הבורסה, שירותי כביסה - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ריח הכסף

הבורסה, שירותי כביסה

כ–9 מיליארד שקל מולבנים מדי שנה דרך הבורסה בישראל. מהן הדרכים לצבוע את הכסף השחור ואיך נלחמות הרשויות בתופעה

תגובות

זה היה בוקר שגרתי במשרדי רשות ני"ע במרכז תל אביב, כשנשמעו דפיקות חזקות בדלת. בפתח עמדו שוטרים, בידיהם ארגזים, ומיהרו להיכנס. "יש לנו הקלטות שאתם חייבים לשמוע", אמר אחד מהם. דקות ספורות אחר כך כשקולו של אחד מאנשי ארגון הפשע החזקים בישראל, ריקו שירזי, בקע מהקלטות שבוצעו במאי 2006, הבינו בחדר את היקף הפרשה. שירזי הפציר בחבריו לארגון לרכוש במהירות את מניותיה של חברת גולן מלאכת מחשבת ששוויה בבורסה היה אז כ־120 מיליון שקל. לשירזי היה מידע פנים שקיבל מהיהלומן יובל גפני, שחלק את משרדו עם בעל השליטה בגולן, עודד דסאו.

המידע של גפני היה משמעותי – הוא ידע על משא ומתן לילי מוצלח עם חברת הנדל"ן בוימלגרין קפיטל. בתום המו"מ סוכם כי החברה בבעלות ישעיהו בוימלגרין תעביר לגולן 65 מיליון דולר לצורך רכישת חברת א.מ.ד, חברת אחזקות בתחום הנדל"ן והשכרת הרכב.

שערי מניות בורסת ת"א
בלומברג

גפני ביקש לחלוק את המידע הזה, שטרם הובא לידיעת הציבור, עם חבריו – ובהם שירזי, שלו הוא רצה לגמול בעבור גביית כספים מוצלחת. הוא הציע לשירזי לרכוש במהירות את מניית גולן, לפני שהמידע יתפרסם. בתמורה למידע דרש גפני משירזי ומהאחרים חלוקה שוויונית ברווחים. לחבריו הבטיח כי ישפה אותם על מלוא השקעתם אם יפסידו כסף, ואם ירוויחו – הם יידרשו לחלוק אותם עמו. שירזי לא שמר על המידע אצלו ומסר אותו לחבריו ואלה רכשו מניות בכ־900 אלף שקל מתוך כ־1.5 מיליון שקל, סך הרכישה על בסיס מידע הפנים.

אלא שלרוע מזלם, העסקה לא היטיבה עמם, וההשקעה הסבה להם הפסדים. גפני נאלץ, כפי שהבטיח לידידיו, לקבל לידיו את מניות גולן ולהעביר ל"משקיעים" את סכומי השקעתם במניית גולן באותו יום. בחלוף יומיים, בשל סיבות עסקיות שונות, בוטל ההסכם בין חברת גולן לבוימלגרין.

כשלוש שנים לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד גפני בעבירות של שימוש במידע פנים לפי חוק ניירות ערך, וכן עבירה על פי חוק איסור הלבנות הון. ב־2010, במסגרת עסקת טיעון, הוא הודה בביצוע העבירות, ונגזרה עליו חצי שנת עבודות שירות וקנס של 300 אלף שקל. שירזי אומנם נעצר ב־2008 בחשד לשימוש במידע פנים, אך לא הוגש נגדו כתב אישום.

ריקו שירזי הארכת מעצר
מוטי מילרוד

זאת לא הפרשה היחידה שבה עולה חשד כי העולם התחתון נעזר בבורסה להלבנת כספים. במאי 2014 התפוצצה אחת מהפרשות החמורות בשוק ההון. היא נחשפה כשהמשטרה שמה את ידיה על הקלטות של יצחק אברג'יל, ראש ארגון הפשע הגדול בישראל. "אני יכול להביא את יאיר ביטון (הבעלים של ב.יאיר – ש.א) לכל פגישה", נשמע אברג'יל אומר בהקלטה. חקירת המשטרה העלתה חשד כי ארגון הפשע שלו השתמש לכאורה בחברה הבורסאית ב.יאיר להלבנת כ־60 מיליון שקל. כיום התיק מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

הטענה המרכזית בכתב האישום היא שביטון משך כספים במרמה מב.יאיר כדי לממן את הוצאותיו של אברג'יל ובני משפחתו בעת שאברג'יל היה בכלא בארצות הברית. הקשר בין השניים החל בשנת 2007, והתבצע גם דרך חברת קש לכאורה בשם "גן רווה", שבנתה פרויקט באילת. לפי כתב האישום, למרות שגן רווה לא השלימה את הבנייה, ובפועל לא היתה לה יכולת לבנות את הפרויקט, הועברו אליה עשרות מיליוני שקלים מקופת ב.יאיר. בעלי גן רווה, ניסים פינס ושמעון בלולו, אנשיו של אברג'יל, משכו את הכספים והעבירו אותם לאברגי'ל.

משתי הדוגמאות האלה אפשר ללמוד על הדרך שבה ארגוני הפשע עלולים להשתמש בשוק ההון להלבנת כספים. בבורסה מתבצעות עסקות ענק וסכומי כסף גדולים עוברים בין ידיים אלמוניות, באמצעות פקודות אלקטרוניות שלפעמים חוצות שווקים גלובליים. אלה, לצד מגוון מוצרים מתוחכמים, מגדילים את הסבירות שהון שחור יתערבב עם כסף לגיטימי.

יובל גפני
מוטי קמחי

הלבנת הון אינה רק ניסיון להכשיר כספים שמקורם בעבירות כמו סחר בסמים, זנות וסרסרות. המונח מתייחס לכל ניסיון להכשיר כסף שמקורו בפשיעה, גם אם אלו עבירת צווארון לבן כמו שוחד, תרמית בניירות ערך, הרצת מניות, שימוש במידע פנים או דיווח שלא כדין במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש.

קרן המטבע הבינלאומית העריכה את היקף ההון המופק מפשיעה חמורה ב־5%־3% מהתוצר העולמי. ב־2015 העריכה הרשות לאיסור הלבנת הון את כלל היקף ההון המולבן בישראל ב־20־50 מיליארד שקל בשנה. בעוד שב־2014 העריכה הרשות כי 4% מעבירות הלבנת ההון מתבצעות דרך שוק ההון, ב־2015 ההערכה ירדה לשיעור של 2%.

לרשויות בישראל קשה לתת הערכה מדויקת לגבי היקף הלבנת ההון באמצעות הבורסה. אולם בכיר ברשות ני"ע העריך בשיחה עם מגזין TheMarker כי "נתח הפשיעה מהיקף המסחר השנתי בבורסה הוא כ־0.7%". את הנתון המדויק סרבו ברשות למסור. חישוב המתבסס על מחזור המסחר השנתי בבורסה שהסתכם בשנת 2016 בכ־1,318 מיליארד שקל, מוביל להערכה כי באותה שנה הולבנו 9.2 מיליארד שקל דרך הבורסה הישראלית. ברשות לניירות ערך טוענים כי שיתוף הפעולה עם הרשות להלבנת הון הוביל לצמצום הלבנת ההון בבורסה להיקפים מזעריים. אחת העדויות לכך היא מעבר של משפחות פשע לפעילויות בתחום פורקס ואופציות בינאריות, אשר עד לאחרונה נהנו מחוסר פיקוח.

מאיפה הכסף?

הלבנת הון מתבצעת בשלושה שלבים: החדרת כסף שמקורו לא חוקי לתוך המערכת הפיננסית, ביצוע פעולות לטשטוש מקור הכסף, ומשיכתו בצורתו החדשה ו"המולבנת". החוק הישראלי קובע עונש של 7־10 שנות מאסר לעבירות הלבנת הון, ומאפשר לרשויות לחלט את כספי העבירה.

אגף המחקר של הרשות לאיסור הלבנת הון איתר ב־2014 את המקרים שבהם נעשה שימוש בניירות ערך לצורך ביצוע עבירות הלבנת הון, ומצא כי העבירות מתחלקות לשני סוגים. הראשון, עבירות שמבוצעות על ידי גורמים המעורבים בשוק ההון, ועושים שימוש במידע פנים או תרמית בניירות ערך. הסוג השני הוא עבירות שבהן נעשה שימוש בניירות ערך כדי להלבין הון. בשנת 2015 הועמק שיתוף הפעולה של אגף המחקר ברשות להלבנת הון עם רשות ני"ע, וננקטו צעדים לאיתור פעילות הלבנת הון באמצעות שוק ההון.

כדי להלבין כספים יכול העבריין להכניס אותם למערכת הפיננסית דרך חשבון בנק או דרך חשבון מסחר באחד מבתי ההשקעות. בעבר הרגולציה פסחה על בתי ההשקעות, אך בשנים האחרונות הרגולטור החל להקפיד עימם והשית עליהם גם קנסות. "באמצעות בתי השקעות שלא הקפידו על ההנחיות היה יותר קל להלבין כספים", אומר עו"ד אסף ברם, שותף במשרד ברם, סלוקי ומרצה לדיני ניירות ערך במסלול האקדמי של המכללה למנהל. "העבריין יכול היה להפקיד כמיליון שקל במזומן ולהסביר לבית ההשקעות שמקור הכסף הוא בירושה מאמו, שהחזיקה ארגז עם מזומנים בבית. ראינו את זה קורה אצל חברי בורסה בעבר. כיום יהיה יותר קשה לעשות זאת".

ארגוני הפשע עושים שימוש במגוון אמצעים להלבנת ההון, לרבות מערכת פיננסית משוכללת ושימוש במבנים משפטיים מורכבים, כמו חברות נאמנות ותתי חברות. לרשות ארגונים אלו עומדים אמצעים כספיים אדירים וכן אמצעי תקשורת מוצפנים. בארגז הכלים שלהם יש גם איומים, שימוש בכוח ומתן שוחד. לעתים קרובות ארגונים אלה נעזרים בטובי המומחים ואנשי המקצוע, בהם עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס מהשורה הראשונה.

ישראל היא אחד המקומות הקשים ביותר להלבנת הון דרך הבורסה, בין היתר בזכות מערכת מתוחכמת המנטרת כל פעולת מסחר חריגה. המערכת יכולה לאתר חריגים סטטיסטיים ומציפה אפילו עסקות קטנות של אלפי שקלים שהפושעים חושבים כי לא יתגלו. ארגז הכלים של רשות ני"ע והרשות לאיסור הלבנת הון כולל גם דיווחים שוטפים מהבנקים ומגופי ההשקעה השונים הנדרשים לדווח על כל פעילות חריגה, על פי חוק. הבנקים מחויבים לדווח על כל הפקדת מזומן בסכום העולה על 50 אלף שקל בחשבון, הפקדת כמיליון שקל במט"ח, העברות כסף מחוץ למדינה מעל סכום מסוים, וכאשר קיים חשד כי החשבון מנוהל כ"חשבון קש". מוסדות פיננסיים נדרשים גם לקבוע נהלים לשמירת המידע, ולאימות זהות הלקוח, מהות עסקיו והיקפם – אחרת יוטלו עליהם קנסות כבדים. הרגולציה ההדוקה חלה גם על מנהלי תיקים ויועצים.

בנוסף, הרשויות הישראליות משתפות פעולה עם הרשויות הבינלאומיות. הרשות לאיסור הלבנת הון חברה בארגון הבינלאומי Egmont, המאגד את יחידות המודיעין הפיננסי של יותר מ־150 מדינות, ומאפשר חילופי מידע באופן מאובטח. רשות ני"ע בנתה מערך מודיעין שאוסף מידע מגוון גם ממריבות בין שותפים עסקיים, גירושים ומבעלי פוזיציה.

הנה כמה דוגמאות לדרכים להלבנת כסף דרך הבורסה.

 

החזר חוב

פלוני חייב לאלמוני כסף. במקום להחזיר את החוב דרך העסק, הוא יכול לבצע עסקה מתואמת מחוץ לבורסה. השניים יחפשו ניירות ערך בסחירות נמוכה, ויקבעו מראש הוראה ויתזמנו את שליחתה כך שההוראות ייפגשו. כדי לא לשלם את המס אפשר גם שפלוני יפסיד כסף באמצעות עסקה מתואמת לאלמוני. עסקה מעין זו יכולה להתבצע גם באמצעות אופציות או חוזים עתידיים על סחורות.

"קופים" בהנהלה

"קופים" הוא כינוי לאנשי קש מטעם עבריינים שמשפיעים על החלטות בחברה ציבורית. באמצעות ההצבעה של אותם "קופים" הם יצליחו להעביר החלטות עם משמעות כלכלית לטובת אחד מהצדדים ובניגוד לטובת החברה.

עבור הרשויות, ה"קוף" הוא טביעת האצבע לדבר ביצוע העבירה. כמו שמחלקי המגבות לקחו על עצמם את האחריות לתפעול בתי בושת, חוקי המקצוע הם שה"קוף" מתוגמל בהתאם לסיכון, ואם ייתפס הוא ייקח על עצמו את האחריות, ולא יחשוף את מפעיליו.

הלוואה

מייסיס
צילום מסך מתוך הא

בפברואר 2015 דיווחה החברה הציבורית מיי סייז על אישור של דירקטוריון החברה של קבלת הלוואה בסך 500 אלף דולר מכפיר תמם תמורת מניות ואופציות. המלווה נעצר ב־2007 בחשד למעורבות בארגון הפשיעה של שירזי, אך לדברי מקורביו הוא שוחרר מיד ולא הוגש נגדו כתב אישום.

חברת הסטארטאפ מיי סייז מפתחת אפליקציה שבוחנת את מידות גופו של המשתמש לצורך הזמנת בגדים דרך האינטרנט. הלוואה מעין זו היא מהלך סטנדרטי ולגיטימי שמבצעות חברות בורסה אחרות. עם זאת, היא עלולה לגרור בדיקה של הרשויות לגבי מקורו.

צריך לזכור כי הלבנת הון דרך הלוואה אינה פשוטה לביצוע. חברה שמקבלת הלוואה במזומן תפקיד את הכסף בבנק ושם תידרש להסביר מה מקורו, ולגבות את ההפקדה בניירות חתומים על ידי הדירקטוריון המאשרים שזו הלוואה לגיטימית. בחלק מהמקרים ההלוואה תגובה בנייר מניה.

"אם חברה יודעת שמקור הכסף מפוקפק, אסור לה להכניס אותו למערכת הבנקאית, אחרת גם היא תהיה שותפה לעבירה", אומר ירון ליפשס, שותף במשרד כספי ולשעבר היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות. "אין צורך בידיעה של ממש. מספיקה עצימת עיניים. השאלה מה חשבו אנשי החברה ברגע שקיבלו מזוודת מזומנים ואם הם האמינו להסבר למקור הכסף".

כדי לחמוק ממתן הסברים לבנק ניתן לפצל את ההפקדה להפקדות קטנות רבות, וכך לרדת אל מתחת לסף המחייב דיווח של 50 אלף שקל. אך גם מעשה כזה מהווה עבירה.

במקום הפקדה ניתן לעשות שימוש במזומן לפעילות שוטפת. "אם המנהלים עושים משהו עם הכסף במטרה למנוע דיווח הם כבר מבינים שזו עסקה לא כשרה וכך הופכים לעבריינים", מסביר ליפשס.

הנפקה פרטית

חברה יכולה לבצע הנפקה פרטית ולמסור תעודות מניה בעבור הכסף שיעבור אליה. כך היה בפרשת אורליין שהגדירה את עצמה כעוסקת בתחום אלקטרוניקה ולאחר מכן כחברת השקעות. בחברה התבצעו מעשי תרמית חמורים של זיוף מניות. התרמית נחשפה ב־2005. בעל השליטה באורליין, שגיב נציה, הורשע ב־2011 בעבירות של מרמה ותרמית בניירות ערך ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. נציה הורשע בכך שרימה את מוסדות שוק ההון באמצעות יצירת תעודות מניה יש מאין ומכירתן בבורסה לציבור המשקיעים, שרכש למעשה מניות קש. גם נתוני אורליין שהוצגו לרואי החשבון שלה ולמשקיעים היו שקריים. אהרון לילוף, שלפי חשד המשטרה הוא בעל השליטה האמיתי באורליין, נמצא מת בחדר בית מלון בתל אביב לאחר שנפתחה החקירה.

חשבונות נאמנות

האנונימיות של חשבון נאמנות עלולה להוות פרצה נוחה לביצוע עסקות שבהן יולבנו כספים דרך הבורסה. חשבון נאמנות הוא מנגנון הסכמי המעוגן בחוק שעל פיו מחזיק נאמן נכסים או פועל בהם לטובת מישהו אחרת. הנאמן מקבל את השליטה בנכס כדי שיוכל לפעול בו בהתאם למטרות הנאמנות שהוגדרו מראש. כלפי חוץ לא תמיד גלוי כלפי מי הוקמה הנאמנות ובשביל לחשוף זאת צריך לפנות לבית המשפט.

דיווחים מטעים

מי שיש לו מידע מוקדם יכול לרכוש לפני דיווח מוטעה את המניה בזול ולמכור אותה ביוקר לאחר שהדיווח המטעה יצא לכלל המשקיעים וגרם לזינוק בשער המניה.

רכישת שלד

שלד בורסאי הוא כינוי לחברה שרשומה למסחר אך אינה פעילה. רכישת השלד מעניקה חזות של פעילות לגיטימית לכספים מפוקפקים והיא אינה מחייבת מימוש מיידי. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם