מה קורה בשוק הנדל"ן בקרית אונו? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה קורה בשוק הנדל"ן בקרית אונו?

כולם רוצים לקחת חלק בתהליך ההתחדשות העירונית המואץ שמתבצע כיום בקרית אונו ■ אך מה לגבי איכות החיים ביום שאחרי? ■ העירייה: הכל לרווחת התושבים

78תגובות

בתחילת מאי נערכה ישיבה סוערת במועצת העיר קרית אונו. הסיבה לסערה היתה דיון בתוכנית ההתחדשות העירונית הנוגעת לשכונת רחבת השקד שבעיר, תוכנית שבמסגרתה אמור להיהרס מתחם של בנייני רכבת ישנים ובהם כ–104 דירות ישנות ו–38 בתים פרטיים, ובמקומם להיבנות שכונה המורכבת משישה מגדלים חדשים ובהם כ–510 יחידות דיור - פרויקט שההכנסות ממנו עתידות להגיע לכמיליארד שקל.

לדיון הגיעו כ–200 תושבים, רובם תושבי שכונת פסגת אונו הסמוכה, המתנגדים לתוכנית ההתחדשות וחוששים מהצפיפות שהיא תגרום באזור; ותושביה הנוכחיים של שכונת רחבת השקד, המעוניינים בתוכנית ההתחדשות שתשביח את נכסיהם. בדיון נכח גם מנכ"ל הבנייה אשדר, החברה האחראית על פרויקט הפינוי־בינוי ברחבת השקד עם חברת הנדל"ן ענב, שהגיע כדי לדאוג לאינטרסים של החברה שלו.

באמצע הישיבה התרחש אירוע שאינו נפוץ בישיבות מסוג זה: לדיון נכנסו ארבעה אנשים שניסו לשבש את הישיבה ולגרום לחלק מהאנשים לעזוב את המקום. "אף אחד לא ידע מי הבריונים, ואף אחד לא קיבל אחריות ואמר שהם קשורים אליו. העברנו את התמונות שלהם לגורמי מודיעין במשטרה, אבל לא חזרו אלינו", אמר לנו תושב שהיה נוכח במקום.

פינוי בינוי קרית אונו
אייל טואג

"אלה היו פשוט בריונים. אני פחדתי - ואני לא פחדנית בדרך כלל", אומרת תושבת אחרת שנכחה בישיבה. ההמולה עוררה את תשומת לבו של ראש העירייה ישראל גל שנכח בדיון, שבמה שחלק מהנוכחים מגדירים כ"אומץ לב ראוי לציון" נענה לצעקות התושבים והרגיע את הרוחות.

מקרה נוסף בו נכח  בישיבה  גורם שלכאורה לא אמור להיות לו עניין בישיבה, התרחש לפני כחצי שנה בישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שבה נדון נושא תוכניות ההתחדשות העירונית בעיר, הנוגע לעשרה פרויקטים בהיקף של 2,000 יחידות דיור בשווי מיליארדי שקלים. באי הישיבה לא היו יכולים שלא לשים לב לדמות לא מוכרת: אדם רחב גוף וחובש כיפה שהסתובב בישיבה, כשהוא מתלחשש עם הנוכחים . אם לא די בכך, כאשר פעילים תושבי קרית אונו שעמדו בכניסה לאולם שבו נערכה הישיבה ניסו לחלק פלאיירים שהכינו המתנגדים לתוכניות — אותו אדם ניגש אליהם, מנע מהם לחלק את הדפים וניסה לאסוף אותם מידיהם באגרסיביות עד שראש העירייה קרא אותו לסדר.

"ראובן, מה זה? מה זה? מה אתה עושה? ראובן, אני אוציא אותך החוצה, אתה לא נוגע בדפים. הפרופגנדה הזאת לא תהיה לא מצד הזה ולא מצד הזה", הזהיר אותו ראש העירייה, כפי שמעיד הפרוטוקול. מי שבקי בנעשה בענף הבנייה בעיר ידע שמדובר בראובן בן בנימין, פעיל ליכוד המקדם גם את מהלכיה של חברת קריגר נדל"ן, היוזמת פרויקט התחדשות עירונית גדול ברחוב צה"ל בקרית אונו בן בנימין למרות אינו בעל תפקיד רשמי בחברה, והחברה מכחישה שהוא קשור אליה. מהעירייה והוועדה המקומית  נמסר שהוא אינו מייצג בפניהן אף גורם ואינו מוכר להן.

ב–2008 עוכב בן בנימין על ידי המשטרה לאחר עימות אלים שבו היה מעורב לכאורה בישיבת מועצת העיר נתניה. בימים אלו של תנופת התחדשות עירונית בקרית אונו, גם הוא מנסה למצוא את דרכו למעורבות בתהליך.

סדרת תוכניות ההמתבססות על פינוי־בינוי, בינוי־פינוי ותמ"א 38 עשויות להפוך בשנים הקרובות את העיר הקטנה בת 37 אלף התושבים לעיר המונה כ–50 אלף תושבים. אם סוכמים בינתיים את התוכניות שמומשו, הנמצאות במהלך ביצוע או צפויות לצאת לביצוע ב–2015–2017, מגיעים ל–900 יחידות דיור לבינוי. אם מוסיפים לכך תוכניות בשלב פחות מתקדם, מגיעים ל– 3,500 דירות הצפויות להיתוסף בעתיד לקרית אונו, הכל כמובן בהנחה שהתוכניות יאושרו וימומשו במלואן.

פינוי בינוי קרית אונו
אייל טואג

לעומת ערי הלוויין האחרות של תל אביב בגוש דן, בקרית אונו יש משהו אחר. בסיור באזורים הישנים בעיר, שנבנו בשנות ה–50, ה–60 וה–70, ניכר כי מדובר בנוף שיכונים שונה מעט מזה המוכר מערים כמו חולון, ראשון לציון או רמת גן. בראשית דרכה אופיינה קרית אונו בניסויים באדריכלות של בנייה להמונים. התוצאה בחלק מהמקרים היתה הרבה ריאות ירוקות, חצרות פנימיות ומרחבים בין הבתים המזכירים קיבוץ - מרחבים שקשה למצוא בשכונות החדשות הנבנות כיום.

התושבים מתגאים בכך שבשכונות אלה צולמה תוכנית הילדים ללימוד אנגלית Here We Are בראשית ימיה של הטלוויזיה החינוכית, אך עם כל הכבוד לנוסטלגיה בחלק מהמקרים מדובר בבתים ישנים שדייריהם מייחלים לתוכניות התחדשות. מצב זה, בשילוב המחסור בשטחים ריקים לבנייה חדשה והעובדה שהביקוש לנדל"ן בקרית אונו - כמו בבקעת אונו כולה - ממריא בשנים האחרונות ועמו מחירי הדירות, הביא לכך שהעיר היא חלוצת תוכניות ההתחדשות העירונית בישראל. כאן יצא ב–2001 לפועל פרויקט הפינוי־בינוי הראשון בישראל של חברת מצלאווי, ובעיר מקודמת סדרה של תוכניות התחדשות נוספות.

דווקא בגלל החלוציות של קרית אונו בתחום, חשוב לבחון את הדרך שבה נעשים הדברים בעיר. הלחץ לפתור את משבר מחירי הנדל"ן בישראל גובר משנה לשנה. שר האוצר הנוכחי שם את הנושא בראש סדר היום שלו, וייבחן על הישגיו בתחום. אלא שבלחץ לבנות - ומהר, יש להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים. הדרך שבה ייבנו בשנים הקרובות השכונות החדשות של ישראל תקבע את איכות החיים של מאות אלפי ישראלים במשך עשרות השנים הבאות.

במקרה של קרית אונו ההיקף הגדול של יחידות הדיור שצפויות להיבנות בעיר מעלה את השאלה אם תשתיות העיר מתאימות לשינוי הניכר בפני העיר. בעיריה ובוועדה מסבירים שההתאמה הזאת אמורה להיות מוסדרת בתוכנית המתאר שאושרה ע"י הוועדה המקומית והועברה לאישור הוועדה המחוזית. בחינה של תוכניות הפינוי והבינוי שנעשו עד היום בישראל מעלה כי כלל האצבע הוא בניית שלוש דירות חדשות על כל דירה ישנה שנהרסת. כלל זה מאפשר ליזמים להעניק שליש מהדירות שאותן הם בונים לתושבים הוותיקים ועדיין להישאר עם רווח יזמי נאה.  רוב הפרויקטים בעיר נבנים לפי יחס של 1 ל-3 או פחות ממנו, אך באחד הפרוייקטים-רחבת השקד, יש חריגה מכלל זה. העיריה טוענת, כי שם צריך לחשב את היחס אחרת.

כך למשל, התכנון המקורי של פרויקט ההתחדשות העירונית ברחבת השקד ב–2008 דיבר על 350 דירות שייבנו במקום 104 דירות השיכון המתפוררות במקום. ב–2011 התוכנית כבר התרחבה: בעוד בתוכנית מ–2008 היו אמורים להיהרס מספר קטן של בתים פרטיים הצמודים למתחם, עתה כבר דובר על הריסת 38 צמודי קרקע, והקמת פרויקט שבו יותר מ–500 יחידות דיור. בעיריה טוענים כי כשמדובר בצמודי קרקע היחס נמדד לאחר הכפלת מספרם בשניים, ולכן, היחס הנכון במקרה זה הוא 1:2.8. אך מבחינת התושבים התוצאה זהה, במובן זה שתוספת היחידות על התשתית הקיימת גבוהה יותר. בפרויקט אחר, ברחוב לוי אשכול, יוזמת בימים אלה קבוצת כנען בנייה של יותר מ–690 דירות במסגרת תוכנית פינוי־בינוי למתחם, המונה כיום 264 דירות.

קרית אונו

העלייה הזו במספר הדירות מביאה לעלייה ברווח של היזמים ובעלי הדירות, שרבים מהם הם משקיעים. שווי דירה ישנה על ציר לוי אשכול, שם אמורים להתבצע רוב הפרויקטים החדשים, הוא כיום כ–1.3 מיליון שקל. לאחר פרויקט פינוי־בינוי, שווי דירה חדשה באזור יהיה כ–2 מיליון שקל.

"לצאת מהעיר ייקח יותר משעה"

הבנייה המסיבית בקרית אונו מקודמת  לפני  שתוכנית המתאר העירונית אושרה על ידי הוועדה המחוזית. תוכנית המתאר אמנם  אושרה על ידי הוועדה המקומית, ואמורה להתייחס לתשתיות תחבורה, חנייה, מוסדות חינוך, מבני ציבור ועוד מגוון פרמטרים שיקבעו את איכות החיים של התושבים, אך כאמור התוכנית עדיין לא אושרה וספק אם קצב עדכון התשתיות ידביק את תהליכי ההתחדשות העירונית בעיר. בעירייה טוענים, שהליך אישור תוכנית המתאר בוועדה המחוזית אמור להסתיים הרבה לפני שמרבית הפרוייקטים יגיעו לשלב ביצועם או בכלל יתחילו.

"תהליך של הריסת וילות והפיכתן לבניינים כפי המתוכנן ברחבת השקד, פוגע קשה בצביון השכונה" אומר תושב פסגת אונו, המעורב במאבק על הבנייה ברחבת השקד. "כששאלנו את מהנדסת העיר איפה ילמדו הילדים של השכונה החדשה, היא ענתה שפסגת אונו תזדקן עוד 15 שנה - ואז לא יצטרכו בה בתי ספר. ברמת תשתיות תחבורה, כל האזור הזה הוא פקק אחד גדול עומד, וזה לפני שפתחו את דרך התקווה, שזה עוד 10,000 מכוניות שיתנקזו למקום. לצאת מהעיר ייקח יותר משעה. מנכ"ל אשדר הרי הוציא מכתב שלפיו הוא מוכן לחזור לתוכנית הבנייה המקורית, ולא ברור מדוע ממשיכה העיריה לקדם את התוכנית במתכונת הנוכחית".

בתחילת 2013 הבהירה אשדר כי היא מוכנה לוותר על חלק מצמודי הקרקע ששולבו בתוכנית הבנייה . למרות זאת התוכנית המקורית עדיין מקודמת. בעירייה מבהירים, כי הודעת חברת אשדר ניתנה רק אחרי שהתוכנית כבר הועברה לוועדה המחוזית ויצאה מתחום סמכותה וטיפולה של העירייה, וכי ההודעה נמצאת בלשכת התכנון המחוזית ומצויה בפניה ובתחום סמכותה. בישיבת המועצה שדנה בפרויקט (ותוארה בתחילת הכתבה) נכחו תושבים של מתחמים אחרים בעיר המעוניינים גם הם בהליך של פינוי־בינוי. תושבים אלה קיבלו שיחות טלפון מגורמים בעירייה שדחקו בהם להגיע לישיבה, אף שזו אינה נוגעת לפרויקטים שלהם - בטענה שכל תושבי המתחמים המיועדים לפינוי־בינוי צריכים לתמוך זה בזה.  בעירייה מכחישים קיומן של שיחות כאלה.

פינוי בינוי קרית אונו
אייל טואג

אם ב–2009 אושרה בעיריית קרית אונו מדיניות שהגבילה את הצפיפות לרמה של 35 דירות לדונם, ופרויקט ההתחדשות העירונית הראשון בעיר אושר על בסיס 29 דירות לדונם, הנחיות העירייה מישיבת מועצה בספטמבר 2014 כבר קבעו 37 דירות לדונם בחלק מהמקרים.

בנוגע לטענות אודות היעדר תוכנית מתאר, בעיריית קרית אונו אומרים כי תוכנית המתאר העירונית כבר אושרה במליאת הוועדה מקומית לתכנון ובנייה, ובימים אלה היא ממתינה  לדיון בלשכת התכנון המחוזית - כאשר הוועדה המחוזית טרם דנה בתוכנית למרות בקשות העירייה. "תוכנית המתאר תאושר הרבה לפני שתוכניות ההתחדשות העירונית יאושרו", אומר ראש העיר גל. "היחס של הפינוי־בינוי בקרית אונו, בין הדירות הישנות שייהרסו לדירות החדשות שייבנו, הוא מהנמוכים בארץ. כמו כן, בשנה וחצי האחרונות אף תוכנית לא אושרה בעיר".

"קרית אונו לא מסוגלת לקלוט 
את כל תוכניות הפינוי-בינוי"

"חייבת להתבצע התחדשות עירונית בקרית אונו, כי בסופו של דבר חלק מהמתחמים מטים לנפול, אך דעתי לא נוחה סביב כל מה שקורה סביב ציר לוי אשכול", אומר עו"ד גיל מיכלס, חבר מועצה מטעם יש עתיד. "היה אפשר לצמצם את היקף הבנייה באזור ולהגיע לתוצאה דומה. בסופו של דבר, אם במתחמים היחס של הדירות החדשות לישנות הוא מעל 1:3, בסוף זה נופל על כתפי הציבור שמשלם על כך. הקבלנים כל הזמן מנסים לגרור אותנו כלפי מעלה כשמדובר על מספר היחידות. הרי אם בתמ"א 38־2, אתה מגיע ל–2.2–2.4 יחידות חדשות על כל דירה ישנה, בפינוי־בינוי אתה מגיע לשלוש יחידות ומעלה. בסוף, כשמביטים בתוכניות הסופיות, כמעט כולם מתחמנים ואתה מגיע ליותר משלוש יחידות. אז מקבלים בניינים גדולים ויפים, אבל צפופים - וזה אומר שיש צורך ביותר מקומות חנייה וביותר כיתות לימוד.

"אם תבוא לישיבת מועצה שעוסקת בפינוי־בינוי, תראה הרבה פעמים אולם שמפוצץ בבעלי דירות", אומר מיכלס. "חלק הם משקיעים, וחלק אנשים שעדיין גרים בהן, והם מפעילים לחץ. יש סיטואציה לא נעימה שבה מתחילים לצעוק עליך ולקלל אותך. הציבור לא מגיע, ומי שנגד התוכניות לא יגיד זאת, כי כשאתה יוצא נגד פינוי־בינוי אתה הולך נגד חלק ניכר מהציבור שאתה לוקח לו משהו.

"בשורה התחתונה, קרית אונו לא מסוגלת לקלוט את כל תוכניות הפינוי־בינוי. כבר עכשיו אין לנו שטחים חומים (שטחי ציבור). איפה ייבנו בתי ספר, גני ילדים ומקומות חנייה למכוניות של כולם? אין מקום. לכל הפחות היה אפשר להחליף חלק מהתוכניות בתמ"א 38".

מדוע העירייה תומכת בהתרחבות הזאת? הרי זה נוגד את המדיניות הכלכלית של העירייה.

פינוי בינוי קרית אונו
אייל טואג

"נכון, ארנונה לתושב היא ארנונה מפסידה. משום מה, ראשי העיריות נלחצים מהתושבים שבאים מאוחדים בקטע הזה של דרישה להתחדשות עירונית".

ובסוף מי שמרוויח הם הקבלנים?

"כבר לפני עשור אמרתי 'בואו נעשה פינוי־בינוי וניתן לחברה הכלכלית העירונית לבצע את התוכנית'. למה שהקבלנים ירוויחו? שהחברה הכלכלית תבצע את הפרויקטים ותקצה את הרווחים לזוגות צעירים. אבל בדרך הזאת צריך להשקיע בזה הרבה יותר. יותר קל להכניס יזם שיבצע. אפשר להסתכל על פרויקט שלמה המלך בעיר, שמתכננים אותו כבר 15 שנה. זה פרויקט ייחודי של בינוי־פינוי שבו מפנים דירות לאורך רחוב שלמה המלך, והעירייה תקבל את השטח הזה כדי להרחיב את הכביש ולאפשר כניסה נורמלית לקניון של העיר.

כנגד לקחו שטח בבעלות העירייה בפרדס רייספלד ובונים שם שלושה מגדלים עם 180 דירות - 60 מהן ילכו למפונים, שבמקום דירה ישנה ששווה 1.2 מיליון שקל יקבלו דירה בשווי 2 מיליון שקל בשכונה הכי טובה. 120 דירות ילכו ליזמים - 60–70 מתוכן לטובת מימון הפרויקט ו–50 דירות זה הרווחים שלהם. תחשב כמה העירייה הפסידה בעצמה. וזו קרקע שהעירייה שותפה בה ושלחברה הכלכלית של העירייה היו כבר ב–2003 חתימות של חצי מהדיירים. בכפר סבא, למשל, החברה הכלכלית של העיר יזמה בינוי על שטח גדול שהעירייה קיבלה מאוניברסיטת תל אביב ותפרה את כל החוזים לטובת זוגות צעירים, והוזילה את מחירי הדירות בצורה דרמטית רק לחבר'ה של כפר סבא".

"קרית אונו היא עיר שיש עליה הרבה לחצים בעניין תמ"א 38 ותוכניות פינוי־בינוי, ובדרך שוכחים שאפשר להשתמש בכל מיני אופציות אחרות", אומרת ציפי מרגלית, מומחית לתכנון ובנייה וחברה לשעבר בוועדה המקומית בקרית אונו. "אם ניקח את המקרה של אשדר, מטבע הדברים זו חברה שרוצה להקים פרויקט שהיא תרוויח ממנו כסף. פחות מעניינים אותה כבישי גישה לפרויקט או חנייה לתושבים. זו סיטואציה שנתקלים בה הרבה - של ניגוד אינטרסים בין טובת התושבים לבין ההייפ שיש סביב תמ"א 38.

בקרית אונו יש הרבה פרויקטים בצנרת. אין פה בניין שלא טחנו מסביבו כל מיני מאכערים, ואחרי כל זה השאלה היא איך תיראה העיר בעוד כמה שנים: האם נגיע לעבודה ב–11 ונחזור ממנה ב–21:00 בגלל הפקקים? בבחירות המוניציפליות האחרונות הרשימה המאוחדת של גל וכחלון חרתה על דגלה את האג'נדה של 'אנחנו נעשה תמ"א 38'. זה לא היה מוסתר, וכל מיני אנשים אספו קולות לפני הבחירות תוך הבטחות של "נעשה לכם תמ"א 38 ובמקום דירת 3–4 חדרים ישנה תהיה לכם דירה של 6 חדרים עם מחסן', ואחר כך, כשלוחצים עליהם שהם יבצעו את הבטחות, הם לא תמיד הולכים עם שיקול הדעת הרחב יותר.

"ראיתי פרויקטים בעיר שבהם היה ברור שהיזמים מנסים לקחת כל חוות דעת אפשרית לכיוון ההגדלה המרבית. למשל, בשיטה של יצירת פירים גדולים למטה כדי לנפח את הבניין. התוצאה היא בניין כפול בנפח. אלה היו 'רגלי הפיל' כאן והתושבים ניסו למזער בכל דרך את הפגיעה".

כפי שמגדיר זאת חבר המועצה מהאופוזיציה, איציק ציזר, "ראש העירייה וכמה חברי מועצה הופכים את כפר אונו וקרית אונו לגוש בטון צפוף על ידי תוספת אלפי יחידות דיור ועשרות אלפי מכוניות ללא תוכנית מתאר, ללא תכנון אורבני מספק, ללא תסקירי תנועה, חנייה ואיכות סביבה - וללא מענה למוסדות ציבור, חינוך, תרבות וספורט. על אותן תשתיות כבישים ישנות ועל אותם שטחי הציבור הם מתכננים להכפיל את כמות התושבים בעיר, וזה לפני תוספת של 11 אלף יחידות דיור חדשות במתחם מחנה תל השומר שיתפנה. אני בעד תוכניות התחדשות עירונית שמתוכננות היטב, מהירות לביצוע ומתאימות לאופי העיר, אני נגד עשרות תוכניות עם צפיפות גבוהה ומכפילי בנייה גבוהים.

הגיע הזמן שתושבי מתחמי ההתחדשות יבינו שהעיר היא של כל התושבים ואין מצב שהטבת הדיור שלהם תיפגע קשות ותהיה על חשבון איכות החיים של השכנים שסביבם. כמות התוכניות בעיר הקטנה כמו קרית אונו גדולה פי כמה וכמה מבערים גדולות וותיקות יותר בישראל, והשאלה הגדולה היא מה האינטרס לשנות מהותית את אופיה של העיר שלנו".

העירייה: "המדיניות אושרה בישיבה פתוחה לקהל"

בנוגע לטענות על הצפיפות העירונית הגבוהה שבה מתכננים יזמים פרויקטים חדשים בעיר, מסרה עיריית קרית אונו בתגובה: "נשמח לראות מסמך המתייחס לפרויקט פינוי־בינוי בעיר שבו היחס בין הדירות הקיימות לחדשות עולה על 1:3 ושאושר בתקופת כהונתו של ראש העיר הנוכחי. מדיניות העירייה המתירה 37 יחידות דיור לדונם אושרה בישיבה פתוחה לקהל של הוועדה המקומית שהתקיימה לפני כמה חודשים ודנה במדיניות ההתחדשות העירונית. לעירייה לא ידוע על שינוי בנושא והיא אינה עוסקת ברכילות".

בעירייה טוענים "כי נכון להיום מקודמים בעיר שישה מתחמים בלבד שמשמעותם תוספת של 1,800 דירות בלבד לעיר - מספר זניח לעומת הבנייה המסיבית המקודמת במועצות האזוריות השכנות. בנוסף, טבעם של פרויקטים מסוג זה הוא שמשך הזמן החולף עד שהם קורמים עור וגידים יכול לארוך 15–20 שנה". בעירייה הביעו תמיהה על כך שהיא זוכה לביקורת דווקא אחרי שהחליטה למפות את כל המבנים בעיר שנבנו לפני 1980 ולקבוע באופן כולל אילו בניינים זכאים להתחדשות עירונית לפי כללים קבועים ללא איפה ואיפה. במקביל, טוענים בעירייה, כי היחס של הדירות שייהרסו לדירות החדשות שייבנו הוא מהנמוכים בארץ.

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, אמר בתגובה לטענות תושבי פסגת אונו אודות הבנייה ברחבת השקד: "באופן כללי, הנושאים המועלים חשובים ובהחלט צריכים להיבחן ואכן נבחנים ברשויות התכנון בבואן לאשר פרויקט. זאת כדי לוודא שקיימים האיזונים הנכונים בין הצורך לבצע התחדשות עירונית ולהוסיף יחידות דיור באזורי הביקוש כמענה להיצע הדירות הנמוך כיום, לבין השפעת תוכניות אלה על בנייני המגורים הקיימים בסביבה. כמובן שכל תוכנית מלווה על ידי בעלי מקצוע בתחומים השונים ונבדקת על ידי יועצי הוועדה המקומית בעירייה ועל ידי הוועדה המחוזית".

מקריגר נדל"ן נמסר: "ראובן בן בנימין אינו עובד של קריגר נדל"ן, ולחברה אין כל פרויקט פינוי־בינוי בקרית אונו. החברה מבקשת זה שנתיים לקדם פרויקט תמ"א 38 בעיר, והלוואי שהיו לה את הקשרים המיוחסים לה בכתבה כדי שבעירייה יפתחו סוף־סוף בקשה להיתר ותקדם פרויקט שעשוי להיות בשורה ממשית לתושבי הפרויקט".

באילו מהתוכניות היזם מרוויח יותר?

הגביע הקדוש של הקבלנים בשרשרת המזון של ההתחדשות העירונית הוא תוכניות פינוי־בינוי, שבהן יזם הורס את הבניין הישן ובונה במקומו מתחם חדש בהתאם להיתרי הבנייה שהוא מקבל מהעירייה. כאן השמים הם הגבול מבחינת מספר יחידות הדיור שייבנו. ברמת הרווח היזמי, תוכנית דומה לפינוי־בינוי היא תוכנית בינוי־פינוי, שבה המתחם החדש לא יושב על אותה קרקע שבה שוכן המתחם המיועד להריסה. במקרה כזה, ראשית נבנה המתחם החדש, ורק אחר כך היזם אחראי להרוס את המתחם הישן. סדר דברים זה פוטר את היזם מהצורך לדאוג למגורים חלופיים לדיירי המתחם הישן במהלך תהליך הבנייה.

כדאית הרבה פחות עבור יזמים היא תוכנית תמ"א 38 (לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה), שבה היזם מחזק ומחדש בניין ישן, מתאים אותו לתקן רעידות האדמה העכשווי ונהנה בתמורה מתוספת של קומה או שתיים לבניין. תיקונים 2 ו–3 לתוכניות, שנוספו בשלב מאוחר יותר, כבר איפשרו ליזם להרוס את הבניין ולבנות במקומו בניין חדש שאמנם אמור להישאר בגבולות קווי המתאר של הבניין המקורי, אבל מצד שני אינו מוגבל מבחינת מספר הקומות שיש להוסיף.

האינטראקציה בין היזמים לדיירים במסגרת הפרויקטים יוצרת מצבים בעייתיים, שכן היא מכניסה לעתים לתמונה גורמים שכל שעשו כדי לקדם את הפרויקט היה לאסוף את חתימות הדיירים, ותו לא. כך אפשר למצוא בלוחות הנדל"ן מודעות המוכרות תוכנית לתמ"א 38, כלומר מקרים שבהם יזם מסוים מחתים את דיירי הבניין על כך שיסכימו לפינוי־בינוי, בודק באופן שטחי את זכויות הבנייה ומוכר את חתימות הדיירים כשהוא גוזר קופון על חשבונם.

העד מפרשת הולילנד נהפך לראש מחלקת הגבייה

ישראל גל, ראש עיריית קרית אונו, זכה בבחירות לראשות העירייה בסוף 2013. חצי שנה אחר כך, באמצע 2014, הוא עלה לכותרות לאחר שחברי האופוזיציה בעיר התלוננו על סדרה ארוכה של מינויים פוליטיים שביצע בתוך תקופה קצרה, בהם אחראי גינון, יו"ר הנהלת מרכז הספורט, מנהל הביטחון בעירייה, מנהל התפעול והשיווק של מרכז הספורט ומנהל מחלקת אחזקה באגף לשיפור פני העיר. אחד המינויים הבולטים היה של היועץ המשפטי אלון רום, שופט לשעבר שחגג יחד עם גל את ניצחונו בבחירות במסיבה על יאכטה.

במאי היתוסף למינויים אלה מינוי נוסף, כאשר לתפקיד ראש מחלקת הגבייה בעיריית קרית אונו נכנס פעיל ליכוד בשם שלמה בן עמרה, רואה חשבון במקצועו, שהיה אחד העדים בפרשת הולילנד - בחלק הפרשה הנוגע לדני דנקנר ותעשיות מלח. במשפט ניסתה התביעה להבין עבור מה קיבל בן עמרה - גיסו של ראש רשות מקרקעי ישראל באותה תקופה - 600 אלף שקל מחברת תעשיות מלח. השופט הגדיר את עדותו של בן עמרה במשפט כעומדת בסתירה לשכל הישר. גם בפרשת רשות המסים ב–2007 נחקר בן עמרה בנוגע לקשריו עם שולה זקן. בנוסף, הוא נחקר בנוגע לקבלת שוחד והלבנת הון בתיק שנסגר מחוסר ראיות. כמו כן, ב–2010 נעצר בן עמרה בחשד להעלמות מס בהיקף של מיליון שקל. עם זאת, בן עמרה לא הורשע מעולם בדבר והתיקים שנפתחו נגדו נסגרו.

מהעירייה נמסר כי "מדובר בטענות ממוחזרות של האופוזיציה העירונית שפורסמו בעיתונות לפני חודשים רבים. כל המינויים כשרים והתבצעו כדין. בן עמרה נמצא כמועמד הראוי והמתאים ביותר על ידי ועדת המכרזים. הוא נשלח למבחנים במכון בדיקה וקיבל ציונים גבוהים מאוד. ניסיונו המקצועי הרב וההתרשמות בראיון האישי עמו הביאו את ועדת המכרזים למסקנה כי הוא המועמד המתאים ביותר".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם