מהגרעין ועד למוצר: כך משפיעה שרשרת הייצור על מחירי המזון - Markerweek - TheMarker

מהגרעין ועד למוצר: כך משפיעה שרשרת הייצור על מחירי המזון

גרעיני החיטה והסויה ממשיכים להתייקר, ובהתאם צפויות להירשם בישראל בחודשים הקרובים עליות דרמטיות במחירי הלחם, הביצים, מוצרי החלב והבשר ■ מסע מהשיבולים אל מדפי הסופרמרקטים מראה כמה ארוכה הדרך להוזלתם

בתחילת השבוע ספג האזרח הישראלי מכה חדשה. לאחר שבשבועות האחרונים נודע לנו כי בקרוב יעלו המע"מ ומחירי הלחם, התברר כי הבצורת העולמית והעלייה במחירי הסחורות בבורסות העולם צפויות להתבטא בכיסנו בדמות זינוק במחירי החלב, הביצים והעוף.

ההודעה על כך היתה גושפנקא נהדרת ליבואניות וליצרניות הישראליות להודיע מיד על העלאת מחירים, שתגיע באוקטובר. ראשונה היתה יוניליוור, שמייבאת קורנפלקס, מרגרינה, אבקות מרק, פתיתים ועוד מגוון מוצרים. בעקבותיה הודיעה אסם בחסות נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי   נתונים גרפים עבור אסם לגרף ניתוח טכני אסם , החולשת על סדרה ארוכה של מוצרי מזון, כי ייתכן שלא יהיה מנוס מהעלאת מחירים. אם שתי הענקיות האלה אכן יעלו מחירים, קשה להאמין שיתר היצרניות יישארו מאחור.

שדה תירס שנפגע בנברסקה, ארה"ב
שדה תירס שנפגע בנברסקה, ארה"ב
צילום: אי–פי

איש לא תולה את מצבו העגום של האזרח הישראלי בתחום המזון במחסור בתחרות, בריכוזיות או במדיניות הממשלתית. החשוד המיידי הוא מזג האוויר: בשנה החולפת סבלה ארה"ב מהבצורת החמורה ביותר מזה כ-50 שנה. ארה"ב אחראית ל-40% מגידולי התירס בעולם, לשיעור דומה בגידולי החיטה ול-55% מפולי הסויה. נוכח המצב, ביולי הוריד משרד החקלאות האמריקאי ב-20% את הערכתו לגבי מלאי החיטה האמריקאי. גם אזורים אחרים מסביב לעולם סבלו ממזג האוויר: כך לדוגמה, המדינות מגדלות התבואה סביב הים השחור ספגו שנה שנייה של בעיות קרה ובצורת, ולא הגיעו ליבולים המצופים.

התוצאה מתבטאת בגרפים המציגים את מחירי הסחורות. מחירי החיטה עלו מתחילת השנה בכ-35%; מחיר שמן הסויה עלה ב-13%; מחיר התירס עלה ב-60% מתחילת יוני; ומחיר הדורה, דגן המשמש במזרח הרחוק להכנת דייסות ולאפיית לחם, זינק ב-20%-30% תוך חודש.

אין יבול שלא נפגע ממזג האוויר, אבל הפגיעה בגרעינים היא המשמעותית ביותר, מפני שעליהם מבוסס עיקר התזונה שלנו. לא רק שהם אחראיים ישירות למרבית צריכת הפחמימות של העולם המערבי, שמעדיף חיטה על פני אורז, הם גם משמשים כמאכל העיקרי של בהמות ועופות, ומשפיעים כך על ייצור הבשר, החלב והביצים.

אבל האם זה באמת כל הסיפור? האם עליית מחירי הגרעינים הנוכחית היא האחראית היחידה לזינוק במחירים שנראה במרכולים אחרי החגים? עד כמה מחירי הגרעינים שולטים במחירי קרטון החלב, חבילת האטריות והסטייק? מחירי הגרעינים עולים כבר תקופה ארוכה - אז מדוע מחירי המוצרים עולים רק עכשיו? האם החברות הגדולות מנסות לנצל את חולשתה של החוליה האחרונה בשרשרת המזון - הצרכן? האם הן בחרו להעלות מחירים לאחר שנה שבה שמרו על שקט תעשייתי כדי לא לעורר את חמתם של הישראלים? כדי לבדוק אם מדובר רק בתירוץ, יצאנו בעקבות שרשרת המזון כדי להבין את השפעתם של מחירי הגרעינים על כל שלב בה.

תחנה ראשונה: החקלאי

מחירי הסויה והתירס בחודשים האחרונים

זמיר כרמי, מנהל התארגנות גידולי השדה של החברה לפיתוח הגליל, האחראי בפועל על גידולי השדה בכמה קיבוצים בצפון, אמור לברך על עליית המחירים שמסבה לו רווחים - אבל טוען כי זה לא המצב. "שיא המחיר עוד לפנינו. קצרנו את הגידולים במחירים של יוני, כך שהקפיצה הנוכחית במחירים לא עושה לחקלאים בארץ דבר. לא הרווחנו ממכירות התירס, כי אנחנו מוכרים את היבולים העתידיים כבר בזמן הזריעה - כך שמכרנו אותם במחירי מאי. הסיבה לכך היא שאנחנו משתדלים לא לגדל את התירס 'על עיוור'. בכל אופן, מחיר התירס אינו משמעותי מבחינתנו, כי אנחנו מגדלים תירס מתוק, בעוד שהעלייה הניכרת היא במחירי תירס גרעינים, שמיועד לפרות. סוג זה של תירס צורך לא מעט מים, ובדרך כלל המחיר שלו לא מצדיק את גידולו בישראל.

"חיטה היא גידול חורף, כך שזה הימור: אני זורע אותה כבר בנובמבר, ולא יודע אם כשאקצור אותה במאי הבא אקבל עליה מחיר טוב. מטבעי, כחקלאי, אני אופטימי. אם אני רואה בנובמבר שהמחיר הוא 400 דולר לטונה - אני זורע יותר, אלא שאז יכול להתרחש מהלך שבו הבורסה תפיל את מחירה של טונה ל-200 דולר, וזה יהיה כל מה שאקבל. אם בנובמבר הייתי יודע שכך יהיה, הייתי שומר את הקצאת המים שלי לגידול טוב יותר שיסב לי רווחים גדולים יותר".

באיזה שלב בחורף אפשר לדעת אם תהיה שנה טובה או גרועה?

"ככל שהזמן חולף. בערך בפברואר כבר יודעים איך תיראה השנה. אם זרענו חיטה בנומבר אבל עד פברואר לא יירד גשם - החקלאי לא יוכל להציל אותה. מה שיישאר לו הוא לקבל פיצוי ממשרד החקלאות".

מהו "שובר השיוויון" שלך, הנקודה שממנה ומטה אתה מפסיד על הגידול?

זמיר כרמי
זמיר כרמי
צילום: אייל מרגולין, יגאל הררי ודודו בכר

"מחיר של 230-240 דולר לטונה הוא נקודת האיזון שלי, בהנחה שאני מפיק 500 ק"ג חיטה מדונם. אחרת, אני על הקצה. עם מחיר הדשן, הריסוסים, הקציר - אני לא יכול לקבל פחות. בשנה טובה אתה יכול לקבל יבול שיא, 600 ק"ג גרעינים לדונם, ויש שנים שאתה מקבל בהן הרבה פחות. עם זאת, אנחנו פועלים גם מתוך שיקולים של שמירה על הקרקע: בשטחים שאני לא רוצה שיפלשו אליהם, אני זורע בכל מחיר. החיטה היא חקלאות בעל, כלומר מבוססת על מי גשמים, ובכל זאת מגדלים אותה באזור הדרום - כי יודעים שאם לא יזרעו חיטה בשטח, יגיע לשם ההוא עם העדר ואז לך תוציא אותו".

זו היתה שנה טובה לגידולי השדה בישראל, לא?

"כן, השנה היתה טובה לחיטה. לאחר שש שנים של בצורת קשה בדרום, גידלו בישראל 180 אלף טונה חיטה, בזמן שהמשק זקוק ל-300 אלף טונה. טחנות הקמח מייבאות את השאר".

תחנה שנייה: הסוחר

מחירי החיטה הגיעו ביולי ל-330 מיליון דולר לטונה, הרבה מעבר לנקודת האיזון, אבל האשם הוא לא החקלאי הישראלי. שולי הרווח של הענף בשנים סבירות הם 20%, אבל מי שמכיר את הענף יודע כי נוכח מזג האוויר הלא יציב, החיפוש התמידי אחר ידיים עובדות והפיקוח ההדוק של משרד החקלאות, החקלאות בישראל לא מבטיחה פרנסה קלה. בשנים רגילות מיובא הרוב המכריע של הגרעינים לישראל, אבל אי אפשר להאשים את המגדלים בארה"ב או ברוסיה בעושק הצרכן הישראלי - ככלות הכל, כולם מוכרים את הסחורה לפי המחיר הנקבע בבורסת הסחורות העולמית, החוליה השנייה בשרשרת.

תירס, חיטה, בשר וחומרי גלם רבים לתעשיית המזון נסחרים בבורסה, ענף המפגיש שני גורמים כלכליים שמגיעים מעולמות שונים לגמרי. מצד אחד עוסקים במסחר העולמי אנשי מקצוע שזהו עיסוקם הריאלי - תאגידים חקלאיים, תעשייני מזון ויבואנים, המבקשים לייצר לעצמם הגנות פיננסיות מפני תנודתיות המחירים. מצד שני עוסקים בו אנשי פיננסים, סוחרים שחיים באולמות המסחר ואסמי התבואות רחוקים מהם כמרחק מזרח ממערב. דווקא אותם ספקולנטים משפיעים לעתים הרבה יותר על אלה שמוציאים את לחמם ישירות מהיבול.

"המסחר במזון נעשה בכמה שיטות", אומר אלעד שמש, מנהל המחקר והברוקראז' של בית ההשקעות קולמקס, העוסק בתחום. "שיטה אחת היא חוזים עתידיים בבורסות הסחורות בשיקגו, בניו יורק ובלונדון; ושיטה שנייה היא תעודות סל בבורסה האמריקאית המבוססות על מדדים של ענף החקלאות. בשוק הזה יש שני סוגי שחקנים: הספקולנטים שנמצאים שם למטרות רווח, והמגדלים שמוכרים שדה עתידי של תירס על הנייר כדי לקבע את המחיר, כמו שחברת תעופה קונה מחיר עתידי על נפט כדי לקבע את המחיר".

"רוב הפעילות בבורסת הסחורות לא מתבצעת על ידי מי שצריך תירס, אלא דווקא על ידי הספקולנטים שרוצים רווחים מהירים ונשענים על הערכות ומגמות", מוסיף שלמה קופר, האנליסט הראשי ומנהל חדרי המסחר של טריידנט, המשקיע גם הוא בתחום. "אלה סוחרי היום, שהתנודתיות היא מקור לחמם. יש הרבה אסטרטגיות בתחום, וכל סוחר מנסה להוציא את כיכר הלחם שלו מהשוק. כך הם מגבירים את המחזוריות שקיימת בלאו הכי בתוך שוק הסחורות".

איך אתם מחליטים במה להשקיע?

"בדרך כלל, לכל חוזה עתידי - חוזה המגולם בנייר ערך, המבטיח לרוכש אותו לרכוש סחורה - יש מועד מסוים למימוש. אני מחפש את החוזה העכשווי ביותר. אני שם דגש על הנזילות שלו, כלומר היכולת למכור את החוזה במהירות, ועל רמת התנודתיות".

אתם בודקים את מזג האוויר בכל בוקר כדי לדעת מה קורה?

"אני בודק בבוקר את אתרי מזג האוויר, כי יש קשר הדוק בין מזג האוויר, שריפות או סופות ברוסיה לשווקים. אין לנו כדור בדולח, ולכן אנחנו מסתמכים על הסטטיסטיקה. מה שחשוב לי הוא המגמה: אם המחיר עולה או יורד ואפשר לעשות לונג או שורט, הכיוון פחות חשוב. המגמה בשוק היא החבר הטוב ביותר של הסוחר, עד שהיא נגמרת".

המחירים ימשיכו לעלות?

"בטווח הקרוב המגמה החיובית עשויה להימשך, אבל בתחום הסחורות קשה לדעת מה יילד יום. כפי שהמחירים עלו במהירות ב-40%, הם יכולים לחזור למטה. דווקא עליות המחירים האלה מגדילות את ההסתברות למימושי מחירים של ספקולנטים, שירצו לגזור את הרווחים. אבל מעבר לטווח הקצר צריך להיפתח למסגרת הרחבה: בטווח הארוך יש מגמות של גידול מתמשך באוכלוסיית העולם ועלייה ברמת החיים של מעמד הביניים הצומח בסין. מספיק שהסינים יאכלו יותר לחם מאורז - והביקוש ימריא".

אלעד שמש
אלעד שמש
צילום: אייל מרגולין, יגאל הררי ודודו בכר

שמש, שמכיר את התחום שנים רבות, אומר כי התחום עבר שינוי. "הרבה יותר אנשים מתעסקים בו - גם בעלי ידע וגם חסרי ידע", הוא אומר.

אנשים ממנפים את עצמם יותר מדי?

"אני ממליץ לאנשים לא לעבור את המינוף של פי חמישה, אבל רובם עוברים אותו. מבחינה פסיכולוגית הם לא יודעים לעצור".

האם יכול להתרחש כאן מצב כמו בתחום המט"ח, שבו הגופים הגדולים מבצעים השקעות שגורמות לתזוזות בשערי הבורסה כולה?

"הסוחרים הגדולים בתחום הם בנקי ההשקעות הבינלאומיים וקרנות הגידור. גוף גדול יכול לייצר מניפולציה קצרה באמצעות ביקוש עם הרבה חוזים, שיביא לכך שהעדר ייכנס להשקעה בעקבותיו. גוף גדול יכול לזרוק סחורה לשוק כדי לייצר פניקה שתוריד את המחיר, ואחריה הוא יוכל לאסוף את הסחורה כי המחיר ירד. מדי פעם מתפרסמים סיפורים על גוף גדול שביצע מניפולציה".

אם כך, הספקולנטים הם אלה שגרמו לעליית המחירים?

"חד משמעית. לולא הפעילות שלהם, המחיר היה עולה פחות. אם מחירי החיטה והתירס עלו ב-40%, חצי מהעלייה הזו נגרמה מפעילות של ספקולנטים. העלייה של 45% במחירים, שראינו בחודשיים האחרונים, מסתירה את הפניקה של הסוחרים. בעלייה כזו, אדם שמינף עצמו פי שניים ולקח פוזיציה נגד השוק - קרוב למחיקת ההשקעה".

קופר: "אבל גם אם הם מגבירים את התנועה, בכל זאת יש בתחום שמץ של כלכלה ריאלית. החקלאים קונים ומוכרים את הסחורות האלה כדי להגן על עצמם מהתנודתיות במחיר. הספקולנטים לא קובעים את המגמה. אם היינו רואים עכשיו צניחה של 40% - היינו משייכים את זה להם".

אז אין סיכוי שנראה צניחה כזו במחירים?

שמש: "לא הייתי אומר. נדיר ששנתיים ברציפות רואים בצורת כל כך רצינית. אם בשנה הבאה מזג האוויר יהיה טוב יותר, סביר שנראה צניחה במחירי החיטה, התירס והתבואות האחרות. בארה"ב תתחיל בקרוב עונת הסופות והטורנדואים, והמחירים כבר מגלמים את ההערכות של הספקולנטים לנזקים. אבל אם הסופות לא יגיעו או לא יזיקו מאוד, יהיה תיקון במחירים. סחורות הן הנכס התנודתי ביותר בעולם".

אז מה אפשר לעשות?

"אפשר לשחק עם ההשקעה בבשר. מחירי הבשר לא עלו, ואף ירדו בקרוב ל-1%. זה קרה מפני שהמון מגדלים מכרו בקר כי מחירי הגרעינים עלו והיה יקר להחזיק ולהאכיל את העדרים, כך שהמיתו לא מעט מהם. אפשר לנקוט אסטרטגיה הפוכה, נגד שוק הבשר, וכשהשוק ישנה כיוון זה יהיה הפוך - מחירי הגרעינים יירדו ומחיר הבשר יעלה. פרט לכך, אם המגמה תימשך ומחיריהם של מוצרי הבסיס והסחורות יעלו, תתרחש לבסוף אינפלציה, וכשהיא תרים את ראשה זה יהיה הטריגר לקניית זהב".

תחנה שלישית: הטוחן והרפתן

אמנם נכון להפנות אצבע מאשימה לעבר הספקולנטים, כאחראים לעלייה במחירים. עם זאת, ישראל לא יכולה לשלוט בהם, וריסון הספקולנטים בענף כך שפעילותם לא תמרר את חיי האזרחים היא עבודה לרגולטורים בארה"ב ובבריטניה. לנו נותר לפנות לתחנה הבאה, שכן מי שרוכש את הגרעינים לפי המחיר הנקבע בבורסות העולם הם בדרך כלל היבואנים - טחנות הקמח ומגדלי בעלי החיים.

"המרכיב המרכזי בהוצאות של הרפתן הוא המזון לבהמה, שאחראי ל-60%-65% מההוצאות, ואיש לא יכול לספוג עלויות כאלה", אומר יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב. "מטבע הדברים, כשמחירי הגרעינים בעולם עולים ולנו אין שום שליטה על זה - יש לעדכן את המחיר שמשולם לרפתן על פי חוק, כמו שקורה כשמחיר הדלק עולה ותחנות הדלק מעדכנות את המחירים. אם לא יעדכנו את מחיר המטרה שמקבל הרפתן, מגזרים שלמים יגיעו לפשיטת רגל.

דן פרופר
דן פרופר
צילום: אייל מרגולין, יגאל הררי ודודו בכר

"מחיר החלב לא עלה מינואר 2008, ואנחנו עדים לאירוע משמעותי שמחייב עדכון. עם זאת, חשוב לדאוג שבהזדמנות זו העדכון שיבוצע על ידי רשתות השיווק יהיה מתחייב מחומר הגלם. המחירים שהרפתן מקבל בעקבות עליית המזונות אמורים להתעדכן ב-6%-7%, כלומר 10-15 אגורות לליטר. הצרכנים חייבים לוודא שעליית המחירים שהם רואים בסופר פרופורציונלית לעלייה במחירי חומרי הגלם".

שלום חתוקה, מנכ"ל חברת יבוא החיטה שינטרקו, אומר כי מרגישים את עליית המחירים "חזק חזק בכיס, חזק חזק בבנק. קשה לממן אותה. מצד אחד הלקוחות זקוקים למוצרים האלה, ומצד שני כל יום עולים המחירים. הבורסה מתעתעת בנו: הספקולנטים משחקים ואתה נאלץ לספוג עליית מחירים של 10-15 דולר ביום".

מאיפה אתה מייבא?

"אני עובד עם כל העולם, אבל מייבא גרעינים בעיקר מאוקראינה, מרוסיה ומארה"ב, ומעט מגרמניה. בשוק התבואה האמריקאי והעולמי שולטות חברות ענק, שקונות בכל מקום שבו מגדלים חיטה, ומוכרות בכל מקום".

יש הבדלי מחיר בין החיטה מהמדינות השונות?

שלום חתוקה
שלום חתוקה
צילום: אייל מרגולין, יגאל הררי ודודו בכר

"ההבדל הוא האיכות: החיטה האמריקאית נחשבה תמיד לאיכותית ביותר, והיא עדיין החיטה הפופולרית בעולם. עם זאת, האיכות של החיטה ממזרח אירופה הולכת ועולה. כיום מתרחש מצב אבסורדי: איכות החיטה בשוק העולמי גבוהה מדי. ייבאתי חיטה באיכות מינימלית, שבמקרה הצלחתי לקבל, וכעת מציעים לי להחליף אותה בחיטה באיכות המקסימלית שמחירה לטונה גבוה ב-25 דולר. הסיבה לכך היא שיש מחסור בחיטה באיכות נמוכה, ואי אפשר לייצר תרכובות קמח מסוימות עם חיטה באיכות גבוהה".

בעיה נוספת, אומר חתוקה, היא שהמדינה מחייבת את טחנות הקמח לקנות טונה של חיטה מקומית על כל 4 טונות חיטה מיובאת, כדי לשמור על מלאי חירום של חיטה. "החיטה המקומית יקרה יותר: 400-420 דולר לטונה, לעומת 300-320 דולר לטונה מהחיטה המיובאת".

כמה מרוויחה הטחנה?

"הטחנה מייצרת 750 ק"ג קמח מכל טונה חיטה, ומרוויחה כ-20 דולר על כל טונה שהיא טוחנת. זה תלוי בסוג הקמח: קמח לבן רגיל נמכר למאפיות ב-2,300-2,400 שקל לטונה, ומחירו של קמח מיוחד גבוה ב-100 שקל. זו היתה שנה קשה מאוד מבחינת כל סוגי הגרעינים. התירס והסויה נפגעו בארה"ב, ובאופן אוטומטי משכו אחריהם את מחיר החיטה".

תחנה רביעית: התעשיין והאופה

מטחנת הקמח ומהרפתות ממשיכות הסחורות אל המאפיות ותעשיית המזון. "המחירים עולים פעמיים-שלוש בשנה", אומר שי טסטה, הבעלים של המאפייה המשפחתית מרגוזה ביפו. "לפעמים זאת עלייה של 3 אגורות, לפעמים 30. מחירי קמח השיפון והקמח הלבן עולים מדי שנה ב-7%-10%, ואנחנו סופגים את זה בשקט. אני לא יכול להעלות את המחיר לצרכן בכל פעם שמעלים לי את מחיר חומרי הגלם".

טסטה רוכש את הקמח מהמשווק ולא מטחנות הקמח. "נכון, אוכל לחסוך כך, אבל הלוגיסטיקה לא שווה את זה. רוב טחנות הקמח דורשות שתגיע אליהן, ועבורי זה סיפור לא פשוט".

המחירים לא יורדים אף פעם?

"בארבע השנים האחרונות היתה ירידת מחירים אחת, מינורית ונדירה, לא משהו שאפשר לזכור. לרוב אין דבר כזה 'ירידת מחירים'".

איך הצרכנים מגיבים?

"אני מזהה התמרמרות אצל הצרכנים, ולא משנה באיזו שכבה סוציו-אקונומית. גם הם שמים לב שהמגמה היא עלייה".

"כשבוחנים את התעשייה אי אפשר להתייחס רק לעליית מחירי המזון", אומר דן פרופר, יו"ר אסם, תאגיד המזון הגדול בישראל. "יש להביא בחשבון את העלייה בתשומות האחרות: הדלק, המים וגורמים אחרים שנמצאים בשליטת הממשלה. מחירי האנרגיה, לדוגמה, עלו ב-20%-40% ב-2011, וב-12%-14% ב-2012. ב-2011 שילמנו על הארנונה 30% יותר, מחירי המים עלו ב-25% ומחירי החשמל ב-16%. כולם יחד יוצרים מעמסה אדירה, והתעשייה הזו לא יכולה להמשיך לספוג אותה. מחירי המזון יעלו ממילא בספטמבר בגלל העלייה במע"מ. האם זה לא זועק לשמים שדווקא בעת הזו, דווקא בתחום המזון, מעלים את המחיר?

"לאסם, שהעלתה מחירים בפעם האחרונה לפני 20 חודשים, התשומות התייקרו בעשרות אחוזים. העלייה הזו נוצרה בגלל כמה גורמים: הבצורת; ההימורים של שחקנים בבורסת הסחורות בעולם; העלייה בצריכת הדלק הביולוגי שמבוסס על תירס וגרעינים אחרים, מגמה שתתחזק כי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הודיע שהוא מתכוון לדרוש תוספת אתנול לדלק; והעלייה ברמת החיים בסין, שמתבטאת הן בצריכת המזון לנפש והן בצריכת הבשר - וכדי לייצר ק"ג בשר יש צורך ב-7 ק"ג של מזון מן הצומח. כרגע אני לא רואה מיתון במגמה הזו. התעשייה לא תוכל להימנע מהעלאת מחירים".

אבל כשמחיר התבואה יורד אתם לא מורידים מחירים.

"לפני כמה שנים מחיר התבואה ירד, והורדנו את המחירים. כשהמחיר יורד אנחנו בודקים כמה אנחנו יכולים לספוג וכמה לא".

הנה, מחירי פולי הקפה ירדו בשנה האחרונה ואיש לא הוריד את מחיר הקפה.

"נכון שמחירי הפולים ירדו, אבל שנה לפני כן הם זינקו, והירידה הנוכחית לא מספיקה כדי לכסות על זה".

תחנה חמישית: הצרכן

קשה למצוא גנבים במסלול שעוברים הגרעינים מהשדה עד שהם מגיעים אלינו. מדובר בשוק תחרותי, ונראה כי השחקנים בו נזהרים לא למתוח את חבל המחירים יותר מדי. נדמה, אם כך, שהחוליה החזקה בשרשרת היא החוליה הסופית - הצרכן הישראלי, שבאופן עקרוני יכול להחליט איזה מחיר הוא מוכן לשלם על כיכר הלחם שלו, על הפסטה שלו ועל מרבית מוצרי החלב שלו. הוא יכול גם לבחור לצרוך אורז במקום מוצרים המבוססים על חיטה.

"מחירי הסחורות עלו בעולם כולו, לא רק ליצרנים הישראלים, ולמרות זאת המחיר הסופי לצרכן באירופה ובארה"ב נמוך משמעותית לעומת ישראל", אומר איציק אלרוב, ממובילי המחאה החברתית. "ההיתלות במחיר הסחורות היא תירוץ להעלאת מחירי המזון, אבל כשמחירי הסחורות יורדים - ההוזלה אף פעם לא מתגלגלת לצרכן. המחירים בישראל שערורייתיים ונובעים בעיקר מהיעדר תחרות, שהיא שורש הרע ביוקר המחיה בישראל".

אי אפשר לומר שבאף תחום אין תחרות.

"גם במקומות שבהם יש תחרות בין היצרנים, אין תחרות ברשתות השיווק. הרשתות הגדולות בישראל שולטות בנתחי שוק עצומים, וברשתות הגדולות לא תמצא את המוצרים של היצרנים הזולים".

מה אמורים היצרנים לעשות כשמחירי הסחורות עולים?

"מחיריהם של הגרעינים וחומרי הגלם אחראי ל-7%-14% ממחיר המוצר הסופי לצרכן. זה סכום זעום של אגורות לכאן ולכאן. כשהמחירים עולים הם דואגים להעלות את המחירים לצרכן, וכשהם יורדים הם לא מגלגלים את זה עליו. ראוי שהחברות יספגו את זה. הן מרוויחות הון על גב הצרכנים. תמיד אומרים שהמאבק הצרכני יכול להכניס את שוק ההון למשבר, אבל ראינו איך בשוק הסלולר המחירים ירדו והחברות ממשיכות להרוויח מיליונים. כך יקרה גם בשוק המזון. החברות האלה ימשיכו להרוויח - והצרכן יקבל מחירים תחרותיים ושפויים.

"הצרכן הישראלי הוא זה שהצליח למנוע את עליית המחירים עד היום, בכך שהוא יצר לחץ על המערכת הזו - וזה דבר שאנחנו חייבים להמשיך", אומר אלרוב. "עם זאת, נדרשת פה רגולציה מערכתית שתטפל בכשל השוק הקיים כדי להבטיח רמת מחירים נאותה. הממשלה הישראלית, בכך שהיא אישרה את העלאת המע"מ ומחירי הלחם בפיקוח בבוטות, נתנה גיבוי לחגיגה של עליות מחירים".

צפוי חרם על חברות שיעלו מחירים?

"חרם הוא לא דבר ששולפים מהשרוול. לא מחליטים על זה כלאחר יד. אם העלאות המחירים ייכנסו לתוקף, הציבור לא יתקשה להדיר מוצרים מסוימים מהבית שלו. הכוח של הצרכן גדול והוא מחכה לעשות בו שימוש. עם זאת, אנחנו מקווים שהחברות יחזרו בהן ויתעשתו".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
12
עוד לפני ההתייקרויות
  • 09:25
  • 26.08.12

זו מדינה של רמאים וגנבים. אסור לקנות פה כלום. מי שחי פה הוא פראייר שמבזבז את חייו כי לא יצליח להגיע לכלום בגלל שכל הזמן שודדים אותו. אם יעלו מחירים, רק אוריד את הצריכה שלי למינימום. נמאס להיות פראייר פה וכבר מכין את הדרכון הזר כדי לעוף מהמדינה המעפנית הזו

11
הגדרה
  • 21:16
  • 25.08.12

09
ינשוף
  • 18:24
  • 25.08.12

יש מי שאשם במצב (כך לפחות הבנתי מה כותב המלומד) זה החקלאי שמגדל את הגידולים הללן

08
פיצו
  • 17:24
  • 25.08.12

החשבון בסדר, אבל רוב המשקל של כיכר לחם הוא מים.אם תעשו טוסט מכל הכיכר
ותבינו ששילמתם על מים שעולים למאפיה 5 שח לטון בערך!!

06
מעריך ומעריץ
  • 11:57
  • 25.08.12

כתבה מעולה...!!! פשוט להתמוגג...!!!

איזה יוזמה מבורכת - הגיע הזמן שהעיתונות (ובמיוחד הכלכלית) תפרסם כהרגל את ההתפתחויות הקבועות בנוגע למחירים ולתשומות המרכיבות את המחיר הסופי לצרכן.
כמו כן, ראוי שהמועצה להגנת הצרכן (? .. או משהו כזה) תעלה את זה בעצמה - ותדאג לשלוח נתונים - החל ממחירי חומרי הגלם בבורסות (מחירי החוזים על ה-), דרך מזה"א המשפיע על המחירים וכלה בעליות המחירים של רשתות השיווק והקמעונאות הגדולות בשוק.

די לעושק!!!

05
לא חקלאי
  • 10:56
  • 25.08.12

ק"ג חיטה עולה 1.6 ש"ח (400 דולר לטון). ק"ג קמח עולה 2.5 ש"ח (2,500 ש"ח לטון). ק"ג לחם עולה 9.3 ש"ח (7 ש"ח לכיכר לחלם ששוקל 750 גרם).
זאת עליה של 580% מהטוחן עד לצרכן.
נראה לי מוגזם.

02
ספקולנט
  • 16:36
  • 24.08.12

אין שום סיבה לאפשר לספקולנטים לסחור בסחורות אלא רק למגדלים וליצרנים. תבינו: 200 אנשים בגולדמן זקס יכולים ליישר את המזון בכל העולם.

01
אחד
  • 16:29
  • 24.08.12

נניח שיש צורך במאה יחידות מזון ומחיר כל יחידה הוא שקל. עכשיו יש בצורת והמוצר נדיר יותר. היצרן מעלה מחיר. אז מה? עדיין צריך מאה יחידות אבל כל אחד ישלם שקל וחצי במקום שקל. התוצאה ששיווי המשקל נותר רק שהיצרן מרוויח עוד.

הכתבות הנקראות ביותר היום
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בMarkerweek
הצעות מיוחדות