רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את האישה משדרות שחשפה את הפרשה המביכה בתולדות טויוטה

המתרגמת בטסי בנימינסון, אם לארבעה משדרות, היתה הבורג הכי קטן בחברת הרכב הגדולה בעולם, אבל דווקא היא מרדה וחשפה מסמכים שהעידו שטויוטה טייחה את מחדל הבטיחות שהביא למשבר הגדול בתולדותיה ■ עכשיו היא נחשפת בעצמה, ומספרת איך אזרה אומץ לעשות את זה

255תגובות

אם תשאלו את בטסי בנימינסון מדוע נהפכה לחושפת שחיתויות, כשהיא מסכנת את הקריירה שלה, את מצבה הכלכלי ואת ילדיה, היא תתקשה למצוא תשובה שתספק אותה לחלוטין. בנימינסון, 57, אם לארבעה משדרות ומתרגמת במקצועה, שבשלוש השנים האחרונות מנהלת מלחמה בטויוטה טויוטה NY נתונים גרפים עבור טויוטה NY שער שינוי לאתר Finance  , יצרנית הרכב הגדולה בעולם, לא לגמרי בטוחה מדוע עשתה את זה לעצמה. היא לא יודעת מה גרם לה להתעלם מהעצות של עורכי דינה ולהדליף אלפי מסמכים סודיים שהועברו אליה על ידי טויוטה ושחושפים, לדבריה, את אשמתה של החברה במותם של נהגים, כתוצאה מהאצה פתאומית במכוניותיה של החברה. אבל היא יודעת שזה קשור לביולנט ואנני זאל.

ביולנט ואנני זאל היו זוג גמלאים מקליפורניה שחגגו 46 שנות נישואים מאושרים. יום אחד, בתחילת 2007, הם החליטו לפנק את עצמם ולצאת לסיבוב ולארוחת צהריים. זמן קצר לפני כן הם החליטו לעבור מביתם בבייקרספילד, קליפורניה, קרוב יותר לסנטה ברברה, שם התגוררו בנם, אשתו והנכד החדש שלהם, ובאותו יום הם נסעו לאורך חוף פיזמו, כשעה וחצי מאזור מגוריהם החדש, לפני שהחליטו לעצור לאכול. המסעדה שבחרו, לרוע מזלם, שכנה על קצהו של צוק בגובה 30 מטר מעל האוקיאנוס השקט.

הורידו את האפליקציה החדשה של TheMarker לאנדרואיד

כשהגיעו למגרש החנייה, ששכן ליד המסעדה, הכל נראה כרגיל. ביולנט החנה את הטויוטה קאמרי שלהם (דגם 2005) והשניים ישבו בה לשנייה, כשהם מתפעלים מיופיו של האוקיאנוס מולם. אבל לא היה להם הרבה זמן ליהנות מהנוף: תוך רגעים השתבש משהו במכונית, שהחלה להאיץ לפתע. ביולנט, מהנדס לשעבר, ניסה לבלום, אבל לא הצליח: המכונית יצאה משליטה והאיצה על דעת עצמה יותר ויותר מהר. תוך שניות מצאו השניים את עצמם באוויר, בגובה 30 מטר, מתרסקים היישר אל תוך הסלעים והים שמתחת. ביולנט הצליח לשרוד את התאונה הקשה. רעייתו, לעומת זאת, נהרגה במקום.

חכמון חזקיה בינימינסון
תומר אפלבאום

המקרה של בני הזוג זאל לא עשה יותר מדי כותרות בזמן אמת. התאונה נחשבה לאירוע מבודד, ולמרות טענתו של ביולנט שתקלה במכונית היתה אחראית לתאונה, טויוטה טענה שהוא דרך בטעות על דוושת הגז במקום על הבלמים, כפי שטענה גם במקרים אחרים שבהם התלוננו נהגים על האצה פתאומית. ביולנט, לעומת זאת, התעקש שהוא דרך בחוזקה על דוושת הבלם.

בתחילת 2010, שלוש שנים לאחר התאונה שהרסה את חייהם, חזר המקרה של זוג הפנסיונרים הקליפורנים לכותרות, לאחר שהתברר שאלפי בעלי מכוניות של טויוטה דיווחו על האצה פתאומית של המכונית, או - אם איתרע מזלם - נהרגו בתאונה בגלל האצה פתאומית. כזה היה המקרה המפורסם של מארק סיילור, שבאוגוסט 2009 נהג במכונית לקסוס ES350 שהתנגשה ברכב שטח ליד סן דייגו לאחר שדוושת התאוצה שלה נתקעה והבלמים לא עבדו. ״אנחנו נמצאים במכונית לקסוס ודוושת התאוצה שלנו תקועה, אנחנו בצרות, אין לנו בלמים״, אמר סיילור בשיחת הטלפון למוקד שירותי החירום, לפני שהבין שאיש לא יכול לעזור לו וייעץ לבני משפחתו להתחיל להתפלל. התפילות לא עזרו לסיילור או לאשתו, בתו בת ה–13 וגיסו, שהיו אתו במכונית ונהרגו אתו בהתנגשות.

בניגוד למקרה של בני הזוג זאל, שלא פגע בתדמיתה של טויוטה, הטרגדיה של סיילור ומשפחתו דווקא פגעה בטויוטה קשות. היא הובילה למה שהתברר לאחר מכן כאסון יחסי הציבור הגדול בתולדות החברה, אסון שעד היום לא יצאה ממנו לגמרי. בעקבות התרבות הדיווחים על מקרי מוות שנגרמו כתוצאה מהאצה פתאומית של מכוניות שייצרה טויוטה, נאלצה יצרנית הרכב הגדולה בעולם להחזיר יותר מ–8 מיליון מכוניות - יותר ממספר המכוניות שמכרה בכל 2009. המניה נפלה, עלויות התיקונים הוערכו במיליארדים, ותדמיתה של טויוטה כיצרנית של מכוניות בטוחות ואמינות, שהחלה להישחק עוד לפני פרוץ השערורייה, ספגה מהלומה קטלנית. הרגולטורים בארה״ב, שהואשמו בכך שהרשו למצב כזה להתרחש, פתחו בחקירות נגד טויוטה. ממשלות אחרות נכנסו לתמונה גם הן. ובכל העולם, מיליוני נהגים של כלי רכב מתוצרת טויוטה הביאו את הטויוטות שלהם לתיקון או ניסו להיפטר מהן, ומהר.

אבל לאחר זמן מה, כפי שקורה לרוב בשערוריות כאלה, העניין הציבורי דעך. טויוטה התאוששה - רק החודש היא הודיעה שנהפכה ליצרנית הרכב הראשונה בהיסטוריה שייצרה יותר מ–10 מיליון כלי רכב בשנה - והתפנתה לטפל בתביעות האזרחיות ובחקירות הממשלתיות שנפתחו בעקבות שערוריית ההאצה. אלפי מסמכים, מיילים ומכתבים הועברו באותה תקופה, אמצע־סוף 2010 ותחילת 2011, בין מטה החברה ביפן לבין המשרדים ובתי המשפט בארה״ב: התכתבויות בין בכירי החברה, מיילים בין מחלקת ההנדסה למחלקת יחסי הציבור, מזכרים פנימיים ועוד. רוב המסמכים היו ביפנית. מישהו היה צריך לתרגם אותם. לרוע מזלה של טויוטה, המישהו הזה היה בנימינסון.

בנימינסון (Benjaminson) התגוררה באותה תקופה במושב ליד שדרות והועסקה על ידי סוכנות תרגום, שבעצמה הועסקה על ידי משרד עורכי דין ניו־יורקי שייצג את טויוטה. היא מצאה את עצמה מתרגמת ועורכת אלפי מסמכים פנימיים של החברה, רובם מסווגים. לפני כן חתמה על הסכם סודיות מחמיר, שנועד לוודא שהחומר שהיא נחשפת אליו נותר לעיניה בלבד.

טויוטה קאמרי
טויוטה

לכאורה, לא היה פה משהו מיוחד: משרדי עורכי דין הוציאו עבודות תרגום למיקור חוץ כל הזמן, ובנימינסון היתה מתרגמת מבוקשת, עם ניסיון של יותר מ–30 שנה. היתה לה הבנה עמוקה של השפה היפנית, והיא היתה יסודית: במהלך הקריירה שלה כמתרגמת היא תירגמה את מסמכיה של כמעט כל חברה גדולה ביפן - מיצובישי, פוג׳יטסו, ניסאן וגם טויוטה. המסמכים של טויוטה לא היו אמורים להציב בפניה בעיה מקצועית, וודאי לא שאלות מוסריות.

״אבל הפעם זה היה שונה״, מספרת בנימינסון בראיון ל–Markerweek, שמונה חודשים לאחר שנחשפה לראשונה כחושפת השחיתויות שהדליפה אלפי מסמכים סודיים של טויוטה הקשורים לתופעת ההאצה הפתאומית. ״היינו צוות של מתרגמים, ומאחר שהייתי הכי מנוסה הופקדתי על עריכת המסמכים. אז יצא לי לראות אלפי מסמכים. ולאט לאט, התחלתי לראות את הדפוס: אלפי נהגים שאומרים ׳המכונית שלי האיצה פתאום׳, והרבה מסמכים של אנשי יחסי הציבור של טויוטה, שאומרים דבר אחר לחלוטין: ׳המכוניות שלנו בטוחות׳״. בעבודה היא נחשפה גם לאלפי תלונות של נהגים שהתלוננו לטויוטה על המכוניות שלהם שהאיצו ללא שליטתם. אחד מהם היה ביולנט זאל, שאיבד את אשתו בדרך לארוחת הצהריים. ״הנקודות התחילו להתחבר, ולא יכולתי לחזור אחורה״, היא אומרת.

המסמכים המשפטיים שבנימינסון התבקשה לתרגם היו קשורים לרוב לכסף: צד א׳ חשב שצד ב׳ חייב לו כסף, או להפך. דברים שגרתיים. כעת, לראשונה בקריירה שלה, היא נחשפה לפן של העולם התאגידי שמעטים בלבד נחשפו אליו: המתח שבין הבהלה הפנים־ארגונית וארשת הפנים הרגועה, היחצ״נית, ששידרה טויוטה באותה תקופה סוערת. וברקע — סיפוריהם של הקורבנות. המסמכים שעברו דרכה, היא טוענת בתוקף, הוכיחו מעל לכל ספק את מה שטויוטה הכחישה באותם ימים (וגם היום) בצורה תקיפה: שהיה פגם במערכת השליטה האלקטרונית שלה, ושהחברה ידעה על כך אך הסתירה זאת מהציבור. ״גיליתי שהסיפור שסופר לציבור היה אחר לגמרי ממה שהמהנדסים של טויוטה ואנשי היח״צ של החברה סיפרו בינם לבין עצמם״, היא טוענת.

האצה פתאומית אינה בעיה בלעדית לטויוטה: חברות אחרות, כמו ג׳נרל מוטורס ופורד NY פורד נתונים גרפים עבור NY פורד שער שינוי לאתר Finance  , התמודדו אתה בעבר. מדובר באירוע נדיר, אבל כשמדובר במכונית גם אירוע נדיר הוא סיבה לדאגה, מאחר שהוא עלול להוביל למוות. שורש המחלוקת בין טויוטה לבין בנימינסון ואחרים הוא שלטענת טויוטה, הבעיה שהובילה להאצה הפתאומית במכוניותיה אינה אלקטרונית, אלא מכנית, ונעוצה בשטיחוני רצפה מקולקלים או בטעויות של הנהגים. בנימינסון, לעומת זאת, טוענת שטויוטה ידעה שהפגם במכוניות שלה הוא כנראה אלקטרוני והסתירה זאת, כשהיא מסכנת בכך את חיי הנהגים.

בנימינסון נשאבה אל תוך השערורייה סביב טויוטה, שבאותם ימים כבר החלה לדעוך. היא החלה לנצל את הלילות הארוכים, שבהם תירגמה וערכה את התרגומים שנשלחו אליה, כדי לנסות לחבר את הנקודות שמצאה לתמונה שלמה. היא יצרה קשר עם מומחי בטיחות מובילים, והתייעצה עמם. הספקות, היא אומרת, אכלו אותה מבפנים. בזמנה הפנוי היא החלה לקרוא יותר ויותר על השערורייה סביב טויוטה. היא נתקלה בסיפורו של זאל ובסיפורים דומים אחרים שזיעזעו אותה לחלוטין. היא החלה להשתכנע שיש כאן הונאה שיטתית, שטויוטה ידעה על הפגמים במערכת שלה והסתירה זאת מחשש שיפגעו בתדמית שלה וטייחה את הדו״חות שהצביעו על הליקויים כשהיא מסכנת את חייהם של נהגים נוספים.

״אדם יוצא לארוחת צהריים עם אשתו. הם מחנים את המכונית ופתאום הם עפים מעל צוק היישר לתוך האוקיאנוס. אתה חייב להיות סוציופת מוחלט כדי לומר ׳זאת לא הבעיה שלי׳״, היא אומרת. לבסוף, היא קיבלה החלטה: היא תדליף את המסמכים. כשהיא מתעלמת מהעצות של עורכי דינה, היא החלה לשלוח מסמכים מפלילים לעיתונאים, כשהיא מסבירה להם בדיוק מה המשמעות של מה שהם קוראים ומסמנת עבורם פסקאות רלוונטיות. היא החלה ליצור קשר עם הקורבנות ולסייע להם. היא נהפכה לחושפת שחיתויות.

בשלוש השנים האחרונות, מסע הצלב שלה נגד טויוטה מילא את חייה של בנימינסון. היא החלה לאסוף בקנאות עוד ועוד מסמכים, לתרגם אותם ולהדליף אותם לתקשורת. היא החליפה צד ועברה לתרגם מסמכים של נהגים וקורבנות שתבעו את טויוטה. את כל זה היא עשתה רוב הזמן הזה בחשאי, באנונימיות, כשהיא לא נחשפת בעצמה לציבור, אף שבטויוטה - היא אומרת - ידעו מהיכן ההדלפה הגיעה. ״ברגע שהמסמך הראשון הודלף הם ידעו שזאת אני, ואני והסוכנות פוטרנו״, היא אומרת.

DETROIT AUTO SHOW
בלומברג

אם תשאלו את בנימינסון מה גרם לה לסכן את הקריירה שלה ואת המצב הכלכלי ושל משפחתה כדי לפתוח במלחמה נגד תאגיד ענק עם הכנסות שנתיות של יותר מ–200 מיליארד דולר, היא לא בטוחה לגמרי כיצד לענות. ״זאת שאלה מסובכת", היא אומרת. "אדם בודד, שחייו נהרסו ומשפחתו נהרגה — כשהוא מנסה לקבל צדק מתאגיד כזה גדול זה כמעט בלתי אפשרי. הרגשתי אמפתיה אינסופית לקורבנות. כשאתה נתקל במקרים כאלה, ויש לך מידע שיכול לעזור לאנשים, אתה נמצא על פרשת דרכים: אתה יכול להשאיר את הרגשות שלך בחוץ ולהישאר בורג במכונה המשפטית, סתם עוד חלק מהמכונה. או שאתה יכול לעשות מה שעשיתי, שזה לבגוד במכונה. ואני בגדתי במכונה. בגדתי בה כי הבנתי שהמכונה קצת שבורה, ושאם לא אעשה דבר, עוד אנשים ימותו וזה יהיה על המצפון שלי.

"זה עלה לי המון באופן אישי. אני מרוויחה היום חצי ממה שהרווחתי לפני שהתחלתי להדליף את המסמכים. הפסדתי שני לקוחות גדולים, אחד כשהתחלתי להדליף ועוד אחד כשחשפתי את זהותי״. למזלה, האינטרנט שוב נחלץ לעזרתה, הפעם באמצעות שירות תרגומים מקוון שבו היא עובדת. ״יש שירות תרגומים שבו השם של המתרגם הוא לא שם, אלא מספר. זה מאפשר לי להיות אנונימית. אז יש לי כל מיני לקוחות ככה. מיקרוסופט, גוגל, אפילו ספקים של טויוטה. הם לא יודעים מי אני, ואני יכולה להתפרנס. כל סוכנות טובה שאפנה אליה לא תעסיק אותי עכשיו. זה המחיר שאני משלמת, אבל זה בסדר. אם לא הייתי עושה את זה, מה היה קורה? הייתי עובדת עוד 10–20 שנים ומתה. ככה לפחות יש משהו שעשיתי בחיים שלי שאולי תהיה לו השפעה חיובית על אנשים אחרים״.

הצצה להתנהלות 
הפנימית בחברה

“אם נמשיך לספר כל כך הרבה שקרים, מישהו בטוח ילך לכלא. אני לא יכול לתמוך בזה״ (כריס טינטו, סגן נשיא לעניינים רגולטוריים בחטיבה הצפון אמריקאית של טויוטה, לבכירים אחרים בחברה, ינואר 2010. הדברים מצוטטים באחד מאלפי המסמכים שבנימינסון חשפה)

במבט ראשון קשה לדמיין את בנימינסון, שנולדה בארה"ב וגרה כיום בשדרות, כחושפת שחיתויות. היא נראית שגרתית לגמרי, לבושה בבגדים שמזכירים את לבושן של נשים דתיות (״אני דתייה, בערך״, היא אומרת), ומדברת לאט ובזהירות, כשהיא שוקלת כל מלה. איך הגיעה מתרגמת אמריקאית־ישראלית לתרגום מיפנית? ״בשנות ה–20 שלי״, היא מספרת, "נסעתי ליפן כדי ללמוד באוניברסיטה לאמנות בטוקיו. למדתי את השפה, למדתי קליגרפיה, קראטה, את כל התרבות. זה היה בשנות ה–70, זה היה המרד שלי. בסוף חייתי ביפן במשך ארבע שנים. היפנית שלי היתה די טובה, ונהפכתי מיד למתרגמת מבוקשת. קיבלתי המון עבודה, שעד היום לא הפסיקה".

שנות ה–2000 היו טובות במיוחד ובמקביל גם רעות במיוחד לחברות היפניות. מצד אחד, חברות כמו טויוטה התרחבו בקצב מהיר וחדרו ליותר שווקים. מצד שני, ככל שהן התרחבו כך גדלו גם צרותיהן המשפטיות. הביקוש למתרגמים שהיו בקיאים ביפנית ובמונחים משפטיים היה גדול מאי פעם, ובנימינסון נהנתה מכך. היא מעולם לא תיכננה להיות חושפת שחיתויות: באופן מקרי לחלוטין היא מצאה את עצמה בזמן ובמקום שבהם ניתנה לה הזדמנות לעשות מעשה.

כשמשבר ההאצה הפתאומית היכה בטויוטה, הוא תפס את החברה לאחר עשור של התרחבות אדירה, שלטענת אנליסטים (ובכירים בטויוטה עצמה) הוביל לכרסום בסטנדרט הייצור שלה ולפגיעה בתדמית הבטיחותית שלה, זו שמאז שנוסדה ב–1937 היתה המאפיין הבולט וסמלה של החברה. טויוטה, שב–2002 הדיחה את ג׳נרל מוטורס לראשונה ונהפכה ליצרנית הרכב הגדולה בעולם, בנתה מפעלים בארה״ב, בסין ובאירופה, השיקה עשרות דגמים חדשים והוזילה את עלויות הייצור שלה.

בדרך היו סימנים שהצביעו על בעיות גדולות יותר שעלולות לצוץ בהמשך - כבר בתחילת שנות ה–2000 נתקלו לקוחותיה של טויוטה בשורה של תקלות בכלי הרכב שלה, שהובילו אותה להורות על שורה ארוכה של מבצעי החזרה, וב–2006 הכריז המגזין המשפיע ״קונסיומר ריפורט״ על ״סדקים באמינותה של טויוטה״. אבל משבר ההאצה הפתאומית היה סיפור אחר לגמרי, ואף שהחברה התאוששה ממנו במהירות, במובנים רבים הוא לא עזב אותה עד היום.

אקיו טויודה
REUTERS

המסמכים שחשפה בנימינסון מספקים הצצה נדירה אל תוך האופן שבו התנהלה טויוטה במהלך המשבר הגדול בתולדותיה. בתמונה שנהפכה לזכורה ביותר מהאסון התדמיתי שעברה החברה עמד נשיא החברה, אקיו טויודה (נכדו של מייסד החברה), מול המוני עיתונאים, וקד קידה ארוכה של בושה בפניהם. טויודה, שבמשך שבועות לא הראה את פניו באותה תקופה למרות משבר האמון חסר התקדים שעברה החברה שלו, התנצל בפני הלקוחות והבטיח לעשות כל שביכולתו כדי לזכות מחדש באמונם. ״טויוטה״, הוא אמר, ״נהפכה לגדולה מדי והתרחקה מלקוחותיה״.

בשנים שעברו מאז המשבר, שגילח 20 מיליארד דולר משווי השוק שלה, עבדה טויוטה קשה כדי לשקם את תדמיתה. בדרך היא גם נהפכה לגדולה מאי פעם. אבל היא לא שיקמה לגמרי את התדמית הבטיחותית שלה: החודש פתח ה–NHTSA בחקירה בנוגע לתקלות במערכת הבלמים של הקאמרי ההיברידית של טויוטה, דגמי 2007 ו–2008, בעקבות תלונות שהגיעו מעשרות נהגים. במארס 2013 מתה אשה בת 58 בסקרמנטו לאחר שהקאמרי שלה (דגם 2009) האיצה וצללה לתוך נהר.

בסוף 2010, זמן קצר לאחר שיאה של שערוריית ההאצה הפתאומית בטויוטה, נמצאה טויוטה תחת חקירה של משרד המשפטים האמריקאי ורשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), וסבלה משורה של תביעות אזרחיות. עשרות אנשים נפגעו או נפצעו בעקבות האצה פתאומית של כלי הרכב שלהם, אבל הלחצים על החברה מצד הרגולטורים דווקא החלו להירגע. מינהל הבטיחות בדרכים של ארה"ב (NHTSA) ערך מחקר עצמאי, כשהוא מסתייע באנשי נאס״א, כדי לבדוק אם הסיבה להאצה הפתאומית היא אכן בעיה במערכת האלקטרונית של טויוטה, וקבע כי על פי הבדיקות המכוניות של טויוטה בטוחות.

לאחר שבנימינסון עברה על המסמכים שהועברו לה לתרגום, היא החלה להשתכנע שטויוטה לא אומרת את האמת. ההתכתבויות הפנימיות בין בכירי החברה, המהנדסים ואנשי היח״צ חשפו, היא טוענת, חברה בבהלה, שקיבלה תלונות על האצה פתאומית בכלי הרכב שלה כבר מ–2003 ולא עשתה דבר, ושניסתה לטייח את הדיווחים האלה בכל מחיר. אלפי המסמכים שלה כוללים דו״חות פנימיים של מהנדסי טויוטה, התכתבויות מתוחות במיוחד בין עובדי החטיבה האמריקאית לבין המטה הראשי של החברה ביפן, ואינספור שרטוטים, טבלאות ומונחים טכניים שרק מהנדסים מקצועיים יכולים לפענח. היו שם אלפי מסמכים פנימיים, המוקדמים שבהם מתחילת שנות ה–2000 והמאוחרים מסוף 2010, כמה חודשים אחרי השימועים הפומביים שבהם העידו בכירי טויוטה בפני הקונגרס.

בנימינסון החלה לראות את מה שהיא מתארת כתמונה השלמה: טויוטה לא היתה כנה, וידעה יותר ממה שהיא סיפרה. אבל בתחילה היו לה רק חששות לא מבוססים. היא היתה רק מתרגמת, לא מהנדסת אלקטרוניקה. לכן היא לקחה את החומרים למומחים, שלטענתה אישרו את טענותיה. ואז היא פנתה לעורכי דין.

עורכי הדין דור חזקיה ועמוס חכמון, בעלי משרד חזקיה־חכמון, ליוו את בנימינסון מהרגע הראשון. ״היו לנו חודש וחצי־חודשיים שבהם רק בדקנו אם אנחנו מאמינים לה והולכים אתה״, אומר חכמון. אחרי שהשתכנעו, השניים ניסו להניא אותה מלהדליף את המסמכים. ״אמרנו לה את האמת: שיש סכנה, שזה לא קל. הבהרנו לה את כל הדברים שהיא צריכה להיזהר מהם כדי לפעול״, אומר חזקיה. ״הראינו לה את חוזה הסודיות שהיא חתמה עליו ואמרנו לה שזאת תהיה בעיה, אבל היא אמרה ׳אם אני יכולה להציל אדם אחד בעתיד מפציעה או ממוות, אז זה שווה את זה׳״.

סמל טויוטה ולידו דגל ארה"ב
Bloomberg

״אני מניחה שזה שילוב של הטבע שלי ושל חלק מהחוויות שלי בחיים״, מסבירה בנימינסון את הסיבה לכך שהחליטה להתעלם מעצותיהם של עורכי דינה. ״בחיים הפרטיים שלי הרגשתי לא פעם קורבן של תאגידים ושל הממשלה. לא יותר מכל אדם אחר, אבל כשאתה אדם קטן מול ארגון גדול, הארגון מנצח. אלה החיים: האיש עם פנקס הצ׳קים תמיד מנצח. אני מניחה ששמתי לב לחוסר הכוח האישי שלי והבנתי שאני יכולה, אולי קצת, לשנות את מאזן הכוח בין אנשים רגילים לתאגידים״.

״יש כל מיני הגנות שהחוק נותן לחושפי שחיתויות, והיא לא נכנסת לאף קטגוריה״, אומר חכמון. ״היא לא עובדת במשרה ממשלתית - למדינות כמו ארה״ב וישראל יש חוקים שמגנים על חושפי שחיתויות ציבוריות - והיא לא עובדת בתפקידים מסוימים בחברות מסוימות. לכן היא לא זכאית לאותן הגנות שאלה זכאים להן. היא כמו עובד קבלן במובן הזה. היא לקחה על עצמה את כל הסיכון. הסברנו לה את זה הרבה פעמים״.

קשה להעריך את השפעת ההדלפה של בנימינסון, מאחר שבאופן רשמי, עורכי הדין של התובעים לא יכלו להשתמש במסמכים שבנימינסון חשפה בגלל שהודלפו. אך בזכות ההדלפה הם ידעו אילו מסמכים לבקש מטויוטה, שמחויבת לספק אותם, והיכן נמצאים סימני השאלה שניתן להעלות לדיון במשפט.

"איך מתרגמת יכולה להשמיע טענות על בטיחות?"

בנימינסון החליטה להתעלם מהעצות ולהדליף את המסמכים בכל זאת. זה לא אומר שהיא לא היתה אכולת דאגות. ״דאגתי שאני אתרושש, דאגתי שאצטרך לחיות כל חיי כפושטת רגל, דאגתי מכל דבר שאפשר לדמיין״, היא אומרת. ״חשבנו הרבה על מה שעלול לקרות״, אומר חכמון. ״עשינו את זה בהתחלה כמבצע חשאי מאוד מאוד. השתמשנו במחשבים מיוחדים, ללא חיבור לאינטרנט, דאגנו שיידעו את השם שלה בקונגרס ובתקשורת. כל מחשבה פרנואידית שאתה יכול לדמיין עברה לנו בראש״.

DETROIT AUTO SHOW
Bloomberg

אבל החששות הגרועים ביותר, ואפילו המתונים ביותר, לא התממשו. טויוטה פשוט לא הגיבה. היא לא תבעה את בנימינסון, אף שידעה מהיכן הגיעה ההדלפה. היא לא איימה עליה. החברה סירבה במשך יותר משנתיים להכיר בקיומה, וטענה שהתובעים הם שהדליפו את המסמכים. התקשורת היחידה בינה לבין החברה, אומרת בנימינסון, התרחשה כשהיא העלתה לפייסבוק קישורים לחלק מהמסמכים וטויוטה ביקשה מפייסבוק להסיר את המסמכים. באופן רשמי, התגובה של טויוטה להאשמות של בנימינסון היא שמדובר במתרגמת לא טובה שאינה מבינה בהנדסת אלקטרוניקה ובהנדסת רכב, ושההאשמות שלה חסרות בסיס.

גם לכתבה זו מסרה טויוטה העולמית תגובה דומה. “אנו מתקשים להבין איך מתרגמת ללא ניסיון באלקטרוניקה או מומחיות בהנדסת רכב מסוגלת להשמיע טענה אמינה בנוגע לבטיחות של מכוניות טויוטה, ודאי בנוגע לבטיחות של מערכת הבלמים האלקטרונית", מסרה החברה. "אנו מאמינים שחשיפת המסמכים האלה היא הפרה ברורה של מחויבותה של המתרגמת כלפי המעסיק שלה באותה תקופה וכלפי טויוטה. ערכי היסוד שלנו תמיד היו להגיע לרמות הגבוהות ביותר של בטיחות ואיכות ולהשתפר כל הזמן. המסמכים האלה, בני יותר משלוש שנים, מוצגים באופן מטעה ולא מדויק. מאז אותה תקופה כמה הערכות עצמאיות לא מצאו שום סיבה אלקטרונית להאצה במכוניות טויוטה״.

בתחילה, השיטה שבחרה בנימינסון היתה להעביר את כל אלפי המסמכים בבת אחת לעיתונאים. האסטרטגיה הזאת לא עבדה, כי לעיתונאים לא היתה יכולת לעבד כמות כזאת של מסמכים. אז היא התחילה להעביר אליהם מסמכים בודדים, שלדעתה הוכיחו את הטענות שלה. כיסוי תקשורתי של המסמכים שהעבירה החל להופיע במקומות כמו CNN והאפינגטון פוסט. אבל גם זה לא הספיק, והיא החליטה לפנות ישר לרגולטורים. היא טסה לארה״ב, כשהיא מלווה במומחי בטיחות שאישרו לדבריה את טענותיה, והעבירה את המסמכים שברשותה לאנשי הצוות של חברי קונגרס וסנאטורים. היא נפגשה עם הסנאטור הרפובליקני צ׳רלס גרסלי, ששלח בעקבות המסמכים שלה מכתב תקיף ל–NHTSA שבו הביע חשש שהבעיות האלקטרוניות במכוניות טויוטה לא טופלו.

בתוך כך, היא גם יצרה קשר עם המהנדסים בנאס״א שעבדו על הדו״ח שניקה את טויוטה מאשמה. ״אחד מהמומחים שהבאתי הכיר את האנשים בנאס״א שהיו מעורבים ולקח אותי״, היא מספרת. ״הם דיברו אתי בפתיחות, ואמרו לי שכל החקירה הזאת היתה בדיחה. שזה לא היה מדעי בכלל, שלא נתנו להם מסמכים, שרטוטים או חלקים מכלי רכב שהתקלקלו ועברו תאונות. הם אמרו שהם כן הצליחו למצוא בכוחות עצמם כמה דוושות וחלקים מכלי רכב שעברו תאונות, וכשהם בדקו אותם הם מצאו פגמים, אבל אז יום אחד הגיעו הרגולטורים, לקחו את הכל ואמרו ׳זה נגמר׳. הם אמרו לי יותר מפעם אחת כמה הם נבוכים להיות חלק מדבר כזה. חלקם אמרו לי שהם סירבו לחתום על הדו״ח״.

כדי לקבל ייעוץ ועידוד פנתה בנימינסון לכמה חושפי שחיתויות ידועים, בהם ג׳פרי וייגנד, הבכיר לשעבר בחברת הטבק בראון אנד וויליאמסון שבשנות ה–90 חשף את המניפולציות של תעשיית הטבק בתוכנית ״60 דקות״ וגולם בסרט ״המקור״ על ידי ראסל קרואו. ״אבל הוא היה מאוד לא נחמד אלי״, אומרת בנימינסון. אחרים, היא מספרת, היו יותר מעודדים. ״לפני כמה שבועות שוחתתי עם חושף שחיתויות ידוע, שנתן מאות ראיונות. הוא ביקש שלא אחשוף שדיברנו. והוא אמר לי שאמינות הטענות שלי תלויה בכך שאביא מומחים חיצוניים שיאשרו את הטענות שלי. זה עודד אותי מאוד, כי זה מה שעשיתי״.

REUTERS

בתחילת 2013 הבינה בנימינסון שהיא צריכה שמומחים חיצוניים יאשרו את המסמכים שלה. היא גם הבינה שהבחירה שלה להישאר אנונימית לא עובדת. אז היא החליטה לחשוף את עצמה. במארס, בכתבה של העיתונאי דיוויד השלר מהמגזין המשפטי Corporate Counsel, היא נחשפה לראשונה כמקור של המסמכים המודלפים.

אבל ב–Corporate Counsel לא הסתפקו רק בטענותיה של בנימינסון. הם העבירו את אלפי המסמכים שהעבירה לרשותם לארבעה מומחים עצמאיים לבטיחות רכב. המומחים הסכימו: בתוך אלפי המסמכים שהעבירה בנימינסון אין ״אקדח מעשן״ יחיד שמזהה פגם אלקטרוני שהיה אחראי להאצה הפתאומית או מוכיח שטויוטה ידעה זאת והסתירה מידע מהציבור. אבל הם קבעו כי המסמכים חותרים תחת הניסיונות של טויוטה להרגיע את הציבור, ומעלים סימני שאלה רבים בנוגע לאמינות הטענות של טויוטה לגבי בטיחות המערכות שלה.

אחרי Corporate Counsel הגיעו עוד עיתונאים, מ״ג׳פאן טיימס״ וממקומות אחרים. ״אם אני מתחבאת בצללים אף אחד לא יודע מי אני והם עלולים לתקוף אותי, כפי שהם אכן עשו לפני שנחשפתי״, היא מסבירה את החלטתה לצאת מהארון. ״טויוטה טענו שהמסמכים הגיעו מהתובעים, אף שהם ידעו מי אני. ברגע שיצאתי הייתי יכולה לומר שעבדתי עבור טויוטה, עבור חברת עורכי הדין שלה, וזה העניק לסיפור שלי הרבה יותר אמינות. רציתי להפוך את סימני השאלה לקבועים. אם הייתי אנונימית, היה קל להיפטר מהם״.

"צריך מעגל שלם שיגיד 
את האמת על טויוטה"

״זה לא טוב להתנצל כל הזמן. אל תתנצלו. אל תגידו מה הסיבה לתקלות. אל תמסרו עובדות חדשות. אל תתמקדו בעבר, דברו על שיפורים לעתיד״ (מכתב בכתב יד על גבי תדריך שהועבר לבכירי טויוטה לפני פגישות עם משקיעים מוסדיים, אפריל 2010. המסמך הודלף על ידי בנימינסון)

ב–2008, כמעט שנתיים לפני ששערוריית ההאצה הפתאומית התפוצצה והובילה לחקירות נגד טויוטה ברחבי העולם, התגלה קלקול במכוניתו של יורש העצר היפני, הנסיך נרוהיטו - מתוצרת טויוטה - ככל הנראה בגלל בעיה שקשורה להאצה פתאומית. החשש שיורש העצר היפני ייפגע בעקבות תקלה באחד מכלי הרכב שלה הובילה את טויוטה למצב מביך, והובילה לחילופי מכתבים ומיילים נזעמים בין מהנדסים בכירים בטויוטה ובארמון המלוכה היפני. עשרות מהנדסים מטעם טויוטה ניסו להבין מה הבעיה ולפתור אותה.

לדברי בנימינסון, האופן שבו טיפלה טויוטה במכונית של יורש העצר היפני ובמשבר שפרץ ב–2010 היו שונים לחלוטין. במקרה הראשון היא כינסה עשרות מהנדסים וניסתה ברצינות לברר את מקור התקלה. במקרה השני היא הציגה חזית מאוחדת שטענה שהבעיות לא קשורות בשום פנים ואופן למערכת השליטה האלקטרונית של המכוניות.

מאז תחילת המשבר ועד היום, זו הטענה שעליה חזרה טויוטה שוב ושוב: הבעיה לא היתה קשורה למערכת האלקטרונית של המכונית. במקור טענה החברה שהמקור לתקלה היה בשטיחוני רצפה לא תקינים. מאז, כאמור, ביטלו הדו״ח של ה–NHTSA ודוחו״ת שפירסמה טויוטה עצמה את הסברות לגבי האחריות של המערכת האלקטרונית לתאונות. אבל מספר גדל והולך של מומחים טוענים שסימני השאלה במקרה הזה הם רבים. לפי Corporate Counsel, בעוד שהמומחים העצמאיים הודו שייתכן שחלק מהתאונות אכן נבעו, כפי שטוענת טויוטה, משטיחי רצפה בעיתיים ומנהגים שלחצו על דוושת הגז ולא על הבלמים, ריבוי המקרים וחילופי המיילים בין המהנדסים בטויוטה מצביעים על כך שלא כל הגורמים לבעיה ידועים — ושמספרן הרב של התלונות יכול להיות מוסבר רק בבעיה שנעוצה במערכות האלקטרוניות של החברה.

באוקטובר חל שינוי משמעותי במומנטום של שערוריית טויוטה, לאחר שחבר מושבעים באוקלהומה קבע שהחברה נהגה ברשלנות במקרה של תאונת דרכים שבה נהרגה אשה לאחר שהמכונית שלה האיצה באופן פתאומי והתנגשה בקיר ב–2007, והורה לטויוטה לשלם פיצויים בסך 3 מיליון דולר למשפחתה של ההרוגה. ההחלטה היתה הפעם הראשונה שבה חבר מושבעים השתכנע שפגם במערכות האלקטרוניות של טויוטה הוא שהוביל להאצה הפתאומית, לאחר שני משפטים דומים שבהם ניצחה טויוטה. ״זה בהחלט משנה את המומנטום״, אמר קארל טוביאס, מומחה לתביעות צרכניות ופרופסור באוניברסיטת ריצ׳מונד, ל״לוס אנג׳לס טיימס״ בעקבות הפסיקה. ״זאת בעיה רצינית עבור טויוטה, שטענה כל הזמן הזה שאין בעיה״.

אולי משום שצפתה את השינוי הזה, שינתה טויוטה אסטרטגיה בשנתיים האחרונות והחלה לנסות להסדיר את כל התביעות נגדה. בדצמבר 2012 היא הסכימה לשלם סכום עתק של 1.3 מיליארד דולר כדי להסדיר תביעות ייצוגיות שהוגשו נגדה בעקבות ההאצה הפתאומית על ידי נהגים בקליפורניה. ההסדר כלל תשלומים בסך 250 מיליון דולר לבעלי מכוניות טויוטה שנאלצו למכור את כלי הרכב שלהם במחיר מופחת בגלל הפרסום השלילי שלו זכתה החברה. ביולי האחרון היא הסכימה לשלם 1.6 מיליארד דולר נוספים במסגרת הסדר דומה. בשני המקרים, טויוטה לא הודתה באשמה במסגרת ההסדר.

בדצמבר, חודשיים לאחר פסק הדין באוקלהומה, דיווח ״ניו יורק טיימס״ כי טויוטה מתכוונת להסדיר את כל התביעות הפדרליות והמקומיות שהוגשו נגדה בעקבות ההאצה הפתאומית. ההערכות הן שטויוטה מקווה לשים כך את הפרשייה מאחוריה, אבל בנימינסון לא מתכוונת להפסיק. לדבריה, הסיפור האמיתי אינו הפיצויים שתשלם טויוטה, אלא העובדה שהבעיות לא נפתרו, ושכלי רכב מסוכנים עדיין נמצאים בכבישים. ב–2013 לבדה, היא מציינת, התקבלו בארה״ב יותר מ–300 תלונות על האצה פתאומית.

״הם במגננה עכשיו. הם חייבים ליישב את התביעות״, אומרת בנימינסון בסיפוק. אך מבחינתה תפקידה לא נגמר, והיא ממשיכה לעבוד יחד עם אנשים אחרים כדי לחשוף את מה שלטענתה היא האמת אודות טויוטה. ״אני חלק ממעגל אומרי האמת על טויוטה: בלוגרים, מהנדסים, קורבנות, מומחי בטיחות מוושינגטון. אנחנו כמו צוות. בסיפור כזה מורכב צריך צוות שלם של חושפי שחיתויות, לא רק אדם אחד״.

בינתיים, בנימינסון מקווה שהעובדה שהיא יצאה בזול לעומת חושפי שחיתויות בתחומים שונים תעודד אחרים לעשות את מה שהיא עשתה. ״אף ברק לא היכה בי. הצלחתי לעשות שינוי, גם אם ברובו הוא סודי. כנראה הרסתי את עסקי התרגום קצת - בלוגר משפטי אחד ביפן הזהיר תאגידים יפניים שאחרי מה שעשיתי אסור להם להעסיק מתרגמים יותר, רק עורכי דין מורשים - אבל ניתנה לי הזדמנות אדירה להראות לילדים שלי שאמירת אמת משתלמת. הרבה אנשים עובדים בתאגידים ונתקלים בדברים שלדעתם הם לא בסדר, אבל לא עושים כלום כי הם מרגישים שהם לא יכולים לוותר על המשכורת. אבל עכשיו אולי הם יראו שזה בסדר, ויעשו משהו גם בחיים שלהם״.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם