רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סודות הסטארט-אפים נחשפים: הכירו את המקום בו יזמי ההיי-טק מדברים על הכל

פעם בשבוע, מתוך הסלון הביתי, עם שני רמקולים גדולים וציוד הקלטה, משדרים איתן לויט ודוד כץ תוכנית רדיו אינטרנטית לעשרות אלפי יזמי היי-טק, עם מטרה אחת ברורה: "לדבר בעברית על סטארט-אפים". וגם, בדרך, לעזור להם לפתור בעיות

13תגובות

יש ישראלים שיום שני עבורם הוא יום ריקודי עם במתנ"ס, עבור אחרים זהו יום הקניות בסופר או חוג השחייה של הילד. אבל יש כמה אלפי ישראלים שמבחינתם יום שני הוא "היום של הפודקאסט", שבו הם מאזינים במשך חצי שעה, בסמארטפון או במחשב, ליזמים איתן לויט ולדוד כץ, שמדברים זה עם זה וגם עם אורחים במסגרת "השבוע: פודקאסט בעברית על סטארט-אפים".

כבר 18 חודשים שלויט וכץ, אנשי היי-טק, מקליטים מדי שבוע מסלון ביתי בתל אביב את הפודקאסט - תוכנית רדיו להאזנה באינטרנט - שנהפך לכלי חובה עבור יזמים ואנשי תעשיית הסטארט-אפים המקומית, אפילו יותר מקריאת מדורי הטכנולוגיה בתקשורת המסורתית ומעקב אחרי אתרי הטכנולוגיה החשובים. "אנחנו גיקים של סטארט-אפים, ומה שאנחנו עושים זה בעצם לדבר בעברית על סטארט-אפים", אומר לויט למאזינים בתחילת כל תוכנית. כנראה שהם לא הגיקים היחידים במדינה, מפני שמדי חודש מאזינים להם עשרת אלפים מאזינים ייחודיים שחברים בקהילה הולכת וגדלה שנבנתה סביב הפלטפורמה הנדירה יחסית בקרב צרכני התוכן הדיגיטלי הישראלים.

דוד כץ (מימין) ואיתן לויט
אייל טואג

"הפודקאסט הוקם במטרה אחת - להעלות את סיכויי ההצלחה של יזמים לבנות את החברות שלהם", מדגיש כץ. "סטארט-אפים הם לא דבר טבעי ולא אינטואיטיבי. יש המון אנשים מנוסים, לא רק אנחנו, שהם בעלי ידע ודרכי מחשבה ייחודיות. אם יותר אנשים ייחשפו לבריכת הידע הזו, הם יידעו טוב יותר כיצד להימנע מטעויות. לפני כל פרק אנחנו שואלים את עצמנו אם המאזין יוכל לתרגם את מה שהוא שומע לעשייה בעלת משמעות".

לויט מוסיף שהם שופטים את הפודקאסט לפי שני קריטריונים: יכולת יישום והשפעה חזקה. "הערך הוא העברת ידע, אבל באופן שבו יזמים יוכלו ליישם אותו", הוא אומר. "אם זה היה דורש מאתנו יותר משאבים, לא היינו ממשיכים. שנינו עובדים במשרה מלאה, וזה אכן פרויקט צד".

"אנחנו מתייחסים לפודקאסט כמו לסטארט-אפ", אומר כץ, "וכל הזמן חושבים איך לעזור לאנשים להצליח יותר ולחשוף את המאזינים לעוד ידע וניסיון. הפודקאסט עובר כל הזמן שיפור וחשיבה מחדש".

"שקיפות זאת דרך מעולה ללמוד"

פעם בשבוע פורס כץ את ציוד ההקלטה המקצועי על השולחן לצד שני מחשבי מק, כל אחד מדבר למיקרופון - והשיחה מתחילה. הם מכינים מראש נושאים ונקודות שחשוב להזכיר - אבל אין תסריט. הדיאלוג זורם בנוחות, בדינמיקה של משחק פינג פונג בין שניים או שלושה חברים טובים. כל סלבריטאי התעשייה מגיעים להתראיין: לפעמים הפרק מתמקד בחברה של המרואיין, ולפעמים המרואיין מגיע כדי להציג נקודת מבט ייחודית על הנושא שעל הפרק.

בין המרואיינים נמצאים מנהלי קרנות הון-סיכון של מאות מיליוני שקלים (חיים סדגר מסקויה; יונתן סאקס מקרן ג'נסיס; וג'סטין קאן, שותף ב-YC COMBINATOR), יזמים שסגרו חברות (כמו רון סוקולובסקי, שניתח את הכישלון של חברת ה-VR הישראלית שהקים, Immersix), יזמים שהחברות שלהם מוערכות במאות מיליונים, כמו אאוטבריין ויזמים שמגיעים לנתח את הצלחת החברה (כמו מיכה קאופמן מ-Fiverr) - כולם מדברים בפתיחות מלאה וחושפים מספרים, שמות, שיטות, סודות.

ג'סטין קאן
Josh Hallett , wikipedia

כשמאזינים לראיונות, זה נשמע לעתים כאילו כץ ולויט התיישבו קרוב לשולחן בבית קפה וצותתו לשיחה. מבחינתם, השקיפות של האורחים היא לא הישג, אלא טבעית לחלוטין. "אנחנו דוגלים בשקיפות, כי זאת דרך מעולה ללמוד", אומר כץ. "יש שכבה של להסביר עקרונות, ויש שכבה של תראה זה המצב אצלנו, תסתכל ואולי תוכל ללמוד. זאת תעשייה שקופה יותר מכל תעשייה אחרת. אם שולפים מנכ"ל סטארט-אפ ממוצע, הוא יהיה שקוף פי עשרה ממנכ"ל בוול סטריט. אז יש עם מה לעבוד. ההבדל הוא שבעבר היית צריך להיכנס עם מישהו לאותו חדר כדי להיעזר בו. את חלקם אנחנו אכן מכירים אישית, מהקהילה, אבל כל מי שמגיע עושה זאת כי הוא באמת רוצה לעזור".

לפודקאסט יש כבר שפה משלו: "להזיז את המחט", "מהלכים חזקים" ו"לעשות את זה כפול עשר" הם ביטויים שנאמרים לעתים תכופות. חלקם נלקחו מהניסיון שלהם בעולם הסטארט-אפים, וחלקם מהדמויות החזקות בקהילה ומהספרים שמהווים את אבני היסוד בתחום, וכץ ולויט אימצו ותירגמו לעברית. "כמעט כל המרואיינים הולכים למפגשים של קהילת היזמות ומדברים באותו אופן על החברות שלהם, רק מול קהל של עשרות אנשים. יש ידע חשוב וישים שעובר מפה לאוזן, וההבדל הוא שהפודקאסט מנגיש אותו לעשרות אלפי אנשים. זה הערך שלו", אומר לויט.

באחד הפרקים ראיינו השניים את עוז אלון, מנכ"ל הסטארט-אפ HONEYBOOK, שגייס 32 מיליון דולר, בפורמט חדש שהם מנסים: "חיתוך מצב" - ניתוח מצבה הנוכחי של החברה מכל זווית, כמו מודל עסקי שעבד או שנכשל, גיוס עובדים, תרבות החברה, רווחים, הכנסות, מספר משתמשים, מטרות קצרות וארוכות טווח, מחיר הבאת כל לקוח, קצב החזר השקעה. אלון עונה בהרחבה ואף משווה את מצב החברה כיום למצבה כאשר התראיין בפודקאסט במארס. שלושתם מעלים תובנות שיכולות לעזור לאנשי עסקים וליזמים להבין מהם הכלים הרלוונטיים בתעשייה שבעזרתם אפשר למדוד צמיחה, הצלחה ושביעות רצון מכל מוצר. בהמשך השיחה, כאשר הוא יורד לפרטים של מחירים ועלויות, אלון מתבדח: "אגב, היין מעולה. שווה לספר למי שמאזין מה הרוטב הסודי שלכם פה. אני חזרתי בשביל המשקה הראשון ששתיתי בראיון הקודם כאן, ג'ין וטוניק".

 אנשי honeybook: עוז אלון, נעמה אלון, שאדיה סיגלה, דרור שמחוני
Oona Rokyta

המטרה: 100 אלף האזנות חודשיות תוך שנתיים

לויט וכץ, שניהם בני 33, עברו מסלול דומה בכניסה לעולם היזמות והסטארט-אפים. כץ נולד בגרמניה, עלה לארץ בגיל 9, וגדל במושב בית זית שליד ירושלים. לויט נולד בארה"ב, עלה לארץ כתינוק וגדל ברחובות. "התחלתי לתכנת בגיל 9, ובגיל 17 פתחתי חברה לבניית אתרים", מספר לויט. התחנה הבאה שלו היתה ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, "עם המון אנשים מוכשרים". רבים מאותו מחזור הקימו חברות מאוד גדולות, שחלקן כבר נמכרו במיליונים, בהם ישי גרין, מייסד סולוטו שנמכרה לאשוריון 
בכ-100 מיליון דולר. אחרים עומדים בראש סטארט-אפים מבטיחים ויש גם מנהלי קרנות הון־סיכון גדולות, ביניהם רותם אלדר, שותף בקרן ההון־סיכון ג'מיני.

אצל כץ התשוקה ליזמות עברה במשפחה. "אבא, סבא, סבא רבא - כולם היו יזמים. אני התחלתי לתכנת בגיל 13 ובמהלך לימודיי בתיכון עבדתי בסטארט-אפ". גם הוא רכש ניסיון וידע טכנולוגי בצבא כמפתח ביחידה שבונה את טנק המרכבה. אחרי שלמד מדעי המחשב ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים פתח את החברה הראשונה שלו, שעסקה בבניית אפליקציות לאייפון והיתה הראשונה בארץ שפיתחה אפליקציות במערכת IOS של אפל.

"הבליינד דייט" שלהם התקיים באחת הפלטפורמות המרכזיות בקהילת היזמות בארץ - גוגל קמפוס בתל אביב, אחד מחמישה מרכזי גוגל קמפוס בעולם. לכץ היה תפקיד מרכזי בבניית הלאנץ' פאד של גוגל, תוכנית שמטרתה להעביר ידע על סטארט-אפים לקהילות רבות בעולם, ולויט הגיע לאירוע עם הסטארט-אפ הקודם שלו. אחרי כמה פרויקטים משותפים הם הגיעו למסקנה שהשיחות ביניהם יכולות להיות רלוונטיות ליזמים אחרים, והתחילו להקליט אותן.

גבר מרכיב משקפי תלת ממד
אייל טואג

כדי לוודא שאכן קיים ביקוש לפודקאסט שכזה, הם כתבו ברשתות החברתיות שהם מתכוונים להקליט פרק. "מאות אנשים נרשמו דרך המייל כדי לקבל לינק, והרגשנו שאנשים אוהבים את הרעיון. אגב, זה נכון גם לגבי סטארט-אפים: אם יש קבוצה, גם אם קטנה, שאוהבת את המוצר - זאת אחלה אינדיקציה", אומר כץ. "שקלנו את הדרכים להפיץ ידע, והבחירה בפודקאסט כאמצעי להעביר ידע היתה אינטואיטיבית", אומרים שניהם. עם 28 אלף האזנות בחודש בשנה האחרונה, לויט צופה שהמעגל ימשיך להתרחב. "אני מאמין שתוך שנתיים נגיע ל-100 אלף האזנות חודשיות", הוא אומר.

הפודקאסט של לויט וכץ אינו הפודקאסט הישראלי היחיד שנהנה מהמומנטום של המדיום. "עושים היסטוריה עם רן לוי", פודקאסט שעוסק באירועים חשובים בעולם ההיסטוריה, המדע והטכנולוגיה צבר כ-4 מיליון האזנות עד כה, ו"סיפור ישראלי", מעין גרסה מקומית לאחד הפודקאסטים הנשמעים בארה"ב, This American Life (מז'אנר הסיפור האישי), זכה גם למיליוני האזנות ושניהם מובילים את טבלת הפודקאסטים הישראליים הנשמעים ביותר.

"סיפור ישראלי", שהתחיל לשדר ב-2013, ומשודר גם בגל"צ, הגיע למאות אלפי האזנות. פרק מסוים ב"סיפור ישראלי", שתורגם לאנגלית ונקרא "Love Syndrome", זכה במקום החמישי בעשרת פרקי הפודקאסטים הטובים ביותר ב-2014. הפודקאסט קיבל חשיפה עצומה למאזינים מארה"ב, ואף עורר את תשומת לבו של הבמאי סטיבן שפילברג, שהעביר מימון כספי משמעותי לצוות מאחורי התוכנית. מ-2014 הפודקאסט מפיק במקביל גרסה מתורגמת לאנגלית של כל פרק שמופצת דרך PRX, פלטפורמה אינטרנטית אמריקאית לתוכניות רדיו, שבה יש את המאגר הגדול ביותר של תוכניות רדיו ציבורי שזמינות להורדה חינמית, ואחראית על הפצה של כמה מהפודקאסטים המצליחים ביותר. "סיפור ישראלי" גם משודר דרך "טאבלט", מגזין און־ליין שקהל היעד שלו הוא יהודים אמריקאים.

כנס סטארט אפים ביפו
עופר וקנין

קהילת הסטארט-אפים 
הטובה בעולם

חלק גדול מהאנשים מאזינים לפודקאסט בעודם נוסעים באוטו, או ליתר דיוק - עומדים בפקקים. זאת הנישה הקלאסית שהרדיו מצא אחרי מהפכת הווידאו. כל מצב שבו נדרש צרכן המדיה לתשומת לב גבוהה מאפשר למדיום הרדיופוני להציע את עצמו כאמצעי הבידור הטוב ביותר. "המדיום של הפודקאסט עובד כי יש המון מצבים בחיים שבהם כל מה שאנשים יכולים לעשות הוא להקשיב", מסביר כץ.

כץ ולויט מדברים בתוכנית בקול ברור, הסאונד איכותי ואין רגעים שבהם השיחה משעממת או מפוזרת מדי. אחרי שהקליטו כמה פרקים, השניים הביאו עורך לתוכנית, כי הבינו ששלב העריכה דורש השקעת זמן מעבר למה שהם יכולים לפנות. למרות העריכה, האישיות של כל אחד מהמגישים והדינמיקה בין שניהם נשארה, ושומרת על האופי של הפודקאסט כמעין שיחה חופשית בין מקצוענים, כזו שמאזינים לה ומריצים מדי פעם אחורה כדי לרשום כמה מושגים, לזכור איזה שם או לשלוח לחבר הצעה לפתרון בעיה כלשהי.

מהיכן מגיע הקהל של התוכנית? התוכן שלכם רלוונטי גם עבור אנשים שאינם חלק מקהילת הסטארט-אפים?

לויט: "יש מעגל יזמים ומשקיעים, ויש מעגל רחב יותר. יש שכירים בחברות סטארט-אפ שרוצים למצוא דרכים להשתפר וללמוד על יזמות, חלקם רוצים לפתוח חברה. אבל יש גם הרבה אנשים שרוצים להיות חלק מהעולם הזה. אני מכיר את המעגלים כי אנחנו שולחים מייל לכל מאזין שנרשם לפודקאסט, ומבקשים שיספר על עצמו".

כץ: "הדינמיקה הבסיסית של אנשים שרוצים לפתח מוצר או לפתוח עסק לא השתנתה. לפני 100 שנה היה יקר מאוד להיות יזם והסיכון היה עצום. בתקופה שבה אנחנו חיים כוחות השוק, החדשנות, הורדת העלויות של אמצעי הייצור, השיווק והרחבת יכולות הטכנולוגיה הם גורמים חזקים מאוד. התחילו להיות יותר ארגונים קטנים שהצליחו, קבוצות קטנות שמייצרות במהירות משהו גדול, וזה אפשרי. הפודקאסט רלוונטי לכל מי שמתעניין ביזמות, או חושב להיות יזם".

לויט: "אנחנו בני מזל לחיות בתקופה שבה קצב השינויים הטכנולוגיים הוא בלתי נתפש ביחס לעבר. אני גדלתי עם טלפון חוגה, ועכשיו יש לנו בכיס מחשבי־על שמחוברים לרשת המידע העולמית. זו התקופה הכי טובה אי־פעם להיות יזמים".

כץ: "ישראל היא שוק מדהים להתחיל בו סטארט-אפ. נכון שיש ביורוקרטיה, אבל אם הייתי צריך להתחיל להסביר כמה המדינה מפריעה, אז היו עולות עוד המון תלונות. אם מסתכלים על התמונה הגדולה, החיכוך עם המדינה בהקמת סטארט־אפ הוא זניח. יש פה אנשים מדהימים, אקו־סיסטם מעולה ותומך. במסגרת התפקיד שלי בגוגל נחשפתי להמון קהילות יזמות בעולם: בברזיל, בפריז, בברלין ובלונדון. אחרי עמק הסיליקון, הקהילה של היזמים בישראל היא הכי טובה בעולם".

לויט: "כל אחד יכול ללמוד. זה חינם וזה קל. יש הרבה ידע נגיש, והפודקאסט הוא כלי אחד מתוך רבים ללמוד".

פקקים באיילון
אביעד הרמן

לדברי לויט, שני המאפיינים החשובים ביותר של הסטארט-אפים בארץ הם עזרה הדדית ותמיכה. "סטארט-אפים הם שיטה חדשה עולמית להקים עסקים, ואחד המאפיינים שלה הוא וייב חיובי, מעגל של נתינה שגדול יותר מ'תעזור לי - אעזור לך'. זה מעגל שבו אתה עוזר למושיקו, מושיקו עוזר לרננה, ולבסוף זה מגיע אליך. מפלס המים עולה וכל הספינות עולות יחד אתו. בישראל הצלחה של יזם אחד לא באה על חשבון האחר, אלא תורמת לכל הקהילה".

הפודקאסט של כץ ולויט לא נשאר במסגרת של קובץ אודיו - יש סביבו גם קהילה שלמה בפייסבוק. "בקבוצה יש כ-5,000 חברים", אומר לויט. "מאות סטארט-אפיסטים אחרי סבבי גיוס, חמישה מנהלי קרנות הון־סיכון והרבה מאוד יזמים בתחילת דרכם. הקבוצה נהפכה למוצר בפני עצמו של הקהילה, והפודקאסט תומך בה. אני מרגיש שהפודקאסט והקהילה בפייסבוק רק מגרדים את השטח. לעתים קרובות עונים שם על שאלות משקיעים ידועים ויזמים שבדיוק גייסו עשרות מיליוני דולרים".

המאזינים הקבועים של הפודקאסט הגדירו אותו ככלי עזר משמעותי וכפלטפורמה להפצת התרבות של קהילת הסטארט-אפים בישראל. עמית רוזנר, חבר בקבוצה והמייסד של ילואה, רשת לשיתוף אנרגיה סולארית, נותן דוגמה לאפקט שחולל הפודקאסט: "בזכות הפרק על פרודקט האנט (אתר לחשיפה של מוצרים חדשים באמצעות דירוג שמתבצע על ידי קהילת הגולשים) שנערך ממש כמו מדריך למשתמש, בילואה היו יכולים לתכנן את המהלכים מראש באופן מקצועי ולדעת איך להתנהל בכל שלב", כתב רוזנר בקבוצה בפייסבוק. "ילואה העפילו למקום השני באתר וקיבלו חשיפה עצומה של קהל רלוונטי, הישג שכל סטארט-אפ שואף אליו בתחילת דרכו. הבידול של הפודקאסט והקהילה התוססת סביבו היא בהצגה החשופה של הנושאים דרך סיפור אישי והנגשת המסקנות באופן מאוד יישומי, להבדיל מכתבה בעיתונות שלרוב מבליטה הישגים ללא דיון אמיתי בשיקולים או בכישלונות".

את המשוב הכללי מייצגת התגובה הבאה של אחד מחברי הקבוצה: "עבורי נפל האסימון שיש קהילה שמתמודדת עם אתגרים מטורפים כל יום. הערך האולטימטיבי עבורי הוא בכך שלמדתי להיעזר ביזמים אחרים, ולעזור בעצמי לסובבים". אחת הדוגמאות למשוב זה היא התרגום לעברית של המדריך לסטארט-אפים של סם אלטמן, נשיא YC COMBINATOR, חממת היי-טק שבה עברו גם Airbnb ודרופבוקס. מיכאל לוגסי, יזם וחבר בקהילה, שתירגם את המדריך בזמנו הפנוי, אומר כי "לי הפודקאסט עשה חשק להחזיר לקהילה".

אלכס בלומברג
בלומברג

בארה"ב הפודקאסטינג צובר תאוצה, 
אך עדיין לא הצליח למשוך את המפרסמים הגדולים \ אקונומיסט

קשה לזהות באיזה רגע בדיוק טרנד הפודקאסטינג צבר תאוצה בארה"ב, משום שרגעים כאלה קורים כל הזמן. ביוני הגיע נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לבית בקליפורניה כדי להקליט פודקאסט ("WTF עם מארק מארון"), בזמן ש-"Serial", סדרת פודקאסט של סיפורים אמיתיים שהושקה ב-2014, זכתה כבר ליותר מ-100 מיליון הורדות.

הפודקאסטים - תוכניות רדיו להאזנה באינטרנט - אמורים היו להצליח כבר לפני עשור. אבל הם עדיין שוק קטנטן למפרסמים - בין 50 מיליון דולר ל-80 מיליון דולר בארה"ב, לעומת 16 מיליארד דולר לפרסום ברדיו הארצי. האם הפודקאסטים יוכלו סוף־סוף לזכות בהצלחה עסקית?

יש סיבות לאופטימיות. הקהל גדל במהירות: ב-2006, 11% מהאמריקאים בני 12 ומעלה האזינו לפודקאסט. ב-2015 השיעור הזה שולש, לפי נתוני אדיסון ריסרץ' וטריטון דיגיטל. הטכנולוגיה פשוט דוחפת את הפודקאסטים לאוזני המאזינים. ב-2014 הכניסה אפל לאייפון אפליקציית פודקאסט שאי־אפשר להסיר. ב-2015 הוסיפו ספוטיפיי ופנדורה פודקאסטים לשירותי הסטרימינג שלהן. העלייה הצפויה במספר המכוניות המחוברות לאינטרנט תיתן לפודקאסטינג זריקת עידוד נוספת.

בינתיים מתפתחת תעשייה שלמה שתומכת בפודקאסטים. ב-2015 השיקו שני מנכ"לים לשעבר של רשת הרדיו האמריקאית ווסטווד ואן את DGital מדיה, שמארחת פודקאסטים ועושה מהם כסף. ביולי רכשה רשת השידור אי.וו. סקריפס ב-50 מיליון דולר את מידרול, חברה שמחברת בין פודקאסטים למפרסמים, וחברות כמו ארט19 מאפשרות למפרסמים לעדכן ולהכניס פרסומות לפודקאסטים.

פודקאסטינג יכול להיות משתלם גם למגישים. ריצ'רד סימונס, גורו הכושר הגופני שהגיש פודקאסט פופולרי ברשת ESPN, כבר השיק תוכנית עם שמו בשיתוף כמה נותנות חסות. עם 20 מיליון הורדות בשלושת החודשים הראשונים, סימונס עשוי לגרוף יותר מ-5 מיליון דולר בשנה הראשונה שלו. בדצמבר גייסה גימלט מדיה, רשת פודקאסטינג שהקים העיתונאי אלכס בלומברג, 6 מיליון דולר לפי שווי של 30 מיליון דולר.

עם זאת, רוב הפרסומות בפודקאסטים הן לעסקים קטנים ונישתיים, ויש שני מכשולים שעומדים בפני משיכת מפרסמים עם תקציבים גדולים. הראשון הוא שקשה לדעת מי מאזין לפודקאסטים, ולא רק מוריד אותם. השני הוא שלרוב הפודקאסטים לא היה עד כה קהל גדול מספיק. "או שקונים פודקאסט פרימיום או שלא קונים", אומר טדי לין מסוכנות הפרסום אוגילבי. לין סבור שיום אחד הפודקאסטים יאוגדו יחד בחבילות למכירה כמו תוכניות טלוויזיה, ושהקהלים יתגלו כאטרקטיביים למפרסמים משום שהם מאזינים מעורבים מאוד ולא פאסיביים.

זה נכון במיוחד לגבי “The Nerdist Podcast”, תוכנית שהחל להגיש ב-2010 הקומיקאי כריס הרדוויק. בשנה הראשונה שלה לא היו לה הכנסות, וב-2012 קנו אותה אולפני הסרטים לג'נדרי אנטרטיינמנט. כיום היא מכניסה מיליוני דולרים בשנה. לדברי הרדוויק, התוכנית עזרה להפריך את המיתוס שפודקאסטים הם "סתם משהו שעשית במרתף של ההורים".

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם