החלום והמאיון העליון - Markerweek - TheMarker

החלום והמאיון העליון

מי יצר בארה"ב את פערי השכר ומי מוביל את המאיון העליון בישראל?

מה קרה לאמריקאים?

האם הם השתגעו? שכחו את החלום האמריקאי? את כוחה האדיר של הכלכלה החזקה בעולם? את היצירתיות האדירה שלהם? את החדשנות? את החופש המדהים ומעורר ההשראה של האזרחים?

העלייה בשכר בארה"ב, 1979- 2007
העלייה בשכר בארה"ב, 1979- 2007

תנועת Occupy Wall Street צוברת מזה שבעה שבועות תאוצה אדירה בארה"ב. מה שהתחיל כאוסף של אנשים שמותגו כהיפים מעשני סמים שלא רוצים לעבוד נהפך בהדרגה לתופעה הכלכלית והחברתית המדוברת ביותר. העיתונות המרכזית והשמרנית בארה"ב, שהתעלמה מהתופעה, נאלצת בהדרגה להכיר בה ולדווח עליה בתימהון: שהרי הרעיונות שמשמיעים החברים במאהלי המחאה בפארק זקוטי במנהטן, בשיקגו, בלוס אנג'לס, בוושינגטון הבירה ובמיניאפוליס נראו כל כך לא אמריקאים, UnAmerican.

התנועה החלה עם השם "לכבוש את וול סטריט", אבל מתחת לשטח מבעבעת הסיסמה השנייה, הכוללנית יותר, שלא מתמקדת רק במערכת הפיננסית האמריקאית שהתמוטטה לפני שלוש שנים והכניסה את כל העולם המערבי למיתון: זאת סיסמת ה-99% נגד ה-1%. הכוונה היא למונח הכלכלי: 99% מהאוכלוסיה מול ה-1% העליון, בעל ההכנסה הגבוהה ביותר בארה"ב.

באוקטובר 2010 כתבנו כאן על ספרם של ג'ייקוב האקר ופול פירסון, "Winner take all politics" ("כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל"), שניתח את הסיבות לפערים הגדלים בחברה האמריקאית (השבוע, 14.10.2010), והערכנו שבעקבות המשבר הפיננסי בוול סטריט והאבטלה הגואה יתחילו אמריקאים רבים לפקפק באפקטיביות של החלום האמריקאי ולהפנים את הנתונים הכלכליים היבשים והקשים.

שנה חלפה, והתזה שבבסיס ספרם של האקר ופירסון התחילה לחלחל בספטמבר במהירות לתוך השיח הציבורי האמריקאי תחת הסיסמה "99% נגד 1%" - והיא מתפשטת בהדרגה לשאר חלקי העולם: צעירים ומבוגרים נושאי כרזות דומות נצפו בשבועות האחרונים גם בבריטניה, באיטליה, בספרד, בניו זילנד וביפן.

חלק מאנשי האלפיון העליון האמריקאי ורבים מהפוליטיקאים הימנים השמרנים דחו את הנתונים ואת הפרשנות שניתנה להם. אלא שבאוקטובר פירסם הקונגרס האמריקאי את המחקר המלא והמוסמך הראשון שלו בנושא: עבודה קצרה וממוקדת של 63 עמודים שכתב משרד התקציב של הקונגרס תחת הכותרת: "מגמות בחלוקת ההכנסה של משק בית אמריקאי ב-1979-2007". הנתונים שהוצגו בדו"ח מדהימים.

לפני שנתחיל עם הנתונים, כדאי להזכיר את האתוס, המיתוס, הנרטיב או האקסיומות המוכרים לגבי אי השוויון בכלכלה העולמית בכלל ובכלכלה האמריקאית בפרט: הפער בין העשירונים העליונים לבין התחתונים גדל במהירות. זהו שילוב של עלייה בהכנסותיו של העשירון העליון והדשדוש בקרב העניים ביותר.

היחס בין שכר המנהלים לשכר העובדים בישראל
היחס בין שכר המנהלים לשכר העובדים בישראל

המשתנה העיקרי המסביר את הזינוק באי השוויון הוא רמת ההשכלה של העשירונים. אנחנו חיים בעידן כלכלת הידע, ומי שאין לו השכלה במקצועות הרלוונטיים והמבוקשים - נשאר מאחור. בעלי ההשכלה הגבוהה, היזמים והמנהלים נמצאים בעשירון העליון. הם אמנם מתרחקים משאר העשירונים, אבל הם המנוע מאחורי הצמיחה הכלכלית וגם חוט השדרה של המשקים והכלכלות בארה"ב.

ועכשיו נעבור לנתונים של הקונגרס:

הנתח בהכנסה (לאחר העברות ומסים) של כל אחד מארבעת החמישונים התחתונים (כל חמישון מייצג חמישית מהאוכלוסיה, לפי ההכנסה) ירד ב-1979-2007. רק בחמישון העליון נרשמה עלייה חדה. כלומר, כמעט כל הזינוק באי השוויון נעוץ רק בשני העשירונים העליונים.

אבל בואו נבדוק מה קרה בתוך החמישון העליון (20% מהאוכלוסיה שמחזיקה בהכנסה למשק בית הגבוהה ביותר בארה"ב). כאן נמצאת ההפתעה המדהימה: כמעט כל הזינוק המדהים בנתח של החמישון העליון בהכנסה הכוללת של משקי הבית בארה"ב נובע מה-1% העליון - המאיון העליון. ההכנסה של משקי הבית במאיון העליון גדלה כמעט פי שלושה ב-1979-2007 (ב-275%, ליתר דיוק) בעוד שההכנסה של ה-19% הבאים אחריהם (אחוזונים 81% עד 99%) גדלה רק ב-65% באותה תקופה. ה-60% הבאים (אחוזון 21% עד 80%) באוכלוסיה ראו עלייה נטו בשכר הריאלי למשק בית של 40% בלבד; ואילו החמישון התחתון נהנה מעלייה של 18%.

השינוי בחלוקת ההכנסות בארה"ב, 1979-2007
השינוי בחלוקת ההכנסות בארה"ב, 1979-2007

ועכשיו נתרגם לשפת בני אנוש: 30 השנים המופלאות של מהפכת הטכנולוגיה, הגלובליזציה, הדמוקרטיזציה והאינטרנט - 30 שנות ניצחון השיטה האמריקאית - היו אכן מופלאות, אבל הן היו מופלאות בעיקר ל-1% מהאוכלוסיה בארה"ב, למאיון העליון. אלה הם המגה עשירים, המולטי מיליונרים והמיליארדרים. גם לעשירים מהשורה, לאמידים, לבעלי מקצועות חופשיים נחשקים, לבעלי השכלה גבוהה וכישורי "כלכלת ידע" בולטים, היו אלה שנים טובות - אבל הן לא מתקרבות, אפילו לא באזור החיוג, לשנים שידע המאיון העליון. הם ראו רק שליש מהשגשוג שהיה בצמרת.

בגרף הימני אפשר לראות את התופעה בבהירות: הזינוק במאיון העליון הוא מדהים, בעוד ששאר האמריקאים מדשדשים. בגרף האמצעי אפשר לראות את הנתח של כל אחד מהחמישונים של משקי הבית בארה"ב. מתברר שכל הזינוק בחלקם של שני העשירונים העליונים נמצא רק במאיון העליון.

ועכשיו אנחנו בשלב השאלות, שאינן כלולות בדו"ח של הקונגרס (הנשלט כיום על ידי הרפובליקאים ברוב של 242 מול 193).

האם ההשכלה של המאיון העליון גבוהה מזאת של העשירון העליון? האם הבנקאי מוול סטריט שנמצא במאיון העליון משכיל יותר מהפרופסורים לפיסיקה, לרפואה או לכימיה (שנמצאים בעשירון העליון)?

מה דחף את המאיון העליון למעלה באופן פראי כל כך ב-30 השנים האחרונות? מהפכת הטכנולוגיה והגלובליזציה, או אולי כללי המשחק שקבעה הממשלה?

למי יש השפעה גדולה יותר על הפוליטיקאים, על המדיניות הכלכלית, על הקונגרס, על הסנאט ועל הרגולציה בארה"ב? למאיון העליון או לשאר 99% הבוחרים בארה"ב?

מה היה קורה אם משרד התקציב של הקונגרס היה מנתח את האלפיון העליון (0.1%) במשקי הבית בעלי ההכנסה נטו הגבוהה ביותר בארה"ב? אולי היה מתברר שגם אצל המאיון העליון יש הרבה בעלי מזל וברוכי כישרונות ששכרם גדל ב-100%-200% ובעלי הרבה יותר מזל והרבה יותר כישרונות ששכרם גדל במאות ובאלפי אחוזים?

אבל השאלה המעניינת ביותר, שעשויה להעסיק מאוד את האמריקאים בחודשים הקרובים ואולי בשנים הקרובות, היא מהן הסיבות האמיתיות לכך שהמאיון העליון פתח ב-30 השנים האחרונות פערים כה דרמטיים משאר 99% מהאוכלוסיה, ובעיקר איזו השפעה היה צריך אותו מאיון להפעיל על הפוליטיקאים ועל מקבלי ההחלטות כדי להישאר שם למעלה, במאיון העליון.

ובתרגום לשפה פשוטה: האם הזינוק של 275% בשכר של המאיון העליון בארה"ב נבע מהכישרון, מהיזמות ומהחדשנות האמריקאית, והוא רכיב קריטי והכרחי בתמהיל שדחף את הכלכלה הגדולה ביותר בעולם קדימה - או שמא ברגע שנתח כה עצום מההכנסה מתרכז אצל חלק כה קטן מהאוכלוסיה, זה כבר לא רק מנוע כלכלי אלא יותר ויותר מועדון קטן שמארגן את כללי המשחק הכלכלי לטובתו.

אינדיקציה מסוימת לתשובה אפשר למצוא בניתוח התורמים הגדולים ביותר למפלגות ולמועמדים לנשיאות: אלה הם חברי המאיון העליון והחברות הגדולות ביותר בארה"ב. בשנה האחרונה, למשל, קיצצו מנהלי קרנות הגידור העשירים ביותר במדינה (שכל אחד מהם מרוויח 50-500 מיליון דולר בשנה) את התרומות שלהם לברק אובמה, לאחר שהוא דיבר לא יפה על וול סטריט.

ומה בישראל? מינהל הכנסות המדינה לא פירסם ניתוח דומה של הגידול באי השוויון בישראל: האם הוא נובע מעוני גובר אצל חרדים וערבים שלא לוקחים חלק גדול מספיק בשוק העבודה, האם הוא נובע ממהפכת הטכנולוגיה והאינטרנט - או שגם אצלנו חלק גדול מאי השוויון נובע מהזינוק בשכר של המאיון העליון?

ומיהו המאיון העליון בישראל? יזמי היי-טק? תעשיינים? פרופסורים מבריקים לפיסיקה, לכימיה ולרפואה? אדריכלים? מוסיקאים? ספורטאים? שאלות מרתקות שמשרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעולם לא חקרו - אף שהתשובות יכולות להיות מרתקות ולהשפיע, בדיוק כמו בארה"ב, על המדיניות הכלכלית ועל תפישת המציאות של כולנו.

אבל משהו בכל זאת פורסם על ידי האוצר. לא בהתלהבות גדולה, אלא רק לאחר שהדו"ח הודלף ל-TheMarker לפני חודש: היחס בין שכר המנהלים והעובדים ב-13 הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל (אלה שידועות לפעמים בכינויים פירמידות, קונצרנים או חברות של טייקונים) לבין היחס של שכר העובדים והמנהלים בשאר חלקי המגזר העסקי.

התוצאות לא פחות מדהימות מאלה שהעלה הקונגרס האמריקאי. במדגם שבדק מינהל הכנסות המדינה (המתייחס אך ורק לחברות שבהן המנהלים הם גם בעלי מניות) נמצא שהיחס בין שכר המנהלים לשכר העובדים ב-13 הקבוצות הגדולות (שרובן בנויות על מונופולים ואוליגופולים הפועלים בשוק המקומי) גדל מפי 10 לפי 40 ב-2003-2008, בעוד שבשאר חלקי המגזר העסקי הפער בין המנהלים לעובדים נותר קבוע פחות יותר (הגרף השמאלי).

כלומר, יש לנו אינדיקציה ראשונה לכך שגם בישראל יש קבוצה קטנה מאוד שנהנתה בעשור האחרון מכלכלת השוק הישראלית, הרבה יותר משאר השחקנים באותו "שוק". באורח מפליא, מדובר דווקא בקבוצה ש"שוק" אצלה הוא הכי פחות "שוק" - הוא דומה יותר לשווקים של העידן הקומוניסטי והסוציאליסטי: ריכוזי ומחובר בעבותות הון-שלטון לממשלה ולרגולציה.

אומרים שהאמריקאים שמפגינים נגד וול סטריט בפארק זקוטי במנהטן צריכים ללמוד מהצעירים שהקימו אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב. ייתכן שגם מובילי המחאה הישראלים יכולים ללמוד משהו מהמחאה האמריקאית, אם רק יעצרו לרגע, לחשוב, ללמוד, לקרוא ולהתעמק בנתונים.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
35
משה א
  • 14:06
  • 05.11.11

השווה שכר מנהל בית חולים מ-1981 והיום 2011, אבל לא רק במגזר הציבורי כנ"ל בנקאים עובדי חב' חשמל וארוכה הרשימה

34
שאול
  • 09:20
  • 05.11.11

זה ניתוח מבריק למה שכולנו מרגישים. כיזם היטק אני מכיר את השיוויון היחסי בענף ההיטק אל מול המשכורות בתעשיות נשלטות מונופולים בישראל. כולנו יודעים זאת כדאי למחאה בישראל להתחיל להיות חריפה בדרישות לא רק בקשה לשיוויון סוציליסטי אלה שיוויון זכויות בסיס (לצאת מעבדות)

33
ד
  • 07:50
  • 05.11.11

א. ברור שיש זליגת כסף ציבורי מהחברות הציבוריות לכיסי המנהלים והבעלים.
ב. לי הרור שי זליגת כסף ציבורי במשכורות לא סבירות במגזר הציבורי עם פערי שכר של פי 20-30 בצה"ל, במשטרה, בנמלים, בחברת החשמל.
כדאי להתחיל לבדוק את הפערים בצה"ל איך קצינים מרווחים פי 2-3 מראש הממשלה ופי 20 מאנשי קבע אחרים. ומשם הפערים מתגלגלים לשוק הפרטי.

32
אורי... .
  • 03:54
  • 05.11.11

מה שחסר בדוח הזה הוא מי הם האנשים שנמצאים באחוזון/האלפיון העליון.
כדאי להזכיר שאנשים כמו ביל גייטס וחבריו למפעל של מיקרוספט לא היו שם ב 1979.
גם אנשים כמו מייסד חברת אפל סטיב ג'ובס לא היו שם.
כך שהמחקר המאוד חשוב הזה מצריך מחקרי ( לא מחקר אחד ) עומק של התופעות הכלכליות שיצר השוק החופשי.
ללא מחקרים מעמיקים שכאלו נמשיך להאשים את האוטו בתאונה ולא את הנהג.

30
עשירון תחתון
  • 21:00
  • 04.11.11

האחוז העליון מרויח 17% מכל השכר בארהב ומשלם 37% מכל המסים. מישהו צריך לשלם מסים, נכון? אם לא הם, אז אנחנו. מוטב שהם. הם מרויחים פי 17 מהממוצע ומשלמים פי 37 מהממוצע. נראה לי בסדר גמור

27
חיים - לוס אנג'לס
  • 17:21
  • 04.11.11

מופיעים בהרבה טורים בעיתונות, בלוגים ועוד.

25
ערן
  • 12:27
  • 04.11.11

כמו בהרבה מחקרים שמצוטטים בעיתונות לא מקצועית, יש פה מעבר לא לגמרי מבוסס בין עובדות לניתוח.
העובדות: הכנסות המאיון העליון עלו הרבה יותר מאשר הכנסות 99% האחוזים האחרים.
ההנחה הסמויה: אותם האנשים שהיו במאיון העליון לפני שלושים שנה הם האנשים שהכנסתם קפצה וגם היום הם במאיון העליון.
הניתוח החסר:
1. איך נראית ההתפלגות של ההשתנות הדינמית בזמן של אנשים שהיו באחוזות העליון לשני שלושים שנה? כמה מהם נשארו באחוזון העליון? כמה מהם מרוויחים יותר או פחות?
2. איך נראית התנועה בזמן של המעבר בין האחוזונים? באיזה עשירונים היו לפני 30 שנה האנשים שהיום באחוזון העליון?
החלום האמריקאי אומר שאנשים פשוטים יכולים להצליח בגדול. הבדיקה האם החלום מתגשם היא לראות מה הסיכוי לכך. האם באמת האחוזון העליון משמר את עצמו לאורך זמן או שיש מוביליות. האם השוק מתגמל מצליחנים ומעניש נכשלים לאורך זמן.

23
חומר למחשבה
  • 11:02
  • 04.11.11

בארצנו למדו מהר מאוד את המידות הרעות של האמריקאים,ויישמו אותם אצלנו,תוך ניתוק וניפוץ הסולידריות שהיתה פה,אבל שם הגיוס לצבא הוא על בסיס שכר לא רע ואילו כאן הוא חובה.מה צריך לחשוב חייל סדיר או מילואים נוכח כל העיוותים שרואות עינייו?לא נעים ,אבל יחשוב הרבה לפני שיסכן את חייו למען העשירון והאלפיון העליון.

22
יוסי
  • 10:58
  • 04.11.11

האחד אחוז האלה - תראו את ביל גייטס. מנוול. כמה מקומות עבודות נפתחו בזכותו ? שנספור במאות אלפים, או במיליונים ? סטיב גובס ז"ל, מנכ"ל אורקל או אפילו מנכ"ל איקאה ודומיו .. מנוולים !! בגלל אחוז אחד יש עשרות מיליוני מקומות עבודה ראויים !! אבל יש להם בית גדול ואוטו גדול. מנוולים. עדיף סוציאליזם.

20
כלכלן
  • 04:29
  • 04.11.11

לאנשים היום יש מחשבים, פלאפונים, מזגן ומיקרוגל מה שלא היה לרובם לפני 20 שנה. המוצרים האלה לא גדלו על העצים אלא נוצרו ע"י החברות הגדולות שבעליהן הפכו לעשירים החדשים שהגדילו את "אי השוויון בשכר".

אז מה הייתם מעדיפים? לחיות בעולם ה"לא שוויוני" של היום עם מחשב, פלאפון, מזגן ומיקרוגל, או לחזור 20 שנה לאחור ולחיות בעולם ה"שוויוני" יחסית דאז וללא מוצרים אלה? את האמת!

  •  
    יוסי
    • 09:22
    • 04.11.11

    מה הקשר בין מחשבים, פלאפונים, מזגן ומיקרוגל ובין חלוקת הכנסות צודקת יותר?
    מי מפתח את התוכנה של האייפון שלך? האם זה סטיב ג'ובס או האם זה קבוצה של אנשי פיתוח שמשכורתם יפה אבל לא מתקרבת אפילו לאלפית ממה שמרויחים ג'ובס וכמה ממנהליו הבכירים?

    איפה מיוצר האייפון? - במפעלים בסין ששם מרויחים דולר אחד לשעה במקרה הטוב. מדוע שהם לא יהנו מעט יותר מהצלחת המוצר שהם מייצרים?

  •  
    איש
    • 16:11
    • 04.11.11

    אחוז אחד מייצג מיליוני אנשים סופר אמידים ואם אתה חושב שעשו כסף מכסף או מדברים אחרים חוקיים יותר או פחות ואייפון, ביל גייטס, סורוס, שמורוס זה שמות שאנשים מכירים אבל לא מייצגים את ה1 אחוז לטוב או לרע וגם בסוציליזים שואפים לתעסוקה מלאה עד כמה שאפשר ולאבטלה נמוכה.

19
חיליק
  • 04:09
  • 04.11.11

מחקרים שנעשו בארה״ב בתחילת שנות החמישים הראו שאחוז אחד(מאיון) יהיו עשירים מאוד, ארבעה אחוז נוספים יהיו עשירים ועוד 15% יהיו מסודרים כלכלית היתר בקושי יסיימו את החודש או יהיו עניים. ונחשו מה בשנת 2007 נעשה הסקר האחרון והתוצאות נשארו אותן תוצאות 1% עשירים מאוד 4% עשירים 15% מסודרים כלכלית ורק התמהיל של 80% הנותרים השתנה היום יש יותר עניים, מה שאומר שכל ההפגנות הללו לא ישנו מאום וגם בעוד מאה שנה הכל יהיה אותו דבר. ולכן אין טעם לנסות ולשנות הדרך הנכונה היא ללמוד ליישם ולהתעשר!

18
פרנק בי
  • 23:51
  • 03.11.11

ככה זה קפיטליזם. המנצח לוקח הגל ועושה הכל כדי לנצח

14
א
  • 20:25
  • 03.11.11

המגזר הפיננסי בארה"ב התעשר מרמאות של האזרחים, בצורת אגח מגובה משכנתאות.
בישראל המצב דומה, קרטל הבנקים גובה עמלות מופרזות וגם חצי מהפנסיה עוברת לחברות הביטוח ע"י עמלות גבוהות.

11
מייק
  • 17:18
  • 03.11.11

10
כל הכבוד
  • 16:25
  • 03.11.11

09
חמדנות המנהלים
  • 16:18
  • 03.11.11

ואז בעלי השליטה נאלצים לתתת משכורות עתק לא מוצדקות!

08
משה
  • 16:18
  • 03.11.11

בנק הפועלים למשל היה שייך פעם להיסתדות.כאשר נמכר למשפחת אריסון במימון בנקאי גילינו את גברת שרי אריסון מעשירי הארץ.אני לא מדב כבר שדבר ראשון פוטרו עשרות עובדים מהבנק.רווחי הבנק הולכים לשרי אריסון ראינו ראיון איתה ביאכטה ענקית.נכון היא אישה מקסימה ותורמת הרבה כמו מילינר אחר נוחי דנקנר אבל אני חושב אם ההעסקים שלהם היו בידי הציבור אולי היה אפשר לשפר את מצבם של העשירונים הנמוכים.הליכוד כאשר עלה לשלטון ב1977 הצליח לחסל את חברת העובדים את ההיסתדרות למען ההפרטה שהביאה פערים חברתיים גדולים דבר שצעירי העולם מתקומים נגדו.

07
כלכלן
  • 16:05
  • 03.11.11

כי הוא זה שמגדיל את העוגה. שאר האחוזים קטנים בחלק שלהם אבל עולים בהכנסה ובאיכות החיים בזכות אותו 1%.

  •  
    חיים
    • 16:26
    • 03.11.11

    מי שיוצר את הצמיחה הם האמביציוזיים שבמעמב הבינוני ששואפים מעלה . הם היצירתיים והם צרכני השירותים הגדולים ביותר משום שהם מעוניינים להנות מההצלחה שלהם .

    ניקח דוגמא מתחום עבודות הבית :

    מי שהרוויח 5000 ש"ח לחודש והצליח לעלות את הכנסתו ל 10000 ש"ח לחודש - יקח עוזרת בית

    מי שמרוויח מליון יש לו כבר עוזרת וגם אם ירוויח 2 מליון יישאר עם אותה עוזרת אחת משום שהוא לא צריך יותר .

    אם העושר יהיה מרוכז אצל 10000 אנשים במקום אצל אלף בלבד מייד יצרת 9000 משרות לעוזרות בית .

    אותו דבר לגבי גננים , נהגי הסעות , מטפלות וכל שירות אחר .

    אז תחשבו כמה מקומות עבודה אבודים יש לנו בגלל שהעושר לא מתחלק נכון ....

    ואפשר גם הפוך : תחשבו איזה פוטנציאל ליצירת מקומות עבודה קיים אם העושר יהיה מחולק נכון ...

  •  
    כלכלן
    • 04:33
    • 04.11.11

    האם אתה מבין שכמעט מכל בחינה רמת החיים של הישראלי הממוצע היום גבוהה יותר מזו של ג'ון רוקפלר, האיש העשיר בכל הזמנים, שחי לפני 100 שנה?

    לא משנה כמה עשיר הוא היה, לא היו לו טלוויזיה, מחשב, טלפון סלולרי, מזגן, מכונית ממוזגת עם חלונות חשמליים שמגיעה ל-200 קמ"ש, אנטיביוטיקה ואפיל אופטלגין נגד כאב ראש.

  •  
    יוסי
    • 09:29
    • 04.11.11

    "עושר" הוא מושג יחסי.
    עושר נמדד ביחס לעוני ובכל תקופה יש את ההגדרה של עשיר ביחס להגדרה של עני.
    בתקופת התנ"ך היית איש עשיר אם היו לך יותר מ-100 כבשים ו-10 גמלים.
    בעוד 100 שנה לכולם יהיה רכב שמרחף באויר. זה עדיין לא אומר שכולם עשירים. גם בעוד 100 שנה יהיו כאלה שיגורו באחוזות מפוארות ויהיו כאלה שיחיו ב"סלאמס" בדירה קטנה ומעופשת בשכירות.

  •  
  •  
    מומו
    • 14:34
    • 04.11.11

    הבעייה היא שגם הקלקלנים המגובים באקדמיה שהורגלה ללקק לבעלי הממון ממשיכים להנציח את התפישות הכי מטעות(חלקם מתחילים להתעורר בזמן האחרון,כנראה שהם כרגיל רצים אחרי שינוי הכיוון של רוח ההמון) אלא שהאחוז הזה לא תורם כלום ,להפך,הוא הורס כל הזמן את המהלך הטבעי של התפתחות יצירתית בעזרת מדיניות השקעות מטורפת שיוצרת בועות חסרות כיסוי שמפוצצות כל נסיון להתפתחות אמיתית.
    מי שמקדם את רמת החיים והכלכלה ויוצר מקומות עבודה זה החוקרים והמהנדסים וכל האנשים שאוהבים וצריכים ליצור ולגלות ולפתח כי זה אצלם בנשמה,על השכבה הזאת ששכרה ממוצע מתעלק קומץ שמשבש לה את העבודה.

  •  
    מומו
    • 14:37
    • 04.11.11


    הקטע בתכנון כלכלי זה להקצות משאבים למי ומה שמעודד צמיחה,
    החזירון העליון הוא מעקב צמיחה מובהק והרסני במיוחד,
    הקצאת משאבים ותשומת לב ומבנים שיתמכו באנשים יצירתיים תזניק את כולנו למצב הרבה יותר טוב,
    החזירים השודדים לא יצרו מעולם מאומה,הם טובים רק בדבר אחד,בלעשות כאילו,ככה לא בונים מדינה.

06
התשובה מהפיכה
  • 15:48
  • 03.11.11

כולכם טועים
הבעיה היא בתעשייה הפיטננסית שעכשיו עובדת בשביל עצמה ולא בשביל לכוון השקעות להגדלת תל"ג. הכדאיות בספסרות גדולה מזו של השקעות, והעונש שאנחנו סובלים הוא 4 פעמים:
1- מחסור בהשקעות ומחיר מימון גדל והולך,
2- אינפלציה, בועה של מחירי הקומודיטיס (התור שלה להתפוצץ יגיע בקרוב)
3- בריחת נכסים למזרח הרחוק,
4- הלבנת הון מאסיבית, כניסת המאפיה בדלת הראשית לכלכלה העולמית.

ותחשבו על זה

05
מהירות היא שם המשחק
  • 15:31
  • 03.11.11

עכשיו צריך להתמקד רק בדבר אחד איך ניתן לקחת כמה שיותר מהר ממי שהשיג הונו בדרכים עקלקלות ולהעביר אותו לטובת הלא-מקורבים

04
משה לרנר
  • 14:44
  • 03.11.11

כל מי שנמצא בעשירונים העליונים כשכיר בהייטק למשל יודע היטב שמשכורתו לא עלתה כמעט זה עשור ומאידך הוצאותיו עלו 50 אחוזים. ברור לכן שכל הגידול בהכנסה הפנויה היה לכיוון האלפיונים העליונים שם נמצאים הטייקונים ומשרתיהם ולא לשכוח את הנתבים בנמל אשדוד.

03
החזירות, החמדנות של התאגידים והמע׳ הפיננסית
  • 14:37
  • 03.11.11

  •  
    אורי... .
    • 04:04
    • 05.11.11

    הורדת המיסים הביאה לפריחה כלכלית יותר חזקה. מה שקרה שם שהנהג התחיל להשתולל והפקיר את כספי הפנסיה והחיסכון של הקופאית בסופר, נהג המשאית, הדייל, עובד ההיי טק וכד...
    לעובדים אלו את היכולת לפקח על מאות מליארדי השקלים שלהם, ומי שהיה אמור לדאוג שיהיו לא את מנגנוני הפיקוח הנכונים לא עשה זאת.
    חברות הביטוח, הבנקים , וחברות פיננסיות אחרות שהיו צריכות פיקוח הדוק על הכספים קיבלו מהנהג (הממשל האמריקאי ) הרשאה לעשות ככול העולה על רוחן בכספי הציבור.
    ללא הרשאה שכזו האזרח שם לא היה יכול לקחת 100% משכנתה ובפיקוח נכון אולי גם לא יותר מ 60% משכנתה. זה לבדו היה סוגר 90% מהבעיות שם.

01
רונן
  • 10:34
  • 03.11.11

יש לטפל בקרטליזציה ובריכוזיות בשלב הראשון,הבעיה היא המחוקק.
מצד שני אסור להבריח את אנשי העסקים מישראל, אם הם יקחו את הכסף למקום אחר הצמיחה תיפסק וכולנו נשלם את המחיר.

הכתבות הנקראות ביותר היום
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בMarkerweek
הצעות מיוחדות