בפייסבוק ובגוגל לא שמעו על צווי איסור פרסום - דין וחשבון - TheMarker

בפייסבוק ובגוגל לא שמעו על צווי איסור פרסום

אתם נחשדים בעבירה? גם אם תוציאו על כך צו איסור פרסום, המידע עשוי להתפשט באמצעות פרסומו ברשתות חברתיות ותיעודו במנועי חיפוש

עד כמה יכול צו איסור פרסום לשמור תחת מעטה חשאיות את שמו של חשוד בשלב שבו פייסבוק וטוויטר, בשילוב עם תיעוד ב NY גוגל בחסות נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי   נתונים גרפים עבור NY גוגל לגרף ניתוח טכני גוגל , נכנסים לפעולה? בשבועות האחרונים הוציאה משטרת ישראל צו כזה על שמו של אדם מוכר שחשוד שביצע עברת אונס. צו איסור הפרסום שרד כשבועיים ושמר את השמועות על אש נמוכה. זאת, עד אשר החליט בלוגר אמריקאי לפרסם טקסט בנושא, טקסט שכולל את שמו, תמונתו ומידע אודות אותו אדם.

הבלוגר האמריקאי התבסס בטקסט שלו על מידע שהפיצו בלוגריות פמיניסטיות ישראליות. כמה שעות לאחר שעלה הפוסט המדובר באנגלית, החליטה אשת התקשורת הפמיניסטית מרב מיכאלי להפיץ אותו בקרב 4,755 חבריה בפייסבוק. היא העלתה פוסט שכלל קישור לפוסט בבלוג האמריקאי, והוסיפה: "האתר האמריקאי (שם הבלוג) מפרסם את שמו של (שם החשוד) שחשוד באונס". כמה שעות לאחר מכן, ולאחר שצבר תגובות רבות של גולשים וגולשות, עשרות רבות של לייקים ושיתופים, החליטה מיכאלי להסיר את הפוסט. מיכאלי סירבה להתייחס לשאלה מדוע הסירה את הפוסט.

מי שסורק את ההתייחסויות של גולשים רבים בתוך ומחוץ לפייסבוק לנושאים שונים היא גוגל, שעושה זאת באופן אוטומטי. כך, יומיים לאחר שהתרחב גל השמועות הכניסה גוגל את המלים "אונס", "פשע" ו"נעצר" כהשלמה אוטומטית עם הקלדת שמו של אותו אדם. בכך למעשה מספר מנוע החיפוש את הסיפור במלואו. האופן שבו מתנסח האלגוריתם של גוגל הוא על ידי הצגת עובדות. מנגנון השלמת המלים של גוגל אינו עושה שימוש בסימני שאלה ולא מסייג את עצמו. הוא מציג את הסיפור בנימה עובדתית לכאורה, באופן פשוט ויבש.

גוגל לא שוכחת

זה שנים שצנזורה בכלל וצווי איסור בפרט הופכים פחות ופחות רלוונטיים. זה התחיל מפרסומים בחו"ל שצוטטו על ידי גולשים בישראל. המדיה החברתית - שנכנסה כמעט לכל בית המחובר לאינטרנט בישראל - הגדילה את נפיצות השמועות, והפכה אותן בלתי ניתנות לריסון. עובדה זו, בשילוב עם גוגל ששומרת את המידע ומציפה אותו גם שנים ארוכות לאחר מכן, הופכת את המלחמה בשמועות לכמעט בלתי אפשרית לניצחון.

דוגמה לשניים שסבלו מכך בעבר הם אדם שוב, אז עיתונאי וכיום בעל חברה לפעילות במדיה חברתית, והשחקן רמי הויברגר. נגד שניהם נפתח תיק במשטרה בחשדות קשים, שני התיקים נסגרו מחוסר אשמה ובשני המקרים - גוגל לא שכחה. חיפוש צמד המלים "אדם שוב", יוביל את גוגל להציע לגולש - גם כיום, חמש שנים לאחר המקרה - את השילוב "אדם שוב נעצר". איזכור המקרה מופיע בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש בגוגל, ומוזכר גם בוויקיפדיה. במקרה של הויברגר, מציעה גוגל לגולש להשלים את שמו עם המלים "רמי הויברגר הטרדה מינית", ותיאור התיק שנפתח אז נגדו, גם הוא ב-2007, הוא התוצאה השנייה בדף תוצאות החיפוש הנושא את שמו.

כך יוצא שהמדיה החברתית, יחד עם גוגל, מציגים לכאורה תמונה עובדתית חד משמעית, עוד לפני שמשטרת ישראל, הפרקליטות או כל גורם מקצועי אחר אמר את דברו. האם ניתן להחיל צו איסור פרסום על פוסטים בבלוגים ועל סטטוסים במדיה חברתית?

לדברי עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט במשרד פרל, כהן, צדק, לצר - מומחה לדיני אינטרנט - "צו איסור פרסום חל על השטח והאנשים שמצויים בישראל. הצו לא מוגבל בתחולתו רק על עיתונים וכלי תקשורת מסורתיים. מי שמפרסם את המידע באינטרנט עובר לכאורה עבירה פלילית. זה לא משנה אם הוא עשה זאת בעיתון או ברשת חברתית. קישור לידיעות ממקורות זרים, לדעתי, מסייע בהפצתה של הידיעה האסורה בפרסום, וכמוהו לכל הפחות כסיוע לביצוע עבירה אם לא כביצוע העבירה עצמה.

"כלומר, כל מי שהוסיף קישור לידיעות על המקרה עלול להיחשב לכל הפחות כמסייע להפרת צו איסור הפרסום, ולדעתי כמפר צו במישרין. הוא מתחכם, ואם הוא עשה זאת בידיעה שיש צו הוא עלול לעמוד לדין פלילי. אנשים צריכים להיות זהירים בדברים האלה. לעתים מדובר בעלילת שווא, על אחת כמה וכמה שיש צו איסור פרסום. הדינמיקה ברשת חברתית היא שיחה מזוהה, אבל חריפה ונחרצת שכבר גוזרת דין".

ומה לגבי גוגל? שם הרי מדובר באלגוריתם שאוסף מידע ומציג אותו לגולש כעובדות.

"במקרה של מנועי חיפוש הבעיה מורכבת יותר כי מנועי החיפוש פועלים באופן אוטומטי ומהנדסים מידע שמפרסמים אחרים. בהליך פלילי אי אפשר לטעון שיש למנוע חיפוש כוונה פלילית, ולכן אי אפשר להעמיד לדין את מפעיליו. כל מה שהוא עושה זה הפעלת מערכת אוטומטית ובלתי מפלה שאוגרת ויוצרת אינדקס מכלל המידע שמצוי ברשת".

האם ניתן לעשות משהו כדי למנוע הפרות של צווי איסור פרסום במנועי חיפוש או רשתות חברתיות?

"המציאות מוכיחה שאפשר לעשות מעט מאוד, אם בכלל. כל אחד יכול להעלות מהמחשב שלו לחשבון בלתי מזוהה בשרת שמתנהל בחו"ל ידיעה שמפרה צו איסור פרסום, וקשה מאוד לאתר את האדם בנסיבות כאלה. משתמש מתוחכם באמת ידע להסוות היטב את צעדיו".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
06
ג'ני
  • 08:51
  • 28.04.11

נכון שהמצב כיום שיש לנו מעט שליטה על כל משקורה במדיה חברתית, אך יחד עם זאת אנו יכולים לעשות דברים. לדוגמא, אנו יכולים ללמד את גוגל להשלים על אותו שם מילים אחרות או ניתן להדחיק פרסומים על אותו הבן אדם לעמודים שאנשים בחיים לא יגיעו אליה, כך ש... כל משנדרש - זה רק לדעת איך עושים את זה

05
אזוב שבקיר
  • 01:54
  • 28.04.11

israeli rape suspect ועכשיו נשאלת השאלה: האם גם הפניה לחיפוש טריוויאלי בגוגל היא שותפות לדבר עבירה? ותודה לאלוהי הגוגל

04
לואיס קרול
  • 17:08
  • 27.04.11

הרשויות אנכרוניסטיות. כפי שהיה עם ענת קם, ככה קורה גם עכשיו. ככה זה כשאלו שמנהלים את העניינים לא מסוגלים להזיז עכבר.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בדין וחשבון
הצעות מיוחדות