רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש הנחמד הזה מציע לכם דירה מהממת ב-500 אלף שקל, מול הים בת"א. לא תקחו?

כך הצליח פושט הרגל גיא מונסונגו לשווק דירות ומשרדים במחיר מצחיק, ולגבות עבורם מיליוני שקלים מבלי שהיו בבעלותו ■ מונסונגו: "יש לי רעיונות טובים, לכל יזם מותר להיכשל"

39תגובות

בהפסקת הפרסומות של מהדורת חדשות ערוץ 2 עלתה ביום ראשון פרסומת קצרה על מיזם נדל"ן חדש. דירה ברחוב הירקון בתל אביב, נוף מלא לים, 500 אלף שקל, מחיר סופי - כך הבטיחה הפרסומת, "מבית מונסונגו השקעות", שעלתה לאוויר גם בשאר ימות השבוע. למחרת הגיעו לא מעט מתעניינים לקומה ה–65 במגדל משה אביב ברמת גן, שבאו לשמוע על ההצעה המפתה - שלפי המודעות מבטיחה תשואה של 12.5%.

סוכן המכירות הצעיר שפגשנו הציג לנו את הפרויקט: בניין שבעבר שימש את שגרירות טייוואן בתל אביב, ובימים אלה נערכים להסב אותו למלון דירות. אם תשים חצי מיליון שקל על השולחן, הבטיח הסוכן, תקבל דירה למשך 20 שנה. תוכל להשכיר את הנכס לחברת הניהול (שבבעלות היזם), והחברה תנהל את הנכס כמלון. החברה מבטיחה שכר דירה של 5,000 שקל בחודש למשך חמש השנים הקרובות, ולאחר מכן ההסכם ייפתח מחדש. האכלוס, כך הובטח גם במודעות שפורסמו בעיתונים, יהיה ביוני 2016. "זה אפשרי", הסביר הסוכן, "כי הבניין הוא בייעוד גם למלונאות".

גיא מונסונגו. חי ברמת חיים גבוהה ופושט רגל במקביל
תומר אפלבאום

בדיקת Markerweek העלתה כמה דברים מטרידים על החלום שמוכרים מול הים: ראשית, החוזה מדבר למעשה על תקופת שכירות של 20 שנה - תקופה חריגה לכל הדעות. יתרה מכך, הבניין אינו בייעוד למלונאות, לפי התגובה שקיבלנו מעיריית תל אביב: "לכתובת המדוברת לא הוגשה בקשה לשינוי ייעוד, אלא רק בקשה לקבלת תיק מידע להיתר עבור שימוש חורג ממגורים למלונאות, שהוגשה לפני כשבועיים".

עוד נמסר מהעירייה כי "טרם התחיל טיפול בבקשה ועל כן לא ניתן להתייחס לתוכנה. מעבר לכך לא הוגשו כל בקשות נוספות בכתובת המדוברת. יצוין כי זמן טיפול בתיק מידע הוא בין חודש וחצי לשלושה חודשים". עוד התברר בבדיקה כי פרטי הגוש־חלקה שהוצגו בחוזה אינם תואמים לכתובת שהוצגה בפרסומים - רחוב הירקון 270 - ולמעשה אין גוש־חלקה כזה.

אבל הדבר המטריד ביותר הוא האיש שעומד מאחורי הפרויקט: גיא מונסונגו נמצא בהליכים של פשיטת רגל וכבר ניתן נגדו צו כינוס, כלומר הוא נמצא במצב משפטי שבו אסור לו לפעול כיזם. הוא נמצא במצב הזה מאז 2 ביוני 2015. גם בעבר היה מונסונגו בהליכים של פשיטת רגל: מ–15 באוקטובר 2013 עד 24 בנובמבר 2014.

שאלנו את מונסונגו לגבי הפרויקט ברחוב הירקון, והוא הסביר לנו שעד שיתקבל האישור לשינוי ייעוד - דבר שעשוי לקחת שנה וחצי - ישמש הבניין למגורים רגילים והוא ישכיר דירות בו למגורים. בכל מקרה, הוא מדגיש, הוא מחויב לתשלום שכר דירה של 5,000 שקל בחודש לפי החוזה. לדבריו, מספר הגוש־חלקה נכתב בחוזה על ידי חברת הירקון 270, שהיא בעלת המבנה, ובכל מקרה מדובר בעניין טכני שניתן להסדירו.

אינפו

הדירות בבניין ברחוב הירקון משווקות אמנם על ידי חברת MDG, שהיתה רשומה עד 23 בפברואר על שם אדם אחר, והחל בתאריך זה היא רשומה על שם אחיו של גיא מונסונגו, דניאל חי מונסונגו. ואולם בפגישה עמנו אמר לנו סוכן המכירות שהבעלים הוא גיא מונסונגו, וכל הפרסומים מעידים על כך שהוא היזם. "גיא מונסונגו מציג", נכתב במודעה בעיתון, ובפרסומת בטלוויזיה, כאמור, "מבית מונסונגו השקעות". גם אתר האינטרנט של החברה, המציג את הפרויקט, הוא של קבוצת מונסונגו.

בפגישה אתנו הראה לנו מונסונגו את החוזה עם חברת הירקון 270, שהבעלים שלה היא חברה זרה. זהו חוזה שכירות לחמש שנים, המדבר על שלוש תקופות של אופציה להארכה שבו למונסונגו יש אפשרות להשכיר את הנכס לצדדים שלישיים. לדברי עו"ד אילן ששון, המייצג את בעל המבנה המתגורר בחו"ל, ללקוחות פוטנציאלים כדאי לבדוק היטב את העסקה שאליה הם נכנסים. לדבריו, לבעל המבנה שאותו הוא מייצג אין שום קשר חוזי לשוכרי המשנה שמגייס מונסונגו בימים אלה. "צריך להבין", אומר ששון, "שאם החברה שמייצג מונסונגו לא תשלם בעתיד את השכירות ללקוח שלי, או תפר את ההסכם בצורה כלשהי - למשל בפיצול שלא כדין - הדבר עלול להוות עילה לפינוי, דבר שפוגע בשוכרים שמשלמים מראש ל–20 שנה. איך אפשר לדעת מה יקרה במהלך אותם 20 שנה? לכן, כדאי מאוד להיזהר".

מהתחקיר שערכנו עולה שמונסונגו סוחב על גבו קופת שרצים לא קטנה: חקירה פלילית בגין זיוף מסמך; קביעה של בית המשפט שניצל לרעה הליך קודם של פשיטת רגל; גיוס משקיעים למיזמים פנטסטיים בתחום קולנוע תלת־ממד; וניסיון לשווק נדל"ן במגדלים שונים בגוש דן, בלי שתהיה לו שום בעלות או זכות בנכסים האלה.

עשרות נושים למדו להכיר במהלך השנים את מונסונגו, והם מספרים סיפור דומה: איש שמכר להם חלומות על יוזמות עסקיות נהדרות, פיתה אותם להצטרף כמשקיעים, והם נותרו בלי הכסף. סכום התביעות בהליך פשיטת הרגל שבו הוא מצוי כיום מגיע ל–6 מיליון שקל, כפי שמאשר המנהל המיוחד בתיק, עו"ד גלעד ליפקר־דגן. ואולם לפי הערכות של מרואיניים לכתבה זו, הוא חייב כנראה יותר, שכן לא כל האנשים שלהם הוא חייב כסף הגישו תביעות חוב בהליך זה. "הרבה מהנושים רוצים את ביטול פשיטת הרגל כדי שיוכלו להתנהל מול מונסונגו בהוצאה לפועל", אומר ליפקר־דגן. "לדעתי, אין בזה תועלת, כי לא מדובר בחייב רגיל, אלא באדם מתוחכם שככל הנראה מסתתר מאחורי כמה חברות וחברים, וממשיך לאורך זמן באותה שיטת פעולה - משווק בכל פעם מחדש נכס אחר להשכרה ארוכת טווח. אף שמונסונגו נמצא בהליכי פשיטת רגל, הוא חי ברמת חיים גבוהה מאוד, גר בקומה 65 במגדל משה אביב, וגרושתו דנה נוהגת בג'יפ יוקרתי מדגם ריינג'רובר, שקנתה אחת החברות שבהן הוא פועל".

לפני כמה שבועות פנו לליפקר־דגן נושים שונים ואמרו לו כי על פי פרסומים בעמוד הפייסבוק של מונסונגו, הוא בכלל נמצא בברצלונה. הם תהו מדוע נתן לו אישור לצאת מהארץ, ואם אין סכנה שיישאר שם (נגד חייב מוצא צו עיכוב יציאה מהארץ, והוא יכול לצאת רק באישור בית המשפט). ליפקר־דגן, שידע שלא ניתן אישור כזה במועד הרלוונטי, פנה למונסונגו כדי לברר את העניין - וזה השיב לו כי אכן היה בחו"ל בסוף השבוע האחרון והשתמש לצורך כך באישור ישן שבית המשפט נתן לו ביולי 2015, ובביקורת הגבולות לא שמו לב לכך. "החלטתי לבדוק את הנושא", אומר ליפקר־דגן. "הגשתי לבית המשפט בקשה להורות למשרד הפנים לפרט את הכניסות והיציאות של מונסונגו. אז התברר לי כי הוא שיקר, ועל פי הרישומים של משרד הפנים, מונסונגו כלל לא היה בחו"ל במועד זה - למרות התמונות הרבות שהעלה לעמוד הפייסבוק מהטיול בספרד".

אייל גולן
מוטי מילרוד

לא במקרה דואג מונסונגו להציג חזות של עסקים כרגיל וטיולים מפנקים בחו"ל. במשך השנים, וביתר שאת בתקופה האחרונה, הוא דאג לשווק את עצמו כאיש עסקים מצליח שמגלגל כסף. חיפוש ביוטיוב מעלה אייטם על שיווק פרויקט באילת, שזכה לשיא של ביקושים, ראיון ב–ynet על מיזם שלא צלח בסופו של דבר, ופרסומים עיתונאיים אחרים, בהם אייטם בתוכנית הרדיו של דידי הררי, שבו אפשר לזכות בדירה מתנה. באתר האינטרנט שלו הוא קושר את עצמו לאנשים מפורסמים, בין היתר על ידי קישור לפרסומים באתר הספורט ONE. הזמר אייל גולן הופיע באירוע קידום מכירות של מונסונגו - מה שזכה להבלטה באתר. הכדורגלן לשעבר איציק זוהר נראה במשרדי החברה, ובשיחה אתנו הוא מסביר שהוא חבר של מונסונגו, שאותו הכיר לפני כמה חודשים.

מונסונגו היה נשוי עד לפני חודשיים לדנה רחמימוב, שכיכבה בעונה השנייה של "האח הגדול". בני הזוג ניהלו אורח חיים מפואר כמעט מיום נישואיהם - כך לפי דו"ח של חברה לשירותי מידע שהזמין אחד מנושיו של מונסונגו. על פי הדו"ח, שמצורף לתביעה שהגיש אותו נושה נגד מונסונגו בשלהי 2014, "אף שכבר ב–2011 העסקים כשלו, מונסונגו ואשתו דנה המשיכו בחיים ראוותניים וצברו חובות רבים נוספים, לא שילמו שכר דירה ולעתים פונו רק באמצעות הליכי בית משפט, כשמאחוריהם שובל של חובות בשל אי־תשלום שכר דירה", נכתב בדו"ח שבו פורטו מקומות המגורים היוקרתיים של בני הזוג: וילה ברחוב היתד בכפר שמריהו, דירה ברחוב יחזקאל שטרייכמן בשכונת הגוש הגדול בצפון תל אביב ודירה ברחוב ניסים אלוני בפרויקט YOO בתל אביב. לטענת מונסונגו, בכפר-שמריהו הוא התגורר ביחידת דיור ולא בוילה.

לפי הדו"ח, מונסונגו הוא תושב אילת במקור, שבעבר ניהל את חוף לגונה בעיר. לאחר מכן, עבר לתל אביב ועבד כיחצ"ן של מועדונים שונים. לאחר חתונתו עם רחמימוב, הוא נכנס עמוק יותר לעסקי הלילה בתל אביב. השניים הקימו, יחד עם ידוענים, בהם מיכל אמדורסקי, גיל שגב ונאור סיני, את מועדון קאון בשדרות רוטשילד 19 בתל אביב. "לאחר קריסתם הכלכלית ולאחר שחשבונם הוגבל, ואף שנושים מדפקים על דלתותיהם, בני הזוג המשיכו ברמת חיים ראוותנית, התגוררו בשכר דירה בדירות פאר חדשות, בווילה בכפר שמריהו וכן הלאה. בעלי הנכס נאלצו לפנותם בצו בית משפט בשל אי־תשלום שכר דירה. בשנתיים האחרונות הם מתגוררים אצל אמו של גיא. נושים ושליחים המתדפקים על דלתות למסור כתבי בית דין של בית משפט, נענים שהם אינם מתגוררים במקום, אף שהם עצמם פותחים את הדלת", נכתב בדו"ח לבית המשפט.

השבוע נפגשנו עם מונסונגו בקומה 65 של מגדל משה אביב ברמת גן, בחדר השינה הגדול שלו, המשקיף לתל אביב ולים. החדר הזה משמש גם משרד, עם פינת ישיבה ובה שתי כורסאות מרווחות ושולחן כתיבה. מונסונגו ענה באופן מפורט כמעט לכל השאלות (ראו מסגרת), אך כבר בתחילת השיחה הפתיע עם הצעה שנראה כי נבעה מכתבה זו. לדברי מונסונגו, הוא מוכן לשלם מיליון שקל באופן מיידי לליפקר־דגן, המנהל המיוחד, כדי שיוכל לסיים את הליכי הכינוס נגדו. בהמשך, כשנשאל מהיכן הכסף, אמר שיש לו משקיע שמוכן להביא את הסכום.

מונסונגו, איש תזזיתי, נראה בשיחה עצבני. הוא מכיר את הטענות השונות נגדו, ובלא מעט מקרים לא מכחיש את העובדות, אבל מציג נרטיב שונה. לדבריו, הוא פשוט יזם יצירתי, עם ראש שלא מפסיק לעבוד. בשיחה הוא מצטט את האמרה המפורסמת של מייסד פייפאל על כל הכישלונות שהיו לו עד שהקים את החברה המצליחה. "לכל יזם מותר להיכשל, ואני מאמין שההצלחות עוד יבואו", הוא אומר. "הבנתי בעקבות הכישלונות שהיו לי, שאני לא איש ניהול. יש לי רעיונות מצוינים ואני איש שיווק מצוין, אבל אני לא יודע לנהל. לכן אני מתכוון לפעול באופן שונה בעתיד. אני אדם ישר וטובת הלקוח היא תמיד לנגד עיני".

במהלך השיחה עלה אופן הפעולה המוזר, בלשון המעטה, של מונסוגנו מול האנשים הטוענים שהוא חייב לו כסף - עם חלקם הוא הגיע להסדר בלתי פורמלי, שלפיו הוא משלם להם תשלום חודשי קבוע, עד שייסגר החוב. מנגד, בעלי חוב אחרים לא הגיעו להסדר כזה אתו. כך נוצר מצב אבסורדי, שבו מונסונגו מתקשר בנוכחותנו לאדם שמודה שמונסונגו משלם לו 7,500 שקל בחודש, בעוד לקופת הכינוס הוא משלם 500 שקל בלבד. כשנשאל מאיפה הכסף, טען מונסונגו שבשנתיים האחרונות עשה עסקה בשווייץ שבה הרוויח 2 מיליון שקל. לקראת סוף השיחה עמנו התקשר מונסונגו לכמה אנשים, שהפליגו בשבחיו ותיארו איך החזיר להם כסף שאותו הפסידו בהשקעה אצלו. "אני מחזיר כסף ל–30 אנשים מדי חודש", אומר מונסונגו. "למה? כי אני דואג ואכפת לי. משפטית אני בכלל לא מחויב לזה. אבל מי שנפגע - אני אעשה הכל כדי לעזור לו".

ליפקר־דגן מסר בנוגע להצעתו של מונסונגו: "לא היתה הצעה כפי שהצעה אמורה להיות. כל מה שהיה זה הודעת SMS: 'תציע לנושים שלי מיליון שקל'. זאת לא באמת הצעה של חייב לנושיו שניתן להתייחס אליה. הוא זורק כל הזמן הצעות. הצעה אמיתית היא הצעה שבה מפקידים סכום כסף להבטחת ההצעה - ואת זה הוא לא עשה".

פרשה מביכה לעזריאלי

הפעם הראשונה שבה מונסונגו עלה לכותרות בעיתונות הכלכלית הארצית היתה קשורה לפרויקט שלו במגדל העגול של קבוצת עזריאלי בתל אביב. את הפרויקט התחיל ליזום באוקטובר 2014, החוזה בין הצדדים נערך ב–11 בנובמבר — בעוד שמונסונגו השתחרר מהליכי הכינוס כשבועיים לאחר מכן. מונסונגו פנה לחברת קנית השלום, המנהלת את מגדל עזריאלי, וביקש לשכור את כל הקומה העשירית במגדל העגול. הוא ביקש ליישם את השיטה שפיתח: לקבל מלקוחות דמי שכירות מראש לתקופה של 25 שנה, ולהציע להם להשכיר את המשרדים בשכירות משנה - כך שמבחינתם זאת השקעה משתלמת.

דנה עזריאלי
יוסי אלוני

בתחילה מנהלי עזריאלי דווקא אהבו את הרעיון הבסיסי - להשכיר בשכירות משנה שטחים קטנים לבעלי מקצועות חופשיים, כמו שנעשה בבנייני משרדים אחרים בגוש דן. הם נתנו למונסונגו לשבת בקומה העשירית במשך חודש, אף שמבחינתם עדיין לא הסתיימו באופן סופי הליכי המשא ומתן בין הצדדים. בתקופה הזאת יצר מונסונגו קשר עם הלקוחות, והציע להם את העסקה: תמורת 200–300 אלף שקל יקבל כל אחד מהם משרד של 15 מ"ר, והוא יוכל להשכיר אותו למישהו אחר. כך הוא מכר כ–100 יחידות משרדים קטנות ל–30 רוכשים. חלק מהם השקיעו אצלו מאות אלפי שקלים, כשרכשו כמה יחידות. מאחר שהוא דאג לפרסום נרחב בעיתונות החרדית באזור בני ברק, רוב הלקוחות היו חרדים.

כשאנשי עזריאלי ראו את המודעות האלה, שבהן מוצעים למכירה שטחי נדל"ן במגדל, הם נחרדו: הם לא האמינו שמישהו יכול להציע למכירה שטחים אצלם לתקופה ארוכה כל כך, בוודאי כשאין לו חזקה. במגדלי עזריאלי כלל לא משכירים משרדים לתקופה ארוכה כל כך, ורק חברות גדולות ורציניות מקבלות שכירות של עשר שנים. זעמם של אנשי עזריאלי גבר לאחר שהם גילו זיוף לכאורה: בעוד טיוטת החוזה נחתמה עם מונסונגו, הם גילו בשלב מסוים שלשוכרי המשנה שלו הוא מעביר חוזה של חברה בשם ישראל נדל"ן המחר 2014, לאחר שהחליף את העמוד הראשון של החוזה. בהמשך הם גילו דבר נוסף - מספר תעודת הזהות שמונסונגו מסר להם היה שגוי. לכן, בזמן שהתחילו המגעים, היועצים המשפטיים של הקבוצה לא היו יכולים לבדוק באתר האינטרנט של משרד המשפטים אם מונסונגו נמצא בהליכי פשיטת רגל. אנשי עזריאלי מיהרו להגיש תלונה ליחידת ההונאה במשטרת תל אביב. בנושא נפתחה חקירה, והתיק נמצא כיום בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי). מהפרקליטות נמסר: "התיק בבחינה, טרם התקבלה החלטה".

מנגד, מונסונגו החליט לפתוח בקמפיין תקשורתי נגד קבוצת עזריאלי: הוא שכר איש יחסי ציבור, וטען שקבוצת עזריאלי ובפרט בעלת השליטה בה, דנה עזריאלי, מפלות את האוכלוסייה החרדית לרעה ולא רוצות להשכיר משרדים לחרדים מתוך מניעים גזעניים. הוא גם לא היסס לתקוף אישית את עזריאלי, ופתח עמוד פייסבוק מיוחד שהוקדש לביקורת כלפיה בנושא. הוא גם חילק פליירים עם מסרים דומים. מונסונגו אף הגיש לבית המשפט בקשה לצו מניעה על כך שעזריאלי פינו אותו מהבניין, אך בסופו של דבר נסוג ממנה.

מבחינת עזריאלי הפרשה כולה היא מבוכה אחת גדולה, שעדיף שלא היו נכנסים אליה בכלל. מקורבים לקבוצה מודים שלו היו מבקשים את צילום תעודת הזהות של מונסונגו כבר ביום הראשון, הם היו יכולים להימנע מכל הסיפור. לטענת גורמים הבקיאים בנושא, הם ביקשו את התעודה, אך הוא כל הזמן דחה את שליחתה, ובינתיים כבר התמקם בבניין - דבר שהגביר את אמינותו בעיני הלקוחות שמשך אליו. "בדיעבד, אם היה מעביר את תעודת הזהות כבר ביום הראשון, זה היה יכול להימנע", אומרים מקורבים לחברה. "האור האדום הזה התפקשש, וזה כנראה נפל בין הכיסאות. ברגע שהבנו מה קורה פה, פעלנו בכל הכוח כדי לשנות את הדברים. צר לנו על כל הלקוחות שנפגעו. מרתיח את הדם לראות, אחרי כל מה שקרה אתנו, פרסומות בסגנון 'גיא מונסונגו מציג'".

ואולם, גם כלפי קבוצת עזריאלי מועלות טענות. הטענה העיקרית היא שהחברה מחזיקה אצלה 1.2 מיליון שקל, שאותם שילם מונסונגו כמקדמה. גם נפגעי מונסונגו וגם כונס הנכסים ליפקר־דגן טוענים שאת הכסף הזה החברה צריכה להחזיר. ליפקר־דגן אף הגיש השבוע בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטען שמן הדין והצדק להחזיר 1.2 מיליון שקל לקופת הכינוס, כדי לפצות לפחות חלק מאותם הרוכשים. מקבוצת עזריאלי נמסר בתגובה: "החברה פועלת בהתאם לכל הוראות החוק ותגיב בהתאם במסגרת ההליך המשפטי".

בינתיים הרוכשים בעזריאלי התארגנו, והם מתואמים באמצעות קבוצת וואטסאפ. חלק מהם תבעו את מונסונגו בבית משפט וזכו בתביעות. לדברי אחד הפעילים המרכזיים בקבוצה, א', מונסונגו קיבל 4–5 מיליון שקל. א' מכיר את הטענה של מונסונגו שלפיה הוא לא אשם בסיפור - שהרי אם עזריאלי לא היו נסוגים, לכאורה כל העסקה היתה יוצאת לדרך.

"נניח שהוא אומר שעזריאלי דפקו אותו", אומר א', "אבל איפה הכסף? גם אחרי 1.2 מיליון שקל אצל עזריאלי והוצאות של שיפוץ שהוא התחיל, עדיין נשאר לו ביד סכום מכובד. מה הוא עשה עם זה? אני מכיר אשה מבוגרת ששמה אצלו 650 אלף שקל ואחר ששם 900 אלף שקל. אנשים שמו את כל החסכונות שלהם". החוזים עם הרוכשים בעזריאלי נחתמו עם חברת ישראל נדל"ן המחר. לדברי מונסונגו, "לא לקחתי שקל לכיסי".   

מגדל עזריאלי והנוף הנשקף ממנו
עופר וקנין

לדברי א', מונסונגו הפנה חלק מהלקוחות למיזם חדש שלו בבניין נצבא בפינת הרחובות יצחק שדה ויגאל אלון בתל אביב, השייך לחברת נצבא, שראשיה הם קובי מימון וחיים צוף. בעניין זה התקבלו אצלנו עדויות מלקוחות נוספים. גם במקרה של נצבא פעלה לכאורה אותה שיטה: משא ומתן עם בעלי הבניין ובמקביל חתימת חוזים עם לקוחות המשלמים מראש כסף עבור שכירות של 20 שנה. לא ברור כמה חוזים נחתמו עם לקוחות בנצבא, ולפי מונסונגו, מדובר בחמישה חוזים בלבד.

ש', המתגורר במושב בצפון, שילם למונסונגו 250 אלף שקל. לדבריו, העסקה בוטלה והוא קיבל עשרה צ'קים בחזרה בפריסה של שנתיים. גם אם לצ'קים האלה יהיה כיסוי, הוא מתכוון לתבוע בגין התשואה שהפסיד בגין ביטול העסקה.

מחברת נצבא נמסר בתגובה: "נצבא לא מוסרת פרטים על משאים ומתנים עם לקוחות".

אחד הדברים המוזרים בהתנהלותו של מונסונגו הוא סבך החברות שאליהן הוא קשור. כזאת היא לדוגמה חברת DG השקעות. מבחינה רשמית, עד לא מזמן הבעלים של חברה זו היה היהלומן עמוס מיכלין, ומי שפעל בשמו היה דורון, בנו, שהיה דירקטור בחברה. חברה זו היתה האחראית לכאורה לפרויקטים שונים שמונסונגו היה מעורב בהם, ובהם פרויקט ברחוב ביאליק ברמת גן. ואולם כיום בעל המניות הוא אדם אחר - שינוי שנעשה ב–17 בפברואר. DG שיווקה את פרויקט ביאליק מקומה 65 במגדל משה אביב, בדיוק באותו מקום שבו משווקים כיום את הפרויקט ברחוב הירקון 270 בתל אביב, על ידי חברת MDG. בשיחה עמנו הסביר לנו מונסונגו שחברת MDG היא משווקת של חברת DG, שהיא הבעלים של הפרויקטים השונים המוצגים באתר החברה. העניין מסתבך עוד יותר כשמתברר שמיכלין היה הבעלים של חברת אחרת, לין ויונתן השקעות, שהיא זו שרשומה בחוזים עם הרוכשים הפוטנציאלים בבניין נצבא.

התגובה של דורון מיכלין שופכת אור מסוים, אבל לא על כל הסיפור. מיכלין: "חברת MDG לא קשורה אלי. חברת DG היא בבעלותי, אך היא היתה קשורה רק למיזם אחד - הפרויקט באילת (שעליו יפורט בהמשך, ש"ש). לא הייתי הבעלים של חברת לין ויונתן, אלא החזקתי בנאמנות ארבעה חודשים וביקשתי לצאת, כי לא הייתי קשור לעסקים האלה. הייתי אמנם במשא ומתן עם נצבא, אבל הייתי בפגישה אחת וראיתי שזה לא הולך, ויצאתי משם. גיא והצוות שלו, ניהלו את המשא ומתן עם רוכשים פוטנציאלים. גיא היה בעל מניות בחברה, החזיקו עבורו מניות בנאמנות". עם זאת, מונסונגו מכחיש שהחזיק מניות בחברת לין ויונתן.

למיכלין עדיין יש קשר למונסונגו: מבחינה רשמית הוא זה ששכר את הקומה ה–65 במגדל משה אביב, שממנו פועל מונסונגו. הדירה הזאת, אגב, מיועדת למגורים ואסור בכלל להשתמש בה למשרדים.

יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת גן, אביבי נמרודי, מסרה שהעניין נמצא בטיפול מחלקת הפיקוח של העירייה וייתכן שתוגש תביעה. המשכיר הוא עו"ד אודי ברזילי, לשעבר סגן נציב מס הכנסה. לדברי מיכלין, הנושא אמור להיות מוסדר עד סוף פברואר, והוא מתכונן לצאת מהחוזה. ברזילי מסר שהוא התריע בכתב בפני מיכלין שהשימוש בדירה חייב להיות למגורים בלבד.

"אין להם מה לחפש פה, 
לא דירות ולא כלום"

גדי סוקניק
טלי מאייר

באתר האינטרנט של MDG (מונסונגו השקעות) אפשר למצוא פרויקטים המכונים "פרויקטים בשיווק". מלבד בניין נצבא והבניין ברחוב הירקון, מוזכרים שם בניין בשכונת מונטיפיורי בתל אביב (כתובתו לא הוזכרה) ופרויקט ביישוב הר אדר שליד ירושלים.

המסקרן ביותר הוא פרויקט ברחוב אחד העם 9 בתל אביב. לפי האתר, מדובר ב"פרויקט דירות מהממות. 50 מ"ר בקומה ה–26 במגדל מהמם. מחיר בדיחה - 1.5 מיליון שקל, מחיר סופי". אלא שאחד העם 9 הוא כתובתו של מגדל שלום, ובקומה ה–26 במגדל מצויים משרדי בית ההשקעות אי.בי.אי. לדברי מנהל מגדל שלום, שמואל זוהר, עד הקומה ה–32 הייעוד הוא למשרדים ורק בקומה ה–32 ומעלה יש היתר למגורים. כך או כך, זוהר מעיד שלא היה שום משא ומתן, ולא ניתנה רשות לשיווק של קומה 26 לאף גורם. "כל האינפורמציה הזאת היא בדיחה", אומר זוהר לאחר ששמע על הכתוב באתר של מונסונגו. "לפני כשנה מישהו הפיץ פרסום דומה בקומות התחתונות של מגדל שלום. ראיתי פה כמה מהאנשים שהתעניינו, הם רצו לראות את המקום, בהם אדם שמקבל קצבה ממשרד הביטחון, ועוד אחד. אני לא יודע אם הם שילמו. לא דיברתי אתם, מעבר להסבר שאין להם מה לחפש פה. לא דירות ולא כלום".

באותו אתר, שכתובתו mmnadlan.com, מתגאה החברה בפרויקט שיווק אחר, מגדלי ביאליק, ומביאה גלריית תמונות מאירוע השיווק. אלא שגם כאן מדובר בפיאסקו, שאף נחשף לפני חודשיים ב"גלובס". מונסונגו הציע עסקה חלומית לסטודנטים בקמפיין פרסומי רחב ברמת גן: דירה בשטח 30 מ"ר תמורת 500 אלף שקל. ואולם הפרויקט המדובר הוא מלון אופטימה הוותיק בפינת הרחובות ביאליק וקריניצי, שנמצא בבעלות חברת הכשרת היישוב, בשליטתו של עופר נמרודי. גם במקרה הזה נוהלו מגעים בין מונסונגו לבין הכשרת היישוב, אבל שום דבר קונקרטי לא נסגר. כל זה לא הפריע לו לשווק את הפרויקט באגרסיביות, להתראיין ב–ynet ולערוך ערב למתעניינים, שבו הסביר כי החברה שלו מתכוונת לרכוש את המלון.

בעיריית רמת גן ראו את מודעות השיווק למכירת דירות בבניין שהייעוד שלו הוא מלון, הזהירו את החברה שאין בכוונתם לשנות זאת, ודאגו להודיע שמי שקונה בפרויקט הזה שם את כספו על קרן הצבי. כיום, הפרויקט הזה ירד מהפרק והשיווק הופסק.

לדברי בכיר בהכשרת היישוב, החברה אכן קיבלה הצעה למכור את המלון תמורת 60 מיליון שקל. "התחלנו לגבש טיוטת הסכם", הוא אומר. "בשלב מסוים הדברים נמרחו, ואז הוצאנו להם הודעה על הפסקת המשא ומתן. הבעיה העיקרית היא שהם לא טרחו לקנות אופציה לרכישת הנכס, לכן לא היתה שום משמעות למשא ומתן שלהם עם צד שלישי".

פרויקט אחר שמונסונגו שיווק בחודשים האחרונים נמצא באזור התעשייה הצפוני באילת, עיר הולדתו. הוא ביקש להפוך בניין שהייעוד שלו לתעשייה למלון דירות. גם כאן מדובר באותה שיטה: רכישה שהיא למעשה שכירות ארוכת טווח וקבלת שכירות מובטחת - במקרה הזה 2,800 שקל בחודש לתקופה של שלוש שנים. ואולם, מדובר במבנה עם ייעוד לתעשייה, בלי שום רמז לייעדו למלונאות. עד 2014 היה הייעוד הזה עם שימוש חורג - למגורי עובדים. לדברי מונסונגו, המקום משמש כבר שנים למגורי עובדים באילת, ומושכר גם כיום לאחד המלונות בעיר.

פעילות השיווק לפרויקט הזה היתה אגרסיבית. מונסונגו הביא את הזמר אייל גולן לשיר בערב השיווק, שאותו הנחה איש התקשורת גדי סוקניק. בתמונות באתר האינטרנט של החברה נראה סוקניק לצד מונסונגו על הבמה במועדון אומן 17, שם התקיים האירוע. "אתה מבין איפה הכסף?" אומר במרירות אחד מהרוכשים של מונסונגו בעזריאלי. "זה אירוע השקה שעולה כמה מאות אלפי שקלים. היתה שם הגרלה על מכונית פיז'ו 307. הוא שפך המון כסף על שיווק הפרויקט הזה, ובשבועות האחרונים הוא שופך עוד המון כסף על פרסום בעיתונים, כל זה בזמן שהוא חייב לאחרים מיליונים".

מגדל שלום
דן קינן

כאמור, זאת הפעם השנייה שבה מונסונגו נמצא בהליך של פשיטת רגל. באוגוסט 2013 הוא הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו, כלומר להיכנס להליך של פשיטת רגל. ב–15 באוקטובר 2013 ניתן צו כינוס ועו"ד אופר פדר מונה כמנהל מיוחד לנכסיו — הליך זה אמור לסייע לו: הוא מגן עליו מפני הנושים ומאפשר למנהל המיוחד לגבות את הכסף ולהחזירו לנושים, תחת ההגנה של הליך מסודר. לפי חוות הדעת שהגיש פדר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, חובותיו של מונסונגו היו אז 2.9 מיליון שקל מ–25 בעלי חוב שונים.

בחוות הדעת המיוחדת של פדר, שהוגשה בנובמבר 2014, אפשר למצוא עוד כמה ממעללי העבר של מונסונגו. לפי הדו"ח, ב–2008–2009 פתח מונסונגו חברה בשם תבל תקשורת. לדבריו, הוא סיכם עם בזק שהם ימכרו לו תשתית אינטרנט במהירות של 10 ג'יגה ב–10 שקלים בחודש, שאותם היה מוכר ב–100 שקל בחודש. מהפכת הסלולר שיבשה לו את התוכניות — כך אמר מונסונגו לפדר, על פי הדו"ח. במשך שלוש שנים הוא ניהל עם אביו ואחותו חוף ים באילת. בדיעבד, כך לפי אותו הדו"ח, התברר להם כי לבעל הזיכיון להפעלת חוף הים אסור היה להשכיר אותו בשכירות משנה, וכשניתנה ההחלטה לסגירה, הוא נותר עם חובות רבים לספקים שונים.

לדברי מונסונגו, כל החובות שבגינם פנה לפדר, נבעו מסוגיית חוף הים באילת. מיזם אחר שאותו ניסה לפתח הוא "האוטובוס", שהיה אמור להיעשות בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. זה היה אמור להיות אוטובוס שבתוכו כיסאות ובו מוקרנים סרטי תלת־ממד על זהירות בדרכים, עם אפקטים שונים. הרעיון נותר על הנייר בלבד.

ביאליק פינת קרניצי
עופר וקנין

לפי הדו"ח, במארס 2014 פנה לפדר עו"ד צחי הרמן, שייצג את י', שלטענתו נפגע אף הוא ממונסונגו. הוא טען שיש לבטל את פשיטת הרגל מכיוון שמונסונגו הכניס אותו לשותפות באוקטובר 2013, לאחר שביקש להיות פושט רגל, וממש לפני מתן צו הכינוס. י' השקיע 140 אלף שקל במיזם של קולנוע תלת־ממדי. לפי סרטון ביוטיוב שהעלה מונסונגו, מדובר בבית קולנוע קטן, שבו הכיסאות נעים והצופים מרכיבים משקפי תלת־ממד. י' הסכים להשקיע בשני מתקנים קטנים — האחד בקניון עזריאלי בתל אביב, והשני בקניון איילון. לטענת הרמן, מונסוגנו בכלל לא היה אמור להשתמש בצ'קים שנתן לו י' עד להפעלת שני בתי הקולנוע בתחילת נובמבר 2013.

בניגוד לסיכום ביניהם, מונסוגנו פרע שניים מהצ'קים, כל אחד על סכום 50 אלף שקל, לפני שהמתקנים נפתחו - ולכן נתבע על 100 אלף שקל. "זה בן אדם שהיה מסתובב עם הרבה כסף מזומן בכיס, ובפגישות עם משקיעים פוטנציאלים היה לארג', תמיד מזמין לאכול ולשתות, מציג את עצמו נכון ויודע לשכנע ולפתות אנשים לעסקות", אומר הרמן, שחקר עבור הלקוח שלו את התנהלותו של מונסונגו. "מול הלקוח שלי הוא ממש התנהל בחוסר תום לב. יש לי מסרונים של הלקוח שלי שבהם רואים איך כמה שעות לפני שניתן הצו, הוא לוחץ עליו להביא עוד כסף".

לפי הדו"ח של פדר לבית המשפט, מונסונגו "לא סיפק הסבר מניח את הדעת להאשמות המופנות כלפיו ביחס להטעייתו של החייב י' והתקשרותו עמו ערב כניסתו להליך פשיטת רגל". פדר פירט מחדלים נוספים: אי־המצאת מסמכים והגשת דו"חות כספיים, כך שאי אפשר היה לבחון את התנהלותו הכספית. פדר המליץ לבטל את הליך פשיטת הרגל, תוך שהוא מדגיש שמונסוגנו ממשיך לנהל עסקים - דבר שיוצר סיכון ליצירת חובתו נוספים. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את המלצת פדר, וב–24 בנובמבר 2014 בוטל מעמדו כפושט רגל. לאחר שבוטל מעמדו כפושט רגל, המשיך י' עם התביעה נגד מונסונגו, על סך 100 אלף שקל, בסדר דין מקוצר. הוא זכה בתביעה, ובהחלטה נמתחה ביקורת חריפה על מונסונגו. "מחקירתו הנגדית (של מונסונגו, ש"ש) עלה כי בניגוד להתחייבותו בהסכם, עשה שימוש בכספי המשיב (י') בטרם הותקנו והופעלו המתקנים ותוך שבקשה להכרזתו כפושט רגל תלויה ועומדת בבית המשפט (...) הגנתו עולה כדי הגנת בדים", כתבה השופטת.

הרמן הציג בפני בית המשפט פרסומים באתר yad2, שמזמינים משקיעים להיכנס לשותפויות עסקיות, ופרסומים מעמוד הפייסבוק של מונסונגו עם הצעות עסקיות לשותפיות. נחמיה גרטש הוא אחד מהאנשים שהתפתה. אחרי שראה מודעה באתר yad2 הוא הסכים להשקיע 400 אלף שקל במיזם להקמת קולנוע תלת־ממד בעיר העתיקה, ברחוב הסמוך לכותל. זה היה אמור להיות קולנוע קטן, עם 12 כיסאות בלבד, שבו יוקרנו סרטים על ההיסטוריה של העם היהודי. אבל המיזם כשל, ונחמיה ואשתו רייזל, זוג חרדי צעיר מבני ברק, לא ראו את הכסף עד היום.

בדצמבר 2014 השניים הגישו לבית המשפט השלום בתל אביב תביעה המגוללת את הסיפור: לפי התביעה, בדצמבר 2013 הם נתקלו בפרסום על משקיעים לצורך המיזם. הם שכרו עורך דין שיבדוק עבורם את הדברים, בינואר 2014 נחתם בין הצדדים הסכם על המיזם שהיה אמור להתחיל לפעול בפברואר 2014. המיזם לא נפתח ולא פעל במועד, כך לפי כתב התביעה. בכל זאת, מונסונגו לחץ על הזוג להעביר את יתרת הסכום להשקעה — 360 אלף שקל, שהיו דרושים לו, לדבריו, כדי להפעיל את המקום.

לאחר שעורך דינם אישר להם להעביר את הכסף ולאחר שקיבלו צ'ק ביטחון ממונסונגו, הם העבירו לו את אותם 360 אלף שקל מבוקשים. אלא שדי מהר התברר להם שהכסף ירד לטמיון, כך לפי התביעה. "בסופו של דבר מונסונגו הפר את ההסכם, המיזם לא יצא אל הפועל ו/או חדל לפעול, משהובר לתובעים כי כספים נלקח על ידי גיא וירד לטמיון, הם פנו אליו ונפגשו עמו אינספור פעמים בדרישה שישיב להם את כספם, אך כל הפניות שלהם העלו חרס", נכתב בתביעה. הבנק סירב לקבל את צ'ק הביטחון שקיבלו מידי מונסונגו, כך לפי התביעה, והזוג הצעיר התכוון לפנות להוצאה לפועל כדי לגבות את צ'ק הביטחון, אך הם החליטו קודם כל לבצע בדיקה כלכלית של מצבו ופנו לחברת שירותי מידע.

אז התברר להם שאותו מונסונגו שצירף אותם לשותפות הוא פושט רגל שבאוקטובר 2013 אף ניתן נגדו צו כינוס על נכסיו. הם גם גילו שחברת ג.מ אטרקציות, שמונסונגו טען שהיא בבעלותו, רשומה בכלל על שם אשתו, דנה רחמימוב. בני הזוג הפנו את מירב טענותיהם לעורך הדין שלהם, אחד הנתבעים בתביעה, שלטענתם לא ערך את הבדיקות הדרושות. אז גם התברר להם שכמו בעזריאלי, גם כאן שונה מספר הזהות של מונסנוגונו. כלומר, עורך דינם לא היה יכול לדעת שמדובר בפושט רגל. במכתב ההתראה ששלח גרטש למונסונגו הוא טען כי "מההסכם כולו עולה ניחוח עז של הונאה, וזאת בלשון המעטה". בנוגע לעניין שינוי מספר תעודות הזהות ציין גרטש כי "למותר לציין שמדובר במצג שווא ו/או הונאה שמטרתם כפי הנראה להסתיר את זהותך האמיתית".

תגובת מונסונגו: "מותר לי ליזום, כולם נכשלים לפעמים"

גיא מונסונגו מסר בתגובה: "אני פועל כחברת שיווק ומקבל 10% ממכירות בפרויקטים. זה נועד כדי שאוכל להחזיר את החובות. החברות הן לא בבעלותי, ואין מאחוריהן אנשי קש. אני פועל כיזם רק מבחינת זה שאני מביא תוכניות ורעיונות ומוציא אותם לפועל. לפי החוק, אני לא יכול להיות מנכ"ל של חברה, דירקטור או לפתוח חברה, אבל ליזום אני יכול.

"לגבי הנסיעה לברצלונה: נכון, לא הייתי בחו"ל. אם אמרתי משהו למנהל המיוחד, זה היה בציניות. הסיפור הזה קשור לדברים שביני לבין גרושתי, שעליהם איני רוצה לפרט.

"לגבי אורח החיים ותביעות מבעלי דירות: אני גר בתוך המשרד שלי. לאב גרוש שרוצה להיות עם ילדיו זה קשה, כי הלקוחות באים אחר הצהריים. האוטו של גרושתי שייך לחברה. בכפר שמריהו גרתי ביחידת דיור. רק במקום אחד, במגדלי YOO, היתה נגדנו תביעה, אבל הכסף שולם. המועדון בתל אביב אמנם כשל, אבל היינו 16 שותפים, וקורה שמועדונים לא מצליחים. אחרי התקופה הזו עברנו לגור בדירת 3 חדרים ברחוב הסנה ברמת גן. נכון, אני משתמש במגורים לצורך הפעלת משרדים, אך כך קורה בכל הקומות כאן בבניין.

"לגבי מרכז עזריאלי: היתה חקירת משטרה שבעקבותיה הוקפאו חשבונות הבנק של החברה שלי ושל שני שותפיי, שבאמצעותה פעלנו, אבל כבר אחרי יומיים השתחררו החשבונות. זה מוכיח שלא היה כאן כלום. הפרויקט הזה הוא דוגמה ליזמות מצוינת: תוך שבועיים חתמתי על חוזי שכירות ל–24 שנה ו–11 חודשים, בהיקף של 23 מיליון שקל. לעזריאלי היתה שם בעיה — הם לא רצו חרדים. קיבלתי מלקוחות 3 מיליון שקל, כמקדמות, אבל הכסף לא אצלי — 1.2 מיליון שקל אצל עזריאלי, והשאר הלך לשיפוצים, יועצי יחסי ציבור והוצאות פרסום. את מספר תעודת הזהות לא אני הבאתי. רק במעמד החתימה הבאתי צילום תעודות זהות. בכל מקרה, בזמן אמת לא אני ולא עזריאלי ידענו שמספר תעודת הזהות שגוי. לגבי העמוד הראשון של החוזה — בכלל לא הייתי אחראי על זה, אלא עורך הדין שטיפל בזה. לגבי עניין פשיטת הרגל, ביום שחתמתי חוזה עם עזריאלי, כבר יצאתי מפשיטת הרגל. אני בקשר עם הלקוחות שם, ולחלקם אני עוזר ומחזיר כסף. אני גם בוחן מהלך של הגשת תביעה, על סך 60 מיליון שקל, ביחד עם הלקוחות. כולנו נפגענו מחברת עזריאלי.

"לגבי נצבא: בגלל אי־כדאיות כלכלית של הפרויקט, דורון מיכלין החליט לא לעשות את זה. זה לא קשור אלי, אני עשיתי רק את השיווק. לגופו של עניין, זה פרויקט שנכשל בגלל עבודות הרכבת הקלה.

"לגבי מגדל שלום: היה שם רעיון להפוך את המקום לסוויטות מלונאות, אבל לא מכרנו. אף אחד לא שילם מקדמות, וגם לא שיווקנו.

"לגבי הפרויקט באילת: הספן 1 הוא מבנה באזור תעשייה, ששימש ב–1996 למגורי עובדים. הבאתי את הרעיון לדורון מיכלין — אדם מאוד אמיד. הוא רכש את הבניין כהסכם אופציה, התחייבתי לו שאני אמכור את היחידות האלה לתקופה של שנתיים, עברו ארבעה חודשים, מכרנו 70%. עיריית אילת כבר הגישה תוכניות לשינוי ייעוד. הנכס מושכר לאחד מבתי המלון בעיר, ולא לבן אדם בודד.

"לגבי הליך פשיטת הרגל הראשון: בית המשפט צדק בקביעתו לגבי ניצול לרעה של ההליך, אבל באותה תקופה הגעתי לחובות כבדים בגלל הבעיות בחוף הים באילת, והשוק האפור לחץ עלי בזמן שאשתי היתה בהריון. הייתי חייב לייצר כסף כדי לשלם את החוב. רציתי להשתחרר מפשיטת הרגל כדי לעשות את העסקה בעזריאלי.

"לגבי הפרויקט ברמת גן: "זה היה רעיון שאפשר היה לבצע. אנשי הכשרת היישוב ידעו מה אנחנו רוצים לעשות שם. לאי החתימה על האופציה אין קשר לכך. בסופו של דבר, חברת DG היא זו שהחליטה לרדת מהרעיון.

"לגבי המקרה של נחמיה גרטש: זה סיפור של כישלון עסקי שקורה לעוד הרבה יזמים. זה היה רעיון טוב, השקענו בו 3 מיליון שקל עם עוד משקיעים, אבל זה לא צלח. חלק מזה בגללו, כי הוא היה אמור לעשות את השיווק במגזר החרדי. התחילה תקופה של מצב ביטחוני קשה, וכל העסקים נפלו, מה לעשות. לא היתה כאן שום הונאה או התחזות. הוא ידע שאני לא יכול לפתוח חברה או שהחברה תהיה על שמי, וקיבל את זה".

עו"ד גלעד ליפקר דגן
גלעד ליפקר דגן
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם