תאכלי חול, 
סן פרנסיסקו: כך תהפוך באר שבע למרכז היי-טק עולמי - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המדבר מתעורר

תאכלי חול, 
סן פרנסיסקו: כך תהפוך באר שבע למרכז היי-טק עולמי

זאת לא הזיה מדברית: המעבר של בסיסי התקשוב של צה"ל לנגב, ומתחם הייטק חדש שמושך חברות בינלאומיות, יציבו את באר שבע במקום של כבוד בין ערי ההיי-טק של העולם

71תגובות

לא מעט גבות הורמו בפליאה לפני כשנה וחצי, כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח כי באר שבע עתידה להפוך ל"מרכז הסייבר של חצי הכדור המערבי". רבים ודאי תפסו זאת כעוד הצהרה פומפוזית אך ריקה של פוליטיקאי משופשף, שלא בהכרח מעידה על קיומה של תוכנית סדורה למימושה. ואולם, הצבתה של בירת הנגב על קו הזינוק של המסלול שעתיד להופכה למרכז בעל שם עולמי בתחום המחקר ותעשיית הסייבר, היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שיזמה הממשלה האחרונה. זו יוזמה הנמצאת עדיין בחיתוליה, אך בתחילת השנה כבר ניכרו סימנים לכך שפרויקט הסייבר הלאומי נמצא בכיוון הנכון.

בינואר פרסמו בית הספר הבינלאומי לעסקים של אוניברסיטת ברנדייס, וחברת הייעוץ T3, מחקר שזכה לחשיפה רבה בתקשורת הזרה, ושבו דורגה באר שבע במקום הראשון מתוך שבע ערים שהוערכו על ידי הגופים כערי ההייטק העתידיות החשובות בעולם. בפברואר נחנך הבניין השני ב"פארק גב־ים נגב", מתחם הייטק שמיועד לשרת חברות סייבר שיבחרו להשתקע בעיר, ושישתרע עם סיום בנייתו על פני 15 מבנים. זמן קצר לאחר חנוכת הבית כבר התברך הפארק הצעיר באקזיט ראשון: ענקית התשלומים באינטרנט פייפאל פתחה במגעים לרכישת הסטארטאפ הישראלי סייאקטיב (CyActive), הפועל בחממה טכנולוגית שמפעילה בפארק קרן ההון־סיכון JVP בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון. במקביל נחתם ההסכם בין משרדי האוצר, הביטחון ורשות מקרקעי ישראל, לפינוי מחנות צה"ל דרומה – אחרי סדרת מאבקים פוליטיים ותוך התעלמות מנומסת מביקורת חריפה שמתחה החשבת הכללית באוצר על חלק מעקרונות ההסכם. במסגרת ההסכם נקבעה, בין היתר, העברתם של בסיסי אגף התקשוב של צה"ל ממשכנם הנוכחי בגלילות ובלב רמת גן אל מתחם אגף התקשוב החדש הצמוד לפארק ההייטק ושאכלוסו אמור להתחיל ב־2020.

באר שבע סיליקון ואדי
900 מטר הפקות

עם שרשרת כזאת של אירועים שכולם התרחשו בשלושת החודשים הראשונים של השנה, אין פלא שמרבית הגורמים הקשורים במיזם משדרים אופטימיות. במדינה שנודעת בנטייה כרונית של תקיעת פרויקטים בכל מקום שבו נדרש שיתוף פעולה של שני גורמים ומעלה, די מפליא לראות כיצד במקרה הזה מצליח לקרום עור וגידים מרכז הסייבר, שהקמתו היא יוזמה משותפת של הממשלה, חברת הנדל"ן המניב גב־ים מקבוצת נכסים ובניין, חברת ההשקעות היפנית־אמריקאית KUD, אוניברסיטת בן גוריון, צה"ל וכמובן עיריית באר שבע.

 

מחכים לטרקטורים

לפני זמן קצר חגג מנכ"ל גב־ים, אבי יעקובוביץ', את פתיחתו של הבניין השני במתחם, וכעת הוא משוכנע שתהליך התרחבות הפארק יואץ משמעותית כאשר ייפתח בסמוך בסיס התקשוב. "בסופו של דבר ייבנו כ־200 אלף מ"ר ב־15 בניינים, על שטח של 100 דונם, ויועסקו כאן כ־10,000 עובדים. כל זה בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל", הוא מספר. "כיום מונה שטחם הבנוי של שני הבניינים הראשונים כ־32 אלף מ"ר ומועסקים בו כ־1,000 איש ב־15 חברות רב לאומיות". לדבריו, הבניין השלישי העתיד לקום נמצא עדיין בשלבי תכנון. עם החברות שכבר ממוקמות במתחם נמנות RAD, נס, דויטשה טלקום, EMC, לוקהיד מרטין, חממת סייבר של קרן ההשקעות JVP ואלביט מערכות. עוד צפוי המתחם לשכן את מטה הסייבר הלאומי – גוף ממשלתי המייעץ לממשלה בנושאי מדיניות סייבר, הצפוי להעתיק את משכנו למקום בעוד כמה חודשים.

בקרב החברות שכבר פועלות במתחם, ואלה שעתידות להגיע אליו, שוררת ציפייה דרוכה לקראת המעבר של בסיס התקשוב הצה"לי לבאר שבע. אחרי הכל, אגפי התקשוב והמודיעין של צה"ל צפויים להיות לקוחות בסדר גודל ענק, שעבורם שווה לפחות להקים שלוחה באזור. כך נבנית והולכת במקום סביבה עסקית שבה שותפים השוק הפרטי, הצבא וגם האוניברסיטה, שבאחרונה חתמה על חוזי מחקר בהיקף של עשרות מיליוני שקלים עם מטה הסייבר הלאומי ופתחה מסלולי הכשרה מיוחדים בתחום הסייבר.

עם זאת, עבור כמה מהחברות ייתכנו הזדמנויות עסקיות רווחיות מאוד עוד בטרם יעתיקו יחידות צה"ל עצמן את מושבן לאזור. בעוד חודשים אחדים צפויה מינהלת מעבר צה"ל דרומה לפרסם את המכרזים הראשונים להקמתם ותפעולם של בסיס התקשוב בבאר שבע ושל בסיס המודיעין בצומת שוקת, מרחק כ־15 דקות נסיעה מהעיר. תקציב הקמת בסיס התקשוב הוא 7 מיליארד שקל, וזה של בסיס אמ"ן הוא 12 מיליארד שקל, ובשני המקרים מהווה עלות הקמתם של המבנים הפיזיים רק כשליש מסך התקציב המתוכנן. חלק הארי של היתרה מיועד למכשור הטכנולוגי הדרוש ליחידות, והמשמעות היא חוזים טכנולוגיים בשווי מיליארדי שקלים שצפויים לצאת לדרך בשנים הקרובות. זוהי ככל הנראה סיבה טובה מספיק עבור חברות כמו לוקהיד מרטין ודויטשה טלקום לתקוע יתד באזור. "כשיראו את הטרקטורים שלנו עולים על השטח של מתחם התקשוב, בסביבות ספטמבר, זה יקפיץ את המניות של האזור כולו", מבטיח חזי משיטה, ראש מינהלת מעבר צה"ל לנגב במשרד הביטחון.

 

שער 171 אפריל

 

הכתבה מתפרסמת גם באפליקציה של מגזין TheMarker 

באייפד או בטאבלטים מבוססי אנדרואיד

 

 

 

"כאשר חברה שוקלת הגעה למתחם, אנחנו פותחים שולחן עגול עם נשיאת האוניברסיטה, ראש העיר, נציגי חברות בינלאומיות שכבר נמצאים במתחם ונציג משרד הביטחון ומציגים בפניה את מה שעומד לקרות באזור בשנים הקרובות ואת מכלול האפשרויות", מספרת יונת מרטון רזון, ראש החטיבה למעטפת אזרחית במינהלת מעבר צה"ל דרומה. היא מספרת כי שיעור ההצלחה של מפגשים כאלה הוא גבוה וכי חברות בינלאומיות משתכנעות בעקבותיהם לפתוח סניף בבאר שבע: "כיום העיר מספקת הזדמנויות טכנולוגיות רבות יותר מאלה של כל עיר אחרת בארץ, ואולי אפילו מכל עיר אחרת בעולם, אם להסתמך על המחקר של אוניברסיטת ברנדייס", היא אומרת. "חברה כזו מסתכלת מסביב ומבינה שבאר שבע זה המקום שכדאי להיות בו". למרות זאת, בפארק לא מסתמכים רק על פרסומים חיוביים ספונטניים אודות המיזם ופועלים במרץ להבאתן של חברות נוספות. בספטמבר האחרון הקימו חברת EMC, קרן JVP וחברת הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן גוריון, TechnologiesBGN, ארגון ללא מטרות רווח בשם CyberSpark Industry Initiative, שמטרתו לפעול לקידום בינלאומי של הפארק. בהמשך הצטרפה גם לוקהיד מרטין.

מעבר צה"ל דרומה
מערכת הביטחון

פארק הסייבר, על הפעילות המתרחשת בו, הוא רק חלק מהסיפור, ולאו דווקא החלק החשוב. מסביב לו קיימת עיר שלמה – גדולה אך פריפריאלית – שעדיין לא בטוחה כיצד תושפע מבניית הפארק ומהיטמעותם של עובדי החברות במרקם העירוני שלה. האם יביא הדבר לשינוי פניה לבלי היכר, כפי שמבטיחים השכם והערב מקבלי ההחלטות בטקסי גזירות הסרטים המתקיימים מדי כמה חודשים, או שמא ייוותרו מרכז הסייבר והבסיס שלצדו נטע זר בעיר – ממוקמים פיזית בתוכה, אך בעלי אינטראקציה מוגבלת עמה – כפי שקרה במידה מסוימת עם האוניברסיטה? השאלות הנגזרות מכך רבות: האם יתגוררו מהנדסי הפארק ואנשי הקבע מבסיסי התקשוב ואמ"ן בעיר עצמה? האם ישלחו את ילדיהם למוסדות החינוך הקיימים בה? ואולי דווקא יעדיפו להסתגר ביישובים הקהילתיים האיכותיים הסובבים אותה, או יישארו בכלל באזור המרכז?

נראה כי הפעם באמת מדובר במהלך כה גדול, שהוא בהכרח יותיר את רישומו על העיר, ולמעשה כבר כעת ניתן לראות השקעות חינוכיות וטכנולוגיות בעיר בהקשר של עולם המדע והסייבר. כך ביולי 2013 נפתח בעיר פארק קרסו למדע בהשקעה של 160 מיליון שקל, ובאחרונה נפתח בשכונת נווה נוי בעיר בית הספר "אשלים" להכשרת חיילים בתחום לוחמת הסייבר, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון. כמו כן בימים אלה נבנה בעיר קמפוס נוסף לקורסים טרום צבאיים של חיל המודיעין. לדברי מרטון, בכוונת משרד הביטחון להשתמש במעבר הבסיסים למינוף החינוך בעיר ולשיפור ההזדמנויות של הנוער המקומי. "אנחנו משתדלים שהמהלך יהיה פלטפורמה להענקת חינוך טוב יותר לקהילה וכן הזדמנות להגדלת מספר בני הנוער המאותרים מאוכלוסיית דרום הארץ ליחידות אמ"ן ותקשוב", היא אומרת. "כך למשל, במסגרת 'תוכנית הדרים', שמאתרת תלמידות י"ב לתפקידי תכנות לאגף התקשוב, אותרו עד כה 12 מועמדות מבאר שבע מדי שנה. הכוונה היא להגדיל את המספר לכ־50 בנות בשנה מאזור הדרום כולל ערד, דימונה, אופקים וירוחם. זה מסלול חיים שלם, בנערים שיוכלו להיכנס בשערי יחידות אמ"ן ותקשוב, ולאחר מכן להישאר בדרום, ללא צורך בעלייה צפונה כפי שהיה עד כה, כי גם אחרי השחרור יהיה להם מגוון מקומות תעסוקה בסמוך לבית, בהנחה ש־22 המבנים של פארק ההייטק יעמדו על תלם".

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', מוסיף כי כניסתן של חברות ההייטק ויחידות התקשוב לעירו היא בבחינת "הזדמנות לייצר רצפים שמניעים שרשרת שלמה של תהליכים". לדבריו, בשנה הבאה ייפתח בעיר מרכז טכנולוגי ביוזמה משותפת של העירייה ומשרד החינוך, "כדי לעודד את הילדים לעסוק בטכנולוגיה מבית הספר היסודי ועד התיכון". המטרה, הוא אומר, היא לא רק להביא את עובדי חברות ההייטק פיזית לעיר, אלא לשכנעם להישאר בה. "אנחנו רוצים להרוויח את המהלך הזה, וזה אומר להרוויח גם את אוכלוסיית היעד", אומר דנילוביץ'. "המטרה היא להפוך את באר שבע למרכז לתעסוקה איכותית, בשכר גבוה, ועם מערכת חינוך חזקה".

סייבר באר שבע 171 אינפו

דנילוביץ' אומר כי בכוונתו לקדם את הקמתם של מוקדי תרבות ואמנות, וכן ארבעה פארקים גדולים, אולם דווקא במוצר הבסיסי ביותר הדרוש לשם קליטת כמות גדולה של אוכלוסייה – דירות למגורים – חלה השנה נסיגה. על פי נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו במארס, חל ב־2014 שפל מבחינת מספר התחלות הבנייה בעיר, עם 638 דירות בלבד שהחלו להיבנות בה לאורך כל השנה, לעומת 933 דירות שבנייתן החלה ב־2013 – כלומר, בתוך כשנה נחתך מספר התחלות הבנייה בכשליש.

לדברי דנילוביץ', על אף נתוני אשתקד, בעתיד הקרוב צפויה העיר להגדיל משמעותית את מספר התחלות הבנייה בה, בין השאר הודות להסכם גג לשיווק קרקע עבור 15 אלף דירות ב־5 השנים הקרובות שעתיד להיחתם בקרוב. עוד מזכיר דנילוביץ' את קידום תכנונה של שכונה חדשה בצפון העיר, בסמוך לכניסה הראשית, שבה יוקצו כ־1,000 מגרשים לאנשי קבע. על פי התכנון המוקדם, יהיו בשכונה חדשה זו כ־3,000 מגרשים המיועדים לבניית יחידות דיור צמודות קרקע. לצד זאת יש לזכור שלרוב קיים מרווח של שנתיים־שלוש לפחות בין מועד השיווק למועד תחילת הבנייה בפועל. מכאן, שאם ייוותר קצב הבנייה בעיר בקצב שהופגן ב־2014, הרי שמעבר הבסיסים, יחד עם התרחבות מתחם הסייבר, עלולים לבשר עלייה חסרת תקדים במחירי הדירות בעיר, שגם כך עלו בקצב גבוה יחסית בשנים האחרונות. 

האם לדעתכם לבאר שבע יש סיכוי להפוך לבירת היי-טק עולמית? הגיבו ושתפו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם