העתיד המבטיח של פצלי הגז - מגזין TheMarker - TheMarker

העתיד המבטיח של פצלי הגז

פצלי גז עשויים לתדלק את הזינוק הגדול הבא בכלכלת ארה"ב, להפוך אותה לראשונה בתולדותיה למעצמת אנרגיה ולשחרר אותה מהתלות ברוסיה ובאיראן ■ אלה לא בהכרח חדשות טובות לנסיכות הגז הישראלית

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, לא ראה את זה בא. הכלכלה של המדינה הדרום אמריקאית הנשענת בעיקר על יצוא נפט, היתה אמורה לקבל דחיפה משמעותית מקידוחי גז במדינה ולהפוך לאחת מיצואניות הגז הטבעי הגדולות בעולם, לצד רוסיה ואיראן. בפועל, היתה זו דווקא ארצות הברית, יריבתו ההיסטורית המרה של צ'אווס, שנהפכה במפתיע למעצמת גז הודות לשיפור דרמטי ביכולת להפיק גז טבעי משכבות סלע המכונות "פצלים" (Shale Rock) . שיטה חדשה יחסית להפקת גז, שהורידה בחדות את עלויות הפקת הגז מהפצלים, הקפיצה באחת את ארצות הברית לעמדת היצרנית הגדולה בעולם של משאב האנרגיה החשוב הזה. הצמיחה המהירה בענף הגז כבר יצרה מאות אלפי מקומות עבודה חדשים בארצות הברית, והיא צפויה להשפיע עמוקות על כלכלתה ומעמדה הבינלאומי בשנים הקרובות. מובן מדוע היא מכניסה ללחץ את המדינות ששלטו קודם לכן בשוק: רוסיה, איראן וקטאר.

ב־2010 כבר הגיעה צריכת האנרגיה מגז המופק מפצלים לכ־23% מכלל הצריכה בארצות הברית, וכעת שואפות מדינות נוספות לחולל מהפכה דומה. אצלנו עדיין מחכים לגז שיזרום מהמאגרים שהתגלו בים התיכון, ואף מגדילים לעשות ומקצים נתח ניכר ממנו ליצוא עוד לפני שנשאב מקרקעית הים, אבל ייתכן שהמהפכה המתחוללת בשוק האנרגיה בארצות הברית מבשרת שהמסיבה הישראלית הסתיימה עוד לפני שהחלה: לאחר שנים רבות שבהן נמנעה ארצות הברית מיצוא נפט וגז, אישר במאי האחרון הממשל האמריקאי לחברות האנרגיה להתחיל לייצא גז טבעי החל מ־2015. המשמעות הנגזרת מכך היא שהשוק הבינלאומי יוצף בשנים הקרובות בגז אמריקאי זול .

הימצאותם של גז ונפט בפצלים ידועה כבר מראשית המאה ה־19, אך הפקתם היתה עד לשנים האחרונות מסובכת, יקרה ולא כדאית. המהפכה הנוכחית בשוק הגז התרחשה הודות לטכנולוגיה המכונה שבירה הידראולית (Hydraulic fracturing או Fracking) , שפותחה לראשונה באמצע המאה ה־20 והתפתחה מאוד בשנים האחרונות. השימוש בשיטה הזו הוריד באופן חד את עלויות הפקת הגז מהפצלים, הגדיל מאוד את עתודות הגז הטבעי בארצות הברית, והשלכותיו על שוק האנרגיה העולמי עצומות.

למרות ההתפתחויות האחרונות בתחום האנרגיה הירוקה, חיינו עדיין תלויים בדלקי מאובנים: נפט, פחם וגז טבעי. במשך שנים רבות שימש הפחם מקור האנרגיה היעיל והזול ביותר לצורכי תחבורה וחימום, אך במחצית הראשונה של המאה ה־20 איבד את הבלעדיות בשוק התחבורה לנפט, ובשוק החשמל לגז. הדרישה הגוברת לאנרגיה הפכה את הנפט והגז לסחורות מבוקשות שבכוחן להניע צבאות, להצית מלחמות ולהשפיע עמוקות על גורלן של אומות. הקשר בין תהליכים ואירועים גיאופוליטיים לבין שוקי האנרגיה כה הדוק, עד שלא ניתן לתאר בלעדיו תהליכים היסטוריים כמו המהפכה החומייניסטית באיראן, מלחמות המפרץ ואפילו התנודתיות העזה במחירי הנפט במלחמת העולם השנייה.

קרטל אופ"ק, שהוקם ב־1960 על ידי יצואניות הנפט הגדולות בעולם, נועד להגן על האינטרסים של היצרניות באמצעות קביעת מכסות להפקת נפט ולשליטה במחירו. כל סכסוך פנימי, כמו המשבר בלוב בשנה שעברה שהשבית את ייצור הנפט במדינה, משפיע על שוק הזהב השחור ומשם מתפשט גל ההדף לכל שוקי הפיננסים ושוקי הסחורות המוחשיות בעולם. מחיר הנפט קשור באופן ישיר ומובהק בתהליכים כלכליים אדירים, כמו מחזור הצמיחה המהירה של כלכלות מתעוררות כמו סין והודו, שהביא לעלייה בביקושים אשר לא נענתה בהיצע הולם. חלק מהמשברים בשוק הנפט נובעים ממחסור או מעודף היצע וחלקם מגחמות פוליטיות של שליטה בשוק שהביקוש בו קשיח.

במגזר הגז הטבעי, האלמנט הפוליטי בולט עוד יותר. כאשר שתי מדינות מתחייבות על הזרמת גז טבעי בשטחיהן, הן חותמות בדרך כלל על חוזים ארוכי טווח המסדירים את העברתו. שיטות ההעברה המסובכות והיקרות מחייבות תיאום ושיתוף פעולה עמוק, כמו העברתו של הגז במכליות במצב צבירה נוזלי (Liquefied Natural Gas, או LNG), או הזרמתו במצב הצבירה הטבעי שלו באמצעות צינורות שלהנחתם נדרשת השקעה כספית גדולה . כך הופך הגז לכלי משחק חשוב מאוד בבריתות מדיניות.

הגז, שבתחילה היה תוצר לוואי של תעשיית הנפט, משמש כיום להפקת כמעט רבע מהאנרגיה בעולם  - רובו מופנה להפקת חשמל בתחנות כוח ומיעוטו לחימום בתים. צריכתו הוכפלה ב־30 השנים האחרונות, והיא צפויה לטפס ב־52% נוספים עד 2035, על פי נתונים של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (EIA). מנתונים אלה עולה כי הגז הוא סחורה מבוקשת כמעט באותה מידה כמו הנפט, ולכן מחריף הצורך המיידי במציאת מקורות גז נוספים . הפקת גז טבעי מפצלים היא אפוא בדיוק הדבר הדרוש כעת לשוק האנרגיה העולמי.

ואולם בצד היתרונות המובנים שבהגדלת מאגר האנרגיה העומד לרשות האנושות, נלוות להפקת גז מפצלים השלכות סביבתיות שלא ניתן להתעלם מהן. השנה הגיעה פליטת הפחמן הדו חמצני בארצות הברית לשפל של 20 שנים, והסיבה העיקרית לכך היא המעבר ההדרגתי להפקת חשמל באמצעות גז נוזלי תוך צמצום השימוש בפחם המזהם. אם ב־2005 עוד שימש הפחם להפקת מחצית מתצרוכת החשמל בארצות הברית, כיום פחת השימוש בו ל־34% בלבד.

עם זאת, אף כי השימוש בגז טבעי פוגע פחות בסביבה מדלקי פחמן אחרים, הפקתו בשיטת השבירה ההידראולית כרוכה בגרימת נזק סביבתי לסביבת הקידוחים ולמאגרים של מי התהום המצויים בהם – נזק שהיקפו המדויק שנוי במחלוקת.

מאגרי הגז הטבעי הלכוד בפצלים קבורים לעתים מתחת לאזורים מאוכלסים. וכשכסף גדול, אנרגיה, נדל"ן, טכנולוגיה לא ידועה וסכנות סביבתיות מתערבבים אלה באלה, התוצאה היא חומר נפץ חברתי וכלכלי שעוצמתו גדולה מבעירת הגז עצמו. סיפורה של ג'ניפר הנטינגטון, בעלת משק חלב במחוז קופרסטאון, ניו יורק, שבשטח החווה שלה נמצא מאגר כזה, ממחיש זאת היטב.

הנטינגטון האמינה שעשתה את הדבר הנכון כאשר אישרה לחברת גז לבצע קידוח הידראולי בשטח חוותה, אבל עד מהרה גילתה שנקלעה ללבה של מחלוקת אידיאולוגית . באוקטובר שעבר סיפרה ל"ניו יורק טיימס" על איומים שקיבלה משכניה בעקבות הסכמתה לקידוח, ובהם מכתב שבו נאמר כי ביתה "ייפול כמגדל קלפים" לאחר שהמים שבשטחו יורעלו. פעילים נגד הפקת הגז כינו את הנטינגטון ואחרים שחתמו על חוזים דומים "בעלי קרקעות שסחרו בעצמם תמורת בצע כסף כמו בזנות". בתה נאלצה לעבור לבית ספר אחר משום שבבית הספר שבו למדה התנהל, כהגדרתה של הנטינגטון, "מסע תעמולה נגד הקידוחים". "הפרות שאני מגדלת שותות מיליוני גלונים של מים", אמרה הנטינגטון, המשוכנעת כי הקידוחים יקדמו את האזור. "לא הייתי מסכנת את הפרנסה שלי".

המאבק נגד הקידוחים בפצלי הגז צובר תאוצה, מכיוון שמצד אחד של המתרס נמצאות חברות הגז עתירות המזומנים וההשפעה הפוליטית, ומצדו האחר מספר גדול של פעילים קולניים בעלי השפעה מקומית. כך הגיעה מלחמת התעמולה בקופרסטאון, כמו במקומות אחרים בארצות הברית, לממדים שאולי אין להם הצדקה משום שכמויות הגז באדמתה אינן ידועות. תושבת אחרת באזור, קים ג'סטרמסקי, בעלת חווה על כביש 52 במחוז, הופתעה לגלות בתיבת הדואר שלה מכתב אנונימי הקורא לה להפסיק למחות נגד האפשרות של קידוחי גז באזור. מכתב זהה נשלח לעשרה מתנגדים נוספים, ובו הם מושווים לנאצים ומוזהרים כי יהיו נתונים למעקב בזמן שיאספו את ילדיהם מבית הספר.

בעוד הוויכוח על הסכנות וההזדמנויות הגלומים בשבירה ההידראולית מתנהל בשטח ומעל הבמות הפומביות ביותר, בקרב הפרשנים של "ניו יורק טיימס" ובין פוליטיקאים לפעילי סביבה, נערכת הבמה העולמית כולה לשכפול ההצלחה האמריקאית.

בסין נמצא כיום מאגר פצלי הגז הגדול בעולם, וכבר כיום ניתן לראות לאורך החוף הסיני טרמינלים בתהליכי בנייה ליצוא גז נוזלי – עדות לכך שבכוונת הסינים להגדיל את יצוא הגז. באוגוסט האחרון חתמה ענקית האנרגיה הבריטית־הולנדית Royal Dutch Shell על חוזה של מיליארד דולר לקידוחי גז פצלים בסין, שם היא צפויה להתחרות בענקיות בינלאומיות אחרות. התחזיות לשוק הסיני צופות גידול של פי שלושה בביקוש לגז טבעי עד לתום העשור. יתרונה של Shell הוא הניסיון הרב שצברה בשיטת השבירה ההידראולית בצפון אמריקה, אך דרכה בשוק הסיני לא צפויה להיות נטולת מכשולים: למרות ידו הכבדה של המשטר, פרצה בחודשים האחרונים מחאה ציבורית אלימה נגד הזיהום הנגרם מהשימוש בשיטה זו, ובעקבותיה נאלצה סין לבטל כמה פרויקטים.

פרט לארצות הברית במערב וסין במזרח, מדינות רבות בעולם, שאינן דווקא מעצמות אנרגיה, גילו בשטחיהן מאגרי גז בפצלים – אלה כוללות את אוסטרליה, פולין (שבה גרמו עלויות גבוהות מהצפוי לנסיגה מפרויקטים רבים), צרפת ודרום אפריקה. רוסיה וכמה ממדינות המזרח התיכון, בהן ישראל , נותרו בינתיים מחוץ לשוק פצלי הגז, שכן התגלו בהן מרבצי גז עצומים שהופכים את ההשקעה בבדיקת אזורי הפצלים ללא רלוונטית.

מהפכת האנרגיה החדשה נמצאת בחיתוליה, אך כבר ברור כי הגדלת היצע הגז הטבעי צפויה לשנות את דפוסי הצריכה שלנו. בספטמבר האחרון אישרה דרום אפריקה הפקת גז טבעי בשיטת השבירה ההידראולית לאחר איסור שהוטל לפני 18 חודשים ודיון ציבורי סוער. המדינה צפויה לרשום רווחים מהפקת הפצלים רק בעוד 7־9 שנים אך התמונה הגדולה מבחינתה של  דרום אפריקה היא זו שעליה חולמים במדינות רבות בעולם: עתיד עשיר בגז טבעי, ללא תלות בפחם ובמונופולים אימתניים של גז.

הכתבה המלאה וטור פרשנות של תומס פרידמן מתפרסמים בגיליון אוקטובר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם, חייגו: 1-700-700-250

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
30
לא מבין, אבל יודע
  • 01:25
  • 18.10.12

במו ידינו אנחנו מחריבים את הכדור שאנו חיים בו , אף אחד לא מקים קול צעקה ובעלי אינטרסים מרוויחים בגיבוי ממשלות! טכנולוגיות רוח וטכנולוגיות סולאריות הן העתיד - השמש הינו משאב חינמי ונקי במקום לקדוח בכדור לגרום לנזקים אקולוגיים באוקינוסים, לרעידות אדמה ,לנזקים חקלאיים לזיהום מי תהום וכו' וכו' פשוט להקים חוות סולאריות וחוות רוח , נכון עדיין הטכנולוגיה יקרה יותר אולם במקום שכל החברות הגדולות ובעלי אינטרסים ירוויחו מיליארדים , מדינות יצאו למלחמות שעולות מליארדים וכו' וכו' הפתרון הינו סולארי. אז נכון עדיין צריך גז ונפט לפחות לתחבורה אולם אם המשאבים היו מתועלים נכון והמין האנושי היה פחות גרידי ויותר סביבתי היינו במצב הרבה יותר טוב כיום - להקיא על המנהיגים על אוזלת ידם ולהקיא על עצמנו שאנחנו נותנים למצב להמשיך....בסוף כולנו/ילדנו נשלם את החשבון , ולא בכסף...

28
בני
  • 08:33
  • 15.10.12

גז זול לא יהיה. כדאי שהכותב יתענין בטכנולוגיה. כדי לייצא גז למרחקים הוא זקוק להובלה נוזלית המייקרת משמעותית. המחיר המקובל בעולם לגז NLG הוא ביחידות אנרגיה השקולות לאנרגיה המקבילה לנפט למשל. ואז הנוסחה המקובלת 1 שישית ממחיר המקובל של הנפט. יחידת אנרגיה היום היא 1 מיליון BTU ומחירה שונה לחלוטין בין גז נוזלי לגז בהזרמה בצינור. למשל, כגז בזינור זה יעלה 3.5 דולר היום כגז נוזלי זה יעלה לא פחות משישית ממחיר מקביל של נפט באות הכמות אנרגיה וזה אומר היום בסביבות ה-15 דולר. אז מי שמדבר על יבוא גז זול שיחשוב איך 15 דולר יותר זול מ-3.5 דולר. ישראל לא תוכל להיות מעצמת יצוא גז (כי יהיו יצואנים מתחרים וחזקים, ולכן חברות החיפוש רוצות לייצא מהר) אך אין ספק שלשימוש עצמי מצינור, הגז יהיה זול מלייבא.

27
מתן
  • 13:15
  • 12.10.12

מונופול הוא שחקן בודד בשוק מסוים שיש לו בלעדיות מוחלטת או נתח שוק כזה שמאפשר לו לקבוע בעצמו את כל תנאי השוק.
כאשר יש כמה שחקנים שמשתפים פעולה על מנת לפעול באופן שיאפשר להם לקבוע את כללי השוק ללא תחרות זה נקרא קרטל, וזה המצב שמתואר בכתבה.

26
התוהה ואינו טועה
  • 09:42
  • 12.10.12

השימוש באנרגיה ירוקה (סולרארית) יהיה לפחות כדאי
ואלה הן חדשות רעות לעולם.

25
ניר
  • 04:21
  • 12.10.12

או ששיטת הקידוח הזאת מזעזעת את את האדמה עליה אנחנו חיים ?
כמה התרחפנו אנשים שהם אומרים..אין שום בעיה לפורר את הדבר הזה שמפריד בינינו לבין המגמה ?!!!? מה עלזזל? תשקיעו בפיתוח כלי תחבורה לחלל במקום בזה נפורר עולמות אחרים לא את זה שאנחנו חיים בו ?!!??!

22
רונן
  • 18:41
  • 11.10.12

בשנות ה70 נאצר שבסוף שנות ה80 נשאר ללא דלק.
בפועל בסוף שנות ה 80 מאגרי הדלק היו יותר מכפולים מאלו שהיו בשנות ה 70.
נראה שאנו נשאר עם דלק פוסילי כמקור הדלק העקרי של האנושות עוד הרבה זמן.

21
גרג
  • 16:28
  • 11.10.12

גאונים כולם ? אולי אנחנו ננצל את הגז לחשמל ? ננצל את הגז לרכבים
אפשר להוריד את עלות המחירים ולהפוך את עצמינו למעצמה ירוקה , להשקיע את הכסף בפיתוח אנרגיה סולרית

כסף רק טייקונים יעשו לא המדינה

19
אחד שמבין
  • 16:16
  • 11.10.12

אז אם ננטשו בפולין בשל חוסר כדאיות כלכלית, למה במקומות אחרים זה יהא יעיל יותר?

17
פופיק
  • 15:57
  • 11.10.12

אנחנטו צריכים את הגז למען ביטחוננו וביטחון הדורות הבאים. לא הכל כסף

14
חיים ברקוביץ
  • 15:23
  • 11.10.12

13
א. לוין
  • 15:22
  • 11.10.12

מהפכת הגז הזול היא האיום הגדול ביותר על עתיד האנושות, מפני שאנרגיה זולה מדלקים פוסילים משמעותה המשך ההתחממות הגלובאלית. גז פחות מזיק מפחם אבל מזיק די כדי לסכן את עתיד האנושות כולה. העולם צריך מס פחמן לאלתר.

11
והטיעון אותו הטיעון
  • 13:56
  • 11.10.12

והטיעון הוא זה שמה שטוב לאמריקאים טוב לנו; אז ממש לא!

10
ארדן
  • 13:56
  • 11.10.12

שרים מנכלים פקידים וסתם פרופסורים עדיין חיים בעבר ולא מבינים שתוך 10 שנים לא יהיה למי למכור את הגז של ליויתן ותמר. אף אחד גם לא ישקיע בחיפושים בים כי המחיר של הגז יהיה אפסי.
מי שימכור מהר ירוייח בגדול במחיר שמכרו היום יקנו בעוד 10 שנים פי 10 יותר .

07
בוחצ'בסקי
  • 13:25
  • 11.10.12

כותרת המשנה שגויה מהיסוד, כאילו פצלי הגז יהפכו אותה "לראשונה בתולדותיה למעצמת אנרגיה". גם כיום ארצות הברית היא יצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם (אחרי רוסיה וערב הסעודית), כך שאין שחר לדברים. נכון שהיא תהפוך למעצמה גדולה עוד יותר...

06
יודי
  • 13:16
  • 11.10.12

ראש הממשלה ,שר האוצר ושלי הגאון התורן תתעוררו תאיצו היצוא באחוזים גבוהים פן יהיה מאוחר ולא יהיה דורש לגז !!!

05
האזרח ק'
  • 13:15
  • 11.10.12

הוסף את תגליות הגז לאורך החוף המזרחי של אפריקה והנה לך שוק אנרגיה שישראל היא שחקנית קטנה/פצפונת.

03
ד"ר אפרים בוזגלו
  • 12:55
  • 11.10.12

בישראל קימים מאגרים גדולים מאד של פצלים שניתן להפיק מהם גז טבעי רב בשיטת השבירה ההידראולית, בזמנו נעשו נסיונות מוצלחים, אך על סף הכדאיות, להפקת אנרגיה ישירות מהפצלים שנפסקו, עקב השימוש אז בתחנות הכוח בישראל בפחם שהיה זול יחסית. ההשקעה בבדיקת אזורי הפצלים בישראל ובהפקת גז מהם היא מאד רלוונטית והעלויות עשויות להיות סבירות בהשוואה לעלויות ההפקת הגז ממצולות הים הרחוקים מישראל ולהוצאות אחרות של הפקה זו, כולל הבטחת המאגרים וההובלה מהמאגרים בים (וכל זאת למרות שהדבר עשוי לפגוע בתאגידים אינטרסנטיים וטייקונים מסוימים ולמרות מה שמצוין בכתבה). אבל כידוע יש בישראל אינטרסים החשובים יותר מהאינטרסים של הציבור כגון האינטרסים של אילי הון והסמוכים להם וכיוצ"ב.

01
אמיר
  • 12:14
  • 11.10.12

ראשית חשוב להדגיש שלעולם הגז שמופק פה בישראל יהיה זול יותר מגז נוזלי מיובא, כיוון שרוב העלות נמצאת בשינוע הגז ובהפיכתו מגז לנוזל ובחזרה, כך שהשוק המקומי ימשיך להשתמש בגז הישראלי. הפגיעה תהיה בעיקר בתחום הייצוא, ועם כל הכבוד לא מדובר בפגיעה כל כך משמעותית ביחס לצמיחה הכלל עולמית שצפויה מהוזלת מקורות האנרגיה בארה"ב ובעולם וצמיחה מוגברת שנחוש גם כאן בישראל, כך שאני לא כל כך מודאג. בנוסף, טכנולוגיות מרגשות נוספות שבתקווה יתקדמו בשנים הקרובות הן המרת גז לדלקים אחרים שיוכלו לשמש לתחום התחבורה והתעשייה ואולי אף יצליח להתחרות מבחינת המחיר בנפט. את הדלקים האלה ניתן יהיה להפיק כאן בישראל, או לרכוש אותם מחו"ל בזול יותר מהנפט הגולמי הקיים. חשוב מאד להדגיש שגם מזווית הראייה הצרה ביותר, ישראל תרוויח יותר מאשר תפסיד. ואם תהיה תקלה או חבלה במתקני הגז שלנו, לא נרצה שתהיה לנו יכולת לייבא גז נוזלי בזול? שהרי כמו שראינו שנה אחת של מחסור בגז משמעותה כיום מיליארדי שקלים. ודבר אחרון - חשוב תמיד להבדיל בין ירידה בהכנסות המדינה (שמגיעים ממסים על הפקת, ייצוא ומכירת הגז) לבין הכנסות החברות המעורבות. אם בעוד כ15 שנה, כאשר יפקע החוזה של חברת החשמל עם תמר, מחיר הגז יהיה נמוך משמעותית בעולם, כנראה שגם המחיר שבו חח"י תקנה את הגז בהסכם הבא יהיה נמוך יותר, כלומר ירידה בחשבון החשמל של כולנו, ונכון שחברות הגז יחלקו פחות דיבידנדים ויהיו פחות מסים באופן כללי, אבל הרווח יהיה גדול יותר.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות במגזין TheMarker
הצעות מיוחדות