פוליטיקאים לא מפסיקים לדבר על קיפוח, אבל הפערים הכלכליים בין מזרחים לאשכנזים דווקא מצטמצמים - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
השד מתהפך בבקבוק

פוליטיקאים לא מפסיקים לדבר על קיפוח, אבל הפערים הכלכליים בין מזרחים לאשכנזים דווקא מצטמצמים

פרופ' מומי דהן, מסתכל בהשתאות כיצד "הגחלים הלוחשות של השיח העדתי התלהטו דווקא בזמן האחרון", כשמחקריו מראים שהמזרחים סוגרים את הפערים הכלכליים מול האשכנזים ■ האתגר הבא הוא סגירת פערים כלכלית של הערבים, החרדים ויוצאי אתיופיה

49תגובות

"לטעמי, עניין המוצא העדתי מקבל כיום תשומת לב הרבה מעבר לממדיו האמיתיים. נדמה לי שאייצג ישראלים רבים אם אומר שאני רואה את עצמי קודם כל ולפני הכל כישראלי. אין בי געגועים למרוקו, שבה נולדתי. מרוקו היתה גלות, וטוב שיהודיה בחרו בחיים ריבוניים במדינת ישראל".

במלים אלה סיים בשבוע שעבר פרופ' מומי דהן את הרצאתו בטקס חלוקת תעודת תואר ראשון של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים.

"היצירה החדשה שנקראת מדינת ישראל אינה דומה למציאות שהיתה בארצות האסלאם שמהן הגיעו המזרחים, והיא גם אינה עותק של המציאות שהיתה במדינות שמהן באו יהודים המוגדרים אשכנזים", המשיך דהן, שנולד בבני מלאל שבמרוקו, עלה לישראל עם משפחתו במאי 1963 כשהוא בן שנתיים ונקלט במגדל העמק. "גם במרוקו וגם בפולין לא דיברו היהודים בעברית. לעומת זאת, כאן בישראל הרוב המכריע של היהודים רואה בלשון העברית, בהיגוי ספרדי, את שפתו הראשית. היהודים שהגיעו לאורך 100 השנים האחרונות מרוסיה או מלוב לא העתיקו את המשטר הדמוקרטי לישראל, מפני שלא היה כזה במדינות אלה. מדינה יהודית ודמוקרטית היא יצירה חדשה. היהודים בתוניס או בהונגריה חיו בכלכלה ריכוזית שתוכננה מלמעלה, ואילו כאן התפתחה מדינה הנשענת על כלכלת שוק בשילוב עם מדינת רווחה (אמנם דלה). כלומר, היצירה המיוחדת שנקראת מדינת ישראל אינה אשכנזית או מזרחית. מדינת ישראל היא יצירה חדשה שנולדה בכור היתוך. אני שמח להיות החוקר שמבשר על הצלחת כור ההיתוך גם בשדה הכלכלי".

קמפיין הבחירות של ש"ס, 2015
יעקב כהן

הרצאתו של דהן, חוקר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ובמכון הישראלי לדמוקרטיה שמחקריו עוסקים באי־שוויון בישראל, התמקדה במחקר חדש שהשלים באחרונה, שדן בשאלה אם כור ההיתוך הצליח בשדה הכלכלי, ומספק מסקנה מפתיעה מאוד, במיוחד על רקע השיח העדתי שליווה את מערכת הבחירות האחרונה.

"אני מוכרח להודות שניגשתי למחקר הזה בהיסוס מסוים. הרי מוצא עדתי הוא מושג השייך לעבר. אבל המוצא העדתי מגיח כל פעם שחשבנו שאולי נפטרנו מהעניין. הבחירות האחרונות, והתגובות שהגיעו לאחריהן, הן עדות חותכת לכך שזה עדיין מבעבע", אמר והוסיף: "בחינת השתלבותם הכלכלית של מזרחים חשובה לא רק משום העניין הרב שמגלה הציבור אלא גם משיקולים כלכליים טהורים. הפער הכלכלי בין שתי קבוצות המוצא הוא מדד חשוב למידת המוביליות הכלכלית בחברה הישראלית. מנקודת ראות כלכלית, חקירת המוביליות חשובה לגילוי חסמים, אם יש כאלה, המונעים מקבוצות אוכלוסיה מסוימות לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהן. אי־מיצוי הפוטנציאל הוא בזבוז כלכלי מיותר.

"מידת המוביליות הכלכלית של קבוצות חברתיות משפיעה גם על עוצמת הסולידריות. אם חברי קבוצה מסוימת סבורים כי דרכם הכלכלית חסומה או חסומה חלקית, הם אינם צפויים לגלות אמפתיה כלפי אלה שנתפשים אחראים לחסמים אלה".

מחקרו החדש של דהן ממשיך את עבודתם של חוקרים מתחומים שונים, שבחנו את הפער בין שתי קבוצות הנמצא בתחומי חיים רבים ונפרס על פני כל שנותיה של המדינה. "ניתן לסכם את מצבור הידע בתחום זה, עד מועד עריכת המחקר שלי, בכך שהפער בין שתי קבוצות המוצא במגוון תחומים נסגר או במגמת צמצום רצופה, אבל למעט הפער הכלכלי", אמר דהן. "אחד הביטויים המרכזיים לסגירת הפערים בתחומים שאינם כלכליים הוא התרחבות הנישואים הבין־עדתיים. מספר המשפחות מעורבות המוצא הוכפל בין שנות ה–50 לשנות ה–90 יחסית לאוכלוסיה. ילודה היא תחום חשוב נוסף של סגירת פערים. מספר הילדים הרב יחסית של יהודים שעלו מארצות האסלאם, לעומת יהודים שהגיעו ממדינות נוצריות, היה אחד ההבדלים הבולטים בין אשכנזים למזרחים. בעשור הראשון של המדינה היה נדמה כי גודל המשפחה בקרב יהודים שמוצאם באסיה ובאפריקה נטוע עמוק בנורמות תרבותיות שישתנו באטיות, אם בכלל. ואולם כבר בשנות ה–70 נמחק הפער הגדול שהיה במספר הילדים. סגירת הפער במספר הילדים למשפחה היא כמובן בעלת תרומה פוטנציאלית ניכרת גם לצמצום בפער הכלכלי.

מומי דהן
עופר וקנין

"מחקרים שונים הראו צמצום ניכר גם של הפער בייצוג הפוליטי בין שתי קבוצות המוצא. הכנסת הראשונה כללה שיעור זניח של ח"כים מזרחים, אך שיעור זה גדל והלך עד אשר בכנסת ה–15, שנבחרה ב–1999, הוא כמעט השתווה לחלקם של המזרחים באוכלוסיה. הפער הצטמק גם בייצוג של מזרחים בדרגות הקצונה הבכירות בצה"ל.

"על רקע סגירת הפערים בין שתי קבוצות המוצא, שנרשמה בתחומי חיים מגוונים, בלט עוד יותר הקיפאון בפער הכלכלי, שנראה עיקש מכולם. מחקר אחרי מחקר (כמעט) הראו פערי הכנסה גדולים בין אשכנזים למזרחים שאינם נסגרים, ולעתים אפילו מתרחבים, לאורך השנים. המחקרים הראשונים, שנעשו בשנות ה–60, מצאו פערים כלכליים גדולים בין שתי קבוצות המוצא בקרב דור העולים שהגיע למדינה החדשה. חמור מכך: מחקרים אלה הראו כי פערי ההכנסות בין שתי קבוצות המוצא אפילו גדולים מהמתחייב מפערי ההשכלה שהיו אז בין שתי קבוצות המוצא. בשנים אלה, מיד לאחר קום המדינה, עדיין אפשר היה להתנחם כי מדובר בפערים כלכליים בין עולים חדשים, שזה מקרוב הגיעו לישראל.

"אבל הגל השני של המחקרים, שנעשה בשנות ה–70 וה–80, גילה תמונה עגומה. מעבודות מחקר אלה עלה ממצא מטריד, שלפיו הפערים הכלכליים בין מזרחים לאשכנזים, והפעם בקרב ילידי ישראל, לא רק שלא התכווצו - אלא אפילו גדולים יותר מאלה שנמצאו בדור הקודם. גם במחקרי הגל השני התברר כי פערי השכר בין שתי קבוצות המוצא היו גדולים יותר מההבדלים ברמת ההשכלה, כנראה בגלל אפלייתם של מזרחים בשוק העבודה".

הפער הכלכלי עדיין גדול

המחקר של דהן מראה שהמחקרים הקודמים, שתיעדו את התפתחות הפער הכלכלי בין קום המדינה עד סוף שנות ה–90, היו נכונים לזמנם. לדבריו, מאז אמצע שנות ה–90 עד היום חלה התרחשות יוצאת דופן בפערים הכלכליים בין אשכנזים למזרחים.

שימור

"ההגדרה של אשכנזים ומזרחים במחקר שלי היא על פי יבשת הלידה, בדומה למחקרים קודמים. אדם מוגדר מזרחי אם הוא או אביו נולדו באסיה או באפריקה, ואדם מוגדר אשכנזי אם הוא או אביו נולדו באירופה או אמריקה. לצד שתי קבוצות מוצא אלה, הגדרתי ארבע קבוצות חברתיות נוספות: ילידי ישראל דור שלישי, ערבים, חרדים ועולים שעלו לישראל ב–1990 ואילך".

דהן מציין שהגדרת המוצא על בסיס גיאוגרפי רחוקה מלהיות מושלמת. "לכאורה, הגדרת המוצא רק על בסיס יבשת לידת האב עלולה ליצור הטיה באמידת הפער הכלכלי בגלל נישואים בין־עדתיים. אבל החשש מפני הטיה כזו מתפוגג משום שמספר הגברים המזרחים שנשואים לנשים אשכנזיות כמעט זהה למספר הגברים האשכנזים שנשואים לנשים מזרחיות.

"בכלל, הגדרות יכולות להיות לעתים דבר משעשע, כפי שמלמד הסיפור הבא. לפני כמה שנים נפגשתי בכנס כלכלי עם הכתבת קרן מרציאנו מערוץ 2. לפני שהתחלנו לדבר על נושאי הכנס היא סיפרה לי, כשחיוך גדול על פניה, על שיחת טלפון שקיבלה מסבתא שלה. שיחת הטלפון באה בעקבות שתי כתבות ששידר ערוץ 2 באותה עת בעקבות פטירתם של שני זמרים פופולריים: ג'ו ומייקל. ג'ו עמאר ומייקל ג'קסון. שניהם הלכו לבית עולמם באותו שבוע. הסבתא, שצפתה בכתבות הפרופיל על ג'ו ומייקל, התקשרה למרציאנו והטיחה בפניה: תגידי, איך ערוץ 2 לא מתבייש להקדיש רצועת זמן כל כך קמצנית לג'ו עמאר המזרחי לעומת הכיסוי הנרחב שקיבל מייקל ג'קסון האשכנזי?"

עבודתו של דהן, שמבוססת על הגדרות מוצא מקובלות, מגלה שהפער הכלכלי בין שתי קבוצות המוצא, שלא הראה סימנים מעודדים מאז קום המדינה, רשם, בראשונה, ירידה כמעט מתמדת החל מאמצע שנות ה–90 עד היום.

על פי המחקר, שאמור להתפרסם במהדורה הקרובה של כתב העת הרבעון לכלכלה, מאמצע שנות ה–90 נראתה לראשונה מגמה כמעט רצופה של צמצום הפער בקרב ילידי ישראל משתי קבוצות המוצא. ב–2011 היתה ההכנסה נטו של משק בית יליד הארץ שמוצאו מאסיה ומאפריקה 73% מזו של יליד הארץ יוצא אירופה וארה"ב - לעומת 60% ב–1994–1995. עם זאת, מהמחקר עולה כי גם לאחר השיפור, הפער הכלכלי בין שתי קבוצות המוצא נותר גדול - 25%.

המחקר מגלה גם שיפור ניכר בייצוגיות של מזרחים בעשירוני ההכנסה העליונים בשלושת העשורים האחרונים. השיפור התבטא בירידה חדה של משקל המזרחים בשני העשירונים התחתונים ועלייה מובהקת בייצוגיות בעשירונים העליונים. בשנים האחרונות השתווה, לראשונה, חלקם של המזרחים בעשירון העליון לחלקם באוכלוסיה. השיפור היחסי במצבם הכלכלי של המזרחים התבטא גם בהתרחבות משמעותית של חלקם במעמד הבינוני־גבוה של החברה.

הפער

שתי התפתחויות מעניינות עמדו מאחרי צמצום הפער הכלכלי בין שתי קבוצות המוצא. ההתפתחות הראשונה היא העלייה ברמת ההשכלה של מזרחים ילידי ישראל, שהיתה מהירה יותר לעומת זו של אשכנזים ילידי ישראל. צמצום הפער בהשכלה קרה באוניברסיטאות, ואף יותר מכך במכללות. למעשה, פתיחת המכללות איפשרה גם לאוכלוסיה המזרחית להגדיל את כוח המשיכה שלה מבחינת שוק העבודה, ולטפס בסולם ההכנסות. ואכן, העלייה בהשכלה לוותה בעלייה מקבילה בשכר - כלומר לא מדובר רק בעלייה ההשכלה הנמדדת. ההתפתחות השנייה, שהיא אפילו מעניינת יותר, היא שנשים מזרחיות מילאו תפקיד מרכזי בצמצום הפער הכלכלי ומחקו את הפער העצום שהיה בעבר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

לדברי דהן, הסיבה העיקרית לצמצום הפער העדתי היא עליית האי־שוויון בין משכילים לבלתי משכילים, שהתבטאה בעליית התמורה להשכלה בשוק העבודה. התפתחות זו יצרה תמריץ כלכלי חזק עבור המזרחים להשקיע בהשכלה. עליית התשואה להשכלה סייעה להנמיך את גובה החסמים (מגבלות האשראי) שמנעו אולי את כניסתם להשכלה גבוהה.

לדעת דהן, הסגירה החלקית של הפער הכלכלי לא נבעה משינויים בקצבאות. למעשה, צמצום פער המוצא התרחש למרות השינוי הדרמטי שחל בקצבאות. "בעבר, במשך תקופה ארוכה יחסית, קיבלו משפחות מזרחיות קצבאות ממשלתיות בסכום הגבוה מזה של משפחות ממוצא אשכנזי", אמר דהן. "ואולם בשנים האחרונות התהפכה התמונה, וסכום הקצבאות שמקבלות משפחות מזרחיות דווקא נמוך יותר בהשוואה למשפחות ממוצא אשכנזי. צמצום פער המוצא בשנים האחרונות לא הושפע גם משינויים בגודל המשפחה. מאז סוף שנות ה–90 לא נראו שינויים משמעותיים במספר הילדים בשתי קבוצות המוצא".

טיפוס ההרים של המזרחים 
עדיין לא הושלם

"אין ספק כי מדינת ישראל לא קיבלה בזרועות פתוחות את עליית יהודי ארצות האסלאם, אך למרות זאת הם הצליחו לפלס את דרכם במעלה הסולם הכלכלי והחברתי מאז הגיעו לישראל", אמר דהן בהרצאתו. "ההערכה שלי לטיפוס ההרים שביצעו המזרחים, שעדיין לא הושלם, היא גדולה על רקע עוצמת הדימוי השלילי והאפליה שממנה סבלו במיוחד בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. הדימוי השלילי של עולים ממוצא מזרחי משורטט בלשון בהירה במאמר שפירסם אריה גלבלום בעיתון 'הארץ' באפריל 1949, וכך הוא כתב אז: 'זוהי עליית גזע, שלא ידענו עדיין כמוהו בארץ. נראה שיש אילו הבדלים בין יוצאי טריפוליטאניה, מארוקו, תוניס ואלג'יריה, אבל איני יכול לומר שהספקתי ללמוד מהותם של הבדלים אלו, אם ישנם. אומרים למשל, שהטריפוליאנים והתוניסאים 'טובים יותר' והאלג'יראים והמרוקאנים והמוגרבים 'גרועים יותר' אבל בדרך כלל הבעיה היא אחת... לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני'...

"עבור אלה שהתקשו להבין את דבריו, מוסיף בהמשך גלבלום כי 'בהבדל מחומר אנושי גרוע מאירופה היא שגם לגבי ילדיהם אין תקווה!'... לא מדובר בעיתונאי שוליים סהרורי. גלבלום נחשב בזמנו עיתונאי בכיר, והוא אפילו זכה להנצחה ברחוב על שמו בתל אביב. המחקר שלי מראה שגלבלום טעה בענק. צאצאי העולים מארצות האסלאם השתלבו בצורה מעוררת התפעלות למרות היחס המפלה להוריהם. הם לא רק השתלבו אלא תרמו לעיצובה הנוכחי של מדינת ישראל.

"אחרי שנים של קיפאון ואפילו הרעה בפערים העדתיים בשדה הכלכלי", סיכם דהן, "האוכלוסיה המזרחית, ובמיוחד נשים מזרחיות, רשמה הצלחה בלתי רגילה בצמצום הפערים הכלכליים. אפשר לומר במידה רבה של ביטחון שצמצום הפער בהכנסות, צמצום הפער בהשכלה והעלייה הדרמטית בייצוגיות של מזרחים בעשירונים הגבוהים, שנחשפו במחקר זה, הן עדויות מובהקות להצלחת כור ההיתוך בשדה הכלכלי. על רקע זה אני מסתכל בהשתאות כיצד הגחלים הלוחשות של השיח העדתי התלהטו דווקא בזמן האחרון. האתגר של 50 השנים הקרובות הוא לרשום הישג דומה גם בהשתלבותם הכלכלית והחברתית של הערבים, החרדים ויוצאי אתיופיה. זהו האתגר המרכזי של הדור הבא".

מתוך הרצאתו של מומי דהן. ערכה: ענת ג'ורג'י

בחירות 2015 קמפיין ש"ס
יעקב כהן
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם