השחיתות בתעשייה האווירית: המשטרה מבקשת לחקור באזהרה את שר הרווחה חיים כץ - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השחיתות בתעשייה האווירית: המשטרה מבקשת לחקור באזהרה את שר הרווחה חיים כץ

הבקשה ממתינה להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה ■ במסגרת פרשיית השחיתות עצרה המשטרה את בנו של חיים כץ, יאיר כץ, בחשד לביצוע עבירות סחיטה באיומים ותיווך לשוחד

76תגובות
שר הרווחה, חיים כץ
אוליבייה פיטוסי

פרשת השחיתות בתעשייה האווירית: המשטרה פנתה באחרונה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה לחקור תחת אזהרה את שר הרווחה חיים כץ. הבקשה ממתינה להחלטת מנדלבליט.

זו לא הפרשה הפלילית היחידה בה מסובך כץ. בחודשים האחרונים מתנהלת נגדו חקירה פלילית ברשות ניירות ערך. על פי החשד, כץ רכש מניות של חברת נצבא זמן קצר לפני שהחברה דיווחה על מיזוגה עם חברת איירפורט סיטי ביולי 2015, בעת שכיהן כשר בממשלה. על פי החשד, מי שמסר לכץ את מידע הפנים הוא היועץ הפיננסי מוטי בן ארי, שחשוד גם הוא בשימוש במידע פנים. מדובר בחברות בבעלותו של חיים צוף, מקורבו של איש העסקים קובי מימון. על פי החשדות, כץ ובן ארי גרפו יחד רווחים כספיים אסורים בסך 290 אלף שקל.

פרשת השחיתות בתעשייה האווירית התפוצצה לפני כחודש ובמהלכה עצרה המשטרה גם את בנו של חיים כץ, יאיר כץ, בחשד לביצוע עבירות סחיטה באיומים ותיווך לשוחד. על פי החשד, כץ ניצל את מעמדו בתעשייה האווירית כדי לסחוט את עובדי התעשייה להתפקד לליכוד. בית המשפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרו בחמישה ימים.

מקורבים לשר העבודה והרווחה חיים כץ מביעים זעם על "מסע ההכפשה המתוזמן ושלוח הרסן בתקשורת - בניסיון לפגוע בשמו של השר כץ ובעשרות שנות העשייה הציבורית המבורכת שלו. השר אינו חושש ויתמודד בחקירה - אם וככל שיוזמן.

נראה כי לרשות החברות הממשלתיות, בראשות  אורי יוגב, שמנהל מזה שנים מאבק אישי חסר בסיס בשר כץ, יש חלק נכבד במסע ההכפשה התקשורתי, תוך ניסיון לעשות שימוש פסול ולא ענייני בגורמי האכיפה לצורך כך".

חקירת המשטרה בתע''א מתמקדת, ככל הידוע, בשני תחומים. בחשדות לשחיתויות בחטיבת בדק של החברה, ובחשדות בדבר אילוץ עובדים להתפקד לליכוד ולהשתתף בפריימריז במפלגה עם רשימות שנמסרו להם על ידי חברי ועד עובדים בתקופה בה כץ עמד בראשו. במסגרת הפרשה נחקרו בכירים בוועד עובדי תע''א, בהם יו''ר הוועד, אהוד נוף, שהחליף את כץ בתפקיד ונחשב למקורבו.

חלק מהחשדות לשחיתות נחשף על ידי עובד תע''א לשעבר, מיכאל מירב, שפוטר מהחברה זמן קצר לאחר שדרש לתקן את התקלות שמצא. את שימוע הפיטורים למירב ערך מקורבו של כץ, רמי גראור, שגם דיווח לכץ על השימוע.

לאחר שהחקירה בתע''א הפכה גלויה, אמרו מקורבים לחקירה, כי המשטרה מחפשת עד מדינה, שיקשר את כל החוטים סביב התנהלות ועד העובדים הכוחני. בכירים לשעבר בממשלה ובתע''א אמרו, כי חיים כץ הוא הכתובת וכי המשטרה מחפשת עדויות שיפלילו אותו.

כץ נחשב לאיש החזק בתע''א, לא פחות ואולי אף יותר ממנהליה הרשמיים של החברה. הוא ביסס את כוחו על אלפי עובדי החברה שהתפקדו לליכוד. אלה סייעו לו לבסס את כוחו הפוליטי בליכוד ובתמורה, ראשי תע''א לא זכו לתמיכה פוליטית במאבקיהם נגד כץ.

כבר לפני כשלוש שנים חשף מגזין TheMarker, כי ועד העובדים הוא זה שמנהל את תע''א - ולא המנכ''ל או היו''ר. לצד כץ פעלו חברי ועד כוחנים לא פחות, שעסקו בגיוס מתפקדים לליכוד ובשליחתם לקלפיות ביום פקודה. אם אותו חבר ועד עבד במפעל בדק מטוסים, לדוגמה, הוא היה אחראי על הגיוס באותו מפעל.

בכירים לשעבר בחברה אמרו, כי כץ קובע את מספרם של עובדי תע"א ואת תנאיהם, מאשר את התכניות האסטרטגיות של החברה ויהיה הפוסק האחרון שיכריע אם החברה תופרט או לא. הוא הצליח לכהן מזה יותר מעשור הן כיו"ר ועד עובדים והן כחבר כנסת וכיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות - ניגוד עניינים שהתאפשר, משום שאף פוליטיקאי לא רצה להתעסק אתו.

בכירים לשעבר בתע"א אמרו, כי "כץ הוא המנכ"ל, היו"ר והבעלים בפועל של תע"א. אי אפשר לקדם בחברה אף תוכנית ללא אישורו, ולא משנה אם מדובר בקמפיין תדמיתי או בקביעת יעדי הרווחיות של החברה. כל מינוי בכיר מצריך את הסכמתו, כולל המינוי של סמנכ"ל כוח אדם חדש".

כץ החל לעבוד בתע"א ב־1968, וב־1982 נבחר לחבר בוועד העובדים. ב־1999 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגתו של עמיר פרץ, "עם אחד", וב־2003 הצטרף לליכוד. באמצע העשור הקודם, בתקופת כהונתם של יאיר שמיר כיו"ר תע"א ויצחק ניסן כמנכ"ל, טירפד כץ את התכנית להפרטת החברה, בין השאר בנימוק ש"החברה היא העובדים".

בתחילת העשור הנוכחי עשה זאת שוב והביא לכך שדב בהרב, שמונה ליו"ר עם משימה מרכזית להנפיק את החברה, סיים תפקידו אחרי שנתיים בלבד - פחות מקדנציה אחת. בתע"א אומרים כי כץ "נכנס לבהרב לווריד ולא נתן לו לעבוד", ושדי במילה שלו במקום הנכון כדי לחרוץ גורלות של מנהלים בחברה: "מספיק שיעביר מסר לשרים כי עם היו"ר הזה לא ישיגו כלום, כדי שהם יתחילו לחפש מישהו אחר".

כשהנהלת תע"א הגישה דו"ח רבעוני ושנתי לדירקטוריון, היא הגישה בנוסף לדו"ח רווח והפסד גם  דו"ח בטלה - כמה עולה להחזיק עובדים שלא תורמים ושאי אפשר לפטר, ועובדים ותיקים שאי אפשר להזיז בתקופה המדווחת. לדברי בכיר לשעבר בחברה, אותם מובטלים עלו לחברה מאות מיליוני שקלים. בסופו של דבר היה חשש ב-2016 שהחברה תעבור להפסד. על רקע זה, ולאחר שכץ מונה לשר הרווחה ועזב את תע''א, גובשה בחברה תוכנית הבראה, שאמנם העבירה אותה להפסד זמני ב-2017 בשל הפרשות להוצאת עובדים לפנסיה מוקדמת, אך היא אמורה להעביר אותה לרווחיות גבוהה יחסית בשנים הבאות.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם