תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הדייט שנגמר בסטירת לחי והפך אותי לטבעונית"

לכתבה

בלי ביצים, בלי חלב, בלי בשר, ובלי לגרום נזק לבעלי החיים, לסביבה ולעצמנו. טבעונים 
ברחבי העולם מאמינים שזה אפשרי (ואפילו מזין), אם רק נסתכל לפרות ולתרנגולות בעיניים. האם הם יצליחו לחולל שינוי בצלחת? ■ המוסף השנתי של Markerweek

126תגובות

במשך עשר שנים עבדה אורי שביט באחד המקצועות הכי נחשקים: עיתונאית אוכל. היא ניסתה מוצרים חדשים, סיקרה מגמות קולינריות ובעיקר אכלה. ואכלה טוב. שביט סעדה על שולחנם של השפים המובילים בארץ, לא בחלה באף מאכל שהוגש לה, "כולל כל בעלי החיים והדברים שאפשר להפיק מגופם" - ונהנתה מכל רגע.

השינוי התרחש כששביט התחילה לצאת עם בחור טבעוני, ואף שלא נתנה ליחסים סיכוי "בתור עיתונאית אוכל מכרסמת סטייקים", היא היתה סקרנית להבין מה עומד מאחורי הבחירה התזונתית שלו. "עד אותו זמן לא כתבתי מלה על טבעונות, ואף עיתונאי אוכל לא עסק בזה, כי טבעונות וקולינריה היו הפכים גמורים", היא אומרת. אחרי שהציקה לבחור בשאלות, הוא שלח אותה לצפות בהרצאתו של גארי יורופסקי, ושביט קיבלה מה שהיא מתארת כסטירת לחי.

"לא הבנתי אין ייתכן שאני, שמתעסקת כל כך הרבה באוכל, לא יודעת כלום על המזון שאני אוכלת, מנין הוא הגיע ומי סבל ומת בשבילי", היא מסבירה. "כולנו רגילים לחשוב שהפרה נותנת חלב והתרנגולת מטילה ביצים, אבל המציאות שונה לגמרי ויש בה הרבה אכזריות. למחרת אכלתי את בעל החיים האחרון שאוכל אי-פעם, ותוך שבוע הייתי טבעונית עד האותיות הכי קטנות, וככה אני בארבע השנים האחרונות, בלי להתגעגע, בלי להצטער ובלי להרגיש מחסור. זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".

מה שנראה ב-2011 כבחירה תזונתית אזוטרית, היא בחירה סבירה לגמרי בישראל של 2015. על פי סקרים שונים, 3% מהאוכלוסיה בישראל הם טבעונים, אבל הנתון המעניין באמת הוא ש-30% מהציבור הפחית בשנתיים האחרונות את רכישת המוצרים מן החי. חברות מזון רבות הבינו שהבחירה בטבעונות שווה כסף, והחלו לשווק מוצרים חלופיים. מסעדות בכל הארץ, כולל רשתות גדולות כגון לנדוור וקפה ג'ו, מציעות בתפריטים שלהן מנות טבעוניות, ובערים הגדולות יש מסעדות שפועלות על טהרת הטבעונות, כננוצ'קה בתל אביב, ששינתה קו בעקבות השינוי האישי של הבעלים, ננה שרייר. בעונה השישית של "האח הגדול" ניצחה טל גלבוע, שסיפרה בכל הזדמנות על המאבק למען בעלי חיים, ומפורסמים מתחומים רבים מדברים על הבחירה ששינתה את חייהם. האם ייתכן שלנגד עינינו מתרחשת מהפכה תזונתית, שתביא בעוד כמה עשרות שנים לכך שצריכת מזון מן החי תיתפש בציבור כמנהג פסול? האם מה שנראה תחילה כטרנד תל-אביבי, ששמור לאנשים בעלי מודעות בריאותית וסביבתית גבוהה, ייהפך בהדרגה לנחלת הכלל?

טל גלבוע. בלי פשרות
גיא כושי ויריב פיין

שביט משוכנעת שכן. "אני רואה התעוררות בכל העולם", היא אומרת. "זה שילוב של המגמה האקולוגית והמגמה הבריאותית, משום שהטבעונות מאגדת בתוכה אלמנטים משתיהן, והיא שלב נוסף בהבנה שצריך לעשות שינוי כדי להציל את עצמנו. הזרעים נטמנים, וזה אמנם תהליך אטי - אבל זה מסביבנו כל הזמן. אני לא חושבת שבני אדם רוצים להתעלל בבעלי חיים או להיות רעים אליהם".

דוגמה לחשיבות של הרשתות החברתיות בהפצת הבשורה הטבעונית היא הסיפור של עמותת Vegan Friendly, שהחלה את דרכה כקבוצת פייסבוק לפני שלוש שנים. אחת המטרות המרכזיות של העמותה, שאותה הקים עמרי פז, היא להנגיש את הטבעונות למי שמעוניין לאמץ את אורח החיים הזה. כיום היא מובילה כמה פרויקטים, כגון הענקת התו הטבעוני למסעדות, סימון מוצרים טבעוניים והפקת אירועים לטבעונים.

"המטרה של התו הטבעוני היא שכל טבעוני שיגיע לבית קפה או מסעדה ירגיש כמו שאר הסועדים", מסביר פז. "אמנם אין לו אותו מבחר מנות, אבל רצינו שלא ירגיש שהוא צריך לפשפש בפינצטה ולמצוא משהו טבעוני. קבענו קריטריונים ברורים מאוד להענקת התו: כשמדובר בפיצרייה, למשל, היא חייבת להציע פיצה עם גבינה טבעונית; כשמדובר בגלידרייה, היא צריכה להחזיק כמה טעמים של סורבה וכמה טעמים של גלידות סויה או מוצר צמחי אחר. עד כה הענקנו את התו לכ-400 בתי עסק, ומדי שנה אנחנו בודקים אם הם ממשיכים לעמוד בקריטריונים. בהתחלה הסברנו לבתי העסק שזה ישתלם להם כלכלית, כעת הם פונים אלינו כדי שנעניק להם את התו. תוך זמן קצר הגענו למצב שבו כמעט בכל מקום בארץ יש אופציות טבעוניות. יש מה לשפר, במיוחד מחוץ לתל אביב, אבל מעט מאוד אנשים יכולים להשתמש בתירוץ שהם נמנעים מטבעונות כי אין להם מה לאכול בחוץ".

הצלחתה של הטבעונות בישראל לא נעלמה מעיניהם של טבעונים בעולם, של כלי תקשורת ושל מומחים בתחום. מגזין "דיילי מייל" דירג את ישראל במקום הראשון בדירוג "היעדים הטובים ביותר לטבעונים", לצד ערים כברלין, טייפה וניו יורק. רויטרס פירסמו כתבה תחת הכותרת "בארץ זבת חלב ודבש, ישראלים נהפכים לטבעונים", שבה סקרו את המתרחש בישראל.

"כיום רואים את שרשרת התגובות של השנים האחרונות", אומרת שביט. "לאחר שעברתי לטבעונות אירגנתי ארוחות טבעוניות שהכינו שפים מובילים, ומסעדות אחרות התעוררו וראו שיש קהל שכדאי לפנות אליו. בהמשך התרחש גידול בהיקף הקייטרינג הטבעוני, ועשרות זוגות רוצים להתחתן בחתונה טבעונית. גם החברות המסחריות הגיבו לזה: תנובה, יצרנית החלב הגדולה בישראל, מייצרת כבר כמה שנים חלב סויה, והוציאה יוגורט סויה בארבעה טעמים וחלב שקדים. אני בטוחה שזאת לא המלה האחרונה שלהם. הם לא עושים את זה כי בעיניהם טבעונות היא אג'נדה נחמדה, אלא כי יש כאן עניין כלכלי".

אורי שביט. בלי חרטות

ניק קוני, ממובילי התנועה לזכויות בעלי חיים, שחיבר כמה ספרים על אסטרטגיית המאבק, מכיר את ההתרחשויות בישראל, ומזכיר שהן חלק מגל עולמי של מעבר לטבעונות. בעיניו, גם ויתור חלקי על צריכת עוף ובשר היא מבורכת. "הצריכה הממוצעת של בשר בארה"ב ירדה ב-10%", הוא אומר. "ברוב מדינות המערב, 30%-20% מהתושבים מנסים לצמצם באופן אקטיבי את צריכת הבשר שלהם. אלה שינויים גדולים מאוד. שירותים לחיזוי תנודות שוק באיחוד האירופי ובארה"ב חוזים כי מכירות המוצרים מן הצומח יגדלו ב-50% בשבע השנים הקרובות".

לקוני ברור שהתאגידים הגדולים שמתבססים על מוצרים מן החי לא יוותרו כל כך מהר על הרווחים העצומים שהם גורפים מדי שנה בזכות אוכלי הבשר. למרות זאת, הוא בטוח שגל אזרחי של מעבר לטבעונות ישכנע אותם לשנות את המיקוד שלהם. "במדינות רבות יש מודל ברור, שבו אם הצרכנים אינם מרוצים מהאופן שבו חברות מתייחסות לבעלי חיים בשרשרת הייצור שלהן, ואם הכעס הזה מאורגן בצורה נכונה ומנותב בידי ארגונים שלא למטרות רווח, אפשר לשנות את ההתנהלות התאגידית", הוא אומר. "זה לא קל, אבל לאורך זמן זה יכול לקרות אם נוקטים גישה אסטרטגית נבונה. חברות פשוט צריכות להבין שהאינטרס הכלכלי שלהן הוא לצמצם את רמת ההתאכזרות לחיות המשק. בארה"ב המסר הזה הופנם ללא ספק, והשנה ראינו שיפורים משמעותיים באיכות חייהם של בעלי החיים שהכניסו חברות המזון הגדולות במדינה - מקדונלד'ס, טאקו בל, וולמארט, דנקן דונאטס ועוד. אני מקווה שחברות ישראליות יבינו את זה גם כן".

הקטליזטור של המהפכה

כשעוסקים במזון מן החי, עוד לפני הדאגה לכדור הארץ ולבריאות האנשים שחיים בו, חייבים לתת את הדעת על מה שקורה לבעלי החיים שאנחנו צורכים. מדי שנה מתים 229 אלף פרות ופרים למען צריכת בשר בישראל וברשות הפלסטינית ו-4.5 מיליון תרנגולות. מותם מסיים חיים קצרים ואומללים. הדימוי הפסטורלי המוכר מספרי ילדים, של פרה רועה באחו ותרנגולת מטילה ביצים בחצר, מתאים אולי לתחילת המאה שעברה, לפני שייצור בשר, חלב וביצים נהפך לתעשייה אדירת ממדים, אך כיום הוא רחוק מהמציאות.

ד"ר אריאל צבל, החוקר יחסי אדם-חיה, תיאר בשבועון האינטרנטי "זכויות בעלי חיים" את חייהם של העגלים והפרות. הפרות מתעברות באמצעות הזרעה מלאכותית, ומיד לאחר שהן ממליטות - העגלים נלקחים כדי שלא יינקו מהן, ואפשר יהיה למכור את כל החלב שלהן לצרכנים. בישראל אוהבים להתגאות בתוצרת החלב הגדולה, אך פרות לא אמורות לתת כל כך הרבה חלב: לפני כ-100 שנה הניבה פרה מקומית כמה ליטרים של חלב ביממה, ואילו כיום היא "נותנת" 50-30 ליטר חלב מדי יום. כתוצאה מעומס החלב צונחים העטינים בהדרגה, וכאשר הפטמות נוגעות בזוהמה שעל רצפת הרפת מתפתחת דלקת עטין, הגורמת נפיחות וכאב.

פרה ועגל באחו. מראה נדיר בעולם המערבי

העגלים שהופרדו מאמותיהם גדלים בתאים קטנים, ומקבלים מזון עתיר אנרגיה, כדי שיגדלו במהירות. המזון המרוכז גורם לחומציות יתר מטבולית העלולה להתבטא, בין השאר, בשלשול ובהתייבשות, בבעיות קואורדינציה, במורסות בכבד ובדלקת כרונית בטלפיים.

בסופו של דבר, הן העגלים והן הפרות החולבות מובלים לשחיטה. ברוב המדינות המפותחות נהוג להמם בקר, כלומר לגרום להם אובדן הכרה מהיר באמצעות ירי מסמר למוח או חשמול, כך שחיתוך הגרון ייעשה כשהחיה אינה בהכרה. בישראל, בשל דיני ההלכה היהודית והמוסלמית, שוחטים את בעלי החיים כשהם בהכרה מלאה.

חייהן של התרנגולות לא טובים יותר. "מאחר שישראל היא אחת מצרכניות העוף הגדולות בעולם - ישראלי ממוצע אוכל 42 ק"ג עוף בשנה - גידול העופות בארץ תעשייתי מאוד", מסביר אורי מאיר-צ'יזיק, דוקטור להיסטוריה של הרפואה והתזונה, במאמר שכתב. "העופות גדלים בצפיפות רבה, אוכלים זרעים וזבל עופות, שהוא קמח העשוי מנוצות ומעצמות של עופות. מכל דור של עופות נבחרים המתאימים ביותר לצורכי התעשייה ובהם משתמשים כדי להקים את הדור הבא. הזנים שמגדלים כיום חולים ורגישים יותר, כך שלאוכל שלהם מוסיפים אנטיביוטיקה במינון נמוך. כיום חזות העוף גדולים ביחס לחלקים אחרים בגופם, ולכן הם לא יכולים להחזיק את עצמם, אבל הם ממילא גדלים בלולים כל כך קטנים, שהם לא מסוגלים לזוז כל חייהם. אחרי 42 יום הם מועברים לשחיטה".

אורי מאיר-צ'יזיק. לאכול בחמלה
גלי איתן

מאחר שתרנגולים מיותרים בתעשיית הביצים ומספקים בשר פחות טוב לאכילה, מדי שנה נזרקים לפח כ-4.5 מיליון אפרוחים. על פי הערכות, מספר דומה של אפרוחים "פגומים" - נכים, פצועים או חלשים - מושמדים במדגרות של תעשיית הבשר.

את כל אלה - והרבה יותר מזה - מתאר הסופר האמריקאי ג'ונתן ספרן-פויר, מחברם של רבי המכר "קרוב להפליא ורועש להחריד" ו"הכל מואר", שלפני כמה שנים יצא למסע אל תוך המשקים והמשחטות כדי להבין מה בדיוק מתרחש שם. הוא חזר עם עדויות קשות שהתאגדו לספר "לאכול בעלי חיים" שהתפרסם ב-2010 (הוצאת כנרת זמורה ביתן). "מצא עמוד A4 ודמיין עוף בוגר בצורת כדורגל עם רגליים עומד עליו", כותב ספרן־פויר. "צייר 33 אלף מלבנים כאלה (...) עכשיו סגור את הסריג בקירות נטולי חלונות ושים תקרה מלמעלה. הכנס מערכות אוטומטיות לאספקת מזון (מתובל בתרופות), מים, חימום ואוורור. זהו לול".

אבל ספרן-פויר לא הצליח לעשות את מה שעשה יורופסקי, שפעילותו הציבורית מסמנת שלב חדש בתזוזתה של הטבעונות אל המיינסטרים. יורופסקי הוא דמות שנויה במחלוקת, בלשון המעטה. לצד טון הדיבור הרך והמראה העדין שלו, לשמו נקשרו כמה אמירות קשות כמו "כל אשה עטופה בפרווה צריכה לעבור אונס כה אכזרי שהוא יצלק אותה לנצח", ומנהגו להשוות בין חייהם של בעלי החיים לשואת העם היהודי קנה לו מתנגדים רבים.

עם זאת, אי-אפשר להתעלם מהנתונים: הרצאתו של יורופסקי, שזכתה לכתוביות בעברית בסוף 2011 וצברה מאז 1.5 מיליון צפיות בישראל, עשתה שינוי ממשי - הן במספר הטבעונים בישראל והן ביחס לטבעונות. "אני לא ממש מבין למה זה עובד כל כך טוב בישראל", אמר יורופסקי באוגוסט 2012 בראיון למוסף "הארץ", "אבל מצאתי שאנשים שדוכאו או שיש להם זיכרון היסטורי כזה - יהודים, שחורים, נשים - מתייחסים טוב יותר להרצאה, כי הם מבינים מה זה אומר כשמתייחסים אליך כמו אפס".

"הקטליזטור של המהפכה הטבעונית הוא ההרצאה של יורופסקי", קובע פז, שגם הוא נשבה בקסמיה של הטבעונות בזכות ההרצאה. "לפניה לא היה כאן כמעט כלום, והיא יצרה תוך כמה חודשים אלפי טבעונים חדשים. המודעות בארץ למה שקורה בתוך תעשיות הבשר, החלב והביצים היתה אפסית. אני תפסתי את עצמי כמעורה באקטואליה, ומעולם לא ידעתי מה קורה בתעשיות. כיום רבים מהישראלים יודעים את הנתונים, אבל לפני שלוש שנים הם לא ידעו את הפרטים האלה".

אחת העמותות שפעלה בישראל שנים רבות לפני שיורופסקי הגיע לכאן היא אנונימוס, שהוקמה ב-1994 ופועלת מאז למען בעלי חיים בתחומים שונים, כמו עריכת תחקירים סמויים על הפגיעה בבעלי חיים ("אדום אדום", "זוגלובק" ועוד), הפסקת השימוש בבעלי חיים בקרקסים והפסקת פיטום אווזים. כחלק מהאג'נדה שלה, אנונימוס נושאת את דגל הטבעונות, ומקדמת את האידיאולוגיה הזו מאז הקמת הארגון. בשנים האחרונות רואים בעמותה את התזוזה של הטבעונות למיינסטרים, ולכן מציעים למתלבטים להשתתף באתגר 22+: פרויקט חינמי הפועל מזה שנה וחצי ומציע לאנשים להתנסות ב-22 יום של טבעונות בליווי של טבעונים ותיקים, בהם תזונאיות קליניות ובשלנים. "אנשים כבר מבינים למה כדאי לעבור לטבעונות, אבל לא יודעים איך", מסבירה רעות הורן, מנהלת הפרויקט. "איך מכינים חביתה טבעונית? מה שמים בכריך במקום גבינה? העניין הפרקטי הוא מחסום, ואנחנו כאן כדי לסייע להם".

הפגנה נגד תעשיית הבשר
רויטל טופיול

הורן מספרת כי מדי חודש מצטרפים לפרויקט 1,000 איש, ועל פי סקרים שהארגון עורך, 62% מהם מתמידים בטבעונות גם ארבעה חודשים אחרי סיומו. "צריך לזכור שאכילת בשר יום-יומית היא תופעה חדשה, ומשקים תעשייתיים נהיו פופולריים בחצי השני של המאה ה-20", אומרת הורן. "אני בהחלט יכולה לדמיין עולם שבו אכילת בשר היא בשוליים, ואני רואה אותנו מתקדמים לשם כל הזמן בקצב הולך וגדל".

ההרצאה של יורופסקי היא שעשתה את השינוי?

"ההרצאה של יורופסקי הופצה באינטנסיביות ברשתות חברתיות והגיעה לקהל עצום של אנשים, שגילו שבשביל כוס חלב מפרידים עגל מאמא שלו, ובשביל ביצה כולאים תרנגולת בכלוב רשת צר לכל חייה. אין ספק שיורופסקי הוא מרצה מעולה שהצליח לגעת בלבותיהם של מאות אלפי ישראלים. ההרצאה לא היתה מגיעה למאות אלפי צפיות בלי אלפי טבעונים ששיתפו אותה וגרמו למכריהם לפקוח עיניים".

אף שיורופסקי התמקד בהרצאתו בסבלן של חיות המשק, הפגיעה הפיזית והנפשית חורגת מגבולות בעלי החיים ומגיעה גם לבני האדם שעובדים במשקים התעשייתיים האלה. "בשנים האחרונות מדברים בארה"ב הרבה על כך שתעשיית המזון מן החי לא נוראית רק כלפי בעלי החיים, שעוברים בה פרקי חיים גיהינומיים, אלא גם לעובדים בה", אומר ד"ר דניאל מישורי, מרצה בכיר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר ובחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. "רבים מהם עובדים זרים לא חוקיים, שחשופים לתנאי עבודה קשים ואין להם ברירות אחרות. יש לא מעט עדויות על פציעות קשות, תנאי תברואה חמורים, בעיות נפשיות שנגרמות מהמראות שאליהם הם נחשפים. ככל שהתעשייה הזאת יותר גדולה ופחות הומנית, כך יותר קשה לעבוד בה".

עוף בתיבול חרדל ואנטיביוטיקה

המעבר לטבעונות נשען על מרכיב נוסף - הנזק הבריאותי האפשרי שגורם מזון מן החי, לעומת התועלות של מזון מן הצומח. מבחינה זאת, הטבעונות מתיישבת היטב עם מחקרים מהשנים האחרונות, שהראו שבניגוד לעמדות שהיו נהוגות במשך עשרות שנים, בשר, חלב וביצים לא מיטיבים עם גוף האדם ועדיף לצמצם את צריכתם במידה ניכרת.

העמדה הזאת באה לידי ביטוי בדו"ח שפירסמה לפני חצי שנה ועדת מומחים מתחום הבריאות המייעצת למשרד החקלאות האמריקאי, שבו היא קבעה שמומלץ לאמץ דפוסי תזונה המתבססים על מזונות מלאים מהצומח, כדי להיאבק במגיפת ההשמנה ולהקטין את הסיכון לחלות במחלות כרוניות, וכן כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית ההרסנית של משק החי. "ראיות עקביות מצביעות כי דפוס תזונתי צמחוני עשיר במזונות על בסיס צמחי (...) ודל במזונות מן החי תורם יותר לקידום בריאות וקשור בהשפעה סביבתית פחותה מאשר הדיאטה האמריקאית הנוכחית", כתבה הוועדה.

ההמלצות המהפכניות של הוועדה לא עברו בלי תגובה מתעשיית המזון מן החי, שהקימה קול צעקה נגד הניסיון לכלול בדיון השפעות סביבתיות. "למרבה הצער, הטענה הזאת התקבלה ומשרד החקלאות שמפרסם את המלצות התזונה האמריקאיות כבר הודיע שהן לא יתייחסו לקיימות", אומרת מורן בלושטיין, דוקטור לכלכלה ומשפטנית, חברה בפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. "לפני כמה חודשים אף הוקם גוף בשם קואליציית התזונה, ששם לו למטרה לפגוע באמינות המדעית של המלצות הוועדה המייעצת. הגוף הזה מפעיל לחץ רב בקונגרס לדחייה של המלצות הוועדה המייעצת, ולבחינה מחודשת שלהן. בקרוב יתפרסמו ההמלצות הסופיות, ונדע כמה גדולה היתה השפעתו של הגוף הזה עליהן".

אחת הבעיות הגדולות בצריכת מזון מן החי היא מה שאנחנו אוכלים יחד אתו, כלומר החומרים שבעלי החיים צרכו לפני שנשחטו. על פי נייר מדיניות שהגיש הפורום לתזונה בת קיימא לכנסת, ב-2011 נמכרו בארה"ב 13,500 טון של תכשירים אנטימיקרוביאליים לשימוש של חיות משק - לעומת 3,290 טון בלבד לשימוש בני אדם. על פי הנתונים, מבין מוצרי המזון מהחי בענף העופות, השימוש באנטיביוטיקה אינטנסיבי במיוחד: כדי לייצר ק"ג בשר עוף למאכל, נעשה שימוש ב-148 מ"ג אנטיביוטיקה לעומת 48 מ"ג בלבד לייצור ק"ג בשר בקר. הבעיה בשימוש נרחב באנטיביוטיקה משולשת: האפשרות ששאריות שלה יישארו בבשר; התפזרות של האנטיביוטיקה במים, באדמה ובגידולים חקלאיים; והתפתחות חיידקים עמידים בעופות והפצתם לבני האדם. מחקר שערך משרד הבריאות בשנים האחרונות גילה כי עופות הנמכרים ברשתות השיווק בישראל מכילים אחוז גבוה של חיידקים עמידים לתרופות שונות.

חלקות שנכרתו ביערות האמזונס. כ-80% מכריתת היערות בעולם קשורה לגידול בשר
רויטרס

הבחירה בטבעונות לא נובעת רק מהחלטה מוסרית או בריאותית: יש בה גם נדבך אקולוגי משמעותי, שנובע מהנזק הקשה שתעשיית המזון מן החי גורמת לכדור הארץ. ב-2006 פירסמה סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) דו"ח תחת הכותרת "צלו הארוך של משק החי", שהנתונים בו מדירי שינה. "ענף משק החי מתגלה כאחד משניים או שלושה התורמים העיקריים לקיומן של הבעיות הסביבתיות הרציניות ביותר, בכל קנה מידה, מהמקומי לעולמי", נכתב בדו"ח, שהעריך כי משק החי אחראי ל-18% מפליטות האנתרופוגניות (מתוצרת האדם) של גזי חממה, יותר מכלי תחבורה.

על פי הדו"ח, כ-80% מכריתת היערות בעולם קשורה לגידול בשר, בין אם עבור אדמות מרעה ובין אם לגידול גרעינים למשק החי. משק החי בזבזני במים (כדי לייצר ק"ג אחד של בקר יש צורך ב-15,500 ליטר מים לעומת 1,300 ליטר שנדרשים לייצור ק"ג אחד של חיטה) ותורם לזיהום מקורות מים, בעיקר באמצעות הפרשות של בעלי חיים, אנטיביוטיקה, הורמונים וכימיקלים. בארה"ב, לדוגמה, אחראי משק החי ל-32% ו-33% בהתאמה משפכי החנקן והזרחן הנשטפים למים המתוקים, ויש לו תרומה גדולה לזיהום המים באנטיביוטיקה.

המספרים האלה מרשימים מאוד - ואמורים להטריד כל אדם שחי על כדור הארץ - אבל במידה מסוימת יש בהם משהו מרוחק, שלא נוגע לכל אחד מאתנו. זאת הסיבה שצוות חוקרים מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן יצא לחקור איזה מחיר סביבתי אנחנו משלמים כשאנחנו צורכים מזון מן החי. במלים פשוטות: כשאנחנו יוצאים למסעדה יוקרתית ואוכלים נתח בשר שמחירו 120 שקל, כמה זה עולה לכדור הארץ?

החוקרים התמקדו בחמישה מקורות מזון עיקריים בתזונה האמריקאית: מוצרי חלב, בשר בקר, עוף, בשר חזיר וביצים. הם בחנו את גודל השטח, ההשקיה, הדשן החנקני וכמויות גזי החממה ששוחררו לאטמוספירה וחישבו את המשאבים הסביבתיים הדרושים במערכת המזון האמריקאית לכל יחידה תזונתית שנצרכה - ביחידות של קלוריה או של חלבון.

המסקנות שאליהן הגיעו החוקרים היו ברורות מאוד. המזון שמחירו הסביבתי הוא הגבוה ביותר הוא בשר בקר: בסיכום הכולל, העלות הסביבתית של אכילת בשר בקר לכל קלוריה גדולה פי עשרה מזאת של כל מזון אחר המבוסס על בעלי חיים, כמו עוף או חזיר. גידול בקר מחייב בממוצע פי 28 יותר שטח ופי 11 יותר השקיה, פליטות גזי החממה שלו גדולות פי חמישה וצריכת החנקן שלו גדולה פי שישה לכל קלוריה מבייצור ממוצע של ביצים, חזיר, חלב ועוף.

"לאורך רוב ההיסטוריה אנשים צרכו בשר בכמויות קטנות, כי בעלי החיים היו חלק מכוח העבודה של ייצור המזון", אומר הדוקטורנט אלון שפון, ממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, אחד מהחוקרים שפירסם את המחקר (עם תמר מקוב, פרופ’ גדעון אשל ופרופ’ רון מילוא). "במאה ה-19 החל השינוי הגדול, וכעת הוא מתרחש גם בסין ובהודו בגלל הגידול במספר התושבים והעלייה ברמת החיים. הכיוון שאנחנו רואים הוא עלייה בצריכת המזון מן החי. אנחנו תוהים איך כדור הארץ יעמוד בביקוש הזה".

המחקר הוא סוג של קריאת אזהרה לקובעי המדיניות: אם לא תבינו את ההשלכות הסביבתיות של מזון מן החי, כדור הארץ יהיה בסכנה. "באירופה ההבנות האלה הולכות ומחלחלות, אך בארה"ב הדרך עוד ארוכה כי מזון מן החי מסובסד", אומר שפון. "המחיר של מזון מן החי לא מגלם את העלויות החיצוניות שלו, כלומר את העלויות שלא מגולמות במחיר הפיננסי. חקלאי שמגדל תירס למספוא או פרות לחלב לא משלם על פליטות הפחמן או על זיהום המים שהוא יוצר, וכל זה מגולם לאחר מכן בבריאות לקויה של בני אדם. אם היינו מפנימים את העלויות החיצוניות, כלומר את המחיר האמיתי של הסטייק, העולם היה נראה אחרת".

ייתכן שהדרך לעשות זאת היא להציע להמונים מזון שנראה כמו בשר ושטעמו הוא של בשר - אבל הוא לא כרוך בשימוש נרחב בבעלי חיים. זה בדיוק מה שמנסה לעשות מייסד מיקרוסופט NY מיקרוסופט נתונים גרפים עבור NY מיקרוסופט שער שינוי לאתר Finance   ביל גייטס, טבעוני בעצמו, שהשקיע בשתי חברות משמעותיות בתחום: Hampton Creek Foods, שמייצרת תחליפי ביצים, ו-Beyond Meat, שמייצרת תחליפי בשר מחלבון צמחי. בחברות אלה משקיעים גם יזם ההון סיכון ומייסד פייפאל פיטר תיל, מייסדי טוויטר ביז סטון ואוון וויליאמס והמשקיע לי קאשינג. "גידול בקר גוזל שטחי אדמה ומים רבים ויש לכך השפעה סביבתית משמעותית", כתב גייטס בפוסט שפירסם ב-2013. "אין שום דרך לייצר מספיק בשר ל-9 מיליארד אנשים, ואנחנו לא יכולים לבקש מכולם להיות צמחונים. אנחנו צריכים יותר אפשרויות לגדל בשר בלי לייבש את המשאבים שלנו".

אחד הפיתוחים המלהיבים בתחום הוא זה של פרופ' מארק פוסט מאוניברסיטת מאסטריכט ההולנדית, שמנסה לייצר בשר במעבדה. פוסט, שהציג לפני שנתיים את ההמבורגר המלאכותי הראשון, השתמש בתאי גזע שנלקחו משריר של פרה ושולבו עם קולגן כדי ליצור חתיכות קטנות של שריר. אלה קיבלו גירוי חשמלי, ולאחר מכן נטחנו, עורבבו עם שומן בעלי חיים שנוצר במעבדה, תובלו - והוגשו כהמבורגר. תהליך הפיתוח עלה 250 אלף יורו, אך פוסט מאמין כי בעתיד יוכל לייצר ק"ג בשר מלאכותי ב-80 דולר. "זה עדיין לא מוצר אמיתי", הדגיש פוסט בהרצאה שהעניק, "זאת הוכחת היתכנות שמראה לעולם שאנחנו יכולים לייצר את המוצר הזה באופן יעיל. אני שואף לאסוף הרבה אנשים וכסף כדי לערוך את המחקר הנחוץ, להסיר את המכשולים ולהביא את המוצר הזה לצלחות שלכם".

גם בישראל יש מי שמבקש לתת חלופה ראויה לאנשים שמחפשים תחליף לאכילת בעלי חיים. לפני שנה וחצי הוקמה עמותת חקלאות מודרנית, שבוחנת הפקה של עוף במעבדה. "המקימים מכירים מפעילות למען זכויות בעלי חיים, ובמשך השנים הבנו שלשכנע אנשים להיות טבעונים זה לא עובד, ופרקטית הרבה יותר נכון לשנות את הדרך שבה מייצרים בשר לכזאת שלא פוגעת בבעלי חיים", מסביר מנכ"ל העמותה שקד רגב.

מיצג נגד התעללות בבעלי חיים
ניר קידר

מאחר שהמחקר של פוסט מתמקד בבקר, החליטו אנשי העמותה לפנות דווקא לכיוון של עוף. בימים אלה מסתיים סקר ההיתכנות שעורכת העמותה, שביצע פרופ' עמית גפן באוניברסיטת תל אביב, שבדק את האפשרות לבצע את ההליך בעופות. "רצינו לבדוק אם יש הבדל מהותי בגידול עוף במעבדה לגידול בקר, והתשובה היא שאין", מסביר רגב. "המחקר של פוסט מייצר המבורגר ולא סטייק כי זה פשוט יותר - לא צריך ליצור צורות תלת-ממדיות, אלא מגדלים תרביות דו־ממדיות דקות וטוחנים הכל. אנחנו רצינו לבדוק אם אפשר לייצר צורות תלת-ממדיות, מה שמחייב מערכת הזנה שתדמה את מערכת הדם של בעלי החיים, והתשובה העקרונית היא שכן".

רגב, טבעוני בעצמו, אמנם מאמין באידיאולוגיה הטבעונית, אך סקפטי לגבי האפשרות שאנחנו עדים לשינוי בהרגלי הצריכה של בני האדם. כדוגמה הוא מציג את צריכת העוף בישראל, שהולכת וגדלה. "מצד אחד יש עלייה באקטיביזם למען בעלי חיים, מצד שני זה לא קורה מהר מספיק בלשון המעטה ומספר בעלי החיים הנשחטים כל שנה עולה. למרות העלייה במספר הטבעונים בישראל, האוכלוסיה הכללית מראה שזה לא פתרון שמקובל עליה. זה אומר שיש בעיה, שאי-אפשר להישאר עם השיטה הקיימת וצריך שיטה אחרת, כמו פיתוח בשר מתורבת. יכול להיות שלא כולם יסכימו לצרוך עוף מתורבת, אבל אפילו 10% מהאוכלוסיה זה הישג שלטבעונות אין סיכוי להגיע אליו. סקרים שנערכו בהולנד ובגרמניה הראו ש-60%-50% מהמבוגרים יסכימו לצרוך בשר מתורבת אם מחירו יהיה זהה למקביל הטבעי".

"קורה פה משהו מרגש"

בניגוד לרגב, כל הטבעונים שעמם שוחחנו מאמינים לחלוטין שהשינוי בוא יבוא, ושתוך כמה עשרות שנים התזונה האנושית לא תכלול כל כך הרבה מזון מן החי. כשמעמתים אותם עם הטענות כי זהו טרנד חולף, הם מזכירים שני "טרנדים" אחרים - המאבק לביטול העבדות בארה"ב והמאבק למען זכויות שוות לנשים - שאולי נראו בזמנו מופרכים, אך כיום מובנים מאליהם.

הפגנה נגד תעשיית הבשר
עמותת אנונימוס

"קורה כאן משהו מרגש", אומר מישורי. "התנועה ההומניסטית של המאה ה-19 חרתה על דגלה שחרור עבדים, זכויות שוות לנשים, איסור על עבודת ילדים, וגם חקיקה סביבתית כמו שמירה על זכויות בעלי החיים. הם ראו בזה מאבק אחד למען חיים הגונים. אני רואה את המאבק של הטבעונות כיום כחלק מאותה אג'נדה רחבה, שאומרת שאפליה פסולה מכל טעם שהוא - מגדרי, אתני, דתי - אבל גם אפליה נגד אותם דברים שאנחנו מתייחסים אליהם כאל סוג של חפצים. פעם לא חשבו ששחורים הם בני אדם, וכעת הגענו לטבע ולבעלי חיים כפנים שונים של אותו מאבק. כפי שאנחנו יכולים לקיים מערכות יחסים הגונות בין המדינות ובתוכן בקרב בני האדם, כך הייתי רוצה לחשוב שאפשר לקיים מערכות כאלה עם הטבע ועם בעלי החיים".

פרופ' יובל נח הררי, מחברם של הספרים "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של המחר", הביע בשיחה עם יורופסקי פסימיות לגבי השינוי. "אני לא חושב שאנחנו בהכרח מתקדמים למקום טוב יותר", אמר הררי, טבעוני בעצמו. "כיום האדם מפתח טכנולוגיה שתאפשר לו להכחיד או לשעבד את יתר האורגניזמים ובתי הגידול של כדור הארץ, ולשדרג את בני האדם עצמם לכלל אלים רבי עוצמה. אם וכאשר יגיע יום הדין האקולוגי, לאדם יש סיכוי סביר לשרוד בו באמצעות הטכנולוגיה. ובדיוק משום מכך בני האדם אינם עושים כל שביכולתם כדי למנוע את יום הדין הזה".

יורופסקי הסכים עם הררי לגבי התועלת - או הנזק - שתביא הטכנולוגיה, אך מגיע למסקנה שונה: "אני עדיין מאמין ששקרים סופם להיחשף וכי חשיפה מביאה לידי שינוי אדיר (...) השאלה היא מתי. אולי יעברו עוד 12 אלף שנה, אך מתישהו יהיה לזה סוף. האמת חייבת לעבור שלושה שלבים: לעג - בני אדם תמיד לועגים למה שאינם מבינים; הכחשה והתנגדות אלימה - בני אדם נלחמים מלחמת חורמה כדי לשמור על סטטוס קוו; ולבסוף השלמה. בסוגיית שחרור בעלי החיים אנחנו תקועים כבר זמן רב בשני השלבים הראשונים, אך יום יבוא ובעלי החיים יזכו בחירותם".

פז משוכנע שאנחנו חוזים במהפך ביחס לבעלי חיים ולזכויותיהם, שטבעונות היא אחד מנדבכיה. "אין לי ספק שעד 2020 9%-8% מהישראלים יהיו טבעונים", הוא אומר. "אנחנו לא צריכים להגיע ל-100% טבעונים, אלא למסה קריטית, שהיא 15%-10%. אז יהיו ח"כים טבעונים, חברי מועצה, עיתונאים, שופטים, וזה יגרום לכדור השלג להתגלגל בעצמו. יהיה פחות קשה להניע דברים, הטבעונות תהיה במיינסטרים ויהיה קונסנזוס סביבה".

בניגוד לעמדה הפסקנית של פז, שפון לא חושב שאנחנו עומדים בפתח מהפכה טבעונית. "מבחינה מספרית הטבעונות נמצאת בשוליים ואנחנו רואים בעיקר עלייה בצריכת מזון מן החי", הוא אומר. "מה שיכול להשפיע הוא שינוי במדיניות: אם המדינה תבין את המחיר הסביבתי הגבוה של מזונות מן החי ותפתח סל מזון שמנגיש מוצרים בריאותיים וסביבתיים, כלומר ירקות, פירות, קטניות וחיטה, תעודד חקלאים וצרכנים באמצעות סובסידיות - ייתכן שנראה שינוי. אבל כרגע, על בסיס הנתונים הקיימים, המגמות מראות כי הנטייה האנושית לצריכת בשר תנצח".

גם מאיר-צ'יזיק לא יכול לדמיין עולם שבו רוב בני האדם הם טבעונים, אבל חושב שחייב להתרחש שינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו צורכים מזון מן החי. "אכלנו בשר לאורך כל ההיסטוריה האנושית, וכנראה שנמשיך לעשות זאת", הוא אומר, "אבל כיום אנחנו אוכלים יותר מדי מזון מן החי, יותר ממה שהגוף שלנו מסוגל לקבל ויותר ממה שהסביבה מסוגלת לספק. אנחנו אוכלים בשר באיכות ירודה, עמוס באנטיביוטיקה והורמונים. השינוי המתבקש שיש לעשות כדי לשמור על הסביבה ועל הבריאות שלנו הוא לאכול פחות בשר - אבל שיהיה איכותי, ולצרוך יותר ירקות, פירות וקטניות". מאיר-צ'יזיק ממליץ על שינוי נוסף: לאכול בחמלה. "לקנות בשר אצל הקצב השכונתי, לאכול מזון אורגני, לקנות ירקות ופירות ישירות מהחקלאי כדי לעודד את החקלאות המקומית, או לפחות מהירקן. ויותר מכל: להבין מהיכן מגיע המזון שאנחנו אוכלים".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות