המקרה של מייסד רב בריח ובנק מזרחי: מה צריך לדעת כשחותמים על ערבות בנקאית - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקרה של מייסד רב בריח ובנק מזרחי: מה צריך לדעת כשחותמים על ערבות בנקאית

בנק מזרחי תבע את אברהם בחרי, שחתם על ערבות של מיליוני שקלים לאחיו ■ בחרי טען כי בעת החתימה הבנק הסתיר ממנו נתונים קריטיים על מצב החשבון - שהיה בחריגות רבות

22תגובות
אברהם בחרי
אייל טואג

אברהם בחרי חתם על ערבות של מיליוני שקלים לאחיו, אורי בחרי. בדיעבד טען כי בנק מזרחי טפחות הסתיר ממנו פרטים מהותיים בעת החתימה, ולא גילה לו כי החשבון של אחיו היה מצוי בחריגות רבות. האם הבנק היה מחויב למסור לו את הפרטים האלה? השאלה הזו נידונה במסגרת תביעות הדדיות שהתנהלו בין בחרי למזרחי טפחות בשנים האחרונות והסתיימו באחרונה.

אברהם בחרי הוא המייסד של קבוצת רב בריח ולשעבר בעל השליטה בה. במשך השנים נמכרו חלקים מהקבוצה, והוא נותר הבעלים של הפלח שעסק בתחום הרכב. באפריל 2001 העביר את הבעלות ואת ניהול הקבוצה לאחיו, אורי בחרי. האח היה הבעלים והמנהל של הקבוצה עד שזו נכנסה להליכי פירוק, במאי 2008, ואורי בחרי נכנס להליכי כינוס נכסים שלושה חודשים מאוחר יותר.

ב–2004 פתח אורי בחרי חשבון אישי בסניף מרכז עסקים ירושלים בבנק מזרחי טפחות. במהלך השנים הועמדו בחשבונו מסגרות אשראי וניתנו באמצעותו הלוואות. כספי ההלוואות הועברו על ידו לחשבונות קבוצת רב בריח. אברהם בחרי ערב להלוואות וגם הפקיד פיקדון של מיליון שקל, ששועבד להבטחת החזרת החוב לבנק.

ב–2008 הבנק הגיש תביעה בסך כ–3.3 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אברהם בחרי. הבנק דרש מבחרי את החזר החובות של אחיו, אורי, לאחר שהוצא נגדו צו כינוס נכסים. בהמשך תוקן סכום התביעה ל–1.9 מיליון שקל. אלא שאברהם בחרי הגיש גם הוא תביעה נגד הבנק, ובה דרש, בין היתר, לקבל חזרה את הפיקדון שמימש הבנק.

אורי בחרי
צילום: תומר אפלבא?

המחלוקת בין הבנק לבחרי היתה בשאלה מה הם הדברים שהבנק חייב לגלות לערב בקשר לחשבון. בהקשר זה טען אברהם בחרי שהבנק לא גילה לו פרטים שהתבררו מתוך המסמכים שהוגשו במסגרת המשפט. לדבריו, ממסמכי ועדות האשראי עולה כי לפני חתימתו על הערבות האחרונה, עלה חשש של הבנק לגלגול צ'קים באמצעות השוק האפור, וכי הומלץ להפוך את החשבון לחשבון מסוג עו"ש 2, שמשמעו שאורי בחרי לא יוכל למשוך צ'קים נוספים מהחשבון. כל הפרטים האלה, לטענת אברהם בחרי, לא נמסרו לו בעת שחתם על מסמכי הערבות. בנוסף, לדבריו, הבנק לא גילה לו כי בחשבון היו חריגות רבות.

הבנק טען מנגד כי הוא גילה לאברהם בחרי את כל הפרטים שהיה חייב לגלות לו על פי חוק ועל פי הוראות הפיקוח על הבנקים. לדבריו, לא היה מחויב לגלות את הנתונים הנוספים, בין היתר מטעמי סודיות בנקאית שהוא מחויב לה כלפי אחיו. ואולם, הטענה המרכזית של הבנק היתה כי אברהם בחרי היה מעורה לחלוטין במצבן של החברות ובמצב חשבון הבנק — מפאת מעמדו ועברו בקבוצה, משום שהוא המשיך להיות מעורב בענייני החברה, ובשל קרבתו המשפחתית לבעל החשבון.

חובת הגילוי הראוי אל מול חובת הסודיות

השופט יונה אטדגי ציין כי בפסיקה נקבע שביטוין והיקפן של החובות המוטלות על הבנק כלפי הלקוח או הערב, ובכלל זה חובת הגילוי, נקבעים לפי נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. לדבריו, שאלת היקף הגילוי הראוי מחריפה בעיקר כשהיא עומדת מול עיקרון בנקאי מושרש אחר: חובת הסודיות. בסופו של דבר החליט השופט לקבל את טענות הבנק, וקבע כי אברהם בחרי ישלם את סכום התביעה במלואו.

השופט אטדגי התייחס למעמדו של אברהם במשולש היחסים הבנק־אורי בחרי־אברהם בחרי. הוא הסביר כי לכאורה נראה כי תפקידו של אברהם במשולש היחסים שנוצר בין הבנק לבין אורי היה ערב בלבד, כלומר המדרג הנמוך ביותר במשולש זה, אולם מהראיות ומהעדויות שהוצגו עולה כי מעמדו האמיתי היה גבוה הרבה יותר. "גם לאחר העברת השליטה, מעורבותו של אברהם בקבוצה לא פחתה. הוא נטל חלק פעיל בהליכים משפטיים שהתנהלו מול החברות, והזרים להן הלוואות ישירות וערבויות שחולטו לאחר מכן בשווי של כ–17 מיליון שקל". בנוסף ציין השופט כי אברהם היה מעורב ישירות בכל ההלוואות שניתנו לאחיו במהלך השנים, ואילולא מעורבותו סביר להניח שאלה לא היו ניתנות.

אטדגי דן גם בניסיונו העסקי הרב של אברהם בחרי, שניכר גם בהתייחסותו הזהירה לערבויות שעליהן חתם. בפסיקתו אמר השופט כי אין מדובר בערב חסר ניסיון הזקוק להגנה, אלא בערב מנוסה עד מאוד, הנוקט בזהירות ראויה. "התמונה המצטיירת היא שאין מדובר בערב שהוא 'צד שלישי' ממש — שאין לו קשר לעסקה שהחייב נוטל הלוואה עבורה, שאין לו מידע ממשי בדבר מצב החשבון בבנק ושתלוי בחסדי הבנק. אלא מדובר בערב שהיה מעורב מאוד במשא ומתן לקראת ההלוואות, היווה את התמריץ העיקרי לנתינן, היה מודע היטב ליעד שאליו מועברות ההלוואות, והיה מעוניין מאוד בקבלתן כדי להעבירן ליעדן — החברות שבקבוצה — כדי למנוע את התמוטטותן. הוא הכתיב במידה רבה את קצב מתן ההלוואות, סכומיהן ותנאיהן". לכך הוסיף השופט את הנתון שאברהם ערב לאחיו. "סביר להניח שמי שערב לאחיו מכיר את הרקע האישי והכלכלי שלו. אברהם נודע כאיש עסקים מנוסה, המגלה זהירות רבה בכל פעולותיו העסקיות, ולא היסס להציב תנאים ברורים להעמדת ערבויותיו".

בנק מזרחי טפחות יוצג על ידי עו"ד מרדכי אסיף, אברהם בחרי יוצג על ידי עוה"ד שאול קוטלר ויונת מאיר.

 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם