"MBA זה ה-BA כללי של תואר שני" - מגזין TheMarker - TheMarker

"MBA זה ה-BA כללי של תואר שני"

נראה שבישראל כולם רוצים ללמוד מינהל עסקים ■ האוניברסיטאות והמכללות משיקות תוכניות לימודים אטרקטיביות, מורידות דרישות קבלה ומעלות את שכר הלימוד והסטודנטים בטוחים ש-MBA יעניק להם יתרון בשוק העבודה ■ מגזין TheMarker בדק איפה אפשר ללמוד ל-MBA, מה שכר הלימוד ובאיזה מסלול הכי קל לקבל תואר?

כולם בישראל רוצים MBA.  תואר ראשון במינהל עסקים כבר לא עושה רושם על אף אחד וכולם ממהרים להירשם ולהשלים גם את המסלול לתואר שני. בעוד שבארצות הברית הולכים לימודי MBA ומאבדים גובה, נראה שבישראל הביקוש דווקא רק גדל ובתוך עשור מספר הלומדים במסלול זה כמעט הוכפל. הנתונים האלה לא נעלמו מעיניהם של המוסדות האקדמיים והם עובדים במרץ כדי לתת מענה לביקוש. תוכניות לימוד נארזות בחבילות מפתות, מרצים מהתחום מחוזרים במרץ, שיתופי פעולה נסגרים מול מוסדות בחו"ל, כיתות נפתחות כדי לקלוט את מאות המועמדים, תנאי הסף יורדים ושכר הלימוד – עולה.

לצפייה בכל מסלול לחצו על שם המוסד האקדמי (*)




1,500 סטודנטים החלו ללמוד השנה לתואר שני רק בבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, שהוא הגדול בישראל – יותר ממספר הסטודנטים שהחלו את שנתם הראשונה במסלול שמפעילה המכללה לתואר ראשון במינהל עסקים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעל 9,000 סטודנטים נרשמו השנה ללימודי MBA בישראל: 4,668 באוניברסיטאות ו־4,639 במכללות.

למה כולם רוצים MBA? כי "MBA זה ה־BA כללי של התואר השני", אומר פרופ' אורן קפלן, דקאן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל. "אתה יכול לבוא מכל תחום, פיזיקה למשל, וללמוד נושא מספיק רחב שלא דורש ממך ידע ספציפי בתחום מסוים, ועדיין מעניין. זה תואר לא קל אבל נוח מאוד, שגם פונה לקהל רחב מאוד שרוצה לנהל בעתיד". יש גם מי שמרשה לעצמו להשתמש במלים פחות עדינות: "בישראל כולם רוצים להיות מנהלים", אומר מעסיק שלמד בתוכנית יוקרתית להכשרת מנהלים בחו"ל. "אצלנו אף אחד לא עובד, כל אחד מנהל משהו".

הבינתחומי הרצליה
הביקוש במכללות גובר. המרכז הבינתחומי

במקביל לעלייה במספר הסטודנטים לתארים במינהל עסקים הולכת ומצטיירת תופעה מעניינת נוספת: גיל הסטודנטים הלומדים לתארים אלה יורד בהתמדה. “מאז שהגיעו המכללות יש תחושה שלכולם כבר יש תואר ראשון, ושהתואר הראשון כבר לא מספיק כדי להבטיח את מקומך בשוק העבודה בישראל. לכן הבידול האישי יכול לנבוע דווקא מהתואר השני”, אומר קפלן. “אם בעבר היו סטודנטים מסיימים את התואר הראשון, עובדים כמה שנים ומגיעים לתואר השני מעט יותר מבוגרים ומנוסים, הרי שכיום הרבה יותר סטודנטים נוטים לעשות את שני התארים בזה אחר זה”. קפלן לא רואה בשיטה הזו כל בעיה: “שריר הלימוד מתקשה מהר וכדאי להשתמש בו כשהוא עוד חם. שוק העבודה משתנה וממילא נצטרך כולנו ללמוד כל חיינו הבוגרים, אז אין כמעט משמעות להפסקה בין תואר לתואר”.

“נדרשות לפחות שלוש שנות עבודה כדי להתקבל לתואר אצלנו, ועדיף חמש”, אומר דקאן בית הספר למינהל עסקים, פרופ’ רוני שחר. ואילו סגן דקאן בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ משה צבירן, חושב שהתואר הראשון במינהל עסקים בכלל מיותר. “אלה אנשים צעירים מדי”, הוא אומר. “ילדי יודעים שאסור להזכיר BAבמינהל עסקים בבית, וכשמישהו מילדיו של חברי מנסה לפנות לכיוון, יש לי משימה להניא אותו מכך. מינהל עסקים הוא תואר מצוין, רק צריך ללמוד אותו בזמן הנכון”.

ברוב המכללות שולטת גישה הפוכה. שימו לב למספרים הבאים, המתייחסים למועמדים ללימודים גבוהים: מבין כלל הסטודנטים לתואר השני בישראל בשנה שעברה, 22,667 איש,  היו לא פחות מ־11% (2,563) מועמדים למינהל עסקים. לפני כשלוש שנים, בעת המשבר הכלכלי העולמי, נרשמה קפיצה ל־14.5% מכלל הסטודנטים לתואר השני. כלומר, כל סטודנט שביעי בישראל רצה תואר MBA.

על ההחלטה ללמוד בבית ספר למינהל עסקים, אומר המעסיק ששוחחנו עמו: סיבה טובה להחלטה היא נטוורקינג, אותו מפגש בלתי אמצעי עם האנשים שיום אחד יהוו את עמוד השדרה של המיליה העסקי בארץ או בעולם. “זהו אחד המקומות הכי טובים לפגוש את האנשים האלה”, הוא אומר, “וזה לא יסולא בפז”.

האם מועמד בעל תואר ראשון או שני במינהל עסקים שמגיע לראיון עבודה מקבל בגינו נקודות זכות כלשהן?

“רק אם הוא מאוד מקצועי בתחומו. מבחינתי תואר במינהל עסקים הוא התוספת, לא העיקר”.

שאריות של יוקרה

במסלולי הלימודים לתואר הראשון במינהל עסקים המספרים מרשימים עוד יותר: 16,005 סטודנטים למדו במסלולים אלה בכלל המוסדות בשנה האחרונה, רובם תלמידי מכללות. באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר אילן, היחידות מבין האוניברסיטאות שמציעות תואר ראשון במינהל עסקים (הנתונים אינם כוללים תארים בניהול), למדו בשנה החולפת רק 776 סטודנטים - המספר הנמוך ביותר זה עשור, וירידה של 30% יחסית לשיא שנרשם ב־2005.

מספר הסטודנטים לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטאות ובמכללות
צילום: TheMarker

המכללות, לעומת זאת, פורחות. אם לפני חמש שנים למדו 10,291 איש במה שמכונה שם תואר ראשון במינהל עסקים (חוג שכולל גם לימודי חשבונאות ומינהל כללי וציבורי), הרי שהשנה כבר רשומים במסלולים אלה 15,229 סטודנטים, עלייה של כ־50%.

לעלייתן המטאורית של המכללות היתה השפעה גם על נתון נוסף: היחס בין מספר המועמדים לתארים במינהל עסקים לבין מספרם של המתקבלים אליהם יורד באופן קבוע. במילים אחרות, הרבה יותר קל כיום להתקבל ללימודי מינהל עסקים, גם באוניברסיטאות הסלקטיביות. אם בשנת הלימודים 2008־2009 היה יחס הקבלה ללימודי התואר הראשון במינהל עסקים 1:3, כלומר, מועמד אחד מכל שלושה התקבל, כיום היחס הזה הוא כבר 1:1.9, משמע, מעט יותר ממחצית המועמדים מתקבלים. במכללות, סיכויי הקבלה גבוהים עוד יותר. ב־2007־2008 נרשם יחס קבלה של 1:1.8 במכללות, ואילו כיום היחס הוא 1:1.3 בלבד, כלומר, כמעט אין סלקציה בין המועמדים.

היעלמותה של האקסקלוסיביות של לימודי מינהל עסקים היא בעיה שיצרו בתי הספר במו ידיהם, אומר ד”ר יעקב ברגמן, מומחה למימון ומרצה בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שב־15 השנים האחרונות עוסק ברפורמות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. “לימודים אקדמיים צריכים לתת השכלה ובמקביל ליצור הבחנה בין בעלי יכולות גבוהות לבין אלה שיכולותיהם הנמוכות יותר”, הוא אומר. “אבל מינהל עסקים הפך למקור הכנסה משמעותי של כלל המוסדות, ולכן מקבלים הרבה יותר תלמידים וההבחנה מתעמעמת. בסטנפורד מתקבל אחד מתוך עשרה מועמדים, עלות התואר היא 150 אלף דולר והלימודים כרוכים בעבודה קשה במשך שנתיים תמימות. כך ברור שמדובר בתואר יוקרתי שרק הטובים ביותר מסיימים, ועליהם גם יקפצו המעסיקים. לעומת זאת, בישראל כמעט כל אחד יכול ללמוד מינהל עסקים. עלות הלימודים לתואר ממוצע היא 15־30 אלף שקל בשנה, ובחלק נכבד מהתארים מדובר בכלל בלימודי ערב. מעסיק שיודע את זה לא מתרגש כשהוא רואה את התואר בקורות החיים”.

ולמרות זאת יש העדפה לתארים מהאוניברסיטאות.

"ההבדל בין היחס לתארים ממוסדות שונים נובע משאריות של יוקרה – לעומת המכללות שיוצרות רמת סלקציה נמוכה, לאוניברסיטה לא כל אחד יכול להתקבל, אף  שגם זה נעשה קל הרבה יותר. זה מאפשר לבוגר של האוניברסיטה העברית או אוניברסיטת תל אביב לקבל קצת יותר נקודות בראיון עבודה מאלה שמקבל בוגר של מכללה ציבורית, אבל היחס הכללי לתואר הזה נשחק”.

הבעיה הבסיסית, מוסיף ברגמן, נובעת ממבנה התואר שיוצר תשתית רחבה, אולי רחבה מדי, שמתאימה לכולם: למנכ”ל, לסמנכ”ל השיווק ולסמנכ”ל הכספים או משאבי האנוש. הערבוב הזה יוצר הכל מלבד יוקרה מקצועית. “לומדים הרבה תחומים שלא מדברים ביניהם”, הוא אומר. “מה הקשר בין מימון לבין התנהגות ארגונית במהלך הלימודים? אין כל קשר כזה. זהו תואר קל שאולי נותן משהו לקורות החיים, אבל לא באמת הופך אדם למומחה בתחומו. אתה לא יכול להיות רופא בלי שלמדת רפואה, אבל בהחלט יכול להיות מנהל בלי לימודי מינהל עסקים”.

אז אולי אין כל טעם בקיום בתי הספר האלה?

“יש טעם, אבל צריך לבדוק אם המתכונת הנוכחית נכונה. כנראה שיש להיות סלקטיביים יותר כדי להעלות את יוקרת המקצוע. במקביל המוסדות צריכים להשקיע הרבה יותר בבתי הספר ברמת התכנים ובהבאת המרצים והחוקרים הטובים ביותר לישראל. אסור שתהיה זילות”.

פרופ' משה צבירן
פרופ' משה צבירן
צילום: עופר וקנין

צבירן מציג עמדה אופטימית יותר. בעולם אוטופי ונטול בעיות תקציביות הוא היה מציע לפתוח קורסים רבים יותר וללמד כיתות קטנות יותר, להפעיל תוכניות מנטורינג, להחזיר עוד חוקרים ישראלים מחו”ל ולהרחיב את סגל ההוראה בחוג מ־50 איש כיום ל־80 או 100. בהתחשב במגבלות שמטילה המציאות, הוא סבור שבית הספר עושה את המיטב שביכולתו. “אני לא אומר שאין אינפלציה של מועמדים”, הוא מסביר, “אבל אנחנו שומרים על סף קבלה גבוה. ציון הסכם (שמשקלל בגרות ופסיכומטרי) הנדרש הוא 670 - דומה מאוד להנדסה או למדעי המחשב”.

ובכל זאת התחום שאתם פועלים בתוכו מוצף.

“נכון, כי זה מנגנון של היצע וביקוש. המכללות לא פותחות פקולטות למדעי הרוח כי אין ביקוש. לעומת זאת, מינהל עסקים מותג עם השנים כתואר שיכול לקדם אדם בסולם הדרגות. הוא לא דורש מעבדות מחקר יקרות וקל יחסית לפתוח כיתה ולקחת שכר לימוד בלי להשקיע יותר מדי בתוכן או באיכות המרצים. שווי התואר כשווי המוסד המשקיע בו, והשוק יודע איפה משקיעים ואיפה פחות”.

מה עמדתך באשר לטענה שלפיה בתי הספר האלה טובים בעיקר לנטוורקינג?

“בתי הספר למינהל עסקים טובים גם לנטוורקינג, ואנחנו אכן משקיעים בכך לא מעט מאמצים כי מדובר בנושא חשוב, אבל הוא רק חלק מהמכלול, לא העיקר”.

גם בבינתחומי מתעקשים כי הסטנדרט הגבוה תלוי במוסד, ולא בתחום. שחר ממש מזנק מכיסאו כשעולה השאלה אם ה־MBAהוא ה־BAהכללי של התואר השני, כפי שטוען קפלן. “יש מקומות שזו באמת הגישה אבל אנחנו לא אחד מהם”, הוא טוען. “גם העלייה במספרי הסטודנטים לא מרשימה אותי ולא נראית בעיני כבעיה. כמו כל שוק גם השוק הזה התפתח, ומגוון המוצרים גדל. בתוך כל תוכנית לתואר השני יש כיום לא מעט מסלולים ייחודיים, כך נוצר מצב שיותר אנשים יכולים ללמוד את מה שמעניין אותם באמת. העובדה שמספר הלומדים עלה, לא אומרת שהתחום כולו עובר זילות”.

פרופ' אורן קפלן
פרופ' אורן קפלן
צילום: עידן גרוס

ובכל זאת היחס בין מספר המועמדים לבין מספר מתקבלים יורד כל הזמן. זה אומר שהסלקציה כמעט לא קיימת.

“אני מניח שיש מוסדות שבהם הקושי להתקבל פוחת. אצלנו תנאי הקבלה דווקא הוחמרו בשנים האחרונות. אבל השאלה היא מה לומדים, לא כמה סטודנטים התקבלו”.

דקאני בתי הספר למינהל עסקים מכירים היטב את הביקורת הנמתחת על לימודי MBAועושים מאמץ גדול להדביק את צורכי המציאות. “בית ספר טוב למינהל עסקים בנוי על שלוש רגליים: ידע, כישורים ויכולות, מי אני ולאן אני הולך”, אומר שחר. “ברוב בתי הספר בישראל מתרכזים כיום בידע, ולעתים רחוקות מטפחים גם כישורים ויכולות, ובכלל נוגעים בפיתוח אישי. בתי ספר בחו”ל כבר הכניסו את הנושא לתוכנית הלימודים. גם אנחנו הולכים בכיוון הזה מתוך הבנה שמנהל הוא קודם אדם ושהכישורים הרכים שלו לא פחות חשובים מעוד שיעור במימון”.

מה הנזק?

אלא שהביקורת הקיצונית ביותר על לימודי ה־MBAלא נוגעת להרכב החומר הנלמד אלא לגישתם הכוללת של בתי הספר למינהל עסקים ולסוג המנהלים הציניים ומכווני הרווח שגדלים בהם. כך טוען, למשל, גורו הניהול, פרופ’ הנרי מינצברג מאוניברסיטת מקגיל הקנדית, שבראיון ל־TheMarkerממאי 2010 השמיע טענה בוטה ומעוררת מחשבה: MBA, אמר מינצברג, הוא תואר מיותר ומשחית. הדברים נאמרו שעה שבתי הספר היוקרתיים למינהל עסקים ספגו ביקורת רבה על כך שחינכו את המנהלים בוול סטריט ובבנקים לחשוב לטווח קצר, לקחת סיכונים גדולים ולהתמקד בכסף ולא בתועלת של עבודתם. “בתי ספר למינהל עסקים הם הרסניים”, אמר מינצברג. “ניהול לומדים מתוכניות לימוד עצמי ומתהליכי מנטורינג שעושים מנהלים מצליחים לצעירים מהם. זה הרבה יותר אפקטיבי מתואר שמחנך לסיסמאות ומעודד תאוות בצע”.

מנהלי הפקולטות בישראל נזהרים מאוד בתגובתם לדברים הפרובוקטיביים האלה. “אני מסכים עם החלק השני של דבריו”, אומר שחר. “מנטורינג הוא חלק חשוב מאוד מהתוכנית גם אצלנו ואנחנו מסתכלים מה קורה בחו”ל ולומדים. בהרווארד למשל, עברו לאחר המשבר, ב־2009 משיטת ה’קייס סטאדי’ – ניתוח התנהלויות עסקיות בכיתה – לשיטה שמכונה ‘לימוד בדרך של עשייה’ - Learning by Doing. כיום סטודנטים בהרווארד יוצאים ביחד עם קבוצת הלימוד שלהם למדינה אחרת בעולם, בדרך כלל בעולם השלישי, כדי לבצע פרויקט עסקי־חברתי וללמוד ממנו מהי עשייה אמיתית בתנאים נוחים יותר להצלחה או כישלון”.

 רוני שחר
רוני שחר
צילום: בכר דודו

אלא שלא כולם כאלה ובישראל הסטנדרט הממוצע דווקא יורד.

 “אפשר למשוך את השוק הזה למעלה. אם ניתן לו להמשך למטה, הוא יגיע למטה, אבל אפשר לעשות את זה גם אחרת”.

דברים דומים אומר גם צבירן. “רק מאז שנת 2000 נעשו פה שלושה סבבי שינויים כדי להתאים את התכנים ואת אופן הלימוד לצרכים החדשים”, הוא אומר. “הדרך לשמור על רלוונטיות היא בחשיבה על צורכיהם של מנהלי העתיד, אלה שינהלו חברות בעוד עשר שנים, וזה מוביל לפתיחת קורסים ומסלולים שונים שאינם חלק מלימודי הבסיס. כיום סטודנטים יכולים לנסוע לאוניברסיטה בחו”ל למשך סמסטר שלם, להתמחות במסלולים ספציפיים ומתקדמים וליהנות מתהליכי מנטורינג. זה לא קרה בעבר”.

גם במכללה למינהל עוסקים בשמירה על רלוונטיות. קפלן מסכים עם התפיסה שמבטא שחר בדבר המיומנויות הרכות שזקוקות לפיתוח. “במשבר הובהר שהמיומנויות האנליטיות הן רק חלק מהסיפור, ואילו הרכות הן הדבר החשוב”, הוא אומר. “יתרה מזאת, סטודנטים באים ללמוד כאילו הם באים למקום עבודה. האופן שבו מתייחסים אליהם כאן יעצב את התנהגותם בארגונים".

לשיטתו של קפלן, הדרך לייצור חוויית לימוד חיובית עוברת בחיזוק הקשר האישי בין המרצים לסטודנטים. לכן, בנוסף לשיעורים פרונטליים המוניים מתקיימים במכללה שיעורים במסגרות אורגניות קטנות עם מרצה קבוע שמכיר כל סטודנט בשמו. “במקביל פתחנו האב, מתחם פתוח שסטודנטים יכולים לבוא אליו וללמוד ביחד, ותגברנו מאוד את צוות המתרגלים שנמצא שם”, הוא מסביר. “למה עשינו את כל זה? כי אם שואלים סטודנט מה הוא רוצה התשובה תהיה – תוכן, אבל מעשית אנחנו יצורים חברתיים שצריכים את ‘המשפחה’. דווקא תנאים שמאפשרים הרבה למידה משותפת הם אלה שיוצרים את החוויה הטובה”.

הלמידה המשותפת תתפתח, מקווה קפלן, גם מחוץ לקמפוס. בעתיד הקרוב הוא מקווה יוקמו “קומונות לימודיות”, גרעיני סטודנטים עם זיקה לקמפוס, שיגורו ביחד במקום מסוים, יעבדו שם, ילמדו ביחד ויקבלו הסעות וסיוע אחר מהקמפוס. “ישיבת הסדר של המכללה למינהל” הוא קורא לזה. “זה יקרה עם תלמידי התואר הראשון וזו תהיה חוויה מכוננת”, הוא מסביר. “היא תלמד את המשתתפים הלכה למעשה ניהול צוות, קידום משותף של רעיונות, כללי אתיקה - כל מה שהם ייקחו אתם לארגון. ככה נגדל פה מנהלים טובים יותר”.

(*) המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה
שנת הקמה: 2008
מס' סטודנטים לתואר שני: 370
שיעור קבלה לתואר שני:  70%
מסלולי התואר השני:
שיווק
משאבי אנוש
מימון ובנקאות
מימון ובנקאות עם קורסי התמקדות בניהול סיכונים
מסלול רב תחומי
תוכניות למנהלים: מסלולי לימוד במתכונת של תוכניות למנהלים עם דגש על נטוורק, יישומיות התכנים הנלמדים, תוכנית מנטורינג למצטיינים עם מנהלים בכירים, חדר עסקאות ומשחק עסקים.
שכר לימוד: 49 אלף שקל בכל התוכניות.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון ינואר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*, שלוחה 1

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
44
בוגר האונסרסיטה העברית
  • 17:54
  • 10.10.13

43
מרצה
  • 11:22
  • 13.02.13

זה אינו מוסד אקדמי ובוגריו לא מבינים או שלא אומרים להם שהסיכויים שלהם נמוכים במיוחד. אמנם יש חברי סגל שמלמדים גם במקומות אחרים אך ככלל רמת הסטודנטים והמכללה נמוכה מאוד מאוד.

42
נחמן
  • 09:35
  • 25.01.13

זה פשוט לא יאמן איך משטחים דיון שברקע עומדת אי הנחת של אלו ששולטים בברז ההשכלה הגבוהה.

מאוד פשוט: לימודים זה מצוין , אבל חשוב היכן למדת ולא כל "מרכז אקדמי" הוא באמת ראוי להשקעה אמיתית.

מניסיון האונ' העברית היא רצינית , כמו גם המכללה למנהל ואונ' באר שבע.

אבל בסופו של דבר תואר לא קונה לך עבודה - רק כישורים.

41
גל
  • 01:54
  • 22.01.13

אז למדתי MBA רגיל בעברית מימון וכל החרא הזה ואפילו הייתי תלמיד טוב.
לדעתי זה שווה מעט, עדיף ללמוד חשבונאות במקום ולהשלים את היעני EMBA לחשבונאים בשנה (עולה 40K).

לכל הממורמרים, ברור שEMBA יותר יוקרתי כי לשלם 140K זו הצהרה שאתה מוכן להשקיע הרבה בנטוורקינג, ושיש לך (או לאבא שלך) את הכסף בשביל זה, וזה מגדיל את הסיכויים (או לפחות עושה רושם)) שבעתיד הקשרים איתך ישתלמו.

אתה הבנת את זה ברוך?

40
רוני
  • 13:59
  • 20.01.13

למדתי באוניברסיטת תל אביב, במקביל לחוג אחר, והרווחתי המון בידע ובתפיסת עולם. מי שמגיע מגיע בשביל ללמוד, ולא בשביל להוסיף שורה בקורות החיים, והמרצים מתנהגים בהתאם. אין שום סיבה להעליב ולהשוות ל-MBA, שזה פחות או יותר תואר ריק שקונים בכסף.

39
gr
  • 22:19
  • 19.01.13

מנהלים ישראלים הם הגרועים ביותר . רק מי שהגיע מלמטה ועבר את כל השלבים במצוינות ובמקצועיות, לא בבינוניות ופוליטיקות . ראוי להיות מנהל . בארץ הניהול הוא לרוב משיקולי אגו ופוליטיקה ארגונית . ולא מתוך ראיה מערכתית אוביקטיבית וטובת הארגון.

38
תמר
  • 21:08
  • 18.01.13

מרבית המרצים מגיעים מהאוניברסיטאות והרמה ברוב המכללות טובה.

37
ניסן
  • 15:53
  • 17.01.13

כדאי לא להטיל דופי בכולן ללא הצדקה.

35
ד"ר גבי ראובני
  • 19:41
  • 16.01.13

במכללות שמים על תחומים אלה דגש מיוחד וזה גורם לסטודנטים יותר מעשיות בפרקטיקה היישומית בבואם לעבודה אחרי התואר.

34
שמיר
  • 16:10
  • 16.01.13

כך זה היה תמיד וישאר בעתיד.

32
אבי גנח
  • 06:58
  • 16.01.13

ולא מסוגלים לצאת מהמסגרת של התעודה ולעשות תמחור של ליטר חלב או לחילופין לקנות ליטר חלב
שטויות של התואר , אנשים שלא למדו כלל עם חושים טובים מעסיקים את הפרופסורים אשר מעניקים תעודות דוגמא : שלמה אליהו

ועכשיו רוצו ללמוד וכל עוד שלא תבינו את החיים האמיתיים הקיימים בשטח המקסימום שהנכם יכולים לעשות ללכת לרחוב אילת ולמסגר את התעודה . רק תדאגו שלא תפול לכם על הראש

עם של תארים ולא של ערכים

31
אורי
  • 01:10
  • 16.01.13

בארץ זה בכלל לא MBA זה סתם לימודי ערב!
איך אפשר להשוות אוני' בארה"ב שקיימות מעל 60 שנה לתכניות חארטה שפתחו מכללות.

  •  
    מקו
    • 08:09
    • 17.01.13

    EMBA באוניברסיטאות מובילות בחו"ל שקול ל-MBA רגיל בארץ. מה שמוגדר כ-EMBA בארץ לא קיים במתכונת כזו באוניברסיטאות האלה.

    יש שני סוגי MBA בארה"ב:
    1. Full Time MBA - נלמד ע"י סטודנטים חסרי ניסיון משמעותי במנהע"ס וממומן באופן פרטי.
    2. Part Time MBA או Executive MBA (EMBA)- נלמד ע"י סטודנטים עם ניסיון מסויים (2-5 שנים בד"כ). נלמד יומיים בסופי שבוע ומותאם לסטודנטים עובדים. העניין הוא שרוב (או חצי... לא סגור על זה) ההמימון לתוכנית כזו צריך לבוא מהחברה. התכניות האלה יקרות קצת יותר מה-Full Time MBA.

    MBA תואר מאוד יקר בכל מקום בעולם (במוסדות שמכבדים את עצמם). מכיוון שבארצינו הקטנטנה, אנשים עם כסף לומדים בחו"ל, אנשים בלי כסף לא ייקחו הלוואה לצורך לימודים, והוצאה של העובד ל-MBA על חשבון החברה היא עניין נדיר, אז המוסדות חייבים לעבוד לפי שיטה אחרת, שתאפשר למנהל הישראלי הממוצע לממן את התואר.

    השיטה בארץ נהוגה גם בהרבה מקומות באירופה, בה לומדים מה שדומה ל-EMBA בבתי ספר מובילים בחו"ל. ז"א שהשיעורים מתבצעים רק בסופי שבוע, והתואר מאפשר לסטודנטים לעבוד במשרה מלאה (או כמעט מלאה) במקביל כדי שיהיה אפשר לממן את כל העסק.

  •  
    Ivy
    • 00:45
    • 11.05.14

    דווקא בתוכניות ה Full time בארה"ב לסטודנטים יש 3-5 שנים נסיון.
    בתוכניות ה EMBA ישנם מנהלים עם נסיון ממוצע של 10 שנים.

30
מוהנדס
  • 00:25
  • 16.01.13

אז למה המנהלים הישראליים כאלה גרועים? אולי התואר בכלל לא מכשיר לניהול? אולי אלה שרוצים להיות מנהלים לא מתאימים לניהול? אולי משהו בתרבות הישראלית מפריע? אולי כמו שלמועמדים לשיפוט מחפשים "מזג שיפוטי", אז למועמדים לניהול צריך לחפש "מזג ניהולי". אולי צריך להוסיף ראיונות אישיים? אבחונים? לדרוש נסיון של כמה שנים בעבודה? נסיון ניהולי והמלצות?
מי שכבר מנהל טוב ומנוסה ממילא - אז התואר טוב כהעשרה בלבד.
מי שלא יודע לנהל - לא יידע גם בסוף התואר.

  •  
    מקו
    • 08:18
    • 17.01.13

    לא כל המנהלים בארץ גרועים, הבעיה היא שאין תרבות ניהולית.

    לדעתי זה מתחיל ונגמר בצבא. רוב המנהלים שירתו בצבא - ז"א שהפעם הראשונה שהם חוו תרבות אירגונית היתה בצבא. השירות הצבאי של המנהלים נמשך לפחות 2-3 שנים, כשבמהלכו המערכת הארגונים הזו מוטמעת בכולם ברמה כזו או אחרת.

    הצבא כארגון מקפיד מאוד על משמעת (כי זה צבא...) ובנוי בצורה מאוד היררכית. לעומת זאת, בחברות אין צורך במשמעת ברזל או במבנה היררכי מאוד. רוב החברות היום מתנהלות בצורה שטוחה, מה שמהווה אתגר למנהל הישראלי הממוצע, שמתקשה להתמודד עם השינוי כשהתוצאה היא ניהול לקוי.

  •  
    גזד
    • 20:50
    • 25.01.13

    או למה הם רוצים מהם עוד כסף (למשכורת). לא מצליחים את הנקודה הזו בכלל. כנראה לא למדו על זה.

28
בזבוז זמן וכסף
  • 18:48
  • 15.01.13

זה תואר שלא נותן כלום בשוק העבודה ובמיוחד אם התואר הוא ממכללה אז ממש לא מסתכלים על זה בשוק העבודה. אין לזה שום משמעות ושום דרישה.

27
בור
  • 17:47
  • 15.01.13

כולם לומדים רק אני שונא ללמוד.

26
אלי
  • 17:24
  • 15.01.13

שקיבלה הערכה גבוהה מצד המל"ג.

24
אלי בסקין
  • 15:58
  • 15.01.13

למדתי בתוכנית למצטיינים בבן גוריון. מדובר על תוכנית משולבת עם אוניברסיטת קולומביה, תוכנית מאוד מרוכזת ולא פשוטה אשר שמה דגש לא רק על על נוסחאות אלא גם על כישורים.

חלק מהקורסים והסדנאות שעברנו כוללים קורס דיבייט, ניהול מו"מ, מנהיגות ועוד - קורסים אשר כמעט ולא קיימים במקומות אחרים והועברו על ידי מרצים סופר-מקצוענים שעוסקים בתחום.

מכיוון שמדובר על תוכנית בינאומית, אני מצליח להשתמש בחלק ניכר מהידע והכלים שרכשתי, במיוחד לאור העובדה שאני עובר בחברה בינלאומית.

22
דהי
  • 14:46
  • 15.01.13

חשבתם פעם שסטודנטים רבים לא מוצאים עבודה בתחום ולכן מעדיפים להמשיך לתואר שני בתקווה שזה ימנף אותם

21
דניאל
  • 14:28
  • 15.01.13

הרבה מאוד אנשים חלשים בשיווק ודווקא התחום הזה עשוי לתת ערך מוסף, על אף שניתן פשוט לקרוא ספר בתחום ולא באמת צריך להבחן עליו.
הבדיקה שאני מבצע למועמדים הנה קודם כל איפה למדו את התואר הראשון, באיזה מקצוע ובאיזה ציון, רק לאחר מכן התואר השני. למשל תואר ראשון במכללה למנהל או בבינתחומי ותואר שני באוניברסיטה שווה הרבה פחות מאשר תואר ראשון באוניברסיטה העברית במקצוע קשה כמו חשבונאות ותואר שני במכללה למשל. התואר הראשון הוא אומדן לקושי גם בתנאי הקבלה וגם בציוני הסיום. באופן כללי אם התואר הראשון הוא במקצוע רציני ניתן לוותר על התואר השני במנהל עסקים.

  •  
    T
    • 15:32
    • 15.01.13

    הנושא הכי מזנח בבתי הספר למנהל עסקים בישראל.
    רוצה ללמוד שיווק ברצינות?
    לך ללמוד תואר במנהל עסקים התמחות בשיווק ב Kellogg
    ב Northwestern University !
    יש כאלה שגם לןקחים קורסים בפירסום בMedill באותןה באוניברסיטה ! המקום הרציני ביותר ללמוד media planning
    אבל נראה אותך מקבל מלגה! ומה תעשה בדיוק עם התואר ללא דרכון זר טוב ביד?

19
באוניברסיטה הפתוחה מנהל עסקים זה לא חירטוט כמו ברוב האוניברסיטאות האחרות.
  • 13:40
  • 15.01.13

מנהל עסקים לתואר ראשון זה לרתום את העגלה לפני הסוסים. תואר ראשון צריך להיות מקצוע יישומי.

17
עושים
  • 13:06
  • 15.01.13

16
גיא
  • 12:49
  • 15.01.13

בארגונים גדולים התואר הזה יעזור ויהווה יתרון יחסי לקידום של העובד, בשוק הפרטי וליזמים בנפשם, התואר הזה מיותר לחלוטין, ממילא התאוריה רחוקה מהמעשה, עדיף להשקיע את הכסף והזמן במציאת ערך אמיתי לקריירה.
התואר הזה הוא יתרון לאלו שכבר מנהלים בארגון גדול או קטן ולא לאנשים שרוצים להיות כאלו

15
סיון
  • 12:36
  • 15.01.13

נשרתי מה-MBA ברגע שלא יכולתי לשאת עוד את הציניות שבהכשרת מנהלים תאבי בצע כיצד לרמות בדרך האפקטיבית ביותר את עובדיהם ואת לקוחותיהם. ומעולם לא הצטערתי על כך.

  •  
    בץ
    • 19:14
    • 15.01.13

    צריך לבטל את התואר הזה. אין קיצורי דרך. זה נראה כטילו שאנשים שרצו חיים קלים החליטו לוותר על תחום מקצועי אמיתי או לימודי כלכלה לרכישת ידע אמיתי והמציאו מין מוצר כיליים נחות כדי שלאנשים יהיה קל. והטביעו לו את החותמת "יוקרה" זה מזכיר את האגחים מגובי המשכנתאות שקיבלו AAA והפילו את כל העולם.

14
הרשלה
  • 12:22
  • 15.01.13

נמצאת בין שלושת המקומות הראשונים, זאת בנוסף לאתגרים נוספים שעומדים בפני הסטודנט שלומד באוניברסיטה זו.ודאי וודאי ששום מכללה אינה קרובה להתחרות עם הפתוחה.

13
תומר
  • 12:12
  • 15.01.13

נותן נקודות להגירה.. (כתואר שני -לקנדה ואוסטרליה), ולא מעבר :) גם מקבלים נק' זיכוי למס הכנסה שנתיים אחרי - אבל זה כלום לעומת האופציות שנותן קידום מפה..

11
הבוגר
  • 11:55
  • 15.01.13

הלימודים בכלל לא קלים - אני למדתי באוניברסיטת תל אביב - והתואר מעולה! מומלץ בחום....

10
המצליף
  • 11:49
  • 15.01.13

התמחויות אמיתיות שמחוברות לעולם האמיתי, קלינטק, חשיבה טכנית/טכנולוגית, חשיבת יזמית, אסטרטגיה, סין/הודו/ברזיל, אפליקציות מובייל, שיווק דיגיטלי, קיימות.
וגם ביצוע פרוייקטים בעולם האמיתי.

08
סטודנט בבר אילן
  • 11:45
  • 15.01.13

אין מילים לבזבוז הזמן, המשאבים והתעצומות הנפשיות וזה רק אחרי כל הח#א שאוכלים בGMAT ובקורסי ההשלמה. התואר הזה טוב רק לעובדי בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים שגם מחזירים את שכר הלימוד ונותנים העלאות במשכורת וימי חופש מובנים לסטודנטים. כל מי שעובד בחברה קטנה במגזר הפרטי רק בא לסגור פינה. זו גם הגישה של האוניברסיטאות- כל המבחנים אמריקאים כי אין תקציב למתרגלים. אין שום קורס פרקטי ומרבית העיסוק הוא רק בלימוד של ניהול באוריינטציה של ארגונים גדולים
בקיצור מאוכזב מאד!!

  •  
    אלי
    • 23:27
    • 18.01.13

    בתור אחד שסיים תואר שני בהנדסה בטכניוןוהחליט אח"כ ל"עשות מנוחה" וללמוד תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב אני יכול להגיד לך שזה תואר שמאוד פרקטי לחיים בכלל ולא רק לעבודה. לאן שאתה לוקח את התואר הזה זה תלוי בך בלבד, לי הוא הביא השקפת עולם שונה, אתה יכול להשתמש בו הן בארגון גדול, והן בארגון הקטן ביותר בו הנך שייך, אתה!

    נ.ב.
    לגבי ההבדלים בין האוניברסיטאות, ללא ספק קיימים הבדלים כאלו. כאשר התחלתי ללמוד בתל אביב האווירה היתה שונה, יותר דגש בלדחוף לך חומר ופחות בללמד אותך לדעת ואיך ללמוד.

  •  
    עדי
    • 15:31
    • 08.09.13

    תואר שני או לא תואר שני - מי שעוסק בניהול יומיומי יכול לקבל מהתואר רק עוד קצת "חידוד"..מהנדס שעוסק בהנדסה יקבל מתואר כזה הרבה .רוב אלו שעשו התואר עשו אותו בגלל הערך ולא בגלל מה שלמדו ורובם הגדול מתייחס לתואר כאל בזבוז זמן ..מי שרוצה ללמוד באמת ימצא מה ללמוד בתואר שני .

07
שרון אפלר יניב
  • 11:30
  • 15.01.13

האם דרישת הסף של MBA אכן מקדמת את רמת המועמדים? ספק רב. להערכתי יזמת צעירה עם ניסיון, אפילו אם נחבטה ונפלה, מביאה איתה יתרונות עצומים לאין ערוך יותר מבוגר בלתי מנוסה של תואר BMA יוקרתי ככל שיהיה. כמו פרופ מינצברג, גם מנכ"ל אינטל לשעבר, דב פרומן כתב כבר בשנת 1998, שהוא מעדיף דווקא מועמדים אשר לומדים, לפחות חלק מלימודיהם, בתוך מסדי הידע של מדעי הרוח. בניגוד לדעה הרווחת, דווקא מדעי הרוח מציעים יתרונות עצומים לעולם הכלכלי- חשיפה לדרכי חשיבה שונות, למידה של לימוד עצמי, פתיחת ערוצי חשיבה לא שגרתיים.

05
בוקר טוב
  • 11:19
  • 15.01.13

תלמדו תואר שני אמיתי, תתמקצעו בתחום שלכם, תחקרו, תתעניינו.
MBA זה סתם לאנשים שלא רוצים ללמוד באמת :)

03
רונן
  • 11:02
  • 15.01.13

בעיקר כשזה על חשבון העבודה

02
גל
  • 11:00
  • 15.01.13

נקודה למחשבה

הפופולריות במגזין TheMarker
הצעות מיוחדות