האיש שמערבב בינה מלאכותית, גנטיקה ואבולוציה - ומייצר רווחים בבורסה - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בינה במבחן

האיש שמערבב בינה מלאכותית, גנטיקה ואבולוציה - ומייצר רווחים בבורסה

סטארט-אפ הבינה המלאכותית סנטיאנט טכנולוג'יס אינו חושף את הביצועים שלו, אך הקהילה הפיננסית וקרנות הגידור של עמק הסיליקון עוקבות אחריו מקרוב

10תגובות

באבאק הודג'אט מאמין שבשוק המניות אין מקום לרגשנות היתר שמאפיינת את בני האדם. לכן, הוא ייסד את אחת מקרנות הגידור הראשונות שמנוהלות רק על ידי בינה מלאכותית.

"לבני האדם יש הטיות ורגישויות שונות, במודע או שלא במודע", אומר הודג'אט, מדען מחשבים שסייע בהכשרת הקרקע לפיתוח של סירי של אפל. "העובדה שבני האדם טועים מוכחת שוב ושוב. אני חושש להסתמך על האינטואיציות האנושיות ועל ההצדקות של בני האדם ומעדיף נתונים וסטטיסטיקות", הוא מוסיף.

עם 21 פטנטים שרשומים על שמו, הודג'אט הוא מייסד־שותף ומדען ראשי של סנטיאנט (Sentient) טכנולוג'יס, סטארטאפ שבמשך כעשור התאמן בחשאי על מערכת בינה מלאכותית שיכולה לאסוף מיליארדי פיסות מידע, לזהות מגמות וללמוד להרוויח כסף באמצעות מסחר במניות. הצוות, המורכב מוותיקי תעשיית הטכנולוגיה, מוכן להמר שתוכנה שיודעת ללמד מחשבים כיצד לנהוג במכונית, איך להביס את שחקני הפוקר הטובים בעולם ולתרגם שפות רבות, תעניק לקרן הגידור שלו יתרון על פני החברות המובילות בוול סטריט.

באבאק הודג'אט
בלומברג

הקירות של משרדי סנטיאנט בסן פרנסיסקו מכוסים בפוסטרים של סרטי רובוטים שקמים לתחייה, כגון "שליחות קטלנית". בתוך חדר המסחר חסר החלונות, האור היחיד בוקע ממסכי המחשבים ומאש וירטואלית שמרצדת על מסך טלוויזיה גדול. שני גברים עוקבים בשקט אחר פעולות המסחר של המכונה – במקרה שיהיה צריך לכבות את המערכת. "אם יתחולל אסון, יש כפתור אדום", אומר הודג'אט.

סנטיאנט אינה חושפת את ביצועיה או פרטים רבים לגבי הטכנולוגיה שלה, ועדיין לא בטוח שהעברת ניהול המסחר לידי מכונות היא אכן צעד חכם. בעוד קרנות גידור מסורתיות, כגון ברידג'ווטר, פוינט72 ורנסאנס, שפכו כסף על טכנולוגיה מתקדמת, רבים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לייצר רעיונות – ולא כדי לשלוט בכל פעילות המסחר שלהם.

עם זאת, סנטיאנט, שלעת עתה סוחרת בכסף שלה, לכדה את תשומת הלב של הקהילה הפיננסית ושל קהילת הבינה המלאכותית, העוקבות אחריה מקרוב. חברת ההון סיכון נמצאת בבעלות של האיש העשיר בהונג קונג, לי קאשינג, והקונצרן הגדול בהודו, קבוצת טאטא. יש לה משקיעים רבים שהשקיעו בה 143 מיליון דולר (בנוסף למסחר, מערכת הבינה המלאכותית של סנטיאנט מיושמת גם במוצר נפרד של מסחר אלקטרוני).

מסחר הוא "אחד מעשרת התחומים שבהם בינה מלאכותית יכולה להשפיע וליצור שינוי", אומר נלו כריסטיאניני, פרופסור לבינה מלאכותית באוניברסיטת בריסטול, שמייעץ גם לסנטיאנט. "אלגוריתם של מסחר מסוגל להביט בנתונים, לקבל החלטה, לבצע ולבצע שוב – זאת עצמאות מוחלטת".

SENTIENT TECH HODJAT
בלומברג

הצוות של סנטיאנט מורכב מעובדים לשעבר באמזון, אפל, גוגל, מיקרוסופט וחברות טכנולוגיה אחרות. הם חלק מקבוצה קטנה בעמק הסיליקון שמשתמשת במדע הנתונים ובתת־תחום בבינה המלאכותית המכונה למידה חישובית, או למידת מכונה, כדי לנסות לערער את השווקים הפיננסים.

מדעני בינה מלאכותית אינם מעוניינים בעבודה בקרן גידור, אומר ריצ'רד קרייב, שהקים את קרן הגידור נומריי, שמבוססת על בינה מלאכותית; "אך הם רוצים להשתעשע עם מערכות נתונים". המערכת של נומריי מבצעת מסחר על ידי איסוף אלגוריתמים של מסחר שהיא מקבלת מתורמים אנונימיים שמשתתפים בתחרות שבועית שבה הפרסים מתומחרים בביטקוין. הקרן גייסה לאחרונה 6 מיליון דולר ממשקיעים, בהם הווארד מורגן, המייסד השותף של קרן ההשקעות רנסאנס טכנולוג'יס.

חברה אחרת בשם אמה ייסדה בשנה שעברה קרן גידור שמבוססת על מערכת בינה מלאכותית שמסוגלת לכתוב ידיעות חדשותיות.

הודג'אט בילה את מרבית הקריירה שלו בפיתוח טכנולוגיית זיהוי השפה שתומכת בעוזרים הדיגיטליים של הטלפונים החכמים. כמה עובדים מהחברה הקודמת שלו, דג'ימה, השתתפו ביצירת סירי של אפל. הודג'אט לא הצטרף אליהם ובחר להתמקד בטכנולוגיה של בינה מלאכותית. היעדים שלו לא כללו פיננסים, אך הוא תופש את השווקים כאחד מהתחומים המבטיחים ביותר ליישום הטכנולוגיה. המידע הציבורי העצום והנגיש, בשילוב עם מחשבים חזקים שינתחו את הדפוסים, הופך את התחום למושלם מבחינתו. "זה הדלק של הבינה המלאכותית", הוא אומר.

המערכת של סנטיאנט קיבלה השראה מהאבולוציה. לחברה יש אלפי מכונות שפועלות במקביל ברחבי העולם, ומייצרות אלגוריתמים של טריליוני סוחרים וירטואליים, המכונים בשם "גנים". הגנים האלה עומדים למבחן כשמזינים להם סכומים היפותטיים של כסף לסחור בו במהלך סימולציות שנוצרות בעזרת נתונים היסטוריים. הגנים הבלתי־מוצלחים מתים, בעוד אלה שמרוויחים כסף מתמזגים עם גנים אחרים כדי ליצור את הדור הבא. הודות לכוח המתחזק של המחשבים, סנטיאנט יכולה לדחוף 1,800 ימי מסחר מדומים לתוך כמה דקות.

יצירה של גן סביר נמשכת כמה ימים ואז משתמשים בו במהלך מסחר בזמן אמת. לעובדים מוקצים יעדים, כגון שיעור התשואה שעליהם להשיג, רמת הסיכון וטווח זמן, ואז נותנים למכונות לעבוד. מערכת הבינה המלאכותית מתפתחת באופן אוטומטי בעודה צוברת ניסיון. סנטיאנט מחזיקה במגוון מניות אמריקאיות. היא סוחרת בהן מאות פעמים ביום ומחזיקה בפוזיציות במשך ימים או שבועות. "אנו לא כופים את זה על המערכת", אומר ג'ף הולמן, מנהל ההשקעות הבכיר בחברה. "נראה כי הבינה המלאכותית מסכימה עם המוח האנושי – עדיף לפזר הימורים ולבנות תיק השקעות מגוון יותר".

מרשימה ככל שתהיה, קשה לדעת אם הטכנולוגיה של סנטיאנט עובדת. החברה אומרת שמערכת הבינה המלאכותית שלה מביסה את המדדים הפנימיים, אך היא אינה חושפת מהם אותם מדדים. היא חושפת קצת פרטים לגבי המידע שבו משתמשת המערכת כדי לקבל החלטות, והיא עדיין אינה רווחית. סנטיאנט מתכננת להביא משקיעים נוספים בהמשך השנה. הולמן, ותיק וול סטריט שהצטרף לחברה בשנה שעברה, אמר כי היא מוגבלת בנוגע למה שהיא יכולה לומר בגלל החוקים של רשות ני"ע. "הפלטפורמה יציבה", הוא אומר. "היא לא דומה לאף אסטרטגיה אחרת שראיתי בחיי".

אנתוני לדפורד, המדען הראשי בקרן הגידור מאן AHL הלונדונית, ששוויה 19 מיליארד דולר, מזהיר כי לא כדאי להאמין יותר מדי בענף הזה של בינה מלאכותית, לפני שיהיו הוכחות. מאן AHL משתמשת בלמידה חישובית בחלק מהכספים של לקוחותיה, ולנדפורד מעודד מהתוצאות. החברה בוחנת אסטרטגיה שתתבסס אך ורק על למידה חישובית, אך הוא אומר כי מוקדם מדי להצהיר על הצלחה. "יש הרבה באזז והבטחות", הוא אומר. "אך כשאתה שואל אנשים בכמה מאות מיליוני דולרים הם סוחרים, מרביתם לא מרוויחים הרבה".

אין מידע נגיש רב לגבי הביצועים של קרנות הגידור ממוקדות הבינה המלאכותית. Eurekahedge AI Hedge Fund Index, מדד העוקב אחר 12 מאגרים שמשתמשים בבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הליבה שלהם, הניב תשואה של 5% בשנה שעברה. זוהי תוצאה טובה מעט יותר מהתשואה שמניבה קרן גידור ממוצעת, אך פחות מ־500 S&P.

טריסטן פלטצ'ר, שכתב את הדוקטורט שלו על למידה חישובית בשווקים הפיננסים ועובד בקרן גידור, אומר שהמשקיעים עשויים לחשוש מפני האפשרות שמכונה תנהל את כספם. "אני יודע עד כמה המשקיעים שמרנים ואיני מכיר איש שהיה מוכן לתת את כספו אך ורק למכונה", הוא אומר. "למידה חישובית אינה מתאימה לכולם. אתה זקוק לאנשים שחושבים מחוץ לקופסה".

צ'ן צ'ן עבד כאנליסט בסנטיאנט עד 2012. באוגוסט 2011, כשהחברה היתה ידועה בשם ג'נטיק פייננס ופעלה בחשאי, המערכת עסקה במסחר כשסטנדרד אנד פור'ס הורידו את דירוג האשראי של ארצות הברית בפעם הראשונה, ויצרה מערבולת בשווקים. צ'ן, כיום סוחר בהונג קונג, חזר לחברה כדי לבדוק את הביצועים של המערכת באותו יום, וראה כי הם היו טובים יותר מביצועי השוק. הוא מציין כי לא היה תקדים להורדת הדירוג של ארצות הברית ותוהה כיצד מערכת הבינה המלאכותית של סנטיאנט קיבלה החלטות. "זאת היתה הפתעה גדולה", הוא אומר. 

 

בסיוע נישאנט קומאר בלונדון

תרגום: טלי גולדשטיין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם