רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עונת החווסים הגיעה: הם חובבי ממון, אספני תארי כבוד ומגיעים על חשבונכם

איך קשור הבונוס שקיבל יעקב פרי לבונוס שקיבל פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הדסה לשעבר? איך קשורה קריסת הדסה לחובות הענק של חברות בשליטת עידן עופר, ואיך זה שבכל צומת נתקלים באנשי בנק לאומי? ■ הכירו את החווס: קצת חזיר, קצת טווס

441תגובות

הַחַוָּס הַאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי הַמָצוּי, הכלאה של חזיר וטווס, הוא חיה חדשה יחסית בכלכלה הישראלית. הוא החל להופיע בסביבה זו עת ישראל נפתחה לשווקים זרים, והממשלה החלה לקדם הפרטות וכאשר חיה אחרת החלה לקנן בארצנו: הטייקונים. למעשה, החווסים הובאו לישראל על ידי הטייקונים באמצע שנות ה–90, אחרי שהוקסמו מיעילותם. הם בני לוויה נאמנים, מסתגלים בקלות לכל תנאי, קלים לאימון ומעניקים אהבה רבה לבעליהם - בתנאי שהם מקבלים ארוחות דשנות ובזמן. החווס הוא חובב גדול של ממון ואספן ידוע של תארי כבוד, ולמענם הוא מוכן להוציא לפועל את משאלות הלב של בעליו - ואלה לרוב מגיעות על חשבון חיה נפוצה יותר: האדם הפשוט.

חווס
עמוס בידרמן

בתקופה האחרונה קיבלנו כמה תזכורות לנזק שהחווסים עלולים לגרום, או שאינם מתאמצים למנוע. משום שבהיותם חיות נאמנות וצייתניות, החווסים לא מצייצים כאשר הספינה שבה הפליגו טובעת. הם פשוט מחפשים לעצמם מקום יבש ונוח, שם יוכלו להמשיך לזלול בשקט. לרוב יאשימו החווסים את כל מי שסביבם: המנכ"לים, המשבר בענף, הרגולטורים, הפוליטקאים, ובעצם מי לא. לפעמים הם צודקים. בכישלונות הרי יש רבים שצריכים לתת את הדין. מצד שני, החווסים הם חולייה חשובה בשרשרת המזון ויש להם אחריות עצומה על כל מה שמתנהל מסביבם. למעשה, לולא קינונם של החווסים בארצנו השיטה הרעה כולה היתה משתנה. גם בין החווסים אפשר לזהות כאלה שתרמו לא מעט לציבוריות הישראלית, ולעתים הם אף עמדו בחזית מאבק ציבורי כלשהו. אבל בסופו של דבר הם משרתים שיטה בעייתית שמנתבת כספים בהיקף עצום מהכיס הציבורי לכיס הפרטי של מעטים.

הַחַוָּס הוּא עַל פִּי רֹב זְכָרִי וְצִבְעו לָבָן. הוא חי בלהקות, אם כי את ארוחותיו הוא נוהג לקבל באופן פרטי. באורח פלא מצליח החווס (אולי בדומה לקוקיה) לדגור בו זמנית בכמה קנים במקביל. החוקרים עדיין מתקשים לפענח כיצד זה קורה. אחת ההשערות גורסת ששעה אחת של החווס שווה לשתי שעות של האדם הפשוט, מה שמאפשר להם ליהנות מהרבה יותר שעות ביממה. מצד שני, נראה ששיטת הקינון הזאת לא כל כך יעילה: לעתים קרובות הביצים שמטילים החווסים הן פגומות. החווסים אינם זהים.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

קחו למשל את השר יעקב פרי, שעלה באחרונה לכותרות בזכות הבונוס שהוא מבקש לעצמו מבנק מזרחי טפחות, שבו שימש כיו"ר ב–60% משרה (כלל מספר 1 בחווסות: לעולם אל תתחייב ל–100% משרה. עדיף 70%, 80%, אפילו 90%. יתפסו אותך מקבל שכר במקום אחר? אין בעיה. זה נספר מתוך ה–10% הפנויים). אמנם המפלגה שלו, יש עתיד, רצה בבחירות על הטיקט של מעמד הביניים הנרמס, אבל פרי, כמו יתר החווסים, רחוק מלהיות מעמד ביניים. הבונוס מצטרף לחבילה של כ–22 מיליון שקל (במונחי עלות שכר) שקיבל מהבנק בתקופת כהונתו ב–2003–2012.

סמי עופר ויעקב פרי
מוטי קמחי

בדיוק בשבוע שבו נודע על הבונוס תקף ראש מפלגתו יאיר לפיד את תוכניות התגמול בבנק לאומי, והודיע כי יתנגד לשכר של עד כ–7 מיליון שקל למנכ"לית הבנק רקפת רוסק עמינח ועד 6 מיליון שקל ליו"ר הבנק דוד ברודט (זכרו את שם החווס הזה, תיכף נגיע גם אליו). "אני בעד תגמול למנהלים מצטיינים ובעד בונוסים שיתמרצו הצלחה, אבל במקרה של לאומי צריך להגיד לבכירי הבנק - הגזמתם", אמר לפיד.

חוץ מכותרת יפה, זה לא עזר לו הרבה. המדינה, שמחזיקה כ–6% ממניות הבנק, התנגדה, אבל טייקונים כמו שלמה אליהו, אלפרד אקירוב ויצחק תשובה שמחזיקים במניות לאומי הצביעו בעד. הם הרי מכירים היטב את נפש החווסים שלהם, ויודעים איך לשמור על נאמנותם. וממילא הם לא משלמים להם את רוב הבונוס ישירות מכיסם - אלא דרך החברות הציבוריות, כלומר מהכיס שלנו.

כמו חווסים רבים אחרים, גם פרי לא תמיד הצטיין ברגישות גבוהה במיוחד למי שאינם בני מינו, ובעיקר לאדם הפשוט. כך, למשל, סירב בעבר לקיצוץ בשכרו כיו"ר מגל, יצרנית גדרות ביטחון, שנקלעה לקשיים (50 אלף שקל לחודש ל–50% משרה, במקביל למשרה בבנק כמובן). הטענה שלו היתה אז כי "אינו יכול לפתוח את חוזה הגירושים שלו מחדש". יתר עובדי החברה - שאינם חווסים - נאלצו לספוג קיצוץ של כ–10% בשכרם. חוסר רגישות כזה הפגין גם ביום ההולדת ה–70 שלו בשבוע שעבר, שהיווה חגיגה לתצפיתני החווסים - פשוט כולם היו שם.

מלבד מגל, עמד פרי ב–15 השנים האחרונות בראשן של חברות נוספות שקרסו או שמצבן הידרדר. הוא היה גם יו"ר לידקום שקרסה, יו"ר בי קונטקט שקרסה, יו"ר קרן מור גרופ נדל"ן שהפסידה כסף רב וחבר דירקטוריון במרקסטון, קרן שהפגינה ביצועים גרועים למשקיעים בה. כל זה לא הפריע לו לגרוף שכר של עשרות רבות של מיליוני שקלים בעשור האחרון.

עמ' 35 אהרון פוגל
מוטי קמחי

אבל בואו נחזור רגע לתפקידו של פרי כיו"ר הבנק. כמו החווס הטיפוסי, גם פרי הצליח לשמש במקביל לכך בעוד המון תפקידים - ספרנו לפחות 22 כאלה בחמש שנים. האם זה מעיד על כך שמילא בהצלחה את תפקידו כיו"ר הבנק? לא בטוח. פרי נודע במערכת הבנקאית, כפי שהעידו גורמים במערכת - אפילו בבנק שלו - כמי שלא נוהג להתווכח עם המנכ"ל אלי יונס, אף שתפקידו הוא לפקח על החלטות ההנהלה ולדאוג לטובת החברה. הפיקוח על הבנקים בראשותו של דודו זקן אף קבע, בדו"ח שפירסם בתחילת 2013, כי לא בטוח שדירקטוריון מזרחי טפחות דאג לטובת החברה, וכי למצב זה אחראי בין היתר גם יו"ר הדירקטוריון. "החלטתם של הדירקטורים אף מעוררת ספק אם פעלו לטובת החברה, כנדרש על פי חוק החברות... תפקידו של יו"ר הדירקטוריון הינו לדאוג לתפקודו התקין והיעיל של הדירקטוריון... יו"ר הדירקטוריון לא ביצע האמור לעיל", כתב זקן בדו"ח.

בניגוד ליו"ר המפלגה שלו, שלפחות דיבר על כך, פרי מעולם לא הביע דעה בעד הגבלת שכר הבכירים. ההפך. "רוצים אנשים מוצלחים? צריך לתגמל אותם", הוא אמר. "אנחנו כלכלה מודרנית ומצליחה, והגבלת שכר בחקיקה היא סוציאליזם מיושן". נאמן לעמדה הזאת, אישר פרי ביושבו כיו"ר מזרחי טפחות שכר שיא שמעולם לא נראה כמותו בענף הבנקאות בישראל למנכ"ל יונס. יונס שנחשב למנהל מוצלח שהוביל את הבנק להישגים עזב את הבנק ב–2013 עם חבילת שכר, מענקים ואופציות (במונחי עלות) של רבע מיליארד שקל - סכום השווה לשכר שנתי של יותר מ–1,000 עובדים במערכת הבנקאית (נכון ל–2012). בשנה האחרונה לתפקיד, עלות שכרו של יונס שאושרה על ידי פרי היתה 1.5 מיליון שקל בחודש - כמעט פי שלושה מהשכר של מנכ"לית לאומי רוסק עמינח, זה שכעת נראה ללפיד מוגזם.

המפקח על הבנקים מתח ביקורת גם על חווס אחר - יו"ר בנק לאומי לשעבר איתן רף. ב–2010 טען הפיקוח על הבנקים בראשות רוני חזקיהו, כי קיים חוסר איזון בין הדירקטוריון של רף להנהלת בנק לאומי. אם לתרגם את המלים המעודנות האלה לסגנון חופשי, כפי שעשו גורמים במערכת הבנקאית, הרי שברור שגם רף איפשר למנכ"לית גליה מאור יד חופשית מדי, ולמעשה לא פיקח עליה כראוי, דבר שגבה מהבנק מחיר. למרות זאת תוגמל רף בנדיבות: מצנח זהב של 5 מיליון שקל, שהצטרף לחבילת שכר של עשרות רבות של מיליוני שקלים ב–14 שנה. ב–2005–2010, למשל, הוא גרף לכיסו כ–30 מיליון שקל (במונחי עלות שכר). עם זאת שכרם של בכירי בנק לאומי נמוך יחסית בהשוואה לשאר החווסים במערכת הבנקאית.

בְּסַךְ הַכֹּל הַחַוָּס הוּא חַיָּה נְעִימַת הֲלִיכוֹת, שיוצרת רושם של אופי נחמד ונעים. ואם צריך, תמיד יש יחצ"ן/דובר/מקורב שיידע לעשות את העבודה ולתקן. בשל כך היא אהובה לא רק על הטייקונים, אלא גם על האדם הפשוט. לעד יחייך החווס אל השומר בכניסה לבניין או אל המזכירה - והחיוך יהיה שובה לב כל כך עד שאלה ישכחו את הנזק הכספי שגרם להם. מכיוון שכך, החווס גם קנה לו שם של מי שמגייס בקלות כסף ציבורי. הטייקונים יעשו שימוש במזגו הנוח והנעים לבריות ביישוב פנימי של סכסוכים, והחווס ישמש חותמת גומי שלהם לפינוק עצמם ופינוק הבכירים שלהם.

פרי, שהובא לבנק בגלל סיבה אחת שלא קשורה כלל לידע בפיננסים - תיווך בין משפחת ורטהיים למשפחת עופר, בעלי השליטה בבנק - לא היה היחיד שסבר ששכרו של יונס לגיטימי וראוי. לצדו ישב בדירקטוריון הבנק איש העסקים יוסי רוזן, נציגם הוותיק בעסקים של האחים עופר, בעלי החברה לישראל. לא רק שרוזן ישב בדירקטוריון, אלא שבחלק מהשנים הוא גם ישב בוועדת התגמול, והיה אחראי בין היתר לשכרו הגבוה של יונס.

אם השם נשמע לכם מוכר, זה משום שזהו אותו רוזן שעלה לכותרות בשבועות האחרונים, כשהתברר כי כאשר עמד בראשות דירקטוריון בית החולים הדסה ב–2010–2011 אישר בונוס של 1.8 מיליון שקל למנכ"ל שלצדו - פרופ' שלמה מור יוסף, כיום מנכ"ל הביטוח הלאומי. כפי שנחשף באחרונה, התנהלות בית החולים באותן שנים לא עצרה את ההדרדרות מה שהביא לבסוף לקריסתו. זה לא הפריע לרוזן לכתוב: "פרופ' מור יוסף היקר, אני שמח להודיעך כי הוחלט פה אחד להעניק לך בונוס עבור פעילותך. שלך, יוסי רוזן, יו"ר הדירקטוריון של הדסה".

והנה לכם אנקדוטה מעניינת נוספת: גם פרי, יו"ר הדירקטוריון במזרחי טפחות, וגם רוזן הדירקטור, אישרו שניהם בונוס של 1.3 מיליון שקל ליוסי ניצני, סמנכ"ל הבנק שפרש ב–2007. כעבור שנה נהפך ניצני ליו"ר הדסה, וכעבור שנתיים הוחלף על ידי... יוסי רוזן.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

הַחַוָּס לֹא תָּמִיד מַצְלִיחַ להוביל את החברות שבראשן הוא עומד להצלחות כלכליות מרשימות. ובכל זאת, הוא לעולם ישתכר היטב.

דני דנקנר ושרי אריסון
מוטי קמחי

מאז 1998 מלווה רוזן, 75, את משפחת עופר - תחילה את סמי האב, ובהמשך את יורשו עידן - בכל אשר ילכו. זאת במקביל לכהונתו במזרחי טפחות וגם בהדסה. כיו"ר בז"ן ישב בין היתר בראש ועדת האסטרטגיה, שלא מנעה מבז"ן לאבד 3 מיליארד שקל משוויה מרגע שהגיעה לבורסה ועד לעזיבתו. בשלוש השנים האחרונות צברה בז"ן הפסדים של 1.5 מיליארד שקל והיא נאלצה להגיע להסדר חוב של 3.5 מיליארד שקל עם הבנקים, ובראשם לאומי והפועלים.

רוזן שימש גם דירקטור בצים, חברה שניהולה בשנים האחרונות הוביל לכשל גדול, והיום היא אחראית למה שהוגדר כתספורת הגדולה אי פעם במשק. ואם לא די בכך, האסטרטג הגדול רוזן לא השמיע קול ענות חלושה כדירקטור בחברת הנדל"ן חבס, שגם היא קרסה ברעש גדול לפני כשנה. אם נוסעים קצת אחורה בזמן ל–2004, אפשר להזכר בחלקו של רוזן שהיו יו"ר רשת קלאבמרקט שקרסה (רוזן החזיק גם ב–10% מהמניות). משלל תפקידיו השונים ב–15 השנים האחרונות בחברה לישראל השתכר רוזן יותר מ–70 מיליון שקל במונחי עלות שכר: כ–17 מיליון שקל מתפקידו כיו"ר בזן ועוד כ–50 מיליון שקל מתפקידו כמנכ"ל החברה לישראל ב–1998–2004. הבונוס שאישר רוזן למנכ"ל הדסה לא היה אירוע חד־פעמי: כיו"ר בזן המפסידה הוא התעלם מהתרחבות ההפסדים ואיפשר את עלות שכרו של המנכ"ל פיני בוכריס (חווס בפוטנציה) שהגיעה ל–8.2 מיליון שקל.

אבל סדרת הכישלונות של רוזן לא מנעה ממשפחת עופר למנות אותו ליו"ר זכיינית ערוץ 2 רשת. רוזן גם התמקם בתפקיד יו"ר מכון האנרגיה - תפקיד שעיקרו ייצוגי, ללא תוכן של ממש מלבד כבוד. אחד הדברים הבולטים שעשה בתפקיד היה לצאת בתקשורת נגד העלאת המסוי לחברות הדלק (כלל מספר 2 בחווסות: הכישלון הוא יתום, ואם הוא לא, אז הוא של הממשלה או הרגולטור).

אחד התפקידים של החווסים הוא לשמש שכפ"ץ ו/או שופר עבור הטייקונים שלהם. הם מופיעים בכנסים, מתראיינים בתקשורת ומתייצבים בוועדות בכנסת כאשר בעיה בוערת עולה לכותרות. פעמים הם משמשים שליחים של רצון טוב לשיחות שכנוע עם רגולטורים ופוליטיקאים במטרה להיטיב עם טייקוניהם. לכן חווס משובח במיוחד הוא זה שנשלף היישר ממסדרונות משרד האוצר, שם לא אוכלים טוב אך מייצרים תשתית הכרות וקשרים לשניים־שלושה עשורים של חווסות מצויה.

בשבוע שעבר, למשל, שמענו את אהרון פוגל, יו"ר אי.די.בי הטרי, יוצא נגד חוק הריכוזיות: "ראש הממשלה ושר האוצר צריכים לעצור את המחדל הענק שקוראים לו חוק הריכוזיות", אמר פוגל בקריאה שמנוגדת לקביעות רוב מוסדות הפיקוח והמומחים החיצוניים: כיום כבר הכל מודים שהריכוזיות הגבוהה מדי בישראל פוגעת בתחרות, ומבינים שהמבנה הרב־שכבתי של פירמידות כמו אי.די.בי הביא לכך שהטייקונים עשקו את הציבור ופעלו נגד האינטרסים שלו.

לא יהיה מופרך להניח כי קריאה זו של פוגל לא היתה רק על דעתו של פוגל - אלא גם על דעת הבוסים החדשים שלו, מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין, שמינו אותו ליו"ר. אלשטיין ובן משה מעדיפים לשמור על המבנה של אי.די.בי, שמועיל להם ולא לציבור. כך עשה גם בעל השליטה הקודם בקבוצה, נוחי דנקנר. פוגל, שהיה בעבר מנכ"ל האוצר, הוא רק השליח. אבל על השליחות הזו הוא יתוגמל היטב עם שכר של 3 מיליון שקל בשנה, וזאת אחרי שצבר שכר של עשרות מיליוני שקלים ב–13 השנים שבהן שימש יו"ר חברת הביטוח מגדל, שבה לאומי החזיקה נתח מהמניות עד לאחרונה (ב–2008–2012, למשל, הגיעה עלות שכרו לכ–18 מיליון שקל). מגדל היא אחת החברות שמנהלות הכי הרבה כספי ציבור במשק - 170 מיליארד שקל. לאומי, שהחזיק עד לאחרונה בנתח ממניות מגדל, הצביע בעד מענק הפרישה של פוגל מתפקיד היו"ר.

עמ' 32, יוסי רוזן
אייל טואג

הַחַוָּס הַמָצוּי נִמְשַׁךְ לְכַמָּה אֲזוֹרֵי קִנּוּן מֻבְהָקִים ומתקבץ עם יתר בני מינו באזורים אלה, שהם עשירים מאוד במשאבים ודלילים מעט בחמצן. כאמור, את שנותיו הראשונות הוא מעביר לעתים קרובות במשרד האוצר, ולאחר שהגיע לגיל בגרות הוא נוטה להימצא בבנקים ובפירמידות ענק. מבין אלה, סביבת המחיה המועדפת עליו היא הבנקים פועלים, מזרחי טפחות ולאומי, וכן בקרבת האחזקות הריאליות הגדולות של לאומי ־פרטנר, מגדל, פז והחברה לישראל. אפשר לאתר נוכחות מוגברת של החווסים גם בסביבת בית החולים הדסה. מעת לעת מתרחשת תופעה מעניינת בקרב להקות החווסים, כשהם מחליפים זה עם זה את אזורי הקינון שלהם כמו במשחק כיסאות מוזיקליים.

פעמים רבות, כשהם בתחילת הקריירה שלהם בשירות האוצר, החווסים הצעירים נחשבים דווקא מוצלחים במיוחד. אלא שהם משנים את תפישת העולם שלהם כשהם פורשים ממשרותיהם הציבוריות ועוברים לעבוד עם בעלי ההון (כלל מספר 3 בחווסות: דברים שרואים מכאן, לא רואים משווייץ). לא רק פוגל, גם דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי הנוכחי, שימש בעבר כממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, ואיתן רף שימש החשב הכללי באוצר. לפעמים האגרסיביות שמגלים החווסים הצעירים לטובת הציבור בשנותיהם הראשונות נותנת להם לגיטימציה כל כך גדולה שמאפשרת להם להצדיק את הפעולות שפוגעות בציבור בהמשך. (כלל מספר 4 בחווסות: כשמותחים ביקורת על תפקודך, הזכר מיד מה עשית לטובת המדינה, או כמה שנים לבשת מדי צה"ל).

מבט על רשימות הדירקטורים בבית החולים הדסה במשך השנים מגלה ממצא מפתיע: מיטב המוחות הבנקאיים של ישראל נתנו כתף בהבאת בית החולים הזה אל פי תהום, ולא הצליחו לנהל את חובותיו, שתפחו לכדי מאות מיליוני שקלים. חוץ מרוזן אפשר להזכיר את רף, שכיהן כדירקטור בהדסה בין השנים
2008–2010 בזמן ששימש יו"ר בנק לאומי, ואת דוד ברודט, ששימש יו"ר הדסה ב–2000–2008 וב–2010 כבר החליף את רף בלאומי. בין ברודט לבין רוזן כיהן כיו"ר הדסה יוסי ניצני, סמנכ"ל לשעבר במזרחי טפחות (שכזכור, רוזן ופרי אישרו לו מענק של 1.3 מיליון שקל).

ברודט גם היה דירקטור בחברה לישראל 
ב–2009–2010, וכשהחליף את רף בתפקיד, רף עבר להיות דירקטור - נחשו איפה - בחברה לישראל. כן, כמו שוודאי שמתם לב משפחת עופר היא חובבת חווסים ידועה. רוזן שימש דירקטור במזרחי טפחות עד 2009, במקביל להיותו יו"ר בזן, וישב בדירקטריון החברה לישראל בין 2009 ל–2010 יחד עם ברודט. חוץ מהם יאיר סרוסי ואירית איזקסון, דירקטורית בבנק הפועלים ויו"ר ישראכרט, כיהנו כדירקטורים בחברה לישראל. כיסאות מוזיקליים, כבר אמרנו?

גם פוגל כיהן כיו"ר הדסה באמצע שנות ה–90, ובשנים האחרונות היה דירקטור בהדסית, חברת המחקר והפיתוח של הדסה. בדירקטוריון של פוגל בהדסה ישב באמצע שנות ה–90 גם ויקטור מדינה, שכיהן אז כמנכ"ל בנק מזרחי. אי אפשר להפנות אצבע מאשימה דווקא כלפי פוגל או מדינה בקשר לקריסת הדסה - שכן החובות בבית החולים תפחו בשנים האחרונות - אבל אפשר להבין כי הדסה הוא מקום קינון פופולרי עבור החווס.

העובדה שהבנקים, ובעיקר הגדולים שבהם, הם המממנים של החברות הגדולות במשק, יוצרת בליל אינטרסים אחד גדול שקשה מאוד להתירו, והסלט הזה של שמות וחברות עלול לייצר לא מעט ניגודי עניינים.

אבל הַחַוָּס לֹא חוֹשֵׁשׁ מִנִּגּוּדֵי עִנְיָנִים, והם אצלו עניין שבשגרה. עם זאת, הוא נוהג להכחיש את קיומם ולטעון כי נבחר לתפקידו אך ורק בשל כישוריו. אם ניגוד האינטרסים חריף במיוחד, הוא יודע ליצור תחושת אשם אצל השואלים ולענות: "המשק הישראלי קטן, אתם רוצים שאהיה מובטל? צריך להתפרנס ממשהו".

עוד חובב חווסים ידוע הוא אילן בן דב, ובהתאם לנטייתם הטבעית לנאמנות, גם החווסים חובבים אותו. כשבן דב רכש את השליטה בפרטנר ב–2009, הוא ביקש למנות ליו"ר הדירקטוריון שלה את מי אם לא - פרי. פרי עבד אז כיו"ר מזרחי טפחות ב–60% משרה ושימש כדירקטור בעוד כ–13 חברות, אבל זה לא אומר שהוא דחה את ההצעה. אלא שזו טורפדה בעקבות ביקורת ציבורית קשה על ניגודי עניינים אפשריים, שכן מזרחי טפחות העניק לבן דב חלק מהאשראי לרכישת פרטנר וגם השקיע בה. חלפה תקופה ובן דב ביקש למנות לתפקיד את פוגל, יו"ר מגדל באותה העת. מגדל השקיעה גם היא בפרטנר, אך לא עניין פעוט כזה ימנע מפוגל להגיד "כן". מה שטירפד בסופו של דבר את המינוי היתה ביקורת ציבורית על כך שמגדל העניקה גם היא אשראי לבן דב לרכישת השליטה בפרטנר.

בנק הפועלים
מוטי מילרוד
עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

אחד המממנים הגדולים של עסקת פרטנר היה איתן רף ביושבו כיו"ר לאומי. רף, שכבר נתקל במוסר התשלומים המפוקפק של בן דב עם קריסת טאו תשואות, לא נרתע והחליט להיכנס כשותף לעסקה בפרטנר בהשקעה של כחצי מיליארד שקל, ולהעמיד לו הלוואה בהיקף של מאות מיליוני שקלים. אחרי שעזב את לאומי עבר רף לעבוד בחברת ג'רביניה של מאיר שמיר, בחברת אירונאוטיקס של אבי לאומי ובעסקי הנדל"ן של אלפרד אקירוב בחו"ל. אקירוב, שקיבל אשראי גדול, הוא גם בעל מניות בבנק. רף גם משמש כדירקטור בחברה לישראל שלאומי מחזיק במניותיה וכן באפריקה ישראל שלאומי החזיק במניותיה. פוגל ישב במקביל גם בפז וגם במגדל - שתיהן אחזקות ריאליות של בנק לאומי.

בחברה לישראל כיהנו כדירקטורים שני יושבי הראש הנוכחיים של הבנקים הגדולים בישראל. ברודט שהחליף את רף בלאומי לפני כשלוש שנים השתכר כבר כ–14 מיליון שקל. החל מ–2014, כפי שאישרה בשבוע שעבר האסיפה הכללית למרות התנגדות לפיד, הוא ירוויח עד כ–6 מיליון שקל מדי שנה. יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, 
שב–2009–2013 שילשל לכיסו כ–46 מיליון שקל במונחי עלות שכר (כולל הערכת השכר ל–2013). החל מ–2014 תגיע עלות שכרו עד לכ–14 מיליון שקל. האם זה שכר מוצדק? צריך להזכיר שלאומי ופועלים הם דואופול שמחזיקי בנתח של יותר מ–60% מענף הבנקאות הישראלי ואינו מתחרה כמעט על כיסו של הלקוח, שכן רווחיו ממנו מובטחים. מצד שני, המערכת הבנקאית בישראל סיפקה אשראי בהיקף עצום לטייקונים על חשבון משקי הבית.

הַחַוָּס חַי בִּלְהָקוֹת וְיֵשׁ לוֹ צֹרֶךְ עַז בִּקְשָׁרִים חֶבְרָתִיִּים. במקביל לכהונתו בדירקטוריונים רבים ככל האפשר, הוא מתהדר גם בתארי כבוד כמו חבר ועד מנהל במוסדות תרבות, קרנות ידידים ועמותות. אלה אמנם לא מתפיחים את כיסיו ולעתים אף מדובר בתרומה של ממש למוסד שאותו הוא מייצג, אבל כל זה מאפשר לחווס לקבל כרטיסי כניסה לאירועים שאליהם מוזמנים חווסים וגבירים נוספים: קונצרטים, ערבי התרמה, גאלות או מפגשים בביתו של חווס־על בסביון, שם יתמנגל כהלכה עם בני מינו וינשנש אמברוזיה ונקטר. זאת קרחנת החווסים, סוג הבילוי האהוב על החווס הארצישראלי המצוי, כל עוד הוא לא בטיסות טרנס־אטלנטיות.

הקיץ הוא עונה עמוסה במיוחד עבור החווסים, והם נוהגים לפזז בה בלי הפסקה. כשהחווס לא מבלה חופשת קיץ קלילה במיקונוס הוא נוהג לפקוד את חוות רונית. כך למשל בקיץ 2011 התרכזו באתר האירועים חווסים מכל חלקי הארץ, ובעיקר מהחלקים שמהם יצאו מצביעי יש עתיד, שם נערכו ברוב פאר והדר חתונותיהם של ילדי טייקונים ובני אלפיון אחרים. מחתונת בנו של ציון קינן עברו לחתונת בתו של נוחי דנקנר ומשם לחתונת בנה של שרי אריסון. החווסים יודעים היטב כי הצ'ק שיפקידו בכניסה עשוי לחזור אליהם בריבית דריבית.

והנה מדגם עמותות קצר. יעקב פרי שימש בין היתר כיו"ר בית התפוצות, יו"ר עמותת ידידי שיבא, יו"ר ההנהלה הציבורית של מרכז רבין, חבר הנהלה בתזמורת הסימפונית ירושלים, יו"ר הקרן לעידוד קולנוע ישראלי איכותי, יו"ר ההנהלה באקדמיה למוזיקה על שם רובין, יו"ר מבצע התרמה הקש בדלת למלחמה בסרטן - וזאת רשימה חלקית בלבד. יוסי רוזן הוא יו"ר איל"ן, חבר ועד מנהל בפרויקט חלון ליום המחר (שמוזג לתוך פרויקט מחשב לכל ילד), והיה אחראי על זרוע התרומות של החברה לישראל. ברודט שימש במשך השנים כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר הוועד המנהל של קרן ירושלים, יו"ר חבר הנאמנים של מכון פאלק למחקר כלכלי, חבר הוועד המנהל של תיאטרון הקאמרי, חבר מועצת המנהלים של משכנות שאננים, חבר הוועד המנהל של מכון ירושלים לחקר ישראל, גם זו רשימה חלקית בלבד. רף היה חבר בוועדת הקרנות של האוניברסיטה העברית בירושלים, דירקטור בקרן ירושלים ויו"ר הוועד המנהל של בית הספר לקולנוע על שם סם שפיגל בירושלים. סרוסי שימש בין היתר חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, חבר הוועדה המייעצת של מרכז קיסריה ויו"ר עמותת פועלים בקהילה.

זַן נָדִיר יוֹתֵר, שאפשר לאתר בעיקר בחברות בשליטתה של שרי אריסון, הטייקונית היחידה בישראל, הוא החווסה. היא נושאת כמעט את כל המאפיינים של החווס המצוי, אך לרוב אינה מעשנת סיגרים.

אירית איזקסון היא דירקטורית בבנק הפועלים, חלק מהדואופול פועלומי, שמכביד על משקי הבית. עד לאחרונה היא היתה יו"ר דירקטוריון ישראכרט - חברת כרטיסי האשראי של בנק הפועלים שפועלת בשוק שאינו תחרותי מספיק ולעתים מעניקה אשראי בריבית של שוק אפור. איזקסון גרפה לכיסה 20 מיליון שקל בארבע השנים בתפקידה בישראכרט, בזמן שמחליפה שמעון גל, מנהל החטיבה העסקית בבנק, מכהן בתפקיד ללא תשלום נוסף. איזקסון גם ישבה בדירקטוריון החברה לישראל וכן באי.די.בי פיתוח - וזאת בזמן שבנק הפועלים, שבדירקטוריון שלו ישבה, העניק לדנקנר (ולאי.די.בי) אשראי של מיליארד שקל. בדומה לדירקטורים אחרים באי.די.בי היתה גם איזקסון חותמת גומי על החלטותיו של בעל הבית נוחי דנקנר, בדיוק כשם שיחד עם הדירקטורים בבנק הפועלים שימשה חותמת גומי החלטותיו של היו"ר דני דנקנר, דבר שאף זכה לביקורת של המפקח על הבנקים. דנקנר הורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, בן דודו נוחי דנקנר חשוד בפלילים.

חווסה מוכרת נוספת היא עו"ד פנינה דבורין, מחותנתו של החווס יעקב פרי. דבורין היתה דירקטורית בחברת נטוויז'ן שבשליטת אי.די.בי, עד שנזכרה שבעלה שותף לעסקיו של נוחי דנקנר. היא היתה דירקטורית גם בבנק הפועלים ובשורת חברות נוספות.

השמות שהועלו בכתבה זו הם של חווסים שעלו במדגם שבוצע בלאומי, בחברה לישראל ובהדסה, אבל הכלכלה הישראלית מלאה בחווסים. רבים מהם אפשר היה למצוא בשנים האחרונות בקבוצת אי.די.בי שבראשה עמד נוחי דנקנר. חווסים אלה מילאו את רצון בעל השליטה בלי ביקורת על ההחלטות הכושלות והפזיזות שקיבל על חשבון כספי ציבור.

רבים מהם הגיעו מרשות ניירות ערך, עוד בית קינון לחווסים. כך למשל אריה מינטקביץ', שלפני שהיה יו"ר אלרון ויו"ר גזית גלוב שימש יו"ר בנק דיסקונט שהלווה 100 מיליון שקל לדנקנר ולא הצליח לגבות בחזרה, ושימש עוד קודם לכן יו"ר רשות ניירות ערך. גם איל סולגניק ושוני אלבק נהפכו מבכירים ברשות למנהלים בקבוצת אי.די.בי. סוג דירקטורים נוסף הוא בעלי הרקע הביטחוני, כמו דן חלוץ וגבי אשכנזי, הרמטכ"לים לשעבר, ועוד אי אלו אלופים.

תצפיתן חווסים, מומחה וכלכלן ידוע, מתאר כך את הנזק העקיף שלו גורמים החווסים למערכת האקולוגית שבתוכה הם פועלים: "המשכורות הגבוהות בבנקים הן דבר נוראי מבחינת החברה הישראלית. זה מייצר אליטות שלא מייצרות או מוסיפות שום ערך, רק מנהלות הרבה כסף, וזו לא סיבה לשכר כל כך גבוה. זה הורס את החברה, כי זה מייצר ערכים של שחיתות כלכלית. אנשים צעירים מבינים שכדאי להם לעשות דבר אחד - לנהל כסף של אחרים, כי בתור מנהל כספים אתה גוזר מיליונים. למה שמנהלי כספים יקבלו מיליונים? האם הם הצמיחו כסף חדש? הכסף הגיע מאתנו. אם המפקח על הבנקים, שכל האחריות ליציבות במערכת הבנקאית יושבת על כתפיו, יכול להסתפק במאות אלפי שקלים בשנה, מדוע שהבנקאים ייקחו יותר? אם ייתנו להם פחות - הם לא יבואו?".

"את רוצה שלא נשתמש בקשרים שלנו ופשוט נשב בים?"

איתן רף אמר בתגובה: "אנחנו חיים במדינה קטנה. אני לא מבין את הפואנטה. אחרי שהייתי יו"ר בנק לאומי, מה אתם רוצים, שארד מהארץ ולא אעשה שום דבר? את רוצה שלא נשתמש בקשרים שלנו, בכישרונות שלנו, ופשוט נשב בים?"

איך אתה מסביר את זה שכל כך הרבה בנקאים - וכאלה הקשורים במיוחד לשני בנקים, לאומי ומזרחי טפחות - יושבים בדירקטוריון הדסה ולא מונעים את תפיחת הגירעון שלו?

"הלכתי לעזור בהתנדבות להדסה. עזרתי כמה שאני יכול ועזבתי לפני ארבע שנים, כשהרגשתי שאיני אפקטיבי. אז מה יוצא מזה? אני גם מתנדב וגם מותקף, אז למה שאעשה את זה שוב? הכתבות האלה גורמות לכך שאף אחד לא ירצה להתנדב יותר. אגב, כשעזבתי את הדסה הגירעון היה קטן יותר ועשינו תוכניות הבראה. אבל היו הרבה בעיות בהדסה".

הובלת השקעה של הבנק בפרטנר ביחד עם אילן בן דב, על אף שלבן דב היה כבר אז מוניטין רע מאוד של מי שלא מחזיר חובות. הבנק בראשותך ובראשות גליה מאור נתן אשראי של מיליארדים לטייקונים, ובהם נוחי דנקנר, שאינם עומדים בהחזר החובות. למה?

"צריך להסתכל על מאזן כולל בין הצלחות לחוסר הצלחה, וכשאני עושה מאזן כולל אני רואה מאזן מאוד מצליח. באתי לבנק לאומי, שהיה מספר שתיים בשוק, ועזבתי אותו כמספר אחת. ההשקעות הריאליות בבנק לאומי היו מהפך כשגליה מאור ואני היינו שם".

שכר בכירי המערכת הבנקאית לא מוגזם בעיניך?

"השכר שלי היה אולי הכי נמוך במערכת הבנקאית. היום יש את אנטרופי (חברה המייעצת למשקיעים כיצד להצביע באסיפות בעד או נגד אישור השכר, ש"ש וד"ל), אז או שמנסים שיטה ונותנים לה צ'אנס או שלא. אני בכל מקרה נגד חקיקה שתקים מגבלות על שכר הבנקאים".

הבונוס שיעקב פרי דרש לעצמו היה במקום?

"לא, אני לא רוצה להיכנס לזה. אני לא מתמצא בזה ולא רוצה להתייחס לזה".

יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, בחר לא להתייחס לדברים.

יוסי רוזן סירב להגיב.

מטעמו של יעקב פרי נמסר: ״הכתבה מלאה ברצף מטריד של אי־דיוקים וחציי אמיתות. אחרי יותר מ–30 שנים בשירות הביטחון הוביל פרי חברות וארגונים להישגים חסרי תקדים. חלק נרחב מהתפקידים שלקח על עצמו היו בהתנדבות ובאהבה גדולה, אם זו קרן הקולנוע הישראלית, ידידי בית החולים תל השומר, בית התפוצות, המועצה למען חיילי המילואים ועוד. מדובר בניסיון להשחיר ולהסית נגדו תוך התעלמות מכל הישג אחר, כלשהו, בחייו".

מבנק הפועלים ומאירית איזקסון נמסר: "איננו מגיבים לרכילויות מרושעות ומגונות. האמור כאן אינו נכון, ולפי חוות דעת היועץ המשפטי מהווה עילה לתביעת לשון הרע. בין היתר נדגיש, שגברת איזקסון לא השתתפה בשום דיון של הבנק שעניינו קבוצת אי.די.בי או נוחי דנקנר".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם