למה פסיקת בית המשפט העליון בשווייץ צריכה להדאיג את הישראלים שמעלימים מס בחו"ל? - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה פסיקת בית המשפט העליון בשווייץ צריכה להדאיג את הישראלים שמעלימים מס בחו"ל?

בשווייץ נקבע כי רשויות המס יוכלו להעביר לצרפת מידע על לקוחות UBS, אף שהגיע במקור לרשויות צרפת בדרכים לא כשרות ■ רשות המסים בישראל תוכל כעת להכשיר רשימות מודלפות של חשבונות ישראליים בבנקים זרים באמצעות קבלתו משוויץ ■ עו"ד פסרמן: "נסדקה עוד לבנה בחומת הסודיות הבנקאית"

6תגובות
סניף של בנק UBS בשווייץ
בלומברג

פסיקה חשובה שניתנה בשבוע שעבר בבית המשפט העליון של שווייץ פותחת את הדלת לרשות המסים הישראלית לקבל מידע מבנקים שווייציים - גם במקרים שבהם רשות המסים קיבלה את המידע ממקור שהשיגו בדרכים לא כשרות.

בית המשפט השווייצי הפך החלטה של ערכאה נמוכה יותר והכריע כי רשויות המס בשווייץ יוכלו להעביר לרשויות המס בצרפת מידע על לקוחות של בנק UBS, אף שהמידע הגיע לרשויות בצרפת בעקבות גניבתו מהשלוחה של הבנק בצרפת.

גם רשות המסים הישראלית ביקשה וקיבלה בשנים האחרונות מרשויות זרות כמה רשימות של חשבונות בנק של ישראלים. לפחות במקרה של בנק HSBC ומסמכי פנמה, הרשימות הודלפו על ידי עובדים לשעבר. כעת, כדי "להכשיר" את המידע לשימוש כראייה קבילה בבית משפט, יכולה רשות המסים לפנות לרשויות בשווייץ ולבקש סיוע בקבלת פרטים על בעלי אותם חשבונות.

המקרה שנדון בשווייץ התחיל ב-2010, לאחר שעובד לשעבר בסניף UBS בצרפת הדליף לרשויות המס בצרפת רשימה של כ-600 מלקוחות הבנק. לאחר שלוש שנות חקירה, הרשויות הצרפתיות צימצמו את הרשימה ללקוחות צרפתיים שהיו להם חשבונות לא מדווחים בשווייץ. הם פנו לרשויות בשווייץ בבקשה לקבל פרטים נוספים על חשבונות אלה.

הרשויות בשווייץ לא התנגדו לספק את המידע, אך בשלב זה אזרח צרפתי המתגורר בשווייץ פנה לבית המשפט וטען כי אין למסור את המידע מכיוון שמדובר ב"פירות העץ המורעל" - דוקטרינה שלפיה לא ניתן לעשות שימוש בהודאות ובראיות שנגבו שלא כחוק.

בשלב הראשון האזרח הצרפתי נחל הצלחה בבית המשפט: בספטמבר 2016 קיבל בית המשפט הפדרלי בשווייץ את העתירה, ונקבע כי הבקשה של צרפת הפרה את הכלל של "תום לב", שקבוע באמנת המס שבין שווייץ לצרפת.

עו"ד דניאל פסרמן
קובי מהגר

ואולם החלטה זו נהפכה בבית המשפט העליון, ונקבע כי אין בסיס לסירוב לבקשה של צרפת. לפי ההחלטה, אמנת המס בין צרפת לשווייץ אינה מחריגה את האפשרות להעניק עזרה משפטית. עוד נקבע כי "דוקטרינת פרי העץ המורעל" חלה על מסמכים ונתונים שנגנבו בשווייץ, ולכן אינה חלה במקרה זה, שבו ההתנהגות הפלילית לא התרחשה בשווייץ.

הרשימות ישמשו כמידע מודיעיני בלבד

באוגוסט 2016 הודיעה רשות המסים הישראלית כי שנה וחצי מאז שנחשף בתקשורת העולמית דבר קיומה של רשימת לקוחות של הסניף השווייצי של בנק HSBC, היא קיבלה מרשות המס הצרפתית את הרשימה הנוגעת ללקוחות הישראליים של הבנק.

רשימת בעלי החשבונות, נתונים על סכומי הכספים שהוחזקו בהם, ובמקרים רבים גם תרשומות מתוך פגישות ושיחות טלפון שהתקיימו עם בעלי החשבונות נלקחו ב–2009 על ידי עובד לשעבר של הבנק. ממנו הועבר החומר לממשלת צרפת, שעיבדה אותו ופיתחה רשימות שונות על פיו, בין השאר של מחזיקי חשבונות על פי מדינות המוצא שלהם.

מרשות המסים נמסר אז כי המידע נוגע ליותר מ-8,000 לקוחות ישראליים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC שווייץ. בהמשך גם התחילו להיחקר ישראלים שנחשדו בהעלמות מס לפי המידע שנמצא ברשימות אלה.

עו"ד ארז הראל
קובי מהגר

מקור נוסף של מידע הגיע לרשות המסים בעקבות חשיפת מסמכי פנמה ב-2016, שכללו גם מידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות בפנמה ובמדינות מקלט מס נוספות. גם המקור למסמכים במקרה הזה היה הדלפה שהגיעה ממשרד עורכי הדין מוסאק פונסקה, שבסיסו בפנמה.

במקרה שבו הישראלים שמופיעים ברשימות אינם מודים בקיום החשבון הזר ורשות המסים רוצה להשתמש ברשימות אלה במסגרת הליך פלילי, הרשות עשויה להיות במצב בעייתי. זאת מכיוון שמבחינה משפטית לא ברור מה יהיה המשקל הראייתי של הרשימות שאינן רשמיות. הפתרון לכך יהיה שהרשימות ישמשו את הרשות כמידע מודיעני בלבד כדי לקבל מידע קביל מהרשויות בשווייץ.

עורכי הדין דניאל פסרמן וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות' מסבירים כי מהבחינה הזאת בית המשפט העליון בשווייץ התיר שלב נוסף ברסן וסדק עוד לבנה בחומת הסודיות הבנקאית - "נראה כי בית המשפט העליון בשווייץ בחר, משיקולי מדיניות, בפרשנות דווקנית של אמנת המס בין המדינות ובפרשנות מצמצמת של דוקטרינת 'פרי העץ המורעל' כדי לפתוח את הצוהר ולאפשר את מסירת המידע לרשויות", אומר הראל.

החלפת המידע בין ישראל ושוויץ כבר עוגנה בהסכם בין שתי המדינות. מהשנה הנוכחית יתחילו המדינות להחליף מידע בנקאי - על פי דרישה. מספטמבר 2019, בהמשך לאימוץ תקן CRS, העברת המידע בין ישראל לשווייץ תיעשה באופן אוטומטי.

פסרמן מוסיף כי אם הפסיקה השווייצית היא סוף פסוק ולא יהיה הליך של דיון נוסף, מדובר בהתפתחות שעשויה להוות שינוי משמעותי - "נפתחה דלת לרשות המסים הישראלית לפנות לרשויות בשווייץ בבקשות לקבלת נתונים מבנקים שווייציים גם במקרים שבהם המקור למידע המודיעיני שהוביל לפנייה פעל בדרכים לא כשרות להשגת המידע. מכוח הרוח הגבית שנותנת הפסיקה השווייצית, עשויות הרשויות הישראליות לפנות לרשויות בשווייץ בבקשות למידע בנוגע לאותם לקוחות", הוא מסכם.

 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם