חיסכון לכל ילד או סתם קרן השתלמות: איך בוחרים השקעה מנצחת - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיסכון לכל ילד או סתם קרן השתלמות: איך בוחרים השקעה מנצחת

כל מה שמכרו לנו לאורך השנים על איך לקבל החלטות פיננסיות פשוט לא נכון ■ אז איך בכל זאת בוחרים קופת גמל או קרן - ומה צריך להיות התפקיד של המדינה במגרש הזה

9תגובות

איך אתם מתכוונים לבחור קופת גמל עבור חיסכון לכל ילד? ובכלל, על סמך מה אתם מקבלים החלטות פיננסיות? עולם ההשקעות ושוק ההון שונה מענפים אחרים - הוא מורכב וכמעט בלתי נגיש לציבור הרחב (כל המחקרים מראים שרוב הציבור אינו מבין אפילו מונחים בסיסיים במימון ובהשקעות). יותר מכך, כל מי שמבין חצי דבר בהשקעות, יודע שבשוק ההון הציבור עושה בעיקר שגיאות וטעויות: הוא בדרך כלל קונה בעליות ומוכר בירידות, והאסטרטגיה הנכונה ל־95% מהאזרחים היא להשאיר את העניין למומחים, לא לקבל החלטות תחת לחץ - ואפילו לא לבדוק את התשואות יותר מפעם בשנה.

אבל זה נהיה מסובך עוד יותר, מחקרים אחרים מלמדים שמומחי השקעות לא מסוגלים להכות את המדדים; הם לוקחים עמלות גבוהות מבלי לספק תמורתן שירות הולם במונחים של תשואה, והתעשייה כולה נגועה בתרבות של שליחת יד לכספי הלקוחות והעברת כספים, באיטיות אך בעקביות, לכיסיהם של אותם מומחים. ממחקר סטטיסטי מקיף שנערך באחרונה ב-UCLA, עולה שאפילו הכלל הבסיסי ביותר של עולם ההשקעות, זה של בחירת מנהלי השקעות על פי ביצועי העבר שלהם – שגוי. זהו הכלל שעליו מבוסס כל ייעוץ ההשקעות בבנקים וכל השיווק והפרסום של בתי ההשקעות, אבל הוא לא נכון. המחקר מראה שתשואות העבר אינן מנבאות את ביצועי העתיד, ושדווקא תשואות טובות בשנים האחרונות – מכינות את הקרקע לביצועים גרועים בשנים שלאחר מכן. למה? ההסבר בסרטון:

אז מה עושים? מה יעשה החוסך המבולבל אם הוא לא יכול לנהל את כספו לבד, אך גם לא יקבל ערך מוסף מתעשיית הכסף, מהמומחים ומהמקצוענים? האם נגזר עליו להסתפק בתשואות עלובות ובזליגה אינסופית של כספו לטובת הכרישים החגים סביבו? נראה שכן, למעט במקרה אחד: אם המדינה תספק לו שכבה בסיסית של פנסיה ממשלתית – עם תשואות נאותות המובטחות מראש.

במידה חלקית זה קורה במציאות. רבים בציבור עדיין נהנים מפנסיה תקציבית מובטחת ללא כל קשר לשוק ההון. אחרים זוכים להשקיע חלק מהפנסיה שלהם באיגרות חוב "מיועדות" ובלתי סחירות שמנפיקה עבורם המדינה, המשלמות תשואה מובטחת 4.86%. אלא שלרוב הציבור אין פנסיה תקציבית וגם לא מרכיב משמעותי של אג"ח מיועדות, וכל עתיד הפנסיה שלהם תלוי באלוהי השווקים ובמזל – או חוסר המזל – של מנהלי ההשקעות. העתיד אינו נראה ורוד. הכלכלה העולמית נכנסה לתקופה של צמיחה איטית שעלולה להימשך זמן רב, וכלל לא ברור אם בעתיד המשק ייצר מספיק ערך מוסף כדי לממן את הפנסיות של הדורות הבאים. כדי שלא יתברר שלאנשים שעבדו וחסכו במשך 30 שנה אין פנסיה מספקת, ראוי לבנות לציבור כבר מהיום פנסיה ממשלתית בסיסית עם תשואות מובטחות עבור השכר הממוצע – ומי שמרוויח יותר יוכל לעשות עם כספו ככל העולה על רוחו.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם