איך להקטין את העומס על השופטים (ולעצבן את שרה נתניהו) - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך להקטין את העומס על השופטים (ולעצבן את שרה נתניהו)

הטלת אגרה על הגשת תביעות ייצוגיות תסייע בעיקר לחברות החזקות ■ דרך יעילה יותר להתמודד עם תביעות סרק היא להטיל הוצאות משפט ריאליות, אך שופטים נרתעים מכך - ראו לדוגמה את ההוצאות הנמוכות שהושתו על שרה נתניהו

27תגובות
בנימין ושרה נתניהו בבית המשפט
מוטי מילרוד

במקום להתעסק בהטלת אגרות על הגשת תביעות ייצוגיות — צעד שנוי במחלוקת שתופס כותרות אבל אין לו הצדקה משכנעת — הנה המלצה לשרת המשפטים, איילת שקד, כיצד לטפל בעומס על בתי המשפט: הבניית שיקול הדעת בהטלת הוצאות על הליכי סרק. בהזדמנות זו תוכל שקד גם לעצבן את רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו.

השרה שקד רוצה להטיל אגרה על הגשת תביעות ייצוגיות. כמקובל במקומותינו, שקד קודם כל הכריזה על הכוונה העקרונית לפני כחצי שנה, ורק אחר כך שיגרה את מומחי משרד המשפטים לבדוק את הפרטים הקטנים. באחרונה נודע כי היוזמה בעינה עומדת, אבל המלצת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים היא להעמיד את האגרה על סכומים נמוכים יותר מאלה שעליהם דובר בתחילה, וגם לתת פטור לעמותות ולכלול בתקנות מנגנוני הקלה נוספים. ברוח זו נוסחה הצעת חוק שעוד צריכה לעבור את משוכת שר האוצר וועדת החוקה.

אגרה על הגשת תביעות ייצוגיות היא צעד שמושך כותרות, במיוחד בגלל האופי הציבורי של תביעות ייצוגיות. הייצוגיות הן כלי חשוב של "אכיפה פרטית". במקום שבו הרגולטור, המדינה, אינו ממלא את ייעודו באופן יעיל, יכולים עורכי דין לעשות את העבודה במקומו. שקד טוענת כי מהתביעות הייצוגיות מרוויח פלח קטן של עורכי דין המתמחים בתחום. זו חצי אמת. הפלח השני שמרוויח הוא הציבור הרחב, שתביעות ייצוגיות משפרות את השירות שהוא מקבל.

הנהנות העיקריות מהוספת חסם כלכלי על הגשת תביעות ייצוגיות יהיו החברות הגדולות במשק. הנתבעים המרכזיים בתביעות ייצוגיות הם בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, תאגידי מזון ודומיהם. ברב המקרים לא מדובר בתחומים עתירי תחרותיות. ספק רב אם החיסכון בעלויות משפטיות לתאגידים האלה יגולגל לצרכנים. לעומת זאת, פוטנציאל הנזק שייגרם לציבור מפגיעה באכיפה הצרכנית אינו מזערי.

שרת המשפטים, איילת שקד
אליהו הרשקוביץ

למה להיטפל רק לתביעות ייצוגיות? הן אמנם גוזלות זמן שיפוטי רב, אבל אינן המסה העיקרית של תביעות בבתי המשפט בישראל. רוב ההליכים בישראל הם תביעות אזרחיות רגילות. יהיה ניתן לטפל בעומס השיפוטי בצורה יעילה יותר באמצעות השתת הוצאות משפט ריאליות בתום ההליך על מי שיזם הליכי סרק. בעניין הזה שקד אינה מטפלת כלל.

יש אינספור הליכים חסרי תוחלת, שהיה צריך להטיל על מי שהגיש אותם הוצאות משפט הולמות, שירתיעו בעלי דין עתידיים מהטרדה של המערכת המשפטית. הוצאות משפט המוטלות בסוף ההליך אינן חוסמות הגשת תביעות מוצדקות, והן יכולות להרתיע את מי שמשתמש במערכת המשפט שלא לצורך.

כיום מוטלות בישראל הוצאות משפט רק על פי שיקול דעתם של השופטים, והתוצאה היא שההוצאות הן בשיעורים נמוכים ולא אפקטיביים.

בואו ניקח לדוגמה את שרה נתניהו. נתניהו לא היתה צד לתביעה שהגישו עובדי מעון ראש הממשלה, מני נפתלי וגיא אליהו, נגד משרד ראש הממשלה, בטענה להעסקה פוגענית. היא זומנה כעדה בתביעה, אבל עדותה לא שיכנעה את הרכב השופטים בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

נתניהו היתה יכולה לבקש להצטרף כנתבעת לתביעה הזאת, אך נמנעה מכך. עם זאת, נתניהו חשה נפגעת מהקביעה של בית הדין לעבודה כי במעון ראש הממשלה היתה "העסקה פוגענית", והחליטה לנסות לערער על קביעה זו. ערעור על ידי מי שאינו צד להליך הוא הליך סרק חסר תוחלת. כל עורך דין יודע כי הסיכוי להצלחת הליך כזה בנסיבות המקרה הנוכחי אפסי, אבל נתניהו הולכת עם האמת שלה עד בית המשפט העליון. עד כה, כל ניסיונותיה לערער נדחו בתוקף, אבל נתניהו, שיכולה להרשות לעצמה לנהל הליכים משפטיים כאלה, אינה נרתעת ואינה מוותרת.

ומה הוצאות המשפט שהטילו בתי המשפט על נתניהו בגין הליכי הסרק האלה? בערעור אחד הוטלו 3,000 שקל לטובת כל אחד מהמשיבים — נפתלי ואליהו, ובערעור השני 6,000 שקל. בסך הכל הוטלו על נתניהו 12 אלף שקל הוצאות משפט. סכום זה רחוק מלשקף את העלות למערכת המשפט של ניהול ההליכים, וגם רחוק מלשקף את חוסר התוחלת של ההליכים עצמם.

יגאל סרנה
מוטי מילרוד

מצד שני, שרה נתניהו עשויה גם ליהנות מהעלאת רף הוצאות המשפט. ראש הממשלה ורעייתו מנהלים תביעת דיבה נגד העיתונאי יגאל סרנה על פרסום דיבתי, לטענתם, בפייסבוק. סרנה לא הוכיח במשפט את אמיתות הסיפור שכתב על בני הזוג בפייסבוק. טענות ההגנה העיקריות של סרנה, באמצעות עורכי דינו, אביגדור פלדמן וליאור אפשטיין, מצויות במישור יצירתי למדי. במקרה הזה, יכול להיות שסרנה היה צריך להודות בחוסר היכולת להוכיח את העובדות לאמיתן. על כך ייתכן שנכון היה להטיל עליו הוצאות אם יפסיד במשפט. יש לקוות שיימצאו לסרנה תומכים שיסייעו לו במימון הוצאות המשפט, כפי שעורכי דינו מסייעים בהגנתו בהתנדבות. עם זאת, לסרנה טענות הגנה הקשורות לחופש הביטוי במרחב הווירטואלי, ולהכרעה בטענות האלה יש חשיבות ציבורית. זאת בניגוד לערעורה של שרה נתניהו בעניין מעון ראש הממשלה, שבו אינו מעורב אינטרס ציבורי כלשהו.

האינטרס הציבורי הוא שיקול שחייב לבוא בחשבון בעת הטלת הוצאות משפט. הבעיה היא שהשיקולים האלה נתונים לחלוטין לרצונו הטוב של השופט בדין. האם יגלה רחמנות כלפי סרנה כפי שמגלים עמיתיו כלפי שרה נתניהו?

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם