תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביא לי מה שיש לו: כך תעקבו אחרי מי שבאמת יודע מתי לקנות מניות

טיפרנקס הוא סטארט-אפ ישראלי שפיתח מערכת שתראה לכם מי הם בעלי העניין שיודעים למכור ולקנות בטיימינג הכי טוב ■ אז למי הכי כדאי להקשיב, לבעל החברה, למנכ"ל או לסמנכ"ל הכספים?

13תגובות
גלעד גת (מימין) ואורי גרינבאום, מייסדי טיפרנקס
אייל טואג

"יש הרבה סיבות למכור מניה אבל רק סיבה טובה אחת לרכוש אותה", אמר פעם פיטר לינץ', לשעבר מנהל קרן ההשקעות מגלן של בית ההשקעות פידליטי, שהניבה במהלך 13 שנות ניהולו תשואה פנטסטית של 2,700%. האמירה הזו שלו הנחתה את המנהלים של הסטארטאפ הישראלי טיפרנקס (TipRanks), המציע בין היתר למשקיעים לחקות את פעילותם של בעלי עניין בחברה שבה הם משקיעים. לדבריהם ב־63% מרכישות המניות בידי בעלי העניין הם מניבות תשואה עודפת על השוק.

טיפרנקס נוסדה ב־2012 על ידי אורי גרינבאום וגלעד גת. החברה שמשרדיה נמצאים במרכז תל אביב פיתחה מערכת מעקב לניתוח השקעות בשוק האמריקאי, המבוססת על חוכמת המונים. המערכת מאפשרת למשתמש לקבל ניתוח של תיק ההשקעות שלו, להבין כיצד הוא מפוזר, מה הסיכון בתיק, כמה השקעה מסוימת מוסיפה לסיכון, לקבל את חוות דעתם של האנליסטים לגבי המניות ולהשוות את תשואות התיק שלו לתיקים אחרים בשוק. החברה גייסה עד כה כ־7.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. עם המשקיעים בחברה נמנים בנק הפועלים, קרן ההון סיכון מונטה, מושל מדינת ניו יורק לשעבר אליוט ספיצר, הפמילי אופיס NCN ופרופ' רוני מיכאלי מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

אינפו לשלי

>> להגדלת התרשים לחצו כאן 

כ־100 אלף משקיעים פרטיים משתמשים במערכת חינם. כ־5,000 משתמשי פרימיום משלמים כ־450 דולר בשנה ונחשפים לניתוח מעמיק יותר המאפשר, באמצעות חיתוכים
שונים, לנתח את ההמלצות האחרונות של אנליסטים במגזר מסוים. עוד הם יכולים לעקוב אחר פעולות הקנייה והמכירה של משקיעים בעלי פרופיל דומה, עם ביצועים טובים יותר.

מרבית הכנסותיה של טיפרנקס, המסתכמות בכמה מיליוני דולרים, הן מקרנות גידור ומבנקים. "הקרנות הגדולות בעולם, המנהלות 20 מיליארד דולר ויותר, רוכשות מאתנו מידע", אומר גרינבאום. "הן קונות איתותים שמבוססים על הדאטה, כמו ציונים יומיים למניה על בסיס מה שבלוגרים כותבים עליה ברשת; מעקב אחרי מכירה של בעלי עניין, עם ניתוח של ביצועיהם בשלוש השנים האחרונות, גם בתקופות שבהן השוק ירד. הקרנות האלה הצליחו להניב תשואה של 19.3% בשנה על התיק".

החוק בארצות הברית מחייב את בעלי העניין – מי שמחזיק ב־10% ממניות החברה ויותר, דירקטור בחברה או מנהל בכיר – לדווח תוך יומיים על עסקות שאותן ביצע במניות שלה. אם בעל העניין מחזיק רק ב־5% מהמניות עליו לדווח לרשות ני"ע תוך עשרה ימי עסקים. המערכת של טיפרנקס סורקת את כל הדיווחים הקשורים לרכישה ומכירה של מניות החל מינואר 2009, במטרה לבחון אם ניתן להסיק מסקנות בעלות ערך כספי ללקוחות שיעקבו אחר פעילות בעלי העניין בחברות.

"בכל פעם שבעל עניין ביצע פעולה אקטיבית של קנייה או מכירה, טיפרנקס פתחה פוזיציה באופן וירטואלי ובדקה מה היה קורה אילו היו עוקבים אחרי אותו בעל עניין. ניפינו מכלל המידע את כל הפעולות הלא אקטיביות, כגון תוכנית מכירת מניות שנתית של הבכירים ותוכניות למכירת אופציות של העובדים", מסביר גרינבאום. 80% מהפעולות שמתבצעות על ידי בעלי עניין אינן אקטיביות.

כוח הוא ידע

המערכת של טיפרנקס מדרגת באופן שוטף את בעלי העניין שפעולותיהם במניות החברה הניבו את התשואה הטובה ביותר. כך לדוגמה, בעשירייה הראשונה בדירוג נמצא המיליארדר והמשקיע האקטיביסט קארל אייקן בעליה של קרן הגידור הנושאת את שמו. בדיקת המערכת מצאה כי מ־2009 ועד היום, הפעולות שביצע איירן הניבו ב־73% מהמקרים תשואה חיובית. בממוצע, כל עסקה שלו הניבה תשואה של כ־32% בשנה.

משקיע בודד המעוניין להתחיל לעקוב אחרי בעלי העניין יגלה כי זהו אתגר שעשוי להשתלם, אבל הוא בהחלט לא פשוט. "כדי להסיק מסקנות מכלל הנתונים, המערכת של טיפרנקס בחנה 1.5 מיליון פעולות, מהן כ־370 אלף אקטיביות ובהן רק כ־191 אלף היו פעולות של רכישת מניות שאם המשקיעים היו עוקבים אחריהן ברבעון הבא, התיק שלהם היה מניב תשואה חיובית של 7.5%", מספר גרינבאום. בהשוואה לתשואה על השקעה במדד S&P 500, זו תשואה עודפת של 3.2% על תשואת השוק.

בחברה מצאו כי כ־51% ממקרי רכישת מניות על ידי בעל העניין הניבו תשואה חיובית עודפת של 19% לעומת מדד היחס S&P 500 S&P 500 נתונים גרפים עבור S&P 500 שער שינוי לאתר Finance  , בעוד שכ־54% פעולות מכירה הניבו תשואה עודפת של 0.24% בלבד.

למה לדעתכם קיים פער בין התשואות העודפות של הרכישה ושל המכירה?

גרינבאום: "לבעלי עניין יש סיבות רבות למכור מניה – תשלום משכנתה לילדים, רכישת מכונית, גירושים – אבל יש סיבה אחת בלבד לרכוש מניה, והיא כשהרוכש מאמין שמחירה יעלה".

אחרי מי כדאי למשקיעים לעקוב? בעלי המניות שיש להם 10% ויותר בחברה? דירקטורים? או מנהלים בכירים שרוכשים מניות?

גרינבאום: "זה תלוי גם בגודל החברה. מבין בעלי התפקידים – מנכ"לים של חברות גדולות שקונים מניות מייצרים הכי הרבה רווח. בממוצע הניבו הרכישות שהתבצעו על ידי המנכ"לים תשואה של 8.8% בשלושה חודשים, ושל כ־20.2% בשנה".

"ההזדמנויות המשתלמות ביותר הן כשסמנכ"ל כספים העובד בחברה בינונית רוכש מניות של החברה", אומר גת. הנתונים הראו כי עסקות אלו הניבו שלושה חודשים לאחר פתיחת הפוזיציה תשואה חיובית של 9.5%, ותשואה שנתית של 28%.

בדיקה אחרת של טיפרנקס התמקדה בתשואות על רכישות של בעלי עניין לפי גודל החברה ומגזר הפעילות שלה. הבדיקה העלתה כי המרוויחים הגדולים ביותר בחברות בינוניות (בשווי של 2־10 מיליארד דולר) היו בעלי מניות שהחזיקו ב־10% ומעלה, שרכישת המניות שלהם הניבה בממוצע תשואה של 13.6% ברבעון שלאחר הרכישה, מה שמשקף תשואה שנתית של 34.9%. גת מדגיש כי ב־54% מהפעולות האקטיביות שבוצעו על ידי המנהלים היו להם תשואות גבוהות יותר. "אם קרן גידור היתה מצליחה להציג נתונים כאלה, היא היתה קרן הגידור הטובה בעולם".

"המגזר שהכי מעניין לעקוב אחריו מבחינת פעולות בעלי העניין היה של הצריכה (בחברות כגון אפל, טסלה ונטפליקס). המערכת מצאה כי רכישת מניות על ידי בעלי העניין בחברות צריכה הניבה בשלושת החודשים שאחרי תשואה חיובית של כ־9.8% – כ־5.8% מעל מדד היחס. המגזר שבו לבעלי העניין היתה הכי פחות הצלחה היה תשתיות. רכישת מניות של בעלי העניין הניבה בשלושת החודשים העוקבים תשואה של כ־4.7% – כ־0.4% בלבד  מעל התשואה של מדד S&P 500".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם