אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים - Markerweek - TheMarker

אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים

היא מביאה לנו חיים נוחים, אבל בדרך מגדילה את האי־שוויון, מעלימה משרות של מעמד הביניים ושודדת את הדורות הבאים ■ כלכלנים מובילים מזהירים: החברה העתידית תתחלק לשני מעמדות - אנשי היי־טק עשירים במיוחד ועניים - ותיראה כמו ישראל של היום

קוראים לו ווטסון, והדבר הראשון שאתם צריכים לדעת עליו זה שהוא חכם יותר מכם. הוא נולד אי שם ב–2005 במעבדות המחקר של יבמ, וטופח מלידה למטרה אחת ויחידה: להתחרות מול מתמודדים אנושיים בשעשועון הטריוויה הטלוויזיוני ג’פרדי ‏(Jeoprady!‏) ולנצח את קן ג’נינגס, שזכה בשיא של 74 תוכניות ברציפות. ב–2011 הוא גם הצליח לעשות זאת: כשהוא חמוש בכמויות עצומות של מידע שהוזנו לתוכו קודם לכן, ווטסון ניצח את ג’נינגס, נהפך לסלבריטי בינלאומי וזכה במיליון דולר. ואולם ווטסון לא נח על זרי הדפנה, והשנה הוא נכנס באופן רשמי לשוק העבודה, כיועץ שמסייע לרופאים לטפל בחולי סרטן בבית החולים סלואן קטרינג בניו יורק.

ווטסון, כמובן, אינו אנושי. הוא מחשב־על שפותח במעבדות יבמ, המילה האחרונה בכל מה שנוגע לבינה מלאכותית. כמו Deep Blue לפניו, מחשב העל של יבמ שניצח את אלוף השחמט גארי קספרוב ב–1997, גם ווטסון הוא קילר: הוא אוצר בתוכו מידע אינסופי, מסוגל לעבור על אלפי מסמכים בננו־שניות, מאתר בקלות מילות מפתח והקשרים, מבין היטב שאלות ויכול לעבד מידע במהירות שהמוח האנושי פשוט לא מסוגל לה. היכולות שלו, ראוי לציין, משתפרות מיום ליום.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

17 נתונים על השכר שלכם - ועל מה אתם מוציאים כסף

16 שנה אחרי: מה קרה עם אחד הפרויקטים היחידים בישראל להשכרה?

רובוטים במפעל רכב של ב.מ.וו
רובוטים במפעל רכב של ב.מ.וו
צילום: בלומברג

ואולם אף שהוא זכה לתהילה טלוויזיונית, ווטסון אינו לבדו בעולם. יחד אתו קיימים כיום בשוק עוד תוכנות ומחשבי־על שמסוגלים לעבור על נפח עצום של מידע, ועובדים, למשל, על תיקים משפטיים מסובכים שדורשים מעבר על מיליוני מסמכים. כך הם מחליפים עשרות עורכי דין שבעבר היו מבלים לילות שלמים בניסיון לעבור על החומר, מבלי שיהיה להם סיכוי ללמוד הכל. תוכנות כמו Relativity של kCura האמריקאית, למשל, מחקות דפוסי מחשבה וארגון אנושיים, ומסוגלות בקלות לעשות את העבודה שפעם נזקקו עשרות עורכי דין יקרים כדי להשלימה - וכל זאת בעלות מזערית מהעלות המקורית. ומה יעלה בגורלם של כל אותם עורכי דין שבעבר עבדו בלסרוק את אותם מסמכים, למצוא בתוכם דפוסים, מילות מפתח, תשתיות ראייתיות? או.

בעבר, כשחשבנו על האיום שמעמידה הטכנולוגיה בפני המין האנושי, אותו איום היה מגולם על ידי שחקן כמו ארנולד שוורצנגר - גדול, חזק, מתכתי וחסר רחמים. בסרטי המטריקס המכונות היו ערמומיות יותר והסתמכו על מציאות מדומה כדי לכלוא את בני האדם, אבל אם וכאשר הן היו צריכות, במיוחד כאשר קיאנו ריבס היה בסביבה, גם הן בסופו של דבר הסתמכו לא מעט על כוח הזרוע.

אבל מסתבר שהאיום הרובוטי הוא אחר, וערמומי בהרבה: בזמן שאנחנו דאגנו ממחסלים בעלי מבטא אוסטרי וסוכנים בעלי חיבה יתרה למשקפי שמש, הקדמה הטכנולוגית - שאיפשרה לנו לתקשר עם כל אדם בעולם, להחזיק מכשירים עם גישה חסרת תקדים למידע בכיס שלנו ולעבד תמונות כך שייראו כאילו צולמו בשנות ה–70 - גם עשתה דבר גרוע בהרבה: היא הרסה את מעמד הביניים.

כך לפחות טוענים אריק בריניולפסון ואנדרו מקאפי, מחברי הספר Race Against The Machine: How the Digital Revolution is Accelerating Innovation, Driving Productivity, and Irreversibly Transforming Employment and the Economy ‏(“המרוץ נגד המכונה: כיצד המהפכה הדיגיטלית מאיצה חדשנות, מניעה פריון ומשנה לנצח את התעסוקה ואת הכלכלה”‏) שיצא לאור ב–2011. הטענה של בריניולפסון, פרופסור באוניברסיטת MIT, ומקאפי פשוטה: ההתפתחות הטכנולוגית כיום כל כך מהירה, שהמוסדות האנושיים - הממשלות והמגזר הפרטי - לא מצליחים להדביק את הקצב. התוצאה היא שהטכנולוגיה הורסת יותר משרות משהיא יוצרת, ומייצרת המוני מובטלים שהתעשיות שלהם נעלמו מעל פני האדמה, שכן הן נהפכו למיותרות על ידי תהליכים כמו אוטומציה, מכניזציה ודיגיטציה. האדם, בקצרה, מפסיד ב”מרוץ נגד המכונה”.

יש פריון, אין עבודה

עד לעשור הקודם, מסבירים בריניולפסון ומקאפי, הטכנולוגיה שירתה את שוק העבודה. היא יצרה משרות והובילה לעלייה בפריון. וככל שהפריון - כלומר הערך שעסקים גוזרים מעובדיהם - עלה, כך גם השכר עלה, ונוצרו מקומות עבודה נוספים. אלא שאז קרה דבר שהשניים מכנים “ההפרדה הגדולה”

‏(Great Decoupling‏): הפריון המשיך לעלות, הודות להתקדמות הטכנולוגית, אבל הצמיחה בתעסוקה האטה והשכר נשחק. בארבע השנים שעברו מאז שהמיתון בארה”ב הסתיים באופן רשמי הפריון האמריקאי עלה, אבל האבטלה עדיין גבוהה ושיעור התעסוקה רחוק מהרמה שבה היה לפני המשבר. את הסיבה העיקרית לפירוד הזה רואים השניים בהתקדמות הטכנולוגיה. ככל שעלות העבודה הדיגיטלית יורדת וככל שמספר המקצועות שמחשבים מסוגלים לבצע עולה, כוח העבודה האנושי נהפך ליקר יותר בהשוואה ולפחות נחשק.

התוצאה היא גלי פיטורים, ירידה בביטחון התעסוקתי, שחיקה בשכר, ירידה באיכות החיים, חרדה גוברת ומקצועות שנעלמים מן העולם או לפחות מצטמצמים משמעותית. רשימת הקורבנות ארוכה וכואבת: מזכירות, מרכזנים, פקידים, מחסנאים, עובדי דואר, קלדניות, פועלי ייצור מסוגים שונים - כולם מקצועות שדרשו עובדים בעלי מיומנויות שכיום אינם נדרשים עוד, או כמעט שאינם נדרשים עוד.

בשנה האחרונה לבדה קיצצה רשות הדואר האמריקאית יותר מ–120 אלף משרות. מספר הקלדניות ומעבדות התמלילים בארה”ב נפל ב–54% בין 2002 ל–2012 - אובדן של יותר מ–100 אלף משרות בסך הכל. מספר עובדי הטקסטיל צנח גם הוא ב–57% באותן שנים,

ובקרב מנהלי הפרסום צנח מספר המשרות ב–65%. כבר ב–1920 כתב המשורר האירי ויליאם באטלר ייטס את השורה האלמותית “המרכז אינו יכול להחזיק” בשירו “הביאה השנייה” - כעת נראה שהשורה הזאת נהפכת למציאות. מעמד הביניים בעולם המפותח עומד להצטמצם משמעותית.

לפי בריניולפסון ומקאפי, המגמה הזאת הולכת להחמיר בשנים הקרובות. העבודה הדיגיטלית רק נהפכת לזולה יותר, והעבודה האנושית לא - גם לא במדינות כמו סין והודו, שבעשורים האחרונים קלטו חלק ניכר מהייצור המערבי. וככל שהמחשבים ייהפכו לחזקים, חכמים וסתגלנים יותר, ככל שהם ילמדו לנהוג במכוניות, לחקות דפוסי דיבור ומחשבה אנושיים ולעשות הכל בזול, כך הם גם ישתלטו על יותר ויותר תחומים. בעתיד הלא רחוק יחושו את המהפכה הזאת גם רואי חשבון, עורכי דין, עוזרים משפטיים ועובדים אחרים במשרות הקשורות באופן מסורתי למעמד הביניים. “מהפכת האינטליגנציה המלאכותית הולכת לעשות למשרות הצווארון הלבן את מה שהרובוטיקה עשתה למשרות הצווארון הכחול”, כתבו השניים. נהגי מוניות נמצאים גם הם בדרך המהירה לרשימת המקצועות הנעלמים.

בשנתיים האחרונות המגמות האלה הובילו כלכלנים, עתידנים ומומחים אחרים לחלוק, בתחילה בהיסוס, על מה שנחשב לקודש הקודשים: האמונה שהקדמה הטכנולוגית טומנת בחובה רק רווח לאנושות ורווח לכלכלה. יותר ויותר כלכלנים טוענים כיום את הטענה ההפוכה: הטכנולוגיה, הם אומרים, הובילה להרס חברתי נרחב ולצמצום משמעותי, מחמיר והולך של מעמד הביניים.

במאי האחרון פירסם במגזין “Mother Jones” העיתונאי קווין דראם מאמר נוקב, שבו קבע באופן חד־משמעי כי “הטכנולוגיה הורסת את מעמד הביניים”, וצייר עתיד מבהיל שבו “המכונות החכמות כנראה לא יהרגו את כולנו, אך הן בהחלט ייקחו לנו את העבודות”. הכלכלנים ג’פרי סאקס ולורנס קולטיקוף פירסמו ב–2012 מחקר שטוען כי הקדמה הטכנולוגית מסכנת את עתידם של הדורות הבאים, והכלכלן המשפיע טיילר קואן מצייר בספרו החדש Average is Over ‏(“הממוצע הוא נחלת העבר”‏) עולם עתידי שבו הודות לטכנולוגיה כמעט שאין מעמד ביניים, והאי־שוויון התגבר לרמה כזו שהחברה מחולקת לשני מעמדות: עשירים שעובדים בהיי־טק וכל השאר, שיחיו ברמה נמוכה יותר מזו של מעמד הביניים כיום.

לפתע, מבלי שמישהו ציפה לכך, זוכים הלודיטים - אותם פועלים אנגלים שמחו בתחילת המאה ה–19 נגד המהפכה התעשייתית שאיימה על פרנסתם באמצעות הריסת מכונות ומפעלים ונהפכו מאז לסמל נלעג של התנגדות לשינוי - לעדנה מחודשת. לפתע טוענים כלכלנים מפורסמים כמו סאקס וקולטיקוף או דיוויד אוטור מאוניברסיטת MIT, כי הלודיטים דווקא צדקו בחלק מטענותיהם.

לפתע הוגים שנמצאים בלבו של הממסד הכלכלי מוכנים להכיר גם בצדה האפל של המהפכה הדיגיטלית, זו שלרוב אנחנו אוהבים להלל משום שהפכה את העולם לכפר גלובלי, הקלה עלינו לבצע כל פעולה אפשרית וקיצרה את תהליכי העברת המידע לשניות בודדות. הטכנולוגיה, מסתבר, גם מילאה וממלאת תפקיד מרכזי בשחיקתו של מעמד הביניים בארה”ב וברחבי העולם. “המכונות החכמות”, מסתבר, ממלאות תפקיד מרכזי בהנצחת והעמקת האי־שוויון.

כיצד? זה פשוט. המשבר הכלכלי, אומר אוטור, מהמומחים המובילים בארה”ב לשוק התעסוקה ולאי־שוויון, האיץ תהליך שלא ניתן היה לצפות קודם לכן, שבמסגרתו חלה עלייה בביקוש למשרות היי־טק - כאלה שדורשות מיומנות טכנולוגית, השכלה רחבה, יצירתיות ומחשבה מהירה - ובקצה השני של הסקאלה חלה גם עלייה בביקוש למשרות הנחותות ביותר בשוק העבודה, כמו עבודות ניקיון ובישול. באמצע הסקאלה, באותן משרות שדורשות מיומנויות מסוימות אבל לא נחשבות לנחשקות או ליוקרתיות במיוחד, חלה ירידה בביקוש. שוק העבודה נהפך למקוטב יותר, כשבקצה האחד שלו משרות יוקרתיות שדורשות חינוך מעולה ומיומנויות מתמטיות וטכנולוגיות משמעותיות, ובקצה השני שלו עובדים שמתפרנסים ממשרות צווארון כחול בשכר נמוך.

“זה הצד הלא נעים של מהפכת הטכנולוגיה, תוצאה לא מכוונת של עידן המידע”, אומר אוטור, שהגיע השבוע לישראל כדי להשתתף בכנס “אי־שוויון כלכלי: סיבות והשלכות” של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראיון ל–TheMarker. “הפרדוקס הוא שמסתבר שכל דבר שנראה קשה מנקודת המבט של בני אדם דווקא לא קשה לתכנת, וכל דבר שנראה קל דווקא קשה לתכנת. קל לנו יותר לתכנת מחשב שישחק שחמט ויהיה בלתי מנוצח מאשר לתכנת מחשב שיידע לרוקן מדיח כלים, למשל. אז מה שקרה זה שמשרות שדורשות מיומנות יחסית - משרות פקידותיות, למשל - עברו אוטומציה. פעם פקידות היתה עבודה של אנשים מיומנים ביותר. פקידים היו משכילים במיוחד: הם סיימו לימודי תיכון, הם ידעו לנהל חשבונות. ככל שהחינוך השתפר המקצוע הזה נהפך לפחות יוקרתי, אבל עדיין טוב למדי, כי היתה דרושה מיומנות כדי לעשות אותו. אבל זה נשחק יותר ויותר ככל שהטכנולוגיה התקדמה. זאת ההפתעה הלא נעימה שטומנת הטכנולוגיה לבעלי מקצועות מסוימים”.

לדברי העתידן ד"ר אשר עידן, שלוש תופעות טכנולוגיות הולכות לפגוע במיוחד במעמד הביניים הישראלי. האחת היא מיקור חוץ ‏(אאוטסורסינג‏): "יש יותר ויותר משרות שמשתלם יותר להוציא מפה לסין והודו", הוא אומר. התופעה השנייה היא מיקור המונים ‏(קראוד סורסינג‏), שבמסגרתו צריכים עובדים ישראלים להתחרות לא רק אחד בשני, אלא גם בגולשים מכל העולם. התופעה השלישית היא מיקור ענן ‏(cloudsourcing‏), שבמסגרתו חברות מעבירות את כל תשתית ה–IT שלהן לספקיות של שירותי מחשוב ענן וכך מקצצות בהוצאות.

"כל אחד מהדברים האלה יחתוך ויחתוך ויחתוך", אומר עידן. "תהיה ירידת שכר גדולה מאוד למעמד הביניים, שהוא אבוד כבר, כמעט כמו המעמד הנמוך". נקודת האור עבור הישראלים, הוא אומר, היא שהמהפכה הדיגיטלית לא תגיע אלינו במלואה כל כך מהר - דווקא בגלל המגבלות שלנו. "קשה להעביר ראיית חשבון בעברית למיקור חוץ, למשל", הוא אומר. "יש מגבלות שקשורות לשפה שעשויות להאט קצת את התהליך".

“בישראל אפשר לראות ניצנים של העתיד”

דיוויד אוטור
דיוויד אוטור
צילום: אוליבייה פיטוסי

דמיינו עולם שבו אין מעמד ביניים. דמיינו שהאי־שוויון החמיר כל כך, שהחברה האנושית נחלקת לשני מעמדות. 15%–20% העשירים ביותר הם המהנדסים הגאונים, היזמים היצירתיים, המיליונרים של תעשיית ההיי־טק - בעלי המיומנויות שמסוגלים לתפקד בכלכלה שמבוססת על מכונות חכמות, טכנולוגיה מתקדמת ומחשבי־על. הם עשירים ביותר, ונהנים מכלכלה מלאת אקשן, מחיים מקצועיים מספקים ומכל היתרונות שמעמדם כסוג של אדונים פיאודלים מאפשר להם. שאר האוכלוסייה, לעומת זאת, תקועה במשרות בשכר נמוך ללא פוטנציאל להתקדמות - כלומר, אלה שיש להם מזל ובכלל מוצאים עבודה. הרוב חיים פחות או יותר כמו בני מהגרים מקסיקנים בארה”ב של היום.

נשמע מבהיל? זה, בקווים כלליים, העתיד שמצייר הכלכלן המשפיע טיילר קואן מאוניברסיטת ג’ורג’ מייסון בוושינגטון בספרו החדש “Average Is Over: Powering America Beyond the Age of the Great Stagnation” ‏(“הממוצע הוא נחלת העבר: חיזוק אמריקה אחרי עידן הקיפאון הגדול”‏). קואן, בעל הבלוג הכלכלי הפופולרי Marginal Revolution שכונה בעבר “הכלכלן החם ביותר בארה”ב” על ידי המגזין “ביזנסוויק”, משרטט בספרו עתיד מטריד, שבו החברה האמריקאית מחלקת את עצמה לשניים: עשירים ביותר ועניים יחסית. לאמצע, לממוצע - בקצרה, למעמד הביניים - אין מקום בעולם הזה. לפחות לא מקום משמעותי כמו שהיה לו ב–100 השנים האחרונות. זו חברה שאין בה מרכז, רק שוליים. או שאתה למעלה או למטה.

לדברי קואן, הטכנולוגיה היא האשם העיקרי בתסריט הזה, והיא גם תשמש כשומר הסף שיפריד בין המעמדות. “הטכנולוגיה בהחלט מקטינה את מעמד הביניים. לא הייתי אומר הורסת, אבל בהחלט מקטינה”, אומר קואן בראיון ל–TheMarker. “מעמד הביניים הוא חלום שנעלם. יש לזה יתרונות שקשה לנו להבין, והרבה חסרונות. אבל צריך לזכור שבמשך רוב ההיסטוריה האנושית כך היה האי־שוויון. אנשים אומרים לי שהתחזית שלי מוזרה, אבל אני רק אומר שאנחנו נחזור לנורמות ההיסטוריות. מעמד ביניים חזק, מבחינה היסטורית, הוא האנומליה”.

כשהוא מנסה לתאר את החברה העתידית, כפי שהוא רואה אותה, קואן מוצא דוגמה מפתיעה: הכלכלה הישראלית. החלוקה התוך־ישראלית לשתי כלכלות, אחת יעילה ודינמית והשנייה ענייה ולא יעילה, הוא אומר, היא בדיוק האופן שבו תיראה הכלכלה בעתיד. “זאת הסיבה שאני אוהב לבקר בישראל: אפשר כבר לראות בה ניצנים של העתיד. בשנה שעברה ביקרתי בישראל והסתובבתי בתל אביב, ביפו ובירושלים וחשבתי לעצמי שלמרות ההבדלים הדתיים והתרבותיים, זאת גירסה של העתיד כפי שאני רואה אותו”, הוא אומר. “מגזר ההיי־טק שלכם, יחסית לתמ”ג, הרבה יותר משמעותי מאשר בארה”ב. במובן הזה, העתיד מגיע קודם אליכם. יש לכם מספר גדול של אזרחים שנמצאים במעמד הבינוני־נמוך, הם לא עניים במובן שאמריקאים משתמשים במונח עניים, אבל הם גם לא אמידים. יש להם חיים רוחניים, עשירים אינטלקטואלית, בעיקר משום שרבים מהם דתיים. אין להם הרבה הזדמנויות להתקדם, אבל יש להם יותר זמן פנוי, הם לא עובדים כל הזמן. בישראל זה אמנם קשור לגורמים דתיים ואתניים, אבל להערכתי זאת תופעה רחבה יותר מזה. להערכתי, אנחנו נקבל גירסה לא־דתית של זה בארה”ב בעתיד הקרוב”.

אף שהעתיד שהוא מצייר נראה עגום בכל קנה מידה שהוא, קואן מתעקש לראות את הצד החיובי בכל העניין. ייתכן שזה קשור לאידיאולוגיה הליברטריאנית שלו. “כשאנשים מדברים על הספר הם רואים בעיקר את האי־שוויון וחושבים שמדובר בגיהנום, אבל מדובר פה, בסופו של דבר, בירידה של 5%–10% בשכר של המעמד הבינוני ב–10–20 השנים הקרובות. אני לא רוצה לזלזל בקושי שבירידה של 5%–10% בשכר, אבל לא מדובר בסרט אימה. יהיה קשה יותר לרוב האנשים, אבל זה לא יהיה רע כמו שאנשים מנסים לצייר את זה. רמת החיים בפורטוגל נמוכה בהרבה מארה”ב, נכון? אבל החיים שם עדיין די טובים, אנשים שם די מרוצים. אז בעתיד כולם יחיו כמו בפורטוגל”.

למרות האי־שוויון הקיצוני השורר בעולם העתידי שהוא מצייר, קואן לא צופה תסיסה חברתית או מהומות. “האוכלוסייה תהיה מבוגרת יותר, שלווה יותר, המשטרה יעילה יותר ממה שהיתה בשנות ה–60. אני לא צופה מהומות או מרידות. זה לא יהיה מעבר יפה, אבל הרעיון שהחקלאים יתקוממו ויסתערו על הבית הלבן? אני לא רואה את זה קורה. כן יהיו לך תאי לודיטים, קבוצות של אנשים שהולכים לגור כמו האמיש, מנותקים משאר העולם ‏(Off the grid‏) ומהמכונות האלה, אבל יהיה מאוד שלו. מספר העשירים יהיה די גבוה, והעוני לא יהיה כמו כיום: העניים יקבלו המון דברים בחינם הודות לטכנולוגיה - אנרגיה זולה, למשל, או מדפסות תלת ממד - ולא יהיו להם את הבעיות החברתיות שיש להרבה עניים כיום”.

“תהיה יותר יצירתיות, יותר חדשנות תרבותית”, הוא מוסיף. “אם יש לך אוכלוסייה עם 20% מיליונרים ו–80% ממעמד בינוני־נמוך, העניים ינהלו תחרות עזה למכור מוצרים תרבותיים לעשירים ואחד לשני. לא יהיו להם משרות ייצור של המעמד הבינוני שיסיחו את דעתם. אז דברים כמו מוסיקה, שירה, אמנויות - מי שיעשו דברים פופולריים יהיו עשירים יותר. זה לא אומר שחיי היוצרים יהיו נהדרים, הם לא ירוויחו הרבה, אבל זה יהיה עולם יצירתי בהרבה.

"ייווצר לך גם מעמד של אנשים שמבצעים שירותים עבור העשירים: רופאי שיניים, למשל, שיעבדו קשה כדי לשרת את המיליונרים, או מורי יוגה. הם לא יעבדו בטכנולוגיה, אבל ישרתו את אנשי הטכנולוגיה. גם פה ייווצרו שתי שכבות: שכבה של רופאי שיניים שתשרת את ה–20% ושכבה שתשרת את שאר האוכלוסייה”.

בסופו של דבר, הוא אומר, הסיבה שבגינה הוא צופה שלא יהיו מרידות היא משום שמדובר יהיה בעניין של בחירה: לדבריו אנשים יוכלו לבחור אם לעבוד קשה כדי לרכוש את המיומנויות הטכנולוגיות והמקצועיות הדרושות כדי להסתגל לכלכלה הדיגיטלית, או לחיות את חייהם בנוחות יחסית, כמו בפורטוגל. “להפוך למתכנת טוב זה קשה מאוד. בעתיד גם לא יספיק להיות מתכנת טוב: מי שיצליח לא יהיה מתכנת טהור, כי העבודות שלו יעברו מיקור חוץ ואוטומציה. מי שיצליח יהיה מי שישלב את הידע שלו בתכנות עם תחום אחר. הם לא יהיו חייבים להיות מארק צוקרברג, אבל הם כן יצטרכו להיות מצוינים. זה ידרוש עבודה קשה מאוד, ואני לא חושב שלרוב האנשים יש את הטמפרמנט הדרוש כדי לעבור את זה. מי שירצה יוכל להרוויח טוב מאוד, אבל שאל כל אדם מה הוא מעדיף: להפוך למתכנת טוב ולהרוויח מיליון דולר בשנה או לחיות כמו בפורטוגל. אני חושב שרוב האנשים יבחרו לחיות כמו בפורטוגל”.

הטכנולוגיה פוגעת דווקא בצעירים

ג'פרי סאקס
ג'פרי סאקס
צילום: מוטי מילרוד

כראוי למי שכבר כונה “הכלכלן החשוב בעולם” על ידי “ניו יורק טיימס”, לפרופ’ ג’פרי סאקס מאוניברסיטת קולומביה אין שום חשש שמישהו יקרא לו “לודיט”. מחקר שפירסם בדצמבר 2012 עם הכלכלן לורנס קולטיקוף מאוניברסיטת בוסטון תחת הכותרת המאיימת “מכונות חכמות וסבל בטווח הארוך” עסק בעצם בשאלה: מה אם הלודיטים צודקים? “קונצפטואלית זה אפשרי שהטכנולוגיה הורסת את מעמד הביניים. אז אסור לפסול את זה כפי שאחרים אולי יפסלו. זה לא רעיון מטופש או אנטי־טכנולוגי”, אומר סאקס בראיון ל–TheMarker.

לפי המחקר, הטכנולוגיה התקדמה כל כך שהיא כבר לא זקוקה לעובדים לא מיומנים שיתפעלו אותה. מכונות חכמות יכולות כבר לגבות אגרות בכבישים, לתפעל קופות בסופרמרקטים, למדוד לחץ דם, לתת לנו הכוונות ממקום למקום, לעשות מסאז’, לענות עבורנו לטלפונים, להדפיס מסמכים, להקריא לנו ספרים, לכבות אורות, לשמור על הבתים שלנו ולהטיס מטוסים. את כל אותן מטלות ביצעו פעם בני אדם.

הנפגעים העיקריים מהקדמה הטכנולוגית המואצת הזאת, במפתיע, הם דווקא הדורות הצעירים, אלה שעליהם נהוג לחשוב שהם נולדו עם סמארטפון ביד ושלא יסבלו משום קושי להסתגל לנוף הכלכלי המשתנה. עובדים בגיל העמידה, הוריהם של אותם צעירים, דווקא מותאמים יותר להתמודדות עם הטכנולוגיה החדשה. מאחר שהם כבר רכשו את הניסיון והמיומנויות שמעניקים להם יתרון על פני מחשבים ותוכנות, שוק העבודה עוד רואה בהם ערך. לעומת זאת, בצעירים, שנכנסים לשוק העבודה כשהם חסרי ניסיון ומיומנויות, שוק העבודה לא רואה ערך - ולכן הם נותרים בחוץ.

“זה פרדוקסלי, כי אנחנו מניחים שצעירים הם סתגלנים ושהטכנולוגיות האלה נוחות יותר לצעירים. אבל משהו מוזר שקרה בעשר השנים האחרונות, ואולי אפילו 25 השנים האחרונות לפי חלק מהנתונים, וזה שעובדים בגיל העמידה הסתדרו טוב יותר מהעובדים הצעירים עם השינויים הטכנולוגיים. שיעור האבטלה בקרב הצעירים עלה הרבה יותר מהר מזה של אנשים בגיל העמידה. מספר המשרות לצעירים, שקוצצו במהלך המשבר הפיננסי האחרון ולא חזרו, גדול יותר ממספר המשרות המקוצצות של העובדים שהיו בגיל העמידה או מבוגרים יותר”, אומר סאקס, מנהל מכון כדור הארץ באוניברסיטת קולומביה, שנבחר פעמיים לאחד מ–100 האנשים המשפיעים בעולם של המגזין “טיים”, ב–2004 וב–2005.

“כשמסתכלים על ההשלכות לטווח הארוך”, הוא אומר, “רואים שהתופעה הזאת לא פוגעת רק בצעירים, אלא בעתיד האנושות באופן כללי, כי הצעירים הם החוסכים שיוצרים את כלכלת העתיד. ואם ההתפתחויות בשוק פוגעות בעובדים צעירים, פירוש הדבר שגם העתיד נפגע. השכר של עובדים בני 55–65 בארה”ב עלה בהמון ביחס לשכר של עובדים צעירים בני 25–35 ב–20 השנים האחרונות. כמו הרבה דברים בכלכלה, מדובר בהתבוננויות שלא מוכיחות משהו מוחלט, אבל מצביעות על כך שלצעירים קשה יותר בשוק העבודה לעומת עובדים מבוגרים. יש הרבה ראיות שמעידות על כך שמדובר ביותר ממחזור עסקי, שזה מבני, וכשמדברים על גורמים מבניים שמשפיעים על שוק העבודה מדובר בשני גורמים עיקריים: השינויים בסחר העולמי והשינויים הטכנולוגיים, שקשה לנתק אותם אחד מהשני”.

לסאקס אין ספק: לקדמה הטכנולוגית, על כל יתרונותיה, היה חלק גדול בגידול באי־שוויון בארה”ב ובמדינות אחרות. הפתרון, הוא אומר, הוא פשוט מבחינה קונצפטואלית, קשה עד בלתי אפשרי מבחינה פוליטית ובלתי נמנע, אם האנושות רוצה למנוע את העתיד שקואן מתאר: חלוקה מחדש של העושר. “באמצעות מדיניות של חלוקה מחדש אפשר להבטיח שכולם ירוויחו בעתיד”, הוא אומר. “הדרך הפשוטה לעשות זאת היא שעובדים מבוגרים יותר ישלמו מס, שיועבר לדור הצעיר כדי לפצות אותו. אבל צריך לעשות את זה בדרך שלא תעניש פנסיונרים עניים, אלא תאפשר לצעירים ליהנות מהרווחים של בעלי ההון, שהתעשרו מעבר לכל דמיון בעשורים האחרונים”.

היבט נוסף שרבים לא מזכירים בנוגע לעלייתם של הרובוטים, מציין סאקס, הוא הבעלות על הרובוטים עצמם. “דמיין חברה שבה הרובוטים עושים את כל העבודה, והעבודה האנושית היא לגמרי חסרת ערך. בחברה כזאת, בעל הרובוטים הוא המלך. מי שמחזיק בהון מחזיק ברובוטים ולכן מחזיק בייצור. במסגרת דורית המבוגרים מחזיקים בהון, יוצאים במסע רכישות וקונים הכל, והצעירים, שנולדים רק עם כוח העבודה של עצמם, לא יכולים לחסוך. צריך להטיל מס על העשירים כדי להבטיח שלדור הבא תהיה הזדמנות”.

לדברי סאקס, אין פתרון אחר שיבטיח עתיד שבו האי־שוויון לא מגיע לרמות קיצוניות שמבטיחות קטסטרופה חברתית. “עובדים לא מיומנים צריכים את ההון האנושי או הפיזי כדי ליהנות מחיים טובים בעולם ההיי־טק הזה. זה לא יקרה באופן אוטומטי. צריך להבטיח שלכל צעיר, עשיר או עני, יהיו את המיומנויות שהוא צריך כדי להתפרנס בעולם הזה”.

סאקס, כאמור, לא מפחד מעמיתים שיכנו אותו “לודיט”. “אולי הלודיטים של היום צודקים בכך שהמכונות החדשות מפחיתות את רמת ההכנסה שלהם”, הוא אומר. “אבל הגישה הנכונה היא לא לנפץ את המכונות, אלא למסות את הבעלים. זה ההבדל בין הלודיטים של המאה ה–19 לבין הלודיטים כיום. אני באופן כללי מאוד אוהב טכנולוגיה. אני חושב שמהפכת המידע חיובית מאוד, אבל אני גם מאמין שזו אחריות שלנו לעצב את המוסדות הכלכליים שלנו. לא הטבע נתן לנו אותם. מעמד ביניים הוא תמיד שילוב של נסיבות כלכליות והחלטות פוליטיות: חשוב לזכור את זה כשמדברים על שינוי טכנולוגי. זה לא רק כלכלה, זה כלכלה ופוליטיקה”.

אם תוכנית כמו זו שהוא מציע לא תיושם, מזהיר סאקס, התוצאה תהיה אסון חברתי. אבל בניגוד לקואן, הוא אינו רואה את העתיד העגום כבלתי נמנע. “זה עלול לקרות, אבל זה שטיילר אומר בוודאות שזה יקרה משקף חלקית את העובדה שהוא עובד במקום מלא בליברטריאנים, שעבורם מה שהשוק מחליט זה בסדר”, הוא צוחק. “אני חי בעולם שבו לחברות ולממשלות יש בחירות, ואני לא מאמין שנשב בשקט ונשלים עם תוצאה שכזו. זה מאוד מאוד לא סביר, ויהיה אכזבה גדולה - יותר מאכזבה גדולה, זה יהיה אסון. מאות אלפי ישראלים שיצאו לרחובות בהרף עין ב–2011 הוכיחו לנו שאי אפשר לחזות את העתיד. אם הטכנולוגיה מחמירה את הפערים, התפקיד של הפוליטיקה הוא להקטין אותם”.

ברמן רובוט
ברמן רובוט
צילום: רויטרס

שובם של האומנים

לפני המהפכה התעשייתית היו אלה בעלי המלאכה, האומנים ‏(artisans‏), שהיו היצרנים הדומיננטיים של מוצרי צריכה. ואז הגיעה המהפכה, וכל אותם אורגים, קדרים ונפחים לא יכלו להתחרות עם התפוקה הגבוהה והמחיר הזול של המפעלים החדשים - ונעלמו כמעט לחלוטין מן העולם. אבל לא לפני שחלקם נהפכו ללודיטים וניסו להשמיד את המכונות שגזלו את פרנסתם.

כעת צופה אוטור את חזרתם של האומנים לקדמת שוק העבודה. הטכנולוגיה, הוא אומר, מחסלת את המשרות שנסמכות על יכולת טכנית בלבד, שאפשר לבצע להן אוטומציה ולהעביר אותן לידיהן של מכונות. אבל המשרות שכן ישרדו, הוא אומר, הן אלה שישלבו בין יכולות טכניות למיומנויות מפותחות יותר, כמו הסתגלות למצבים משתנים, פתרון בעיות ויחסים בין־אישיים: שרברבים, חשמלאים, אחיות ובעלי מקצוע אחרים בתחום הרפואה, שיפוצניקים, אפילו מכונאי רכב. אוטור קורא להם “האומנים החדשים”. משרות כאלה, הוא אומר, שמשלבות בין יכולת טכנית לבין ניסיון ומיומנות אנושית שמכונות לא יכולות לחקות, יהיו מבוקשות גם בעתיד וייהנו משכר גבוה בהתאם.

“אני לא חושב שטכנולוגיה הורסת את מעמד הביניים”, אומר אוטור, שחקר את הנושא רבות ומבקש להשמיע צפירת הרגעה: המצב אינו נטול תקווה לחלוטין. באופן אירוני, דווקא הוא חתום, יחד עם שותפו לכתיבה הכלכלן דיווויד דורן, על מאמר מעורר הדים שפורסם באוגוסט ב”ניו יורק טיימס” תחת הכותרת: “כיצד הטכנולוגיה מחריבה את מעמד הביניים”. “זאת לא הכותרת שלי”, הוא צוחק. “העורכים הוסיפו אותה. הטקסט עצמו קצת לועג לסאקס, לקואן, לכל החבר’ה האלה. המסר שלנו היה שכלכלות עוברות שינויים, אבל מסתגלות. יש אתגרים ויש סכנות, אבל יש גם הזדמנויות. לא הכל טוב, אבל גם לא הכל קודר”.

“יש לאנשים נטייה לחשוב שפתאום נגיע לנקודה שבה כל המשרות של מעמד הביניים ייעלמו, כל ההכנסות יילכו לאדם אחד ולא תהיה יותר עבודה לאף אחד. אין ראיות היסטוריות שלשינויים טכנולוגיים יש תכונות כאלה. לא ראינו עלייה באבטלה כתוצאה מחידושים טכנולוגיים. העניין הוא שטכנולוגיה היא דבר משבש, בדיוק כמו שמסחר הוא דבר משבש, והיא יוצרת מנצחים ומפסידים. שינויים טכנולוגיים הם המפתח לעלייה בשכר, כי הם הופכים אותנו ליעילים יותר, אבל הם עושים זאת באמצעות התאמה לסוג מסוים של משרות וחיסול של משרות אחרות. כיום הבעיה היא שאנשים לא יכולים להתאים את המיומנויות שלהם באותו קצב שהמיומנויות הקיימות שלהם הופכות לבלתי מבוקשות”.

עם זאת, הוא אומר, הטכנולוגיה מהווה מרכיב מרכזי במה שהוא מכנה “הקיטוב ‏(Polarization‏) של שוק העבודה”: הקיטוב הגובר בין שני הקצוות, משרות איכותיות מבוקשות ורווחיות במיוחד ומשרות כפיים מבוקשות ולא רווחיות בכלל, ללא המשרות שבאמצע, שלרוב היו הולכות למעמד הביניים. “האמצע מצטמצם. אבל הבעיה היא לא מספר המשרות, אלא איכותן. מה גם שתעשיית הרכב, בשיאה, העסיקה המון אנשים בייצור מכוניות. אנחנו לא רואים גל העסקה דרמטי כזה שנולד כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית הנוכחית, גם אם סופרים את העובדים בסין”.

עם זאת, הוא מבקש להדגיש: העתיד העגום שמציעים סאקס או קואן אינו חקוק באבן. “זה לא שאין הזדמנויות חדשות או משרות למעמד הביניים. הדוגמה שאני אוהב לתת היא של אנשי מקצוע בתחום הרפואה - אחיות, טכנאי רנטגן, עובדים, שמשלבים מיומנויות טכנולוגיות עם גמישות ויכולת הסתגלות והסתכלות אנושית. הדברים שקשה לעשות להם אוטומציה דורשים היגיון, הסתגלות פיזית, ביצוע תהליך פיזי בסביבה לא ודאית. אם אתה קונה מכונית, למשל, הרובוט במפעל הוא זה ששם לך את השמשה ברכב. אבל אם השמשה שלך נשברת, החברה לא שולחת רובוט לבית שלך. הם שולחים בן אדם, ויש לכך סיבה: כשאתה לא עושה את העבודה בסביבה המובנית מראש של המפעל, אתה צריך את היכולת הפיזית ההסתגלותית שיש לאדם. בהתאם, משרות שיצליחו בעתיד הן אלה שמשלבות ידע טכני מבוקש עם יכולת לפתור בעיות בתנאים שבהם מכונות לא יכולות להסתגל בקלות. גם בישול זה מקצוע כזה, שקשה לעשות לו אוטומציה, אבל מאחר שרוב האנשים יכולים לעשות אותו השכר בו לא גבוה”.

הפתרון היחיד, הוא אומר, הוא השקעה בחינוך ציבורי. “לישראל צריך להיות יתרון תחרותי בחינוך. האמת היא שזה מזעזע אותי שהזנחתם את מערכת החינוך שלכם כפי שעשיתם. גם בארה”ב יש לנו בעיה: רוב האמריקאים המיומנים נמצאים בראש הדירוגים הבינלאומיים, אבל האמריקאי הממוצע נמצא מתחת לממוצע העולמי, והתחתית היא ממש בתחתית. זה אומר פערים ענקיים בהכנסות ובהזדמנויות. בטווח הארוך, אין פתרון אחר מלבד מערכת חינוך טובה. אלה שלא יהיה להם חינוך יעבדו במשרות שנעלמות או במשרות כמו מלצרות, שלא משלמות הרבה”.

ועדיין, הוא מדגיש, “זה לא סוף עידן העבודה, כמו שאחדים מנבאים. ארה”ב וישראל לא נמצאות בשלב שבו קצת יותר אי־שוויון והכל ייחרב. אנחנו לא על סף אסון, אבל טוב שממשלות דואגות כי אחרת הן לא עושות כלום. אבל זה לא חקוק באבן. התחזיות הקודרות הן אפשרות אחת. זה יכול לקרות, אבל זה לא ודאי. אנחנו יכולים למנוע מזה לקרות”.

סאקס, מצדו, מסכים עם הטון האופטימי. “ראשית, צריך הרבה סימפטיה כשמדברים על הסיפור הזה. צריך להבין שיש מנצחים ויש מפסידים. בסך הכל, אני אופטימיסט טכנולוגי: אני מאמין שהפוטנציאל שטמון בטכנולוגיות חדשות הוא רווח אדיר לאנושות. אבל אני לא דטרמיניסט טכנולוגי: אני לא מאמין שהדברים הנפלאים האלה יקרו מעצמם. אנחנו צריכים לוודא שהם יקרו”.

גם קואן, בדרכו, אופטימי. “המהפכה התעשייתית התחילה ב–1780 בערך”, הוא אומר. “פתאום היו הרבה יותר מכונות, האי־שוויון בבריטניה עלה, היו המון מאבקים למען העובדים. ב–1840 המשכורות עלו, ומעמד ביניים חדש התחיל להיבנות. זה לקח 60 שנה בערך. טכנולוגיות חדשות מגיעות במהירות, ואז לוקח למין האנושי זמן להסתגל אליהן. יהיו עשורים של מאבק, טלטלות ובעיות הסתגלות, אבל בעוד 60–70 שנה לכולם יהיה טוב יותר. הספר שלי הוא על 20 השנים הראשונות של המעבר הזה, אבל בעתיד הרחוק יותר זאת תהיה אוטופיה. שילוב של דיסטופיה ואוטופיה”.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
85
מאמין בקידמה לא בכסף
  • 08:50
  • 07.11.13

הטכנולוגיה אמורה לשחרר את האנושות מעבודה ולאפשר לאנשים לבלות ולהנות מהחיים...אבל הכסף. הכסף הוא הבעיה האנושית. אנחנו רוצים לעצור את הטכנולוגיה במקום לעצור טייקונים מושחתים שיעשו הכל כדי לשמור על כס המלכות המרופד שהם יושבים עליו.

84
מישאכפתלו
  • 23:24
  • 03.11.13

ממשלה, ארגונים כלכליים, ניהול ציבורי, רשויות - כולם צריכים להבין את התהליך ולאן הוא מוביל אותנו. הקמת מנגנוני הגנה שיתנו רווחה, קיום סביר ובכבוד לוקח שנים ולעיתים עשורים. זה היה קל לסגור תעשיות מסורתיות ואחריהם ענפים לא כלכליים ועכשו גם תעשיות עתירות ידע - כן תעשיות עתירות ידע. מה קרה לאיסיאי? מה קרה לתדיראן? לטלרד? לקונברס? ועוד עשרות חברות טכנולוגיה שלא שמעתם עליהם אם לא הייתם בתחום. חלקן עדיין קיימות אך מכווצות וחבוטות. בקיצור, יש כאן תמורות ושינויים מהירים שנבעו גם מקידמה טכנולוגית וגם מהשתלטות טכנולוגיות סיניות על ענפים שלמים (והם כמובן גם מצטיינים בתחומים רבים עתירי ידע). מישהו ברמה מיניסטריאלית צריך לאסוף את המתרחש, לנתח ולהבין את השלבים הבאים - יש כאן מהפכות לא רק טכנולוגיות וכלכליות - יש כאן היבטים מבניים (של שוק מקרו), אנושיים, מעבר העושר והכח על חשבון עשרות אלפי אנשים שמקפחים את מקומות עבודתם ומוצאים עצמם עם מקצוע לא רלוונטי. הכסף פשוט לא יגיע לחברות הישראליות, החברות, אם לא מצליחות להמציא את עצמן מחדש פשוט נמחקות והמדינה באדישותה (לפחות כך נראה) עדיין לא מבינה את איום אובדן ההכנסות ממיסים מפעילויות עסקיות/יצרניות שנעלמו וממיסי העובדים שכבר לא מייצרים הכנסות למעסיקיהם ולא מייצרים אותה רמת הכנסה פרטית כבעבר. נמשיך להגיד שרמת האבטלה היא יחסית במצב טוב, אבל כדאי לבדוק מחדש את המדדים לקביעה זו. זה לא פלא שרמת הכנסות קרנות הפנסיה יורדת ולא יכולה להחזיק עצמה במודל הקיים. בסופו של דבר הכל קשור.
ביטחוננו הכלכלי הקולקטיבי והפרטי אינו פחות חשוב מהבטחון הפיסי וכמו שאנו מתכוננים להגן על העם מפני האוייבים והאיומים כך עלינו לדאוג לחוסן ולבטחון הכלכלי. זה לא משימה לאדם הפרטי הבודד אלא לגוף בעל יכולת - ממלכתי, מיניסטריאלי או דומה - שמסוגל לעשות אינטגרציה, להסיק וליצור מנגנונים שיאפשרו לנו להתקיים ולעמוד איתן מהבחינה הכלכלית.

81
מוצטפא שמטרלינג
  • 19:38
  • 02.11.13

התחזית המוזרה שכולנו נחיה בעתיד באיזו מן "פורטוגל" ואולי זה לא נורא היא שגויה. המודל שאליו אנחנו מתקדמים הוא המודל הדרום אמריקאי: מיעוט זעיר עשיר כקורח שחי במתחמים סגורים, מובדל מההמון החום שזוחל בחוץ וניזון משאריות. הלוואי שנהיה מסוגלים לעמוד בזה עם חיוך כמו הברזילאים.
וחוץ מזה שדי, אתם לא יכולים כל הזמן לראיין רק אמריקאים. נסו להביא מדי פעם את דעותיהם של חוקרים מגרמניה, דרום אמריקה, אולי יפן. אלו מקומות מאוד מפותחים עם צורת מבט שונה, אולי נלמד משהו חדש?

80
רק מרץ רק זהבה גלאון
  • 19:03
  • 02.11.13

79
דוד
  • 17:34
  • 02.11.13

מפחד לנישולם מפרנסתם. התוצאה היתה כמובן הפוכה...עתידן עאלק...

78
מהפכן
  • 16:38
  • 02.11.13

טיילר קואן במיוחד חיי בסרט. מעמד הביינים לא יתן לעצמו להדרדר ברמת החיים בשביל העשירים שישתמשו בטכנולוגיה שאנחנו יצרנו. טכנולוגיה שבעתיד הלא רחוק כל כך (50-150 שנה), טכנולוגיה שתשנה את בני האדם יותר ממה שבני האדם שונים מקופים.
זה מעולה שהטכנולוגיה משחררת אותנו מעבודות שחורות, רק העשירים מפחדים שלאנשים יהיה קצת יותר זמן לחשוב על החברה שלנו והבעיות בה. הבעיה היא בכללה שכופים עלינו האליטה והפוליטקאים. הדמוקרטיה מתה מזמן והיום כל מה שיש הן פולוטקרטיות ותאגידטוקרטיות.
ככל שהמצב יהיה יותר קשה ככה יותר אזרחים יפתחו את העיינים שלהם ויצאו מהמטריקס של העבדות המודרנית.

77
בגלל המיחשוב והאוטומציה, יהיו פחות ופחות מקומות עבודה לכלל האוכלוסיה, במיוחד כשהאוכלוסיה תתייצב ולא תגדל יותר, רואים זאת בבירור בארצות אירופה, ואפילו כאן בא"י. לדוגמה, כיום חלק ניכר מהפעילות הבנקאית, נעשת ע"י הקליינטים ישירות עם מחשבים ואוטומטים, בעתיד הקרוב, כשהמחשבים יוכלו להבין שפת אנוש, כל הפעילות הבנקאית תעשה ללא פקידים אנושיים. כך זה יהיה גם במשרדי הממשלה, ובמשרדי העיריה, ובמשרדים של חברות פרטיות, מכונות אוטומטיות ממוחשבות, בעלות כושר ראיה ותנועה, תעשנה גם את כל עבודות השדה, והלול, והרפת, והחממות, וגם את כל העבודות במפעלי התעשיה. ישארו רק פוליטיקאים, אומני בידור, ונערות ליווי, את אלה המחשבים כנראה לא יחליפו. עכשיו נשאלת השאלה, איך לפרנס את כלל האוכלוסיה, שאין בשבילה מקומות עבודה, ולכן אינה מקבלת משכורת, זהו, חזרנו אם כן לכלכלה מתוכננת, ולמדינת רווחה, כלומר, תוך כמה עשרות שנים, הסוציאליזם של קרל מרכס חוזר בגדול. לסיכום, כל התוכניות של BB, כבר היום אבד עליהם הכלח, הם היו צריכות ליהיות הפוכות ב-180 מעלות, הוא היה צריך להוריד את גיל הפנסיה ל-55, ולא לבצע הפרטה, אלא להיפך. לרכוש עסקים ולהפוך אותם לציבוריים. כי את הכסף לכלכל את האוכלוסיה, שאין בשבילה מקומות עבודה, אפשר יהיה להשיג רק דרך רווחי העסקים הציבוריים. אז להתראות ב'עולם אמיץ וחדש'.
סולו
  • 16:35
  • 02.11.13

76
דרושה הבנה אקולוגית
  • 14:18
  • 02.11.13

אולי המהפיכה האמיתית שבפתח היא הבנה שכל הסימום/שיווק צרכני
נועד לחזק את שפיץ הפירמידה וכל בסיסה ההולך ומתרחב בשל שקר הסיכוי
לטפס למעלה יבין שעדיף לו להימנע מהסימום הצרכני
שעדיף לו לגדל את מזונו בעצמו ולהסתפק במועט ולא לכלוא את עצמו
למען נוחות ומותגיות שרק הופכות אותו ליותר מתוסכל יותר מדוכא ויותר משועבד אפילו מול המוות והמחלות יראו שהן עדיפות על ההתמכרות
והרס החיים למען שקר בריאות שכולה חולי
אולי גם תתחולל מהפיכה שבמסגדתה יראו שעדיף לא להשתעבד לילדים ולשקר המשפחה ותיקטן אוכלוסיית העולם כך שהיא תחזור להיות מאוזנת
מול בית הגידול שלה(כדור הארץ) ואז יבחנו כל מכונה חומרה ותוכנה
וכל "שיכלול" אם הוא באמת עושה טוב לבני האדם ולחברה
או שהוא עוד מכשיר ניצול אגואיסטי אלים ושיקרי שיוצר פערים והורס את האיזון האנושי בתוך החברה האנושית ומול בית הגידול שלה

הטבע מלא באנרגייה שנועדה לשמור על איזון (נדידה למשל ועצם מחזורי החיים והמוות) בסופו של יום התובנה האנושית תפנים את הרעיון
והיא תחכה אותו לרווחתה
(השקר הצרכני הוא עיוורון שנולד ממוגבלות ומפרמיטיביות של הישרדות)
נקווה כמובן שיהיה לאנושות יכולת לתקן וליצר את עצמה לפני האסון האקולוגי

75
אהרון
  • 14:07
  • 02.11.13

מעמד העשירים ומעמד העניים העבדים.מי שיכול בורח מארץ החזירים(חזיר חיה שמשחיתה את הטבע,פוגעת בשרשת המזוו,וטורפת בחזירות את כל הסובב אותה

74
משה
  • 13:27
  • 02.11.13

וכמו שכבר נכתב המון פעמים,יש נתון אחד שכל הכוכבים הכלכליים מחמיצים בהתמדה,עבודה לא נעשית לשם עבודה,היא נעשית לשם תפוקה,לכן,אם התפוקה כל הזמן עולה ומספר העובדים הנחוץ לקיימה כל הזמן קטן אז בסופו של דבר כל השיטה המוניטרית והמדדים לחלוקת העושר ישתנו.
בפשטות,מי שלא עובד יקבל אמצעי קיום מהחברה,הרי האמצעים האלה קיימים,ואפילו יותר זול להפיקם,אז למה לבזבז את כולם רק על מי שיש לו גם ככה יותר מדי ?
אין בזה שום הגיון,לא כלכלי ולא מוסרי ולא אנושי ולא פוליטי,
ולכן אפילו הכלכלנים ומעצבי המדיניות יבינו בסופו של דבר מה שמובן כבר מזמן לכל אדם שפוי.
בנוסף
,יצירת מעמד פנאי יתרום רבות מאוד לבריאות,לאיכות התרומה האנושית לכלל(יותר זמן ליצירתיות שאינה מותנה ל"שורה תחתונה") מה שיאיץ את ההתפתחות לקיום שאינו מותנה בעבודה.

כבר נמאס לחכות לכלכלנים ומעצבי מדיניות ראויים שירימו את הכפפה,האם יכול להיות שכל הכלכלנים הם בעצם אנשים מאותגרים שכלית ?

  •  
    אלא במחלקת היושר האינטלקטואלי
    • 02:07
    • 03.11.13

  •  
    כלכלן צמיחה
    • 03:41
    • 03.11.13

    ייתן לך את תבואתו בחינם?
    למה שהבעלים של הרובוט-חקלאי שעובד 24/7 ייתן לך את תבואתו בחינם?
    אתה רוצה לקחת בכוח? אבל רובוטים-חקלאים זהים יש ב-200 מדינות שמייצאים לכל העולם, אם תמסה את הרובוט-החקלאי בארצך אז הוא לא יוכל לייצא את תבואתו שתהיה יקרה ביחס לתוצרת הרובוטים-החקלאים הממוסים פחות בשאר העולם, אבל אולי הוא גם לא יוכל למכור את תבואתו בארץ כי היא תהיה יקרה מהמיובאת?
    אתה רוצה להטיל מכסי מגן? אבל בשוק העולמי מכס מגן שלך נענה במכסי מגן נגדך שמקשים עליך במידה שווה לייצא לשאר העולם.
    אתה רוצה להסתדר בלי שאר העולם? לשם כך אתה צריך חומרי גלם ומשאבי טבע בכמות מספקת לכל צורכי החיים במדינתך, וכמעט לכל המדינות בעולם אין מזל שכזה, גם לא בישראל.

    אז כדי לייבא חומרי גלם חיוניים (למשל דלקים, הרי הגז הטבעי יספיק לנו רק ל-30 שנה), תאלץ לוותר על מכסי המגן, ולכן כדי לשמור על כושר הייצוא תאלץ לוותר על מיסוי הרובוט-החקלאי המקומי שלך, ולכן לא תוכל לתת בחינם מתוצרתו ל"מי שלא עובד".

    מה כן תוכל לעשות? לשלוח את מי שלא עובד לעבוד בכל מחיר, נמוך ככל שיהיה. ומה יקרה כששווי התפוקה של העובד יירד אל מתחת לשווי המזון המינימלי הנחוץ לקיומו? זה העתיד.

  •  
72
חסוס
  • 12:17
  • 02.11.13

מבסוף מאז העולם רק צמח, תוחלת היים ואיכות החיים עלו.
תפסיקו עם התחזיות העלובות האלו. בכל מהפיכה האנשים "הקודמים" מאבדים את העבודה והם צריכים לשנות מקצוע לעבודות שיוצרות המהפיכה החדשה

71
החכם מכל אדם
  • 12:09
  • 02.11.13

הסוציאליזם פרושו שהאדם משתלט על תוצריו ומכוון אותם לרווחת הכלל. ברבריזם הוא ההיפך כשתוצרי האדם משתלטים עליו וזה מה שקורה. אם זה ימשיך ככה נגיע לקניבליזם השלב התחתון של הברבריזם

69
חני
  • 11:55
  • 02.11.13

בארץ מעמד הפועלים הוא מעמד הביניים.
הטכנולוגיות גורמת לביטול מקצועות מסויימים אבל יוצרת מקצועות חדשים.
ככל שהטכנולוגיה ברמה גבוהה יותר ונפוצה יותר, רמת החיים של ה"פועל" גבוהה יותר ולכן להחליט שהטכנולוגיה פוגעת במעמד הביניים זוהי שטות ממדרגה ראשונה!
אני חוזרת"
הטכנולוגית מעלה רמת חיים ולא פוגעת בפועלים. נוצרת לפעמים "אבטלה חיכוכית" שכן מקצועות מסויימים מתבטלים אבל גם תפקיד החברה ללמד את האנשים אתך המקצועות החדשים שנוצרו.
אין כמו טכנולוגיה לרמת חיים טובה.

68
67
עומר
  • 11:22
  • 02.11.13

66
אהרן אבידן, מאמן אישי
  • 10:43
  • 02.11.13

כתבה מעניינת עם הרבה תובנות לגבי העתיד התעסוקתי של צעירים בתחילת דרכם לקראת בחירת כיוון לימודים ותעסוקה. אני בהחלט מתעתד להשתמש בנתונים שהועלו בכתבה לטובת המתאמנים שלי.

65
אורן
  • 10:25
  • 02.11.13

מכיוון שנקודת המבט ההיסטורית-כלכלית של הכותבים היא מערבית-קפיטלסטית, הם מתעלמים מהאפשרות הנוספת למהלך היסטורי שיונע בידי התקדמות טכנולוגית והוא שליטה או בקרה של ישות מדינית ,מצומצמת (מדינה) או מורחבת (ברית קורפראטיבית של ישויות) בטכנולוגיה, וחלוקה צודקת יותר של העושר.
אופציות אחרות שמחילות את אי השיוויון צפויות להביא בהכרח לחוסר שקט חברתי , גם אם הפער המעמדי לא יתבטא במחסור.
המניע להתפרצות של אלימות וקיטוב לא קשור תמיד למחסור ממשי אלא לעיתים קרובות דווקא אי שיוויון שנתפס במונחים של פגיעה בצדק הטבעי מוביל לאי יציבות.
במוקדם או במאוחר רק חברה שתפקח על האי השיווין ותאזן אותו על ידי סל סוציאלי ומיסוי תקיף או אפילו על ידי שליטה ישירה בחלק מן הטכנולוגיות (כסוג של משאב משותף) תיצור אמנה חברתית יציבה שתוביל להישרדותה.
הגישה האמריקאית שרואה בפער "מהלך טבעי" סופה להביא התפוררות וקריסה של אותה ישות (כפי שקרה לאימפריות אחרות שקידשו אינדבידואליזם על חשבון חברתיות ).

63
אגממנון - ב' זה אוהל
  • 10:10
  • 02.11.13

אם נארגן מחדש את העולם בצורה דמוקרטית אמיתית, נוכל להשתמש בטכנולוגיה כדי להקטין את עומס העבודה המוטל על כל אדם ואדם, כך שבסוף נוכל לעבוד שעתיים ביום כדי לספק את כל צרכינו החומריים. הדבר היה אפשרי מאז המהפכה התעשייתית, וכיום הוא אפשרי יותר מאי פעם. הסיבה שזה לא קורה היא חוסר היעילות של שיטת הרווחים שבה הרבה מהעבודה מושקעת כדי להניב רווח למיעוט השליט מבלי לספק תוצר מועיל להמונים.

בשלהי האימפריה הרומית, העבדות הייתה מכשול להתקדמות החברה והביאה להתמוטטות הציביליזאציה, בייחוד מאחר והכוח התרכז בידיו של מיעוט של בעלי אחוזות-ענק (לטיפונדיות) שהעבידו אלפי עבדים, בזמן שבעיר היו עשרות אלפי מובטלים מקצועיים שהחברה פשוט פלטה החוצה; התוצאה מהתמוטטות הסדר ההוא הייתה המעבר לפיאודליזם, שבסופו של דבר הגדיל את הפיריון החקלאי (כי צמית חופשי יותר מעבד ולכן יש לו יותר אינטרס לייצר). בסוף ימי הביניים, הפיאודליזם היה מכשול אדיר להתקדמות האנושות בגלל ריכוז הכוח בידי בעלי אדמות, שלא היה להם שום אינטרס בהתקדמות טכנולוגית שתהפוך אותם למיותרים, וכן בידי הגילדות (קרטלים למעשה של בעלי מקצוע) והכנסייה שגם הם פחדו פחד-מוות מהקידמה. המהפכות נגד הפיאודליזם שהקימו רפובליקות איפשרו את התפתחות הקפיטליזם - שנתן דרור ליצירתיות של שכבה רחבה יותר באוכלוסייה (הבורגנות - עירוניים משכילים ויוזמים). מכאן באה המהפכה התעשייתית ועלייה אדירה בפריון העבודה.

כיום, בדיוק באותה הצורה, הקפיטליזם, ובפרט הקפיטליזם הביורוקרטי התאגידי (שנראה יותר ויותר כמו פיאודליזם), מהווה מכשול בפני הקידמה בדיוק כמו העבדות והפיאודליזם לפניו. הקפיטליזם מפתח טכנולוגיות חדשות, אבל מונע מהן לשרת את רוב האנושות; בזמן שאתם גולשים באייפון וזוכים לשפע עצום של אוכל ומשאבים יש מיליארדים שחיים בעוני מחפיר ורעבים ללחם שעובדים בשכר-רעב כדי לייצר את המוצרים באלו, בזמן שמבחינה טכנולוגית אפשר היה מזמן להפוך את העוני, העבדות והעבדות-בשכר להיסטוריה. למה? בגלל שלא רווחי לבעלי ההון הגדולים (אלו השולטים במשאבים) לקדם את האנושות לשלב הבא; רווחי להם לשמור על הסטטוס-קוו המיושן שמקורו במאה ה19 ושמריח יותר ויותר כמו המאה ה11. הם מעדיפים לייצר ג'אנק פוד ולזרוק מיליוני טונות של אוכל לפח בזמן שיש מיליארדי רעבים בעולם, פשוט כי להאכיל מישהו שאין לו כסף זה לא רווחי. הם מעדיפים להעביד מיליוני סינים בתנאי עבדות כדי לייצר מוצרים שאפשר היה לייצר באופן רובוטי כי עבד שמרוויח דולר ליום זול יותר מרובוט.

הטכנולוגיה קיימת לעולם של שפע שבו אף אדם לא ינצל אדם אחר. כל הסבל בעולם - הוא תוצר של שיטות מיושנות שכבר לא מתאימות לטכנולוגיה.

61
חוזה שחורות
  • 09:30
  • 02.11.13

לחסל את הלא יצרניים קשישים מעל גיל חמישים שלא מוצאים עבודה ואת כל הבאים אחריהם ההורים שלי ושלכם כך נאפשר לצעירים לחיות.
מי אמר שתוחלת החיים צריכה להיות 90

נחזור לעולם שפוי של אדונים ומשרתים אדונים בכלובי זהב משרתים בפחוני זבל ובאה עדנה לעולם.

רגע אנחנו כבר שם ?

60
אזרח
  • 06:34
  • 02.11.13

מגמת ביטול מעמד הביניים התחילה כבר עם הקמת חברות הענק. למשל וולמארט, בכל מקום שנפתח סניף, נסגרו מסביב עשרות רבות של עסקים עצמאיים, ועובדי וולמארט עובדים בשכר זעום. כנ״ל מקדונאלד וכו, בסוף , הרוב יהיו עניים שמקבלים שכר מינימום.

59
יח"צנות בשקל
  • 05:22
  • 02.11.13

57
B
  • 22:33
  • 01.11.13

מלחמה עולמית בהשתתפות נשק גרעיני. לא לשכוח שלמדינות מוסלמיות יש נשק גרעיני והמערב לא הצליח לפתות אותן לאמץ את סגנון החיים המערבי. השילוב של קנאות דתית מוסלמית ובעלות על נשק גרעיני, יוביל למלחמה עולמית שתוצאותיה הרות אסון. הרג של מאות מיליונים.
אז התמונה תשתנה, בני האדם שישרדו יתחילו לבנות מחדש את העולם

56
ולא את מעמד הביניים
  • 22:01
  • 01.11.13

רוב המשרות שגובר עליהן בכתבה איפשרו לאנשים לקבל משכורת ולא באמת לעבוד. היום אפשר לראות מה כל אחד עושה או לא עושה. מי שלא מתאים את עלמו למצב ימצא את עצמו בחוץ

55
Jojo
  • 21:57
  • 01.11.13

כל הזמן האנושות ממציאה תחומי עניין לעבודה ,אולי יהיה זמן פנוי יותר אבל אנשים ימצאו תעסוקות אחרות

54
עוד אחד מאלה
  • 19:58
  • 01.11.13

שהעתיד שייך לאנשי אקדמיה שמדי מספר שנים מוציאים ספרים שמסבירים שתופעה זמנית כלשהיא מהווה את סופו של העולם כפי שאנו מכירים. השיא היה כמובן של הטמבל היפני אמריקאי שבישר על "קץ ההיסטוריה" . מה שנכון, יש מספיק שוטים שקונים את הספרים האלה ואז איש האקדמיה המתוחכם "עושה מכה" ובכך מוכיח את עליונותו על העדר.

53
ירון
  • 19:17
  • 01.11.13

כאלה שעובדים וכאלה שעובדים בכאילו. ואלה שעובדים בכאילו פתאום ירוויחו פחות.

52
מישהי
  • 17:13
  • 01.11.13

העולם ישתנה, ובני אדם תמיד ימצאו דברים שהם מסוגלים לעשות יותר טוב ממחשבים, וייווצרו מקצועות חדשים.
חבל על הנבואות האלה, שסתם זורעות פאניקה.

51
גולי
  • 16:59
  • 01.11.13

מוצרים שהם מוגבלים בעולם כמו נדל"ן, זהב וכ'ו ערכם יעלה עם העלייה המטאורית של העשירים. אם למשל אני מחזיק ב-5 דירות אז יחד עם המשכורות ערכם יעלה גם כן כי יהיה יותר ביקוש ומספרם מוגבל. עדיין למשל אוכל להידחק למעמד שהוא מכנה העשירים גם בלי לעבוד בהייטק.

50
מצחיק
  • 16:58
  • 01.11.13

בדקתי את הכלי RELATIVITY - כולה כלי שעושה אנוטציה למסמכים. כל עורך דין אחראי עדיין צריך לקרוא את כל המסמכים. מה זה השטויות האלה? אפשר לחשוב שזה עושה את העבודה.

48
אין בושה לשנוורים
  • 16:44
  • 01.11.13

מי שמחסל כאן את העניים אילה הלובי של יוצא שואה מיליארדים זורמים כול שנה גם אם אתה מיליונר

  •  
    לודיט
    • 15:01
    • 02.11.13

    אפשר להתנגד לכל דבר, ותקופת ההתקדמות הטכנולוגית וחסרת התכלית האובססיבית לפי המודל הקפיטליסטי של עשיית רווחים בשביל מיליארדרים מנוולים שמטמטמים את מוחינו וגונבים את כספינו, נגמרה.
    התקדמות טכנולוגית זה טוב כשממציאים תרופות שמצילות חולי סרטן.
    לעומת זאת, כשמתעללים בפועלים סינים רק בשביל לפתח אייפון 7 שיכול לצלם במצלמה של 24 מגה פיקסל או מה שזה לא יהיה, זה פשוט בזבוז,דקדנס חולני, וטמטום.

45
44
מוצרים בייצור עצמי ובזול
  • 16:08
  • 01.11.13

42
בני
  • 15:56
  • 01.11.13

לא ממש מסכים עם התוכן, אבל לפחות זה מעניין, מצריך טיפה הבנה ולא עוד סיפור על גביר הכפר או נגיד הקהילה.

41
לא תעזור להם הטכנולוגיה
  • 15:51
  • 01.11.13

40
T
  • 15:11
  • 01.11.13

שתי עונות גרעות במיוחד בגידול תבואות, עלולות לגרום למותם של שני מיליארד בני אדם, אם זה חס וחלילה יקרה, זה יגרום לשינו קטקליזמי שיעביר את המין האנושי למודה של השרדות. כול המודלים הכלכלים יקרסו לנוכח אוכלוסיה אורבנית הנמקה מרעב.

39
חנן
  • 14:55
  • 01.11.13

אם מכונה אחת יכולה לעשות עבודה של עשרים איש ובדיוק רב ממגע אנושי, בעל העסק הרויח הוא לא צריך את כל העשרים. בהרבה מקומות יש אבטלה גלויה היום בגלל האוטומציה והדיגיטליות אנשים יכולים אחרי חצי שעה ללכת הביתה אבל הם יושבים על הכסא שמונה וחצי שעות בשביל מה.

38
עם הארץ
  • 14:53
  • 01.11.13

מר אשר שכטר, יופי של כתבה. אבל, הטבעי ביותר קורה. מי שגמיש וסתגלן שורד. מי שלא, לא..

37
שלומי
  • 14:31
  • 01.11.13

ההבדל הזה שמתואר בכתבה כיכולת הסתגלות גבוהה יותר לטכנולוגיה של העובדים המבוגרים על פני הצעירים נובע בעצם מכלכלת עבודה לא חלקה במיוחד. כלומר, הרבה יותר קל למעביד לא לקחת עובד חדש מאשר לפטר עובד מבוגר. הצורך בעובדים ירד מאד בשנים האחרונות ומי שבעיקר משלם את המחיר הם אלה שצריכים להיכנס לשוק העבודה ולא אלה שכבר נמצאים בה שנים רבות.

36
שהם מקבלים בדיוק את מה שהם שווים
  • 14:25
  • 01.11.13

הסיבה העיקרית לפיריון הנמוך בישראל ולעוני היא שרוב העובדים בישראל פשוט לא שווים. עם היד על הלב, כמה אנשים באים לעבודה לעבוד ולא מבלים את היום בשתיית קפה, הכנת ארוחת צהרים, גלישה באינטרנט ו״סידורים״ ועם כל זאת יש להם טענות בלי סוף!
ולגבי מסים - כבר עכשיו יש בישראל את המס הגבוה בעולם וזה לא נראה לי עוזר לכם, ואם כבר דיברנו על מסים - למה שהעניים לא ישלמו מסים? לא הרבה 500 ש״ח בחודש ( שזה בדיוק התקציב סיגריות שלכם )

35
רוני
  • 14:18
  • 01.11.13

מאז בריאת האדם/ירידתו מהעצים הקפיטליזם שלט בכיפה.המהפכה הבאה בעולם היא הקומוניזם.בעזרת רובוטים החברה תייצר יותר ותחלק בחינם להמונים.כל זאת לא לפני שתתרחש מהפיכה אלימה בין עשירים(מיעוט) ל99 אחוז מהעם(עניים).אני לא רואה אפשרות אחרת פרט לתת למליארדי בני אדם בעולם לרעוב.

34
נחמה קופרשטיין
  • 14:03
  • 01.11.13

שמי נחמה ואני אמנית...בתחום העיצוב הקרמי. אים אף מחשב או תכנה שיכולים ליצור מה שאני מצליחה לעשות בעזרת המוח היצירתי שלי ושתי ידי. אני די מתוסכלת כי אף פעם לא יוצאת לי את אותה יצירה. בנוסף לאמנים יהיה מקום לגידולים חקלאיים אם העולם העתידי יעבור לתזונה צמחונית.
אם העולם הגלובלי יחשוב שכסף לא קונה הכל וניתן לחלוק אותו עם האנושות כולה ולא יהיה טעם למלחמות והאמנות על כל פניה תפרח במקום הדת שממילא לא יהיה מי שיתמוך במגזר הזה יהיה באמת עולם טוב יותר. אבל אז נצטרך אולי להנדס את בני האדם לאנשים טובים יותר לזולת.

27
לוגי30
  • 12:54
  • 01.11.13

הסיבה העיקרית לאבטלה של הצעירים : שוק העבודה עצמו שסובל מחוסר יציבות תעסוקתית, העלאת גיל הפרישה, יש פחות מישרות להתמודד עליהן ועוד..

הדור הצעיר הסתגל טוב יותר לטכנולוגיה החדישה.

25
מוק
  • 12:39
  • 01.11.13

יהיו חברות בפייסבוק ? מכונות יקנו כל מיני דברים שהם לא צריכות בשפע אתרי הקניות? ההיגיון של הכתבה לא מובן , בקריסת מעמד ביניים שצורך שירותי טכנולוגיה לא יהיו יותר יזמי ועשירי הייטק

22
אסף
  • 12:16
  • 01.11.13

אם לא תהיה חלוקה מחדש של עושר (אתם יודעים מה, אפילו 20% מס יספיקו - וזה לא ידגדג לבעלי ההון) וכן שינוי יסודי של התפישה של עבודה כתנאי הכרחי להון אנחנו נקרוס לכאוס כי ההמונים יתמרדו.

19
m.a
  • 12:11
  • 01.11.13

לצערי מעמד הבינים הוא זה שמחסל את עצמו!!!
תרבות צריכה לא מבוקרת ומבוססת חוב יוצרת אשליה של עושר ואושר.
מעצם הגדרתו (מעמד בינים) הוא תחנת מעבר שכל אחד שואף לעבור ממנו בשלב מסוים של החיים כלפי מעלה .אולם גם אז הוא מתנהג כאילו הוא כבר עכשיו שם.

18
עמנואל לסקר
  • 11:56
  • 01.11.13

1. דווקא מתכנתים ואנשי הייטק יימחקו על ידי תהליכי האוטומציה הרבה יותר מוקדם מרוב המקצועות האחרים. כבר היום רוב עובדי ההייטק רואים לפניהם עתיד של עוני מחפיר (אחרי שיסיימו לנצל 20 שעות ביום מזמנם תמורת משכורת שרק נראית גבוהה ויזרקו אותם לרחוב בגיל 40), ותכנות לסוגיו הוא אחד מאותם דברים שקשים יחסית לבני אדם וקלים יחסית למכונות. לא ירחק היום שבו "מתכנת" יהיה סוג של תוכנה (כמו ש"מחשב" היה פעם שמו של מקצוע שבני אדם עבדו בו).

אז אילו מקצועות הולכיםס להישאר בידי בני האדם לאורך זמן? רבים מתחומי השירותים (סיעוד, למשל), ובין המקצועות שדורשים השכלה עיונית יותר - דווקא תחומי מדעי הרוח. בפרט, מיומנויות הכתיבה, ובכלל מיומנויות השפה של מכונות יישארו מוגבלות מאוד לאורך זמן רב (זה אחד התחומים שקשה מאוד למכונות וקל יחסית לבני אדם).

ומי יהיו העשירים הגדולים, אם לא אנשי ההיי-טק? מי שעכשיו: סוחטי הרנטות למיניהם, ומי שכבר יש להם הרבה כסף מלכתחילה.

2. ומה כל זה אומר לגבי מעמד הביניים? השאלה אם יש או אין מעמד ביניים היא לא שאלה של טכנולוגיה, אלא שאלה של מדיניות חברתית. מעמד הביניים לא נוצר מעצמו כתוצאה של כוחות השוק. מעמד הביניים נוצר כאשר מדינות החליטו (מעיקר משום הפחד מפני קומוניסטים למיניהם שהסתובבו בעולם במהלך המאה ה-20) לעבור למודל כלכלי של מדינת רווחה. משרות בתחומי השירותים, שהפכו למשרות מעמד-ביניים קלאסיות ברחבי העולם, הצליחו להביא לבעליהן הכנסת מעמד-ביניים נאה מסיבה אחת פשוטה: לכלל הציבור היה הרבה יותר כסף להוציא על שירותים. אותן משרות שירותים מביאות שכר הולך וקטן היום, כי הכסף מתרכז בידיים של פחות אנשים, ולאותם אנשים מועטים יותר יש פחות צורך בשירותים, גם אם הם משלמים יותר פר שירות. במצטבר, ככל שהחברה שוויונית יותר, היא גם עשירה יותר, וככל שהיא מקוטבת יותר היא ענייה יותר.

נכון לעכשיו, מאז קריסת הגוש הסובייטי, מאז שהקומוניסטים הפסיקו להפחיד את המערב, לקומץ העשירים יש שליטה מלאה כמעט במערכת הפוליטית. זאת הסיבה האמתית להיעלמות המהירה של מעמד הביניים, והטכנולוגיה רק מספקת אפיק אחד מיני רבים למימוש התהליך הזה. האם נצליח לשנות מצב עניינים זה? שאלה טובה. אבל מכל מקום, לא הטכנולוגייה תכריע את הכף הזו לכאן או לכאן.

17
יואל
  • 11:54
  • 01.11.13

ולא - זה לא רעיון קומוניסטי. בארה"ב של שנות החמישים והששים היה מס של 90% על הכנסות גבוהות במיוחד. רק בתקופת ריגן החל המס לרדת ולרדת עד שהגיע לרמתו היום. בישראל נוצר מצב אבסורדי במיוחד, בו מעמד הביניים משלם למעשה יותר מס שולי מהמעמד העליון, בגלל תקרת ביטוח לאומי ומס בריאות. וזה לפני שהזכרנו את מס הירושה (שלא קיים בישראל) ומיסים על ההון.
בארצות הברית יש התחלה של הכרה בצורך דווקא מצד העשירים - כמו וורן באפט וביל גייטס, ובאחרונה הצטרף אליהם ביל גרוס. לצערנו עשירי ישראל (בסיוע הפוליטיקאים ונערי האוצר שהם קונים) עדיין חושבים שהשימוש העיקרי שהם צריכים לעשות בכוחם הוא מזעור התרומה שלהם לשאר האוכלוסיה, ולעזאזל המדינה ושאר האזרחים.

כמובן שפה צריך גם שיתוף פעולה בין לאומי לחיסול מקלטי מס וכד', אבל הצעד הראשון הוא הכרה בצורך להעלות מיסים.

13
יוריאל
  • 11:18
  • 01.11.13

מזכיר את המודל הכלכלי של השכר לאקדמאים ולא אקדמאים

12
רבי
  • 11:04
  • 01.11.13

יתכן שהטכנולוגיה תייצר את כל המוצרים (כולל דיור ומזון) כל כך בזול שלעניים לא יהיה חסר כלום. 2. לגבי אנשי ההייטק- אולי די מהר המחשבים יחליפו את רובם? 3. טעות בידי מי שחושב שמעמד הביניים יתרסק אל תוך עוני ויאוש כאשר שכבה מצומצמת מתעשרת.
4. מי יודע?

11
נו אז יש מסקנה מתבקשת מכל העניין הזה, ואפילו הפרוסור מקולומביה רומז על זה כשהו אומר שה"עניים יקבלו דברים בחינם", אבל הוא לוקח אות זה רחוק מספיק. אי אפשר להתחרות בקידמה (תסתכלו על הנסיונות המגוכחים של הלודיטים או של הממשל האמריקאי בשנות ה20 וה 30 לעצור אוטומטיזציה במפעלים). אי אפשר להתחרות בטבע, בני אדם דורשים דברים מסויימים כדי לשרוד. כל מה שנותר הוא לשנות את החברה והשוק. אם מכונות מסוגלות לייצר לאנושות את כל מה שהיא צריכה, אז כנראה שצריך לתכנן כלכלה חדשה שלא מתבססת על בעלות, רכוש, ועבודה תמורת שכר, למה לשמור על הדברים האלו כשהם כבר בבירור לא רלוונטיים לחיים שלנו? הטכנולוגיה תגיע, והיא תיקח את הרוב הגדול של העבודות שבני אדם עוסקים בהם היום, אז אם אין צורך באנשים עובדים, למה הכלכלה שלנו צריכה לחייב אנשים לעבודה כדי לחיות? יפה שגם באקדמיה מתחילים להפנים את השיח הזה, אלו רעיונות שקיימים כמה עשורים (לפחות מאז באקמינסטר פולר), והגיע הזמן שיקבלו את העדנה שלהם!
המסקנה המתבקשת
  • 10:56
  • 01.11.13

10
נעם
  • 10:50
  • 01.11.13

הטכנולוגיה תשרת את כולנו, בעתיד פשוט נצטרך לחשוב אחרת, לפנות את הזמן שפעם היינו צריכים לעבוד בו לטיפול במשפחה ובעצמנו.
כיום אנשים עניים עובדים יותר שעות ומקבלים פחות כסף, את הכסף הזה הם חייבים להרויח כדי שיוכלו לאכול אבל אין להם כסף בכדי להשקיע בדור הבא שלהם שכנראה ישאר באותו המעמד.
אגב, הפתרון לקיצוץ במשרות הוא פשוט צימצום המשרות אחרות, העסקת יותר אנשים בשביל אותה המשרה.

07
עמית
  • 10:38
  • 01.11.13

הקפיטליזם שבייסודו מונח רק הרווח - דוהר על גבי הטכנולוגיה לעבר השתלטות על הרכוש ועל ההכנסות במתכונת התקופה הפאודלית רק עם קבוצה קטנה בהרבה.
הסוציאליזם לא חזה עולם טכנולוגי ללא עבודה אנושית ולכן מתקשה מאוד להתמודד עם השינויים - כלומר עם מעמד פועלים חדש - המכונות חסרות התודעה.
נחוצה אידיאולוגיה חדשה.

03
חפשו את פרויקט ונוס
  • 09:55
  • 01.11.13

קודם כל ,כתבה שחוזה את העתיד במידה ונמשיך במישור הקיים..
דבר נוסף הכותב לא נותן פיתרון אל רק תחזית אימים
http://discovervenus.com/
כל המידע שם ,שתפו אותו

02
וואצ'ר
  • 09:24
  • 01.11.13

במקום שהטכנולוגיה תפנה לנו זמן איכותי הם חטפו אותה והורגים איתה אותנו.

01
א
  • 08:53
  • 01.11.13

קוראים לזה מדינת רווחה - העשירים משלמים יותר מס וממנים את רוב ההוצאות.
רק צריך ליצור מערכת מס יותר הוגנת, ללא מקלטי מס, אבל לא לקחת מס בצורה מוגזמת.
בישראל גם עובדי הייטק לא יכולים לקנות דירה.

הכתבות הנקראות ביותר היום
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בMarkerweek
הצעות מיוחדות