רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
האח הגדול

"חצי שעה עם הטלפון שלך - ונדע עליך הכל"

גם את תזרקו את הטלפון הסלולרי לאסלה, תשברו את המסך או אפילו תשרפו אותו - בחברת סלברייט הישראלית יצליחו לשלוף ממנו את הזיכרון ויגלו עליכם הרבה מאוד דברים - גם כאלה שאתם לא יודעים על עצמכם

26תגובות

לפני כשלושה שבועות הגיעו נציגי בית המשפט המחוזי לביתו של עמי סגל, הבעלים לשעבר של בית ההשקעות אלפא פלטינום, במטרה לערוך חיפוש ולנסות להבין לאן נעלם כספו של איש העסקים שמואל מנדזיצקי, שניהל אותו אצל סגל. יעד מרכזי שלהם היה הטלפון הסלולרי של סגל, אך הוא הציג בפניהם מכשיר חדש שהחל להשתמש בו רק שלושה ימים קודם לכן. נציגי החוק היו צריכים ללחוץ עליו כדי שיסגיר את מיקומו של המכשיר שבו השתמש באופן שוטף.

גם פשיטת המשטרה על חברי כנופייתו של שלום דומרני לאחר פיצוץ המכונית באשקלון בסוף אוקטובר, שבו נהרגו שני אזרחים במה שנחשד כחיסול חשבונות, לוותה בהחרמות מכשירים ניידים. כך היה גם בחקירת החשודים ברצח בבר נוער, ואם נרחיק מעבר לים, גם בניסיון להבין את הדרך שבה קשורים האחים צ'רנייב לפגוע שהתרחש במרתון בוסטון. הצעד הראשון בכל המקרים האלה היה החרמת הטלפונים הסלולריים של החשודים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

אייל גולן נגד שי ודרור: ניהלתם נגדי מסע שטנה על רקע מוצאי

פרשנות // המהפכה שהוחמצה: קייטנה חינם במקום צהרון חינם

רון סרבר ויוסי קרמול ( קרח)
אייל טואג

עידן הסלולר בכלל והסמארטפונים בפרט הפך את הטלפון הסלולרי לכלי ראשון במעלה לפענוח פשעים. אחת החברות הדומיננטיות בעולם בתחום הזה היא חברת סלברייט (Cellebrite) מפתח תקוה. הדומיננטיות של סלברייט בתחום הניבה לה לפני שנתיים פרסום בינלאומי.

"מעקב אחרי אוכלוסיות שלמות אינו רק מציאות, הוא תעשייה סודית חדשה המקיפה 25 מדינות" - כך נפתח פוסט שליווה את אסופת המסמכים שפירסם אתר ההדלפות וויקיליקס ב–2011 תחת הכותרת The Spy Files. לצד חברות בינלאומיות כ–HP NY היולט פאקרד נתונים גרפים עבור NY היולט פאקרד שער שינוי לאתר Finance   ו–Netteza, תפסו חברות ישראליות מקום נכבד ברשימה, וחמש מהן הופיעו בה. המוכרות בהן היו נייס נייס נתונים גרפים עבור נייס שער שינוי לאתר Finance   ואלתא (חברה בת של התעשייה האווירית), והמוכרות פחות הן Ability מתל אביב, TraceSpan המחזיקה מרכז פיתוח בישראל וסלברייט.

בסלברייט לא מתלהבים מהקישור שעשו בוויקיליקס. המנכ"ל יוסי כרמיל וסמנכ"ל חטיבת חקירות המחשב ליאור בן פרץ מסבירים כי המוצרים שלהם משמשים רק לשליפת מידע ממכשירים שמוחרמים ממושאי מחקר ספציפיים ולא מאוכלוסיה נרחבת שאינה יודעת שעורכים מעקב אחריה. ובכל זאת, אומר כרמיל, "כרגע אנחנו לא יודעים מי אתה, אבל תן לנו חצי שעה עם הטלפון שלך ונדע עליך הכל: אל מי אתה מתקשר, אל מי אתה לא רוצה שיידעו שאתה מתקשר, מה התוכניות שלך לעתיד, אם אתה משתייך לכנופיית סמים או לכל חבורה אחרת".

איך תדעו מה התוכניות שלי לעתיד?

כרמיל: "הטלפון הסלולרי שלך מספק לנו כמויות מטורפות של מידע: איפה היית, מתי היית, מה ביצעת ואיפה, מתי צילמת תמונות, מתי שלחת הודעות SMS או הודעות WhatsApp. יותר מ–70% מהפשעים המתקדמים מתחילים בטלפון הסלולרי, וכל חקירה מתחילה באיסוף המידע. בחודשים האחרונים נחשפו שני סיפורי זוועה על נשים שנכלאו במשך שנים בלונדון ובארה"ב. כל המידע היה בטלפונים הסלולריים של הכולאים, ואפשר היה להציל אותן קודם אם רק היו משיגים אותם בזמן. כמות המידע שמוציאים מהמכשירים היא עצומה, והצלבת המידע הזה מסייעת לפתור סוגיות בתחום הביטחוני. לפני שנתיים, למשל, התרחשו בלונדון מהומות קשות. הרשויות הבריטיות פנו אלינו וביקשו לקנות מכשירים שלנו כדי שיוכלו לפענח הודעות בלאקברי".

דווקא בלאקברי?

כרמיל: "כן. הפושעים של היום מחפשים דרכים להקשות על המשטרה, וצ'ט בבלאקברי קשה מאוד לפענוח יחסית לצ'טים במכשירים אחרים. זהו קרב בין הפושעים, שמודעים ליכולות של המשטרה, לבין המפענחים שמתמודדים אתם. הפושעים מבינים שאפשר להפליל אותם באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם, ולכן הם נוקטים אמצעי זהירות. לפי הפרוטוקולים שלנו, הדבר הראשון שעושים כשמחרימים טלפון סלולרי הוא לנתק אותו מהרשת, משום שמשתמש חכם יודע ששינוי קטן במידע במכשיר לאחר שנפל לידינו יהפוך אותו לראיה לא חוקית. פרט לכך, לפושעים האלה יש בטלפון הסלולרי אפליקציות שאפשר להפעיל מרחוק: מישהו שנעצר על ידי המשטרה יכול ליצור קשר עם מישהו בחוץ ולומר לו 'הטלפון שלי בידי המשטרה - תריץ עליו פקודת מחיקה'".

רכב התפוצץ באשקלון
אילן אסייג

ואם אני רוצה להשמיד את המידע על המכשיר שלי, להגיע למצב שלא תוכלו לשלוף ממנו מידע, מה אני יכול לעשות? לזרוק אותו לאסלה?

בן פרץ: "מים לא עוזרים. היו מקרים שבהם הוצאנו טלפונים מהשירותים ואחרי ייבוש טוב הצלחנו להוציא את המידע. הצלחנו כבר להוציא מידע מטלפונים ששברו את המסכים שלהם. היה מקרה של טלפון ששרפו אותו, והחוקרים הצליחו להוציא ממנו את לוח האם, מצאו בו שבב שנשאר במצב סביר ושלפו ממנו את הזיכרון".

אז מה צריך לעשות כדי להשמיד זיכרונות? להתיך את הטלפון לגמרי?

בן פרץ: "כנראה".

למחיקת קבצים מהמכשיר אין משמעות?

כרמיל: "כמו מחשבים אישיים, גם הטלפונים הסלולריים שלנו מורכבים מהחומרה, שבה טמון מערך הזיכרון, וממערכת ההפעלה. מערכת ההפעלה מקצה למשתמש במכשיר חלק מהזיכרון - המוגדר על ידי אנשי המקצוע כ'חלק החי' של הזיכרון - ובו יושב כל המידע, התמונות והמיילים שלו. כשאנחנו מוחקים קובץ מהטלפון, המידע נשאר בו - הוא פשוט נהפך ללא נגיש למערכת ההפעלה.

"האלגוריתמיקה הפנימית של זיכרון הפלאש של המכשיר בנויה כך שהזיכרון הזה שואף להאריך את חייו ככל האפשר. כך שאפשר לומר שבמקום למחוק את הקובץ הוא מועבר למקום אחר בזיכרון של המכשיר, ומתישהו בעתיד יש סיכוי שיימחק, אבל המחיקה הסופית תתרחש רק כשלמכשיר לא תהיה ברירה. אנחנו בעצם מנצלים לטובתנו את הצורה שבה המכשיר עובד".

בן פרץ: "ב–2009 ביקרתי בטוקיו וקניתי מכשיר טלפון בחנות ברחוב, לא כי הייתי צריך אחד אלא לטובת מחקר אישי שלי, כדי ללמוד את הנושא שאנחנו עוסקים בו. הוצאנו את כל המידע שהיה על המכשיר, בדקנו אותו, וראיתי שלמכשיר הזה היו שני בעלים לפניי. למעשה קניתי טלפון שנמכר לראשונה ב–2005, ובהתאם מצאנו עליו שאריות של שיחות והודעות SMS מ–2006–2005. בהמשך גילינו שב–2007 נמכר הטלפון הזה ומצאנו בו פעילות חדשה. ב–2008 לא היתה בו פעילות בכלל, הוא היה מכשיר מת, וב–2009 מחקו את כל מה שהיה עליו - ומכרו לי אותו כמכשיר חדש".

לאחר שאנשי סלברייט שולפים את המידע, הם יכולים למיין אותו באופן שבו הלקוח מבקש: "הוא יוכל להחליט לדוגמה אם לקבל רק חומרים שיש עליהם חותמת זמן של בין 16:00 ל–17:00", מסביר כרמיל. "הוא יוכל לבקש מידע שהמכשיר צבר רק באזור נתניה, ואנחנו נתחקה אחרי פעילות ה–WiFi ונזהה את המיקום של עמודי התקשורת שלידם הפעילות הזו נעשתה. כך אני אוכל לקבוע שבתאריך זה וזה ובשעה זו וזו הטלפון היה במקום זה או אחר".

עמ' 33 איור סלולרי, סוללה
איור: אילה טל

הגופים שמשתמשים במערכות של סלברייט עושים זאת בהתאם לחוקים במדינה שבה הם פועלים. בישראל, אומרים כרמיל ובן פרץ, החוקים נוקשים יחסית, בעוד שבהולנד, בבריטניה ובארה"ב קל יותר לקבל אישור לשלוף את המידע. "זה עניין של תרבות ומשטר. משטרת שנחאי לא צריכה יותר מדי תהליכים רגולטוריים כדי לשלוף מידע".

אתם מוכרים בכל מקום?

כרמיל: "יש מדינות שאנחנו מקפידים לא למכור להן את המערכת שלנו".

מי קונה את המערכות שלכם?

כרמיל: "כל מי שעוסק בביטחון, אם יש לו יכולת חוקית לעשות שימוש במערכת שלנו".

אין לתחום הזה מגבלת צמיחה?

כרמיל: "אנחנו רק מגרדים את השכבה העליונה של הפוטנציאל. זה עדיין עולם חדש. לצורך העניין, אם 100 גופי ביטחון בעולם משתמשים במערכות לפענוח מכשירים ניידים, ואנחנו נמצאים ב–40 מהם, יש עוד 10,000 גופים שאין להם שום פתרון. עד לפני ארבע שנים, שוטר צרפתי שהיה תופס טלפון סלולרי של חשוד, היה מצלם את מסך הטלפון של מה שהוא תפס. בגלל ההתפתחות המהירה של הטלפונים הסלולריים, כוחות הביטחון מתמודדים כל פעם מחדש עם הפקת התוכן מהם. לפני עשר שנים, חוקרים מיאח"ה יצאו מהמשרדים של אהוד אולמרט עם מחשבים. החוקרים של היום יוצאים מפשיטות וחיפושים כשבידיהם ארגזים עם עשרות טלפונים סלולריים. וזה לא רק בישראל, זה בעולם כולו".

קרטונים? אלה מכשירים קטנים. אפשר לארוז אותם בשקיות.

בן פרץ: "בחקירות של ארגוני פשיעה יש הרבה קרטונים כאלה של טלפונים".

למה, כמה מכשירים יש לעבריינים?

בן פרץ: "עבריינים בכירים מחליפים טלפון פעמיים ביום. אלה יכולים להיות סמארטפונים או ג'אנק־פונים, טלפונים פשוטים. הם מחליפים כדי שלא יתחקו אחריהם ולא ימצאו אותם. הם משתמשים במכשיר אחד פעמיים וזורקים אותו".

לא חבל? איזה סוג טלפון זה?

בן פרץ: "גם הדגמים הם עולם תרבותי שלם אצלם. עברייני סמים בכספומטים בלוד מחזיקים סוג אחר של מכשירים ממה שמחזיקים החיילים של ארגון פשע, וראש הארגון מחזיק מכשיר אחר לגמרי. זה עניין של תקציב, כמובן".

המהומות בלונדון
רויטרס

"היפנים משקיעים לטווח הארוך"

סלברייט היא עוף מוזר בענף ההיי־טק: החברה, שהוקמה ב–1999, גייסה ב–2000 כ-25 אלף דולר ממייסדיה ומאז לא נזקקה להזרמות כספים חיצוניות. היא נולדה כחברה שפיתחה טכנולוגיה להעברת רשימת אנשי הקשר ממכשיר למכשיר עבור חברת פלאפון, אך פיתחה פתרונות ללקוחות נוספים, ולפי כרמיל היתה רווחית מיומה הראשון. ב–2007 זיהה תאגיד האלקטרוניקה היפני סאן את הפוטנציאל, ורכש את סלברייט תמורת 17.5 מיליון דולר.

כיום מחזיקה סלברייט, שמפעל הייצור שלה נמצא בקריית מלאכי, בארבע חברות בנות ברחבי העולם - בגרמניה, בסינגפור, בברזיל ובארה"ב, שכל אחת מהן אחראית לפעילות ביבשת שבה היא שוכנת. בנוסף, היא מחזיקה בחברת קומיוניטק בברזיל, שאותה רכשה בתחילת השנה, ולפי כרמיל הם לא פוסלים רכישות נוספות. לדבריו, החברה מציגה צמיחה של 30%-40% בשנה בהכנסות שלה בשנים האחרונות.

משיחות עם בנקאי השקעות עולה כי החברה בדקה בשנה האחרונה היתכנות של הנפקתה, ובמקביל זכתה להתעניינות מצד חברות גדולות בהיי־טק הישראלי בנוגע לאפשרות לרכוש אותה. המנכ"ל כרמיל והמנכ"ל המשותף רון סרבר משתייכים לדור המייסדים של החברה. אף שעם רכישתה מכרו השניים את חלקם בה, הותירו אותם היפנים כמנכ"לים שכירים.

ראינו בתקופה האחרונה עימותים סביב מכירות של חברות ישראליות, שנבעו מרצונם של המוכרים להבטיח שהחברה תמשיך לפעול מישראל. האם מעבר לחו"ל עמד על הפרק כשמכרתם את החברה ליפנים?

כרמיל: "מעולם לא. בשום שלב לא היה ספק לגבי השארת מרכז הפיתוח בישראל".

איך אתם מרגישים את הבעלות היפנית? יש לה משמעות?

כרמיל: "היו"ר שלנו הוא בכלל סיני. הוא מגיע אלינו אחת לרבעון ושומע על החברה. לזכותם ייאמר שהם השאירו את ההנהלה כפי שהיא והיו שותפים לדרך שלנו. סאן היא חברה בורסאית שהשקיעה בנו לטווח הארוך".

כרמיל אומר כי החברה לא היתה מתפתחת באותה דרך תחת בעלי המניות או הדירקטוריון הקודם, וכי המכירה לסאן שינתה את דרכה. "הישראלים רואים את החיים בטווח הקצר, ואילו היפנים הם ההפך הגמור", הוא אומר. "ההיי־טק הישראלי הרי עובד בטווח הקצר סביב הקונספט של להביא טכנולוגיה, לגייס כסף ולממש. היפנים לא חושבים על המכירה. הם רואים את החברה כמקום עבודה, שמפרנס 300-200 עובדים, וכל עוד הוא מעלה את ערכו - הוא יכול להמשיך לעבוד בשקט. הם משקיעים לטווח ארוך".

אחד הגורמים ליתרון היחסי של סלברייט הוא יכולתה להתמודד עם המהירות של תחלופת המכשירים בעולם הסלולרי. בקומה העליונה של משרדי החברה שוכנת מעבדה שבחברה מכנים "המכה של המכשירים הסלולריים" ויש בה יותר מ–8,000 דגמים של מכשירים סלולריים. "אנחנו מדברים על מגירות על גבי מגירות עם מכשירים מכל התקופות", אומר כרמיל. הצורך במעבדה לא נובע רק מעסקי הזיהוי הפלילי של החברה, שאליהם היא נכנסה ב–2007, אלא מהעסקים שעליהם היא מתבססת מאז שהוקמה ב–1999 - תחום שבחברה מוגדר כתחום הסלולר.

"החזון שלנו בתחום הדיאגנוסטיק (אבחון)", אומר כרמיל, "הוא להיות תחנה אחת שמאפשרת זיהוי, אבחון ותיקון של הבעיות. אנחנו רוצים לאפשר ללקוחות לעשות את זה בבית, דרך האינטרנט, מבלי להגיע למרכזי השירות, כך שישתלטו מרחוק על הטלפון ויתקנו אותו. כמה חברות אומרות שזה החזון שלהן, כמו ורייזון, וודאפון ואורנג', אבל לנו יש יתרון בזכות הטכנולוגיה שלנו. אנחנו מנהלים משא ומתן עם שחקנים גדולים בענף לגבי שיתופי פעולה בתחום".

אחד התחומים שבהם פועלת החברה כבר כיום הוא פתרונות של העברת מידע ממכשיר למכשיר. על פי כרמיל, החברה חולשת על 95% מהשוק בתחום זה. יתרונה של החברה נמצא ביכולת להעביר מידע בין טלפונים סלולריים של יצרנים שונים המתבססים על טכנולוגיות שונות - Across brand across technology בעגה המקצועית - שירות שלו נזקק הצרכן כשהוא מחליף טלפון.

"אנחנו היינו הראשונים לעשות את זה בעמדות המכירה של חברות הסלולר", אומר כרמיל. "יצרנו את השוק, ומהר מאוד הצטרפו מתחרים. בארה"ב יש כיום 140 אלף חנויות סלולר, וב–75 אלף מתוכן יש פתרון כזה להעברת תוכן ממכשיר למכשיר. ב–70 אלף מהן משתמשים בפתרון שלנו. בעולם יש כיום יותר מ–140 אלף חנויות שבהן קיים המוצר הזה, ו–600 מיליון לקוחות נעזרים בשירות שלנו מדי שנה".

זה לא שירות שאפשר להשיג ברוב החנויות?

כרמיל: "להפך. ברוב החנויות בעולם אי אפשר להעביר זיכרונות".

מה עם הפתרון האלטרנטיבי של לקחת מכשיר, לחבר אותו למחשב עם כבל USB, להוריד את התוכן למחשב ואחר כך לחבר לאותו מחשב את המכשיר החדש ולמשוך את מה שהורדת?

כרמיל: "אם אתה רוצה להעביר בדרך הזו מידע מאייפון לאייפון, הפתרון קיים, אבל לא כשאתה מעוניין להעביר מידע בין מכשירים של יצרנים שונים. יש אפשרות לערוך המרה במחשב לפורמטים המתאימים, אבל זה לוקח זמן רב. לכמה אנשים בחדר הזה יש מכונית? מי פה רוחץ אותה לבד? הצמיחה שלנו עד היום נובעת מכך שרוב האנשים לא רוצים להתעסק בזה בעצמם. יותר מ–90% מהמשתמשים מגיעים לנקודת המכירה כדי לקבל שירות כזה".

מה היתרון של הפתרון שלכם על המתחרים? סביב מה נסובה התחרות בענף?

כרמיל: "בוא נבחן את זה מנקודת המבט של לקוח הקצה. הטלפונים הסלולריים הולכים ונהפכים למתוחכמים יותר, והתקלות בהם הולכות ומתרבות. הופעת הסמארטפונים הגדילה פי ארבעה את הפניות למרכזי השירות. מצד שני, המכשיר נהפך משמעותי יותר עבור המשתמש, ולהיפרד מהסמארטפון לשבוע זו בעיה שאין לתאר. אנחנו מציעים דרך לפתור את כל הבעיות בעמדת המכירה. הרי רוב הבעיות שהלקוחות מגיעים אתן הן לא בעיות חומרה, כמו מסך שנשבר, אלא בעיות תוכנה - הטלפון אטי, נתקע או אוכל את הבטריה. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לפתור את התקלה תוך חמש דקות. מבחינת חברות הסלולר, המשמעות היא חיסכון עצום בעלויות, כי עד היום הן היו צריכות להכניס את המכשיר למעטפה, לשלוח אותו למעבדה ולשלם יותר מ–60 דולר לתיקון שברוב המקרים מחייב לפרמט את הטלפון - מה שאפשר היה לעשות גם בחנות".

מרכזי התיקון – המעבדות - לא מפסידים מהתיקון במקום?

כרמיל: "מי שמפסיד מהשיטה שלנו הם הספקים במרכזי התיקון החיצוניים, ולכן אנחנו מקבלים היום פניות לשיתופי פעולה עמם".

העסקים שלכם מדגישים את אחת הבעיות הגדולות בעולם הסלולרי: החלפת הדגמים הבלתי פוסקת גם כשאין שיפורים טכנולוגיים משמעותיים. אתה לא מתרגל לדגם חדיש אחד וכבר מציעים לך אחר, שאינך יודע במה הוא טוב יותר. מתי ייגמר הטירוף הזה?

כרמיל: "כרגע לא נראה שזה עומד להיגמר. פרק הזמן הממוצע להחלפת טלפון בישראל הוא 18 חודש. חיי המדף של טלפון סלולרי בסין הם שלושה־ארבעה חודשים. כל עוד המכשיר הסלולרי הוא מוצר דמוי ארנק - שאתה מחליף בקלות - סלברייט נחוצה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם