רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תחקיר TheMarker

כך מנסים הגרעינים התורניים מההתנחלויות לכבוש את ת"א

החטיבה להתיישבות העבירה ב-2014 עשרות מיליוני שקלים לגרעינים תורניים שהתנחלו בגוש דן ■ כך נראה מפעל "ההתנחלות בלבבות"

171תגובות

בסוף ספטמבר נערך בכפר המכבייה טקס רב משתתפים. הסיבה לחגיגה: עשר משפחות מיישובי יהודה ושומרון החליטו לערוך שינוי בחייהן, להגר למרכז ולהצטרף לגרעינים התורניים בתל אביב. כמה מהבכירים שבאנשי המגזר הדתי־לאומי הגיעו לברך ולחזק, ואף השיאו עצות לתל־אביבים לעתיד, שאמורים היו להצטרף למאות המשפחות שכבר מתגוררות בעיר בעשרה גרעינים תורניים שונים.

"כשאתן אופות חלות לשבת תגדילו את הכמויות ותחלקו לשכנים", אמר למשפחות ח"כ זבולון כלפה מהבית היהודי. "כשאתם שרים שירי שבת עם הילדים תפתחו את החלונות, אין לכם מושג כמה אנשים מצפים לשמוע אתכם. כל הצעדים הקטנים האלה יצטרפו לבסוף למשהו גדול. אין לי ספק שיהיו קשיים בדרך, אבל אני מאמין שעם הזמן לא יהיה רחוב בתל אביב שלא יהיה מואר במאור הפנים שלכם". ישראל זעירא, מנכ"ל עמותת "ראש יהודי - תנועת תשובה ציונית", שיזמה את המהלך, אמר: "יש פה בשורה של כוח רוחני חזק שבא להשפיע על העיר, בלי להתבלבל ובלי להתנצל. אני מאחל למשפחות החדשות כי השנה החדשה תהיה שנה של התחברות, התקרבות ותשובה".

לכל תחקירי TheMarker בסופ"ש על פרשת ישראל ביתנו

לפנק, לפנק, לפנק: 10 הפינוקים הכי שווים בעולם

ישיבת "שירת משה". טולוז 16 יפו
אייל טואג

יש מי שיגיד כי מדובר בחזון אחרית הימים. משפחות מתנחלים, שבמשך עשורים עיבו את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, נשלחות כעת להתיישב מחדש בעומק גוש דן, ודווקא בתמיכת תנועות הימין הדתי - המפד"ל וקוממיות - הלא הן הבית היהודי. במשך השנים האחרונות נזרעו יישובי המרכז בעשרות גרעיני משימה תורניים הפועלים בקהילה, מקימים ישיבות, מקיימים שיעורי יהדות ומורשת במאות מוסדות חינוך. כעת חושף Markerweek כי במימון המפעל משתתפת לא אחרת מאשר החטיבה להתיישבות - גוף שלפי ייעודו הרשמי אמור לחזק ולתמוך בהתיישבות דווקא בפריפריה - הגליל, הנגב והגולן, וכן בהתיישבות ביהודה ושומרון, ושעל משרדיה פשטה שלשום המשטרה ונלקחו מהם מסמכים ותיקים. לפי ההערכות, הפשיטה קשורה לחקירה שנערכת במשטרה לגבי העברות כספים ומינויים של מקורבים לישראל ביתנו.

לפי נתונים שאסף מכון המחקר מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, שחלק מממצאיו נחשפים כאן לראשונה, כיום מתוקצבים על ידי החטיבה להתיישבות כ–40 "גרעיני התיישבות תורניים" במרכז, עשרה מתוכם בתל אביב. מדובר במספר גבוה יותר ממספר הגרעינים שבהם תומכת החטיבה בנגב, בגליל וביהודה ושומרון גם יחד. 80% מהגרעינים הנתמכים (במרכז ובפריפריה ביחד), הם גרעינים תורניים, ובמקרים רבים מדובר בכיסוי לעמותות המפעילות ישיבות בלבד, ללא כל עדות לפעילות חברתית התיישבותית מסוג כלשהו.

על אף שהרעיון המקורי שבהקמת גרעיני ההתיישבות, ובכללם הגרעינים התורניים, הוא חברתי, שכן אלה נועדו לחזק את הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל, למרבה האבסורד פועל חלק ניכר מהגרעינים באזורים המבוססים והעשירים במדינה. בין היתר, ממוקמים גרעינים תורניים הממומנים על ידי החטיבה ברמת אביב ג', בהרצליה, ברמת השרון, ברעננה (שניים) ובהוד השרון. בסך הכל, לפי נתוני אגף החשב הכללי באוצר, הושקעו ב–2014 כ–52 מיליון שקל במימון פעילותם של גרעינים אלה.

עוד חשף המכון, כי רוב הגרעינים התורניים קשורים קשר הדוק לבכירים בבית היהודי, לעתים תוך ניגוד עניינים לכאורה, ומשמשים תשתית אידיאולוגית וארגונית עבור המפלגה, המשמשת אותה בעת בחירות מוניציפליות וארציות. כמעט בכל המקרים כוללים ייעודי העמותות הנתמכות, כפי שנמסרו לרשם החברות, ביטויים כמו "הפצת התורה" או "הפצת היהדות", ובחלק מהמקרים מי שדואג להעברת המסרים הן דמויות מהאגפים הקיצוניים בתוך הציונות הדתית, המביעות הזדהות עם סירוב פקודה בעת פינוי יישובים או איסור מכירת והשכרת דירות לערבים.

עשרות המיליונים המועברים למפעל הגרעינים דרך החטיבה להתיישבות הם למעשה כספי משרד הבינוי (לשעבר הבינוי והשיכון) והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, שלפי החלטת ממשלה 741 מספטמבר 2013, הקצו ביחד 110 מיליון שקל מתקציביהם לטובת הנושא. בתקציב 2013–2014 החטיבה להתיישבות היא למעשה הצינור שדרכו מועבר הכסף לשטח. שני המשרדים הקימו מינהלת משותפת לניהול הפרויקט, אך תחום "הגרעינים העירוניים" נמצא על פי ההחלטה תחת אחריות משרד הבינוי. לא כל הגרעינים הנתמכים תורניים, ובין הגרעינים הנתמכים יש גם כאלה המזוהים עם תנועות חילוניות, כמו הנוער העובד. ואולם מספרם של הגרעינים התורניים גדול יותר, ודאי באזורים דוגמת תל אביב או רמת השרון, שספק אם זקוקות לסיוע ב"התיישבות". מלבד כספי משרד הבינוי, לחלק מהגרעינים התורניים מקורות מימון נוספים, כמו משרד החינוך המתקצב את הישיבות וישיבות ההסדר שמפעילים חלק מהגרעינים, וכן ממינהלת זהות יהודית, שהוקמה תחת המשרד לשירותי דת שבראשו עומד יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט.

על אף שיוזמת הגרעינים התורניים מוצגת לציבור כיוזמה חברתית ששמה לעצמה למטרה להביא קהילה איכותית וערכית לאזורים נחשלים, מעלים הממצאים, שנבדקו כולם על ידי Markerweek ומתבססים ישירות על נתוני החשב הכללי באוצר, חשש כי בפועל מטרת חלק נכבד מהגרעינים אינה חיזוק הפריפריה או שיקום שכונות, אלא החזרה בתשובה, הפצת משנתו האידיאולוגית של הימין הדתי וחיזוק התשתית הפוליטית שלו, וכי לא במקרה מוקמו חלק נכבד מהגרעינים דווקא בלב גוש דן, שם נמצאת אוכלוסיה חילונית בעלת השקפה ליברלית, ציבור שלפי השקפתם של חלק ניכר מרבני הציונות הדתית, סובל מ"רפיון רוחני" כפי שניסח זאת הרב חיים גנץ, ראש ישיבת מעלה אליהו הפועלת בתל אביב ונתמכת על ידי החטיבה להתיישבות, בראיון שהעניק לפני שלוש שנים בעקבות פיגוע שאירע בסמוך לישיבה.

לדברי ליאת שלזינגר, רכזת התחקירים של מכון מולד, "מצאנו כי במקרים רבים, מאחורי החזות הנאצלת של סיוע לקהילה יש כוונות טהורות הרבה פחות. הכספים עוברים לגופים שעוסקים בהפצת אידיאולוגיה פוליטית ובסיוע למפלגת הבית היהודי כשהנושא החברתי משני עבורם, במקרה הטוב, כפי שמודים חלק מראשי הגרעינים התורניים שמדברים על זה. במקום לחזק, הם באים להתחזק".

נגד פינוי יישובים, בעד מדינת הלכה ומצעד בהמות במקום מצעד גאווה

ישיבת סיעת הבית היהודי
אמיל סלמן

החלל המרכזי של "המקום - תרבות ורוח" ברחוב ברנר בלב תל אביב, חמים ומזמין. את פני המגיעים להרצאות המתקיימות בו מדי ערב מקבלות בנות גרעין חייכניות, חלקן בנות שירות לאומי. מרבית המבקרים הם גלויי ראש, ומיעוטם עם סממנים לרמת דתיות מסוימת. בעוד כמה דקות תחל במקום הרצאה על מעשיות רבי נחמן. מדי יום חמישי מתקיימות כאן הופעות של אמנים פופולריים, ולפי התוכנית, בחודש הקרוב צפויים להופיע במקום עלמה זוהר, שלומי שבן ואביתר בנאי.

יש לא מעט מקומות כמו "המקום" ברחבי תל אביב. עיסוק בתכנים יהודיים, בין אם הרצאות, סדנאות, סיורים או חגיגת חגים משותפת נהפכה לפעילות מקובלת בעיר, גם בקרב מי שאינו מעלה על דעתו תהליך של חזרה בתשובה. ואולם הנה כמה פרטים שספק אם קהל הבאים בשערי "המקום" מודעים להם: מקורו של חלק ניכר ממימון פעילות המרכז הוא בכספי ציבור שהועברו באמצעות החטיבה להתיישבות, שהעבירה ב–2014 לעמותת חברותא המפעילה את המרכז תמיכה בסך 645 אלף שקל.

מייסד העמותה ומי שעמד בראשה עד לאחרונה, הרב אריאל דורפמן, הוא איש מפלגת תקומה, הפלג החרד"לי והימני יותר ברשימת הבית היהודי, שעמו נמנה גם שר הבינוי, אורי אריאל. עם הגעתו של אריאל למשרד, נהפך דורפמן לדמות המרכזית בנושא הגרעינים התורניים במשרד, ועל אף שבמשרד מתחייבים כי מעולם לא הועסק פורמלית על ידם, מאשרים גורמים במשרד כי דורפמן היה במעגל המייעץ הקרוב לאריאל בנושא. בתפקידו הקודם שימש דורפמן ראש "אגף תשובה" בתנועת קוממיות, התנועה האידיאולוגית המזוהה עם תקומה. בין היתר, דוגלת התנועה בסירוב פקודה בעת פינוי יישובים, בכינונה של מדינת הלכה, באיסור השכרת דירות לערבים ואף היתה זו שעמדה מאחורי "מצעד הבהמות" שהתקיים במקביל למצעד הגאווה בירושלים. חבר ועד מנהל נוסף של חברותא, יאיר קרטמן, חבר גם הוא בקוממיות.

ייעודם החינוכי־תעמולתי של הגרעינים התורניים הוא אינו סוד, ודאי לא בשיח הפנימי בציבור הדתי־לאומי, והדברים נאמרים באופן גלוי באינספור ראיונות הנערכים עם ראשי הגרעינים, אך בעיקר בכלי התקשורת של המגזר, כמו ערוץ 7 או עיתון "הצופה". רבים מהם מציינים את מהלך ההתנתקות שיזם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון כאירוע מכונן, שבעקבותיו נבטה בהם ההבנה כי הקרב האמיתי על עתיד ארץ ישראל השלמה כלל אינו מתנהל ביהודה ושומרון, כי אם בלב גוש דן, במה שכינה הרב יואל בן־נון, מראשי תנועת גוש אמונים, "התנחלות בלבבות".

היטיב לתאר זאת הרב יובל אלפרט, ראש גרעין יפו הממוקם בשכונת עג'מי בעיר, בראיון שהעניק לאתר מכון צומת ב–2010. לדבריו, עד להחלטה לעבור ליפו, התגוררו הוא ומשפחתו בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, ואולם אז באה "חוויית הגירוש מגוש קטיף", כהגדרתו, וטרפה את הקלפים. "אז הבנו שהמערכה האמיתית היא על עם ישראל, והחלטנו שמשפחתנו צריכה לפעול בנושא. הציבור הכללי בארץ לא מכיר את תורת הרב קוק, לא יודע לענות על השאלה למה בכלל אנו נאבקים על ארץ ישראל".

ראש ישיבת מה יפו פעמייך, הפועלת בצמוד לגרעין, הרב אליהו מאלי, סיפר בראיון ל"הצופה" כי "בעקבות גירוש גוש קטיף הציעו לי להקים את הישיבה. באותה תקופה אשתי ואני ערכנו את חשבון הנפש שלנו. חשבנו מה נוכל לעשות כדי לתקן אחרי מה שקרה שם... המסקנה היתה לעבור מבית אל לגוש דן יחד עם עוד משפחות ולהתחיל לפעול. הסברנו להם שעשינו מפעל גדול ביישובים במשך 30 השנים האחרונות, אבל כיום צריך להעביר את המאבק למקום אחר".

ואכן, המאבק הועתק, ובהצלחה לא מבוטלת. כיום מרושתת תל אביב בעשרה גרעיני משימה תורניים הממומנים ממיטב כספו של משלם המסים. גרעין יפו בשכונת עג'מי ממומן בכ–1.5 מיליון שקל מכספי החטיבה להתיישבות, סכום גבוה בהרבה מזה שקיבלו ב–2014 מהחטיבה עשרות יישובים בפריפריה.

גרעין אביב התורה, הפועל בשכונת נחלת יצחק, נתמך ב–415 אלף שקל; גרעין רוח אביב, הפועל בשכונת רמת אביב ג', מתחת לחלונו של מי ששימש עד לא מזמן כשר האוצר, נתמך 
בכ–600 אלף שקל; הנקודה היהודית בתל אביב, הממוקמת במרכז העיר, שעיקר עיסוקה בהפעלת ישיבה ומימון מלגות לאברכים, נתמכה בכ–400 אלף שקל; גרעין אורות מורשה, הפועל בשכונת שפירא, נתמך בכ–316 אלף שקל; וכן נתמכו הקרן למען חינוך ורווחה בתל אביב וגרעיני אופק ונחת, כל אחד בכ–150 אלף שקל. מלבד זאת, העבירה החטיבה להתיישבות 1.5 מיליון שקל לקרן להתחדשות קהילות בישראל, מעין ארגון גג התומך בעצמו בעשרות גרעינים תורניים, חלקם בתל אביב.

התיישבות

גרעינים הנתמכים על ידי החטיבה להתיישבות, שלחלקם פעילות תורנית טהורה, ממוקמים בערים שכנות: עמותת להאיר את העיר ברמת גן, נתמכת ב–300 אלף שקל; ברעננה נתמכות עמותת בדרכי אבות (340 אלף שקל) ובינות (210 אלף שקל); בית אולפנה ללימודי יהדות (כולל), גרעין תורני הרצליה, נתמך ב–300 אלף שקל; קהילת ראשית ברמת השרון נתמכת ב–366 אלף שקל; הגרעין התורני קהילת מורשת הוד השרון נתמך ב–520 אלף שקל; גרעין מורשת חולון וישיבת ההסדר חולון נתמכים יחד ב–530 אלף שקל; גרעין חינוכי קרית אונו־סביון נתמך ב–375 אלף שקל; ובית מדרש קהילתי בגבעת שמואל נתמך ב–250 אלף שקל.

"מחפשים את המשוגעים לדבר"

המשימה המרכזית שלוקחים על עצמם רבים מהגרעינים התורניים היא חינוך. כיום מעורים אנשי הגרעינים במאות בתי ספר בישראל המשתייכים לזרם החינוך הממלכתי. חלקם מעבירים שיעורי "מורשת" ו"ערכים", ויש שמסתפקים בהפעלות מיוחדות בתקופת החגים או בשעות אחר הצהריים. מאחר שחלק מאותם אישים המפעילים את הגרעינים נמנים עם הזרם החרד"לי הקיצוני בציונות הדתית, הרי שלא פעם מדובר בתכנים שספק אם הורים היו שמחים לגלות שמועברים בכיתות של ילדיהם.

כך, למשל, עוררה פעילותו של גרעין רוח אביב ברמת אביב סערה אדירה בשכונה ומאבק ממושך של ועד תושבי רמת אביב להפסקת פעילותם של אנשי הגרעין בתיכון אליאנס. בהודעה ששלח ועד השכונה לתושבים, הוא ליקט אמירות של רב הגרעין, יהושע שפירא, שפורסמו בתקשורת. למשל, על שימוש באמצעי מניעה או הריון מחוץ לנישואין אמר שפירא: "על זה צריך לקרוע - גם את הבגד וגם את הציבור. אנחנו לא יכולים להשלים עם רפורמה". על הומוסקסואליות אמר: "תועבה זו היא התועבה בה"א הידיעה. המעשה שנתייחדו בו הארצות היותר טמאות והתרבויות היותר שפלות עלי אדמות".

"לכאורה אלה אנשי כיפות סרוגות, בחורים חביבים (אין בחורות) שמלמדים מורשת. 
בדיעבד הם משתייכים לזרם החרדי־לאומי ובאו למטרה מוצהרת של החזרה בתשובה. אלה אנשים ששנויים במחלוקת גם בחברה הדתית המוכרת לנו ככיפות סרוגות", נכתב בהודעת ועד התושבים. "הערכים שלהם שונים מהערכים שאנו מחנכים את ילדינו אליהם, ואת האנשים האלו מזמינה הנהלת אליאנס ללמד את ילדינו מורשת מהי ואף משלמים להם על זה! אחת הפעילויות היא מפגשים עם ילדינו ומתן שיעורי מורשת באליאנס, ללא שנתנו רשות לכך ומבלי ליידע אותנו".

גם בבתי הספר הדתיים בתל אביב רבים הסתייגו מהערכים החדשים שהביאו עמן משפחות הגרעינים, הכוללות הפרדה מוחלטת בין המינים מגיל צעיר. בבית הספר הממלכתי־דתי אלומות שברמת אביב, ניהל ועד ההורים מאבק כדי שלא לתת לאנשי "רוח אביב" דריסת רגל במקום. בכתבה שפירסם "זמן תל אביב" לפני שנתיים, אמרה חברת ועד ההורים: "כיום בית הספר נמצא בדיוק במקום שבו אנחנו רוצים, והגרעינים התורניים לא כאן, חוץ מאשר משפחה אחת. עמדנו על העניין ושמרנו על צביון בית הספר. לא תהיה אצלנו הפרדה. בנות שירות הגרעין נכנסות לבתי ספר ומעבירות שיעורים, מפזרים אותן בקהילה ותפקידן להפיץ אג'נדה חרדית־לאומית שמטרתה לשנות את הקיים: להמעיט בלימודי חול ולהרבות בלימודי קודש, לא להתערות בתעסוקה ובאקדמיה, להפריד בין נשים לגברים. לא ניתן לזה יד". בבתי ספר אחרים, דוגמת מוריה שפועל ברחוב צייטלין במרכז העיר, המאבק הצליח פחות, וכניסתן של מספר רב של משפחות גרעינים אילץ את האוכלוסיה המקומית להסכים עם ההקצנה הדתית שהונהגה במקום או לעזוב.

חיכוכים דומים אירעו ביישובים נוספים. למשל, גם תחילת פעילותה של גרעין "קהילת ראשית" - שמקור רבים מחבריה בהתנחלות מצפה יריחו - ברמת השרון עוררה חיכוכים עם תושבי שכונת מורשה שבה פעלה. עשרות מתושבי השכונה הגישו עתירה נגד פעילות הגרעין, שזכה לצד תמיכת החטיבה להתיישבות גם בתקציבים מצד משרד החינוך ואף מעיריית רמת השרון, שאף שילבה את אנשיו בפעילות חינוכית בבתי הספר, בגנים ובמתנ"סים. לבסוף, במסגרת הסכם גישור הוסכם בין אנשי הגרעין, העירייה והתושבים כי הגרעין יעתיק פעילותו לאזור אחר.

"קהילת ראשית" היא אחד מעשרות גרעינים המשתייכים לעמותת שעלי תורה, המתוקצבת בעצמה על ידי החטיבה להתיישבות, ושבראשה עומד איש הבית היהודי, הרב רחמים נסימי. גם במקרה הרמת־שרוני דומה כי ההחלטה של עשרות המשפחות להעתיק את מגוריהן לתוככי גוש דן נבעה משיקולי הפצת האידיאולוגיה של הימין הדתי. בראיון שהעניק ב–2009 ראש הגרעין, נתנאל סימן טוב, לעלון "בראש יהודי", הוא אמר: "מרכז העצבים ומוקד קבלת ההחלטות הוא גוש דן. לכן השפעה שם היא השפעה ישירה על כלל דמותה של ישראל". לגבי קהל היעד להצטרפות לגרעין אמר: "אנחנו מחפשים את המשוגעים לדבר. משוגעים בלבד ייענו".

המקום ברנר 5 ת"א
אייל טואג

"שר הביטחון צריך להיות כפוף לרבנים - ולא הרבנים לשר"

חלק ניכר מראשי הגרעינים, במרכז ובפריפריה, מחזיק בדעות שנויות מחלוקת, כמו תמיכה באיסור השכרת או מכירת דירות לערבים, עליונות ההלכה על שלטון החוק ותמיכה בסירוב פקודה במקרה של פינוי יישובים.

כך, למשל, הגרעין התורני קהילת מורשת בהוד השרון, מפעיל "מרכז להעמקת הזהות היהודית", שבמסגרתו נחשפים מאות ילדים למערכי שיעור על יהדות בבתי ספר ובגנים ממלכתיים. בראש הגרעין עומד הרב ראובן הילר, שעורר לפני כמה שנים מחאה חריפה בקרב תושבי העיר, כאשר חתם ב–2010 על מכתב הרבנים שקרא לא למכור ולא להשכיר נכסים לערבים. בתגובה התארגנו תושבי העיר למחאה נגדו. בהפגנה שקיימו נשאו המפגינים שלטים שעליהם נכתב "באנו חושך לגרש" ו"הרב הילר - הבעיה של כולם", והחתימו עוברים ושבים על עצומה שדורשת את פיטוריו. חברי מועצת העיר וכן סגן ראש העירייה דרשו אף הם לפטר את הרב, אך לבסוף הוא נשאר בתפקידו.

ראש גרעין יפו, הרב יובל אלפרט ביקר בראיון לערוץ 7 את מוסדות החינוך המעורבים בעיר: "לפני שנה פנו אלי וביקשו להעביר שיעור על פורים, הגעתי לכיתה ומצאתי שליש תלמידים ערבים", תיאר הרב. "יש כאן תופעה בעייתית מאוד, כי נוצרים חברויות ולבסוף בנות יהודיות מתחתנות עם ערבים וההפך. היום ביפו, כמעט בכל בניין יש נישואי תערובת...אין ספק שהאינטגרציה שקיימת בבתי הספר גורמת להתבוללות. עירבנו בחלק מהמקרים ארגונים כמו יד לאחים וראש יהודי כדי להתמודד עם אותן תופעות קשות".

גם בראש הגרעין התורני ברמלה, שנתמך ב–2014 על ידי החטיבה להתיישבות ב–432 אלף שקל בנוסף לתמיכות נוספות ממשרד החינוך, עומדים אישים שרחוקים מלהימנות עם המיינסטרים. אליקים ויסנשטרן, ממקימי הגרעין, משמש גם כדובר של תנועת המקדש והר הבית המקדמת את חזון בניית בית המקדש השלישי, וכן שימש כדוברו של ועד רבני יש"ע שקרא לחיילי צה"ל לא לפנות מאחזים, וגם של ארגון חננו המעניק הגנה משפטית למבצעי פעולות תג מחיר. עם מייסדי הגרעין נמנה גם יאיר קרטמן, איש תנועת הימין קוממיות, שב–2014 ניהל את קמפיין ארגוני המתנחלים נגד שר הביטחון משה יעלון, בשל הוראה שנתן האחרון לפינוי מאחזים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון.

הרב ינון אילני, רב הגרעין ״גלעד - גרעין למען ערד״, טען בראיון מ–2009 לרדיו קול חי כי "שר הביטחון צריך להיות כפוף לרבנים, ולא הרבנים לשר הביטחון", והוסיף כי ישראל צריכה להיות כפופה לתורה ולא ל"מנוולים שיושבים בבית המשפט העליון". בהזדמנות אחרת קרא להחרים יבול חקלאי של ערבים.

תשתית פוליטית לבית היהודי

פן נוסף בפעילות הגרעינים התורניים, העולה מתחקיר מרכז מולד, הוא הקשר ההדוק של הגרעינים לבכירים בבית היהודי, שחלקם אף נושאים משרות רמות במנגנוני המדינה השונים - האחראים על תקצובם.

בית ספר תיכון אליאנס
אייל טואג

אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הרב אריאל דורפמן, איש תנועת תקומה. ב–2007 הוא נמנה עם מייסדי עמותת חברותא, ועד מארס 2014 שימש מנכ"ל העמותה. ב–2013, עם הקמת מינהלת הגרעינים התורניים במשרד הבינוי שבראשות אריאל, היה דורפמן אחד היועצים המרכזיים לשר בנושא, מה שהציב אותו לכאורה במצב של ניגוד עניינים, בהיותו מנכ"ל בפועל של עמותה המקבלת תמיכה כספית מהמדינה במסגרת פרויקט הגרעינים התורניים. בנוסף לכך היה דורפמן מעורב בהקמת שני גרעינים תל־אביביים נוספים המתוקצבים על ידי החטיבה - נחת (180 אלף שקל) ואופק (150 אלף שקל).

דוגמה נוספת היא זו של אברהם דובדבני, איש המפד"ל וכיום הבית היהודי, שמ–2010 מכהן כיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, שהחטיבה להתיישבות פועלת כחלק ממנה. למרות זאת, מכהן דובדבני בוועד המנהל של שניים מהגופים המתוקצבים על ידי החטיבה: עמותת להאיר את העיר המפעילה את ישיבת ההסדר ברמת גן (תמיכה בסך 300 אלף שקל) וישיבת ההסדר בירוחם, שנתמכה ב–2014 בכ–900 אלף שקל.

דמות בכירה נוספת בבית היהודי הנהנית לכאורה מתקציבי החטיבה הוא הרב דניאל טרופר, עד לאחרונה יו"ר ועדת החוקה של המפלגה. בספטמבר אישר מרכז המפלגה חוקה חדשה ושנויה במחלוקת המעצימה את סמכויות יו"ר המפלגה, בנט, שאת ניסוחה ניהל טרופר. בעבר שימש טרופר יו"ר ועדת המפקד של הבית היהודי והיה אחראי על ארגון הפריימריס במפלגה.

טרופר משמש כראש עמותת הקרן להתחדשות קהילות בישראל, המפעילה עשרות גרעיניים תורניים במדינה. החטיבה להתיישבות תמכה בפעילות העמותה בכ–1.5 מיליון שקל ב–2014, אך אין מדובר בתקציבים הציבוריים היחידים שבהם זכתה הקרן. במארס חשף ערוץ 10 יחד עם מרכז מולד כי 2 מיליון שקל הועברו על ידי בנט ללא מכרז לעמותה, מתקציב משרד הדתות שבראשו הוא עומד, במסגרת מינהלת זהות יהודית שהוקמה במשרד מכוח ההסכם הקואליציוני.

כמו כן, מימנה ב–2014 החטיבה להתיישבות את פעילותן של כמה עמותות שהוקמו על ידי סגן שר החינוך מהבית היהודי, ח"כ אבי וורצמן, בהן מכון אורת ישראל העוסק בהעמקת הזהות היהודית, וכן המרכז התורני בית מוריה בבאר שבע, שכל אחת מהן נתמכה ב–180 אלף שקל. בנוסף, בראש עמותת שעלי תורה האחראית לפעילותם של עשרה גרעינים תורניים וכמה ישיבות עומד הרב רחמים נסימי, מס' 16 ברשימת הבית היהודי בבחירות האחרונות. שעלי תורה תוקצבה ב–2014 על ידי החטיבה בכ–1.1 מיליון שקל, בנוסף לתקצוב נפרד שניתן לחמישה מהגרעינים. מנכ"ל עמותת שעלי תורה, אליהו בן חיים, מסר: "המקום הטבעי שלנו זה הבית היהודי, ואנו מרגישים בו הכי בנוח. אני רוצה להודות לכל מי שקשור בתמיכה בנו בצורה ישירה ועקיפה".

לדברי שלזינגר ממולד, "החטיבה להתיישבות היא דוגמה קלאסית לאמרה ש'כשאין שקיפות - יש שחיתות'. אנחנו רואים שבסופו של דבר רוב מוחץ של גרעינים תורניים שנהנו מכספי התמיכות הם בעלי זיקה ברורה למפלגת הבית היהודי, ושכספי ציבור זורמים לעמותות של מקורבים למנגנוני הכוח במפלגה. העברת הגרעינים לטיפול החטיבה, גוף שאין עליו פיקוח, היתה צריכה להדליק נורה אדומה. כמו בפרשת ישראל ביתנו, החטיבה היא דוגמה קלאסית לצינור שמעביר כספים למקורבי המפלגה". השבוע הציג מכון מולד את ממצאי התחקיר לצוות החקירה ביחידת להב 433, העוסק בפרשת השחיתות הנוכחית.

דוגמאות רבות נוספות לשיתוף הפעולה ההדוק בין הבית היהודי לגרעינים התורניים, שהניב לא מעט הצלחות למפלגה, אפשר היה לראות בבחירות המוניציפליות האחרונות שנערכו לפני מעט יותר משנה, בהן שימשו הגרעינים לא פעם כתשתית פוליטית וארגונית עבור מועמדי התנועה - שלא פעם היו חברי גרעינים בעצמם. למשל, יוסי הרוש, חבר הגרעין התורני בלוד, הוצב בראש רשימת הבית היהודי בבחירות המוניציפליות האחרונות בלוד, ולאחר הבחירות מונה לסגן ראש העירייה. גם ראש העירייה הנבחר, יאיר רביבו, הוא חבר הגרעין התורני, על אף שהתמודד מטעם הליכוד. לאחר שניצח בבחירות מינה רביבו לתפקיד מנכ"ל העירייה את אהרון אטיאס, חבר הגרעין שאף ניהל אותו בעבר. גם אטיאס הוא פעיל בבית היהודי, והוצב מטעמה במקום לא ריאלי בבחירות 2009.

לאחד מהישגיהם הגדולים בבחירות המקומיות האחרונות הגיעו הגרעינים התורניים בשדרות, אז תמך הגרעין התורני המקומי במועמדות חבר הגרעין אלון דוידי, שנבחר (במועמדותו תמכו מלבד הבית היהודי גם הליכוד והעבודה). בקריית מלאכי נבחר לראשות העיר מועמד הבית היהודי אליהו (ללו) זוהר, ועם היבחרו מינה את מנהל הגרעין התורני בעיר שמעון חזן לממלא מקומו. דוגמאות נוספות לקשר ההדוק בין הגרעינים לבית היהודי בפוליטיקה המוניציפלית ניתן למצוא גם ברעננה, בצפת ובקרית גת.

הועדה לביקורת המדינה
מיכל פתאל

מלבד האחיזה שמספקים הגרעינים לבית היהודי ברמה המוניציפלית, מסתייעת בהם המפלגה גם בקידום מטרותיה ברמה הלאומית. למשל, במפגש שקיים השר אריאל עם פעילי רשת הגרעינים התורניים שעלי תורה בפברואר 2014, קרא השר לכל המשתתפים להגיע לצעדת מבשרת אדומים שנערכה באותה העת, לתמיכה בתוכניות הבנייה השנויות במחלוקת במקום (שנודע גם כמתחם E1): "אני רוצה אתכם ואת אלה שלא פה", אמר אריאל. "אם הבעיה היא כספית - נעזור. מכל גרעין אני רוצה שייצא לפחות אוטובוס אחד. אני יודע שזה מעכשיו לעכשיו, תעשו מאמץ, זה חשוב".

"הארגונים התורניים דווקא מופלים לרעה מול הגרעינים החילוניים"

בנובמבר פירסם מרכז אדם ואדמה לציונות משפט וחברה, מיסודה של תנועת הימין רגבים, דו"ח תגובה לממצאי מכון מולד תחת הכותרת "האמת על החטיבה להתיישבות". בדו"ח נטען כי הסיבה שבגינה מועברים תקציבי הניהול של משרד הבינוי, באמצעות החטיבה, אך ורק לגרעינים באזור המרכז, היא "שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל מעניק זה כמה שנים תמיכות לגרעינים תחת סעיף ניהול. כדי למנוע כפל מימון הוחלט שהחטיבה להתיישבות תממן בסעיף זה רק גרעינים שאינם בתחום אחריותו של המשרד לפיתוח הנגב הגליל". עוד הוסבר שם כי רוב הגרעינים הממומנים במרכז "ממוקמים בשכונות מצוקה, בעיירות פיתוח ובאזורי פריפריה כלכלית־חברתית".

עוד מצא המרכז, כי על אף שתקציבי הניהול של הגרעינים (המשמשים למימון משכורת של עד שלושה פעילי מטה בגרעין) חולקו ב–2013 באופן שהעניק 64% מתוכם לגרעינים תורניים, ו–24% בלבד לגרעיני התיישבות חילוניים, בפועל הופלו הגרעינים התורניים לרעה. זאת, משום שבחינת מספרם הכולל של הפעילים בגרעיני ההתיישבות מעלה כי 70% מהפעילים משתייכים לגרעינים התורניים, כך שבהשוואת ההשקעה לנפש - זוכים דווקא הגרעינים החילוניים ליתרון. אפליה זו, טען המרכז, היתה אף בולטת יותר בבחינת תקציבי הבינוי של הגרעינים, ש–41% בלבד מתוכם הופנו לגרעינים התורניים. עם זאת, יש לציין כי התיישבות בלב תל אביב וגוש דן צפויה באופן טבעי להצריך פחות פעולות בינוי כמו הצבת קרוואנים.

החטיבה להתיישבות: בלי שקיפות ועם תקציב שלא מפסיק לתפוח

שלשום פשטו חוקרי יחידת המשטרה להב 433 על משרדי החטיבה להתיישבות המופקדים על מרחבי הצפון, המרכז והדרום, כחלק מחקירת פרשיית הענק הקשורה בבכירי מפלגת ישראל ביתנו. לחטיבה להתיישבות מעמד מיוחד, שהפך אותה לאחד הגופים רבי העוצמה ומחוסרי השקיפות, בכל הקשור לפעולות שעניינן התיישבות. ארגונית, מדובר בזרוע של ההסתדרות הציונית העולמית, גוף שאינו ממשלתי, ולכן אינו כפוף לחוק חופש המידע או לביקורת מבקר המדינה כמו משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. עם זאת, פעילותה מתבססת על תקציב המגיע במלואו מהמדינה בהתאם להחלטות ממשלת ישראל.

לפי חוזה שנחתם בין הממשלה להסתדרות הציונית ב–2000, פועלת החטיבה ברמת הגולן, השומרון, הרי בנימין ויהודה, בקעת הירדן, הר חברון וגוש קטיף (עד פינויו בספטמבר 2005). מאז 2004 הורחב תחום פעילותה לנגב ולגליל. ייעודה, כפי שמתואר באתר שלה: "חיזוק הפריפריה באמצעות הקמת יישובים כפריים וביסוסם בכל תחומי החיים. בתוך כך פועלת החטיבה לפיתוח אלמנטים אזוריים שישרתו את היישובים ויסייעו ביצירת אזורי התיישבות בעלי בסיס כלכלי־חברתי איתן". בעבר היה תקציב החטיבה תחת אחריות משרד החקלאות, והחל ב–2013 הוא נמצא תחת משרד ראש הממשלה.

אופן תקצוב החטיבה משונה. בכל אחת משלוש השנים האחרונות היה בסיס התקציב שלה עשרות מיליוני שקלים בלבד, אך לאורך השנה, על רקע העברות תקציביות חוזרות ונשנות ממשרדים אחרים, הוגדל תקציב החטיבה במאות אחוזים. לפי ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב–2012 קפץ תקציב החטיבה מ–77.7 ל–458 מיליון שקל (גידול של כ–590%); ב–2013 גדל תקציב החטיבה מ–82.8 ל–653.5 מיליון שקל (790%); ואילו ב–2014 נשבר השיא עם גידול של קרוב ל–1,000% בתקציב הביצוע העומד על כחצי מילארד שקל, לעומת בסיס תקציב מצומק של 52.8 מיליון. מי שנהנה מעיקר הגידול התקציבי הם "מרחב מרכז" - כלומר יהודה ושומרון והר חברון, שב–2013 היה שיעור הגידול בתקציביהם 2,300%, ו–2,500%, בהתאמה. מרחבי הצפון והדרום - הגליל והנגב בהתאמה, הגדילו תקציביהם בשיעור נמוך משמעותית. ואכן, לפי נתוני דו"ח מולד, נכון ליוני זכו היישובים שמעבר לקו הירוק ב–74% מהתמיכות שהועברו לרשויות המקומיות, כשבית אל לבדה זוכה בתמיכה של 51.5 מיליון שקל - יותר מכל יישובי הגליל והנגב גם יחד (49.5 מיליון שקל)..

הדיונים האחרונים והסוערים בוועדת הכספים על ההעברות הת־קציביות האמורות הפנו זרקור אל חוסר השקיפות הכרוך בפעילות החטיבה. לפני כשבועיים נערך הדיון האחרון בנושא, שבו, ולא בפעם הראשונה, הורה יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, על הרחקתה מהדיון של ח"כ סתיו שפיר, שמחתה על כך שהח"כים נדרשים להצביע בלי שיש להם מושג איזה שימוש ייעשה בסופו של דבר בכסף.

שפיר עסקה בקמפיין זה כל השנה האחרונה, ופעם אחר פעם היא דורשת מנציגי החטיבה לחשוף את השימושים המתוכננים במאות מיליוני השקלים המועברים אליהם - ופעם אחר פעם אלה מסרבים לספק לח"כים את תוכנית העבודה.

"החטיבה לא כפופה לחוק חופש המידע, תקציב התמיכות שלה לא מפורסם ואם יו"ר ועדת הכספים לא לוחץ, היא לא מרגישה מחויבת להסביר לאן היא מעבירה את כספי הציבור שהיא מקבלת", אומרת שפיר.

"אמרתי להם: 'אתם רוצים שנאשר את ההעברה, תגידו לנו מה אתם מתכוונים לעשות עם הכסף'. התגובה המיידית היתה התקפה. 'אנחנו מפתחים את הפריפריה, את באת מהמחאה החברתית, איך את מעזה לבוא עם השאלות האלה'. שאלתי אותם מדוע, אם אתם גאים במה שהם עושים, אתם לא רוצים לספר לנו איפה ומה אתם בונים. מי שמסתיר מידע מהציבור, כנראה שיש לו מה להתבייש".

בעקבות הדו"ח של מולד שפורסם בספטמבר, יזמו שפיר וח"כ משה גפני (יהדות התורה) דיון בוועדה לביקורת המדינה, בנוכחות נציגי מבקר המדינה, שאליו זומנו גם ראשי החטיבה להתיישבות - בהם יו"ר החטיבה דני קריצ'מן והמנכ"ל ירון בן עזרא - שניהם אנשי ישראל ביתנו. עיון בפרוטוקול מלמד על דיון סוער, שבו ניסו שפיר וגפני להציג את הנתונים, כשאנשי החטיבה הנוכחים, יחד עם חברות הכנסת אורית סטרוק ואיילת שקד מהבית היהודי, קוטעים את הדברים שוב ושוב בדברי ביניים, כולל קריאה של המנכ"ל בן עזרא לעבר שפיר: "חכי שנוריד לך את החסינות". מנגד קרא גפני כלפי הח"כים של הבית היהודי: "לו היה מדובר במימון מוסדות חרדיים מישהו כבר מזמן היה הולך לכלא".

לדברי שפיר, החטיבה להתיישבות היא רק אחד מצינורות התקצוב הנסתרים שבהם משתמש הימין הדתי כדי לתקצב את הגרעינים התורניים. כך, למשל, לפני כשבועיים נערך דיון בוועדה בהעברת כמה מיליוני שקלים לסעיף הנוגע לשיקום שכונות של משרד הבינוי, שגם הוא התברר בהמשך כשם קוד להעברות תקציביות שמגיעות, בין היתר, לגרעינים תורניים.

ניסיונותיה של שרת המשפטים עד לא מזמן, ציפי לבני, להחיל את תקנות חופש המידע על החטיבה להתיישבות, נתקלו במכשול בלתי עביר בדמות יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, שאף הסביר במהלך אחד הדיונים כי אין בכוונתו להעלות היוזמה לאישור הוועדה, שכן החטיבה עוסקת רבות בבנייה ביהודה ושומרון, והפיכת פעילותה לשקופה עשויה לגרור פניות לבג"ץ. ואולם ייתכן שאפילו ח"כ רותם לא היה מודע כי עשרות מיליוני שקלים מתקציב החטיבה מועברים מדי שנה למטרות שבינן להתיישבות אין כל קשר.

קביעתה של החטיבה להתיישבות כאחד הצינורות המרכזיים להעברת תמיכות לגרעיני התיישבות נקבעה במסגרת החלטה 741 שקיבל קבינט הדיור בספטמבר 2013 , תחת הכותרת: "תוכנית אסטרטגית לעידוד וחיזוק ההתיישבות". במסגרת החלטה זו נקבע כי "משרד הבינוי יסייע לקבוצות התיישבות במרחב העירוני באמצעות הקמת גרעיני התיישבות חדשים". עוד הוחלט כי הכסף יועבר לגרעינים על ידי החטיבה להתיישבות, כי משרדי הבינוי וההנגב והגליל יישאו במשותף בעלות, שנקבעה על 110 מיליון שקל ל– 2013 – 2014 , וכן יחליטו יחד אילו גרעינים לתקצב. אמנם נוסח ההחלטה לא חייב כי הגרעינים שיהיו תחת אחריות משרד הבינוי להיות בגליל ובנגב דווקא, אך ספק אם אפילו יו"ר הקבינט, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, תיאר לעצמו שכשר הבינוי מדבר על "התיישבות במרחב העירוני" - הוא מתכוון, בין היתר, לשכונת מגוריו רמת אביב ג'.

"גם במרכז קיימת פריפריה חברתית הזקוקה לתמיכה מצד המדינה"

ממשרד הבינוי נמסר: "החלטת הממשלה קבעה כי משרד הבינוי, החטיבה להתיישבות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל יסייעו לקבוצות התיישבות במרחב העירוני באמצעות קידום הקמת גרעיני התיישבות, הדרכות מקצועיות, מחקרים וסקרים ועוד. מרבית התקציב הועבר לחטיבה להתיישבות לצורך הפעלתו ולכן לא טופל בידי משרד הבינוי.

"משרד הבינוי תוקצב בסך 8 מיליון שקל. המשרד פירסם קול קורא מפורט, ותנאי לחלוקת הכספים לגרעינים העומדים בתנאים הוא כי הדבר ייעשה בהתאם למתווה שבהחלטת הממשלה, יתרת התקציבים הופעלה באמצעות החטיבה להתיישבות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.

"גם במרכז קיימת פריפריה חברתית הזקוקה לתמיכה מצד המדינה. לעניין דברי ראשי הגרעינים, הרי שמדובר בדברים שנאמרו על דעתם בלבד, ואינם מחייבים את המשרד. עשרות גרעינים במרכז נתמכו בשנה החולפת על ידי החטיבה להתיישבות, על אף שזו מבחינת יעדיה אמורה לסייע להתיישבות בחבלי הפריפריה. סעיף 8 להחלטת הממשלה קובע כי 'החטיבה תסייע לקבוצות ההתיישבות ויזמי קבוצות התיישבות במרחב העירוני בתחום הניהולי, התכנוני והפיסי', וכן כי 'סעיף זה יופעל על ידי מינהלה מקצועית שתוקם בחטיבה להתיישבות'. לאור האמור לעיל, מדובר ביישום החלטת ממשלה שעברה את כל האישורים, מה גם שכאמור לעיל, פעילות החטיבה ליישום החלטה זו מתוקצבת ייעודית ובאופן נפרד מיתר פעילויותיה של החטיבה לעידוד ההתיישבות בפריפריה. דורפמן אינו בעל תפקיד מטעם משרד הבינוי ולא שימש כראש מינהלת גרעינים כלל".

מהחטיבה להתיישבות נמסר: "החטיבה מהווה זרוע ביצועית לממשלה, בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. בתוכנית לעידוד וחיזוק ההתיישבות (החלטה 741), שבה הוחלט על הקמת גרעינים עירוניים, קבעה הממשלה כי החטיבה תהיה הגורם המבצע, והתקציב יועבר ממשרד הבינוי. עוד קבעה ההחלטה קריטריונים לקביעת הגרעינים הזכאים".

ההסתדרות הציונית העולמית מסרה: "יו"ר ההנהלה הציונית לא היה מעורב בהחלטות הקשורות בתמיכה בעמותות. לפני כחודשיים, כשהובא לידיעתו עניין התמיכה בעמותות שבהן כיהן, הוא פרש מחברותו בהן".

מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל נמסר: "החטיבה להתיישבות מפרסמת קול קורא לגרעיני התיישבות בכל הארץ. למשרד אין מעורבות בתהליך. המשרד תומך בעיבוי והקמת גרעיני התיישבות אך ורק בנגב והגליל, במסגרת החלטה 741. התקציב הייעודי לגרעיני ההתיישבות בנגב ובגליל הוא 20 מיליון שקל. 10 מיליון מתקציב משרד הבינוי, ו–10 מיליון מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל. התקציב מופעל באמצעות הרשות לפיתוח הנגב והגליל במסגרת מבחני תמיכה המיועדים אך ורק לגרעינים וקבוצות התיישבות בנגב ובגליל".

במפלגת הבית היהודי סירבו להגיב לכתבה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם