

מיזוג הענק בהיי־טק הישראלי בין איזיצ'יפ ומלאנוקס - שתי חברות טכנולוגיה ותיקות שפועלות בתחומים לא סקסיים במיוחד, אך חשובים לתשתיות התקשורת העולמיות - הגיע לאחר תקופה סוערת ומותחת, שבה היה נראה שהעסקה רחוקה מלהתממש. מאחורי הקלעים התנהל מאבק בעלי מניות סוער שעירב גורו השקעות מפורסם ועדת עוקבים שלו שהחזיקו בכ–30% ממניות איזיצ'יפ, וכן קרן גידור אקטיביסטית שחשבה כי השווי שלפיו נמכרה איזיצ'יפ - 811 מיליון דולר - הוא נמוך מדי. בסופו של דבר, במהלך ינואר אישרו בעלי המניות של איזיצ'יפ את העסקה - והחברה נמכרה לשכנה מיקנעם. עם השלמת המיזוג, השבוע גם נמחקו מניות איזיצ'יפ מהמסחר בתל אביב ובנאסד"ק.

איזיצ׳יפ נפלה לידי מלאנוקס לאחר שלא כבשה את היעד שאליו חשבה שתגיע. ב–1999 צפו האנליסטים שהשוק שבו היא פועלת, מעבדי תקשורת, יגיע ב–2005 לגודל של 7 מיליארד דולר. התחזיות האלה לא התממשו מעולם. כיום השוק מוערך ב–400 מיליון דולר בלבד - ורובם נמצאים ברשותה של איזיצ'יפ.

"כיום, כשאתה שולח משהו דרך האינטרנט - סרט או דואר אלקטרוני - הוא עובר כ–15 ראוטרים בדרך עד שזה מגיע לאמריקה, ובכל הראוטרים האלה יש שבבים של איזיצ'יפ. אנחנו מנתבים את התעבורה בעולם. מישהו מכיר אותנו?", תוהה פרוכטר. "אנשים מכירים את הקצוות, את פייסבוק. לא מכירים את התשתית, עוברים שם ולא יודעים שאתה שם. קצת מתסכל לייצר את התשתית שאין לה את ההילה של האפליקציות".

במידה רבה, סיפורם של פרוכטר ושל איזיצ'יפ הוא סיפורו של ההיי־טק הישראלי. בראשית שנות ה–90, כשנהפך פרוכטר ליזם, עוד לא היה דבר כזה "סטארט־אפ", תעשיית ההון־סיכון הישראלית רק התחילה להיווצר, וחברות הטכנולוגיה שפעלו בישראל פיתחו תשתיות בתחום התקשורת והחומרה. מאז ישראל נהפכה ל"סטארט־אפ ניישן", משקיעים מכל העולם מזרימים הון לסטארט־אפים המקומיים, במיוחד בתחומים אופנתיים בעולמות האינטרנט, המובייל והתוכנה. לעומת זאת, חברות החומרה והתקשורת בישראל מתכווצות ומתקשות למשוך משקיעים.

עד לעסקת המיזוג עם מלאנוקס, הספיק פרוכטר, 60, לחוות את עליית ההיי־טק הישראלי, את התפוצצות בועת הדוט.קום ואת המשבר העולמי של 2008. הוא למד הנדסת חשמל בטכניון והתחיל את דרכו המקצועית בחברת פיברוניקס, שעסקה בתקשורת נתונים, ולימים נהפכה לבית חרושת ליזמים: לפי מחקר שערכו פרופ' מולי אליס, פרופ' צור שפירא ופרופ' ישראל דרורי, פרוכטר הוא אחד מ–30 יזמים סדרתיים שיצאו מפיברוניקס והקימו, נכון ל–2012, כ–85 סטארט־אפים וחברות טכנולוגיות.

חברת מלנוקס ביוקנעם
עופר וקנין

ב–1990 הוא הקים את לנאופטיקס, שמתוכה נולדה בהמשך איזיצ'יפ, יחד עם אלי הארי, שעמו עבד בחברת ההיי־טק אדאקום שייסד מוטי גורה. אחת המשקיעות הבולטות בלנאופטיקס, אגב, היתה קומברס, שגם הצמיחה יזמים רבים.

"מתקופת התפוצצות הבועה 
יצאנו מחוזקים מאוד"

בשנותיה הראשונות עסקה לנאופטיקס בפיתוח מוצרי חיבוריות לטוקן רינג - פרוטוקול תקשורת ותיק שהומצא על ידי יבמ עוד לפני שהאינטרנט נולד. החברה יצאה לדרך עם מעט כסף בקופה, ופרוכטר נאלץ לקושש מזומנים: "פנינו לשלושה משקיעים פרטיים - עו"ד חנינא ברנדס, ישראל אדיר וגדעון גורן. גייסנו מהם 330 אלף דולר, אבל אף אחד לא חשב שזה יספיק, גם אז זה היה סכום נמוך מאוד. הלקוחות הראשונים שלנו היו בגרמניה - שדה תעופה שהקימו אז במינכן ודויטשה בנק".

הם לא חיפשו חברות גדולות יותר לעבוד אתן?

"תמיד ידענו בישראל לעשות טכנולוגיה שחברות גדולות היו זקוקות לה. ככה הצלחנו ליצור לעצמנו שם של מעצמה טכנולוגית, כי לא היו אלטרנטיבות. תסתכלו איך הטכנולוגיה הישראלית נכנסת כיום לתעשיית הרכב. מאז זה רק התמקצע וקוראים לזה היי־טק ואקזיטים".

לנאופטיקס עלתה מהר מאוד על דרך המלך. "תוך חצי שנה החברה היתה רווחית, ושנתיים וחצי לאחר הקמתה היא כבר הונפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ–70 מיליון דולר. היינו אחת החברות הישראליות הראשונות שהונפקה בארה"ב, והמשקיעים שלנו קיבלו על ההשקעה שלהם החזר של 100 ל–1", מספר פרוכטר.

האקווריום של אלי פרוכטר

כמו במקרים רבים, לנאופטיקס פעלה בשוק שבו הביקוש לטכנולוגיה שלה הצטמצם. בינתיים, פרוטוקול תקשורת אחר עלה, חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם הקדימו את לנאופטיקס, ולא פחות מ–25 חברות כבר פיתחו פתרונות בתחום. "בשנים הראשונות החברה צמחה, אך הטוקן רינג איבד את ההובלה לפרוטוקול האתרנט שהיה זול יותר, ולכן גם מוצלח יותר. החלטנו לעשות הסבה לפרוטוקול החדש, אבל נכנסנו לשוק באיחור, כשכבר היו בו חברות גדולות כמו סיסקו", אומר פרוכטר. בשנים האחרונות, שבהן השוק של איזיצ'יפ הפסיק לצמוח, היא התמודדה עם אתגר דומה ופיתחה מעבד לשוק חדש של שרתי נתונים - שהוא זה שקרץ למלאנוקס ובסופו של דבר הביא לרכישתה.

בלנאופטיקס בכל זאת החליטו לקחת סיכון, וב–2000, רגע לפני התפוצצות בועת ההיי־טק, נכנסה החברה לתחום מעבדי התקשורת לאתרנט והתחרתה בשחקניות הגדולות, בהן יבמ ואינטל.

הפעילות החדשה בתחום האתרנט נקראה איזיצ'יפ, והיא הוקמה כחברה בת של לנוטפטיקס, שבאותה תקופה כבר לא פיתחה מוצרים חדשים, ומכירותיה הלכו ודעכו. בנקודת זמן זו, פרש מלנופטיקס המייסד השותף של פרוכטר, הארי, לאחר עשר שנים שבהן השניים שימשו מנכ"לים משותפים. פרוכטר, שמספר כי עד היום הם חברים טובים, שימש במקביל כמנכ"ל של שתי החברות, ועד השבוע עבדו באיזיצ'יפ כ–20 עובדים שהיו בחברה עוד בגלגולה כלנאופטיקס.

בתחילת דרכה נדרשה איזיצ'יפ להיות דוד שמנצח את גוליית - ענקיות הטכנולוגיה. "ראינו דרך לבנות מוצר טוב יותר מבחינה טכנולוגית. חלק מהשחקנים יצאו במהלך השנים מהשוק, כי בדיעבד התברר שהוא קטן יותר ממה שחשבו, אבל גם מכיוון שהטכנולוגיה שלנו היתה הרבה יותר טובה", אומר פרוכטר. "החלטנו למכור שבבים שנכנסים למערכות במקום לפתח את המערכות עצמן, כמו שעשינו בלנאופטיקס". ההחלטה הזאת איפשרה לאיזיצ'יפ למכור שבבים גם למתחרים של לנאופטיקס.

מניית איזיצ'יפ בהשוואה לנאסד"ק
2.2004 - 0% 
נאסדק - -50% 2.2016 - 150%
נאסדק - 0%

מאז ועד היום איזיצ'יפ מפתחת מעבדי רשת לנתבים (מעבדי רשת אתרנט). הנתבים (Routers) הם הרכיבים ברשת האחראים להחלטות להעברה של חבילות נתונים — בהתאם לכתובת היעד, לעומסים ברשת, למרחקים שאליהם נשלח המידע, לעלויות העברתו ועוד. במלים אחרות, אלה הם הרכיבים ברשת שמנתבים את המידע ליעדו. מעבדי הרשת של איזיצ'יפ מוטמעים בנתבים ומאפשרים הגברה ניכרת של כמות המידע ומהירות העברתו, ועם לקוחותיה נמנות חברות הנתבים וציוד התקשורת הגדולות בעולם.

איזיצ'יפ קמה בתקופה שבה כבר היתה יכולה לגייס הון מקרנות ההון־סיכון שפעלו בישראל. החברה הוקמה בשיאה של בועת האינטרנט שהתפוצצה בסוף 2000. בגיוס הראשון גייסה החברה לפי שווי של כ–18 מיליון דולר, וכמה חודשים לאחר מכן כבר ביצעה סבב גיוס נוסף - הפעם לפי הערכת שווי של כ–100 מיליון דולר.

לדברי פרוכטר, החברה היתה כל כך אטרקטיבית למשקיעים, שחמישה שותפים בקרן JK&B מבוסטון שהתעניינו בחברה, עלו על מטוס לישראל כדי להגיע לפגישה במגדל העמק - ותוך שעה נסגרה ההשקעה. למעשה, יכול להיות שהתזמון של הגיוס, זמן קצר לפני התפוצצות הבועה, הציל את החברה - שלאחר מכן היתה מתקשה לגייס הון. בסבב הגיוס השלישי השתתפה נוקיה ונצ'ר פרטנרס, והוא התבצע לפי שווי נמוך יותר. בסך הכל גייסה איזיצ'יפ במהלך השנים כ–60 מיליון דולר, בין היתר מגולדמן סאקס.

"אחרי התפוצצות הבועה, לקרנות הון־סיכון היה קשה מאוד לגייס כסף, והן לחצו על החברות לקצץ את הפעילות שלהן כדי שיצליחו להתקיים בלי לגייס הון נוסף", אומר פרוכטר. "היו הרבה מאבקים עם הקרנות באותה תקופה, וב–2003 המשקיעים שלנו רצו שנקצץ את החברה בחצי ולא הסכמנו. אחד הדברים שעזרו לנו הוא שהצלחנו לשמור על השליטה של לנאופטיקס באיזיצ'יפ, וכך הצלחנו למנוע זאת. אנחנו חשבנו שזה דווקא הזמן הנכון להשקיע, כשכולם מקצצים וסוגרים פעילויות - באמת יצאנו מהתקופה הזאת מחוזקים מאוד. אחרי המשבר של 2003 הרבה מהסטארט־אפים בתחום של מעבדי תקשורת לא היו קיימים יותר".

גורו ההשקעות שהפך 
את פרוכטר לרוק סטאר

מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן

בשנותיה הראשונות תיפקדה איזיצ'יפ כסטארט־אפ, והיא התחילה להיות רווחית רק ב–2007 - שבע שנים לאחר הקמתה. בניגוד לרוב הסטארט־אפים שמסתכלים על אקזיט ומתרחקים מהבורסה, איזיצ'יפ כיוונה לשוק ההון בשלב מוקדם. היותה חברה בת של לנאופטיקס, שפעילותה הלכה והצטמצמה, איפשרה למשקיעים שרצו להיחשף לאיזיצ'יפ להשקיע בחברה האם שלה. אחד הראשונים שבהם היה גורו הטכנולוגיה ג'ורג' גילדר, שלו החברה חייבת חלק גדול מהצלחתה.

גילדר, האחראי להיכרות הראשונית של שוק ההון האמריקאי עם הסטארט־אפ הצעיר, היה בעבר היועץ של הנשיא רונלד רייגן לענייני טכנולוגיה, וצבר את המוניטין שלו לאחר שהבין בשלב מוקדם את ההשפעה של האינטרנט. הוא גם צפה את העלייה של חברת קוואלקום, וניתח את התהליכים שיעברו על עולם הטלוויזיה. גילדר ריכז סביבו משקיעים רבים שהיו צמאים למוצא פיו, והיו מנויים בתשלום על הניוזלטר שלו. חסידיו התנהגו כמו כת - וכל המלצה שלו היתה גוררת קפיצה של המניה המומלצת. עד היום קיים פורום שמאגד את המשקיעים של גילדר, שם הם חולקים תובנות והמלצות על מניות וטרנדים.

"זמן קצר לאחר הקמת איזיצ'יפ קיבלתי טלפון מאחד המשקיעים הראשונים בלנאופטיקס, שסיפר לי על גילדר", נזכר פרוכטר. "הוא סיפר שגילדר כתב על חברה בשם איזיצ'יפ, שעוסקת באותו תחום כמונו, אך כתב את השם באופן שגוי - Easychip ולא EZChip. התקשרתי לגילדר, והתברר שהוא שמע הקלטה של דברים שאמרתי באחת התערוכות שבהן הצגתי את החברה, והוא אכן התכוון אלינו. נפגשתי אתו ב–2000, כשעוד לא היה לנו כלום, והוא הכניס את השם של איזיצ'יפ לאחד הניוזלטרים שלו, עם שם המניה של לנאופטיקס. באותו יום המניה קפצה במאות אחוזים במחזור עצום.

"גילדר חשב שאיזיצ'יפ תהיה האינטל הבאה - תיקח שבב, תשים אותו על ראוטר ותביא אותו לכל העולם. באמת עשינו את מה שהוא אמר, אבל לא נהפכנו להיות אינטל. מבחינת נתח השוק שלנו, אין לנו מתחרים ובאמת אנחנו כמו אינטל, אבל השוק הרבה יותר קטן ממה שחשבו", אומר פרוכטר בחיוך.

"גילדר התחיל להזמין אותי לדבר בכנסים היוקרתיים שהוא ערך למשקיעים. ככה הצטרפו להשקעה בחברה גרעין של משקיעים שנמצא בחברה מאז שהוא המליץ עלינו בפעמים הראשונות. אלה אנשים שמאוד אוהבים את החברה והשקיעו בה את מיטב כספם. הירושות שלהם והחסכונות לנכדים שלהם היו מושקעים בה. יש להם חיבור רגשי עמוק מאוד לחברה. הייתי מגיע לכנסים - והמשקיעים היו מצטלמים אתי ועם המשפחות שלהם, הייתי כמו כוכב רוק".

ב–2002 נרשמה לנאופטיקס במקביל גם למסחר בבורסת תל אביב, ושש שנים לאחר מכן התחילה להיסחר תחת השם של איזיצ'יפ. בשיאה הגיעה החברה לשווי של 1.2 מיליארד דולר ואף השתייכה למדד ת"א 25. בעשר השנים האחרונות הניבה מניית החברה תשואה של כ–10% בממוצע בשנה, לעומת 4.5% של תל אביב 100.

ג'ורג' גילדר
Gage Skidmore

המסחר של איזיצ'יפ בתל אביב לא מובן מאליו. מרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות אינן נסחרות בבורסה המקומית בגלל מגוון סיבות, רבות מהן קשורות לסוגיות רגולטוריות. כך למשל, מלאנוקס החליטה להימחק מהמסחר לפני כשנתיים לאחר חילוקי דעות עם רשות ניירות ערך לגבי כהונתו של המייסד והמנכ"ל, אייל ולדמן, גם כיו"ר החברה. למרות עזיבת מלאנוקס את הבורסה המקומית, ולדמן הפסיק לכהן כיו"ר זמן קצר לאחר מכן.

"יש עכשיו ניסיונות לבצע שיפורים בבורסה, אבל חייב לחול שינוי. אם לא היינו נכנסים לתהליך עם מלאנוקס, היינו פועלים למחיקת החברה מהבורסה", מגלה פרוכטר. "אחד הדברים שהפריעו לנו היה שחברי הדירקטוריון ואני לא מקבלים אופציות בשנתיים האחרונות, מכיוון שבפעם האחרונה שביקשנו — לא קיבלנו אישור של אספת בעלי המניות. המוסדיים הישראליים מהווים כ–12% ממחזיקי המניות, והם היוו את לשון המאזניים בהצבעה. אני לא חושב שהם משקיעים כמו שהם רוצים, אלא לפי המלצת אנטרופי (חברת ייעוץ למוסדיים)".

איך התרשמת מההבנה של המוסדיים הישראליים בטכנולוגיה?

"זה מאוד קשה להם, כי בדרך כלל הם צריכים להבין בכמה תחומים במקביל, אין להם אנליסטים שמתמחים רק בשבבים. בבנקים להשקעות שמכסים אותנו יש אנליסטים ספציפיים מאוד. פה אנליסטים לא מומחים בסגמנט מסוים, אבל הם מתמודדים עם זה".

בדרך לחיים של "פנסיונר 
היי־טק קלאסי"

כעת, לאחר קרוב ל–100 רבעונים ודו"חות כספיים, תחילה בלנאופטיקס ולאחר מכן בגלגולה כאיזיצ'יפ, פרוכטר עוזב את מועדון המנכ"לים של חברות ציבוריות. בעסקה הנוכחית עם מלאנוקס הוא גרף 16 מיליון דולר בעבור 2% ממניות החברה, כאשר במהלך השנים הרוויח פרוכטר בחברה עשרות מיליוני דולרים.

כשהודיע על עזיבתו, אמר פרוכטר בבדיחות הדעת כי יתחיל לנקות על בסיס יומי את האקווריום שלו - האקווריום הביתי הגדול בעולם - שבו הוא צולל. ואולם גם 30 אלף ליטר עם דגים מיוחדים לא ימלאו כנראה את החלל שנוצר כעת בלו"ז שלו. פרוכטר טוען כי הוא לא מתכנן להוביל חברה נוספת, אלא להיות "פנסיונר היי־טק קלאסי" — לייעץ לסטארט־אפים וחברות קטנות, להיות חבר בדירקטוריונים ולבצע השקעות קטנות. פניות מאנשים שהכיר לאורך הדרך, הוא כבר קיבל.

לפרוכטר חשוב להדגיש את חלקם של העובדים בהישגי איזיצ'יפ לאורך השנים, כאשר חלק גדול מהנהלת החברה הנוכחית הגיעו אליה כסטודנטים צעירים. "הצלחנו לייצר מקום עבודה נעים ומשפחתי. גם חברי הדירקטוריון, שמכירים חברות אחרות, קוראים לאיזיצ'יפ שמורת טבע. תמיד התייחסנו לעובדים כשותפים וחילקנו מניות לעובדים בכל הרמות. רוב מנהלי המחלקות וראשי הצוות התחילו את דרכם בחברה כסטודנטים, ולא זכור לי שהבאנו לפה ראש צוות מבחוץ", הוא אומר.

במהלך השנים התחרו איזיצ'יפ ומלאנוקס על אותם עובדים, רבים מהם בוגרים מצטיינים בטכניון. בינתיים נראה שהתחרות ביקנעם על מהנדסים תהיה קצת פחות קשה. מלבד כמה עובדים בכירים שלא ימשיכו לעבוד בחברה הממוזגת, כל העובדים עברו למלאנוקס עם השלמת המיזוג. איזיצ'יפ לא תמשיך לפעול כיחידה עצמאית, העובדים יפוזרו במחלקות השונות במלאנוקס לפי ההתמחות שלהם, מהלך שעלול להיות טראומטי לעובדים שהתרגלו לעבוד בחברה קטנה ומשפחתית.

"הצענו לעשות את התהליך בצורה הדרגתית", אומר פרוכטר. "מלאנוקס עשתה בעבר שש־שבע רכישות מוצלחות, וחשבו שם שהאינטגרציה המיידית תהיה טובה יותר. ככל שהתקדמתי בתהליך אני נוטה להסכים עם זה, וחושב שהשארת איזיצ'יפ כגוף עצמאי לא נכונה לאורך זמן. האינטגרציה תהיה מוצלחת אם העובדים לא ייתפסו בנוסטלגיה. בסופו של דבר אנשים אוהבים להיות חלק מהצלחה, ומלאנוקס היא חברה מצליחה".

אמרת שאתה עצוב ממכירת החברה המשפחתית שבניתם, שכעת תתפזר לכל עבר במלאנוקס. אז למה בעצם החלטתם למכור? עצם זה שמלאנוקס ישראלית עשה את ההחלטה יותר קלה?

"אני לא אוהב את תרבות האקזיט, אני מעדיף את התרבות של בניית חברה גדולה, והייתי שמח אם איזיצ'יפ היתה ממשיכה להיות חברה גדולה. לגבי המכירה למלאנוקס, אני מחויב לבעלי המניות למכור למי שישלם את הסכום הגבוה ביותר. אני לא יכול למכור לחברה ישראלית בגלל היותה ישראלית, אבל אני לא יכול להגיד שאני לא שמח שזאת היתה התוצאה".

בדיעבד, היית עושה משהו אחרת עם החברה שהיתה מפעל חייך?

"שואלים אותי המון מה הייתי עושה אחרת. חשבתי על זה הרבה. לא הייתי עושה כלום אחרת. הייתי חוזר בדיוק על אותו הדבר. אני לא מצליח לחשוב על דבר אחד שהייתי משנה. באירוע שעשינו לעובדים לפני שבוע אמרתי שלא הייתי עושה משהו אחרת, כי איזיצ׳יפ פשוט מושלמת".

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם