מייסד איביי ממציא מחדש את העיתונות - או שלא - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מדיה

מייסד איביי ממציא מחדש את העיתונות - או שלא

המיליארדר פייר אומידיאר משקיע מאות מיליוני דולרים במיזם עיתונאי חדש, וכבר גייס לשורותיו את חושף מסמכי סנודן, גלן גרינוולד. לא כולם מאמינים בטוהר כוונותיו

תגובות

עיתונות חוקרת היא לא תחביב חדש עבור מייסד איביי, המיליארדר פייר אומידיאר. לפני שלוש שנים הוא הקים בהוואי את Honolulu Civil Beat, אתר חדשותי המוקדש לסיקור של מגוון נושאים ציבוריים בקבוצת האיים הטרופיים. לפני חצי שנה אף נחתם הסכם שיתוף פעולה נרחב בין האתר לבין הבלוג הפופולרי האפינגטון פוסט, ושני הגופים הקימו אתר נוסף עם תכנים משותפים. הקמת Civil Beatהצטרפה ללא מעט השקעות שביצעו בשנים האחרונות הקרנות הפילנתרופיות שבשליטת אומידיאר במיזמים שמערבבים בין מדיה, מעורבות אזרחית ושקיפות שלטונית. גם חשבון הטוויטר הפעיל מאוד שלו מעיד על העניין הרב שמגלה אומידיאר בפרשיות תקשורתיות, ועל הצורך הכמעט אובססיבי שלו שדעתו תושמע ותגיע לקהל נרחב ככל האפשר ("עוד רטוויט אחד כאן מביא אותי ל־2,000", הוא נוהג להפציר בעוקביו שיפיצו את ציוציו לכל עבר).

אומידיאר בן ה־46, שהונו האישי הוערך בסוף 2013 ב־8.5 מיליארד דולר, עומד כעת מאחורי מיזם תקשורתי חדש ומסקרן במיוחד, שרק פרטים מעטים אודותיו נחשפו עד כה. ידוע כי ההשקעה ההתחלתית במיזם עומדת על כ־250 מיליון דולר, שהוא יפעל תחת חברת המדיה שייסד באחרונה אומידיאר, First Look, ושהעיתונאי הבכיר ביותר שגויס לשורותיו הוא גלן גרינוולד, כתב ה"גרדיאן" שחשף בשנה שעברה את מסמכי ה־NSAשהדליף אדוארד סנודן. ידוע גם כי הדגם שלפיו נבנתה החברה אמור להבטיח חופש עיתונאי מוחלט: הזרוע העיתונאית של החברה תפעל כארגון ללא מטרת רווח, ותתמקד במוצר העיתונאי; זרוע שנייה תפתח מוצרים טכנולוגיים בתחום המדיה. הרווחים, אם יהיו כאלה, יושקעו בזרוע העיתונאית.

סבסוד של עיתונות על ידי פעילות אחרת אינו עניין חדש. למעשה, גם ה"גרדיאן" הוותיק מסובסד באופן חלקי על ידי רווחיהן של חברות בנות העוסקות בפיתוח טכנולוגיה (בעיקר מערכות מסחר אוטומטיות). מערכת החדשות של בלומברג מסובסדת על ידי שירות הטרמינלים שמספקים מידע פיננסי לעסקים. אולם זוהי הפעם הראשונה שבה מוקם גוף עיתונאי גדול כל כך שמבוסס מראש על מודל שכזה.

פייר אומידיאר
רויטרס

את ההשראה שאב אומידיאר כנראה מתחום המוכר לו היטב - עולם הסטארט אפים. בשנים האחרונות קמו לא מעט חברות סטארט אפ שמפתחות טכנולוגיות להגשת תוכן בצורה אינטראקטיבית ומצליחות לייצר רווחים ממכירת הפלטפורמות לחברות תוכן. שתי הדוגמאות הבולטות למיזמים כאלה הן חברת VOXשפיתחה פלטפורמה מתקדמת להגשת מגזינים אינטרנטיים, ו־Creativist, שפיתחה אף היא פלטפורמה מגזינית, המותאמת במיוחד להגשת כתבות ומאמרים ארוכים. אומידיאר זיהה שוק עם פוטנציאל, הבין שיכולה להיות סינרגיה בין מערכת עיתונאית לבין חברה לפיתוח טכנולוגיות, והחליט לנסות לייסד מודל חדש לעיתונות.

אומידיאר יעמוד בראש הגוף העיתונאי החדש וישמש כמו"ל. הוא הצהיר שמטרתו לעשות עיתונות חוקרת ומשפיעה, וזו הסיבה שהשקיע בגיוסו של גרינוולד. רבים מעריכים שאם גרינוולד לא היה מצטרף ליוזמה, היא לא היתה יוצאת אל הפועל. עם זאת, אומידיאר הבין מהר מאוד שלא ניתן יהיה להקים גוף עיתונאי משמעותי שמתבסס רק על תחקירים רחבי יריעה. זאת גם בגלל זמן העבודה הממושך על כל תחקיר, וגם משום שעל תחקירים לבדם קשה לבסס קהל גדול. לפיכך, מופנים כעת משאבים רבים להקמת מערכת עיתונאית גדולה שתכסה באופן שוטף גם ספורט, בידור ועסקים, לצד פוליטיקה וממשל. 50 מיליון הדולרים הראשונים שכבר הוזרמו לפרויקט משמשים להקמת שלוש מערכות פיזיות בוושינגטון, בסן פרנסיסקו ובניו יורק, ולגיוס ראשוני של עובדים.

לצד גרינוולד ושותפתו לחשיפת מסמכי ה־NSA, הדוקומנטריסטית לורה פויטרס, הצטרפו למיזם דן פרומקין, לשעבר כתב הבית הלבן הפופולרי והשנוי במחלוקת של ה"וושינגטון פוסט"; התחקירן וכתב המלחמות ג'רמי סאהיל; ליליאנה סגורה ממגזין The Nation, שעבודתה העיתונאית מתמקדת במערכת הענישה האמריקאית, והיא בין מובילי המאבק לביטול עונש המוות; מומחה הניו מדיה ביל גאנון מ־EntertainmentWeekly, שישמש כעורך בכיר. פרופ' ג'יי רוזן מאוניברסיטת ניו יורק, שכותב את בלוג התקשורת הוותיק PressThink, נשכר כיועץ למיזם, כחודש לאחר שפרסם בבלוג שלו ראיון שערך עם אומידיאר.

בהוואי, מקום מגוריו של אומידיאר בשנים האחרונות, לא כולם מרוצים מפועלו התקשורתי. יש הטוענים שכדי להבין מה באמת מניע את המיליארדר, כדאי להתעכב על תמונה אחת של עלים ירוקים - שבאופן אירוני גם משמשת כרקע של אתר האינטרנט של הפרויקט להכשרת מנהיגי העתיד של הוואי, שאותו מממן אומידיאר, וגם מופיעה באתר של כפר הנופש הגרנדיוזי והשנוי במחלוקת שהוא מקים במפרץ הנאליי. תמונה שאולי יש בה כדי לרמוז שדבר כרוך כאן בדבר.

גלן גרינוולד
רויטרס

"אומידיאר הוא אופורטוניסט פוליטי שעובד בשביל המפלגות שבשלטון", אומר אנדרו ולדן, עורך האתר Hawaii Free Press, שפרסם בשנים האחרונות כמה וכמה כתבות ותחקירים המציגים באור שלילי את פעולותיו של אומידיאר. "זו הסיבה שכיזם של כפרי נופש בהוואי הוא בחר לפתוח גם אתר חדשות שמסקר את הממשל באי. הוא גם פתר לאובמה את הבעיה שיצר עבורו גרינוולד, והעביר אותו מעיתון רחב תפוצה כמו 'גרדיאן' לאתר שעדיין לא קיים. מדובר באדם שבעבר תרם כסף לג'ורג' וו. בוש, ועבר לתמוך באובמה ברגע שהוא הבין שהחמאה צפויה להיות מרוחה בצד שלו".

מדובר גם במיליארדר שכבר מזמן לא צריך לדאוג לעצמו. קשה להאמין שכל המיזמים שהוא מקים בשנים האחרונות הם רק כדי לשרת מטרות כלכליות אישיות.

"היוזמות העיתונאיות שלו לא מרשימות. לא Beat Civil, ועוד פחות מכך החיבור שלו עם 'האפינגטון פוסט'. לפני כמה שנים הוא כבר השקיע כמה מיליונים במיזם עיתונאי בשם 'Backfence', שנכשל. אם תקרא בין השורות, תבין שמה שמניע את אומידיאר זה הקנאה בג'ף בזוס, מייסד אמזון, שלקח לו את "וושינגטון פוסט". בזוס הוא בעצם האדם שאומידיאר רוצה להיות. אם תקרא כמה מהתחקירים שלי תגלה גם שהפרויקטים שהוא בונה לא משתלבים עם האג'נדה הסביבתית שהוא מציג".

שמותיהם של גרינוולד ובזוס עוד יחזרו בסיפור הזה, אבל על התיאוריות הקונספירטיביות שמשמיע ולדן איש לא יחזור. עיתונאים ואנשי תקשורת שהעלו תהיות לגבי מניעיו של אומידיאר, העדיפו לעשות זאת שלא לציטוט. אחרים סירבו בנימוס לבקשה להתראיין. "יש מגוון סיבות שבגללן אני לא האדם שיכול לדבר על הנושא", אמר העיתונאי זוכה פרס הפוליצר, וולט בוגדניך, שבמקביל לעבודתו ב"ניו יורק טיימס" משמש כפרופסור בבית הספר לעיתונות חוקרת של אוניברסיטת קולומביה. והיו גם אחרים שהעדיפו לא להיות מצוטטים, אולי כי במצב הנוכחי של שוק התקשורת, אף אחד לא רוצה לשרוף קשרים עם מעסיק פוטנציאלי. מה שבטוח, אומידיאר בהחלט יכול לסמן כאן הצלחה ראשונה, גם אם זו כלל לא היתה המטרה.

 

שער  157

הכתבה מתפרסמת בגיליון פברואר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

 

 

בראיונות שהעניק ובהודעות שפרסם הסביר אומידיאר שהחלטתו להשקיע בהקמת גוף חדשותי התגבשה לאחר שלא עלה בידו לרכוש את ה"וושינגטון פוסט". "התהליך שעברתי עם 'וושינגטון פוסט' גרם לי לחשוב איזה סוג של השפעה חברתית ניתן יהיה לייצר אם נשקיע סכום דומה של כסף במשהו חדש", כתב בהודעה שפרסם. "משהו שאני אהיה מעורב בו באופן אישי וישיר, ושיהיה נפרד מהפעילות הפילנתרופית שלי. התפתח אצלי רצון לתמוך בעיתונאים עצמאיים ולמנף את העבודה שלהם לטובת האינטרס הציבורי. אני רוצה למצוא דרכים להפוך את קוראי העיתונות של הזרם המרכזי לאזרחים מעורבים, ואני חושב שהרבה יכול להיעשות בתחום הזה".

בזמן שהתעניין ברכישת "וושינגטון פוסט" נחשף אומידיאר ללחצים שמופעלים על עיתונאים העוסקים בתחקירים רגישים. את השינוי הגדול ביחסו לתקשורת הוא מייחס לחשיפת מסמכי סנודן ולפרשת המעקבים של הסוכנות לביטחון לאומי. לטענתו, הפרשה הסעירה אותו עד כדי כך שהיא הניעה אותו להשקיע בהקמתו של גוף עיתונאי שיספק סביבה נטולת לחצים לעיתונאים העוסקים בעבודת תחקיר. כאשר נפגש עם גרינוולד באוקטובר האחרון הופתע לשמוע שחושף מסמכי סנודן מתכוון לייסד בעצמו מיזם עיתונאי חדש, עם לורה פויטרס וג'רמי סאהיל. ההחלטה לאחד כוחות התקבלה במהירות.

אומידיאר התחייב לגייס עורכים מנוסים בעלי סטנדרטים גבוהים, להעמיד לרשות המיזם טכנולוגיה מתקדמת וצוות של יועצים משפטיים, הנדרשים עבור סוג כזה של עיתונות. גיוס העיתונאים והעורכים עדיין בעיצומו. אומידיאר הצהיר שהוא מחפש אחר "עיתונאים עצמאיים עם ניסיון, מומחיות, קול ייחודי וקהל שעוקב אחר פרסומיהם".

עם זאת, לא כל התכנים ייכתבו על ידי עיתונאים מנוסים. אומידיאר טוען כי הצלחה של גופי תקשורת בעידן המודרני טמונה במציאת המינון הנכון בין תכנים עיתונאיים עצמאיים לבין בלוגים ואגריגציה של תוכן ממקורות שונים, כמו גם ביכולת להתאים אותו לצרכנים השונים. "חברות בעמק הסיליקון משקיעות משאבים רבים בניסיונות להבין את המשתמשים שלהן ואת מה שמניע אותם", אמר אומידיאר בראיון לג'יי רוזן, תוך שהוא מתייחס אל שירות הטלוויזיה האינטרנטי נטפליקס כמודל האולטימטיבי לחיקוי. "אנחנו נצטרך לשרת את צרכני החדשות באותה צורה, המותאמת לכל אחד מהם אישית".

אנדרו דושה, עורך בכיר במרכז לעיתונות חוקרת בקליפורניה, עוקב מקרוב אחר המיזם של אומידיאר. "זה ללא ספק המיזם העיתונאי הכי מלהיב שהיה פה מזה הרבה שנים", הוא אומר. "הרבה אנשים שמעורבים בנושאים חברתיים ואזרחיים הבינו שאחד הדברים שיש לדאוג בגללם הוא מצב העיתונות. אנשים כמו אומידיאר יכולים לעשות שינוי משמעותי בעיתונות בהשקעה שעבורו אינה גדולה מאוד. זה לא משהו שאפשר לעשות בהרבה תחומים. לאנשים עם כסף שרצו להיכנס לתקשורת קל יותר לקנות גוף מדיה שיש לו כבר מוניטין, כמו מה שעשה ג'ף בזוס עם "וושינגטון פוסט". המיזם של אומידיאר מלהיב יותר כי הוא לא הולך על הדבר הקל אלא בונה משהו מאפס, שאולי יכול לייצר מודל חדש לעיתונות".

מצד שני, בצורה הזאת תהיה לו שליטה מלאה והוא יוכל לעצב אותו בדמותו.

"אני לא חושש מזה, בעיקר בגלל האנשים שהוא גייס. גרינוולד ושאר העיתונאים הוותיקים שמעורבים במיזם מגיעים גם הם עם השקפה מסוימת, ואלה לא אנשים שיתיישרו לפי תפיסות עולם אחרות. לכל אחד יש את תפיסת העולם שלו ואני לא חושב שצריך לפחד מזה, העובדה שהוא שכר אותם מוכיחה לדעתי שגם הוא לא חושש מאנשים עם תפיסת עולם מגובשת".

וושיגטון פוסט
בלומברג

דושה מסכים שאחד האלמנטים המסקרנים במיזם הוא דווקא המודל הכלכלי הייחודי: "עיתונות תמיד סובסדה על ידי משהו. במשך הרבה שנים זה היה פרסום, אבל המודל הזה כבר לא מחזיק. מאז שהאינטרנט שינה את התעשייה אנחנו רואים בעיקר שני מודלים: גופים עיתונאים שקמים כארגונים ללא מטרות רווח וחיים מתרומות; וכלי תקשורת שמנסים לגבות כסף על תוכן באמצעות חומות תשלום. כאן יש מודל שלישי שבו ההכנסות אמורות להגיע מחברה טכנולוגית שתפתח מוצרים תומכי תוכן. אני חושב שיש פוטנציאל גדול מאוד בשוק הזה כי כיום הרבה גופי תקשורת רוצים לעשות דברים שדורשים טכנולוגיה מסוימת ואין לזה עדיין פתרונות טובים שאפשר לקנות. נוצר מצב שאם אתה לא ה'ניו יורק טיימס', שיכול להחזיק צוות של מפתחים, יש הרבה דברים שאתה לא יכול לעשות. זה טוב שתהיה חברה שתתמקד בפיתוח פתרונות כאלה ותמכור אותם".

איזה ערך אנשים כמו אומידיאר ובזוס שהקימו את אתרי הקניות הגדולים בעולם יכולים להביא לעיתונות?

"אני חושב שבעיתונות חיכו הרבה מאוד זמן שמשהו כזה יקרה ושאנשים כאלה יבואו. אני מקווה שהם יביאו את הרוח של הטכנולוגיה ואת החדשנות וההתלהבות שיש בעולם הסטארט אפים, זה משהו שהעיתונות צריכה. אלה אנשים שמגיעים מרקע שונה והם ינסו למצוא דרך חדשה שבה אפשר לממן עיתונות, כי כל מה שעשו עד עכשיו לא ממש הצליח. אני שמח שזה נעשה סביב עיתונות חוקרת ולא סביב ספורט או בידור".

לצד אומידיאר, הדמות המסקרנת בסיפור הזה הוא גלן גרינוולד, גם הוא בן 46. העיתונאי האמריקאי שמתגורר בברזיל החליט לממש את מניותיו שנסקו לאחר חשיפת מסמכי סנודן, ולעזוב את ה"גרדיאן". המהלך המפתיע לווה בלא מעט ביקורת. היו שטענו שהוא "מכר" למעשה את מסמכי סנודן לאומידיאר. אומידיאר, כאמור, נחשב לתומך של אובמה, ואף נבחר לממונה מטעמו בוועדת המלגות של הבית הלבן. אובמה הוא המובך העיקרי מהפרסומים האחרונים של גרינוולד.

גרינוולד לא נשאר חייב והגיב לטענות נגדו. "למה כשג'ף בזוס רכש את 'וושינגטון פוסט' לא האשמתם את ברטון גלמן (עיתונאי ה'וושינגטון פוסט' המסקר את פרשת המעקבים - ע"ש), במכירת הסודות של ארצות הברית, ואת בזוס בכך שהוא עושה מהם רווחים?", כתב גרינוולד בפוסט באורך חריג שפרסם בבלוג שלו. הוא פירט את הסיבות שהובילו אותו להצטרף למיזם: "אם רוצים לעשות עיתונות חוקרת אפקטיבית, שממוקדת בממשל האמריקאי ובסוכנות לביטחון לאומי ובתאגידים הכי חזקים בעולם, צריך  משאבים, עורכים, עיתונאים מנוסים, עורכי דין, תחקירנים, אפשרות לטוס ממקום למקום ואת הביטחון שיהיה מי שיגן עליך מפני התקפות משפטיות", כתב גרינוולד. "גוף המדיה החדש הזה הוא הזדמנות של פעם בחיים, בעיקר בגלל שהוא נבנה מראש כדי לתמוך, לעודד ולקיים עיתונות עצמאית ולוחמת. יש כאן פוטנציאל אמיתי לעשות עיתונות חדשנית וחסרת פחד".

בהמשך פנה גרינוולד ישירות למבקריו: "להיות סקפטים ולהעלות שאלות בנוגע לגופי מדיה חדשים זה דבר ראוי, אני בטוח שהייתי עושה את אותו הדבר. אבל אנחנו אפילו לא התחלנו. גם כשעברתי ל'סלון' ואחר כך ל'גרדיאן', שמעתי כל מיני טענות על כך שאצטרך למתן את עצמי כדי להתאים לסביבה החדשה, לאינטרסים ולתפיסות העולם של הבעלים. אני לא חושב שמישהו יכול לטעון שזה קרה. אני בטוח שזה יהיה נכון גם הפעם. האנשים שגייסנו והעיתונות שנעשה הם אלה שיוכיחו למה אני כל כך נרגש לקראת זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם