תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיפת ברזל, מעיל רוח, MPR 500, הטיל הסודי - והאנשים שירוויחו מהם מיליארדים

אלביט מערכות, רפאל, תעש והתעשייה האווירית קיבלו גושפנקא בשדה הקרב במבצע "צוק איתן" ■ "עבור התעשיות הביטחוניות המערכה הזו היא כמו לשתות משקה אנרגיה חזק במיוחד. מה שהוכח בקרב - נמכר הרבה יותר טוב"

61תגובות

הרחק מהלחימה ברצועת עזה ומנפילת הטילים מהדרום עד השרון, 300 מעובדי מפעל תעש בנצרת לא עזבו בשבועות האחרונים את פסי הייצור. הם עבדו במשמרות, 24 שעות ביממה, כדי לדאוג לאספקה שוטפת של כדורי 5.56 לכלי הנשק של חיילי צה"ל הלוחמים ברצועה. עובדים אחרים ייצרו פגזים מסוג כלנית וחצב לחיל השריון, הנחשבים למתוחכמים במיוחד, ושולבו במערכה זו בפעם הראשונה באופן מבצעי מסיבי.

בשנים האחרונות סבלה תעש מתדמית שלילית, בין השאר בגלל החובות הכבדים הרובצים עליה והקשרים ההדוקים בין ועדי העובדים הפועלים בה לממסד הפוליטי - לעומת חברות כמו רפאל והתעשייה האווירית, הנהנות מתדמית של חברות היי־טק. לפני שלושה חודשים חתמה המדינה עם תעש על הסכם הבראה, שלפיו כל עובד שיפרוש מרצון יקבל חבילת פרישה נאה של 1.3 מיליון שקל. בתחילת השנה הבאה ייערך מכרז עבור רוכש פרטי, ובתחילת 2016 היא צפויה לעבור לידיים פרטיות.

מערכת צבא יבשה דיגיטלי, מלחמה, אלביט, חייל, מחשב, קרב
אלביט מערכות

בשנים האחרונות, בשקט־בשקט, החלה תעש לפתח מוצרים מתוחכמים יותר מכדור רובה או רימון. כך, למשל, היא פיתחה פצצה מסוג MPR-500, המוטלת מהאוויר ונחשבת מדויקת במיוחד, ונכנסה לשימוש מבצעי לראשונה במערכה זו. כיום יש לה צבר הזמנות של 5.6 מיליארד שקל לשנים הקרובות, ובניהול יעיל זו עשויה להיות חברה מצליחה, בוודאי במציאות הנוכחית, שבה פורץ מדי כמה שנים סבב אלימות אזורי.

"תעש שותפה לצה"ל ולמערכת הביטחון בהתאמת פתרונות מהירים לצרכים משתנים", אומר יו"ר החברה, האלוף במיל' אודי אדם. "התעשייה הצבאית מבצעת הפקת לקחים מתמדת עם צה"ל ומשרד הביטחון במטרה לבחון את מגוון מערכות הנשק של החברה שהוכנסו לשימוש מבצעי ראשון במבצע צוק איתן ובמערכות נשק המצויות בשימוש מבצעי ממושך".

בעבר כבר הופרטה יחידה אחת מתוך תעש, זו המייצרת את רובה הסער תבור, המשמש כיום את רוב חיילי החי"ר. את הרובה מייצרת חברת IWI שבבעלות איש העסקים סמי קצב, הנחשבת אחת משש החברות המובילות בעולם בתחום ייצור הנשק הקל. בבעלות קצב קונצרן של כמה חברות, המספק מערכות נשק ממגוון סוגים ליחידות צה"ל השונות. בין היתר, קצב שותף בחברת מספנות ישראל, המספקת לצה"ל ספינות מסוג שלדג וסטי"ל. חברה אחרת בבעלות קצב היא מפרו, המייצרת כוונות לרובי צלפים ואמצעים לראיית לילה. כמו בחברות אחרות בקונצרן של קצב, 90% מהמכירות נעשות בחו"ל, אבל הלקוח החשוב ביותר שלה הוא צה"ל. "אחרי כל מבצע מהסוג שמתקיים עכשיו בעזה, אנחנו רואים גידול במספר הלקוחות מחו"ל", אומר מנכ"ל החברה אלי גולד. "גם כך אנחנו עושים שיווק אגרסיבי בחו"ל, אבל הפעילות של צה"ל בהחלט משפיעה על פעילות השיווק".

פעולת כיפת ברזל באשדוד
אילן אסייג

שדה הקרב הוא תעודת כשרות

עבור התעשיות הביטחוניות ומערך יצוא הנשק הישראלי, המערכה האחרונה בעזה הסתיימה בניצחון גדול. "עבור התעשיות הביטחוניות המערכה הזו היא כמו לשתות משקה אנרגיה חזק במיוחד - זה פשוט נותן להן תנופה אדירה קדימה", אומרת ברברה אופל־רום, הכתבת בישראל של המגזין הבינלאומי "דיפנס ניוז", המסקרת את התעשיות הביטחוניות. "שדה הקרב הוא כמו תעודת כשרות מהדרין בכל הנוגע לשווקים הבינלאומיים. מה שהוכח בקרב - נמכר הרבה יותר טוב. מיד אחרי המבצע ואולי אפילו במהלכו נוחתות כאן כל מיני משלחות ממדינות שמעריכות את היכולות הטכנולוגיות של ישראל ומעוניינות לבחון את המוצרים החדשים".

כך סבור גם הכתב הצבאי הוותיק עמיר רפפורט, עורך המגזין "ישראל דיפנס", המסקר את התעשיות הביטחוניות. "המערכה הזו, בהיבט המסחרי בלבד, היא דבר מעולה לתעשיות הביטחוניות", הוא אומר. "יש לזה שתי סיבות מרכזיות: ראשית, העננה של קיצוצי התקציב ופגיעה בפרויקטים הוסרה. להערכתי, אחרי המבצע יגדל תקציב הביטחון, והברז ייפתח לטובת פרויקטים שהיו תקועים. שנית, תוך כדי המלחמה, ממש בשבועות אלה, נכנסו מוצרים חדשים לשימוש הצבא. המלחמה היא הזדמנות לקיצור תהליכים ביורוקרטיים, ומערכות נשק בפיתוח נהפכו למבצעיות תוך כדי הלחימה. במערכה הזו, לראשונה, הגיעו לכדי יישום תהליכי פיתוח שהתחילו במלחמת לבנון השנייה, של שילוב מערכת תקשורת ייחודית, שתכליתה לחבר בין כוחות שונים באוויר, בים וביבשה, לאותה תשתית. קשה מאוד להכריע אויב כמו חמאס, שהוא ארגון גרילה, אבל בהיבט הטכנולוגי הניצחון די ברור".

אינפו

"למבצע הזה יש פוטנציאל לקדם את היצוא הביטחוני, בעיקר יצוא של מערכות שהוכיחו את עצמן", אומר האלוף במיל' דני יתום, העוסק בין היתר ביצוא ביטחוני. "התעשיות ירוויחו גם כתוצאה מהדרישה של מערכת הביטחון לחדש את המלאים. במבצע הזה התברר שלצבא יש צרכים חדשים, בייחוד בתחום המנהרות. להערכתי, כתוצאה מכך יתרחש עתה הליך מואץ של פיתוח בעניין זה. תהיה כאן זריקת עידוד פיננסית הן לגופים המפתחים והן לגופים המייצרים". לדברי יתום, המבצע הנוכחי מחזק את הסברה שהמערכות הבאות יהיו נגד ארגוני גרילה ולא נגד צבאות. כמו כן, הוא אומר כי סביר להניח שנראה עלייה בביקוש לאמצעי ראיית לילה תרמיים על פני אמצעי ראיית לילה זוהרים (SLS), שכיום נפוצים יותר בצה"ל. "אמצעי ראיית לילה תרמיים אינם מושפעים מהזוהר של הפצצות ומהתאורה העירונית, ולכן קל יותר לזהות באמצעותם", הוא מסביר.

גולד מאשר שבצבא כבר חושבים על הסוגיה הזו. "במהלך המלחמה צה"ל התעניין בנושא הזה", הוא אומר. "עם זאת, קשה להעריך איך יבשילו הדברים, כי צה"ל עדיין לא גיבש עמדה בעניין. המוצר עצמו לא חדש, וכבר מכרנו אותו לצבאות שונים בעולם".

מצד שני, לא כולם סבורים שמבצע מוצלח פירושו הגברת היצוא הביטחוני. לדברי האלוף במיל' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), גם אם מערכת נשק מסוימת מצליחה בישראל, הדבר לא תמיד משליך על סיכויי המכירות בעולם. "כיפת ברזל, לדוגמה, היא אחד הפיתוחים המרכזיים במלחמה הזו", הוא אומר, "אבל אין לה כל כך ביקוש בעולם, מכיוון שבמדינות אחרות לא קיים איום דומה. מלבד זאת, אחרי המלחמה רוב הכסף שיופנה לתקציב הביטחון יוסט לכיוון השלמת המלאים, כך שהנתח שיופנה לטובת פיתוח מערכות לחימה יקטן". לדבריו, "למרות הביקורת שנשמעת בשנים האחרונות על היקף תקציב הביטחון, ברור שצריך להגדיל את התקציב לטובת פיתוח. אפשר לעשות את זה בדרך פשוטה: להפנות את הרווחים של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות למחלקות הפיתוח בצה"ל. כיום האוצר לוקח את הדיווידנדים האלה לתקציב המדינה השוטף".

מערכת ניהול קרב, חיילים, מלחמה
אלביט מערכות

החבר'ה מוכרים נשק לצה"ל

שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות של ישראל הן אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית. בין התעשייה שהן מובילות לבין צה"ל ומערכת הביטחון יש קשר הדוק: צה"ל זקוק לתעשיות הביטחוניות כדי שיפתחו עבורו מערכות לחימה, אבל מכיוון שצה"ל הוא צבא קטן בקנה מידה עולמי, והחברות הביטחוניות צריכות לפעול כחברות רווחיות העומדות בזכות עצמן (גם אם הן ממשלתיות), הרי שהן זקוקות לשווקים הבינלאומיים הגדולים - שבהם בוחנים את המוצרים גם לפי השימוש שצה"ל עושה בהם בשדה הקרב. ככל שהן ימכרו יותר בחו"ל, הן יוכלו למכור את המוצרים שלהן לצה"ל במחיר נמוך יותר, ומכאן האינטרס הגדול של מערכת הביטחון בעידוד היצוא הביטחוני. לפי הערכות בענף, 80% מהייצור הביטחוני מיועד ליצוא, ואילו השאר מיועד לשוק המקומי, כלומר לצה"ל ולכוחות הביטחון.

בשוק התעשיות הביטחוניות הישראליות יש תחרות כמו בכל שוק שבו פועלות חברות שרוצות לצמוח ולהתקדם, ומצד שני רפאל והתעשייה האווירית הן חברות ממשלתיות. למרות זאת, מדי כמה חודשים נפגשים ראשי התעשיות הביטחוניות עם מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, במה שנקרא פורום החמישה. "אחת המטרות העיקריות של הפורום היא למנוע תחרות עד זוב דם בחו"ל", מסביר רפפורט. "יש לא מעט מקרים שבהם התעשיות מתחרות אלה באלה עד שהן גורמות נזק כבד. מערכת הביטחון, שמעוניינת ביצוא הביטחוני, מבקשת לערוך באמצעות הפורום הזה הסדרה ורגולציה בתוך המציאות של התחרות".

הקשר בין צה"ל לתעשייה הוא גם אישי: רוב העוסקים בתעשיית הנשק הענפה של ישראל הם קצינים בכירים לשעבר, שמרבים להופיע בימים אלה בתקשורת כפרשנים למצב, דוגמת האלוף במיל' גיורא איילנד והרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ. רבים מהמנהלים הבכירים בתעשיות הנשק השונות ממלאים תפקידים בכירים במילואים: כך למשל, האלוף במיל' אייל בן ראובן, המשמש כסגן אלוף פיקוד צפון במילואים, מונה לאחרונה לראש אגף יבשה בתעשייה האווירית. לדברי רפפורט, "הקשר בין הצבא לבין התעשיות הוא מעגל מאוד־מאוד קצר. אפשר לראות בזה משהו בעייתי כשבכירים בתעשיות הביטחוניות ממלאים תפקידים בכירים במילואים, אבל כולם אומרים שהם שומרים על הפרדה בין התפקיד בחברה לבין התפקיד בצבא". מנגד, יועץ אסטרטגי רואה את הדברים אחרת: "זה בעייתי שחברות שמשרד הביטחון מפקח עליהן יושבות עם הרגולטור לישיבות שבהן גם נקבעות החלטות הנוגעות לרכש", הוא אומר. "דברים בעיתיים עלולים להתרחש בממשק הזה, כי יש כאן ניגוד אינטרסים מובנה".

צוק איתן, כיפת ברזל, טיל
AFP

לפעמים, המעגלים הקצרים האלה אכן מביאים לשיתופי פעולה. "אחת המערכות שבהן משתמשים בצוק איתן פותחה על ידי אחת החברות הביטחוניות בעקבות צורך שהעלה קצין במילואים שהשתתף בעמוד ענן", מספר רפפורט. "הוא פנה לגורמים בחברה שבה הוא עובד ושיכנע אותם להשקיע כסף בפיתוח. החברה השקיעה המון כסף בפיתוח, והמוצר נהפך למבצעי בצוק איתן".

מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, רואה בחיוב את הקשר בין אנשי המילואים לתעשיות הביטחוניות. "כתעשייה ביטחונית שבשורותיה נמצאים אנשי מילואים רבים, בהם בכירים מאוד, אנחנו רואים את התמונה הכוללת באופן שמשלב בין הצרכים המבצעיים כפי שהם באים לידי ביטוי בשטח לבין הפתרונות הטכנולוגיים", מסביר וייס. "ואכן, לאורך כל הלחימה ניהלנו שיח יום־יומי עם משרד הביטחון ועם גורמי ביטחון שונים, והצענו פתרונות מהירים ויצירתיים לצרכים שעלו מהשטח. זהו תהליך של דו־שיח ואינטראקציה מתמדת. הניסיון מראה שאין תחליף לצורת העבודה הזו, המאפשרת לנו לתת את המענה הטוב, המהיר והיצירתי ביותר".

ימי שלום? המכירות צונחות

מאז 2000, עת פרצה האינתיפאדה השנייה, יוצאת ישראל מדי כמה שנים למבצע צבאי בן כמה שבועות: חומת מגן ב–2002, מלחמת לבנון השנייה ב–2006, עופרת יצוקה ב–2009 ועמוד ענן ב–2012. כמעט בכל מבצע כזה מוטמעים טכנולוגיה צבאית חדשה או כלי נשק חדש, דבר שמשמעותו מכירות חדשות בחו"ל.

בסרט "המעבדה" חשף הבמאי יותם פלדמן טפח ממה שנעשה מאחורי הקלעים של תעשיית הנשק הישראלית, ובין היתר את הדלתות המסתובבות בין בכירים בצה"ל שנהפכים זמן קצר לאחר צאתם משדה הקרב לבעלי חברות ליצוא ביטחוני ואת האופן שבו משווק הנשק הישראלי בחו"ל. בסרט התראיין אלוף פיקוד דרום לשעבר, יואב גלנט, שהתייחס למבצע עופרת יצוקה: "באותו זמן שמדינות מסוימות באירופה או באסיה גינו אותו על כך שפגענו באזרחים", אמר גלנט בסרט, "הן שלחו את הגנרלים שלהם אלינו. הצביעות היא גדולה: כלפי חוץ מגנים אותך באופן מדיני, מצד שני שואלים מה הפטנט הזה שהמצאתם, אתם הישראלים, שאתם מסוגלים להמיר דם לכסף. כלומר, להשתמש בחימוש מדויק, מודיעין מדויק, בהפעלה סלקטיבית של כוחות קרקעיים וכתוצאה מזה להרוויח חיי אדם".

דני יתום
תומר אפלבאום

לדברי ליאו גלזר, הבעלים של חברת ISDS, העוסקת בשיווק בחו"ל עבור תעשיות ביטחוניות ישראליות, הימים הראשונים שלאחר המבצע עשויים להיות רגישים בכל הנוגע לשיווק מערכות לחימה. "בימים רגילים כל מנהיג צבאי במדינות העולם היה רוצה לאחוז במערכות הנשק וההגנה שיש לישראל", הוא אומר. "לעומת זאת, בימים כאלה זה נחשב לא פוליטקלי קורקט לדבר על עסקות נשק בחו"ל. למרות זאת, יש חברות ישראליות שאנשי השיווק שלהן לא מבינים באיזו סיטואציה הם נמצאים ומול מי הם עובדים, ורק באים לדחוף את המוצר שלהן. אלה החברות שעלולות להיפגע כתוצאה מהביקורת הבינלאומית".

רמז להשפעת הביקורת על המבצע על תעשיות הביטחון עלה השבוע, כאשר ממשלת ספרד החליטה על הקפאה זמנית של מכירות הנשק והטכנולוגיות הצבאיות לישראל, על רקע הלחימה בעזה. כמו כן, בריטניה החליטה לבחון מחדש רישיונות יצוא ביטחוני לישראל לעסקות בסך כולל של 8 מיליארד שקל, לפי דיווח של "גרדיאן" הבריטי. רוב החוזים כוללים מכירה של טכנולגיות הצפנה וציוד תקשורת, אך מיעוטם כולל גם חלקים למטוסים ללא טייס מסוג הרמס וטנקי מרכבה, כך לפי דיווחים של ארגונים לא ממשלתיים בבריטניה. אלה אמנם עסקות יבוא, אך הן עשויות להשפיע על היצוא הביטחוני, במידה שיהיה מחסור ברכיבים הדרושים למוצר מסוים - בוודאי אם מדינות נוספות יצטרפו לבריטניה ולספרד.

לדברי ד"ר שמואל אבן, מומחה לכלכלת ביטחון, תוצאות המלחמה יכולות להשפיע גם בטווח הארוך יותר. "כל אירוע כזה מספק תובנות יוצאות דופן לגבי הצרכים של צה"ל, וגם מבינים ממנו מהן היכולות של אמצעי הלחימה שפותחו. לכן ברור שצבאות שרואים את הביצועים של צה"ל מתעניינים במערכות האלה", הוא אומר. "מצד שני, עלול להיות פה גם אפקט שלילי, שנובע מההיבט המדיני ומהביקורת על ישראל בגלל הלחימה. הדוגמה הבולטת ביותר היא טורקיה, פוטנציאל גדול מאוד בכל הנוגע ליצוא ביטחוני, שמערכת היחסים עמה נעכרה בשנים האחרונות על רקע המבצעים בעזה".

ובכל זאת, המספרים מראים שאחרי ששוככים הדי הביקורת, המכירות עולות. בשנים האחרונות חל גידול מתמיד בהיקף היצוא הביטחוני לחו"ל. ב-2002 היה היקפו של היצוא הביטחוני 2 מיליארד דולר, ב-2006 הוא קפץ ל-3.4 מיליארד דולר, וב-2012 הגיע ל-6 מיליארד דולר. ב–2013 הציגו שלוש החברות הגדולות בתחום - אלביט, התעשייה האווירית ורפאל - גידול במכירות: הראשונה מכרה בהיקף של 3 מיליארד דולר בשנה, השנייה בהיקף של 2.65 מיליארד בשנה, והשלישית בהיקף של 2 מיליארד דולר בשנה. המכירות של רפאל גדול בהיקף החד ביותר לעומת האחרות - 15%.

תעשיית הנשק המקומית מעסיקה באופן ישיר או עקיף כ-150 אלף איש בישראל. כ-1,000 חברות רשומות במשרד הביטחון כיצרניות נשק, ול-680 מהן יש רישיון לייצא. במשרד הביטחון רשומים כ-320 משווקים ברחבי העולם, כלומר אנשים הנמצאים בחו"ל ומשווקים את התוצרת הביטחונית. משרד הביטחון מסרב לחשוף את כלל הנתונים הנוגעים ליצוא ישראלי של נשק בחו"ל, אך בשנה האחרונה נחשף חלק מהנתונים בעקבות עתירה מינהלית שהגיש פעיל זכויות האדם עו"ד איתי מק: כך למשל התברר שב-2012 נחתמו עסקות בשווי 3.83 מיליארד דולר עם מדינות אסיה; עסקות בשווי 1.73 מיליארד דולר עם מדינות אירופה; עסקות בשווי 1.1 מיליארד דולר עם ארה"ב וקנדה; ועסקות בשווי 604 מיליון דולר ו-107 מיליון דולר עם מדינות אמריקה הלטינית ואפריקה בהתאמה. ישראל הודתה במכירת נשק לחמש מדינות בלבד: ארה"ב, ספרד, בריטניה, קוריאה הדרומית וקניה, אך כפי שנחשף ב"הארץ", לפי דיווחים לאו"ם, הרשימה ארוכה הרבה יותר וכוללת לפחות עוד 33 מדינות, בהן גם לא מעט מדינות בעולם השלישי.

צבא, מלחמה, צוק איתן, תותחנים, קרב, נגמש, נגמ"ש
אילן אסייג

לדברי אבן, "תוצר הלוואי של השימוש בנשק בשדה הקרב נותן לישראל יתרון במכירת הציוד, מבחינת הוכחת האמינות והיכולות. עם זאת, לדעתי לא נוצרה מוטיווציה למכירת כלי נשק. זו נגזרת של הדברים". ואולם, גם בלי להיכנס לשאלה על המוטיווציה הכלכלית של ישראל בעימותים צבאיים, הרי שברור שהתעשיות הביטחוניות ייפגעו אם העימותים הצבאיים ייפסקו לשנים ארוכות - אם במסגרת הודנה ארוכת טווח או במסגרת הסדר שלום אזורי כולל. "זה תסריט די ברור", אומר משווק לשעבר באחת התעשיות הביטחוניות. "קח לדוגמה את חברת פלסן של קיבוץ סאסא, שהרוויחה הרבה מאוד כסף ממכירת כלי רכב ממוגנים לכוחות האמריקאיים בעירק ובאפגניסטן. בשנים האחרונות הם צימצמו את הפעילות ופיטרו עובדים, משום שהכוחות נסוגו מאזורים האלה. מצב שבו אין עימות גדול במשך 20 שנה יפגע בתעשיות הביטחוניות, בוודאי אם תחול ירידה בהיקפי הסכסוכים הצבאיים בעולם".

מלבד החברות הביטחוניות הגדולות, לא מן הנמנע שגם ישראלים העוסקים בייעוץ ביטחוני בעולם ייהנו מביקוש גדול יותר לאחר צוק איתן. עשרות בכירים לשעבר במערכת הביטחון מספקים שירותי ייעוץ לממשלות לגבי הקמת צבאות, ובמקרים מסוימים אף מאמנים יחידות צבאיות. אחד הבולטים שבהם הוא האלוף במיל' ישראל זיו, שהשתחרר מצה"ל ב-2005 ופיתח קריירה ענפה בתחום הייעוץ הצבאי. בקולומביה, לדוגמה, הוא אימן יחידות בצבא המקומי, ושמו אף נקשר לפעילות המוצלחת של שחרור בת הערובה אינגריד בטנקור משבי המורדים בקולומביה ב-2008. כמו כן, הוא סיפק ייעוץ ביטחוני ואימן יחידות בטוגו, גיניאה, גבון וניגריה, ופעל גם בגיאורגיה עם תא"ל במיל' גל הירש. להערכת יתום, שעוסק גם הוא באימון יחידות צבא בחו"ל, אם יהיה יותר ביקוש לשירותי ייעוץ ביטחוני ואימון יחידות, זה יבוא לידי ביטוי בעתיד הרחוק יותר, בעיקר בתחום המנהרות. "צה"ל יצטרך להגביר את האימונים בתחום המנהרות, ולבנות יחידות שמומחיות בתחום", הוא אומר. "כבר עכשיו אנחנו מוכרים ידע בלחימה לטרור, הנובע מהמציאות שאנחנו מכירים - לחימה בשטח בנוי, ממולכד או במצבים סבוכים אחרים. המאבק במנהרות עשוי להיות תחום חדש".

כיפת ברזל אאוט, התמוז אין

במערכה הנוכחית נהפכו כמה מערכות טכנולוגיות לכוכבות של ממש. הבולטת שבהן היא כיפת ברזל, שהשיגה אחוזי יירוט יוצאי דופן - 90% הצלחה. הנהנית העיקרית מהצלחתה של כיפת ברזל היא היצרנית רפאל, שבשנים האחרונות זכתה במענק של קרוב למיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקאי לטובת מימון הפרויקט. רוב המימון הועבר לאחר מבצע עמוד ענן ב–2012, שבו המערכת הוכיחה את עצמה בפעם הראשונה. המימון היה קריטי לאור העובדה שזו מערכת יקרה מאוד, וטיל בודד עולה 100-80 אלף דולר.

ההערכה הרווחת היא שאי אפשר יהיה לייצא את מערכת כיפת ברזל, אך מאז שהתחיל מבצע צוק איתן התפרסמו בעיתונות העולמית הערכות לגבי מדינות שעשויות להתעניין ברכישת המערכת, למשל קוריאה הדרומית - בגלל המתיחות עם קוריאה הצפונית; הודו הנמצאת במתיחות עם פקיסטן; וטייוואן, החוששת מפלישה סינית. שותפה מרכזית בהצלחת כיפת ברזל היא התעשייה האווירית, המייצרת את המכ"ם של המערכת. בשבוע שעבר ביצעה התעשייה האווירית הנפקה מוצלחת של אג"ח בבורסה בתל אביב, וגייסה קרוב לחצי מיליארד שקל בריבית אטרקטיבית - 0.95% מעל ריבית בנק ישראל. בכירים בחברה העריכו שהדבר קשור בין היתר להצלחתה של כיפת ברזל.

עזה, מלחמה, קרב, צוק איתן, חיילים, נגמ"ש, טנק
רויטרס

מוצרים אחרים של התעשייה האווירית הנמצאים בשדה הקרב הנוכחי הוא המטוס ללא טייס מסוג הרון, ומוצר שנכנס לראשונה למערכה - מערכת מגן רוח, שאותה שילב צה"ל במערכה לפני המועד המתוכנן, בהתאם לצורכי המבצע. המערכת מבוססת על מכ"ם ומשמשת להגנה מפני רקטות קצרות טווח, פגזים ופצמ"רים, שכיפת ברזל לא מסוגלת ליירט. זו מערכת ניידת שאפשר לפרוס במהירות יחסית, ומזהה באופן מיידי את השיגור.

מערכת הגנתית אחרת היא מעיל רוח, המספקת הגנה לטנקים ועשתה טבילת אש במערכה הנוכחית. המערכת, שמיוצרת ברפאל בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית, מבוססת על מכ"ם המזהה את איום הטילים מרחוק ומתריע בפני צוות הטנק. עלותה של המערכת גבוהה - 300 אלף דולר לטנק אחד, והיא מותקנת בין השאר בטנקים של חטיבת השריון 401, שנלחמה במבצע. בניגוד לכיפת ברזל, מומחים בתחום מעריכים כי סיכוייה להימכר בחו"ל גבוהים. הפרסומים כי צה"ל יגביר את ההצטיידות במערכת זו בוודאי יסייעו לכך.

"המבצע הוכיח כי מערכת הגנה אקטיבית נגד טילים היא יעילה ומצילה חיי אדם", אומר יקי ברנס, יועץ וראש התחום הביטחוני בישראל של חברת הייעוץ הבינלאומית פרוסט אנד סאליבן. "סביר להניח שכעת ייווצר תחום פיתוח חדש של מערכות הגנה על כלי רכב ניידים, כגון ג'יפים ודחפורים. עד היום כלים אלה היו ממוגנים רק מפני ירי נשק קל ומטענים. ארה"ב, שלחמה באפגניסטן ובעירק, השקיעה הון רב במערכות כאלה".

גם בתחום ההתקפי יש במבצע זה לא מעט פיתוחים חדשים. אחד הבולטים שהם הוא הטיל תמוז, ממשפחת טילי הספייק, שאותם מייצרת רפאל. זהו טיל עם מצלמות וידאו, היודע להתביית על מטרה - גם אם זו נעה. התמוז, הנחשב למתקדם ביותר מבין טילי הספייק, מסוגל ליירט מטרות שנמצאות במרחק של 25-20 ק"מ. לפי פרסומים בתקשורת, צה"ל השתמש בטיל זה כ-200 פעם במהלך המערכה הנוכחית. עד לפני שלוש שנים היה התמוז, שעלותו 150 אלף דולר, אחד מאמצעי הלחימה הסודיים ביותר בצה"ל, אך שהוא נכנס לשימוש כבר בשנות ה-80 כטיל נגד טנקים. בעת הצגת הטיל לתקשורת ב-2011 נחשף כי נעשה בו שימוש גם במלחמת לבנון השנייה - לא בלחימה נגד טנקים אלא לפגיעה במבנים ובאנשים.

יירוט של מערכת כיפת ברזל בשמי תל אביב, בשבת
דודו בכר

במאי 2013 השתמשו בו כוחות צה"ל כדי לירות לעבר מטרה בסוריה, לאחר שאש נורתה ממנה. באופן תמוה, בהודעת דובר צה"ל פורסם שבפעולה זו נעשה שימוש בתמוז, וכן צורף המפרט הטכני שלו. במהלך מבצע צוק איתן תיארו כלי התקשורת את יכולותיו של הטיל, ויש הטוענים כי חשיפתו נובעת מהמחשבה על היום שאחרי בשווקים בחו"ל. בניגוד לכיפת ברזל, הסיכוי לייצא את תמוז גבוה, בוודאי לאור ההצלחה של מכירת טילים אחרים ממשפחת הספייק למדינות שונות, כמו צ'ילה, פרו, הודו, קולומביה וברזיל.

"אפשר לשלב את התמוז גם במערכות ההגנה האווירית של מדינות", אומר גלזר. "יש מדינות, במיוחד במזרח הרחוק, שמערך ההגנה שלהן עדיין מבוסס על טילי ההוק הישנים. תמוז יכול לשמש ליירוט מטוסים מהאוויר. מבחינה זו, הלחימה האחרונה בהחלט מפנה תשומת לב לטיל הזה".

לדברי ברנס, "התמוז הוא כוכב הלחימה בגלל הדיוק שלו. נכון, הוא יקר, אבל האלטרנטיבה היא לפגוע במישהו שלא רוצים לפגוע בו. צבאות זרים שסבורים שיש סיכוי שייכנסו לעימות דומה לזה שישראל נכנסה אליו בעזה בהחלט מביאים זאת בחשבון".

ישראל היא אחת המעצמות המובילות בעולם בתחום ייצור מטוסים ללא טייס (מל"טים) ומכירתם, שנייה רק לארה"ב. לפי פרסומים של פרוסט אנד סאליבן, בשמונה השנים האחרונות מכרה ישראל מל"טים בהיקף של 4.6 מיליארד דולר. לפחות עשר חברות פועלות בתחום, הבולטות שבהן הן התעשייה האווירית ואלביט.

על פי פרסומים זרים, צה"ל השתמש בצוק איתן במל"טים כדי להפציץ מטרות מהאוויר, ולא רק לצורכי איסוף מודיעין כפי שמקובל לחשוב בישראל. בצוק איתן נהפך למבצעי בפעם הראשונה מל"ט מסוג הרמס 900 של אלביט, שמסוגל לשאת עד 300 ק"ג ולצלוח גם תנאי מזג אוויר קשים. לפי הערכות, המלחמה הנוכחית זירזה את הפיכתו למבצעי. במקביל נעשה שימוש במערכה זו במל"ט של אלביט מסוג הרמס 450, שנחשב למל"ט המרכזי של צה"ל בפעילות הביטחון השוטף והלחימה בטרור, ומזל"ט מסוג סקיילארק המופעל בשטח על ידי גדודים של צה"ל.

טנק מרכבה ועליו מערכת "מעיל רוח"
רפא"ל

אם מביאים בחשבון לא רק את כלי הטיס הבלתי מאוישים אלא גם את המערכות המלוות אותם, הרי שישראל היא היצואנית הגדולה ביותר בתחום. כלים בלתי מאוישים פועלים לא רק באוויר, אלא גם בים וביבשה, כפי שהדגים המבצע האחרון. בין היתר, צה"ל עשה שימוש בכלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ), שיש בו משטח בגודל של מטר על מטר לערך, שאפשר להעמיס עליו ציוד במשקל טון, ואותו מייצרות אלביט והתעשייה האווירית. הכלי מופעל על ידי הלוחמים בשטח, בעיקר יחידות מיוחדות. מלבד העמסת ציוד, אפשר להיעזר בו כדי לפנות פצועים.

צה"ל הכניס למנהרות ברצועת עזה כלי רכב זעירים, למעשה רובוטים, שגם אספו מודיעין. עבודתם של הרובוטים האלה נחשפה בסרטונים שפירסם דובר צה"ל. להערכת ברנס, כל סוגי הכלים הבלתי מאוישים - באוויר, בים וביבשה - יקבלו כעת תשומת לב רבה יותר. "כשישראלים משווקים מערכות סופר מתקדמות, משהו שנראה עתידני, הרבה צבאות בעולם אומרים לעצמם: למה אני צריך את זה, מה הסיכוי שתרחיש כזה יתממש? כשקורים בשטח דברים הממחישים את הצורך, זה מסייע למאמצי השיווק".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם