כמה עולה להגיש תביעה? כנראה לצדק יש מחיר - דין וחשבון - TheMarker

כמה עולה להגיש תביעה? כנראה לצדק יש מחיר

הדרך לבית המשפט יקרה ■ הזכות לפגוש שופט מותנית בתשלום אגרת בית משפט שיכולה להגיע במקרים קיצוניים גם למיליוני שקלים ■ מצד שני, יש הנחות לעותרים לבג"ץ והסדרי תשלום לתובעים במצוקה ■ הכי זול - להתפשר ■ מחירון הצדק

>> לא פעם אנו מרגישים כי נגרם לנו עוול המצדיק פנייה לבית משפט. אלא שהצעד הראשון, עוד לפני שנקבל הזדמנות לפגוש שופט ולשטוח בפניו את צרותינו, הוא דרישת המדינה שנשלם אגרה. לעתים קרובות, אנשים נמנעים מהגשת תביעה בשל העלויות הכספיות הנדרשות עוד בטרם נכנסו בשערי בית המשפט. כדי לתבוע - צריך מימון.

לכאורה, הצדק מחייב כי שערי בית המשפט יהיו פתוחים בפני כל אדם חינם אין כסף וללא קשר למצבו הכלכלי. מנגד, שיקולי העומס על מערכת המשפט עשויים להצדיק גישה אחרת. בפועל, הליך משפטי עשוי לעתים להסתכם בסכומים נכבדים. ההוצאות הכרוכות בהגשת תביעה לבית משפט כוללות תשלום אגרת בית משפט, תשלום שכר טרחת עו"ד (אף שבעל דין יכול לייצג את עצמו ואין חובה בחוק להיות מיוצג על ידי עורך דין), תשלום למומחים ועוד.

עו"ד יחיאל שמיר ממשרד ד"ר רענן הר זהב, המתמחה במשפט מנהלי, מסביר: "ככלל, מי שמביא הליך לבית משפט, צריך לשלם בעדו אגרה. דלתו של בית המשפט פתוחה רק למי ששילם את האגרה. ללא התשלום תימחק התביעה או שכלל לא ניתן יהיה להגישה. רק בנסיבות חריגות יכול בית המשפט לפטור אדם מתשלום אגרה, אם שוכנע כי בשל מצבו הכלכלי הקשה אין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה".

לפי שמיר, "גובה האגרה תלוי בסוג התביעה אותה מבקשים להגיש. כאשר מגישים לבית המשפט תביעה כספית עד לסך של כ-21 מיליון שקל, האגרה היא בגובה 2.5% מהסכום הנתבע, ולא פחות מ-674 שקל. בתביעה שסכומה עולה על 21 מיליון שקל, יש לשלם 1% בגין כל שקל נוסף מסכום התביעה".

לדברי עו"ד ענת קאופמן, מומחית לתביעות נזיקין וביטוח ממשרד לוי-קאופמן, "מחצית מסכום האגרה - 1.25% - יש לשלם עם פתיחת התיק, ואת המחצית השנייה ניתן לשלם מאוחר יותר, עד 20 יום לפני מועד תחילת דיון ההוכחות בתיק. אם טרם החל שלב ההוכחות והמשפט הסתיים ללא שמיעת עדים, אין צורך בתשלום המחצית השנייה. אם כבר שולמה המחצית השנייה, ניתן לקבלה בחזרה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה".

לעתים מחליטים הצדדים להתפשר מיד לאחר הגשת התביעה או בשלבים מוקדמים שבהם עדיין מבוצעות פרוצדורות טכניות כגון גילוי מסמכים הדדי והצגת שאלונים (שלבים אלה שלפני תחילת המשפט עצמו מכונים "קדם משפט"). מערכת המשפט מנסה לעודד הסדרים כאלה באמצעות החזר חלקי של סכומי האגרה. עו"ד שמיר מסביר: "אם הסתיים ההליך המשפטי בפשרה או שעבר לבוררות, או נמחק מסיבה אחרת לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, תוחזר האגרה במלואה, למעט סך של 633 שקל שישולם אם התביעה הוגשה לבית משפט שלום או כ-1,000 שקל אם התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי. הסיבה להסדר זה היא הרצון לעודד פשרות מחוץ לבית המשפט, ולייתר את הצורך בשמיעת עדים בבית המשפט".

מה קורה כאשר לא ניתן להעריך בדיוק את הסכום הנתבע?

קאופמן: "במקרים בהם לא ניתן לאמוד את הסכום הכספי המדויק שנתבע, כדאי להסתפק בבקשה לצו הצהרתי, צו עשה, צו מניעה, צו אכיפה וכדומה. בהליכים כאלה, סכום האגרה הוא אחיד וקבוע: 1,029 שקל בבית משפט מחוזי, ו-584 שקל בבית משפט שלום".

כמה עולה להגיש ערעור על פס"ד?

שמיר: "הגשת ערעור לבית משפט מחוזי על פסק דין של בית משפט שלום כרוכה בתשלום אגרה של כ-1,200 שקל, ואילו ערעור לבית משפט עליון על פסק דין של בית משפט מחוזי כרוך בתשלום אגרה בסך 2,670 שקל. בדרך כלל יידרש המערער גם להפקיד בקופת בית המשפט עירבון שנע בין 5,000 ל-30 אלף שקל, כדי להבטיח את הוצאות הצד שכנגד אם הערעור יידחה".

תביעה בהנחה

אם יש לכם בעיה עם רשויות המדינה, אתם עשויים להזדקק לפנייה לבג"ץ. במקרים אחרים, תצטרכו לפנות בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בהגשת עתירות לבג"ץ או בהגשת עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי, שפועל כיום כ"בג"ץ קטן" ומקבל חלק ניכר מהעתירות שהיו מוגשות בעבר לבג"ץ, נקבע סכום קבוע של כ-1,700 שקל. סכום זה נקבע מתוך רצון שלא לנעול את שערי בג"ץ בפני האזרח הקטן. בתביעות רבות ישנן הנחות, הפחתות ופריסות תשלומים שונות. להלן כמה דוגמאות.

תביעה למזונות:

בתביעה זו קיימת אגרה מופחתת של 212 שקל בלבד. קאופמן מסבירה את הסיבה לכך: "מי שמגיש תביעה כזו הוא בדרך כלל קטין שעושה זאת באמצעות הוריו, או מי שנזקק למזונות למחייתו ואין ביכולתו לשלם".

תביעות נזקי גוף:

בתביעות אלה סכום האגרה אמנם גבוה - 38,014 שקל במחוזי ו-6,082 שקל בבית משפט שלום, אולם בתביעות כאלה הוחלט להקל על התובעים והם נדרשים לשלם סכום קטן בלבד כמקדמה על חשבון האגרה: כ-1,300 שקל במחוזי וכ-680 שקל בשלום. קאופמן מציינת כי "אם התובע זכה בתביעתו, הנתבע ישלם את יתרת האגרה ואף ישיב לתובע את הסכום ששילם על החשבון. אם התובע מפסיד או אם נפסק לזכותו סכום נמוך, הוא יישא גם בתשלום יתרת האגרה".

לדברי קאופמן, כדי לעודד פשרות בתביעות לנזקי גוף, נקבע כי אם ההליך הסתיים בפשרה, לפני שהחלו הדיונים, ישלם הנתבע שליש בלבד מסכום האגרה, בניכוי המקדמה ששילם התובע, ויפצה את התובע על סכום האגרה ששולם בתוספת הפרש הצמדה למדד. לעומת זאת, במקרים בהם הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי - כלומר התביעה היא בסכום של יותר מ-2.5 מיליון שקל - אך בסופו של דבר נפסק סכום שהוא נמוך מ-1.5 מיליון שקל, ישלם הנתבע אגרה בגובה אגרת בית משפט שלום והתובע ישלים את הפער לגובה האגרה החלה בבית המשפט המחוזי.

תביעות לתגמולי ביטוח:

תביעות אלה עוסקות בתחום נזקי הגוף כגון פוליסת נכות, אובדן כושר עבודה, סיעוד, גילוי מחלות קשות ועוד. קאופמן מסבירה כי בנושא זה היתה עד השנה מחלוקת אם מדובר בתביעה כספית רגילה או שיש להתייחס לתביעות כאלה כתביעות נזקי גוף, אז הסדר האגרה נוח יותר לתובע. "בית המשפט העליון הכריע בחודש אוגוסט השנה בסוגיה זו וקבע כי לא מדובר בתביעה לנזקי גוף אלא בתביעה חוזית ויש לשלם אגרה בהתאם", אומרת קאופמן.

תביעות קטנות:

גם על הגשת תביעה קטנה תשלמו אגרה. האגרה היא בגובה 1% מסכום התביעה, אך לא פחות מ-50 שקל.

בית הדין לעבודה:

תביעות לפי חוק הגנת השכר, כגון תביעות שנושאן שעות נוספות, דמי מחלה, חופשה שנתית, נסיעות ודמי הבראה - פטורות מאגרה. בתביעות בנושאים אחרים, כמו פיצויי פיטורין, פיצוי כספי בגין אי הפרשה לפנסיה או לקופת גמל והפרת חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה - האגרה היא בגובה 1% מהסכום הנתבע ולא פחות מ-127 שקל.

הרשמו עכשיו לדיוור עשרת הסיפורים החמים של היום
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
12
אורנה
  • 04:00
  • 10.12.09

והכל לטובת בעלי כי רוב הניגזלים שלו לא רוצים להפקיד כסף כדי לתבוע אותו, אז הוא ממשיך לגנוב בקיצור בתי המשפט פועלים לטובת הגנבים והעשירים

10
מתכון לקטסטרופה חברתית !!!!!!!!!!
  • 10:35
  • 09.12.09
09
אריאלה
  • 11:54
  • 08.12.09

הכתבה חשובה מאד - מלבד מיפוי עלויות האגרה היא גם מציגה את סוגי העתירות האפשריות ואת התנהלות בתי המשפט על מנת להתגבר על העומס. ראוי רק לציין שהוצאות האגרה מתבטלות בשישים לעומת שכר עורכי הדין והוצאות רבות נוספות. ומה שהכי כואב זה הקצנת העמדות - הגישה הלוחמנית שכל צד מגייס כביכול לטובתו, ובסופו של דבר לרעת כולנו. הכתבה הזכירה פשרה ובוררות, אבל התעלמה משום מה מהגישור - אשר נעשה כעת יותר ויותר בהפניית בתי המשפט, ולשמחתנו גם יותר ויותר מצליח. בעבר, אכן היו אכזבות רבות, שכן גישורים רבים נעשו על ידי מגשרים שהכשרתם, נסיונם ובמיוחד התאמתם לתפקיד רגיש זה דלים. ההתמקצעות בתחום משתפרת. רבים כבר מגיעים לגישור אפילו לפני ששוקלים פנייה לבית משפט. חוסכים הרבה כסף ובריאות. כמובן שלא כל מקרה מתאים לגישור, ומגשר מקצועי ישמור על המוניטין שלו וינחה את הצדדים לפנות בערוצים המתאימים יותר. כדי שבתי המשפט לא יקרסו תחת עומס התיקים, ויוכלו להקדיש זמן ראוי ומאמץ כנדרש לעשיית מלאכתם החשובה. חשוב שנתמקד גם במיתון ומניעה של קונפליטים, וגישור הוא אחד הכלים בהשגת מטרה זו. כפי שנאמר - גרם מניעה שווה טונה ריפוי.

08
לוחם צדק (אבל מה זה מתוסכל...)
  • 10:37
  • 08.12.09

שלמת? כעת הצטייד בהרבה אסרטיביות, ואם אפשר גם בעו"ד אדיש לאילוצי המערכת שעיקר ענינה בסגירת תיקים. רבים השופטים המנהלים את הדיון כהנחיותיה אבל ישנם בהחלט גם בעלי מספיק guts הנוהגים כמתחייב ממעמדם.

06
דני האדום
  • 11:27
  • 08.12.09

יש חמישים אלף עורכי דין במדינה. כולם יודעים את זה - גם עורכי הדין וגם השכנים שלהם והחברים שלהם וכולם. אז בשביל מה באה כתבה שכל מה שיש בה זה פירוט האגרות הרשומות בתקנות? בשביל לעשות פרסומת לאדון עורך דין (שלא נחזור כאן על שמו). מה הוא "אומר"? הוא לא אומר. הוא מקריא מהתקנות (שהמתמחה שלו שלחה לכתב החרוץ). פרסומת נטו לעורך דין. מבמה מכובדת זו הייתי מצפה להרבה יותר.

04
אי אפשר לבזות את המשפט יותר מזה.
  • 09:53
  • 08.12.09

יש שופטים שצריכים להיענש על ביזיון של בית המשפת. תבעתי את החזר חוב בן שנה וחצי. מרגע שהוגשה תביעה עד לדיון הראשוני עברו חצי שנה. בינתים החייב החזיר חלק מהחוב. במשפט דרשתי ריבית מקובלת והוצאות התביעה. יצאתי "נוולה שעושק את המיסכנים". ו"מחסדי בית המשפט" קיבלתי את יתרת החוב המקורי.

03
י.
  • 09:04
  • 08.12.09

קוראים לו וסילי, והוא מסדר דברים. לוקח הרבה פחות וסוגר עניינים הרבה יותר מהר.

02
רונן
  • 08:39
  • 08.12.09

בארץ שלנו המשופעת בעברייני מירמה הנוכל נהנה גם מקריסת מערכות החוק והמשפט. אין כבר אפילו מראית עיין של צדק אזרחי. רק אנשים נחושים ובעלי יכולת בינונית ומעלה יכולים לעמוד בתהליך. לכן האזרח חייב להמנע מהזדקקות להגנת מערכת החוק ולבצע כל עיסקה בחשדנות מליאה. הכול צריך להיות מוכח מראש או שלא לבצע. אל תתפתו לחברות שמבטיחות תשואות גבוהות. הם גוזלות את הקרן שתתנו בידם. המנעו ממוסדיים בכל מחיר.

01
someone
  • 07:44
  • 08.12.09

If you win you get ALL your money back.Right or WRONG?Just asking

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בדין וחשבון
הצעות מיוחדות