"בתחילה מסך האייפון היה בחלקו עם מקשים, כמו שהיה מקובל. היתה ישיבה וג'ובס פשוט זרק את הפצצה ואמר: 'מה אנחנו בונים? מכשיר של תוכנה. מה זה תוכנה? זה פיקסלים. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו צריכים שהכל יהיה מסך'. וחזר על זה: 'הכל צריך להיות מסך'", כך מתאר הישראלי גיא בר נחום, שעבד ב
נתוני המסחר
המלצות אנליסטים
הרשמה לנתונים בזמן אמת
חדשות חברה
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
אפל
עד לשנת 2008, בראיון ל-Markerweek את השלבים הראשונים של הסמארטפון ששינה את עולם הסלולר.
עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
בר נחום, שעובד כיום בסמסונג, אחת המתחרות הגדולות של אפל, נולד וגדל בבת ים. לאפל הוא הגיע דרך טוני פאדל, "הסנדק של האייפוד", שעבד איתו בפיליפס. באפל הוא היה אחראי על צוות הפיתוח של האייפוד. "בזמן קצר יחסית, בין יוני 2001 לאוקטובר 2001, פיתחנו את האייפוד הראשון. הוא לא היה טוב, אבל זה היה הלם אטומי לכולם. בהתחלה לא התייחסו אליו - הוא היה יקר ועלה 599 דולר - אבל הוא הדהים בחדשנות שלו. לאט לאט הוא נהפך לתופעה תרבותית. לא ידענו אם זה יצליח, אם יהיה פולו אפ, אנשים לא האמינו שזה עובד".
"קרה לנו נס והמכשיר התחיל לצבור תאוצה. ראיתי את זה מול העיניים בזמן קצר, זו היתה הרגשה מיוחדת ועילאית. יש המון אנשים חכמים בעולם, אבל הנס האמיתי מתרחש כשהעבודה שלך יוצאת החוצה ומגיעה לכולם. אני זוכר שבתקופה מסוימת רציתי להתאוורר, לקחתי שבועיים חופש ונסעתי לפאריס. פתאום ראיתי שם ילדה בת 15 מקשיבה למוסיקה באייפוד. לא האמנתי, זה היה מדהים. זה היה רק בהתחלה, אבל הבנתי שאנחנו מגיעים לאנשים והאש מתחילה להתפשט.
איך התרשמת מסטיב ג'ובס?
"ג'ובס הגדיר את פריצות הדרך. הן היו שלו. לא הייתי מדווח ישירות אליו, אבל היתה לי שורה שנייה אליו, גישה מבחינת האזנה. הבנתי די מהר שבמקרה של ג'ובס, הכי בטוח לסתום את הפה - אחרת רק צרות יקרו. אם היתה לי דעה אמרתי אותה לטוני שהיה כפוף לג'ובס. במשטרים טוטליטריים מסוכן להגיד משהו, ובאפל היו אולי ארבעה אנשים שהיו יכולים לדבר ללא פגישה עם ג'ובס. הוא היה מריץ עליהם רעיונות ראשוניים, הם היו מדברים על זה והוא לא תמיד הקשיב להם. תמיד חשדתי שיש לו צוות של מומחים עולמיים מחוץ לחברה שהוא מתייעץ אתם. בחלק מהשיחות בחברה הוא פשוט דיבר והתעלם ממה שאחרים אמרו.
"ניקח למשל את הפרויקטים הראשונים של האייפון. בתחילה המסך היה בחלקו עם מקשים, כמו שהיה מקובל. היתה ישיבה והוא פשוט זרק את הפצצה ואמר: 'מה אנחנו בונים? מכשיר של תוכנה. מה זה תוכנה? זה פיקסלים. מה זה אומר? זה אומר שאנחנו צריכים שהכל יהיה מסך'. וחזר על זה: 'הכל צריך להיות מסך'. האנשים בחדר הסתכלו זה על ושידרו במבטים: 'טוב, תגיד לו שהוא טועה'. אחרי הפגישה ערכו פגישת חירום בלעדיו, והתחילו לצעוק זה על זה שג'ובס איבד את זה לגמרי, שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, הרי הוא אף פעם לא מטלפן ויש לו אנשים שמתקשרים בשבילו, ולכן אין לו מושג איך זה עובד ומה אנשים רוצים.
"ג'ובס התכוון לומר שהפונקציה של חיבור אנשים, כמו הסיסמה של נוקיה, היא לא מה שאנשים רוצים. אנשים רוצים לא לדבר עם אף אחד, ולכן צריך לתת להם משהו שיעשה את זה - למשל הודעות SMS. אם חושבים על זה, זה סמן עצוב בתקשורת. בטוויטר לא יוצרים קשר עם אדם אחד, אלא כותבים לכולם. אנשים יושבים במסעדה ועסוקים בטלפון החכם שלהם. אני יושב עם אשתי בזמן שלנו, אחרי שלקחנו בייביסיטר, וכל אחד משחק עם המכשיר החכם שלו. ג'ובס ראה את זה".
גם אתה חשבת שהוא משוגע?
"בטח, הייתי מאלה שחשבו שזה טלפון גרוע. אבל הוא צדק. הוא צדק בכך שאנחנו לא בונים טלפון אלא מחשב. הוא נסע לחופשה בטורקיה ואמר שהוא לא ייקח את המחשב הנייד שלו, אלא את הדגם של האייפון החדש. אז לא היו אפליקציות. הוא אמר שהוא יקבל את המיילים שלו במכשיר, ורצה להדגיש שלא מדובר בטלפון אלא במכשיר שדומה יותר למחשב נייד.
"ג'ובס ראה קדימה. כשהוא הפסיד בסיבוב הראשון עם המק למיקרוסופט הוא הלך למקום אחר והתחיל משהו חדש, את האייפוד. ואחר כך את האייפון והאייפד. הוא היה גאון. הוא ראה משהו שעוד לא קיים כי היו לו תובנות על אנשים. אף מחקר לא היה עוזר לו.
"ב-2007, כשהושק הדור הראשון של האייפון הראשון, אמרתי לקבוצה שלי שיסתובבו ויראו מה אומרים בנוקיה בהלסינקי. בנוקיה לא ידעו אם לצחוק או לבכות. הם בכלל לא ראו את האיום, חשבו שזה בדיחה. הם חשו כזאת הקלה, כי היה להם קונצפט כל כך שונה בראש. אז המניה שלהם היתה שווה 40 דולר, וכיום היא שווה 5 דולרים.
"אפל לא עשתה טלפון, אלא משהו חדש לגמרי. ג'ובס תמיד אמר לנו שאנחנו לא הולכים אחרי הדיסקית במשחק ההוקי, אלא למקום שבו היא תהיה. יש בזה הרבה עומק. הבוס שלי ניסה לשכנע את סטיב ג'ובס לעשות שני מודלים של אייפון, אחד ננו כמו של נוקיה ואחד גדול כמו של אייפון. ג'ובס צחק עליו וסירב לעשות מוצר קטן יותר.
"הוא גם טעה. למשל, בהתחלה הוא לא רצה שיהיו אפליקציות באייפון. סקוט פורסטול, שמנהל את האימפריה של האייפון, אמר לו מראש שצריך אפליקציות, וסטיב אמר לו שזה לא יקרה: 'אף ידיים מלוכלכות של צד שלישי של המפתחים לא ייגעו בדבר שלי'. הוא רצה צורה נקייה, כשכל הערך מגיע מאפל. והוא טעה. הפחד שינה את דעתו. הוא היה פרנואידי, תמיד ראה אויבים מסביב. כשגוגל אמרה שהמערכת שלה פתוחה הוא נבהל ואמר שהם יהרגו אותנו. התגובה שלו היתה להקשיב לסקוט ולשנות את המודל". כיום כל מתכנת המתמצא במערכת יכול לפתח יישום המתאים לאייפון ולהעבירו לבחינה ולאישור לאנשי אפל.
בינתיים אפל ממשיכה לצמוח ולהוביל גם בלי ג'ובס. באחרונה שווי השוק שלה היה כמו כל השוק הקמעוני בארה"ב. אתה חושב שהמנכ"ל החדש, טים קוק, יוכל למלא את הנעליים הגדולות של ג'ובס?
"הוא אדם חכם ונהדר, אבל הוא לא איש של מוצר. הוא גאון בתפעול. הוא מנכ"ל נהדר, אבל לא אחד בדורו. באפל יוכלו להיות מה שהם, אבל לא מה שהם לא. אין חזון וזה נורמלי. הם לא יירדו או ייכשלו, כי הם חברה מעולה בכל התחומים. עכשיו הם פשוט באותה רמה של חברות מעולות אחרות ברמת החזון. הם איבדו את הנשק הסודי. אבל זה לא אומר שיפסידו".
למה עזבת את אפל ב-2008?
"אנשים עוזבים את אפל כי זה לא מקום שבו אתה יכול ממש להשפיע. הרגשתי שאני לא ממוצה, שאני חייב לצאת החוצה ולעשות משהו עם אינטרנט. הקמתי סטארט-אפים והשקעתי בהם עד שפנו אלי מסמסונג, והצטרפתי אליהם לפני תשעה חודשים. חיפשתי את ההשפעה, ואני מאמין שלסמסונג יש את הכלים להשפעה".
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
