רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קידום אורגני

"תפסיקו לשטוף את המוח לציבור; מזון אורגני אינו יותר בריא - רק יקר ומזהם יותר"

פרופ' חיים רבינוביץ', גנטיקאי צמחים בעל שם עולמי: "אתה רוצה לאכול צמחוני, טבעוני, אורגני, זו זכותך ■ אני רק מבקש - אל תהיו מיסיונרים ■ כמו בכל תעמולה ושטיפת מוח, גם בנושא הזה משתמשים באזהרות, באיומים ובדימויים שליליים שאין להם כל בסיס"

516תגובות

ביוני הקרוב תתכנס בירושלים ועידת הנשיא בהשתתפות מאות אנשי מדע, ממשל, כלכלה וסביבה. אחת הסוגיות הבוערות שיידונו בה תהיה "האם יש סיכוי למחר ירוק?". על רקע המשבר העולמי באספקת מזון לאוכלוסיה הגדלה והמצטופפת על כדור הארץ, לדיון הזה יש משמעות עליונה. בדיון תיבחן השאלה אם החקלאות האורגנית עשויה להיות תחליף לחקלאות הקונבנציונלית.

התיזה האורגנית, שנהפכה במשך השנים לאקסיומה שכמעט אין לה מערערים, קובעת שהמזון האורגני תורם לבריאותנו ולתוחלת חיינו וכי "טבעי הוא בריא". אלא שבאחרונה החלו מדענים בישראל ובעולם לערער על התורה האורגנית, ומצאו שהיא חסרת בסיס מדעי ומחקרי ואינה אלא אמונה - שככל אמונה ודת, אינה נשענת על ראיות והוכחות מחקריות מקובלות.

עמ' 20, פרופ' חיים רבינוביץ'
גיל כהן מגן

פרופ' חיים רבינוביץ', לשעבר דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מוביל מזה שנים את ההתנגדות לתיאוריה האורגנית ולחקלאות הנגזרת ממנה. הוא מציע לא להתעלם מניירות עמדה ומחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, בהם גם בידי ידי רשויות המזון והתרופות האמריקאית (FDA), המזהירים מסכנות הטמונות בסוגים שונים של מזון אורגני. רבינוביץ', שהתמחה בפיסיולוגיה ובגנטיקה של ירקות, זכה בפרסום עולמי ובפרסים רבים בגין מחקריו, שאותם הוביל עם חוקרים נוספים, בהם פרופ' אילן סלע ופרופ' נחום קידר. רבינוביץ' ושותפיו למחקר פעלו להשבחת זרעי ירקות ותרמו בכך לפיתוח זנים חדשים, שתרומתם לכלכלה העולמית נאמדת במיליארדי דולרים בשנה.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"משפחתי ואני אוכלים מזון שיוצר בחקלאות רגילה, ואני ממליץ לעם ישראל לצרוך מזון מתוצרת חקלאית רגילה", אומר רבינוביץ'. "מערכות הבקרה של משרד החקלאות מבטיחות לצרכן הישראלי מזון בריא, נקי ואיכותי. אני לא מכיר מחקרים שלפיהם מזון אורגני בריא יותר, איכותי יותר ותורם להארכת תוחלת החיים שלנו לעומת מזון לא אורגני".

פרט להיבט הבריאותי, רבינוביץ' מציג מחקרים שלפיהם לחקלאות הקונבנציונלית עדיפות על האורגנית: "מהמחקרים האלה ברור כי החקלאות האורגנית מספקת יבולים נמוכים בהשוואה לקונבנציונלית, והזבלים שהיא משתמשת תורמים לזיהום מי התהום והסביבה. לתפישתי, החקלאות האורגנית היא סוג של אמונה, ואני כחוקר עוסק במחקר הנשען על דיסציפלינות מדעיות. מחקרים אלה לא תומכים באקסיומה שטבעי היא מלה נרדפת לבריא.

"אנשים הולכים למערת עמוקה בגליל כי הם מאמינים שתפילה במערה תסייע להם להשיג שידוך, נוסעים לבאבא בנתיבות כי הם מאמינים במים קדושים, והולכים לרב לפני שעושים עסקים. יש אנשים המאמינים שטבעונות היא המפתח לאושר. עם אנשים אלה אין לי בסיס לדיון, ואני רק מבקש מהם - אל תהיו מיסיונרים. אתה רוצה לאכול צמחוני, טבעוני, אורגני, זו זכותך. אבל אל תשטוף לציבור את המוח בתעמולה על נזקים בריאותיים שבאכילת מזון לא אורגני. כמו בכל תעמולה ושטיפת מוח, גם בנושא הזה משתמשים באזהרות, באיומים ובדימויים שליליים שאין להם כל בסיס".

התנועה האורגנית מזהירה כי החקלאות הקונבנציונלית חושפת את הצרכנים למזון המכיל שאריות חומרי הדברה בריכוזים רעילים.

"הנתונים המוכרים לי לא תומכים בטענה זו. ב–2009 חשף דו"ח של משרד החקלאות כי החריגה מהריכוז המותר של שאריות הדברה בתוצרת האורגנית היתה 24%, בהשוואה ל–5.9% בתוצרת לא אורגנית. לשמחתי, החקלאים האורגנים התעשתו ושילבו ידיים עם הפיקוח, כך שהנתונים שפורסמו באחרונה מעידים שב–2011 היה שיעור החריגות בתוצרת האורגנית דומה לשיעור שנמדד ב–2009 בחקלאות הרגילה. חשוב לציין שעד כה לא הצליחו גם בארץ וגם בחו"ל להגיע לאפס חריגות, הן בחקלאות האורגנית והן בקונבנציונלית".

החקלאים האורגנים טוענים כי הם עושים שימוש בחומרי הדברה טבעיים.

"בטענה הזו מוטבעת המוסכמה שטבעי זה בריא, טבעי זה איכותי, טבעי זה טוב. אלא שהעובדות לא תומכות במוסכמה זו. הרדוף הנחלים, שיח נוי הפורח על גדות הנחלים ונשתל בצדי דרכים ובאיי תנועה, הוא צמח טבעי למהדרין שעליו ופרחיו רעילים מאוד. שיח הקיקיון הוא רעיל ויתוש המלריה הוא חרק מהטבע. הניקוטין, הקפאין, הקוקאין, המורפין וההרואין מופקים ממיצויי צמחים. בדרום־מזרח אסיה מוכרים פטריות הזיה, שממסטלות בני אדם לכל חייהם בשל פגיעה במערכת העצבים. יש מאות חומרים טבעיים, שבכמויות קטנות אין להם השפעה שלילית על בריאותנו, אך בכמויות גדולות הם מזיקים מאוד. האלכוהול שהורס את הכבד הוא אחד מהם. מנגד, חומרים סינתטיים לא חייבים להיות מזיקים. שתית אצלי קפה עם סכרין: יש ראיות מחקריות, שה–FDA וסוכנויות פדרליות אחרות הסתמכו עליהן כשאישרו את הסכרין לשימוש, שבכמויות הנצרכות ביום־יום הוא אינו מזיק".

פחות מזיק מסוכר?

"בוודאי. סוכר מעודד תחלואה בסכרת, סוכר משמין, וההשמנה היא האויב הבריאותי הגדול של האדם המודרני. על הציבור לדעת שחומרי הדברה סינתטיים מאושרים לשימוש רק לאחר בדיקות קפדניות, ברמת הקפדנות הנדרשת לאישור תרופות לבני אדם ולבעלי חיים. נכון שבהליך אישור התרופות וחומרי ההדברה מתרחשות לעתים טעויות, אך השימוש בכלים מחקריים אמינים מאפשר לנו לדעת מה עשינו, איפה טעינו ומה דורש תיקון".

חסידי החקלאות האורגנית לא יסכימו אתך.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"לתפישתי, חסידי החקלאות האורגנית נחלקים לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה והדומיננטית חברים אלה שתורתם היא אומנותם. זו קבוצה אידיאולוגית, שחבריה מאמינים בלב שלם שהם פועלים למען בריאותו של האדם ולעצירת זיהום הסביבה. בקבוצה השנייה נכללים בעיקר חקלאים ומשווקים, שיודעים כי החקלאות האורגנית רווחית יותר. לדוגמה, ביצים אורגניות, שמחירן אינו מפוקח, נמכרות ברשתות השיווק ב–18–23 שקל לתבנית של 12 יחידות, לעומת כ-12.5 שקל לתבנית של ביצים רגילות.

"כדי לקבל אישור לחומרי הדברה בחקלאות הקונבנציונלית חייבים להציג ראיות מוצקות שלפיהן חומרי ההדברה מתפרקים לפני השימוש, וכך גם חומרי הפירוק שלהם, ושריכוז שאריות חומרי ההדברה בתוצרת נמוכים במאות ואלפי אחוזים מהריכוז הגורם לנזקים בריאותיים. איני משוכנע שהמחקר המלווה את החקלאות האורגנית מאפשר זאת.

"בברזיל גדל צמח בשם קאווזיה, שממנו מפיקים חומר המשמש בהדברה אורגנית. על פי הספרות המקצועית האורגנית, החומר הממוצה מהצמח הזה הוא תמים, ויש להיזהר רק שלא יבוא במגע עם העיניים ואיברים רגישים אחרים. אם תפתח את הספרות הרפואית הדנה בפוריות, תגלה שהמיצוי מהחומר הזה משפיע לרעה על תאי זרע של זכרי חולדות. אילו הייתי מפתח תרופה שעושה נפלאות, אבל פוגעת בפוריותם של זכרים בניסויים בבעלי חיים, היא לא היתה עוברת את מבחני ה–FDA.

"החקלאים האורגנים חייבים להתפרנס, וכשאין ברירה חלקם משתמשים בחומרי הדברה סינתטיים. בחורף 2008 הותקפו שדות תפוחי האדמה בבריטניה ובאירלנד בפטריית הכימשון, שהשמידה ב-1845 את תפוחי האדמה באירלנד. ב–2008 הדבירו החקלאים הקונבנציונלים את הפטרייה בהדברה כימית מקובלת, ואילו החקלאים האורגנים עמדו חסרי אונים מול האסון. במצוקתם ביקשו וקיבלו האיכרים האורגנים אישור להשתמש בחומרי הדברה המכילים תרכובות נחושת. תרכובות נחושת פוגעות בכבד. תסכים אתי שחומרי הדברה המכילים תרכובות נחושת אינם נכללים בקטגוריה של הדברה אורגנית. האיכרים האורגנים בבריטניה ובאירלנד קיבלו אישור להשתמש בחומרי ההדברה האלה, כי האלטרנטיבה היתה אובדן היבול והפרנסה.

"במזרח גדל עץ בשם נים, שמקליפתו ממצים חומר דוחה וקוטל חרקים. מסמך של המשרד לאיכות הסביבה בארה"ב מזהיר שהמיצוי הזה עלול לפגוע במערכת העצבים ובמערכות חיוניות נוספות. אני מניח שבהודו משתמשים בחומר הזה לא מפני שהוא המתאים ביותר, אלא מפני שאין להם כסף או נגישות לרכוש חומרי הדברה סינתטיים יעילים.

"הקהילה האירופית פירסמה ב–2009 נייר עמדה, שלפיו אין מידע מחקרי מהימן על טבעם של כמחצית מהחומרים הטבעיים המשמשים בהדברה אורגנית. חשוב מכך, כותבים מחברי המסמך, טבעם של החומרים המתקבלים מפירוק חומרי ההדברה האלה אינו מוכר, ואין די מידע לקבוע אם הם מזיקים לצרכני המזון שטופל בחומרים אלה".

יש הטוענים כי בתוצרת חקלאית אורגנית יש יותר מרכיבים תזונתיים.

"הרשה לי לפקפק במידע הזה. חוקרים שמונו על ידי הפרלמנט הבריטי בחנו 52,400 פרסומים שעסקו באיכויות התזונתיות של מזונות שונים. בבדיקה נמצא כי רק 162 מהפרסומים, שהם 0.3%, הם בעלי ערך אקדמי. 137 מהם עסקו במזון מהצומח ו–25 במזון מהחי. במחקרים בעלי ערך מדעי הוכח שלמזון אורגני אין ערך תזונתי גבוה משל מזון קונבנציונלי. מחקרים דומים פורסמו בצרפת ובאחרונה גם על ידי חוקרים באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב".

טעים יותר? דווקא לא

טוענים שתוחלת החיים של צרכני מזון אורגני ארוכה יותר ושהם חשופים פחות למחלות.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"לפי נתוני משרד החקלאות, 98% מאוכלוסיית ישראל ניזונה ממזון לא אורגני, ותוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. אני מודה שלא קראתי את כל הספרות העולמית העוסקת בתוחלת חיים, אבל עיינתי בשורה ארוכה מאוד של מחקרים - ולא מצאתי ולו ראיה אחת לטענה שתוחלת החיים של צרכני מזון אורגני ארוכה משל אחרים. גם לא מצאתי ולו מחקר אפידמיולוגי אחד, התומך בטענה כי קיים שוני בתחלואת מחלות כלי דם כגון טרשת עורקים או בתחלואת מחלות נוירולוגיות קשות, או שוני בתחלואה בכלל.

"מנגד, קיימות ראיות כי בהיעדר חומרי הדברה מתאימים, התוצרת האורגנית נגועה יותר מהתוצרת הקונבנציונלית בפטרייה מסוכנת מסוג אספרגילוס - עובש שחור המתפתח על אשבולי תירס, בוטנים, אגוזים וצמחי מזון נוספים. הפטרייה הזו מפרישה חומר רעיל בשם אפלאטוקסין, המוכר ברפואה כאחד המסרטנים החזקים ביותר של הכבד. החוקרים מצאו ששכיחות המסרטן הזה במזון שמקורו בחקלאות אורגנית גבוהה משכיחותו במזון שמקורו בחקלאות קונבנציונלית.

"איני מכיר ולו מחקר אחד שלפיו מזון אורגני טעים יותר. הסבר האפשרי לטענה: חסידי החקלאות האורגנית הצליחו להטמיע בתודעה הציבורית שמזון אורגני בריא יותר, אז בוודאי שהוא גם טעים יותר".

קיימת מחלוקת בשאלת היעילות הכלכלית של שתי השיטות.

"נתונים מחקריים־סטטיסטיים שבידיי מוכיחים כי יעילות החקלאות האורגנית הצמחית היא 
50%–70% בלבד ביחס ליעילותה של החקלאות הקונבנציונלית, ובייצור מזון מהחי יעילותה היא 
85%–95%. פערים כאלה מחייבים את החקלאי האורגני, שרוצה לספק את כמות היבול שהיה מקבל בחקלאות קונבנציונלית, להגדיל את שטחי המזרע שלו, לצרוך יותר מים, דשנים וזבלים, להוסיף עובדים ולגייס מימון גדול יותר.

"לדוגמה, יש צורך ב–20 דונם כדי לייצר 100 טונה תפוחי אדמה בחקלאות הקונבנציונלית, בעוד שהחקלאי האורגני יזדקק ל–25–30 דונם כדי לקבל אותו יבול. בשוק תחרותי, לחקלאי האורגני אין סיכוי לשרוד לאורך זמן. מי יממן את הגדלת השטחים, את תוספת המים, את העובדים הנוספים וכל השאר? איזו ממשלה בעולם תסייע בכך? יתר על כן, מעבר לחקלאות אורגנית בהיקף גדול יחייב אותנו לוותר על שמורות טבע, יערות ושטחים פתוחים לטובת שטחי מזרע ומטע. בהיעדר יכולות הדברה מתאימות, מעבר כזה אף עלול להגדיל את זיהום הקרקע בחרקים, בחיידקים ובפטריות שרבים מהם גורמים למחלות צמחים ולאובדן יבולים.

"החקלאות האורגנית היא מזהם גדול של מי התהום, בגלל השימוש שהיא עושה בזבל אורגני - הפרשות של בעלי חיים - שתוצרי הפירוק שלו מחלחלים למי התהום. הסיבה לכך היא חוסר התאמה בין קצב התפרקות הזבלים האורגניים לקצב גדילת הצמחים. מנגד, החקלאי הקונבנציונלי מדשן את שדותיו בכמות מדודה שמתאימה להתפתחות הצמח. חקלאי נבון לא ידשן את השדה בעודף כלשהו. על רשות המים לבחון את נושא זיהום המים בידי החקלאות כולה והאורגנית בפרט, מפני שזאת כבר סוגיה ממלכתית.

תומר נויברג/ ג'יני

"בארצות המפותחות החקלאות האורגנית מייצרת אחוזים בודדים מהתוצרת החקלאית, אך בעולם השלישי - הסובל ממחסור בהון, בידע ובטכנולוגיה - מרבית החקלאות היא אורגנית, ולא מסיבות אידיאולוגיות או בגלל טובת הצרכן. במדינות ה–OECD קיומה של חקלאות אורגנית מותנה בהצלחת האידיאולוגיה האורגנית ובנכונות הצרכן לשלם מחיר גבוה עבור התוצרת האורגנית. אין לי בעיה עם ציבור היצרנים והצרכנים של תוצרת אורגנית, אבל אני מבקש מהם להפסיק להתנפל כמיסיונרים, המפיצים את אמונתם, באיומי הרעלות וחוליים ונזק לסביבה, כי הדברים האלה נטולי בסיס.

"אילו חקלאי ישראל היו נדרשים לספק בשיטה האורגנית את אותם יבולים שהם מייצרים כיום, היה עליהם להוסיף לפחות חצי מיליון דונם שטחי מזרע - שטחים שייגרעו מהדיונות, מהשלוליות, מגדות הנחלים, ממורדות ההרים וממעט השטחים הפתוחים ששרדו את האורבניזציה של מישור החוף. כל אלה ועוד יחייבו לייקר את התוצר החקלאי ויגרמו לפגיעה בסביבה".

אף שהחקלאים מודעים לבעייתיות הזאת, רבים מהם עוברים לייצור אורגני.

"העובדה שרק כ–2% מהתוצרת החקלאית המסופקת לשוקים מגיעים מחקלאות אורגנית מעידה שאין הדבר כך. רק מיעוטם של החקלאים מגדלים בשיטה הזו. חלקם, אלה שתורתם אומנותם, עושים זאת כאידיאולוגיה. אחרים סיפרו לי שהם מוכנים לחזור לחקלאות קונבנציונלית אם ירוויחו ממנה כפי שהם מרוויחים מהחקלאות האורגנית. כלומר, זה פשוט עניין של כדאיות. גם בארה"ב שיעור הצריכה האורגנית דומה, ולהערכתי הוא לא יגדל בהרבה בשנים הקרובות, בעיקר בגלל הפער ביעילות הכלכלית בין שתי השיטות, פער המתבטא במחירי התוצרת.

"למזלה הטוב של החקלאות האורגנית, חלק גדול מתוצרתה מיועד ליצוא - וכל עוד יש גרמנים, שווייצים, בריטים ואחרים המעוניינים בתוצרת הזו ומוכנים לשלם עבורה את המחיר, אפשר בהחלט להגדיל את הייצור שלנו לשם יצוא. אך עלינו לזכור מה עשוי להיות המחיר הסביבתי. זה נושא שהממשלה צריכה לתת עליו את הדעת".

החקלאים שוב אשמים?

באחרונה פורסם כי סקר של ארגון מדינות ה–OECD קבע כי חקלאי ישראל הם המשתמשים הכבדים ביותר בחומרי הדברה בעולם. אלא שמפרסמי הסקר שכחו לציין כי אין קשר בין כמות החומר המרוסס לבין רעילות התוצרת החקלאית.

הסיכון בחומרי ההדברה, שהם לרוב רעילים, טמון בריכוז החומר הפעיל הנותר בתוצרת החקלאית. לעתים החקלאים, בין שהם אורגנים ובין שהם קונבנציונלים, ממהרים לאסוף את היבולים כדי להיות ראשונים בשוק, ולא ממתינים להיעלמות החומר הרעיל. אלא שזהו מיעוט קטן בלבד, המסתכם בשנים האחרונות ב–5%–8%.

חומרי הדברה סינתטיים סונתזו כך שיתפרקו מרעילותם לכל המאוחר חמישה ימים לאחר הריסוס, כך שהתוצרת החקלאית תיקטף בביטחון ולא תהיה סכנה לצרכנים. בשנים האחרונות הוגבר מאוד הפיקוח, והחקלאים נזהרים שריכוז חומרי ההדברה בתוצרת יהיה נמוך באלפי אחוזים מהריכוז המותר. מכך עולה שאין קשר בין הכמות המרוססת לבין הרעילות הנותרת בתוצרת.

יש סיבות רבות לכך שבישראל נעשה שימוש בכמות גדולה יחסית של כמויות חומרי הדברה. ישראל היא מדינה חמה, וחום מעודד גידול של מזיקים מכל הסוגים. פרט לכך, החקלאות בישראל מרוכזת בשטח קטן, והשדות, המטעים והפרדסים סמוכים מאוד לאזורים הבנויים, שבהם קיימת צמחייה עירונית, חורשות וגינון פרטי, האסורים בריסוס, כך שהחרקים המתרבים בהם פולשים לשטחים החקלאיים הסמוכים ויש צורך בהדברה כבדה יותר.

"אנחנו צורכים מזון אורגני בגלל מה שאין בו"

טענותיו של פרופ' חיים רבינוביץ' בגנות החקלאות האורגנית לא משכנעות את ד"ר אורנית רז, מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית. "מטענותיו של פרופ' רבינוביץ' נראה כי הוא אינו בקי בחקלאות האורגנית", אומרת רז. "עם זאת אני יכולה להבין את התסכול העומד בבסיס הטענות האלה, הנשמעות מפי חוקרים שביססו את רוב חייהם המקצועיים סביב פיתוח פתרונות כימיים לייצור מזון.

"חקלאות אורגנית היא תפישת עולם כוללת, המורכבת מהיבטים אנושיים, סביבתיים ואגרוטכניים, המציגה את הצורך באיזון הטבע על כל מרכיביו. העקרונות העומדים בבסיס התפישה הזאת הם בריאות, סביבה, הוגנות ואחריות, החל בייצור המזון וכלה במכירתו. ייצור המזון האורגני חייב להיעשות תוך תלות בשאר המערכות בטבע. כך, למשל, הממשק האורגני מתאים את עצמו לתנאים המקומיים של גיאוגרפיה, טופוגרפיה, חברה ואקלים. הרעיון הוא שממשק מאוזן יפחית את הצורך בהתערבות חיצונית. גידול בעונה הטבעית של הצמחים, לדוגמה, מצמצם את הסכנה של מחלות ומזיקים. הממשק האורגני בהווייתו הוא ממשק מניעתי, שבו נעשה שימוש מאוזן ומבוקר בחומרי הזנה, תוך שמירה על הסביבה ובריאות הקרקע.

"פרשנותו של רבינוביץ' לגבי חומרים המותרים בשימוש בחקלאות מרמזת על חוסר הבנה בסיסי. למשל, לא נעשה שימוש באספרגיליוס כחומר הדברה. לגבי עץ הנים, מדובר באזדרכת הודית, שמזרעיה מופק שמן שמשמש כחומר קוטל חרקים בחקלאות האורגנית. החומר הזה אינו רעיל לחרקים, כי אם מדכא תיאבון, ובכך מונע את התפתחותם. שגרת ההזנה של החקלאי האורגני מאופקת יותר, ועושה שימוש בכמות מדודה ומדויקת יותר של חומרי הזנה. בין היתר, יציבות החנקן בחומרי ההזנה שמקורן בהפרשות של בהמות גבוהה יותר, ועל כן החנקן ממקור זה שטיף פחות מהחנקן המשמש את החקלאות הקונבנציונלית וצפוי פחות להישטף למי התהום.

"איני רואה צורך לשוב ולציין את השימוש הנרחב הנעשה בחומרים כימיים מסוכנים ואסורים בחקלאות הקונבנציונלית בישראל. נושא זה עלה על סדר היום הציבורי בדו"ח מבקר המדינה האחרון, בדו"ח הלמ"ס ובדו"ח האחרון של אדם טבע ודין. איני מעוניינת לעסוק בהכפשת המזון הקונבנציונלי, שכן אני חושבת שהבעיה האמיתית אינה נעוצה בחקלאים, אלא במדינה, המאפשרת שימוש בחומרים רעילים לייצור המזון שלנו ומנגד אינה דואגת למערכת פיקוח, בקרה וענישה. רק אציין, שתקני המזון הקונבנציונלי בישראל מגדירים כמות מותרת של חומרי הדברה במזון. במזון אורגני, לעומת זאת, התקן הישראלי קובע אפס שאריות חומרי הדברה במזון.

"אני חייבת להודות שטענתו של פרופ' רבינוביץ', כי המוצרים האורגניים אינם טעימים יותר, העלתה חיוך על פניי, שכן על זאת נאמר 'על טעם וריח אין להתווכח'. אני מזכירה כי הסיבה העיקרית לכך שאנו צורכים מזון אורגני, וזאת לפני שהתחלנו לדבר על הערכים הסביבתיים, היא בגלל מה שאין בו: אין בו חומרי הדברה כימיים, הורמונים סינתטיים, זרזי גדילה ושאר מרעין בישין - ועל זה אין עוררין".

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם