בשבוע שעבר היה קמפוס המסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון תוסס וצבעוני. שני מחנות - הכתומים והכחולים - התמודדו בבחירות לאגודת הסטודנטים, וכבשו את הקמפוס עם שלטים, חולצות ודוכנים. אחד הנושאים שהטרידו את הסטודנטים בשיחות השכנוע עם פעילי הבחירות היה הכסף. שכר הלימוד התייקר מאוד בשנים האחרונות ומגיע ל-30 אלף שקל בשנה, אך המלגות לא מספיק זמינות וגבוהות, טענו. הם היו מוטרדים גם מסקר שביעות רצון ארצי של סטודנטים, שערך מכון המחקר מאגר מוחות עבור התאחדות הסטודנטים ושפורסם בדצמבר, ממנו עלה כי המכללה מדורגת במקום 26 בלבד מבין 35 מוסדות אקדמיים שנכללו בסקר.

יש לשער כי הסטודנטים יודעים מעט מאוד על האופן שבו מתנהלת המכללה מאז שהנשיא פרופ' זאב נוימן, 74, מונה לתפקידו ב-2006. נוימן מקבל מהמכללה, שאינה מתוקצבת על ידי המדינה, שכר של 66 אלף שקל בחודש, ותנאיו כוללים ג'יפ יוקרתי (בליסינג). עבודתו כוללת נסיעות לחו"ל לצורך מחקר או גיוס תרומות והטבות נוספות. התנאים המפנקים אולי הולמים אדם במעמדו וגילו, ששימש דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ארבע פעמים, אבל גורמים בכירים במכללה חשים שבתקופתו של נוימן הידרדר מעמד המכללה, וסקר שביעות הרצון, גם אם אינו נערך מדי שנה, משמש אינדיקציה לכך.

במכללה יש כיום 12 אלף סטודנטים, והיא המכללה השנייה בגודלה בישראל והמכללה הפרטית הגדולה ביותר. מבחינות רבות, היא נחשבת למוסד אקדמי מוביל. החוגים למינהל עסקים וחשבונאות, למשל, הם חוגים מבוקשים, ונחשבים לכמה מהטובים בישראל בתחומים אלה. בוגרי הפקולטה למשפטים במכללה רשמו הישגים יפים במבחני ההסמכה האחרונים של לשכת עורכי הדין, והגיעו למקום החמישי מתוך עשרה מוסדות עם 93% מעבר. הם היו הראשונים מבין המכללות. במבחני ההסמכה האחרונים במועצת רואי החשבון, המכללה הגיעה למקום השני מתוך שבעה מוסדות (רובם אוניברסיטאות), עם שיעור מעבר של 89.5% (הנתונים מתייחסים למועד א').

עם זאת, השנה יש מגמה ברורה של ירידה במספר הנרשמים ללימודים. נכון להיום, יש ירידה של כ-15% בסך ההרשמה לעומת המצב בשנה שעברה. נכון לסוף אפריל נרשמה ירידה של 33% בחוג לתקשורת, 28% בחוג לכלכלה ו-11% בחוג למינהל עסקים. גורם המכיר את הנתונים מעיד שגם בשנה שעברה היתה ירידה באחוזי ההרשמה שאוזנה רק ברגע האחרון, ערב פתיחת שנת הלימודים. בסמסטר האביב שהחל באחרונה היתה ירידה של 16% במספר הנרשמים למינהל עסקים ו-13% במספר הנרשמים למדעי המחשב, לעומת השנה הקודמת. גורמים המקורבים להנהלת המכללה טוענים שהירידה בהרשמה נובעת מירידה במספרם של הזכאים לבגרות בכל ישראל, בשנתונים הנוכחיים ובאלה שיבואו. "אנחנו לקראת שנה קשה", הם אומרים.

מהמכללה למינהל נמסר בתגובה: "בשנת הלימודים הקודמת היה גידול של 8% במספר התלמידים. לגבי השנה מוקדם מדי לדעת, שכן ההרשמה עדיין לא הסתיימה".

מכונית לבן, משרה לבת

מבקריו של נוימן מציינים את חוסר הצלחתו בגיוס תרומות. בשנים האחרונות השקיעה המכללה 140 מיליון שקל בבנייה או בהרחבה של חמישה מבנים, כולל בניין בית הספר לתקשורת, שאותו היתה המכללה מחויבת להעביר לראשון לציון, עקב הוראה מפורשת של המועצה להשכלה גבוהה. ואולם קשה שלא להבחין שאין שום שלט של תורם על הבניינים האלה, מה שמלמד ששכר הלימוד של הסטודנטים ככל הנראה מימן את הבנייה. בניין האודיטוריום שאמור להכיל 500 מקומות זכה לכינוי "פיל לבן" - הוא עומד כבר שנה נעול לאחר שמכבי האש סירבו לאשר את פתיחתו.

"נשיא צריך להביא כסף לפרויקטים, אבל הוא לא הצליח בגיוס התרומות", אומר בכיר לשעבר במכללה. "לזכותו של נוימן אומר שהוא הצליח להרחיב את הקמפוס, בזכות עודפים תקציביים שמינף לצורך הלוואות מהבנקים. השאלה היא אם לא כדאי להשקיע פחות בבניינים ויותר במלגות. כששכר הלימוד כל כך גבוה, זו בעיה".

ביולי 2010 פירסם מבקר המכללה דאז, יצחק מגד, דו"ח ביקורת חריף בסוגיית גיוס התרומות. בדו"ח נכתב שנוימן לא מדווח על פרטי נסיעותיו לחו"ל, שלא ברור מה התוצאות שלהן ומה העילות לנסיעה. מקור המכיר את הסוגיה מציין שנוימן הצליח להגיע לכמה פגישות עם תורמים משמעותיים, אך אלה העלו חרס. לדוגמה, הוא פגש את מורט מנדל, מייסד קרן מנדל ואחד התורמים הגדולים בישראל, במשרדי הקרן בירושלים, אך מנדל לא תרם בסופו של דבר. "למכללה יש בעיה של מיצוב ותדמית, זה לא דבר שנוימן התחיל או יסיים", מסביר עו"ד יהודה רווה, לשעבר יו"ר חבר הנאמנים של המכללה ועורך דינו של מנדל שסייע בקיום הפגישה. "תורמים מחו"ל מכירים בישראל רק את האוניברסיטאות ומקומות בפריפריה. מנדל לא ידע בכלל איפה זה ראשון לציון".

עם זאת, בהתנהלות מול תורמים או תורמים פוטנציאלים התנהג נוימן, לכאורה, באופן שמעורר הרמת גבה. כך עולה משתי דוגמאות: האחת קשורה לחברת כלמוביל שבבעלות שמואל חרל"פ, אחת מיבואניות הרכב הגדולות בישראל. החברה, שמייבאת את המותגים מרצדס, יונדאי ואחרים, תורמת בחמש השנים האחרונות מלגות לסטודנטים במכללה. לפני כשנתיים וחצי התנהלו מגעים בין החברה למכללה בנוגע לשיתוף פעולה עם בית הספר למינהל עסקים. הרעיון היה לקיים סדנה מיוחדת לתלמידים מצטיינים שבה ישמשו הסטודנטים כמעין הנהלת צללים לחברת יונדאי הבינלאומית, וכך יתנסו בסוגיות כמו תוכניות לוגיסטיות, מסחר בינלאומי ופרסום, תוך שחברי הנהלת יונדאי ישראל משמשים כמרצים בקורס.

באחת הישיבות הראשונות בנושא, שנערכה במשרדי כלמוביל, פנה נוימן למנכ"ל החברה צבי פולק וסיפר לו שבנו מעוניין ברכישת יונדאי גטס משומשת, ואף התעניין במחיר. "הפנים של פולק היו אדומים וגם יתר הנוכחים היו במבוכה", אומר אדם המכיר היטב את פרטי המקרה. "בהתחלה הם חשבו שזו בדיחה. אבל אחרי שפולק שאל את נוימן אם זה רציני, ונוימן השיב שכן, הוא קרא לאיש מכירות שהחל לטפל בעניין".

מהמכללה נמסר בתגובה: "לא מתנהלים כרגע שום מגעים עם אנשי כלמוביל. נוימן נפגש עם פולק פעם אחת בלבד ב-2009. בנו של נוימן כלל לא רכש מהם מכונית". מחברת כלמוביל נמסר בתגובה: "נוימן ביקש לרכוש מכונית משומשת מסוג יונדאי גטס. הוא אכן הופנה לאגף המכירות, וקיבל הצעה שלא ידוע לחברה כי חרגה מהתנאים המקובלים בענף".

במקרה אחר מעורב עמי אראל, נשיא חברת דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי, שהיה עד ינואר 2011 יו"ר אגודת הידידים של המכללה. בתקופה שבה כיהן כיו"ר האגודה ביקש ממנו נוימן, יותר מפעם אחת, שימנה אותו לדירקטור באחת החברות הקשורות לאי.די.בי או לדסק"ש. אנשים המכירים את פרטי המקרה מעידים שאראל הרגיש לא בנוח נוכח בקשה זו, אבל בנובמבר 2009 מונה נוימן לדירקטור בחברת המ-לט, חברה בת של דסק"ש (מחזיקה 61% מהמניות), תפקיד שבו הוא נושא עד היום. אגב, בין דסק"ש למכללה למינהל מתקיים קשר עסקי: באוקטובר 2010, בדיווח של עסקה חריגה שלנושאי משרה יש בה עניין אישי, דיווחה דסק"ש לבורסה שהחברה הבת 013 נטוויז'ן תעניק חסות לחקר האינטרנט במכללה ולאירועים במכללה, ותמכור לה שירותי תקשורת בהיקף של כמיליון שקל בשנה. בדיווח צוין ששני בכירים נוספים בדסק"ש הם בעלי תפקידים במכללה למינהל או באגודת הידידים שלה.

אראל סירב להגיב לדברים. מהמכללה נמסר בתגובה: "נוימן כיהן כדירקטור במגוון חברות בעבר ובהווה, ביניהן גם דסק"ש, עוד לפני כניסת אראל לתפקיד. אין זה דבר יוצא דופן במעמדו ובתחום עיסוקיו. מכון נטוויז'ן היה בעבר באוניברסיטת תל אביב ועבר למסלול האקדמי, דבר המשרת את המסלול ואת הסטודנטים הלומדים בו".

בדו"ח המבקר מיולי 2010 לא הוזכרו סוגיות אלה, אך נמתחה ביקורת בעניין נסיעותיו של נוימן לחו"ל. בדו"ח נכתב שנוימן מנצל את נקודות הנוסע המתמיד שהוא צובר לטובתו הפרטית. שימוש בנקודות נוסע מתמיד לצרכים פרטיים הוא סוגיה רגישה במוסדות ציבוריים. "יש בעיה טכנית עם העברת הנקודות למכללה", מסבירים גורמים בהנהלה. "אנחנו לא בודקים מה כל אחד עושה עם הנקודות שלו".

מהמכללה למינהל נמסר: "בכל המגזר האקדמי נהוג כי חברי הסגל והעובדים צוברים את נקודות הנוסע המתמיד לזכותם כתוצאה מנסיעותיהם במימון המוסד. זה הנוהג גם במכללה למינהל".

גורמים במכללה מותחים ביקורת גם על העובדה שהוא עובד עם אשתו פנינה נוימן, שמשמשת כמנהלת האדמיניסטרטיבית של רשות ההוראה והמחקר. היא אמנם עובדת שנים רבות במכללה והחלה את תפקידה לפני שהוא מונה לתפקיד הנשיא, וכפופה ישירות לראש מינהל הוראה ומחקר, אך יש הסבורים שמדובר בסוגיה הראויה לביקורת, בין היתר משום שדירקטוריון המכללה הוא גוף המפקח על פעילות בכירים בה, ביניהם פנינה נוימן. "זה דבר בעייתי מאוד, כי המכללה היא לא עסק פרטי", אומר אחד מחברי הדירקטוריון. "הייתי בישיבת דירקטוריון שדנה באיכות ההוראה, עניין שיש עליו ביקורת רבה של סטודנטים, הרי ראינו את סקר שביעות הרצון. בעלה השתתף באופן פעיל בישיבה, וזה נראה לי לא תקין", מוסיף דירקטור אחר. יריב בן אליעזר, דיקן התקשורת לשעבר שהיה המנהל הישיר של נוימן, חריף הרבה יותר: "זה נפוטיזם בהתגלמותו". בכיר בהנהלת המכללה דוחה את הדברים. "זה אמנם בעייתי, אבל זה בתחום האפור".

תהייה נוספת התעוררה בעקבות פנייה של אחת המרצות לבתו של נוימן, עורכת דין במקצועה, בבקשה לשמש כעוזרת הוראה בסמינריון בנושא רשלנות רפואית, תחום שבו עוסקת הבת. יש כאן, לכאורה, מראית עין בעייתית, לאור העובדה שאביה הוא נשיא המוסד. בסופו של דבר, ועדת ההוראה של החוג למשפטים לא אישרה את הסמינריון בשל מכסה מלאה של הסמינריונים באותה השנה.

מהמכללה למינהל נמסר: "נוימן מעולם לא התערב לטובת בתו במכללה. היא עוסקת בתחום הרשלנות הרפואית, ואחת המרצות בתחום ביקשה ממנה לשמש כאסיסטנטית בסמינריון בנושא. הסמינריון לא אושר בגלל מכסה מלאה של הסמינריונים בתשע"ג".

מקרה בעייתי אחר הקשור לקרובי משפחה נוגע לאיש העסקים אלחנן הראל, בעל חברת ההשקעות הראל-הרץ. עד לפני שלוש שנים שימש הראל יועץ בסגל בית הספר למינהל עסקים, במשרה חלקית שתמורתה קיבל 3,000-4,000 שקל בחודש. במקביל הוא שימש כדירקטור מטעם הציבור במכללה למינהל. לפי דו"ח ביקורת פנימי, שני ילדיו שלמדו משפטים ומינהל עסקים ב-2006-2009 קיבלו פטור משכר לימוד, או הנחה משמעתית, בסך כולל של 100 אלף שקל. הדו"ח מתח ביקורת על הנחה זו, משום שלפי הנהלים רק ילדיהם של אנשי סגל במשרה עיקרית או שנתית זכאים להנחה זו. לדברי גורמים המקורבים למכללה, הלקחים הופקו. הראל אף החזיר סכום של 50 אלף שקל למכללה והוסיף לכך מלגה של 56 אלף שקל. מהראל נמסר בתגובה: "הנושא הוסדר ואין לי מה להוסיף מעבר לכך".

מהמכללה למינהל נמסר: "באופן עקרוני כל עובד, כולל מרצים ובני משפחה מדרגה ראשונה, רשאי ללמוד ללא עלות במכללה, כפי שנהוג בכל המוסדות להשכלה גבוהה. יצוין כי לימודי בתו של הדירקטור החלו כשהיה מרצה, לפני שנהפך לדירקטור".

נוסף על כך, מתח הדו"ח ביקורת על כך שהראל שימש כדירקטור מטעם הציבור, אך במקביל קיבל שכר על עבודתו כיועץ, בניגוד לחוק החברות הקובע שדירקטור מטעם הציבור בחברה לתועלת הציבור לא יקבל שכר מאותה חברה. בעקבות ממצא זה קבע היועץ המשפטי של המכללה, אופיר כץ, שעל הראל לבחור בין חברותו בדירקטוריון לבין העסקתו בידי המכללה, והראל בחר לשמש כיועץ בהתנדבות בלבד. ואולם למרות הנחיה מפורשת של כץ בעניין הראל, שלמה רוטמן, לשעבר יו"ר חברת החשמל, מקבל מהמכללה שכר על היותו מרצה מן החוץ, תוך שבמקביל הוא משמש דירקטור מטעם הציבור. המכללה סירבה להגיב לדברים. מרוטמן נמסר בתגובה: "אני מרצה בקורס אחד בלבד. רוח הדברים של התקנה נוגעת למי שפרנסתו תלויה במכללה וזה בוודאי לא המקרה".

אז מה אם התפקיד לא בתקנון

רפי צרפתי, מנכ"ל המכללה וסמנכ"ל הכספים שלה, הוא יד ימינו של נוימן במכללה. צרפתי, רואה חשבון במקצועו, הצטרף למסלול האקדמי ב-1999, אך עוד קודם לכן עבד במכללה. ב-2005, בעת שהיה סמנכ"ל כספים של המכללה, פורסם דו"ח ביקורת חריג בחריפותו, הנוגע להתנהלותו של צרפתי ושל בכיר אחר שעזב את המכללה לאחר הפרסום. בדו"ח נכתב, בין היתר, כי צרפתי והמבוקר הנוסף דאגו לעצמם להטבות כספיות בכל הנוגע לגילום הטבת מס על מכונית מהעבודה, בניגוד ליתר עובדי המכללה.

הדו"ח עורר סערה במכללה, לאחר שהופץ בין חברי סגל בכירים וחברי דירקטוריון על ידי פרופ' רוביק חורש, הדיקן המייסד של בית הספר למינהל עסקים, בכוונה לעורר הדים. ועדת הביקורת דנה בנושא, ואף עלה הרעיון להכניס מכתב נזיפה לתיקו האישי. בסופו של דבר לא יצא מכתב כזה לצרפתי, אך הוא הועבר לבכיר הנוסף.

ב-2010 יזם נוימן את מינויו של צרפתי למנכ"ל, לאחר שתפקיד המנכ"ל היה קיים בעבר ובוטל בעקבות הנחיות המל"ג. למעשה, בזמן המינוי תפקיד זה לא היה קיים בתקנון המכללה והוא לא מופיע בו עד היום. במהלך הישיבה שבה מונה צרפתי לתפקידו העלה רו"ח גד ארבל, אז יו"ר ועדת הביקורת, את סוגיית הדו"ח הבעייתי מהעבר - אך הדירקטוריון החליט לאשר את המינוי.

מהמכללה למינהל נמסר בתגובה: "תפקיד המנכ"ל מעולם לא בוטל. ב-2006 נערך שינוי מבני מגוף דו ראשי לגוף חד ראשי שבראשו עומד נשיא. על פי החלטות ועדת מלץ. מינוי המנכ"ל מתאפשר על פי חוק החברות, שהמסלול האקדמי כחל"צ כפוף אליו ושגובר על כל תקנון אחר".

באותה ישיבה יזם נוימן מהלך שלפיו צרפתי יהיה כפוף אליו ישירות ונוימן יהיה גם זה שיקבע את סמכויותיו, בעוד שבעבר היה תפקיד מנכ"ל המכללה כפוף ישירות לדירקטוריון ולחבר הנאמנים, כדי ליצור הפרדה בין הפן האקדמי לפן המנהלי. "לדעתי, נוימן הוסיף חטא על פשע", אומר גורם המעורב בנושא. "אין לו בכלל סמכות למנות מנכ"ל, בגלל התקנון, והוא המשיך והכפיף אותו ישירות אליו". גורמים המקורבים להנהלת המכללה דוחים את הדברים: "הכפיפות לנוימן היא לפי הוראות המל"ג, שמהן עולה שכל תפקידי האדמיניסטרציה כפופים לנשיא".

מהמכללה למינהל נמסר: "דו"ח הביקורת מ-2005 נגע בעיקרו לשכר המינהלי במכללה. באותה תקופה היו זכאים כל הסמנכ"לים בארגון לרכיב בשכר של גילום רכב, כפי שהופיע בחוזה האישי של כל אחד מהם. בעקבות הדו"ח התכנסה ועדת הביקורת, שסיכמה עם המנכ"ל דאז כי ייצא מכתב שמורה שכל שדרוג עתידי של כלי רכב יחויב באישור שלו. המינוי של צרפתי כמנכ"ל אושר בדירקטוריון באוקטובר 2010, והוא כפוף לנשיא ולדירקטוריון".

זמן קצר לאחר שמונה צרפתי למנכ"ל, החל רז קינסטליך לעבוד כיועץ למכללה. לפני ארבעה חודשים מינה אותו צרפתי למנהל תחום הבינוי. קינסטליך משמש במקביל כמשנה לראש עיריית ראשון לציון. מינוי זה מעורר ביקורת בשל הפוטנציאל לניגוד עניינים לכאורה של קינסטליך עם תפקידו הציבורי בעיריית ראשון לציון. "זה חמור מאוד. אני צריך פוליטיקה במכללה? מה יהיה כשהשלטון בראשון לציון יתחלף?", אומר אחד הדירקטורים. עם זאת, במכללה מדגישים שמינויו נעשה לאחר גיבוש הסדר ניגוד עניינים מול העירייה.

גורמים במכללה תוהים על המינוי הזה משום שלקינסטליך, 33, שבעבר היה בעלים של מועדוני לילה בעיר, אין ניסיון בתחום ניהול פרויקטים של בינוי. עם זאת, יש לו ידע רב בביורוקרטיה עירונית. הוא הכיר את המכללה כשהיה חבר מועצת העיר ואחראי על תיק הצעירים. במסגרת תפקיד זה היה בקשר מצוין עם צרפתי, שהיה אז סמנכ"ל כספים. כעבור כמה חודשים סיים את תפקידו מנהל הבינוי הקודם, שלמה אלקויטי, בטונים צורמים (טענות הדדיות על פיטורים מול התפטרות) וקינסטליך החליף אותו בתפקיד זה. אלא שלמעשה נעזרה המכללה בקינסטליך בענייני בינוי עוד לפני שמונה להיות יועץ בשכר.

"לרז יש את הקשרים שלו", אומר אלקויטי. "במכללה הכירו לי אותו כאחד שאתה הולך אתו לכל המחלקות כדי לזרז ולקדם דברים. מקבלים אותך שם אחרת כשאתה בא עם חבר מועצה, והשתמשו בו רבות לשם כך. הוא היה המוציא והמביא בעירייה". מקורבים להנהלת המכללה רואים את הדברים אחרת. "הוא יושב בוועדות תכנון בראשל"צ, ועבר הכשרות בתחום הנדל"ן. צרפתי היה צריך מישהו מקצועי ומקושר, כדי לזרז את הבנייה במכללה. לפני שמונה ב-2010 הוא לא עבד עבור המכללה. אם היה צריך לזרז חתימה אצל פקידים בעירייה ביקשנו ממנו עזרה, אבל הוא לא ישב בוועדות".

מהמכללה למינהל נמסר בתגובה: "קינסטליך התמנה למנהל תחום הבינוי עקב ניסיונו הרב בתחום. הוא אכן מועסק במסלול האקדמי, בכפוף לקבלת חוות דעת של יועץ משפטי המתירה העסקה זו ותחת ההגבלות המצוינות בחוות דעת זו, ופועל תוך הקפדה על הנהלים המתבקשים".

מבקריו של נוימן מציינים גם את חוסר ההצלחה בפתיחת חוגים חדשים. כשנתיים לאחר כניסתו לתפקיד עמד במוקד אחת השערוריות הגדולות עד כה באקדמיה הישראלית, הנוגעת לאי פתיחתו של החוג לתיאטרון. באוקטובר 2008 הודיעה המכללה, יומיים בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים, שהחוג לא ייפתח משום שרק כ-60 סטודנטים נרשמו אליו, והציפייה היתה ל-80. הודעה זו הותירה עשרות סטודנטים המומים. כתבות בעיתונים תיעדו את הפגנות הסטודנטים, ודיון מיוחד נערך בוועדת החינוך של הכנסת - שם תקפו ח"כים את נוימן וקראו לו להתפטר.

הפרשה הסתיימה רק לפני חודש וחצי, כשפרופ' אהובה בלקין, שהיתה אמורה לעמוד בראש החוג, קיבלה 150 אלף שקל מהמכללה כפיצויים, לאחר שהגישה תביעה, באמצעות עו"ד רבקה הדר-ברוש, בגין העבודה שהשקיעה לקראת פתיחת החוג. לפני כשנה הסתיים הליך בוררות עם סטודנטים שתבעו את המכללה: הפרטים נשארו חסויים, אך על פי ההערכות הפיצויים נאמדים במאות אלפי שקלים. בכיר במכללה מציין שכבר ביולי נאמר לנוימן שאין מספיק נרשמים ושצריך להודיע לסטודנטים כי יש סיכוי שהחוג לא ייפתח, אך הוא לא שעה לעצות ואף נסע לחו"ל באותו הקיץ.

לדברי שירי פדלון, שהובילה את מאבק הסטודנטים, "נוימן פשוט ירד למחתרת, לא הסכים לשוחח אתנו בשום צורה שהיא. רק אחרי שפנינו לתקשורת הוא הסכים להגיע לישיבה. הוא מעולם לא שלח מכתב התנצלות, גם אחרי שנגמר ההליך המשפטי". גורמים המקורבים להנהלה רואים את הדברים אחרת. "נכון שניתנה התראה בקיץ, אבל היו אחרים ששיכנעו את נוימן שיהיו מספיק סטודנטים. זו אולי לא היתה ההתנהלות הכי טובה בעולם, אבל זו לא פגיעה משמעותית במוניטין של המכללה. ביולי ממילא אין נרשמים רבים, לכן לא היתה סיבה שידחה את נסיעתו לחו"ל". מהמכללה למינהל נמסר בתגובה: "הקמת החוג לתיאטרון היתה יוזמתו של פרופ' יעקב רוזנברג, הנשיא שקדם לנוימן".

בימים אלה מוטרדים בכירים במכללה מעתידו של החוג לפסיכולוגיה, שנפתח בשנה שעברה. כשהחלו הדיונים במכללה בנוגע להקמת החוג העריכו שמספר הסטודנטים בו יהיה כ-80, מספר שיוכל לכסות את ההוצאות הגבוהות. אנשי המכללה הציגו בפני המל"ג כמה תרחישים שמדברים על 100-40 סטודנטים. בסופו של דבר נרשמו לחוג 24 סטודנטים בלבד, וכיום לומדים בו 23. האישור מהמל"ג ניתן ללא קשר למספר הסטודנטים. "זה חוג דגל שנכון לפתוח כי תנאי הקבלה באוניברסיטאות מטורפים", אומר גורם המקורב להנהלה. "הדירקטוריון אישר לפתוח עם 20 סטודנטים, אף שייתכן שיהיה גירעון. אנחנו בודקים את המצב לגבי השנים הבאות".

לדברי בכיר במכללה, לפי קצב ההרשמה הנוכחי יש בהחלט חשש לפתיחת מחזור לימודים נוסף בשנה הבאה. "הבנצ'מרק ההתחלתי היה 80. כשראו את מספר הנרשמים המועט, ביקשו אישור מיוחד מהדירקטוריון לפתוח את החוג בכל זאת. זו אחת הדוגמאות לבעיות של המכללה: הרי יש ירידה גם בתחומים אחרים. המכללה למינהל תמיד היתה מקום שאליו באו מפה לאוזן. כיום, מפה לאוזן, יותר ויותר סטודנטים מדירים רגליים".

"המסלול האקדמי לא שייך רק להנהלה"

מהמסלול האקדמי המכללה למינהל נמסר בתגובה: "המסלול האקדמי נמצא במצב כלכלי מורכב, הנובע מהיותו גוף בלתי מתוקצב המתמודד בשוק תחרותי. גיוס התרומות נמצא במגמת עלייה מאז 2007, וסכומי המלגות עלו בכ-10% מדי שנה בארבע השנים האחרונות. שכר הלימוד תואם את המוסדות להשכלה גבוהה שאינם מתוקצבים - והוא אף אינו מהגבוהים שבהם.

"הנהלת המסלול האקדמי שוקדת בימים אלה על בניית תוכנית אסטרטגית רחבת טווח הכוללת טיפול מיידי בטווח הקצר ובטווח הארוך. עיקריה הם שיפור שביעות רצון הסטודנטים ויישום תוכנית השיווק האסטרטגית. במקביל החלה ההנהלה בשיתוף אגודת הסטודנטים בהפחתת שכר הלימוד. בראשונה בתולדותיה יצאה המכללה לפרויקט בינוי בהיקף של 140 מיליון שקל, שמטרתו המרכזית היא לרכז את כל בתי הספר והיחידות בקמפוס ראשון לציון על ידי העברת בית הספר לתקשורת מתל אביב, ולשדרג את השירות לסטודנט בבניית ספרייה מרכזית חדשה וגדולה ובניין לרווחת הסטודנט, שירכז את משרדי האגודה ושירותים נלווים לסטודנטים.

"הפרויקט כלל גם בניית אודיטוריום ומרכז הסעדה מרכזי. לקראת סוף הפרויקט, בעקבות השריפה באיקאה, שינה כיבוי האש את התקנים ולא אישר את גג האודיטוריום. העניין נמצא כיום בדיון בבית המשפט המחוזי ובוועדת ערר מחוזית. כחלק משנת הבדק שחייב הקבלן הוא מטפל ברמה היומית בליקויים שמתגלים בבניינים שבנה. צר לנו כי גורמים בעלי אינטרס מנצלים את המצב הרגיש ממילא ולא בוחלים בהפצת חצאי אמיתות ושקרים במטרה לפגוע במסלול האקדמי, תוך שהם שוכחים שהמסלול האקדמי אינו רק של ההנהלה, אלא הוא גם ביתם ומקור פרנסתם של מאות עובדים המועסקים בו".