מה קורה מאחורי הקלעים של ערוץ 1? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הראשון בבידור

מה קורה מאחורי הקלעים של ערוץ 1?

חדשות מפתיעות, דרמות מרתקות, קומדיות מטורפות וריאליטי עם מאבקי הדחה - לא משעמם בערוץ 1 ■ לידיעת חברי ועדת לנדס שתקבע את עתידו


45תגובות

הדרמה: המכתב שמנע בזבוז של 700 מיליון שקל

צריך היה תסריטאי טוב כדי לכתוב את העלילה הפתלתלה ברשות השידור לאורך השנים. אבל אחד מרגעי השיא היה ללא ספק במכתב אחד ששיגר המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט, לשרי האוצר והתקשורת ביוני 2013. המכתב הזה, שבו הזהיר ליכט מפני התנהלות רשות השידור והסכנה שבהזרמת כספים אליה, נתן אור ירוק לגלעד ארדן ויאיר לפיד לבטל את הסכם הרפורמה ברשות.

הסכם הרפורמה, שהתגבש במשך שנים ארוכות ונחתם עם ועדי העובדים והאוצר עם כניסתו של ארדן לתפקיד, היה אמור בעיקר לשפר את מצבה הפיננסי של רשות השידור. אבל חלקים שלמים ברפורמה שנגעו לייעול השידור הציבורי - למשל הקמה של חטיבת חדשות אחת לטלוויזיה ולרדיו - או לגמישות של ההנהלה מול העובדים, נמחקו מהרפורמה בלחץ העובדים.

רם לנדס גלעד ארדן
עופר וקנין

ליכט ביצע צעד חריג והזהיר מפני הרפורמה בלי שהיו לו סימוכין ממשיים מחקירות מבקר המדינה או המשטרה, אך גם הוא הבין כי במצב זה לא ניתן להוציא לדרך רפורמה שאמורה היתה לעלות לאזרחים יותר מ-700 מיליון שקל. ארדן, בתמיכת לפיד, הבין כי הרפורמה הזו היא מימונית בלבד, ותשאיר את כל העיוותים ברשות השידור על כנם. לכן הוא הקים ועדה חדשה בראשות המפיק רם לנדס שאמורה להגיש מסקנות עד סוף פברואר, לאחר דחייה של חודשיים. ההמלצה המסתמנת של הוועדה היא לבצע ברשות, בטלוויזיה וגם ברדיו, מהלך של סגירת המבנה הנוכחי של הרשות ופתיחתה מחדש במבנה יעיל ואיכותי יותר.

העובדים, שאמורים ליהנות מפנסיה משופרת ותנאים נוחים אחרי הרפורמה, ממשיכים להילחם למען יישומה בבג"ץ. גם כוחות פוליטיים לא מעטים פועלים כדי לסכל את כוונותיו של ארדן לבצע שינויים מרחיקי לכת ברשות. השאלה הגדולה היא מה תהיה עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא. בינתיים הוא נתן אור ירוק לארדן, בין השאר משום שבלשכתו הבינו שהתנהלות הרשות רק גורמת לו נזק. אבל האם נתניהו ייתן גיבוי למהלך אגרסיבי יותר? ימים יגידו.

הריאליטי: שלב ההדחה

המרכיב המרכזי בז'אנר הריאליטי הפופולרי כל כך הוא שלב ההדחה. הקהל שמסמס מהבית, או השופטים בתחרות, חורצים גורלות ושולחים הביתה בבושת פנים את המועמדים בזה אחר זה. גם ברשות השידור שלאחר ביטול הרפורמה נמצאים כעת בשלב ההדחה - או מנסים להגיע אליו. זה התחיל באוקטובר עם חמישה חברי מליאה שהתפטרו מתפקידם לאחר שדרשו משר התקשורת, גלעד ארדן, להדיח גם את המנכ"ל יוני בן מנחם וגם את היו"ר אמיר גילת.

בינתיים היו"ר והמנכ"ל, שבעבר שיתפו פעולה, נקלעו לקרב אדיר ביניהם - ואף אחד לא לוקח שבויים. זה התחיל עם גילת, שמבקר כיום בחריפות את ההנהלה, ויזם יחד עם שבעה חברי מליאה נוספים מכתב הקורא לשר התקשורת להדיח את המנכ"ל בטענה ל"קשיים ניהוליים חמורים". כתגובת נגד ניסו בשבועות האחרונים חמשת חברי הוועד המנהל ברשות, יחד עם כמה חברי מליאה נוספים, להדיח דווקא את היו"ר - בטענה להתנהלות פסולה, שקרים והתערבות בעבודת ההנהלה. המאבק האחרון היה סביב ועדת איתור שנייה שהקים היו"ר בגיבוי המליאה, שבחרה באילן דה פריס למנהל ערוץ 1. ההנהלה עדיין מתנגדת למינוי זה ולא מאפשרת את כניסתו לתפקיד.

בשלב זה לא נראה שמישהו מהצדדים יצליח להדיח את יריבו. מהלך כזה דורש את התערבות ארדן, והוא לא מעוניין להיכנס לביצה הזאת, אלא להמתין למסקנות ועדת לנדס ולבצע רפורמה ברשות. אלא שהמאבקים הפנימיים ברשות גורמים לשיתוק בפעילות בתחומים רבים, כמו גיבוש תקציב 2014, העלאת תוכניות חדשות ויציאה לדרך להפקות חדשות.

האקטואליה: פופוליטיקה מאחורי הקלעים

מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם והיו"ר אמיר גילת
דודו בכר

המאבק בין הצדדים לא נובע מיחסים אישיים רעועים כאלה או אחרים. המבנה המעוות של רשות השידור, מנגנון הפיקוח הפנימי, המינויים הפוליטיים ושיטת ה"מקורביזם" הם אלה שיגרמו לכל מי שנכנס לביצה העכורה הזאת להיקלע למאבקי כוח - ולא לעסוק בתפקיד השידור הציבורי. זה קרה בעבר עם מנכ"לים ויו"ר קודמים ברשות, ויישאר כך גם בעתיד אם לא יחול שינוי ממשי במבנה הרשות.

אחד הגורמים המרכזיים לעיוותים האלה הוא המעורבות הפוליטית שהיתה לאורך השנים ברשות השידור. מאז ייסודה הרשות היתה כלי שרת של השלטון להעביר את מסריו, וזה נמשך עד לתקופת נתניהו. באינספור דוגמאות נראה היה בבירור כיצד אנשי רשות השידור משפיעים על התכנים במטרה להחניף לשלטון - והמקרה הבולט ביותר היה הניסיון להצר את צעדיה של העיתונאית קרן נויבך.

השליטה הפוליטית ברשות השידור לא מגיעה רק באמצעים עקיפים: היא ישירה לחלוטין. הממשלה היא זו שממנה את בכירי רשות השידור ואת חברי המליאה. בעבר נעשו ניסיונות לגבש הצעות חוק שייצרו נתק בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי ברשות, אך אלה לא קודמו. הפוליטיקאים המשיכו למנות את אנשי שלומם לתפקידים הבכירים ברשות, וזו המשיכה להסתאב בשחיתות ובכשלים ניהוליים. כעת כבר ברור שכל הסדר עתידי של רשות השידור צריך לכלול גם כללים ברורים כיצד לבצע את החציצה הדרושה בין הפוליטיקאים - שתמיד יחפשו סיקור חיובי ואוהב - לבין המערכת העיתונאית של הרשות.

התוכנית הכלכלית: מרוויחים הרבה יותר

הפגנה נגד רשות השידור
מילרוד מוטי

מגישי תוכניות כלכליות בטלוויזיה אוהבים לתת לצופים מידע שיסייע להם לחסוך בהוצאות או להרוויח יותר מהשקעות. עובדי רשות השידור זקוקים פחות לעצות האלה: הם "המחוברים" של ענף התקשורת.

לפי דו"ח השכר במגזר הציבורי, השכר הממוצע ברשות השידור הגיע ב-2012 ל-18,208 שקל בחודש. עובדי השידור הציבורי, בעיקר המהנדסים והטכנאים המאוגדים, מרוויחים הרבה יותר מהממוצע במגזר הציבורי, שהגיע ב-2012 ל-14,109 אלף שקל בחודש, והרבה יותר מעובדי המגזר הפרטי.

מבנה השכר של עובדי רשות השידור מעוות ובעייתי. שכר הבסיס, שממנו נגזרות ההפרשות הסוציאליות, הוא נמוך, ואילו מרכיב מרכזי בשכר מתבסס על שעות נוספות, לעתים הרבה יותר ממספר השעות האפשרי ביממה - אם כמובן העובד מקורב לאנשים הנכונים. בשנים האחרונות הרשות חורגת שוב ושוב בעשרות מיליוני שקלים ממכסת השעות הנוספות המותרת לה, למרות אזהרות האוצר.

הבעיה היא לא רק בשכר העובדים, אלא במספרם. כמה עובדים מועסקים ברשות? אף אחד לא באמת יודע. אפילו בוועדת לנדס הציגו אנשי הרשות מספרים סותרים. ההערכות הן שכיום מועסקים ברשות כ-1,800 עובדים, שמספרם אמור היה לרדת ל-1,300 עובדים אם הרפורמה המקורית היתה מיושמת. כל גורמי המקצוע סבורים כי אין צורך במספר גבוה כל כך של עובדים.

הרפורמה שאמורה היתה לצאת לדרך ברשות השידור נועדה להביא לפרישה של כ-700 עובדים ולהסדיר את מבנה השכר. בפועל, הרפורמה היתה מעגנת את פערי השכר הגבוהים בין העיתונאים והעובדים המחוברים של רשות השידור, שניזונים מאגרה ציבורית, לבין שאר העובדים בכלי התקשורת במגזר הפרטי. רשות שידור חדשה אמורה לפעול על בסיס היגיון בכל הקשור להיקף כוח האדם ולהוצאות השכר של עובדי הרשות.

החדשות: יותר כסף, הרבה פחות צופים

בניין רשות השידור
יעל אנגלהרט

פעם זו היתה מדורת השבט. כל עם ישראל היה נצמד למסכים וצופה בערב במהדורת "מבט". אבל כיום, המהדורה הזו הפכה כמעט ללא רלוונטית. בכל ערב נתון ב-2013 צפו בחדשות ערוץ 2 כ-620 אלף איש, ובחדשות ערוץ 10 צפו 233 אלף צופים. וב"מבט"? רק 125 אלף צופים.

הפערים האלה היו מתקבלים על הדעת אם תקציב חטיבת החדשות של ערוץ 1 היה נמוך יחסית לחברות המסחריות. אלא שהמצב הפוך. תקציבי חברות החדשות של ערוצים 2 ו-10 מגיעים לכ-95 מיליון שקל, והאם אחראים לשעות שידור רבות - מהדורות ערב, תוכניות כלכליות, מהדורות מרכזיות ועוד.

בערוץ 1 תקציב חטיבת החדשות בלבד, כלומר רק העיתונאים והמפיקים (כולל ספורט), הגיע ב-2012 (התקציב האחרון שאושר) ל-95 מיליון שקל - לא כולל הוצאות שונות על צוותי הנדסה וטכנאים. התוכניות שמופקות על ידי חטיבת החדשות בימי חול הן נכון לעכשיו "מבט", "המוסף", התוכנית "היום בספורט" ועוד שני מבזקים קצרים - הרבה פחות ממספר ההפקות של חברות החדשות המסחריות.

גם עובדי מהדורות החדשות בערוצים המסחריים מרוויחים הרבה פחות מהעובדים הוותיקים ברשות השידור. אם בחברת חדשות מסחרית, לפי הערכות, השכר הממוצע הוא 13-15 אלף שקל בחודש, מדיווחי הרשות עולה כי הוצאות השכר לעובדי החדשות מגיעות לכמעט 25 אלף שקל לעובד.

אם תוכניותיו של שר התקשורת לעתיד השידור הציבורי אכן יבשילו, בשידור הציבורי העתידי יושם דגש נרחב על שידורי החדשות. הכוונות הן להקדיש משאבים מרכזיים, כ-200 מיליון שקל בשנה, רק לחטיבת חדשות, שאמורה לספק תחרות אמיתית לשידורי החדשות של הערוצים המסחריים שבשליטת בעלי ההון.

הפקת המקור: השוק הפסיד מיליארד שקל

אם סוגיית הפקות המקור היתה הופכת לסדרה בהפקת מקור, שם הסדרה היה "עוברים על החוק וממשיכים לצחוק". במשך כמעט עשור לא עמדה רשות השידור בחובותיה להשקיע כסף בהפקות מקור בישראל - כלומר להזרים כסף לשוק היצירה הישראלי. חובותיה להשקיע בהפקות מקור היו כ-180 מיליון שקל בשנה, אבל היא לא עמדה בדרישות החוק והוציאה עד 2010 כ-10 מיליון שקל בשנה, וב-2011 הסכום עלה ל-25 מיליון שקל. כלומר, כמיליארד שקל שהיו אמורים לזרום לשוק פשוט נשרפו ברשות השידור. במקום זאת, החובות הציבוריים האלה הועמסו במשך השנים על הערוצים המסחריים.

על אף שלא עמדה בהוראות החוק, בכל סוף שנה, שוב ושוב, זכתה הרשות למחיקת חובות מהשר הממונה. ב-2012 שונה החוק, במסגרת ההכנות לקראת יישום הרפורמה ברשות, והרשות זכתה להקלה זמנית, כך שהיא חייבת להשקיע כ-75 מיליון שקל בהפקות אלה.

ממסמכים שהגישה הרשות לבג"ץ, במסגרת עתירה שהגישו ארגוני היוצרים, עלה כי הרשות אמורה לעמוד במחויבויות אלה (הרשות אמורה לדווח ב-15 בינואר על 2013). אלא שגם לגבי הכסף שהוזרם עלו טענות חריפות שלפיהן הרשות הזרימה מיליוני שקלים להפקות חסרות ערך ציבורי, כמו תוכניות אירוח, או שבחרה להזרים סכומים אדירים למפיקים מקורבים. סוגיית ההשקעה בהפקות מקור נבדקת כיום על ידי מבקר המדינה, שכבר שיגר טיוטת ביקורת לגורמים הרלוונטיים ברשות - וחלקם הצטיידו כבר בעורכי דין כדי להתמודד עם גילויי המבקר.

בניין רשות השידור רוממה
יעל אנגלהרט

השידורים החוזרים: ועדה ועוד ועדה

אם תקישו 11 בשלט בחלק גדול משעות היום והערב, תגלו אינסוף שידורים חוזרים: תוכניות מוסיקה משנות ה–70, תוכניות אירוח ומה לא. השורה התחתונה היא שהטלוויזיה הציבורית אינה מצליחה לעמוד ביעדיה ולספק תכנים איכותיים, ובמקום זאת מסתמכת על שידורים חוזרים. לא לחינם שיעורי הצפייה בערוץ 1 מידרדרים עם השנים. גם תחנות הרדיו של קול ישראל, שנמצאות במצב טוב יותר ורושמות אחוזי האזנה גבוהים, מתנהלות בחוסר יעילות ובתקציבים גבוהים דרמטית מאלה של תחנות הרדיו הפרטיות.

השידורים החוזרים לא נמצאים רק במסך של ערוץ 1, אלא גם בהתנהלות הפנימית ברשות השידור. הזלזול בכספי ציבור והחשדות להתנהלות פסולה נמשכים כבר שנים, וועדות שונות קמו בזו אחר זו והציעו מענה, אבל הדרג הפוליטי העדיף שידור ציבורי חלש ותלותי.

בשנתיים האחרונות משהו השתנה. אולי זו המחאה החברתית, שהאירה את עיני הציבור וגרמה לו להבין שיש לו כוח להתמודד עם עיוותים שלטוניים; ואולי זו רק גביית האגרה האגרסיבית של הרשות השידור, שגרמה לעוינות רבה כלפי הגוף הבעייתי הזה. כעת לשר התקשורת יש הזדמנות חד פעמית לבצע שינוי מקיף ודרמטי בשידור הציבורי - לסגור את המערך הבזבזני והכושל שהסתאב במשך השנים, ולהקים שידור ציבורי חזק, המבוסס על שידורי חדשות עצמאיים ובלתי תלויים בפוליטיקאים או בבעלי הון ועל תוכן איכותי ומקורי שיגיע מתעשיית הטלוויזיה הפורחת. אם גלעד ארדן באמת רוצה לזכות בפופולריות שממנה נהנה השר הקודם, משה כחלון, הוא צריך בקדנציה שלו ללחוץ OFF על רשות השידור - ולבנות הכל מההתחלה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם