רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקריינית שנפרדה בדמעות מ"קול ישראל" ומהמאזינים - אחרי 40 שנה

כמעט 60 אלף איש צפו בסרטון שהועלה השבוע בפייסבוק, שבו נראה השידור האחרון של רויטל עמית

16תגובות
אייל טואג

כמעט 60 אלף איש צפו בסרטון שהועלה השבוע בפייסבוק, שבו נראה השידור האחרון של רויטל עמית, קריינית ומגישה בכירה בקול ישראל זה כמעט 40 שנה. כשדמעות בעיניה היא הקריאה את דברי הפרידה, הסירה אט־אט את האוזניות מעל ראשה וקמה מכיסא המגישה, נטלה את תיקה והלכה הביתה. הסרטון הזה שיקף את אחד מרגעי הפרישה הקשים שחוו השבוע עובדים רבים ברשות השידור.

"היה לי כיף בקול ישראל", אמרה עמית 
ל–Markerweek. "אני מאוד אוהבת את מקום העבודה שלי. גם כשכולם הגיעו לשלב הקיטורים, ממני מעולם לא שמעו ביקורת. אני לא רוצה לדבר בלשון עבר. אני אוהבת להגיע כל בוקר לרדיו. באתי בשביל הנשמה, ואני אוהבת את האנשים פה. יש דברים נורא מעצבנים, אבל זו ברכה שהתחביב שלך נהפך למקצוע".

דברי הסיום של רויטל עמית ב 88. היה מרגש עד דמעות.

‎Posted by Kobi Menora on‎ שבת 26 ספטמבר 2015

עמית החלה את הקריירה הרדיופונית שלה לפני 45 שנה, כששירתה בגלי צה"ל. "זו היתה דרמה שהתקבלתי לגלי צה"ל. הייתי ילדה מנתניה שכל חייה הופיעה בכיכר העיר כקריינית, ובבית ספר שיחקתי בתיאטרון, אבל בדרך כלל לא הגיעו אנשים מנתניה לתחנה", היא משחזרת.

בגלי צה"ל הגישה עמית תוכניות תרבות ומוסיקה כמו "מצעד המרגניות" ו"כל בו חלום", שיחקה בתסכיתים וקריינה בתוכניות רבות. אחרי שהשתחררה מצה"ל שיחקה יחד עם טוביה צפיר בהצגה שאותה כתב יוסף (טומי) לפיד המנוח, לימים מנכ"ל רשות השידור, וב–1976 עברה לקול ישראל. "זה היה מעבר טבעי מאוד. הייתי קריינית מוכרת והיה טבעי שאעבור לקול ישראל", היא אומרת.

מקום עבודתה - אז והיום - היה אולפני הרדיו במתחם דרום הקריה. "ביום שבו הגעתי אמרו לי 'זה זמני פה. בקרוב עוברים למקום אחר'. המשפט הזה חזר על עצמו 39 שנה, עד היום", אומרת עמית. רק כעת, במסגרת סגירת רשות השידור והקמת התאגיד החדש, אמורה הרשות לפנות את אולפני הרדיו הישנים במתחם שרונה ולעבור לאולפני רדיו חדשים - אך עדיין לא נקבע לאן בדיוק.

"חגגתי בקול ישראל", היא אומרת. "עשיתי שם הרבה דברים כל כך מגוונים. יש לי גם את הצד הקומי וגם את הקול הרציני, ולכן נתנו לי גם תוכניות של ספרות ברשת א' ותוכניות של מומחים, ומנגד יש לי תוכניות יומית ברשת ג' שפעם נקראה 'לי ולך שיר וברכה', ובשנות ה–80 חידשו אותה וכיום קוראים לה 'עוד להיט'. אז היו שולחים לנו דרישות שלום באמצעות גלויות, והיום אני מקריאה מסרונים שמופיעים אצלי על צג המחשב באולפן".

בנוסף, מגישה עמית גם תוכניות פופולריות של מוסיקה ישנה ב–88FM.

בינתיים, בעקבות האנדרלמוסיה בפרישה ההמונית מקול ישראל, הוארך החוזה של עמית לחודש נוסף שבו תמשיך לשדר את התוכניות הקבועות שלה.

עם רזומה וניסיון כמו שלך, למה בעצם פרשת?

"עשיתי שיקול קר מאוד. הרי בין כה יחליטו על העתיד שלי בעוד כמה חודשים. אנחנו נמצאים בפירוק, הולכים לסגור אותנו. במארס אמורה הרשות להיסגר לגמרי וייפתח התאגיד החדש, שאני לא יודעת מה יהיה טיבו ואם בכלל ירצו אותי, ומה תהיה צורת העבודה. הולכים גם לסגור את קול ישראל בתל אביב. כרגע נתנו אפשרות לפרוש מרצון ואיזשהו פיצוי, והבנתי שאין מה להמשיך".

יש כבר תוכניות לעתיד?

"אני ממש פתוחה להצעות. האוזניים שלי כרויות לכל הצעה יפה. אני הרי מחוברת בחבל הטבור למיקרופון. בינתיים נרשמתי לקורס במוזיאון ישראל, ואולי אמשיך לכתוב כל מיני הגיגים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם