בלי גוגל, בלי פייסבוק ובלי מהפכה - כך הסינים שוברים את החומה - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלי גוגל, בלי פייסבוק ובלי מהפכה - כך הסינים שוברים את החומה

25 שנה לאחר המחאה שכמעט חוללה מהפכה נוספת בסין, השלטונות מוחקים בברוטליות כל זכר לביקורת - אבל חלק מהסינים פורצים את החומות בינם לבין העולם ■ ארבעה מונולוגים מסין 2014

8תגובות

איך נראים החיים במדינה שנהפכת ברגעים אלה ממש לכוח הכלכלי החזק בעולם, שמתפרשת על שטח גדול כמעט כמו אירופה, עמוסה ב–1.3 מיליארד בני אדם, נתונה לשלטון ריכוזי ונוקשה, אבל מתקדמת ללא הפסקה?

באביב מלאו 25 שנה להפגנות המחאה שטילטלו את סין, והסתיימו בלי להשאיר זכר לאחר הרג של מאות מפגינים ליד כיכר טיאננמן בלב בייג'ין − וזמן קצר לאחר אותו מועד היסטורי, טיילתי במשך חודש לאורכה של סין.

השלטונות חוסמים בברוטליות כל ניסיון להזכיר את האירועים שאיימו לחולל מהפכה ב–1989. תנועת מחאה חדשה אינה צפויה להתפתח בקרוב גם בגלל המפלגה הקומוניסטית, ששולטת במדינה בבלעדיות מאז 1949, ומגלה יכולת להסתגל לשינויים פוליטיים, אף כי באיחור ובאטיות.

אבל מהפכים כלכליים וחברתיים מתחוללים כל הזמן. הדינמיות עלולה להוביל למשבר, אם תיעצר פתאום או תוביל לכיוונים הרסניים. עוצמת השינויים מעוררת גם תקווה שבכוחה של סין להתגבר על הפערים הבוטים בין עשירים לעניים, השחיתות והמגבלות הקשות על חופש הביטוי. סין בוודאי אינה מהססת לפעול באגרסיביות, אבל מתגלה כמדינה שעושה מאמץ גדול ללמוד מטעויות, ומנסה בדרכה, תמיד אך ורק בדרכה, לכוון לעתיד טוב יותר.

האנשים שעמם דיברתי כמובן אינם מהווים תמונה מייצגת, אם בכלל אפשר לשרטט תמונה כזאת, ואינם חלק מהאליטות הפוליטיות והעסקיות − אלא מאפשרים רק הצצה לחיים באימפריה הצומחת. מכיוון ששיחה גלויה עם עיתונאי עלולה לעלות במחיר יקר בסין, דבריהם מובאים בעילום שם, תוך שינוי פרטים שעשויים לזהות אותם.

"בונים חומות בצורות כדי שבפנים יחשבו שהכל בסדר, ובעולם לא ידעו מה קורה בפנים"

אקדמאי סיני המתגורר כל חייו בעיר במרכז סין

“יש בעולם מדינות גרועות, אבל אולי רק צפון קוריאה גרועה יותר", טוען ל' בנחישות. בניסיון להסביר את תחושת המחנק שמלווה אותו בחיי היומיום, הוא מצטט חבר, שתיאר בסרקזם את חומת האינטרנט הסינית, שבאמצעותה השלטונות מנתבים את הגולשים בברוטליות:

"כשחסמו את פייסבוק לא התרגשתי כי יש לנו רשת חברתית שנקראת We Chat. כשחסמו את גוגל לא היה לי אכפת - אפשר לחפש בבאידו הסיני או בבינג של מיקרוסופט, שפועל בסין כי הוא מצנזר את מה שהשלטונות מבקשים. גם בלי יוטיוב אין בעיה. אבל כשחסמו את מה שאני כתבתי, כבר לא יכולתי לספר על זה לאף אחד".

מערכת הצנזורה בסין מסועפת, מספר ל': "באתרים סינים המחלקות הכי גדולות עסוקות במחיקת תכנים. אם תכתוב משהו לא מתאים, יורידו אותו בתוך דקות. אם תכתוב שוב, יצנזרו שוב, ובפעם הבאה תקבל ביקור הביתה. כמובן גם עיתונים וטלוויזיה מצונזרים, והספרים הכי טובים עוברים בסתר בין חברים".

סין
AFP

הביקורת של ל' מופנית לא רק כלפי השלטונות, אלא גם כלפי האדישות של הסינים סביבו: “אפשר לעקוף את הצנזורה ברשת די בקלות, ורוב האנשים מתעצלים, מפחדים או לא רוצים לדעת איפה הם חיים”, הוא טוען. "יש להם עבודה, אולי בית יפה ומכונית. הם מטיילים בסין, נוסעים לחו"ל, יש בידור טוב בטלוויזיה. הם מרגישים שהחיים שלהם טובים לפחות, או אפילו יותר, מאשר בכל מדינה אחרת בעולם”.

אבל ל' מצייר תסריט בלהות שעלול, לדבריו, לפגוע בכל מי שאינו נמנה עם 80 מיליון חברי המפלגה או בעלי כוח אחרים: "אם קרוב שלך נפגע חלילה בתאונת דרכים, אבל הנהג הפוגע מקורב למפלגת השלטון - אין טעם שתפנה למשטרה. לעולם לא ייעשה איתך צדק, יצחקו לך בפרצוף, ואז תרגיש בעצמותיך עד כמה המערכת רקובה ומושחתת”.

ל', שמעולם לא יצא מסין למעט ביקור בהונג קונג (“הונג קונג זה לא ממש סין, אבל גם לא ביקור בחו"ל", כדבריו) - מקוה לחיות לפחות חלק מחייו מחוץ למולדתו. כאדם בעל אמצעים כלכליים סבירים, זה תלוי בעיקר בו, כי השלטון הסיני אינו חוסם את האפשרות לטייל בעולם או להגר.

בניגוד לתיאור הפסימי של ל', מנקודת מבט של מבקר, סין נראית משגשגת. המותגים הבולטים בעולם נמכרים במרכזי קניות נוצצים, מכוניות חדישות ממלאות את הכבישים ופיתוח התשתיות המסחרר ניכר גם באזורים הנידחים ביותר. סביר כי מהעושר הזה נהנים יותר המקורבים לשלטון, וגם הממשלה מודה בבעיית הפערים. אבל התוצר לנפש הוכפל בחמש השנים האחרונות וממשיך לזנק, וברחובות לא רואים עוני קשה כמו במדינות מזרח אסיה אחרות.

ל' מגחך כשהוא שומע תיאורים נלהבים כאלה: “זו המומחיות של הממשל הסיני, ליצור תדמית של עושר והצלחה. יש השקעה אדירה בכל מה שנראה ומצטלם טוב, כמו רכבות מהירות או שופינג יוקרתי. אבל תבדוק כמה אנשים באמת מסתובבים בקניונים הענקיים, ותראה שרבים מהם ריקים. הסינים בונים בכל מקום חומות בצורות, שמפרידות בינם לעולם. המטרה היא שהסינים יחשבו שבפנים הכל בסדר ולא יסתכלו החוצה, ושבעולם לא ידעו מה קורה בפנים". שאלת העוני כואבת לו במיוחד: “השלטונות מרחיקים את העניים ממרכזי הערים, קוברים אותם בשכונות שאף אחד לא רואה. אם יש ביקור של משלחת זרה, לא מהססים גם לבנות ממש חומה פיזית מסביב לשיכוני העוני, לצבוע אותה בצבעים עליזים או למלא אותה בפרסומות למוצרי יוקרה".

ל' לא נותן לנתונים הגלויים לבלבל אותו: “כל המערכת העסקית והפוליטית, שמחוברות באופן הדוק, מבוססות על קשרים ושוחד. כדי לעשות עסקים בסין, צריך לדעת למי, מתי ואיך לשלם מתחת לשולחן. חברות בינלאומיות שלא מצאו את הדרך – נזרקו החוצה. ותהיה בטוח שכל מי שבפנים שילם שוחד, והרבה".

כשאני שואל את ל' איך הוא מעז לדבר איתי כל כך בחופשיות, ל' מסביר שהשלטונות בסין לא מוטרדים משיחות כאלה, כל זמן שהדברים לא מחלחלים פנימה. עם אחד משכניו הוא יהסס לדבר על הנושאים הנפיצים האלה, מחשש להלשנה.

למרות התמונה הקודרת שהוא מצייר, ל' מאמין שעוד בימי חייו יזכה לראות סין אחרת, חופשית יותר: “אני מאמין בסינים. לא תהיה כאן מהפכה, אבל אני מאמין שיהיה שינוי אטי. המודעות של האנשים נפתחת. אפשר לחסום את האינטרנט לרוב האנשים, אבל יש אחרים שעוקפים ומתקשרים באמת לגבי מה שקורה. המפלגה לא תוכל לעצור את השינוי הזה. אני מאוד מקוה שישנה דינמיקה שתוביל לבסוף למדינה שבה גם אני ארגיש נוח לחיות".

ל' גם מרגיע שהצרות האלה לא פוגעות בתיירים: “מערבי, במיוחד מישראל שנחשבת למדינה ידידותית, יזכה 99% מהזמן ליחס חיובי מאוד. היתרון של המשטר הריכוזי הוא בשמירה על הסדר והשקט. אמנם יש טרור של מיעוטים אבל הסיכוי להיפגע קטן, ואם שרדת בישראל תסתדר גם כאן. מבחינת הסינים כל מערבי הוא אטרקציה, תהנה מזה. רק תמיד תסתכל מאחורי הגב, אי אפשר לדעת".

"אם עשית הרבה כסף, לא משנה איך השגת אותו, יעריצו אותך"

אשת עסקים זרה, שגרה כבר יותר מעשור בדרום סין

“על אף שבחרתי לחיות כאן את חיי, אני לא ממש מחבבת את הסינים. בכל פעם שאני בהונג קונג, אני מתרגשת מההבדלים. הונג קונג היא גם סינית, אבל נקייה ונעימה, התחבורה הציבורית מעולה, שירותי הבריאות והחינוך הכי טובים בעולם. הממשלה אפילו החזירה לאזרחים מסים”, מספרת מ', יזמית זרה שחיה כבר יותר מעשור בסין. היא לא מתכננת לעבור למדינה אחרת, אבל גם לא חוסכת בביקורת נוקבת על הארץ שבה היא עושה עסקים בהצלחה רבה.

סין שנחאי 08
REUTERS

מ' מייצרת מוצרי חשמל קטנים במפעלים הגנריים הענקיים בדרום סין, ובדרך כלל מוכרת אותם מראש למשווקים מסביב לעולם דרך התערוכות הבינלאומיות שמתקיימות בהונג קונג. המושבה הבריטית לשעבר שחזרה לשליטה סינית ב-1997 וכיום נהנית ממעמד אוטונומי למחצה, מהווה חלון ראווה לסין מתקדמת וחופשית. הרחובות מוצפים באמריקאים, בריטים, ערבים והודים, וכמובן בסינים. זו עיר עשירה בקנה מידה עולמי עם קו רקיע גבוה ומרשים של מגדלים. מפאב בקומה ה-30, מול המפרץ הנוצץ בין האיים ולצד כוס בירה שעולה 20 דולר או יותר, אפשר בקלות להרגיש את סין כמעצמה עולמית.

בזכות האוטונמיה החלקית של הונג קונג, ביוני האחרון איפשרו השלטונות המקומיים לקיים בעיר עצרות פומביות גדולות לרגל 25 שנים להפגנות המחאה בסין ובתביעה לשמור על הדמוקרטיה היחסית בעיר. בתגובה להפגנות, הממשל הסיני הטיל סנקציות על המדיה, והושמעו אזהרות כי החופש יוגבל. אבל הכוח העיקרי של הונג קונג הוא כלכלי, וסביבה התפתחה בתוך סין שרשרת של מגלופוליסים, שיוצרים את המחוז עם התוצר הגבוה ביותר במדינה, כטריליון דולר בשנה (ומדורג שמיני בתוצר לנפש, כ-14 אלף דולר בשנה).

“בערים הענקיות בדרום סין יש שכונות שלמות של מפעלים לכל מוצר, צעצועים, ג'ינס או שולחנות", מספרת מ'. "כל מי שרוצה לייצר משהו מגיע לשכונה המתאימה, מסתובב בין המפעלים, לפעמים בין כמה מפעלים שונים שמפוזרים באותה קומה, ותמיד ימצא קו ייצור פנוי".

כשמ' מנסה לתאר מה בכל זאת טוב בחיים בסין, היא מתקשה בתחילה, אבל מספרת כי “הסינים מאוד חזקים בייצור. בדרך כלל תקבל בדיוק מה שהזמנת ובלוח זמנים מדויק. לגבי האיכות, זה כבר סיפור אחר. אני צריכה לנהל מאבקים אינסופיים כדי שהמוצרים יעמדו בסטנדרטים ראויים”. מ' מדגישה גם את המאמץ הסיני לשמור על איכות הסביבה: "בתור מדינה שמייצרת כל כך הרבה, הסינים מבינים את החשיבות של מיחזור. הם ממחזרים הכל, ניירות, מתכות, פלסטיק".

מ' מודה גם שהיא מעדיפה לגור בשכונות של סינים, ולא ליד זרים: “כיף להסתובב עם השכנים בחוץ, האוכל הכי טעים, בחגים האווירה מיוחדת עם מלא זיקוקים. כמובן גם הרבה יותר זול, אם כי המחירים כבר ממש לא ברצפה כמו לפני עשור".

אבל לצד אווירת הקרנבל, מ' ספגה מכות קשות מהשחיתות בעולם העסקי: "כל כך הרבה פעמים נאלצתי לשלם שוחד. למשל, פתאום מגיעה דרישה לשלם 2,000 יואן לתיקון הביוב. אם מבקשים מסמך רשמי, מקבלים תגובה מזלזלת, ואם לא אשלם, יכולים לסגור לי את העסק”. לדעתה, "מה שמעניין את הסינים זה כסף. אם עשית הרבה כסף, לא משנה איך השגת אותו - הסינים יעריצו אותך".

מ' מזכירה מושג שחוזר לעתים קרובות אצל הסינים - FACE. "המשמעות היא להיראות נכון, להפגין שפע ועוצמה", היא מסבירה. "הם רוצים שאנשים יסתכלו עליהם בכבוד, בשום אופן לא מלמעלה. לכן הם מקפידים כל כך ללבוש מותגים בינלאומיים יוקרתיים. לכן הם יעמיסו את השולחן במסעדה בעשרות מנות ובסוף הארוחה לא אכפת להם לזרוק כמויות של אוכל. אבל הרבה פעמים הגישה הזו מאוד שטחית, בלי הקפדה על הפרטים. החיים בסין יכולים להיות כיף גדול", היא מסכמת, "אבל זה בעיקר הרבה בלגאן, והתוצאה עלולה להיות מאוד לא נעימה אם מישהו יחליט שפגעת באינטרסים שלו".

"אדם נולד בשכונה של עובדי מוסד X, לומד בבית הספר של המוסד - ובסוף עובד שם בעצמו"

סטודנט סיני שחוזר ברכבת לחופשת קיץ בבית הוריו

"מבחינת סינים רבים, מערכת החיים סגורה עד הקבר. הכל נקבע עבורך. אלה יכולים להיות חיים מאוד מגוננים ובטוחים, אבל ברור שיש לזה מחיר", מספר ש', סטונדט סיני להנדסה, במהלך נסיעה של 17 שעות מהאוניברסיטה לחופשת קיץ בבית הוריו. הוא מספר כי קו של רכבת מהירה במיוחד, שנסלל בחודשים אלה, יקצר בקרוב את הנסיעה לפחות מחמש שעות.

China Daily Life
AP

ש' מסביר שרבים ממקומות העבודה בסין מטפלים בכל פרט של חיי העובדים: "הכוח של מקום העבודה קובע באיזו רמת חיים תגור, בשיכון של העובדים. אם המוסד חזק, הוא יכול להחזיק גם בתי ספר משלו. אם לא, הוא יצטרך להיעזר במערכת של גוף אחר, ולנהל איתו משא ומתן על התנאים שיקבלו הילדים. לא נדיר שאדם נולד בשכונה של עובדי מוסד x, לומד עם הילדים של עובדי המוסד, ובסופו של דבר מצטרף בעצמו לעבודה באותו מקום".

בפני ש' לא עמדה האפשרות להיכנס למסלול החיים המסודר הזה, ובכל מקרה אין סיכוי שהיה בוחר בכך, לדבריו. הוא מסיים בקרוב לימודי הנדסה לתואר שני, מקצוע רחוק מאוד מעבודתם של הוריו שמחזיקים בעסק קטן. על אף שמהנדסים מבוקשים מאוד בסין שמפתחת תשתיות בקצב אדיר, הוא חושש כי "כולם לומדים הנדסה, אני לא בטוח שיהיה לי קל למצוא עבודה טובה".

ש', לומד כבר כמעט עשור במכון טכנולוגי שנמצא במחוז שכן. "קצת מרחתי את הלימודים", הוא מודה. "באמצע נסעתי גם לאירופה לחילופי סטודנטים. זו היתה חוויה מדהימה. אני מקוה שאוכל למצוא עבודה שתאפשר לי עוד נסיעות בעולם, אבל אין הרבה משרות כאלה, והן שמורות בדרך כלל ליותר חזקים ומקושרים".

ש' מסכים כי בסין יש לא מעט אבטלה סמויה. בכל שער במרכז קניות או במוסד ציבורי ניצב שומר, בכל דלת ברכבת או באוטובוס ממתין כרטיסן, ובצמתים סואנים יש עשרה שוטרים שמכוונים את התנועה. "קח בחשבון", הוא מעיר, "שצריך למצוא עבודה לכולם, אבל הרבה אנשים מרוויחים מעט מאוד". בערים הסיניות הגדולות רואים גם בכל פינה קרוואן משטרתי מאורגן. אורות מהבהבים ומצלמות שמופנות לכל כיוון על הגג, וכמה שוטרים שלעתים צופים במתרחש, ולעתים נראים די משועממים. ליד אתרים רגישים ניצבים גם חיילים חמושים ושיריוניות. כמובן שהם נועדו לפקח על האזרחים, אבל ריבוי אנשי הביטחון נראה גם כמו סידור עבודה למקורבים.

ש' שמח לדבר על כל דבר, אבל מסיט את השיחה בנימוס כשעולים עניינים טעונים מדי. במקום לדון בפוליטיקה, הוא מעדיף לספר שבמהלך הסמסטר הגעגוע הכי גדול שלו הוא למנת הנודלס הטריות האופיינית למחוז הולדתו: "טעימה, עדינה, מוכנה על המקום. בעיר שבה אני לומד האוכל חריף מדי". אבל במהלך הנסיעה, כמו רבים אחרים, הוא שולף קופסה ענקית של נודלס אינסטנט, מוסיף מים רותחים ואוכל בהנאה.

"אתרים היסטוריים מחודשים בתקציבי ענק, באופן מלאכותי מדי"

מורה אירופית שמלמדת באוניברסיטה בבייג'ין

ד' הגיעה לסין לפני כשנתיים ממדינה אירופית, לימדה באוניברסיטה קטנה יחסית בבייג'ין וגם לומדת סינית. את השבועות האחרונים לפני שהוויזה שלה פגה, היא מבלה בטיול גדול במדינה. "זו הפעם השנייה שלי בסין, והספקתי לטייל ברוב האתרים הכי מומלצים בלונלי פלאנט", היא מספרת. חלקם אתרי טבע מרשימים, וגם מקדשים ואתרים היסטוריים, שמתפקדים בעיקר כאתרי תיירות. "סין עדיין מתעוררת מעשרות שנים של מחיקת התרבות בגלל השלטון הקומוניסטי. וגם לפניו, רוסים, בריטים ויפנים כבשו, הרסו וגזלו הרבה מהאוצרות של מדינה שלפני מאות או אלפי שנים כבר היתה בין המובילות בעולם", היא מסבירה.

CHINA-UIGHUR/
REUTERS

בעשורים האחרונים, השלטון שיפר את היחס לפולחן דתי, והחל לנסות לשקם לא רק את עוצמתה הכלכלית של סין, אלא גם את התרבות העתיקה שלה. "יש בסין המון מקומות מופלאים, אבל השיקום נעשה לעתים בפראות, בלי מעצורים. עם תקציבים ענקיים מנסים לחדש במהירות את הקשר להיסטוריה של סין, בלי לכבד מספיק את העבר או להתייחס לסיבות שיצרו את הנתק הזה", טוענת ד'.

על אף שהיא דוברת סינית ברמה גבוהה יחסית, מבחינתה היא רק בשלבים ראשונים של שליטה בשפה המורכבת. "לחברים סינים שלי אין סבלנות לסינית שלי, אני אטית מדי. הם תמיד רוצים לדבר כמה שיותר אנגלית". היא מספרת שפגשה אנשים עם סקרנות עצומה וגם חשיפה גדולה להתרחשויות בינלאומיות, שמתרחשת דרך הרשת, למרות כל מאמצי הצנזורה. "הם מודעים מאוד למקום שבו הם חיים", היא אומרת. "גם אם אנשים מעדיפים להתנסח מאוד בזהירות".

ש' מטיילת חלק מהזמן לגמרי לבד, ומרגישה בטוחה לחלוטין להסתובב כך בכל מקום ובכל שעה. "באתרי תיירות יכולה להיות צפיפות נוראית, אנשים דורכים אחד על השני ולא ממש מתחשבים. גם לחצות כביש סיני סואן זו משימה מסוכנת. אבל הסינים גם מאוד אדיבים, מסבירי פנים, מארחים", היא קובעת, ומוסיפה: "מי שרוצה להיות ציני טוען שהעובדה שיש כאן עונש מוות על יותר מ-50 עבירות עוזרת לתחושת הביטחון, אבל אני חושבת שזה הרבה יותר עמוק מזה".

ש' מספרת גם כי בניסיון מרשים, אבל מעט מתאמץ, לשפר את רמת המסעדות, הסינים החלו להציג שלט שמבליט את דרגת הבטיחות של המזון. "סמיילי ירוק מחייך הוא מצוין, סמיילי צהוב קצת פחות, וסמיילי אדום עצוב מבהיר שהעסק טעון שיפור. בינתיים, אני רואה בעיקר מסעדות שמחביאות את השלט, כי ברוב הפעמים הסמיילי שלהן אדום. אבל ברור שביחס למדינות כמו הודו, הרבה יותר נקי כאן", היא מסכמת.

רחובות בייג'ין סין
AFP
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם