תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
האותיות הקטנות

ועדה למחקר של הפוליטיקאי הראשי

שר החקלאות אורי אריאל רוצה לקבוע מה החוקרים יחקרו. מעניין למה

9תגובות

בשנה האחרונה מתחולל מאבק עז במשרד החקלאות בנוגע לכוונת השר אורי אריאל להעתיק את מכון וולקני, אחד ממכוני המחקר החשובים בישראל, מאזור המרכז, סמוך לצומת בית דגן, אל הצפון. במכון וולקני עובדים כ־650 איש, מתוכם 185 חוקרים וכ־350 תלמידי תואר שני ושלישי ובעלי תואר דוקטור. חוקרי המכון, שהוא יחידת סמך של משרד החקלאות, נאבקים נגד כוונה זו וטוענים כי העתקת גוף המחקר צפונה תפגע אנושות במחקר החקלאי בישראל בשל ההתרחקות ממוקדי המחקר הקרובים – הפקולטה לחקלאות, מכון ויצמן והאוניברסיטאות במרכז, וכן מהחברות המובילות בתחום.

ואולם אריאל מתעקש, ונראה שבמאבק הזה כל האמצעים כשרים, כולל ניסיון להשתלט פוליטית על תקציבי המחקר של משרד החקלאות – כשמנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו, איש אמונו הוותיק של אריאל, מנסה לדחוף להעברת תקציבי מחקר שלא דרך המדען הראשי, אלא בהחלטות פוליטיות.

מכון וולקני
יגאל אלעד

תקציב המחקרים במשרד החקלאות הוא 60 מיליון שקל בשנה וחלוקתו מתבצעת באמצעות פרסום קולות קוראים שמפרסם המדען הראשי של המשרד. המשרד קובע מה יהיו נושאי המחקר, אך הליך בחירת המחקרים נעשה במדען הראשי וללא מעורבות הממונה הפוליטי. אחרי פרסום קול קורא מוגשות הצעת מחקר שנבחנות על ידי ועדת שיפוט מקצועית המורכבת מחוקרים מומחים בתחומי התוכן של המחקר. במקביל חוקרים חיצוניים לוועדות המחקר מעבירים חוות דעת על הצעות המחקר המתמודדות. בסוף התהליך, גוף המחקר מקבל את המימון והמחקר יוצא לדרך. עד כה, כמחצית מתקציב המחקר הועברה למכון וולקני, שהגיש את הצעות המחקר הטובות ביותר.

ביולי, כפי שמתפרסם כאן לראשונה, הציע בן אליהו דרך לעקוף את ההליך המכרזי הנהוג עד כה במחקר החקלאי מטעם המדינה. "שאלנו את אגף התקציבים באוצר אם אנחנו יכולים לקבל תקציבים שלא מותנים במדען הראשי ולא מותנים בקרן BARD (גוף חיצוני שמעביר כספים למכון וולקני, ש.ש)", אמר בדיון פנימי במכון וולקני. "שיהיה תקציב של מכון וולקני. שהמכון יחליט מה חוקרים. דהיינו שההחלטה של מה חוקרים תהיה של המכון ולא של קולות קוראים. האוצר מתנגד והסיכוי להגיע לזה קלוש".

האמירה של בן אליהו על רצונו לשנות את הליכי תקצוב המחקר החקלאי לא נולדה בחלל ריק. בתחילת 2016 הגיע השר אריאל לסיכום עם ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, לפיו משרד החקלאות יעביר 5 מיליון שקל למועצה, לטובת מימון מחקרים בצפון – לכאורה, בניגוד לנוהלי המשרד.

שר החקלאות אורי אריאל
מוטי מילרוד

בהתאם לסיכום בין השר למלכה, הוקמה במחוז הצפון של משרד החקלאות ועדת שיפוט, לא דרך המדען הראשי, ומי שעמד בראשה הוא לא מדען, אלא איש פוליטי – מלכה, ראש המועצה האזורית גולן. עוד חברים בוועדה מנהל מחוז צפון, עמיר אנטלר, ועובדים נוספים במשרד החקלאות. ועדת השיפוט החליטה להשקיע בין היתר בטכנולוגיה לפיתוח תו תקן גנטי למזון־על (סופר פוד), פיתוח זני קיווי צהוב ובחינה של השפעת תאורה על ייצור חלב עזים ואיכותו.

בדיוני הוועדה השתתפו אמנם גם חוקרים אבל לדברי מקור הבקיא בנעשה, היו אלה חוקרים של מחוז צפון במשרד החקלאות, שאינם מומחים בתחום המחקר הספציפי שבו דנו – עניין יוצא דופן בוועדות מסוג זה, שאמורות למנות מומחים לנושא בלבד. יתרה מזאת, בניגוד לנהלי העבודה במדען הראשי, החלטת ועדת השיפוט הזו לא הועברה לאישורם של מומחים חיצוניים. בתחילת הקיץ, היועצת המשפטית של משרד החקלאות וחשבת המשרד עצרו את העברת התקציב למחוז צפון בשל הפגמים שהתגלו בהליך.

ואולם אריאל ובן אליהו לא מתייאשים. באוגוסט האחרון כתב בן אליהו לדני שטיינברג, סגן ראש המינהל לפיתוח אסטרטגי במשרד החקלאות: "האם זה יהיה נכון שאני אורה באופן חד־משמעי למדען הראשי ולנציגי בקרן BARD להכווין את התקציבים ואת קולות הקוראים ל'יעדי המשנה' של מיקודי העל – כך שרוב רובו של התקציב יופנה אליהם..?" כך, חושף בן אליהו אפשרות להפעיל לחצים פוליטיים על המדען הראשי במשרד החקלאות, בכל הנוגע למימון מחקרים.

שלמה בן אליהו
אייל טואג

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "מנכ"ל המשרד העלה את השאלה של העברת תקציבים לא דרך קולות קוראים לדיון כחלק מסיעור מוחות בנושא מימוש מדיניות מחקרית של תקציבי המחקר החקלאי. הרעיון הוצג במחשבה לאפשר למכון וולקני לממש את מדיניות המכון דרך תקציב המחקר שלו ללא תחרות עם גופי מחקר אחרים. בסופו של דבר הוחלט להשאיר את המתווה כפי שהיה עד כה, ולקבל את עמדת האוצר הרואה בתחרות בין גופי מחקר כמי שיכולה להביא לתוצאות טובות יותר. יצירת קשר בין הדיון לבין המחקרים בצפון אינה מדעית, והיא בגדר ספקולציה עיתונאית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם