"כולם יודעים מה קורה בתוך בית ראש הממשלה - וכולם משתיקים" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כולם יודעים מה קורה בתוך בית ראש הממשלה - וכולם משתיקים"

היא לא מתרגשת משרה נתניהו, לא ממומנת על ידי נוני מוזס, ואף שהתיק גוזל את רוב משאבי המשרד שבראשו היא עומדת - היא רואה בו שליחות ■ ריאיון עם עו"ד נעמי לנדאו - האישה שמייצגת בחינם את מני נפתלי וגיא אליהו בתביעתם נגד משרד ראש הממשלה

68תגובות
מני נפתלי, גיא אליהו ושרה נתניהו

לפני כמה ימים נכנס למשרדה של עו"ד נעמי לנדאו אדם בעל תפקיד בכיר בעירייה בינונית בישראל. "אני רוצה לתבוע את ראש העירייה. האיש מתעלל בי", סיפר ללנדאו, שנהפכה בשנה האחרונה למעוזם של כל מי שחש כי מתעמרים בו במקום העבודה.

"ראיתי לפניי אדם שבור", אומרת לנדאו. "האיש טען שראש העירייה גוזל ממנו את כל תפקידיו, מעביר אותו כעלה נידף ממקום למקום, מחלק את סמכויותיו בין אנשים אחרים, כשכל חטאו של האיש הוא שהיה מקורב לראש העירייה הקודם. "הוא אמר לי: 'אני באתי לעבוד, אני לא אוויר, לא בלון שמזיזים מצד לצד'".

אותו בכיר החליט לפנות ללנדאו אחרי שראש העירייה הורה להחליף את המנעולים בחדרו, לא לפני שביקש ממנכ"ל העירייה לפשפש בתיקים שהיו שם. כשהגיע אותו בכיר ולא ידע מי בחדרו הנעול, הוא הזעיק את המשטרה, שלה הסביר המנכ"ל כי קיבל הוראות מראש העירייה. "מדובר באדם אמיץ", אומרת לנדאו על אותו בכיר. "מעטים האנשים שיש להם אומץ לקום ולזעוק מול אדם רב כוח במערכת ציבורית, ולא להרכין ראש מול ההתעללות. בשנים האחרונות, עם עליית המודעות לנושא ההתעמרות בעבודה, גם יותר אנשים נחשפים לעניין".

על אף זאת, לנדאו אומרת כי "מספר המתלוננים עדיין קטן יחסית למספר המתעללים. זה קורה כי בית הדין לעבודה לא השכיל לדרוש מן המתעללים אחריות אישית. התעללת? תשלם. בנוסף, דרוש פה 'שיימינג' של מקום עבודה שמאפשר את זה. למה יש רשימת 100 מקומות עבודה שהכי טוב לעבוד בהם - ולא רשימה הפוכה?"

עו"ד נעמי לנדאו, מייצגת רק עובדים מאז 1997

בשנה וחצי האחרונות נמצאת לנדאו בלבו של התיק המסקרן ביותר בישראל - היא מייצגת את עובדי בית ראש הממשלה לשעבר, מני נפתלי וגיא אליהו, שטוענים, בין היתר, להתעמרות בעבודה לכאורה מצד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו.

"לא מדובר בתופעה חדשה", אומרת לנדאו, שלפני יותר מ–20 שנה עזבה גם היא מקום עבודה מבטיח לאחר שעברה לטענתה התעללות על ידי מי שהיתה הממונה עליה, "רק שבשנים האחרונות נושא ההתעמרות עלה למודעות מכיוון שהשלכותיה הנפשיות קשות".

על השאלה איפה מוצאים את התופעה הזו יותר, במגזר הפרטי או הציבורי, עונה לנדאו בלי היסוס: "במגזר הפרטי זה קיים, כמובן, אבל רואים את זה פחות, כי קל יותר לפטר. במגזר הציבורי, בשל הקושי לשלוח אנשים הביתה והיעדר אחריות אישית - התופעה הזאת רחבה הרבה יותר. ממש עכשיו אני מייצגת שלושה אנשים ממשרד ממשלתי אחד שדורשים הכרה בנכות נפשית ואובדן מקצוע כתוצאה מבריונות בעבודה. אחת איבדה כושר עבודה, שנייה עומדת לדין משמעתי על לא עוול בכפה ושופכים את דמה, והשלישי רוצה לעזוב כי הוא לא יכול יותר".

לנדאו מספרת גם על "עובדת בכירה במשרד ממשלתי, שהיתה מרכז המשרד עד שהגיעה ממונה אחרת. לא ברור מה קרה שם, אבל אנשי המשרד הפסיקו לדבר אתה. היא נהפכה לאוויר. אחרי שחלתה והודיעה שהיא חוזרת, קבעו לה יום לחזור, היא באה לעבודה - ודלתות הבניין היו נעולות. היא גילתה שביקשו ממנה לחזור ביום הכיף של עובדי המשרד. התנהגות כזאת יוצרת פגיעה נפשית עמוקה שלא מאפשרת לאדם לא רק לא לחזור למשרד, אלא לעתים נפגעת היכולת לחזור למקצוע. כל מי שעבר התעללות במקום עבודה יודע איך חייו נהפכים לגיהנום. אני רואה את מני נפתלי. הוא פגוע עד עמקי נשמתו".

ואכן, מאז מארס 2014 צללה לנדאו לתוך טענות ההתעמרות נגד אשת ראש הממשלה, אך לא חלמה שהתיק הזה ייהפך לפרשייה מובילה בכותרות העיתונים. "הייתי בטוחה שכמו במקרים קודמים זה יסתיים בפשרה", היא אומרת. "היה ניסיון אחד, ולא מולי, כשאיש עסקים הציע לגשר - אבל הוא לא צלח, כי מני נפתלי אמר 'לא' חד וחלק, והגענו לבית משפט. הפרופיל הציבורי של התיק כל כך גבוה שרוב משאבי המשרד הולכים לשם. כיום אני מוותרת על תיקים אחרים בתשלום, כי אי־אפשר לטפל בהם".

מצד שני, נהפכת לעורכת דין "סלב", ובגלל שני התיקים האלה עוד אנשים יגיעו אלייך בהמשך. הרי לשם כך עורכי דין לוקחים את התיקים האלה, לא?

מני נפתלי וגיא אליהו, משפט מעון ראש הממשלה
אמיל סלמן

"אני מוותרת בשמחה על 'הסלביות'. מאז תחילת דרכי העצמאית ב–1997, אני לוקחת תיק פרו־בונו (מתן שירות ללא תמורה, לטובת הציבור) אחד בחודש, ומני היה התיק. לא העליתי בדעתי שנגיע עד הלום, כך שלא יכולתי לכוון לכאן או לכאן. כרגע לא פשוט לנהל משרד שרובו מתנהל על תיקי פרו־בונו, אבל אני מקווה שכשננצח וייפסקו הוצאות משפט, השופטים יהיו נדיבים, אם כי קשה לי להאמין, כי בבתי הדין לעבודה לא פוסקים סכומים גדולים אלא מספר מסוים של משכורות, והסכום הכי גדול אי־פעם היה 24 משכורות. לא שזה משנה, מדובר בעניין חשוב ועקרוני, ומובן שלא נעצור עכשיו. אני מאמינה בבית הדין, כי במשך השנים חוויתי את ההתנהלות שהוכיחה כי כולם שווים בפני החוק, וזה עשה לי טוב. במקביל, עוצרים אותי אנשים ברחוב ואומרים לי 'את חייבת להצליח'. גם זה נותן רוח גבית".

איך מני נפתלי מחזיק מעמד?

"קשה לו, אבל בעיקר למשפחה, לאשתו ולילדיו הקטנים. במסיבת חנוכה הקודמת בגן של הבן שלו, כשדיברו על גיבורים, הבן שלו ביקש את זכות הדיבור ואמר: 'אבא שלי הוא הגיבור האמיתי'. לא פשוט לנהל ככה חיים".

"אני לא לוקחת ממני נפתלי אגורה, ונוני מוזס לא משלם לי"

להערכת לנדאו, התיק של נפתלי ואליהו לא יסתיים בבית הדין האזורי בירושלים, וכל אחד מהצדדים שלא יהיה מרוצה מפסיקת בין הדין יערער לבית הדין הארצי לעבודה. כך או כך, היא מעריכה שעד אמצע 2016 "הכל יהיה מאחורינו", אלא שבינתיים הרוחות סוערות.

בשבוע שעבר הגיעה נתניהו לעדות שנייה ואחרונה (שבה רמזה כי נפתלי ואליהו ממומנים על ידי מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס), ולנדאו היתה מופתעת. "בפעם הראשונה שחקרתי אותה היא היתה מינורית מאוד, כי אני הרגעתי את האווירה", אומרת לנדאו. "ביקשתי ממנה לענות על שאלות ממוקדות, והיא התרכזה באמירות כמו 'אני דור שלישי לשואה', 'אני לא זורקת אוכל' ו'אני כאן בשביל בעלי'. בסוף העדות היא גם הציעה שנשתה קפה, כי אם אני אכיר אותה, אני אבין שהיא לא מה שמספרים עליה.

שרה נתניהו, משפט מעון ראש הממשלה
אמיל סלמן

"לעומת זאת, בעדות האחרונה היא התיזה גיצים וירקה אש. הפעם היא הגיעה עם אג'נדה, שכנראה הומלצה לה על ידי יועציה, שאמרו לה לשפוך כל מה שיש לה על הלב. הדהימו אותי ההאשמות והחוצפה שהיתה לה להעלות אותן. היא טענה שמני היה מטרידן מיני ו'עשה את זה' בחדר השינה שלה ושל בעלה, שגורמים זרים מממנים אותו ואת הייצוג שלו, שהוא גנב מוצרים, שהיא לא מבינה איך מני וגיא חיים. היא פשוט זרקה לאוויר המצאות שפורסמו מיד, כשלנו אין יכולת להתגונן. זה היה מתסכל מאוד".

אילו המצאות?

"היתה עובדת אחת שלדעתנו הונחתה על ידי באי כוחה של הגברת להגיד שהיה ניסיון להטרדה. אחר כך היא חזרה בה ואמרה לי שהיא לא הבינה את השפה ולא את מה ששאלו אותה. יותר מזה, עורכי הדין של נתניהו אמרו שהעובדת עברה בדירת פוליגרף ונמצאה דוברת אמת, אבל הבדיקה מעולם לא הוגשה לבית המשפט. כמו כן, אני לא לוקחת ממני נפתלי אגורה, ונוני מוזס לא משלם לי. אשתו של מני עובדת יום ולילה כדי לפרנס אותם אחרי שהמשפחה חזרה ממבשרת ציון לעפולה, כי אף אחד לא נותן לו כרגע עבודה, והוא מעולם לא לקח אף מוצר מבית ראש הממשלה. בסיום העדות קמתי וביקשתי בשם אשתו למחות על דבריה של העדה".

לפני שנהפך לאב הבית, במשך שנים היה מני נפתלי המאבטח של שרה נתניהו וילדיה. אז הוא לא חווה התנהגות חריגה?

"לא, כי המאבטחים נשארים בחוץ. לא היה לו שמץ של מושג כיצד מתנהלים הדברים בתוך הבית".

ואחרי שהבין - למה הוא נשאר בתפקיד במשך 21 חודשים?

"כי עזרא סיידוף, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמר לו ולגיא אליהו - 'תסבלו שנה, ואז תיהפכו לעובדי מדינה'. היתה להם מטרה ברורה: עבודה קבועה בשירות המדינה, ולמענה הם היו מוכנים להבליג".

כמה זה מלחיץ לעמוד בבית המשפט מול אשת ראש הממשלה שיורה לעברך גיצים?

בית הדין הארצי לעבודה
שירן גרנות

"אני לא מתרגשת מאנשים כאלה, כי אני לא מתרגשת מאף אחד. אני עושה את עבודתי נאמנה בלי להתייחס למעמד זה או אחר".

מי בעיניך האשם העיקרי בסיפור הזה?

"בעיקר אני כועסת על המדינה, שההתנהלות שלה היתה פשוט מבישה. כולם יודעים מה קורה בתוך בית ראש הממשלה - הבכירים, העובדים, נציבות שירות המדינה - וכולם משתיקים, כי אף אחד לא רוצה להכיר בקיום בעיה, להכיר בזה שעובדים צודקים. זו התנהלות נוראית שלא מתאימה למאה ה–21. אני מקווה שהמשפט הזה יביא את שינוי".

מטעמה של שרה נתניהו נמסר בתגובה: "רעיית ראש המשלה אמרה את דברה בבית המשפט ואנו שמים בו את מבטחנו".

לטענה כי נציבות שירות המדינה ידעה על ההתעללות בעובדים בבית ראש הממשלה, אומרים בנציבות: "מדובר באמירה כללית סתמית עד כדי שאין בידינו אפשרות סבירה לברר אותה".

הטענות של נפתלי: צעקות, השפלות והעלבות

במארס 2014 עלה בפעם הראשונה לכותרות שמו של מני נפתלי, שבמשך 21 חודשים ניהל את מעון ראש הממשלה. נפתלי היה שש שנים קודם כן מאבטח של אישים רבים, בהם שרה נתניהו וילדיה, ואז קיבל את תפקיד אב הבית בבית ראש הממשלה בירושלים, לטענתו - לאחר שהובטח לו על ידי מי שהיה המנהל הישיר שלו, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף, שייהפך תוך שנה לעובד מדינה. נפתלי תבע את משרד ראש הממשלה ואת סיידוף על הפרת הבטחה ופיצויים בשל ההתעמרות, שלדבריו חווה במהלך אותה תקופה.

נפתלי תבע גם את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מכיוון שהוציא את דיבתו, לטענתו, כשהפרשה התפוצצה. שרה נתניהו, שלא נתבעה בעצמה, הגיעה לבית המשפט כעדה של הפרקליטות המגינה על ראש הממשלה, כדי לטעון שלא היו דברים מעולם.

בין היתר, נפתלי טוען כי נתניהו צעקה עליו מכיוון שהביא חלב בשקית ולא בקרטון; זרקה פרחים על הרצפה וטענה שסידור פרחים כזה "לא היה עובר בארמון האליזה"; וכי אחרי שהביא ארוחה גדולה מדי לטעמה ממלון דן קיסריה, אמרה לו: "אנחנו אירופאים עדינים, לא אוכלים הרבה כמוכם, המרוקאים". בהמשך הצטרף לתביעה נוספת מי שהיה סגנו של נפתלי בבית ראש הממשלה - גיא אליהו. את שניהם מייצגת לנדאו.

"שירות המדינה צריך 
להתנהל כמו בהיי־טק"

באחרונה סיימה לנדאו קדנציה כיו"ר האגודה לחקר יחסי עבודה - גוף וולונטרי שהוקם בשנות ה–50 ומאגד בתוכו נציגים של המעסיקים (תעשיינים), העובדים (ההסתדרות החדשה, הלאומית וכוח לעובדים), המדינה (משרד הכלכלה), האקדמיה והציבור. מטרתו של הגוף, שעובד בשיתוף עם ארגון העבודה העולמי, הוא לעצב את מערכת יחסי העבודה בישראל בעזרת חשיבה, מחקר וקידום חוקים רלוונטיים (למשל, הגוף היה מעורב בקידום חוק חובת הפנסיה מ–2009).

הנושא שעומד בזמן האחרון על הפרק בעניין הוא "עולם העבודה של המחר", הכולל את נושא ההתעמרות בעבודה, במקביל לנושאים רבים אחרים, כמו קידום נשים, עבודה מאורגנת חדשה או התנהלות רלוונטית של המגזר הציבורי.

"אני נגד שינוי חוקי העבודה במדינת ישראל, שמרביתם נחקקו בשנות ה–50 המוקדמות על ידי שר העבודה דאז, יגאל אלון", אומרת לנדאו. "תיקון פה תיקון שם זה בסדר, אבל רובם עדיין מעולים. עם זאת, אני בעד שינוי השיטה שבה מתנהל שירות המדינה. לא ייתכן שאנשים יתקדמו על פי דירוג או ותק, ולא על פי ביצועים והוכחת מצוינות. גם לא ייתכן שחלק מן המכרזים בשירות הציבורי יהיו פתוחים רק לבעלי תפקיד מסוים, כשבמציאות של היום הם צריכים להיות פתוחים לכולם. למה אחות לא יכולה להיות ראש אגף?

"שירות המדינה צריך להתנהל כמו בהיי־טק - אתה מקבל משוב בכל שנה. אם אתה טוב, אתה מתקדם; אתה לא טוב, אתה הולך הביתה. חשבתי שהרפורמה שעליה הכריז לפני שנתיים הנציב משה דיין תעשה את השינוי, אבל לצערי השינוי לא מגיע. איפה שירות המדינה היום ואיפה עולם העבודה של מחר? למה, למשל, שלא יכירו בשעות העבודה שלי בבית כשעות עבודה? למה ההתייצבות שלי פיזית במקום העבודה היא זו שקובעת? שירות המדינה צריך להיות הסמן הימני ולהוביל שינוי בשוק העבודה, אבל זה לא קורה כיום".

לדבריה, שינויים אחרים שיש לבצע בשוק העבודה חשובים לא פחות: "צריך לזכור שבין מקצועות ההיי־טק והלואו־טק נמצאים מקצועות ה'נו־טק'. המשק הישראלי סובל ממחסור בחרטים ובנגרים, כי אין בתי ספר שיכשירו אותם. זו טעות גדולה שהמדינה, יחד עם התעשיינים, יכולה לתקן. כרגע נרשם גם מחסור במהנדסים אזרחיים, כי המהנדסים שעלו מרוסיה פורשים ואין מי שימלא את מקומם. אם המדינה רוצה שוק עבודה משגשג גם ברמת הפריון - היא חייבת לפעול לשינוי בתחומים האלה".

תחום נוסף שחייב לעבור שינוי לדבריה הוא העבודה המאורגנת, שלנדאו, בהיותה מייצגת עובדים בלבד, מכירה היטב. "ועד שקם היום צריך לארגן את העובדים, ולא להוות מקור כוח בפני עצמו", היא אומרת.

"בעולם העבודה העתידי אין מקום לימי הוועדים של חברת החשמל ונמל אילת. המסר הראשון שוועד צריך לשדר היום הוא: אני לא נגד המעסיק, אני רוצה להיות אתו בזמן שהוא מקבל החלטות, אחרי ששמע אותי בתור העיניים והאוזניים של השטח. למה לא שומעים על יחסי עבודה רעועים בחברה כמו רפאל? כי העובדים שותפים למערכת החלטות שקובעת לאן פונה העסק. לעומת זאת, ברפורמה של חברת החשמל יש יריבות. במקום שבו אין יריבות קולנית - העסק עובד, והעובדים מרוויחים כי שני הצדדים מקשיבים אחד לשני. זו הדרך של המאה ה–21 - הכל גלוי, אין יותר דברים שקורים במחשכים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם