תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עושים את זה חכם

לכתבה
עיבוד תמונה : עדי עמנואל

ניטור מפגעים, מקסום משאבים ושיפור איכות החיים: 9 סטארטאפים ישראליים מציגים פתרונות חכמים לערי העתיד

תגובות

העולם הולך ונהיה עירוני. על פי נתונים שפרסם ארגון הבריאות העולמי, כבר כיום יותר ממחצית אוכלוסיית העולם גרה בערים, ועד 2050 יגיע השיעור ל־75%. לשינוי הזה יש השפעות מרחיקות לכת לא רק עלינו, אלא גם על הערים עצמן שנהפכות צפופות יותר, ועל התשתיות העירוניות שנדרשות להתמודד עם עומס גדול יותר. כבר כיום צורכות ערי העולם כ־75% מהאנרגיה שהאנושות משתמשת בה, ואחראיות לכ־80% מפליטות הפחמן הדו־חמצני התורמות לשינוי האקלים.

לאור זאת, יחד עם התפתחות האפשרויות הטכנולוגיות, נולד המונח "עיר חכמה" – קונצפט של שימוש בטכנולוגיה, בעיקר בחיישנים שונים, ותוך קישוריות רציפה לרשת, כדי לנטר את המתרחש במרחב העירוני, לאסוף מידע ולבצע עליו ניתוחים, במטרה לשפר את השירות לתושבים ולהשיג חיסכון במשאבים. תחת מטרייה זו מתקיימות יוזמות רבות שחלקן מיועדות לרשויות העירוניות (למשל, ניהול חניה, תעבורה, תאורת רחוב, ניהול אשפה, ביטחון ובטיחות), ואחרות לתושבים (אפליקציה עירונית, מערכת וירטואלית לקשר בין הרשות לתושב).

העיר החכמה היא גם הזדמנות עסקית. על פי דו"ח של חברת Proximity Directory, פתרונות העיר החכמה גלגלו ב־2014 מחזור מצרפי של 8.8 מיליארד יורו, וב־2016 כבר הוערך התחום ב־12.1 מיליארד יורו. הצפי ל־2023 הוא שגודל השוק יגיע ל־27.5 מיליארד יורו. הערים החכמות בעולם, על פי הדו"ח, הן לונדון וניו־יורק, שבכל אחת מהן פרוש מערך של יותר ממיליון חיישנים, ואחריהן סן פרנסיסקו וברצלונה, עם כחצי מיליון חיישנים בכל אחת, ואוסלו וסינגפור, עם מעל 50 אלף חיישנים בכל אחת מהן.

תיאום חכם לעיר חכמה
האתגר המשמעותי ביותר בעיני מנהלים בכירים
ברשויות המקומיות בדרך להחדרת פיתוח/מוצר
"עיר חכמה" לשוק המוניציפלי בישראל

על ההזדמנות העסקית הזו מזנקות מצד אחד העיריות, שחושקות בתואר "עיר חכמה" לא פחות מבפתרונות עצמם, ומן הצד האחר חברות הטכנולוגיה והתקשורת שרוצות לרכוב על הגל. חברות טלקום בעולם, בהן למשל KPN באמסטרדם ו־AT&T באטלנטה, כבר הקימו פעילות עיר חכמה, ובישראל הכריזו בזק וסלקום על כוונתן לפעול בתחום. הראשונה החלה פיילוטים בערים ירושלים, מודיעין, נס ציונה, גבעת שמואל, עכו, רמת גן ושהם. סלקום פועלת בשלב זה בכפר סבא, צפת ונהריה. גם חברות סטארטאפ ישראליות פועלות בתחום התוסס, אף כי רק מעטות מהן פנו לגיוס מימון באפיק המקובל בתעשיית ההזנק, של הון סיכון. חלקן פועלות במימון עצמי, חלקן רווחיות מההתחלה, ואחרות פועלות תחת חסותן של חברות ותיקות ומסורתיות יותר. הנה כמה מהפתרונות של עיר העתיד.

אוטו זבל,  אבל לפניך

חלק ניכר מהשיח סביב העיר החכמה נסוב על "פחים חכמים", ועל דרכים שונות להפוך את פינוי האשפה ליעיל יותר, למשל על ידי התאמת נתיב פינוי הפסולת לצרכים האמיתיים של העיר כך שפחים ריקים לא יפונו לחינם ואילו פחים מלאים יפונו מיד. חברת GreenQ תוקפת את האתגר הזה מכיוון מעניין: הפיכתן של משאיות האשפה לחכמות. "יש כמה דרכים להתמודד עם בעיית האשפה בעיר החכמה, אבל הדרך היעילה יותר היא לעשות אוטומיזציה ודיגיטציה של איסוף אשפה על ידי המשאיות", אומר נדב לשם, סמנכ"ל השיווק ומנהל שיתופי הפעולה האסטרטגיים של החברה. "אנחנו עושים זאת על ידי התקנת חיישנים על משאיות אשפה סטנדרטיות".

הפתרון שמציעה GreenQ מתבסס על שקילת הפחים בעת הנפתם לתוך משאית האשפה, ואיסוף הנתונים כדי להביא לאופטימיזציה של מסלולי האיסוף. "מכל פח שהמשאית מניפה מפיקים נתונים גם על מיקום וזמן הריקון", אומר לשם. "כך המערכת לומדת את קצב ייצור האשפה בעיר וניתן להשתמש בו כדי לבצע אופטימיזציה של מסלולי האיסוף, תדירותם ואפילו החוזים מול הספקים, כאשר בסוף התהליך כל משאית אשפה תיסע פחות קילומטרים, תייצר פחות רעש וזיהום אוויר ותפחית את הפקקים".

החברה, שהוקמה ב־2015, פועלת במימון עצמי של המייסדים ועל בסיס תזרים מזומנים מכמה לקוחות משלמים. עד כה הותקן הפתרון שפיתחה במשאיות אשפה הפועלות בהרצליה, במודיעין (שם שותפה בזק ליישום הפתרון), בצפת (יחד עם סלקום), ובקרני שומרון. כעת החברה מתחילה פרישה ברשות מקומית גדולה בדרום הארץ.

 

מד איכות החיים

המערכת שפיתחה רד גרין (RadGreen) מנטרת 17 פרמטרים שונים של איכות הסביבה במרחב העירוני, בהם בין השאר עוצמת הקרינה המיוצרת על ידי רשתות Wi־Fi, רשתות סלולר ורשת החשמל, עוצמות רעש, ורמת הפחמן הדו־חמצני וחומרים מזהמים אחרים באוויר. החברה הצעירה, שייסדו בני הזוג סיגלית וארז מוצפי, פועלת במימון עצמי ומעסיקה שמונה פרילנסרים, בנוסף למייסדים.

לדברי סיגלית מוצפי, היוזמה להקמתה נבעה מחוויה אישית שהובילה להבנה כי תושבי הערים אינם יודעים כמעט דבר על הפרמטרים השונים שמשפיעים על הסביבה הקרובה להם. "לפני כארבע שנים חיפשתי דירה, ורציתי לקבל מידע על הסביבה בשכונה החדשה. לא מצאתי מידע שהוא עדכני ורחב מבחינת הפרמטרים, לכן החלטנו לפתח מוצר שכולל חיישנים ותוכנה לאיסוף נתונים שיכולים לשמש גופים שונים בסביבה העירונית, מהעירייה דרך בתי ספר ומוסדות ציבור ועד לבתים חכמים. המידע שנאסף על ידי החיישנים מועבר באמצעות Wi־Fi רשתות סלולריות או אפילו אתרנט, היכן שניתן לחבר רשת קווית, ולפי המידע שנצבר העירייה יכולה לקבל החלטות כמו הגדרת אזורים נקיים, רימזור וכדומה".

רד גרין היא בוגרת תוכנית המסחור של Tyco Innovation ותוכנית ההאצה של יבמ. התקנה בתשלום של המערכת שלה בוצעה בקריית אונו, והתקנות ניסוי נערכו באירלנד, בפריז ובמודיעין (בשיתוף בזק).

 

שים עין על החניה

חברת Parkam מנסה לענות, או לכל הפחות להקל, על אחת מהבעיות הגדולות ביותר של הערים המודרניות: חניה. בתחום זה כבר פועלות חברות רבות המציעות פתרונות המבוססים על כלכלה שיתופית (כמו PinkPark הישראלית) או חוכמת ההמון (חברת Anagog), אך Parkam, שבסיסה בתל אביב, מציעה גישה מעט אחרת. "אנחנו מתחברים למצלמות קיימות בשטח ויודעים באמצעות עיבוד תנועה וראייה ממחושבת לזהות מהו מקום חניה, ואם הוא פנוי", מסביר אורי אתר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה. "ברגע שהבנו זאת, אנו מעבירים את המידע למשתמש הפרטי, באמצעות אפליקציה סלולרית שתנתב אותו לחניה הפנויה. המידע מועבר גם לעירייה, שעבורה אנו יוצרים כלי שליטה ובקרה עם מפה חמה שמתארת את תפוסת החניה בעיר בזמן אמת". על פי הניסיון הנצבר, ואנליזה של המידע, המערכת של Parkam יכולה גם לשלוח את המשתמש לאזורים שבהם צפויה להתפנות חניה בקרוב.

עיבוד תמונה : עדי

"אם אין מצלמה עירונית אנחנו מספקים מצלמה זולה שיכולה לכסות עד 100 מקומות חניה", מוסיף אתר. "אנחנו יודעים גם לגבות תשלום על חניה וגם לזהות עבירות חניה, אף שאנחנו לא מפיקים דו"חות אלא רק מתריעים על עבירות כאלה בפני הרשות".

Parkam גייסה יותר מ־10 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומעסיקה 24 עובדים. היא מבצעת הפעלה שקטה של המערכת שלה בערים שונות מאז יולי 2014, וכמו כן סיימה ניסויים במוסקבה, מלבורן וירושלים. כעת היא משתפת פעולה עם סלקום בשלוש הערים שבהן חברת הסלולר פועלת בתחום העיר החכמה (כפר סבא, צפת ונהריה).

 

פח סלולרי

יצרנית הפחים המוטמנים הוותיקה PSI אקולוגיה נכנסה לפני כשנה וחצי לתחום הפחים החכמים. המוצר החדש שלה, Databin, הוא פח מוטמן שבחלקו העליון מותקן חיישן שדוגם נתונים מהפח בתדירות שנקבעת מראש. החיישן דוגם את נפח האשפה, ומספק התראה כשמגיע הזמן לפנותה. כמו כן נאספים נתונים על הטמפרטורה והלחות בתוך המיכל, כדי למנוע מפגעי ריח וסיכונים תברואתיים, ונרשמים תאריכי הפינוי כדי לאפשר לרשות המקומית לפקח על עבודתם של הקבלנים שאוספים את האשפה. "הנתונים נאספים בענן והלקוח, למשל מנהל מחלקת התברואה בעירייה, יכול להתחבר למערכת מכל מכשיר ומכל מקום", אומר מנכ"ל החברה, אבי רון. "מדי יום המערכת קובעת מה יהיה מסלול האיסוף של יום המחרת על פי הצורך, מחלקת את המשימות בין המשאיות ושולחת את המסלול לעובדים. אפשר גם להפעיל על המערכת אילוצים, למשל שלא תפנה פח מסוים שנמצא ליד בית ספר בין 07:30 ל־08:30 כי כל ההורים והילדים בדיוק שם. המערכת גם לומדת לאורך זמן, ואם פח מפונה קבוע ב־60% נפח, היא תקטין את תדירות הפינויים שלו".

עלות המערכת היא כמה מאות שקלים להתקנה ליחידה, וכמה עשרות שקלים לחודש ליחידה עבור השירות: "התקשורת עם הרשת היא סלולרית והסוללה של היחידה נטענת פוטו וולטאית", אומר רון. "על פי ניסיוננו, החיסכון בעלויות פינוי האשפה עשוי להגיע לכ־30%". Databin מעסיקה חמישה עובדים וזכתה לתמיכת המדען הראשי. ההתקנות הראשונות שביצעה נעשו בערים שבהן פרשה סלקום את תשתית העיר החכמה שלה.

 

סוף להתברברות

עיבוד תמונה : עדי

NovaSens היא חברת תשתית לעולם העיר החכמה שהוקמה בסוף 2016, כספין אוף של חברת Novalog. היא גייסה עד כה 200 אלף דולר ומעסיקה ששה עובדים. המוצר הראשון שפיתחה, Sensor IQ, הוא חיישן מגנטי שמזהה אם מקום חניה מסוים פנוי או תפוס, ומעביר את המידע למערכת מרכזית שמכוונת נהגים למקומות פנויים בחניונים גדולים. עלות כל חיישן היא כ־50 דולר.

"אנחנו מוכרים את המערכת הזאת לעיריות ולתאגידים", מסביר המנכ"ל אריה קליינר. "תחשוב כמה כסף חברה גדולה יכולה לחסוך אם היא מכוונת עובד ישירות למקום חניה פנוי במקום שיסתובב בחניון. זה מתאים גם לקניונים וכאמור גם לחניונים עירוניים. החיישנים הבאים שלנו יעסקו בזיהוי הצפות, ברעש ועוד. אני פחות מאמין בכל נושא המצלמות, כי התושבים לא אוהבים שכל הזמן מצלמים אותם, ולכן חלק מהעיריות יוצאות למכרזים שאינם כוללים מצלמות".

 

אולם להשכיר

עיבוד תמונה : עדי

חברת onh, שהוקמה לפני כשנה, מפתחת מערכות תוכנה לניהול משאבים עירוניים, ומתמקדת בייעול תהליכים עירוניים כמו ניהול המתקנים והנכסים של העירייה באופן שמאפשר למקסם את תפוסתם, ובקרה ופיקוח על בדיקות תחזוקה שגרתיות בעיר. "נקודת המבט שלנו על עולם הערים החכמות מעט שונה מזו של חברות אחרות", אומר מנכ"ל החברה, רון הייבלום. "אנחנו לא מאמינים שחזון העיר החכמה הוא ים של חיישנים קרים וטכנולוגיות חסרות מיקוד. למרות השיח הער סביב 'האינטרנט של הדברים' (IoT) וחיישנים, פעמים רבות מתברר שבעלי התפקידים בעיריות, שאמורים לצפות בחיישנים ובנתונים שמופקים מהם, אינם יודעים מה קורה בפועל בעיר. לכן אנחנו מעדיפים להתמקד דווקא באנשים שמנהלים את העיר – עובדי העירייה, נותני השירות שלה, וכמובן, האזרחים".

ל־onh שני מוצרים פעילים: Tmate, מערכת לוח זמנים חכמה לניהול מתקנים עירוניים כמו מגרשים, כיתות ואולמות, בצורה שמאפשרת להוציא את השעות הריקות של המתקנים להשכרה לציבור בצורה קלה ונוחה; ו־Visitt, מערכת שמקשרת בין כל הגורמים בשרשרת התחזוקה העירונית, לרבות קבלנים, מפקחים ואנשי העירייה האחראים, ומאפשרת בקרה על הנעשה בשטח על עובדי החוץ של העירייה. "אנחנו יודעים להגיד אם יש בעיה עם קבלן מסוים או בשכונה מסוימת ואם אזרח מתקשר ומתלונן על בעיה, אנחנו יודעים להפנות ישירות לקבלן הרלוונטי", אומר הייבלום.

ohn מעסיקה שישה עובדים וגייסה עד כה 200 אלף דולר. עד כה ביצעה החברה 70 התקנות, ובישראל מותקנים מוצריה בחיפה, רעננה, הרצליה וירושלים.

 

כיפת ברזל עירונית

אבל איך שולטים בים החיישנים הזה שהעיריות מפזרות ועוד יפזרו? אם תיכנסו לעירייה מודרנית תמצאו חדר עם הרבה מסכי פלזמה שמרכז את ההתראות שמתקבלות מהחיישנים הפזורים בעיר. למערכת הזאת אחראית mPrest, חברה בתחום השליטה והבקרה על עולם האינטרנט של הדברים והערים החכמות שצמחה כחברה ביטחונית, ועומדת גם מאחורי מערכת הניהול של מערכת ההגנה נגד טילים, "כיפת ברזל".

עיבוד תמונה : עדי

בשנים האחרונות פונה החברה יותר ויותר לשוק האזרחי. "בראשית הדרך, פיתחנו פלטפורמה גנרית למערכות שליטה ובקרה בתחום ההגנה האווירית, ביקורת גבולות ועוד", אומר המנכ"ל נתן ברק. "ב־2008 ביצענו התקנה אזרחית ראשונה לאיתוראן ובשלוש השנים האחרונות אנחנו עוסקים בתחום העיר החכמה".

ערים חכמות מתאפיינות בכך שיכולות הניטור והבקרה שלהן מתפתחות ומשתכללות במהירות, מסביר ברק, ולכן העיריות דורשות כל העת מערכי שליטה חדשים שירחיבו את יכולותיהן. "אנחנו מציעים פלטפורמה שבה ניתן להוסיף חיישנים בקלות ולהגדיר כללים כמו מתי לשלוח איש שירות או באילו נסיבות לעדכן את התושבים במסרונים. התחומים יכולים להיות פינוי אשפה, ניטור זיהום אוויר, ניהול חניה, תחבורה חכמה ועוד. את כל זה אנחנו מציעים מהענן, העירייה רק צריכה להתחבר למערכת שלנו. כל רשות יכולה להפעיל חיישנים אחרים ולהגדיר חוקים אחרים למערכת – זו גמישות שאין לאף פלטפורמה בתחום".

mPrest הוקמה ב־2003 וגייסה עד כה 26 מיליון דולר מרפאל, קרן הון הסיכון OurCrowd ו־GE. לחברה מחזור של כ־100 מיליון שקל והיא מעסיקה כ־180 עובדים ועובדת בשיתוף פעולה עם בזק בשבעה אתרים בישראל. ברק מסביר מדוע הוא מאמין בחזון העיר החכמה: "התקנו חיישנים בשנאים של רשות החשמל בניו יורק. אלה חיישנים יקרים יחסית אבל זה כלום לעומת העלות והנזק של שנאי שנשרף. כיום יש לנו יכולת לתת חיווי מתי שנאי עומד להישרף ולמנוע את זה. עם חברת נטפים אנחנו עובדים באלפי חוות בעולם, ובזכות החיישנים אפשר להשביח את היבולים פי שניים".

 

מעקב מזהמים

הסטארטאפ Kando עוסק בטיפול מודרני בבעיה עתיקת יומין: שפכים. "יצרנו פתרון לתאגידי מים לניהול השפכים שלהם", אומר המנכ"ל והבעלים של החברה, ארי גולדפרב. "יש לנו מערכת IoT שמותקנת בתוך קווי הביוב, מתחת לאדמה, וביציאה ממפעלים, ומשם אנחנו אוספים מידע". כל יחידה של קנדו כוללת חיישנים המנטרים את איכות המים, סוללות וכרטיס SIM שמעביר את המידע למערכת הניהול. המערכת לא רק אוספת נתונים אלא יכולה גם לאסוף דגימה חיה שאותה ניתן להעביר לאחר מכן למעבדה. באמצעות הנתונים שנאספים אפשר לדעת אם מפעל מסוים גורם לזיהום, מאיפה הגיע הזיהום ובאיזו תדירות, וכך תאגיד המים יכול לתת קנס למפעל המזהם.

עיבוד תמונה: עדי ע

"בעיר כמו חיפה שיש בה מפעלים רבים, קורה מדי פעם, בכוונה או שלא בכוונה, שמפעלים מזרימים שפכים", אומר גולדפרב. "זה יוצר נזק אדיר לתאגיד המים, למכון טיהור השפכים ובסוף גם מגיע לעגבנייה שלנו, אבל עד עכשיו לא ידעו להגיד מאיפה הזיהום הגיע".

אף שהיא חברת הזנק עם פטנטים רשומים ו־20 עובדים, קנדו מעולם לא גייסה הון חיצוני והיא מתפרנסת מהכנסותיה. "אנחנו פועלים כשלוש שנים עם 15 לקוחות – בחיפה ובירושלים ובעוד ערים בישראל, וגם באוסטרליה ובספרד. למרות זאת לא גייסנו אגורה. הפיתוח נעשה על בסיס מקדמות שקיבלנו מלקוחות שהאמינו במוצר", אומר גולדפרב.

 

הרחפן השומר

שימוש ברחפנים אוטונומיים למטרות שמירה ובקרה הוא התחום שבו פועלת Percepto, שקמה בסוף 2014. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת רחפנים שיכולים לספק מגוון התראות לרשויות מקומיות ולמפעלים. "המערכת שלנו יכולה לתת למתקנים רמות שונות של אבטחה – להגיע לנגיעה בגדר למשל, לזהות מטרה ולעקוב אחריה", אומר סמנכ"ל השיווק אריאל אביטן. "אפשרות נוספת היא למשל זיהוי דליפות גז באמצעות חיישן ייעודי, ואיסוף דגימות בלי לסכן חיי אדם. אפשר לחשוב גם על יישומים בתחומים כמו ניטור צנרת, עמודי מתח גבוה וכדומה. בחזון שלנו, הרחפן יעבוד כל הזמן, או בניטור שוטף או במשימות אבטחה והכל באופן אוטונומי, בלי מגע יד אדם. עם זאת, שימוש במערכת מבוססת רחפנים בערים הוא נושא מורכב, בגלל רגולציה. כרגע אין אפשרות לעשות משימות רחפן אוטונומיות מעל בני אדם".

איור : עדי עמנואל

פרספטו היא בוגרת תוכנית המסחור של Tyco והמאיץ של מיקרוסופט. זמן קצר לאחר הקמתה השלימה גיוס ראשוני (Seed) של יותר ממיליון דולר, והיא מעסיקה 20 עובדים. "אנחנו נמצאים בשלב הפיילוט עם חברת נפט בינלאומית גדולה, וכמו כן עם חברת מידע גדולה", אומר אביטן.

 

 

 

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות