מחקר: חשיפה לגועל מקצינה עמדות פוליטיות - מגזין TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: חשיפה לגועל מקצינה עמדות פוליטיות

מה יכלו יועצים אסטרטגיים ללמוד ממחקריה של ד"ר פזית בן־נון בלום, חוקרת של פסיכולוגיה פוליטית

11תגובות

השבוע החולף מאז הבחירות הוקדש לגישושים קואליציוניים ובמקביל לניתוח האפקטיביות של הקמפיינים במפלגות. אסטרטגים פוליטיים ויועצי הבחירות של המפלגות השונות יוכלו בוודאי להפיק תועלת רבה מהמחקרים של ד"ר פזית בן־נון בלום, החוקרת כיצד גועל משפיע על שאלות מפתח בפוליטיקה ובפילוסופיה של המוסר.

מופז קמפיין בחירות
ניר קידר

ממחקריה עולה המסקנה כי חשיפה של אנשים לגועל באמצעות אובייקטים ויזואליים מגבירה את נטייתם לשיפוט מוסרי ולקיצוניות פוליטית ומחדדת את ההתנגדות שלהם בסוגיות חברתיות רגישות כמו הפלות והומוסקסואליות.

בן־נון בלום, החוקרת פסיכולוגיה פוליטית במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ומתמקדת בסוגיות של מוסר, דתיות וערכים, מסבירה כי במקור, התפקיד של רגש הגועל בבני אדם הוא לאותת על סכנת זיהום או מחלות, באמצעות תחושה שלילית לגבי דברים הנתפסים כלא היגייניים או מסוכנים לבריאות, למשל מזון רקוב, מקקים, או סימני מחלה בבני אדם אחרים.

מעבר מ"גועל גוף" ל-"גועל נפש"

במהלך האבולוציה האנושית תחושת הגועל עברה הכללה מעולם של תופעות גופניות לעולם הנפש והחברה - מעבר מ"גועל גוף" ל"גועל נפש". ברמה הסמלית, לדבריה, תחושת הגועל מזהה אובייקט מסוים כסכנה של זיהום לנפש ולחברה. כלומר, גועל הנפש הוא בבחינת הבעת עליונות מוסרית על פרקטיקות, עמדות וקבוצות אחרות שלתחושתנו "מלכלכות" את המרחב החברתי־פוליטי שלנו.

פזית בן נון בלום
דור מלכה

במסגרת מחקריה מחלקת בן־נון בלום את הנבדקים באופן אקראי לשתי קבוצות או יותר, כשרק לאחת מהקבוצות מוצגים גירויים מעוררי גועל – למשל, מאכלים הנתפסים כמגעילים, כמו מרק דם קרוש וייטנאמי או גבינות בשלות עם תולעים. לאחר החשיפה לתמונות היא מודדת את ההתנהגות הפוליטית.

ממצאי המחקרים מעלים כי אנשים הופכים יותר מוסרניים בעקבות חשיפה לגועל. נבדקים שנחשפו לגועל הציגו עמדות שליליות יותר בנושאי זכויות הומוסקסואלים והפלות מאשר שאר הנבדקים. הם גילו נטייה להקצין את עמדתם, והיו נכונים יותר להגן על עמדותיהם באמצעות השתתפות פוליטית.

בנוסף התגלה כי קשה יותר לשנות את דעתם של אלה שנחשפו לגועל, משום שתחושת הגועל מקושרת לשיפוט מוסרי, מגבירה את תחושת הצדק העצמי ומחדדת את ההבחנה בין טוב לרע. באותה מידה, לאדם שעבר חשיפה לגועל יהיה קשה יותר לקבל ולהבין עמדות אחרות של הצד השני.

עידוד הצבעה באמצעות גועל

ניתן לשער כי המפלגות יכולות היו לעודד הצבעה אליהן באמצעות יצירה של תחושת גועל הקשורה לאובייקט פוליטי מסוים - כמו קפיטליזם, פינוי התנחלויות, או גזענות נגד קבוצות מיעוט - גם במחיר של הגברת הקיצוניות הפוליטית והקיטוב. עם זאת, תחושת גועל המקושרת לפוליטיקה עצמה עלולה להיות חרב פיפיות, משום שהתגובה המיידית בעקבות גועל היא של התרחקות מהאובייקט המגעיל.

האדם הנגעל מהפוליטיקה ירצה להתרחק ככל האפשר מהעיסוק הפוליטי. לכן, על אף שאנשים שנגעלים מאובייקט פוליטי מסוים צפויים להשתתף פוליטית יותר במטרה להרחיק את האובייקט הפוליטי, ניתן לצפות שאנשים שנגעלים מפוליטיקה ככלל יהיו יותר אדישים פוליטית וישתתפו פחות.

 מחקרי המוסר של בן־נון בלום מבוססים על עבודת הדוקטורט שלה שזכתה בפרס הדוקטורט הטוב ביותר ב־2010 על ידי האגודה העולמית לפסיכולוגיה פוליטית, ולפרס הדוקטורט הטוב ביותר במדע המדינה בישראל ב־2011 על ידי האגודה הישראלית למדע המדינה. חלקים ממנה התפרסמו בכתבי עת מדעיים יוקרתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם