האישום נגד גאידמק: איש קש או קשקשת ברשת? - דין וחשבון - TheMarker

האישום נגד גאידמק: איש קש או קשקשת ברשת?

צריך להודות: הרצון להגביל את כוחו של גאידמק היה עז

צריך להודות: הרצון להגביל את כוחו של גאידמק, שלפרקים נדמה היה שעומד הוא להשתלט על המדינה, היה עז. עז מדי. הטענה של המדינה היא שגאידמק הפעיל איש קש, נחום גלמור, כדי להשתלט על אחת מחברת הפוספטים הגדולות בעולם, טרמפוסט ההולנדית, וזאת כדי ליצור סינרגיה כלכלית עם חברת פוספטים קזחית. למימוש המזימה, כך כתב האישום, הפקיד גאידמק 50 מיליון דולר בחשבון בנק הפועלים של החברה הקזחית שהעביר לגלמור; כך האחרון יכול היה להציג יכולת כלכלית מתאימה בפני אמרו בנק, מהבנקים הבולטים באירופה, לרכישת טרמפוסט. התזה המתחרה של גאידמק וגלמור היא שגאידמק בסך הכל הלווה כסף לגלמור ולחברת פוספטים קזחית שהעביר לרשותו.

אמרו החזיק 20% מטרמפוסט והיה הרוח החיה במשא ומתן למכירת החברה ב-2002. במקרה הטוב, מבחינת הפרקליטות, חלק מעובדי הבנק ההולנדי מדווחים על כך שגלמור לא סיפר בתחילת המשא ומתן על כך שמקור כספו לרכישת טרמפוסט הוא מגאידמק.

ההולנדים מבהירים בעדויותיהם שנחשפו באחרונה ב-TheMarker כי לא התעניינו מי הלווה כסף לגלמור כדי להציג יכולת כלכלית לרכישת טרמפוסט. אמרו לא טרח להגיש תלונה למשטרה ההולנדית, משום שלא סבר כי רומה באופן שמצדיק פתיחתה של חקירה פלילית. בעדויותיו שנחשפו היום, חוזר ואומר גלמור כי לא הסתיר את גאידמק ובכל פעם שנשאל, אמר שגאידמק הוא המממן של העסקה, אך לא שותף לה.

לאחר שגילה אמרו כי גאידמק היה מבעלי קזפוספט, הודיע לנציגי גלמור כי אינו מעוניין ששם הבנק ייקשר לגאידמק. תוך חודשים ספורים, בפברואר 2002, רכש גלמור עם אנשי עסקים הולנדים את טרמפוסט ומאז הוא מנהלה. קשה להאמין שאמרו היה נקשר בעסקה עם איש קש - בכיר לשעבר בחברת כימיקלים לישראל וסגן קונסול ישראל בניו יורק - שרימה אותו רק חודשים אחדים קודם לכן. עד היום הוא מנהל את החברה.

מדוע לא חקרה המשטרה את האיש שניהל את המשא ומתן מטעם גלמור לרכישת חברת הפוספטים טרמפוסט, יוסף קצמן? מדוע לא נחקרו אנשי פירמת ראיית החשבון המובילה KPMG (סניף אמשטרדם) שעסקו אף הם במשא ומתן מטעם גלמור? שאלות אלה הופכות למביכות יותר אם נתחשב בעובדה שתיק גאידמק מתגלגל בין משטרה לפרקליטות וחוזר חלילה מ-2002 ועד הגשת כתב האישום באוקטובר 2009.

שאלה מתבקשת אחרת היא מה עם יתר 80% ממחזיקי המניות לשעבר בטרמפוסט? האם חשו מרומים? מחדל אי החקירה שלהם עלול להוליד מבוכה לפרקליטות בדמות עדי הגנה שלפחות יסדקו את החומה שבנתה סביבה הפרקליטות. מטרת רשויות האכיפה, צריך מדי פעם להזכיר, היא חשיפת האמת ולאו דווקא מיקוד מטרה בראיות הנוחות לתביעה ולניסוח כתב האישום.

הערכה זהירה היא שפסק הדין בתיק יינתן לא לפני 2013, 11 שנה לאחר ביצוע העבירות. ערעור לעליון יאריך את הפרשה בעוד שנה לפחות. בתיקים פליליים של ניירות ערך אנו עדים, לעתים, ל"שיאים" כאלה.

ב-2005-2006 עברו הנאשמים - גאידמק, גלמור ובכיר חברת פועלים נאמנות שהיא חברה בת של בנק הפועלים - סבב חקירות ראשון בחשד לאי דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון ואף השמיעו טענותיהם בשימוע. ב-2007-2008 נחקרו שוב. הפעם בחשד לקבלת דבר במרמה ועבירת הלבנת הון נוספת, שמקורה בעבירת המרמה. החשודים התייצבו לשימוע נוסף ובאוקטובר האחרון הועמדו סוף סוף לדין.

לצד הניסיון להרשיע למען הרתעה וצדק נרמסות זכויות של אנשים שעוד לא הורשעו במשך שנים רבות. מקרה גאידמק ומקרה שר החוץ אביגדור ליברמן הם אינידיקטורים לחוליי מערכת האכיפה. יש לקוות כי היועץ המשפטי לממשלה הנכנס, עו"ד יהודה וינשטיין, סניגור זה 30 שנה, יהיה עירני יותר לבעיה מקודמיו בתפקיד.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הפופולריות בדין וחשבון
הצעות מיוחדות