רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות השידור: שערוריות ופוליטיקה קטנה בגוף ציבורי שמנהל קרוב למיליארד שקל

הנהלת רשות השידור סוגרת מיקרופונים, מחסלת חשבונות ומתנהלת באופן תמוה היא גם זו שממונה על ביצוע מהלך היסטורי לשינוי השידור הציבורי. האם זו התמורה בעד האגרה?

66תגובות

אולפני קול ישראל בירושלים, חמישי לפני שבועיים. "יומן הבוקר", תוכנית הדגל של רשת ב', משודרת כרגיל, כשלפתע נכנס לאולפן מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם, שמנצל את אחת מהפסקות הפרסומות כדי לצרוח על עורך המשדר, ניקולא רוזנבאום, אחד העורכים הוותיקים והמוערכים בתחנה. בן מנחם זעם על כך שכתבת הפלילים עדי מאירי, שדיווחה על רצח עד מדינה בתל אביב בלילה הקודם, לא הגיעה לאולפן אלא דיווחה בטלפון, על אף הוראה מפורשת שלו שביומן הבוקר כתבים מדברים רק מהאולפן.

נוהל זה היה מקובל ברשת ב' עוד לפני מינויו של בן מנחם, אך בעבר ניתן לעורך היומן שיקול דעת לנהוג אחרת במקרים מיוחדים. בתקופת בן מנחם, שנכנס לתפקידו כמנכ"ל לפני כשנה, ההוראה נהפכה לגורפת. כמה ימים לאחר מכן, מציין גורם ברשות השידור, התראיין טלפונית בפינת התרבות של יומן הבוקר, כדי לספר על ההכנות של רשות השידור לאולימפיאדה.

קרן נויבך
אנצ'ו גוש

"מי שהיה שם לא ישכח את זה כל כך מהר", אומר גורם ברשות השידור. "המנכ"ל צעק על רוזנבאום בנוכחות לא מעט עובדים. בכלל לא ברור למה מנכ"ל מטריח את עצמו על דבר שכזה, הרי יש לו מנהלים מתחתיו".

זו אולי אנקדוטה קטנה, חסרת חשיבות בגוף עם מתח פעילות כמו קול ישראל, אבל נדמה כי היא משקפת אווירה השוררת בימים אלה ברשות השידור, לפחות מבחינת חלק מהעובדים. "כאוס", "בלגן", וגם "שלטון אימים", "פחד" ו"אווירה של חיסול חשבונות" הם ביטויים שחזרו שוב ושוב בשיחות שערכנו השבוע עם עובדים ברשות, בהתייחס לשורה של אירועים שהתחוללו בשנה האחרונה - עוד לפני הצמדת מגיש "מאזן" לשדרנית קרן נויבך בתוכנית "סדר יום", שהתרחשה שבועיים בלבד לאחר שנויבך קיבלה משובים מצוינים על התוכנית, וההערה היחידה היתה על כך שהיא מדברת קצת מהר מדי.

האירועים האחרונים מטרידים במיוחד בהתחשב בכך שהצוות הניהולי הנוכחי של רשות השידור לא רק מחזיק בידיו באופן זמני את המפתחות, אלא גם אחראי על מהלך היסטורי ברשות: הרפורמה, שכוללת הזרמה של יותר מ-700 מיליון שקל מכספי מדינה כמענק וכהלוואה לרשות השידור. בין הרשות למשרדי ראש הממשלה והאוצר התגבשו המלצות, וטקס החתימה אמור להתקיים ב-5 באוגוסט. אלא שבשלב מסוים בג"ץ עלול להתערב בעניין. ארגוני היוצרים מנהלים מאבק נגד רשות השידור, בטענה כי היא לא עומדת בחובותיה לרכש הפקות מקור. במהלך חקיקה שנוי במחלוקת בוצעה בתחילת השנה תספורת לרשות, והמחויבויות שלה להשקעות בתוכן ירדה מכ-180 מיליון שקל ל-75 מיליון שקל בלבד ב-2012.

מנחם בן
דניאל צ'צ'יק

ארגוני היוצרים טוענים כי הרשות לא עומדת גם ביעדים אלה - והם מתכוונים להמשיך את המאבק בבג"ץ. "מדינת ישראל מעבירה כסף לגוף שמתנהל בחוסר אחריות משווע", אומר אורי רוזנווקס, יו"ר איגוד היוצרים הדוקומנטריים. "הם מעבירים כספים לאנשים שמנהלים את הרשות כמו בסטה פרטית". על פי הערכות, אושרו כבר כ-55 מיליון שקל להפקות מקור, אבל בארגוני היוצרים טוענים כי הרשות מפזרת מסך ערפל ולא פועלת בשקיפות כדי ליידע את היוצרים להיכן בדיוק הולך הכסף, ומהי נאותות ההפקה שבה היא מתכוונת לעמוד.

עיקר הזעם של ארגוני היוצרים הוא נגד מליאת רשות השידור, גוף ציבורי שאמור לפקח על הנהלת הרשות, שלטענתם אינו מוכנים כלל להיפגש עמם ולשמוע את עמדתם. "לא ייתכן שגוף ציבורי שיש לו חבות אישית ומשפטית מתנהל באופן כזה", טוען רוזנווקס.

עדות נוספת להתנהלות הבעייתית ניתנה השבוע בפרשת קרן נויבך. היא הגיעה לשיאה כשברביעי הושתק המיקרופון של נויבך, לאחר שביקשה להסביר למאזינים שהשעה השנייה בתוכנית לא תשודר בגלל השבתה של אגודת העיתונאים על רקע ניסיון הנחתת המגיש הנוסף. צעד זה המחיש את מה שנראה בעיני רבים ככוונה האמיתית מאחורי המהלך - רצון למרר את חייה של נויבך ולגרום לפרישתה, דווקא בשל הצלחתה של התוכנית.

איתי לנדסברג
דודו בכר

זו לא הפעם הראשונה שרשות השידור מנסה לפגוע בנויבך או בתוכנית. לפני כמה חודשים זומנה לשימוע לפני פיטורים עורכת התוכנית המוערכת, מירית הושמנד-מיטרני, ניסיון שלא צלח בסופו של דבר. נויבך הודחה מהגשת "מבט שני" בטלוויזיה, בטענה המגוחכת שהיא "לא עוברת מסך". "כל בר דעת מבין שהמטרה כאן היא לפגוע בקרן, להמאיס עליה את השידור, אולי בתקווה שתתייאש ותלך", כתב ראש אגודת העיתונאים בירושלים, דני זקן, למנהל הרדיו, מיקי מירו.

הבמאי דורון צברי, שמכיר את רשות השידור היטב ואף יצר את הסרט "מדריך למהפכה" על הניסיון לחולל שינוי ברשות, היה השבוע בין מארגני ההפגנות למען התוכנית של נויבך מול אולפני קול ישראל בתל אביב. "מעניין שמצמידים מגיש מאזן דווקא ל'סדר יום'. למה לא ל'יומן הבוקר'? למה לא ל'הכל דיבורים'? למה לא למיקי מירו עצמו בתוכנית שהוא מגיש על ענייני חברה? דווקא לתוכנית הספציפית הזו, המצליחה ביותר, שבהאזנה אליה אפשר להבין מה באמת קורה, איפה הכסף הגדול ומהם האינטרסים האמיתיים ששולטים במדינה, מביאים מגיש מאזן".

השידור של "סדר יום" - תוכנית שהקפיצה את אחוזי הרייטינג ברצועה שלה - מהווה הוכחה לחשיבות השידור הציבורי והפוטנציאל הרב הגלום בו. הרעיון לתוכנית עלה בתקופת ההנהלה הקודמת, כשאריה שקד היה מנהל הרדיו. בעקבות בדיקות עומק הגיעו בקול ישראל למסקנה שהמאזינים רוצים לשמוע בשעות הבוקר נושאים שעל סדר היום האזרחי, החברתי והכלכלי. עוד לפני כן הוחלט שרצועה זו תוגש על ידי מגיש אחד, כדי ליצור לה זהות (עד אז נחלקה הרצועה של 8:00-10:00 בין שלושה מגישים שונים).

אמיר גילת
טל כהן

"מדברים על הביקורת שהיא משמיעה, זה נכון, אבל אחת הסיבות העיקריות לרדיפה של נויבך היא שזו תוכנית שנוצרה בשלטון הקודם וגם הצליחה", אומר גורם ברשות השידור. "בצעד הזה ההנהלה הלכה צעד אחד רחוק מדי, מהסיבה הפשוטה שגם מתנגדיה האידיאולוגיים של נויבך מודים שזו תוכנית מוצלחת. היא אולי מצדדת בקו מסוים, אבל עושה זאת באופן מאוזן והגון".

ואכן, נראה שהאופן שבה נעשה המהלך - הנחתה של צירופו של מנחם בן, עיתונאי שמעולם לא עסק בענייני כלכלה וחברה, והודח מקשת ומהמגזין "רייטינג" בשל השתלחויות בקהילה ההומו-לסבית בהתראה של ימים ספורים - קומם לא מעט אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית. כך למשל, שני מאמרים ביקורתיים נגד המהלך פורסמו השבוע על ידי פובליציסטים המזוהים עם נתניהו - יועז הנדל ב"ידיעות אחרונות" וחנוך דאום, הנחשב מקורב מאוד למשפחת נתניהו, באתר התקשורת "העין השביעית". במאמר כתב דאום שבן מנחם מזכיר בהתנהלותו "גנגסטר מרושע שמסתובב באקדחים שלופים", וכי "להחדיר לאולפן של נויבך, במבצע צבאי מזורגג, טיפוס קומי-טרגי אובססיבי ולתת לו למרוט את עצביה, זה צעד נאלח, מקומם ומביך".

טובת המאזינים לא נשקלת

עמוד 9 דורון צברי
דודו בכר

על אף שנדמה כי הציבור חדל מלהתעניין ברשות השידור בשל הסיפורים החוזרים והנשנים על ניהול שערורייתי, זה עדיין גוף שמנהל קרוב למיליארד שקל מכספי האגרה, ובעיות היסוד שלו עדיין לא נפתרו. "אם אנשים היו יודעים איך באמת מתנהלים כספי האגרה שלהם - שערותיהם היו סומרות", אומר בכיר לשעבר ברשות. "לא אתפלא אם יום אחד, כשאנשים יבינו איך באמת הכסף שלהם מנוהל, יתארגן מרד צרכנים נגד תשלומי האגרה".

לדברי שוקי טאוסיג, עורך "העין השביעית", המצב הנוכחי של רשות השידור חמור במיוחד. "רשות השידור היא מקום שמתנהל גרוע כבר הרבה זמן, אבל תחת שלטונו ופיקוחו של נתניהו, זה נהפך ממקום של ניהול גרוע וקרבות גמדים לזירה שנראית כמו קומיקס - להסתכל ולא להאמין. רק הנהלה כזו מסוגלת להצניח על תוכנית הדגל שלה אדם כמו מנחם בן, מוקיון שפועל בשולי התקשורת הישראלית".

צמרת הרשות, היו"ר אמיר גילת והמנכ"ל בן מנחם, מונתה למעשה על ידי ממשלת נתניהו, השר הממונה על הרשות. בוועד המנהל יש כמה אנשים המזוהים עם הליכוד או עם נתניהו. ביום שבו מונה בן מנחם למנכ"ל כתב בפייסבוק עוזרו, זליג רבינוביץ', ש"אנו ערוכים עם מיטב הכוחות המזוינים", והתכוון למלחמה נגד אנשים "קטנים ומעורערים" בתוך הרשות. בתגובה לסטטוס זה הודה בן מנחם לעוזרו במלים חמות, והוסיף כי "בעזרת אמיר גילת, אסתי אפלבוים, יואב הורביץ, גאולה אבידן, יעקב נווה, לנה קרנדליין, עאטף כיוף וחברי מליאת רשות השידור והעובדים הטובים והנאמנים למקום ניצור את השינוי לעתיד טוב יותר. וכמובן שלא נשכח את יעקב בורובסקי, הלוחם בשחיתות!".

print-image-1.1731058-1
אייל טואג

מבין שמות אלה (מתוך 31 חברי מליאה) גילת, יו"ר הרשות, היה בעבר יועץ של נתניהו; הורביץ ניהל בעבר את מטה הפריימריז עבור נתניהו; אפלבוים, דוברת הליכוד לשעבר, היתה חברה בצוות 100 הימים של ממשלת נתניהו הנוכחית; וניצב בדימוס בורובסקי מקורב לנתניהו ולליכוד. אבידן מזוהה עם ש"ס.

מלבד הפוליטיקה החיצונית, קיימת גם פוליטיקה פנימית: הצמרת הנוכחית מזוהה עם המנכ"ל יוסף בראל, שהודח ב-2005 על ידי השר הממונה דאז, אהוד אולמרט, אחרי דו"חות קשים של מבקר המדינה. לטענת גורמים ברשות, חלק מהמהלכים כיום נובעים כנראה מ"סגירת חשבונות" עם אנשי המנכ"ל שהחליף את בראל, מוטי שקלאר.

חיים זיסוביץ', לשעבר שדרן ברשת ב' וכיום דובר אוניברסיטת בר אילן, עדיין שומר על קשר עם הרשות מתוקף חברותו באגודת העיתונאים בירושלים. השבוע היה זיסוביץ' מהבודדים שהסכימו להתייחס בפומבי למצב ברשות. "זה נכון להחליף הנהלות, אבל הרושם הברור הוא שהדבר האחרון שההנהלה הנוכחית עוסקת בו זה ניהול ענייני ומקצועי. שיקולים של טובת השידור או המאזין כנראה זרים להם. זו הנהלה שמסווגת לפי מי לצדנו ומי לא, ומשרה אווירה של אימה, פחד וסגירת חשבון. הם מרחיקים עורכים טובים ומגישים טובים רק משום שהם לא מקורבים להנהלה או התמנו על ידי ההנהלה הקודמת".

מיקי מירו
אליהו הרשקוביץ

השדר רן בנימיני, עד לפני חצי שנה כתב הכנסת של קול ישראל, היה בן טיפוחיה של ההנהלה הקודמת ונחשב כמי שעתיד לרשת, בבוא היום, את מקומו של אריה גולן כשדר הבכיר ברשת ב'. לצד היותו כתב בכנסת הוא החל להגיש יומני חדשות בשעות אחר הצהריים והערב, כמו עמיתו, הכתב הפוליטי יואב קרקובסקי. שניהם הודחו מהגשת יומנים לאחר שמירו נכנס לתפקידו. לאחר שהודחו נשמעו טענות, שלפיהן הדבר נובע מביקורת שהשמיעו כלפי ממשלת נתניהו.

כעבור כמה חודשים הוזמן בנימיני יחד עם תשעה כתבים אחרים לפגישה בהולה במשרדי הרדיו בירושלים, אצל מנהל רשת ב' יאיר קורן. בנימיני קיבל את תפקיד כתב הכלכלה, על אף שאז לא הבין דבר בנושא. שאר הכתבים קיבלו תפקידים שונים, חלקם בניגוד ברור לרצונם, וללא תקופת חפיפה או הכנה מוקדמת. ניהול לקוי וקבלת החלטות בעייתית התגלו לא רק בפרשת נויבך וסבב הכתבים, אלא גם בשינוי שנעשה ברצועת השידור של 16:00-19:00, שנחשבת לפריים-טיים הרדיופוני השני.

הכל החל לאחר שברשות השידור הוחלט להקדים את שידור מהדורת "מבט" בערוץ 1 ל-20:00. הדבר גרר שינויים גם ברשת ב', המשדרת את "מבט". כך לדוגמה, תוכניתו של בן מנחם על המזרח התיכון, ששודרה ב-20:00, הוקדמה ל-19:00. מעבר לכך, נעשה שינוי עמוק יותר בלוח השידורים: הוחלט שב-16:00-19:00 תשודר תוכנית המשלבת נושאי אקטואליה, כלכלה, תרבות וספורט, כששלושה מגישים מתחומים שונים יושבים באותו האולפן - מנחם פרידמן מהכלכלה, ענת דולב מהתרבות ויואב אביב מהספורט - מבלי שהמהלך נבדק לעומק ובהנחתה על חלק גדול מהמעורבים, שתוך ימים ספורים בלבד היו צריכים להיערך לשינוי. בשבועות שלאחר מכן נעשו שינויים תכופים בלוח השידורים שבחלק מהמקרים ידעו עליהם עורכים ומגישים זמן קצר לפני שידור התוכנית.

עמוד 9 אריה שקד
ניר קידר

כיום, לאחר כל התזזיות השונות, "יומן הערב" קוצץ לחצי שעה בלבד, שלאחריה תוכנית ספורט בת חצי שעה. "מאיפה הגיעה ההחלטה הנוראה של השקשוקה הרדיופונית הזו", אומר זיסוביץ'. "קצת ספורט, קצת תרבות, לערבב היטב, להוסיף כלכלה ולחמם בתנור. את מי זה משרת? לא מדובר בטעות. אני לא יודע מי, אבל מישהו מרוויח".

המרוויח המסתמן הוא בן מנחם. באופן תיאורטי, אפשר היה להזיז את תוכניתו ל-21:00, ואולם שעה זו נחשבת לבעייתית מבחינת אחוזי ההאזנה. בן מנחם קיבל את המשבצת של 19:00, מה שגרר את "השעה הבינלאומית" ששודרה אז ל-15:00, ודחס את שאר התוכניות בין 16:00 ל-19:00. "בכל מדינה מתוקנת מישהו היה נותן דין וחשבון על מהלך כזה", טוען גורם ברשות. "כאן זה עבר בשקט. לדעתי, ההתעללות שנעשתה ברצועת אחר הצהריים לא פחות חמורה ממה שעשו לקרן נויבך".

מכרזים תמוהים וחסרי תכלית

print-image-1.1704354-1
אוליבייה פיטוסי

גם בטלוויזיה סוערות הרוחות. לפני כחודשיים הקדימה רשות השידור את מהדורת "מבט", כדי שתתחרה במהדורות של ערוץ 2 ו-10. המהדורה אף הוקדמה ל-19:52, במהלך שפורסם בהרחבה בתקשורת, כדי לתת הזדמנות לצופים להיאחז במהדורה לפני התחלת המהדורות המתחרות. אלא שלפני חודש התפטר במפתיע מגיש המהדורה, ינון מגל. בערך באותו הזמן יצאה המגישה שלצדו, מרב מילר, לחופשת לידה. מי שמזפזפ לערוץ 1 יכול לראות כיום שורה של מגישים מתחלפים כמו יעקב אחימאיר או עודד שחר, אבל גם פרצופים אלמוניים לחלוטין, כמו אמיר איבגי ומיכל רבינוביץ'.

לדברי גורמים ברשות השידור, אפשר היה לטפל טוב יותר במשבר סביב מגל ולא להגיע למצב שבו נמצאת המהדורה כיום, עם רייטינג שנותר נמוך ולא תחרותי מול הערוצים המסחריים, דווקא ערב שידורי האולימפיאדה - שהיו יכולים להיות מקפצה מצוינת למהדורה. אותם גורמים מציינים שלמעשה מגל התפוטר, כפי שעולה ממכתב ההתפטרות שפורסם בתקשורת.

"במשך חודשים אני עובר, כמו רבים מעמיתיי, מסע התעמרות שכל קשר בינו לבין ניהול ענייני או מקצועי הוא מקרי בהחלט", כתב. "אני חוטף הנחתות שונות ומשונות שבהן לא נתקל אף מגיש מקביל של מהדורה מרכזית. במובן הזה אני משתייך לחבורה מכובדת של נפגעי ההנהלה הנוכחית... החטא היחיד שחטאתי הוא שמוניתי על ידי המנכ"ל הקודם. מעולם לא נתקלתי בסטנדרטים כה נמוכים וברמת ניהול כה נמוכה, הן מבחינה ערכית והן מבחינה מקצועית". לפי הערכות של גורמים ברשות, מגל עתיד לתבוע בקרוב את רשות השידור ואולי אף לטעון שמדובר בפיטורים, לצד טענות אחרות שיש לו בנוגע לקיום חוזהו.

בעיה נוספת ברשות השידור נוגעת לתחום המכרזים. בתקופת ההנהלה הנוכחית פורסמו לא מעט מכרזים, עד כה כ-100 במספר, לתפקידים שונים ברשות. צעד זה כשלעצמו הוא מבורך, משום שרבים מהמנהלים ברשות השידור נמצאים בתקן של ממלא מקום עקב מלחמות פנימיות ברשות, תופעה שנמתחה עליה ביקורת חריפה בדו"חות מבקר מדינה קודמים. ואולם בתוך הרשות נמתחת ביקורת על אופן עריכת המכרזים. גורמים ברשות השידור מצביעים על כך שבמקרים רבים ההנהלה וחברי הוועד המנהל אינם שואלים שאלות בקשר למועמד שזוכה בוועדת המכרזים, דבר שמעלה לא מעט תמיהות.

זיסוביץ' נכח בכך כשישב בכמה ועדות מכרזים כנציג אגודת העיתונאים. "ישבתי בארבע-חמש ועדות מכרזים, עד שבאמת הבנתי מה קורה שם. יושבת חבורה שמורכבת משלישיית רשות השידור - היו"ר, המנכ"ל ומנהל המדיה הרלוונטי. יושבים נציגי הציבור לכאורה - למעשה אלה חברי הוועד המנהל. אין שום ניסיון להקשיב, לערער, להציב שאלות, לבדוק את הכישורים. ברור לגמרי שהתוצאות נקבעו עוד לפני שהמועמד הראשון פצה את פיו. לנו, נציגי אגודות העיתונאים, לא נותר לנו לזנב, להציק, לשאול שאלות - אבל זה ברור שאין טעם, שמדובר כאן בשיקולים לא ענייניים".

בחודשים האחרונים מעורבת רשות השידור בלא מעט סכסוכים משפטיים בנוגע למינויים שונים. השבוע היא נחלה הפסד בעניינו של איתי לנדסברג, מנהל מחלקת התעודה בערוץ 1, עורך התוכניות "מבט שני" ו"תיבת תעודה". לנדסברג פנה לבית המשפט אחרי שנפסל במכרז לתפקיד שבו הוא משמש כממלא מקום כבר תשע שנים. לנדסברג ניגש למכרז פנימי, שבו נמצא שהוא ראוי ומוערך. למרות זאת, הוחלט לפרסם גם מכרז חיצוני, שאליו ניגש לנדסברג גם כן. במכרז זה הוא נפסל, בטענה שרשות השידור מעוניינת ברענון השורות, על אף שנימוק זה לא הועלה לפני המכרז.

לנדסברג פנה לבית הדין לעבודה בירושלים בבקשה לצו מניעה כנגד ההחלטה. בקשתו התקבלה, ונקבע כי הליכי המכרז לא יימשכו עד לבירור תביעתו שצריך היה להכריז עליו כשזכה במכרז הראשון, הפנימי. בהחלטתו קבע אברהמי שטענת הרענון אינה מופרכת, אבל היה צריך להודיע על כך במפורש בתחילת ההליך, בוודאי לאור עדותו של בן מנחם בבית המשפט, שלפיה הוא אכן רצה להחליף את לנדסברג בתפקיד. "בנסיבות אלה היה בכך חוסר תום לב שלא גולה הדבר ולא נאמר 'ברחל בתך הקטנה' כי המבקש (לנדסברג) לא יוכל להתמודד לתפקיד", נכתב בהחלטה.

מרשות השידור נמסר בתגובה: "מנהלי רשות השידור מחויבים לשמירה על האיזון בשידורי הרדיו והטלוויזיה בהתאם לקוד האתי של רשות השידור המעוגן במסמך נקדי.

"ברשות השידור אין שום אווירה של פחד. מצער הדבר שאתם מנסים ליצור ‘פחד מדומה', בשיתוף עם גורמים אינטרסנטיים. כל השינויים שנעשו ברשת ב' נעשו משיקולים מקצועיים, והנהגת רצועת השידור ב-16:00-19:00 נעשתה בהתאם להחלטת ועדת התוכן של רשות השידור.

"לגבי העלאת שדרים באמצעות קו הטלפון ביומן הבוקר, קיימת הנחיה של מנהל קול ישראל בנושא, והניסיון שלכם לשכתב את ההנחיות של רשות השידור כדי שיתאימו לתזה השקרית שאתם רוצים לקדם הוא נואל. מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם הוא העורך הראשי על פי חוק, ובסמכותו להעיר לכל כתב ועורך המפר את ההנחיות.

"לגבי טענות אחרות על ינון מגל: מדובר בספינים. מגל התפטר בעקבות סירובו לבצע את הנחיות מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1, משה נסטלבאום. לגבי הזזת המהדורה ל-19:52, מדובר בהחלטת ועדת התוכן של מליאת רשות השידור".

בעניין הרפורמה מסרה הרשות: "רשות השידור מקיימת שיח קבוע עם היוצרים ותמשיך לעשות זאת גם בעתיד. המשימה המרכזית שבה מתמקדת עכשיו רשות השידור היא השלמת הרפורמה וחתימה על הסכם המימון ב-5 באוגוסט, ולאחר מכן יוזמנו היוצרים, כפי שהובטח להם, להופיע בפני המליאה. מוסדות רשות השידור קבעו את חלוקת עוגת התקציב ל-2012 המיועד להפקות מקור והבטיחו כי 45% מהתקציב יוקצה לדרמות, 25% לתעודה ו-30% לתרבות ולבידור".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם